היא כעסה, גם אם לא אמרה דבר, ראיתי שמאד נעלבה. כבר כמה ימים שהיא בודקת את תגובותיי, נעשית מתוחה יותר ויותר, כשקמתי הבוקר, היא הציצה בי, לראות אם זכרתי את התאריך, ואני העמדתי פנים שהיום יום רגיל, אין שום דבר מיוחד בו.
יצאתי מהמיטה והתלבשתי, מנסה להעמיד פנים שאיני שם לב לדבר, שורק בעליזות, והיא נשארה במיטה, נועצת בי מבט ספק בוחן, ספק מאוכזב.
כשנישקתי אותה לשלום, ניסיתי להסיט את הסדין וללטף את גופה העירום, כמנהגי מדי בוקר, אולם היא נצמדה אליו בעיקשות ולא הניחה לי לחשוף את גופה. יצאתי מהבית כשהיא חושבת ששכחתי לחלוטין את יום הולדתה.
אולם לי היו תכניות כבר מזמן, היה לי קשה להסתיר אותן ממנה, אבל עמדתי במשימה בכבוד. מיד כשיצאתי מהבית מיהרתי אל חנות הפרחים הקרובה והאצתי בשליח שיצא אליה עם מכתב שכתבתי מבעוד מועד. ראיתי אותו נכנס אל
חדר המדרגות של ביתי, ניגש אל דלת הקומה הראשונה ודופק, ידעתי שהיא קמה וקושרת עכשיו חלוק על גופה העירום, היא פתחה את הדלת וקיבלה את הזר הענק.
מרחוק לא יכולתי לראות את הבעת פניה, אבל שיערתי שהיא מופתעת ומתרגשת, בכל זאת לא שכחתי.
הדלת נסגרה וידעתי שהיא קוראת עכשיו את הפתק. התוכן הבטיח לה סופשבוע חלומי באילת, עם אהובה, מבלי לציין שם, (מעניין אם היא תנחש שזה ממני. הא הא), ציינתי שאני בדרכי אליה, ואם היא מסכימה – שתפתח לי את הדלת עירומה.
עוד בטרם דפקתי בדלת היא פתחה אותה בצווחה של התרגשות, בחיוך מאושר היא הצמידה אותי אליה, עירומה כמו שביקשתי, ונצמדה אל פי בנשיקה לוהטת.
סגרתי את הדלת מאחורי ובעדינות התנתקתי ממנה, "מזל טוב, בייבי", לחשתי לה ושלפתי קופסה קטנה ומאורכת מכיסי, קשורה בסרט אדום.
היא פתחה את הקופסא ופניה הביעו התפעמות כשראתה את השרשרת העדינה, העשויה זהב לבן.
בלי לומר מילה הוצאתי אותה וענדתי אותה על צווארה.
היא נראתה מדהים, עם שיערה הקצר, הצבוע באדום לוהט, השרשרת הבוהקת בין שדיה הרכים, כתם ערוותה הכהה במפגש רגליה היפות, כפות רגליה העדינות, שציפורניהן צבועות באדום כהה ולוהט, בדומה לשיערה ומעל לכל, פניה הזוהרות והקורנות אושר.
היא ראתה אותי בוחן אותה ומתמוגג והסמיקה, מעולם לא נראתה יפה יותר בעיני, הושיטה ידיה אל צווארי וחיבקה אותי, טומנת פניי בחזה כדי שלא אראה את מבוכתה.
לא התאפקתי ושלחתי ידי אל ערוותה, היא צחקקה, התרחקה מידי המגששת, ידיה נשלחו אל מכנסי והיא פתחה את הרוכסן.
"אני רוצה להראות לך כמה אני מודה לך", אמרה, כרעה על בירכיה, הוציאה את הזין שלי החוצה, נאנקתי כשהכניסה אותו אל פיה.
"אין לנו זמן עכשיו, חייבים לזוז!", אמרתי ובכוחות שלא ידעתי שמצויים בי, ניתקתי אותה ממנו.
"אויייי… חבל…", היא הביעה את אכזבתה בחיוך.
"יהיה לנו זמן לזה אחר כך", הבטחתי לה ולעצמי….
היא הסתובבה ופנתה אל חדר השינה, לא התאפקתי, ידי נשלחה מאליה אל ישבנה וצבטה. היא צחקה והחלה לברוח ממני, ואני אחריה, לחדר השינה.
היא פתחה את הארון, הוציאה ממנו זוג תחתונים זעירים, עשויים תחרה לבנה והביטה בי בהתגרות כשעטתה אותם, מסתירה מעיני את ערוותה.
אחר כך הוציאה שמלה פרחונית לבנה וקצרצרה, שבקושי כיסתה את אזור חלציה, שכשישבה, נאלצה למשוך את שולי השמלה מטה כדי להסתיר את תחתוניה, כשהיא מתבוננת בי בחיוך ובוחנת את תגובתי לכך, שהיא לובשת אותה בלי חזייה.
היא נעמדת מולי בפוזה של דוגמנית שמציגה את גופה לראווה, המראה גרם לי להחסיר פעימה, מחשוף השמלה הציג את חלקם העליון של שדיה לעיני כל, קווי המתאר של שדיה ברורים ומגרים, פטמותיה בולטות בהעדר חזייה, ורגליה היפהפיות גלויות לכל אורכן, מציפורניה וכמעט עד למפגש ביניהן. עמדתי שם כמו טמבל, עם הזין עדיין מחוץ ל"חנות", בוהה בה, כשהיא צוחקת.
כמה דקות אחר כך, אחרי אריזה מ-א-ו-ד חפוזה, של כמה בגדים להחלפה, היא תוקעת את כפות רגליה בנעלי אצבע מעץ, שמה את ידה בידי ומושכת אותי אל הדלת.
"חכי… יש לי עוד מתנה קטנה…", אני אומר.
"עוד אחת?! וואו, לא היית צריך…", היא ממלמלת בהתרגשות ובציפייה.
אני מכניס את ידי אל הכיס ומוציא ביצה קטנה מרופדת בסיליקון, היא מסתכלת בי, המומה, היא לא ציפתה לזה…
"את כבר יודעת מה זה, נכון?…", אני שואל ודוחף את הביצה לתוך פי, מרטיב אותה.
לא המתנתי לתשובתה, ניצלתי את תדהמתה, רוכן אל בין רגליה, אפילו לא צריך למשוך את שמלתה מעלה, תחתוניה כמעט גלויים, ממילא, הסטה קטנה שלהם הצידה, הוצאה של הביצה הרטובה מהפה, החלקה שלה פנימה, התחתונים
סוגרים על הפתח, ומכסים על הכול.
היא פשוט בהלם ואני תופס את ידה בחיוך ומושך אותה החוצה.
ברכב, בדרכנו אל שדה התעופה, אני מחליט שהיה לה מספיק זמן להתרגל, אני מכניס יד לכיס ומפעיל את המתג בשלט הקטן שבידי, היא קופצת במקומה, "ואוו, מה זה?…", נשימתה כמעט נעתקה כשהביצה הקטנה החלה לרטוט בתוכה.
אני מחייך תוך כדי נהיגה, אך מאותו רגע, ככל שעובר הזמן, היא מתנתקת יותר ויותר, מאבדת קשר אל המציאות, עיניה מתערפלות וכולה נראית כאילו היא נמצאת הרחק הרחק מכאן.
אני לא מדבר יותר, נותן לה לשקוע בתחושותיה, ורק ידי שבתוך הכיס, מגבירה קצת את מהירות הרטט…
אנחנו מגיעים אל שדה התעופה, היא בכלל לא הבחינה בכך, עדיין מרחפת בעולמה, מרוכזת במה שקורה בין רגליה.
אני יוצא מהרכב, מקיף אותו ופותח לה את הדלת, כשהיא מתבוננת בי במבט לא מבין, לוקחות לה כמה שניות עד היא מושיטה לי את ידה ואני עוזר לה לצאת, רואה את הכתם שהיא השאירה על המושב…, לוקח את המזוודות ביד אחת, אותה ביד שנייה ועוזר לה להתקדם אל הטרמינל.
אני מעביר את זמן ההמתנה בהתבוננות בתופעה המרתקת שלפני – הכדור שבתוכה רוטט ואהובתי על סף אורגזמה מתמשכת, פשוט תענוג!.
אנחנו עולים למטוס, היא מתיישבת, בעזרתי כמובן וסוגרת את רגליה כמיטב יכולתה.
אני מתכופף מעליה, כביכול כדי להגיע אל התיק הקטן שלרגליה, ומרחרח. הריח הנפלא שעולה מחלציה משכר אותי, אני לא מתאפק ומכניס את היד אל הכיס, מקפיץ
את הרטט של הביצה ומיד מחזיר אותו לרמה הנמוכה. צווחה נמלטת מפיה, היא מסוככת עליו בידה ומסמיקה. מסוחררת לגמרי היא פולטת, "אויש, אתה תשלם על
זה… כמה שתשלם על זה…".
המטוס נוחת וכולם קמים, והיא, שוב, מסתכלת לעברי במבט מבולבל, אני עוזר לה לקום, ושוב רואה את הכתם המוכר על המושב – הוא קצת יותר גדול… אני מת להתכופף ולבדוק אותו מקרוב, אבל אי אפשר – האנשים…
יורדים מהמטוס ועולים לרכב השכור, בדרך אל בית המלון, כאן אני כבר לא מתאפק, ושולח יד אל בין ירכיה, התחתונים שלה פשוט ספוגים לגמרי. אני מסיט אותם ומשחק בשפתיים הרטובות כל כך, והיא נאנקת, שולח את האצבעות אל פי ומלקק, אוח, איזה טעם, אני מחליט שהתחתונים שלה באמת מיותרים. ביד אחת ותוך כדי נהיגה, אני מסיר אותם מעליה, ותוחב אותם לתוך תחתוניי. אני לא בטוח שהיא אפילו מבינה מה קרה עכשיו, עד כדי כך היא מבולבלת ומרחפת.
אני חונה בחניית המלון, ושוב עוזר לבובה האהובה והמרחפת שלי לצאת, אני אוסף את המזוודה ביד אחת ובשנייה את בת זוגי ונכנס למלון..
פקידת הקבלה מסתכלת בנו במבט מוזר ובצדק, היא נראית כל כך מעופפת, כאילו חטפתי אותה, סיממתי אותה והיא נמצאת כאן באיומי אקדח.
אני לוקח במהירות את המפתחות לחדר, אנחנו פונים אל המעלית, מעלית יפה, שקופה, עוד מעט אנחנו בחדר ונגמר הסיפור – אז צריך לעשות משהו מהר.
אני מגביר את הרטט למקסימום, עכשיו היא כבר גונחת, על סף בכי, אני מחבק אותה בשתי ידיי ומנשק את צווארה, כשאני לוחש באוזנה "כן, אני יודע, כן בובה, כן…". היא טומנת את ראשה בכתפי ומיללת, "כן, תגמרי…." והיא גומרת בבת אחת, באנחת ענק של פורקן, אני מפסיק את הביצה ומחבק אותה חזק-חזק.
המעלית מגיעה אל הקומה שלנו, אני מתנתק ממנה, פניה שטופות דמעות והיא עדיין מרחפת בשאריות האורגזמה שעברה עליה.
היא נשענת על ידי, רגליה כושלות, היא יוצאת מהמעלית ומתמוטטת על הספה הקטנה שבלובי הקומה.
אני אוסף את נעליה שנפלו מרגליה, לוקח את התיקים
ורץ אל החדר, זורק את הכול בכניסה ורץ בחזרה אליה. המחזה שאני רואה הוא פשוט מ-ד-ה-י-ם, היא חצי יושבת חצי שרועה, עיניה היפות עצומות, פניה נראות מותשות, רגליה היחפות פשוקות מעט, היא לא טורחת ולא מסוגלת, למשוך את שולי שמלתה מטה וכל מי שיעבור לידה יראה את ערוותה הרטובה במלואה.
אני מרים אותה בשתי ידיי, נושא אותה לחדר, טורק ברגלי את הדלת, מניח אותה בזהירות על המיטה, שולח שתי אצבעות, כדי להוציא את הביצה מתוכה, בעדינות.
עיניה עצומות, נשימותיה קצרות, את גופה ממלאת התשישות.
כשהיא כמעט מחוסרת הכרה, פשטתי את בגדיה, כשהיא עירומה אני מכסה אותה בשמיכה, מניח לה לישון, לאגור כוחות, שהרי תכוניותיי לגביה, רק החלו ופונה לסדר את בגדינו בארון, מכיוונה נשמעות נשימות שקטות.
תנועות גופה המתעורר העירוני, פקחתי את עיני, נזכר באירועי יום אתמול, מצאתי את עצמי דבוק לאחוריה, גופה עירום וכמוה גופי, ידי חובקת אותה.
"על מה שעשית לי אתמול, אתה עוד תשלם", שמעתי אותה ממלמלת, לא לגמרי ערה.
לא עניתי, השחלתי את ידי השנייה מתחת לגופה, ידי האחת פורטת על שדיה והשנייה מתווה מעגלים סביב טבורה, אגנה נע ונצמד את זקפתי, "אתה רע", אומרת, מושכת את ידי המלטפת את שדיה ונושקת לה.
משכתי והשכבתי אותה על גבה, התרוממתי, מתיישב
בין רגליה, ומפשק קמעה את ירכיה, רואה את פרח ערוותה אדמומי ונפוח, מבהיק מרטיבות, "צוף נובע מאהובתי", אני אומר וכורע ללגום.
היא נאנחת ומקשתת את גבה, בשעה שאני מנשק את ערוותה כאילו בנשיקה צרפתית, לשוני מחליקה לעיתים על דגדגנה הצנוף בקפליו.
אני מתרומם, מעסה את פנים ירכיה ואת שרירי רגליה, היא נאנקת בעונג, כשאני מעסה את כפות רגליה ואז מתהפכת על בטנה.
אני מעסה במעלה רגליה ומגיע לישבנה העירום, חופן אותו בכוח, הוא ממלא את ידיי ברכות מטריפה, אני מעסה אותו בחוזקה ומתקדם מעלה אל שרירי גבה ושכמותיה של
אהובתי.. מעסה את גבה עדין אך עמוק ומרפה את צווארה בידיי המנוסות.
לאחר מכן אני יורד שוב אל עכוזה, מעבר אצבע ועוד אצבע לאורך חריצה וחש אותה נדרכת, לוקח כרית וממקם אותה מתחת לאגנה.
אצבעות ידי מגיעות ועוברות הלוך ושוב על שפתי ערוותה, מתכסות בעסיס הנוטף ממנה ולשוני מלקקת במעגלים את פי טבעתה.
היא מתחילה להתנשם בכבדות ואני מצווה עליה להתהפך, היא מצייתת ועתה לשוני, שפתיי ושיני, שוקעים בערוותה ואצבעי מעמיקה בחריץ ישבנה וחודרת לנקב ישבנה, אני מכניס את אגודלי לערוותה, כך שהקרום שבין אצבעי לאגודלי מפעיל לחץ נוסף על החיבור שבין פי טבעתה
לערוותה ומתחיל למולל את הקרום הדק שבין אצבעותיי, ולשוני מלקקת את דגדגנה.
"אאווחח", נשמע מגרונה, גופה נמתח, אגנה מתרומם לעברי והיא מגיעה לאורגזמה ברעידת גוף חזקה.
אני עולה על גופה, בין ירכיה הרוטטות עדיין, מחבק אותה בחיבוק של אחרי הסערה, טובע בשפתיה הרכות כל כך עתה, לאחר שגמרה.
"אתה מדהים", היא אומרת לי, "בדיוק מה שהייתי צריכה, כדי להתעורר מאושרת" ונושקת לי עמוקות, "עכשיו כל מה שאני צריכה הוא שתמלא אותי".
היא דוחפת אותי מעליה, משכיבה אותי על גבי, מתרוממת ומתיישבת על אגני, מושיטה את ידה ואיברי נזקף בשנייה למגעה, מוליכה אותו לאורך ערוותה ואז מטבילה אותו, קוברת אותו במעמקי מערתה הרטובה ומניעה גופה, מכניסה ומוציאה את זקפתי מתוכה.
אוח, החום הנפלא הזה שעוטף אותי מכל צדדי, שעה שהיא מחדירה אותי לתוכה בגלים, ציפורניה החורטות בחזי, שדיה הרכים המתחככים בגופי, לשונה המשחקת באוזני, שיניה הנושכות בתנוכי ומילות אהבתה ותאוותה הנלחשות באוזניי. אני מרגיש אותה מכווצת את טבעות ערוותה סביב איברי ואני כבר לא יודע איפה אני, רק נשטף אל חופה ונסוג, אובד בשפתיה ומוצץ את פטמתה כאחוז דיבוק.
אנו נרדמים באותה התנוחה, כשהיא שוכבת מעלי, שפתיה בצווארי ואיברי קבור בתוכה.
אני מתעורר כעבור כמה שעות למגע מופלא, מביט ורואה את ישבנה נע מעלי, שדיה נעים כמטולטלת ופיה מלקק ומוצץ את איברי הזקוף.
אני מושיט יד ומלטף את עכוזה, מעביר אצבעותיי בחריץ ישבנה וקובר שתי אצבעות בנרתיקה.
היא מגבירה את הקצב, ומהדקת את שפתיה עוד יותר, מלקקת במהירות את כיפתי כשהיא עולה ואז מטבילה את זכרותי עמוק בגרונה, שוב ושוב.
"אאווחח", נפלטת זעקה מגרוני, כשאני ממלא את פיה בזרע חם, רואה אותה בזווית עיני, מלקקת את שפתיה ומרגיש אותה מלקקת את איברי ההולך ומתרפה, מוצצת אותו עוד קצת, כשואבת אותו עד תומו, לאחר מכן מסתובבת ומנשקת אותי בפה רך, מתוק ומלוח, "עכשיו אני", היא אומרת בחיוך.
* * * * *
