מציץ מן החרכים

אש הישיבה היה איש גבוה ומרשים, זקן שחור ועבה עיטר את פניו ומתחת לצווארו המסתתר מאחורי הזקן נמתחו להן כתפיים רחבות סימן לימיי בחרותו, כרס קטנה של בגרות החלה גודלת במורד ביטנו ורגליים יציבות וחזקות החזיקו את דמותו.
עיניו הקרינו אור ושידרו הבנה לכל דורש, קולו הנמוך נתן תחושה של שיקול דעת בכל מילה ומשפט שיצא מפיו.
בשעורי האמונה שלו (אותם העביר בכל בוקר לאחר תפילת שחרית) היינו יושבים מהופנטים, גומעים בצמא ובשקיקה את דבריו.

הייתי תלמיד בכיתה יא' מתבגר מרדן, מלא בשאלות תהומיות על אמונה בפרט ועל תורת ישראל בכלל. זוכר אני את ראש הישיבה משיב על שאלותיי בסבלנות אין קץ, מקשיב ומסביר בעדינות ובשפה ברורה ופשוטה, מעולם לא השיבני ריקם. הערצנו אותו כמו היה "גדול הדור" או לפחות אחד מ "לו' צדיקים".
את תפקיד מזכירת הישיבה מילאה כלתו הצעירה הודיה שמה, התחתנה עם בנו הבכור נדב לא מזמן וכבר נשאה את נכדו ברחמה, נדב שירת כקצין ביחידה קרבית ולכן נעדר לתקופות ארוכות מהבית. הודיה הייתה צעירה נאה ונעימה, ותמיד קיבלה את פנינו בחיוך לבבי ובמילים חמות. אמאליד עמדת המזכירה הייתה עמדת מחשב לטובת התלמידים, ועל ידו צלחת עוגיות לכיבוד התלמידים הנכנסים ששימשה גם תירוץ לנו התלמידים לבוא וליהנות מחברתה הנעימה ודמותה הנאה של הודיה.
הישיבה שכנה בישוב קטן באזור יהודה ושומרון, הסביבה השקטה והאוויר הצלול הכניסו בנפשנו אוירה רוחנית נפלאה. זה היה ישוב בו כולם הכירו את כולם, רוב העובדים בישיבה היו בני המקום ובניהם ראש הישיבה וגם הודיה כלתו.

באחת החופשות יצאנו כמה חברים לטיול והחלטנו לישון את אחד הלילות בפנימיית הישיבה, זה היה מנהג שכיח בין החבר'ה ומקובל מבחינת הישיבה. בערב כשהגענו ישבנו לתכנן את היום הבא וגילינו ששכחנו להביא מפה של אזור הטיול. הצעתי מיד את עצמי ללכת לחדר המזכירה כדי לחפש במחשב מפה של אותו אזור ולהדפיס אותה שתהיה לנו לטיול. החברים שמחו על ההצעה, ויצאתי בזריזות לעבר משרד הישיבה. כבר מרחוק ראיתי את האור דולק מחלון המשרד, ככל שהתקרבתי התחלתי לזהות את דמותו של ראש הישיבה, כשכבר הייתי ליד המשרד עברתי על פני החלון לכיוון הכניסה ומשהו שראיתי בזווית העין החזיר אותי להציץ מבעד לחלון.
גבו של ראש הישיבה היה מופנה אל החלון כשהוא רוכן אל השולחן מסתכל באחד הדפים המונחים שם, על ידו עמדה הודיה כשהיא רוכנת יחד איתו לכיוון הדף, אך משהו לא הסתדר במראה. ראשה של הודיה היה מורכן מטה מבטה מופנה אל הרצפה ונראה מגבה העולה ויורד מעט שנשימתה תכופה מהרגיל, הורדתי את מבטי והמשכתי לבחון את הצמד שבחדר, ואז ראיתי את ידו של ראש הישיבה תחובה מאחורי גבה של הודיה מתחת לשמלתה ממש בין רגליה.
בתחילה חששתי מהנורא מכל וכבר התכוננתי לפרוץ פנימה וממש להציל את האישה המסכנה, אך החלטתי להמתין מעט בכדי להיות בטוח יותר בתחושותיי, והן אכן התבדו.
ידו של ראש הישיבה המשיכה לפשפש בין רגליה של הודיה ומגרונה החלו לעלות אנחות שקטות של עונג, ידיה התהדקו באחיזתן את קצה השולחן ואגנה החל לנוע לקצב ידו הפולשנית של ראש הישיבה.
בנקודה הזאת החלו לדלוק במוחי נורות אזהרה, אלו היו כבר מעשים שאסורים מדאורייתא (מהתורה) זה היה ממש בבחינת "עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ" (ספר ויקרא).
אך איברי הבתול והמתבגר פתר לי את הדילמה ההלכתית והחל להגיב למראות. הוא הזדקף בעוצמה אל מול מכנסי הג'ינס הקשיחים, הכנסתי את ידי לתוך מכנסיי והיטבתי את כיוון עמידתו כלפי מעלה בכדי למנוע את פריצת הרוכסן.
בעוד אני מסדר את עצמי, בחדר העניינים התחממו וכשהחזרתי את מבטי ראש הישיבה כבר עמד מאחוריי כלתו, ידו האחת לשה את שדיה הכבדים מעל שמלתה וידו השנייה מתחת לבטנה התפוחה חופרת בין רגליה. ראשה של הודיה מוטל לאחור נשען על חזהו הרחב וידיה מלוות את ידיו בליטופים רכים.
הבטתי במראה כמהופנט, אם על ידיי ראש הישיבה אם על ידיי הודיה ואם על ידיי מראה התועבה המגרה המתרחשת מול עיניי. בעוד מבטי מלווה את המתרחש בחדר ידיי ליוו את המתרחש במכנסיי, מלטפות בגסות את איברי הקשה.
ראש הישיבה משך את שמלת כלתו מעלה והסיר אותה מעל ראשה, חושף בזריזות את גופה הענוג והלבן מגלה את ביטנה ההריונית והעגולה ואת שדיה הארוזים בחזייה הלבנה. גדולים וכבדים נראו שדיה לעיניי הבלתי מיומנות, תחתוניה הצחורים החלו מתקלפים מאליהם וגילו לי טפח מחריץ ישבנה של הודיה. ידיה עברו לאחור ומיששו בעוז את קידמת מכנסיו של ראש הישיבה.
ראש הישיבה התיר בעדינות את החזייה משחרר לחופשי את השדיים הכבדים של הודיה, שולח ידיים יציבות וחופן אותם בעוצמה. מהכיוון שאני הצצתי לא הצלחתי לראות בבירור את פטמותיה ונתתי לדמיוני להשלים את החסר עד לרגע המיוחל, ואז הגיע אותו רגע. הודיה הסתובבה אל מול ראש הישיבה ונתגלתה לעיניי במלוא מערומיה. ראשה עודו עטוף בכיסוי הראש האופנתי פניה סמוקות מתשוקה שדיה מוותרים מעט לכוח המשיכה מפאת משקלם וכמעט נחים על כרסה ההריונית, פטמותיה עומדות גדולות וחומות בניגוד מוחלט לגופה הבהיר, בטנה גדולה ועגולה חלקה ובוהקת ואיברה המוצנע שבאותו רגע דאג לחשוף ראש הישיבה נראה חושני ( הניסיון הדל שלי במראות אלו באותם זמנים הסתכם במעט סרטי פורנו מבוימים היטב, ורק לאחר מספר שנים קיבלתי פרספקטיבה על מה שראיתי, אני מנסה לתאר את המראות דרך ראש הנער שהייתי, אך למען בהירות הסיפור אוסיף את ניסיוני שהשתפר מאז) ואותנטי למגזר, הוא לא היה מגולח וחלק אבל גם לא פרוע ומוזנח, שערות ערוותה נראו בבירור והצטרפו לפלומה חושנית ורכה.
הודיה שלחה את ידיה הקטנות ופתחה במקצועיות את הכפתור ורוכסן המכנסיים של ראש הישיבה, היא קילפה אותם מעליו בעדינות יחד עם התחתונים ואיברו הקשה ניתר אל מול פניה מבקש את שמגיע לו. הודיה הבינה את הרמז ומיד ניגשה למלאכה, ידה לפתה את בסיסו ובלשון מקצועית החלה מלקקת את כיפת המוט המעוצב העומד מולה. בתחילה היא ליקקה סביב הכיפה הגדולה בראש איברו ובאיטיות חושנית הכניסה אותו לתוך פיה, משמיעה קולות מציצה חזקים. בידה הפנויה טיפסה מעלה לעבר הבטן והחזה מתחת לחולצה המכופתרת, רומזת בתנועותיה לראש הישיבה להסיר את פיסת הבד המיותר מעליו. ראש הישיבה הבין מיד את שעליו לעשות ובזריזות פרם את כפתורי החולצה והסיר אותה יחד עם הציצית והגופייה, ועמד מעליה עירום ומתנשם הודות לעבודה המדויקת שכלתו העניקה לו.
איברו המרשים החל נכנס ויוצא מפיה, לשונה הותירה שובל של רטיבות לאורכו ומסייעת למוט להתחזק ולהתגרות. עיניו של ראש הישיבה נעצמו כמו היה מכוון ליבו באמצע תפילת עמידה, פיו נותר פעור וגניחות קלות העידו שכלתו יודעת לעשות את עבודתה נאמנה.
לאחר מספר דקות ארוכות של מציצה משך ראש הישיבה את כלתו והעמידה לפניו, איברו הגדול נצמד לבטנה התפוחה מתחכך ומתלטף בדפנותיה המתוחים. הוא הוריד את ראשו לעברה ומשך אותה לנשיקה עמוקה וממושכת, ידיה עטפו את צווארו וליטפו את עורפו . אצבעותיה ירדו בליטופים רכים אל עבר חזהו השעיר והחלו למולל את פטמותיו, צובטות מעט מאלצות את ראש הישיבה לגנוח חרישית תחת הכאב והעונג. ראש הישיבה חיכה את תנועותיה של הודיה וחפן בכוח מתון את שדיה הכבדים, מכוון אותם כלפי מעלה ומוריד את פיו למציצת הפטמות המגורות הניצבות במרכז. מלקק ומוצץ בעוצמה את הפטמות הגדולות מחכה את פעולת היניקה שתגיע בעוד מספר שבועות בוודאי מהעובר שבבטנה.
אנקה חזקה נשמעה בחלל החדר מעידה על מציצה אחת חזקה במיוחד, ומיד לאחריה נעמדו שניהם האחד מול השנייה. נראה היה לפי השפתיים הנעות שהם מחליטים על המהלך הבא והוא אכן התרחש מיד בסיום הדברים. ראש הישיבה הסיר את כל אשר על שולחנו והודיה התיישבה מיד על קצה השולחן, רגליה התנדנדו מטה ובטנה עלתה וירדה בקצב הולך וגובר כמו מעידה על ההתרגשות הנבנית בתוכה, ראש הישיבה קרב אליה פיסק עוד את רגליה ונכנס ביניהם מוביל את איברו הקשה אל החריץ הנוצץ של כלתו, מלטף עם קצהו לאורך החריץ.

פתחתי את רוכסן מכנסיי בעודי בוהה בנעשה ובזריזות עזרתי לאיברי לצאת אל מחוץ לתחתוניי וליהנות גם כן ממראות התועבה האסורים. אחזתי בו בחוזקה מרגיש את קשיותו בין אצבעותיי ובכף ידי, מלטף בעוז את כיפתו הנפוחה מרגיע מעט את הלחץ שעבר עליו. מתוח ויציב ממלא בנוכחותו את כף ידי הנרגשת כמו אומר לי עכשיו תורי ליהנות. באוננות עדינה שפשפתי את איברי בכדי לא לגמור לפני שאראה את כל הנעשה בחדר.

הודיה אחזה בתקיפות שנראתה קצת לא אופיינית את הזין האדיר של ראש הישיבה ומשכה אותו לתוכה, מעודדת אותו בעזרת לחיצה חזקה על הישבן להידחק פנימה. כשראש הישיבה מילא אותה באיברו פיה נפתח לרווחה וראשה נמשך לאחור באנחה קולנית, מביעה בכך את שביעות רצונה מראש הישיבה שהבין את הרמז הגס שרמזה לו. בתנועות חזקות החל ראש הישיבה לזיין את כלתו, ידיה של הודיה נשלחו אתל עבר חזהו וצבטו בחוזקה את פטמותיו עד שזעקת כאב מלווה בעונג נמלטה מפיו. פיה הקטן בעקבות ידיה נצמד לפטמות והיא החלה מוצצת ונושכת בחוזקה, אנחות הכאב והעונג של ראש הישיבה הלכו והתגברו. ידיה עברו לאחוז בישבנו השעיר מדרבנות אותו לדפוק מהר יותר, בטנה הגדולה עלתה וירדה עם כל דפיקה ודפיקה. ראש הישיבה הנמיך את פיו אל עבר פטמותיה הגדולות והחל נושך ומוצץ כמו משיב לה כגמולה, הודיה עזבה את ישבנו ועברה לאחוז בשדיה הגדולים מגישה לו אותם מקלה מעט על גבו השפוף אליה. אנחותיה מילאו את חלל החדר וכנראה שראש הישיבה נדלק עוד יותר, הוא עלה עם ידו אל עבר גרונה הרך ולפת אותו בתנועת חניקה עדינה, משכיב אותה בכוח לאחור ופורש אותה על השולחן. ידו האחת על גרונה והשנייה מלטפת את שדיה היפים, דפיקותיו הלכו ותחפו והגניחות יחד איתם. ידיו ירדו לאורך גופה ועצרו לליטוף מעל ביטנה הגדולה, ממששות את דפנותיה ואת טבורה. משם הוא המשיך אל עבר שערות ערוותה המטופחת ואצבע אחת יורדת אל כפתור הדגדגן הנפוח מגבירה את עוצמת הגירוי לפי צליל קולה הנשמע בחדר. מפניו של ראש הישיבה זלגה זיעה והחלה מטפטפת על זקנו הארוך ומשם על איברה וגופה של כלתו הנרגשת.

"תגמור בתוכי" צעקה הודיה ואת זה אפילו אני שמעתי והייתי צריך להתאפק לא לגמור בעצמי, "אני צריכה שתגמור בתוכי" המשיכה אחוזת אמוק לצעוק כאילו הם נמצאים בעולם אחר, ואני המשכתי לשפשף בחרמנות אדירה אך מרוסנת את איברי המאדים.

ידיו של ראש הישיבה עברו לאחוז ברגליה מרומות אותן מעלה ומאפשרות חדירה עמוקה יותר, מספר שניות לאחר מכן גופה של הודיה החל לרעוד תחילה באיטיות ואז בעוויתות אדירות וגניחות רמות, שדיה זזו לקצב הרעדות וידיה נאחזו בראשה בחוזקה. הרעידות כמו נתנו את האות לראש הישיבה שזה הרגע הנכון לגמור, ויחד עם העוויתות החזקות שלה הוא נצמד אל כלתו בחוזקה יורה את מטענו לתוכה ומלווה את זה בגניחה רמה.

ידי שלא עמדה עוד במראות עברה לתנועות אוננות מהירות על איברי, הרגשתי את זרעי עולה מעלה ובאחת השפרצתי אותו על קיר משרדו של ראש הישיבה. צמרמורת עלתה במעלה ישבני אל גבי שטוף הזיעה בעוד ידי ממשיכה לחלוב את איברי משאריות הזרע שעוד היו בו.

הזוג המוזר שבחדר נצמד לנשיקה אחרונה והחל בהתארגנות זריזה לסיום האירוע, גם אני יחד איתם הבנתי שזו היא אות הסיום וארזתי בזריזות את איברי חזרה אל תוך מכנסיי ופונה ללכת חזרה אל הפנימיות, חושב תוך כדי הליכה על תירוץ טוב לחבריי למה המפות אינן בידי.
בעודי פוסע בזריזות אל החדר אני מבחין בדמות הולכת לקראתי, ככל שאני מתקרב אליה מתבהרת התמונה בדמות ביתו של ראש הישיבה.
ביתו השנייה בסדר הילדים אמונה שמה, בחצאית אפורה וארוכה חולצה קיצית אך צנועה, לא צמודה מידיי אך מספיק אופנתית בכדי להצית את יצרו של נער מתבגר.

התלבטתי אם לעקב אותה בכדי למנוע ממנה את המפגש המביך עם אביה וגיסתה, אך החלטתי שזה לא באמת העסק שלי. אז בירכתי אותה לשלום בשפה רפה וביישנית, והיא ענתה לשלום בחיוך גדול שהאיר באור נעים את פניה היפות.
בראשי קצת ריחמתי על הילדה היפה שהולכת בצעדים שמחים אל עבר סוף תמימותה, "נתראה" זרקתי לעברה אחרי שתפסתי מעט אומץ, "בשמחה" החזירה לעברי והמשכנו כל אחד לדרכו.