השמרנית 3- חלק שלישי ואחרון – רומן במכונית

דניאלה התיישבה בסלון ביתה שברמת הגולן ונהנתה מהנוף היפה המשקיף מסלון ביתה. הודעת סמס אחת הוסיפה רק טוב לכל האווירה והפכה אותה לטובה יותר:

"היי מה נשמע, אני כבר לא כועסת, דברי איתי דחוף, התגעגעתי…"

כך כתבה לה חברתה הטובה ביותר – יסמין, שכבר שנתיים לא הייתה איתה בקשר מאז אותו משולש רומנטי וחייתי, שהיה לה עם נועם, האקס של יסמין, וחברו רונן.

דניאלה חייגה מייד, והופתעה לשמוע, שיסמין מתחתנת עם בחיר ליבה, שאותו הכירה חצי שנה בדיוק. יסמין אף אמרה לה תודה, שהצילה אותה מנועם, ובקשה לשמוע קצת יותר מה קורה איתה והאם כבר התחתנה..

דניאלה הבהירה לחברתה, שהיא שומרת על עצמה כבר שנתיים שלימות כפי שנהגה תמיד.
"מה שהיה עם נועם, היה מקרה חד פעמי", היא הבהירה לה ולא העיזה להזכיר לה באותו רגע פרט נוסף וגדול, שהיה גם רונן בתמונה.

"אפילו עברתי לגור ברמה"ג כדי להתנתק מ-2 החרמנים הללו, שחיפשו אותי כל יומיים מאז, ועד היום מנסים למצוא אותי", היא המשיכה לספר ליסמין בטלפון. כאן היא כבר קבלה אומץ ודברה גם על השני, שהיה איתה יחדיו.

"בקיצור את מוזמנת לחתונה שלי ואף אשמח לפגוש בך קצת לפניי… נחזיר את יחסנו לימי קדם, ואף יותר מיזה", אמרה לה יסמין לקראת סיום השיחה בניהם.

דניאלה עלתה לרכבה והניעה, נסיעה של שעתיים, הייתה בעיניה כמספר דקות. הפגישה עם יסמין החזירה את דניאלה לכוחות מחודשים בחייה. החברה שלה, שהייתה הכי טובה, חידשה את יחסיה איתה ואף הגבירה אותם. דניאלה התרגשה לקראת הימים המתקרבים של חתונתה של חברתה הטובה ביותר. היא קנתה מכנסי בד שחור אלגנט מיוחדים וצמודים, שיבליטו את ישבנה המלא, וחולצה מכופתרת כחולה, שהלמה אותה היטב. לרגליה התאימה עקבים אדומים גבוהים ואופנתיים.
'מי יודע, אולי אמצא שם את בחיר ליבי גם אני…', חשבה לעצמה.

יום הנישואין של יסמין הגיע. דניאלה התרגשה כאילו היא המתחתנת. קילומטר מביתה היא שמעה בום גדול וכמעט, שהתנגשה בסלע גדול בצידי הכביש. כשיצאה מרכבה, התברר לה, שהתפוצץ לה הגלגל הימני האחורי ברכב.

לאחר רבע שעה של דיכאון והתלבטות, מה עליה לעשות כעת, למזלה, נעצר בחור צעיר לסייע לה.
"היי נעים מאוד – רונן", הוא אמר הושיט לה יד והזכיר לה ימים אפלים ומהנים עם רונן אחר, חבר של האקס של המתחתנת של היום …

"גברת, אין לך גלגל ספייר, איך את נוסעת ככה", הוא אמר מיואש.
לאן את צריכה?", הוא שאל, לאחר, שראה אותה בפרצוף מבועת.

"מזל טוב", אמר לה רונן לאחר, ששמע על היעד.
"אני נוסע לתל אביב, אשים אותך באולם שם זה לא רחוק מימני …", אמר והחזיר חיוך לפרצופה של דניאלה.

רונן החדש היה בחור טוב. היה לו קול חזק ותקיף, חזות של דוגמן וגבר ממש נאה מילולית ופיזית. דניאלה נהנתה לשמוע אותו מדבר וכל פעם שדיבר, היא הקשיבה לו בקשב רב.
בנסיעה, שצריכה להיות כשעתיים, כשהיא לא הנהגת, היא הצליחה להתרכז היטב בבחור החדש, ואף חשבה, שאולי מצאה את בחיר ליבה.

היא נפתחה אליו בשיחות, שעברו לשיחות נפש. מסתבר, שרונן היה גם בחור חכם ולא רק חזק בדיבור ובטון הדיבור. דניאלה הוקסמה מהנהג החדש שלה, שבסה"כ עשה לה טובה גדולה ולקח אותה טרמפ.

פרצופו היה נעים וחד, אצבעותיו היו גדולות ומוצקות, גופו היה שרירי ונפוח היטב. ולמעשה, גופו היה אפילו טוב יותר מדיבורו, והיא החלה להתעניין יותר בחייו.

"אני מקווה שאתה לא נשוי..", היא פלטה לו ברמז עבה וחזק במיוחד לאחר שיחה ונסיעה של כשעה.
"אני אמנם לא נשוי, אבל, האמת יש לי חברה, שאיני יודע מה ייסגר איתה בסוף…"

אמר לה, ולא הסביר לה.
היא לא ויתרה והחלה לחקור את העניין.

"אנחנו חברים שנתיים, הסקס איתה מצויין, הכל דבש, אבל היא תפסה אותי שותה קפה עם החברה הטובה ביותר שלה והחליטה, שאני בוגד בה עם חברה שלה. סה"כ קפה, אפילו לא נגעתי בה, אנחנו ידידים…", אמר ונשמע אמין.

רונן שיתף את הטרמפיסטית שלו בכל הסודות שהיו לו בחייו. לא היה לו מה להפסיד. הוא אמנם מאוד אהב את המראה שלה, אבל העדיף להשתקע ולהשקיע בחברה שלו, ולכן סיפר לה את כל מעללי חייו כולל סטוץ משוגע, שהיה לו עם האמא של החבר שלו. רונן לא חסך פרטים, ודניאלה הופתעה יותר ויותר וככה גם ירד לה מעניין השותף החדש לחייה.

היא חשה בפסיכולוג טוב, ששפך לה את סודותיו והרגישה צורך לפרוק את סיפור חייה, אבל לא העיזה לספר לו על הסיפור האחרון שלה מלפני שנתיים עם רונן ונועם. דניאלה העדיפה לחזור אחורה יותר לסיפור, שאיכשהו גרם לה לרצות לשמור על עצמה היטב עד לחתונה.

"הייתי בת 13 בלבד, אבא היה בכסאח עם אמא ועבר לדירה אחרת, ואמא פחדה לישון לבד בלילות. אני הייתי בפנימייה וחזרתי הבייתה כל שבת..
לאמא הבאנו קרוב משפחה צעיר, שישן בביתה בלילות וישמור עליה מפורצים ומהפחד להיות לבד. אמא התנגדה לבחור הצעיר, אבל בהמשך קבלה אותו בכיף כבן משפחה ושומר.
לילה אחד, החלטתי להפתיע את אמא ולהגיע בחמישי בערב במקום שישי. באתי להפתיע ויצאתי מופתעת. אמא הייתה עירומה, כל רגליה עד הישבן היו מכוסות בבגד של חוטי רשת שחורה עם חור באמצע – בין רגליה ועקבים אדומים. היא התיישבה על הנער הצעיר, שישב על הספה והחלה להתנועע עליו בפרעות כשעקביה מונחות על ברכיו. לאחר, שהנער תפח על גבה שלוש פעמים, אמא קמה, נעמדה על הרצפה, התכופפה במהירות, והכניסה את איברו לפיה בתשוקה נוראית וללא הפסקה. הזין שלו היה בפה שלה כאילו מדובר בחפץ יוקרתי וטעים. היא הפסיקה למצוץ, כשסימן לה על הראש, והניחה לו לפלוט לה על הפרצוף…"

רונן הביט בדניאלה וחיבק אותה חזק.
"אוי מחזה לא קל עבור נערה בת 13, מה עשית?",
"כלום, יצאתי החוצה והלכתי לישון אצל חברה, אבל המחזה לא עזב אותי עד היום …"

הדרך האריכה, והייתה לקראת סיום. דניאלה שמחה ששיתפה מישהו בסיפור שטרם סופר, אבל לרגע חשה, שהגזימה בתיאורים, שהייתה צריכה לחסוך מהנהג הזר. רונן הביט בדניאלה, הסיפור שלה חרמן אותו. לרגליה היו עקבים אדומות שהזכירו את הסיפור, שהרגע סופר, ואולי בכלל נעלה אותם בגלל אותו סיפור…

'ובכלל, מה היא מספרת לי סיפור שכזה..', חשב לעצמו.
'למזלי, תכף מגיעים ליעד', חשבה דניאלה לעצמה ובתוך תוכה הצטערה שהנסיעה מסתיימת, כי היא רוצה לשמוע את הבחור מדבר ומסייע לה כפסיכולוג שרמנטי שלה…

המכונית נעצרה בצידי רחוב חשוך.
"תכף נגיע ליעד ורציתי להיפרד", הוא אמר.
ידיו החסונות נאחזו בה, שדיה נדבקו בו דרך החולצה. איברו נמתח והבליטה נראתה היטב דרך מכנסיו.

רונן הגיש את שפתיו, דניאלה ניסוגה ובקשה לרדת באולם.
היא הביטה בו שנית, הוא נראה לה ממש טוב, טוב יותר מאשר כל הנסיעה.

היא החזירה את ראשה אליו והצמידה את שפתיה לשפתיו. מגע השפתיים עשה לה טוב. מצידה שינשק אותה עד הבוקר. סה"כ זו רק נשיקה וזה עדיין נחשב לשמירה על הגוף.

רונן התחרמן עם עצמו היטב. נשיקה לא תספיק לו. הוא דחף את ידיו מבעד לחולצתה ומישש את גופה ואת חוטי חזייתה. היא קצת כעסה על החוצפה, אבל לא התנגדה, כי זה עשה לה נעים.

הוא ניסה את מזלו והחל לפתוח את כפתורי חולצתה. כשהאחרון נפתח חזייתה בצבצה והדמיון שלו תאר אותם בגודל משמעותי ויפה.

דניאלה אבדה עצמה לדעת. 'מה הוא חושב לעצמו החוצפן הזה, הרי אנחנו במקום פומבי, ובכלל מי זה האיש הזה, שנוגע בי ככה…', היא התרחקה לאחור, חזרה למושב שלה והתלוננה:
"השתגעת, יש פה אנשים מסביב…!"

רונן הבין את הרמז הניע, ונסע למגרש עפר צדדי, מקום חשוך יותר וסולידי יותר. המקום היה מוכר לו היטב, כי שם עשה סקס עם אמא של חבר שלו ושם עשה גם יחסי ין נהדרים עם החברה הטובה ביותר של החברה שלו, שאיתה נתפס רק שותה קפה.

דניאלה הביטה בו המומה ולרגע הבינה את הטעות שעשתה. היא לא התכוונה לוותר על כבודה מול גבר סקסי ושרמנטי. 'שנתיים התאפקתי, עכשיו אשבור הכל ביום שמחתה של חברתי הטובה ביותר? ', היא חשבה לעצמה, ותוך כדי התנשקה בלהט במכונית עם נותן הטרמפ שלה.

הבחור לא ויתר וחזר לנקודה שהפסיק מימנה. את כפתורי חולצתה פתח מחדש. דניאלה הסירה את חולצתו והתפלאה מגופו החסון. רונן הכניס את ידיו ודניאלה הופתעה מהעניין, שהוא הצליח לשחרר את חזייתה דרך החולצה. שדיה בצבצו דרך החולצה הפתוחה, קפצו ונשפכו החוצה. שדיה נשלפו ושוחררו לאוויר החופשי, ואיכשהו הם נדבקו בגופו החסון של רונן. דניאלה החלה להרגיש קצת מאויימת, אבל המגע עשה לה נעים.

המגע היה נעים לה, המגע היה חסר לה, שנתיים של התאפקות נפרצו ברגע זה. היא התיישבה עליו וקבלה בהנאה את נשיקותיו שעברו לצוואר לשדיה ולפטמותיה הגדולות.
איברו התקשה והורגש בגופה היטב דרך מכנסיו.

דניאלה עזרה לו להוריד את מכנסי הבד הצמודים, תחתוניה שמרו על כבודה. רונן נשאר בבוקסר ואיברו נצמד לבן רגליה. היא הרגישה אותו היטב שמה דרך התחתונים.
הוא שפשף עצמו עליה בתקווה שתיפתח אליו יותר, והיא חשבה, שתכף יגמור בתחתונים וככה ישחרר אותה ואת כבודה.
אבל בתוך תוכה חשבה, שאולי עדיף כבר, שלא יגמור בתחתונים שלו. אולי פשוט שישמור את עצמו לה, אבל רק לה.

לאחר דקה של מחשבה עם עצמה ותוך כדי התעלסות, היא החליטה לפרוץ גבולות, ולהסיר את התחתונים. רונן חייך, 'התוכנית של השפשוף הצליחה' חשב לעצמו והוריד את הבוקסר. דניאלה נעלה את העקבים האדומים. היא חזרה להתיישב עליו, תפסה באצבעותיה את איברו לכיוון, והתיישבה לו על הזין, שנכנס אצלה עד הסוף. את רגליה היא קפלה, והניחה את העקבים על רגליו בשביל לחזק את אחיזתה אצלו.
'הזין שלו בתוכי, עכשיו אין מנוס מהנאה זמנית', היא חשבה לעצמה, והחלה לנוע מעליו.

בסקס היא אהבה לתת לגבר להתחיל לזיין אותה, ורק אח"כ כשהיא נפתחת יותר, היא הייתה מתיישבת עליו. אבל כעת החליטה לשנות ממנהגה.

רונן הביט בדניאלה שחגה מעליו. הוא לא חשב לרגע, שהטרמפ שנתן לבחורה יפה זו, יוביל אותו לקבל מימנה זיון מהסרטים. הוא המשיך להביט בה בהערצה, הוריד את מבטו לכיוון נעלי העקב שלה, שתופסות אותו ברגליו ואמר: "זה מזכיר לי סיפור ישן, שסיפרת לי לא מזמן…"
היא קצת כעסה, שזה הדבר היחידי שיש ל-'פסיכולוג', שמתפנק מימנה להגיד, אבל הייתה חרמנית בטירוף, שהעניין לא הזיז לה כלל. היא רק רצתה ליהנות מזין חדש, שנמצא אצלה כעת, ולהגיע לגמירה המיוחלת שלה.

הזין שלו התיישב אצלה היטב בכוס ונתן לה תחושת הנאה וביטחון רגעי. לאחר מספר חדירות ארוכות, הוא יצא קצת החוצה והיא כיוונה אותו בחזרה למעמקי המקום הקדוש שלה.

ההתאפקות הארוכה שלה מיחסי מין, הגיעו כעת לסיומן. שנתיים ארוכות ללא זין, הסתיימו הרגע. דניאלה קבלה אורגזמה מהנה, חזקה ומרוכזת, שהתפרצה אצלה והכילה את כל השנתיים, שמנעה את עצמה ממין באיפוק מופתי. הגמירה הנוכחית והרגעית הזו הייתה בלתי נשלטת ובלתי עצירה. ההנאה הזמנית הזו, הזכירה לה את כל מה, שחוותה לפני שנתיים בחברת 2 גברים חרמנים, והתחזקה אצלה יותר עקב מחשבה זו…

הגוף שלה רעד, הקולות בקעו מגרונה והכוס שלה השתוקק לאותו זין, שעבד אצלה שמה למטה לפי הקצב שלה, והביא לסיפוקה המלא לאותו רגע.

רונן קלט את זוגתו המזדמנת מגיעה לאורגזמה פראית. גופה רטט ושדיה קפצו ללא הפסקה. הוא תפס לה בתחת חזק וחיכה לה, שתסיים.

כשסיימה הוא תפס בידה ומשך אותה מיחוץ לרכב. שם כופף אותה מעט, תפס באגן והחל להיכנס אליה מאחור. הוא הגביר את הקצב עד, שהרגיש את עצמו בפיצוץ אדיר.
דניאלה הצליחה להוציא מהבחור את הגמירה החזקה והנוספת שלה לאותו ערב. העבודה, שהשקיע ונתן לה מאחור, הביאה אותה להנאה חדשה ומיוחלת בהתאם לימים אפלים, שהיו לפני שנתיים בחגיגה מינית משוגעת עם 2 לחוד ויחדיו.

תוך כדי אורגזמה שנייה, דניאלה החלה להבין את הסיפור, שארע בעבר עם אימה, שבסה"כ רצתה קצת ליהנות עם עצמה בעזרת מישהו נוסף, כשאבא שלה, לא רצה לתת לה עבודה משלו.

רונן הרגיש את עצמו מתחיל להתפרץ החוצה. ההנאה המיוחלת שלו מהטרמפיסטית המשוגעת, מתחילה להגיע. הוא הוציא את הזין במהירות, ודניאלה החלה להרגיש שפריצים חמים על ישבנה ורגליה. היא התגעגעה לזרע חם וזה בא לה טוב.

"אתה מזיין חזק יותר משאתה מדבר", היא אמרה לו כשגמר עליה מאחור.

החתונה הייתה בעיצומה. דניאלה נכנסה ובקשה סליחה על האיחור.
"את נראית זוהרת כאילו עשית עכשיו סקס", אמרה לה יסמין.
"מה פתאום, אני שומרת על עצמי", אמרה לה דניאלה והאדימה חזק.

Loading

6 מחשבות על “השמרנית 3- חלק שלישי ואחרון – רומן במכונית”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן