"תימצוץ" היא אמרה לי. "תימצוץ" תוך כדי שאצבעה שולפת מתוך החריץ המהודק דגדגן ארוך שכמותו מעולם לא ראיתי. ארוך וזקור כמו זין קטן, 4 או 5 סנטימטר, עבה וזקור.
שנים שאני רואה את המקום הזה, עובר באקראי ליד הדלת הכחולה הכבדה ולא מעז לדפוק עליה. כולם יודעים שזה המקום של מאמא רוקה. אין צורך בשלט או בפעמון. זה המקום של רוקה. מה קורה בפנים? מעולם לא דיברתי על זה עם איש, לא העזתי להיכנס או לשאול.
היה זה יום שישי גשום במיוחד והדייט שקבעתי לאותו ערב נדחה מסיבות דיפלומטיות (נו, טוב). בוקר מאוחר, כמעט צהריים. כהרגלי, יצאתי לשתות קפה בבית הקפה שבמורד הרחוב, וכרגיל, חלפתי ליד הדלת הכבדה. משהו הפעם גרם לי לעצור ולשוב על עקבי כמה פסיעות. היססתי לרגע ליד הדלת ונקשתי.
את הדלת פתחה אשה גבוהה, גבוהה מאוד. לבושה שמלת ערב ארוכה עם מחשוף עמוק ונעלי עקב שלא היו מביישות את הבימבה הרוסית המוחצנת ביותר. שזופה כאילו חזרה זה עתה משבועיים באילת.
"שלום", אמרה בחיוך מיסתורי, "מה מביא אותך לכאן הבוקר?"
"מה יש לכם להציע?" שאלתי
"היום יש לנו רק את הספשייל". ענתה וחיוכה המיסתורי אינו מש מפניה
הבטתי בה, לא צעירה, בין 50 ל 60 , מביטה בי מלמעלה, נאה מאוד וביטחונה העצמי ממלא את החדר.
"שב" אמרה בקול של ספק הזמנה ספק פקודה.
התיישבתי על ספת העור הגדולה בעוד מאמא רוקה מתיישבת לידי. אשה צעירה, יחפה, לבושה בבגד גוף דקיק בלבד, נכנסה לחדר, קרבה אל הספה בשקט, והציעה לי קפה. לא יכולתי לסרב.
בעוד אנו ממתינים לקפה, המאמא לא ביזבזה רגע לריק ושלחה את ידה הארוכה עם האצבעות הדקיקות והציפורניים הארוכות, ישר למרכז ההוויה שלי.
"אני רואה שאתה דווקא מוכן בשביל הספיישל שלנו", אמרה בחיוך בעודה אוחזת בכל מה שיכלה לתפוש, וידה הארוכה יכלה גם יכלה לאחוז בזין שלי שכבר הזדקף לו בשקיקה ובביצים ההדוקות. בקיצור, היא אחזה בכל החבילה בלי היסוס.
מביטה ישר לתוך עיני ואומרת: "אתה תאהב את הספיישל"
הקפה הגיע לשולחן. המאמא לא הניחה לחבילתי ובעודי לוגם מן הקפה ומנסה להתעלם מן היד האוחזת במבושי בחוזקה, היא חילקה הוראות לצעירה היחפה.
"הכיני את אולם 2" אמרה בשקט.
מיהרתי לסיים את הקפה. מאמא רוקה הניחה לחלצי והתרוממה.
"לווי אותו לאולם, אלמה" פקדה בשקט על הצעירה.
בעודי מתארגן ללכת עם אלמה, שמעתי את מאמא רוקה: "אצלנו משלמים מראש, 600 שקלים בבקשה" אמרה בטון שאינו מותיר מקום למשא ומתן
נתתי לה את כרטיס האשראי שלי, והמתנתי בשקט עד שתסיים את התהליך.
"אתה יכול ללכת, אלמה תלווה אותך," אמרה כשהחיוך אינו מש מפניה, ובעודי מסתובב לעבר הדלת הפנימית, טפחה בקול רם על ישבני.
אלמה, אחזה בידי, הובילה אותי על פני מסדרון ארוך ושנינו נכנסנו לתוך אולם לא גדול, ובו כמה ספות וכורסה.
"שב, אלו הבנות" אמרה והצביעה על חבורה של 5 או 6 נשים שישבו על הספות שמול הכורסא, בלבוש פרובוקטיבי כיאה למקום.
הבטתי בהן ואף הן סקרו אותי בדממה.
אלמה, עמדה לידי, כממתינה להוראות נוספות. חלפו כמה דות, ולבסוף הצבעתי על אחת מן הבנות, כבת 35, טוסיק לא קטן ושדיים גדולים נתונים במחשוף מכובד ביותר.
"אותה אני רוצה" אמרתי לאלמה
חחח צחקה אלמה בצחוק מצלצל. "כאן זה המקום של אלמה, כאן הבנות בוחרות, לא הלקוחות והבנות עוד לא החליטו מי לוקחת אותך".
"את רצינית"? שאלתי מעולם לא שמעתי על מקום שעובד ככה.
"הבט על הקיר", הפנתה אלמה את תשומת ליבי לשלט צהוב שאמר באותיות גדולות: "פה זה ככה"
"רואה?"
"טוב," התיישבתי בהמתנה קצת עצבנית והמשכתי לסקור את הבנות.
חלפו עוד כמה דקות עד שאחת הבנות התרוממה והביטה בי. היא היתה ללא ספק המבוגרת שבכולן, גבוהת קומה, 1:80 בקירוב, דקיקת גו, כבת 45 או יותר. ניכר בה שעסקה בפעילות גופנית אינטנסיבית. למרות גיזרתה הדקיקה, כל חזותה אמרה כוח ועוצמה. שרירי ידיה הבולטים וישבנה הזעיר והחטוב לא השאירו מקום לספק. לבשה שימלה שחורה ארוכה עם מחשוף עמוק שמגיע עד לטבורה מלפנים. מאחור, לא הושקע בשימלה אפילו פיסת בד זעירה. גבה השזוף היה ערום לחלוטין.
היא ניגשה אלי, הושיטה את ידה אלי תוך שהיא מושכת אותי
"היי, לא בא לי איתה" אמרתי לאלמה כשאני נשאר יושב במקומי
"חבל מאוד, כי העיסקה כבר סגורה. שילמת ולכן תקבל את מה שאנחנו נותנות ללקוחות" אמרה אלמה כשחיוך נסוך על פניה.
"אבל אני רוצה אותה" הצבעתי לעבר הבחורה הראשונה שבחרתי
"זה לא תלוי בך, כעת. הבנות בחרו ואתה תלך איתה" ענתה אלמה בקשיחות מה.
עוד היא מדברת, והגבוהה שבחרה בי, הגבירה את עוצמת המשיכה שלה. לא היה מקום לספק, היא היתה בחורה חזקה! בעודה מושכת אותי ניגשו שאר חברותיה והקיפו אותי סביב סביב. לא היה מקום להתחמק. הצוות הנשי פשוט תלש אותי מן הכורסה והדף אותי בעיקבות הגבוהה שכלל לא טרחה להציג את עצמה.
החלטתי ללכת עם זה: "נעים מאוד, אני רפאל" אמרתי
"נעים גם לי", ענתה הגבוהה ביובש מה, "אני אנה"
"אז מה עושים, אנה?" שאלתי
"בוא ותיראה" והיא הובילה אותי לחדר פנימי. מוזיקה שקטה התנגנה ברקע, התאורה קצת מעומעמת. "נירקוד?" היא שאלה? כאילו שהיתה לי ברירה.
רקדנו. היא חיבקה אותי בעוצמה. אשה גבוהה וחזקה ודקת גו בעלת תנועות של חתולת בר. חשתי בגופה הגמיש צמוד לשלי ושנינו רקדנו בעוד חברותיה מקיפות אותנו במעגל צמוד. הריקוד שלה הלך ונעשה סוער מרגע לרגע, המוזיקה גברה וכן הקצב. אנה לא הירפתה מגופי אפילו לשניה. היינו צמודים כמו זוג נאהבים בריקוד הכלולות שלהם. חשתי בשדיה הקטנים כשהם מלטפים את חזי. זוג שדיים קטנים וגמישים כמו של נערה צעירה.
בעודנו רוקדים, החלו הנשים שמסביבנו להפשיט אותי. תוך זמן קצר הייתי עירום לגמרי. אנה הצליחה לבצע תוך כדי ריקוד צמוד שתיים או שלוש תנועות הפשלה שגרמו לשימלתה לנשור ארצה בשקט. היא היתה ערומה לחלטין. לא לבשה דבר תחת השימלה הדקיקה שלה.
בצד החד הבחנתי בבר קטן עם כמה כיסאות. אנה, הובילה אותי תוך כדי ריקוד לעבר כיסאות הבר. היא התיישבה על אחד הכיסאות הביטה בי ופישקה את רגליה.
עמדתי מולה, קצת אובד עצות אבל זה לא נמשך זמן רב, חבורת הידידות שלה שהקיפה אותי כל הזמן הכריעה אות אל בירכי, ואחת מהן הדפה את ראשי בכוח רב ישר אל הכוס המבהיק שלה. לא היה מקום לספק. זה היה כוס שעבר טיפול לייזר. לא היה סימון לשערה, חלק כמו טוסיק של תינוק.
"תימצוץ" היא אמרה. "תימצוץ" תוך כדי שאצבעה שולפת מתוך החריץ המהודק דגדגן ארוך שכמותו מעולם לא ראיתי. ארוך וזקור כמו זין קטן, 4 או 5 סנטימטר, עבה ועומד.
מצצתי, כאילו שהיתה לי ברירה. מסביב היו קריאות עידוד ושימחה של הבנות. לא היה מקום לספק, הן אהבו את מה שראו. האמת, למרות ההתנגדות הראשונית שלי, לא יכולתי להסתיר את עובדת היותי מגורה ומחורמן עד מוות. הזין שלי עמד כמו שלא עמד אי פעם. מישהי, שלא יכולתי לראות את פניה, נצמדה אל גבי, חשתי בזוג שדיים גדולים כשהוא נמעך על גבי העירום ובשתי ידיים שמחבקות אותי, מגששות ומוצאות את פיטמותי. בעודי מוצץ את הדגדגן של אנה, זכיתי לקבל מאחת חברותיה, מסג' אינטנסיבי לפיטמות שלי שהזדקרו בין אצבעותיה עד כדי כאב.
מישהי נוספת, אלא אם כן לבעלת זוג השדיים הגדולים היו שני זוגות ידיים, אחזה בזיו הזקור ובביצים התפוחות וטיפלה בהם בידיים מיומנות. היא בהחלט ידעה את מלאכתה כי כל אימת שהתקרבתי לכדי פליטה, היא האטה את קצב הטיפול והחלישה את המגע וכך זה נמשך זמן רב. כשהיא מעלה ומורידה את הקצב מביאה אותי קרוב אבל לא עד לנקודת האל-חזור. כל אותו זמן המשכתי למצוץ וללקק את הדגדגן הענק של אנה, כשלשוני מסתחררת סביבו ושפתי מעניקות לו מסג' הגון.
אנה התפתלה סביב מרכז ההנאה שלה, גופה מסתחרר אל מול פי והיא העה קדימה ואחורה כאילו שהיתה מזיינת את שפתי באמצעות הדגדגן העבה והזקור שלה. קצב ההתפתלות שלה גבר ועלה והתחזק. מישהו הגביר את המוזיקה. אנה החזיקה כעת את ראשי עם שתי ידיה, מושכת אותי לעבר הכוס הרטוב שלה בכל הכוח. "תימצוץ, תימצוץ" היא קראה שוב ושוב. גופה החל לרעוד. ידעתי שהיר קרובה. לפתה היא התפקרצה בסידרת גניחות וקריאות כשגופה מזדעזע ומתנער לכל הצדדים ומן הכוס שלה נפלט זרם של נוזל חמים שמרטיב את כל פני. חברותיה שעמלו על גופי מאחור, נתנו פוש אחרון. תוך שניות פלטתי גם אני את מיטב הזרע שלי. כמות שהיתה יכולה ליצר המון צאצאים.
שקט השתרר. הבנות מאחור הירפו. אנה ישבה על הכסא כשראשה שמוט. היא לא הביטה עלי.
"ילד טוב" אמרה כשהיא מלטפת את ראשי. "אתה יכול ללכת, גמרנו"
קבוצת הבנות שמסביבי לא הותירה לי מקום למו"מ. הן הדפו אותי לכיוון הדלת. אלמה, ליוותה אותי לאולם הקבלה. בגדי חיכו שם בערימה. התלבשתי בלא אומר ובזריזות.
"נו, איך היה?", שאלה המאמא בחיוך כשהיא מביטה בי מתלבש.
חייכתי בלי מילים ויצאתי מן המקום בזריזות.
"תבוא שוב בשבוע הבא, יהיה לנו מוצר חדש" זרקה לעברי כשאני חולף על פניה.
