הכלוב השקוף – פרק 4

אצבעותיה אחזו בשפתי הפות הארוכות שלה בעדינות, הפרידו אותן והצמידו אותן לזכוכית. היא עמדה בתנוחת הצלוב, (בעצם – צלובה) שדיה הקטנים עם הפיטמות הכהות הבולטות כל כך על רקע גופה הצחור,

 

 

4. האחות מגדלנה

 

הבוקר מוקדם ממש, אולי בחמש בבוקר, אני כבר הייתי ער והיא נכנסה למקלחת. היא היתה לבדה למקלחת ובחרה בתא המרכזי. התפשטה לאט, מורידה את גלימתה הכהה ומקפלת אותה בזהירות, מניחה על השרפרף. ואז את התחתונים והחזייה, מגלה גוף לא צעיר, לא רזונת אבל בהחלט מושכת, ישבן כדורי ושדיים קטנים. עורה בצבע לבן שנהבי בוהק. כוס מגולח למשעי (בשביל מה נזירות מגלחות את הכוס?). נעמדה מתחת לזרם המים החזק ושיפשפה את גופה לאט כשהיא מביטה היישר אלי. האם היא ידעה שאני מביט בה מן העבר השני של קיר הזכוכית? תהיתי.

בעודה ממתקלחת שלחה את יד ימינה אל הכוס שלה והחלה לשחק איתו בעדינות. זה נמשך אולי חמש דקות, לפתע עלה על פניה חיוך מלאכי והיא החלה צועדת לעבר קיר הזכוכית מבלי להפסיק את זרם המים, כאילו אין חוסר מים במדינה שלנו, צעדה לאיטה, החיוך המדליק שלה נסוך על פניה מביטה ישר אלי. ידעה? אולי

הגיעה אל קיר הזכוכית ונצמדה אליו. היכרתי היטב את האחות מגדלנה. שוחחנו מפעם בפעם אך מעולם לא הבחנתי עד כמה היא סקסית. הזיקפה שלי פגשה את הכלובון האכזר. התקרבתי אל הקיר והבטתי בגופה שנצמד לזכוכית מן העבר השני. אוך כמה רציתי בה, באחות מגדלנה.

אצבעותיה אחזו בשפתי הפות הארוכות שלה בעדינות, הפרידו אותן והצמידו אותן לזכוכית. היא עמדה בתנוחת הצלוב, (בעצם – צלובה) שדיה הקטנים עם הפיטמות הכהות הבולטות כל כך על רקע גופה הצחור, הפכו לזוג עיגולים סימטריים עם מרכז כהה. שיפתות הפות הארוכות פרושות כמו זוג כנפי פרפר בתוך תיבת זכוכית דבוקות לקיר הזכוכית ממש מולי. אוך כמה שרציתי ללקק את זוג השפתיים הזה. ידיה פרושות לצדדים צמודות גם הן את הזכוכית. למרות הכאב שהכלובון הסב לי, לא יעולתי לחדול מלהביט. להיפך, כמעט ונצמדתי גם אני אל הזכוכית מן הצד שלי. ואז, החלה האחות מגדלנה בתנועות של החלקה מעלה מטה, משפשפת את כוסה הדבוק לזכוכית בתנועות מחזוריות של החלקה שפתי הפות שלה ממש ניגבו את הזכוכית, החיוך שלה, נעשה מסעיר יותר ויותר. הדגדגן האדום והתפוח כאילו נשלף מעצמו מתוך מעטהו הלבנבן ונצמד גם הוא למשטח הזכוכית כמו כפתור ואקום.

הכאב שהסב לי הכלובון בער בי, אך לא יכולתי להתיק את מבטי מן המחזה. מגדלנה עלתה וירדה ממש מול עיני הקרועות. הכוס החל לרעוד ממש מולי. אילולי הזכוכית כבר היו שפתי פוגשות בשפתיה הפרושות ממש מעבר לזכוכית המפרידה בינינו. הכוס הגיר נוזלים בכמות שלא היתה מביישת ברז. האחות מגדלנה רטטה והתרחקה מן הקיר השקוף. היא חזרה אל מתחת לברז והחלה להסתבן.

היש עונש כבד מזה

Loading

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן