כבר בתיכון הזהירו אותן מהימים של המחזור החודשי. סיפרו להן שהגוף יכול קצת להטריף אותן אבל כמו נערות חרדיות טובות עליהן לעבור את המבחן כל חודש בחודשו ולבטוח באלוקים שידע לעזור להן לשמור על עצמן צנועות ולא לעשות שום דבר שיתחרטו עליו. בסמינר הן כבר החלו לחלוק אחת עם השנייה, בסתר בסתר קצת לספר על החשקים שלהן ועל איך הן מביטות בבני הישיבה שעוברים ברחוב או, ישמור אלוהים, על החילונים הנועזים. בחדרי חדרים כולן ידעו לספר על החום המתפשט בגופן ועל רצונות אסורים שכולן יודעות להשתלט עליהם. הן ידעו לשוחח על מה אסור ולעשות את עצמן נגעלות ממה שמותר.
היא כמובן השתתפה בשיחות בעיקר כמקשיבה נבוכה. כבר בגיל צעיר היא ידעה שהיא חריגה והבינה שהמבחן שהעמיד מולה הקדוש ברוך הוא גדול אף יותר מזה של חברותיה. בתקופת המחזור היא סבלה מאוד ממחושי הבטן אך בכמה ימים שאחריו גופה תעתע בה חודש אחרי חודש. גלי חום פשטו בגופה בזמנים לא הגיוניים שגרמו לה למבוכה גדולה ובעיקר אילו שכאילו זרמו ישירות לאזורים האינטימיים שלה גורמים ללחות גדולה וריחנית. כנערה המבוכה הייתה נוראית, איך ייתכן שלפתע בעת טיול לימודי לפרדס, בעוד כולן מטלטלות בעגלה הרתומה לטרקטור גופה מתלהט והיא מוצאת את עצמה אוחזת בכוח במעקה העגלה לא כדי לא ליפול אלא כדי לא לשלוח ידיים תחת החצאית ולהרגיע את המפלצת שבתוכה? איך ייתכן שהיא עוברת ברחוב ופתאום ללא הכנה הלחות מתפשטת לתחתוניה והיא חייבת למצוא מקום כדי להחליף תחתונים או פשוט למלא אותן בנייר טואלט כדי שיספוג את הנוזלים?
את הרמז הראשון לתעלומה קיבלה ממש במקרה. בערך בזמן שעברה לסמינר ויחד עם בעיות שיניים קשות העניקו לה הוריה מברשת חשמלית משוכללת שהתהדרה במהירות צחצוח גדולה ומירב יתרונות אחרים. אם חלוף הימים החלה להבין שיש קשר כמעט ישיר בין זרמי החום המתפשטים בתוכה לזמני צחצוח השיניים. כמעט בכל פעם שהפעילה את המברשת הרוטטת פשטה הלחלוחית האינטימית בתוכה והיא מצאה את עצמה מצחצחת יותר ויותר זמן עד שלעיתים פקו ברכיה. פעם אחת נכנסה לצחצוח שינייים כשהייתה חייבת להתפנות ומתוך בלבול החלה את פעולת המברשת לפני שרוקנה את עצמה, הדגדוג החדש בשלפוחית השתן כמעט וגרם לה ליפול והיא התיישבה על האסלה תוך כדי המשך צחצוח השיניים. התחושות החדשות היכו בה בעוצמה והיא הרגישה שהיא אותה שהזרם ימשיך וימשיך על כלות.
היא כמובן לא חלקה את הגילויים החדשים שלה עם אף אחת מחברותיה, אילו כבר החלו לדבר על פגישות שידוכים וחתונה ולא היה לה סיכוי למצוא חברה מבינה. ההבנה שהזרמים הפושטים בגופה קשורים לדברים אחרים ירדה עליה והיא החלה לנסות לשים לב מתי זה קורה ולנסות להביט סביבה לנסות להבין מהם הגורמים.
מספר שבועות עברו וההכרה הנוראית ירדה עליה. היא מצאה את עצמה כעוסה עד מאוד ואבודה. אין לה למי לפנות, אין לה דרך להסביר ובעיקר אין לה יכולת לקבל.
מכונות. רעש של מכונות, רעד של מכונות, כמה שיותר גדולות ומרעישות יותר טוב. טרקטור שעובר ברחוב או אופנוע רעשני יכולים להרוס לה את היום ולשלוח אותה להחליף תחתונים. בימים הקשים שאחרי המחזור החודשי גם מערבל המזון שבמטבח יגרום לה לרוץ לשירותים ולנסות להתרוקן כדי לקבל את הזרימה הנפלאה. כשניסתה לשוחח על הנושא עם אחותה קיבלה מבטים של אי הבנה מוחלטת, אחותה הייתה בטוחה שהיא מספרת מעין בדיחה לא מוצלחת והעבירה נושא כדי להציל את המבוכה.
ההבנה עזרה לה לשפר את איכות חייה. היא ידעה להתכונן ברחוב ולהשתלט על עצמה כך שלא תצטרך לאמצעים דרסטיים יותר. אולם כשהייתה עם עצמה בחדרה הרשתה לעצמה מעט יותר חופש ליהנות עם מברשת השיניים החשמלית שלה. היא החלה כבר לצחצח שיניים על האסלה באופן קבוע נהנית מהרגשת ההתרוקנות המיוחדת. היא מצאה את עצמה שוכבת במיטה עם מברשת השיניים מונחת על בטנה מאפשרת לעצמה ליהנות מהרעד וההמהום השקט. עם הזמן הנושא נדחק לצד ונשאר כסוג של פינוק קטן שהיא מאפשרת לעצמה כשהיא לבד ולא משפיע על איש.
הכל הגיע למי מנוחות עד שהתפוצץ צינור השירותים. כמובן שלא הצינור הפר את האיזון אלא האנשים שבאו לתקן אותו. גם האנשים לא היו בעיה אלא המקדחה אימתנית שהביאו איתם לפרק את המרצפות. כבר שראתה אותם נושאים את הכלי הרגישה את הלחלוחית הקלה. אם הבית בסמינר הורתה להם להיכנס לחדריהן ולהתכונן לקצת רעש, היא הציעה להן לנסות ולהתמקד בלימודיהן עד שיתוקן הצינור הסורר. אושר מוזר הציף אותה מהידיעה שבעוד כמה דקות תתחיל המקדחה הענקית לעבוד בכל הכוח ולרסק את המרצפות. המחשבה הראשונה שעברה בראשה הייתה לרוץ לשירותים ולרוקן את עצמה בזמן שהמקדחה תתחיל לעבוד אך השירותים היו מחוץ לתחום כיוון שזרם המים נותק. היא הספיקה לאסוף את מברשת השיניים לפני שנכנסו הפועלים ומיהרה לחדרה.
כשהגיע לחדר מיהרה לנעול אותו להישכב על המיטה, היא הפעילה את מברשת השיניים שלה על בטנה ושקעה לעצמה במחשבות. היא החלה לדמיין איך רובוטים מתכתיים מרימים את המקדחה הכבדה ומתחילים לקדוח ולהפיל את הבניין סביבה משאירים אותה חשופה לעיניהם. הרעד הקל ממברשת השיניים פשט בגופה והיא הרגישה את החום והדגדוג המוכרים באזורים האינטימיים שלה. בדמיונה עוד ועוד רובוטים רכובים על אופנועים כבדים קרבו אליה הזרועות המרעישות שלהם מושיטים ידיים לכיוונה. היא החלה להזיז את מברשת השיניים על בטנה מרעידה את עצמה יחד עם הפנטזיה. כבר תקופה ארוכה היא מפחדת מהניסיון לקרב את מברשת השיניים הרועדת את חור השתן ולהרעיד אותו ישירות. היא חששה שהיום כבר לא תוכל לשלוט בעצמה. היא החלה לקרב את המברשת למפשעתה מרגישה את הרעד הקל.
ואז החלה לעבוד המקדחה. רעש מחריש אוזניים וכוח שהרעיד את הבינין כולו.
גניחה בלתי רצונית נפלטה ממנה, היא הייתה אבודה וכל המגננות שבנתה לעצמה נאלמו ונעלמו. ידית מברשת השיניים נשלחה את איבר מינה והיא החלה להניע אותה מעלה מעלה כמעט ומתפוצצת מהעונג החדש. בראשה דימתה איך המקדחה הענקית היא זו הנוגעת בה. הבניין המשיך לרעוד יחד עם מברשת השיניים שכבר הוחדרה פנימה אל החור הפועם. כל גופה כבר רעד והיא חשה את כל גופה מתכווץ על הידית הרועדת. רעש המקדחה הותיר לה לגנוח בקול והיא החלה לטלטל את עצמה קדימה ואחורה. העונג כבר היה יותר מידי עבורה. המחשבה על רובוט מתכתי הדוחף מקדחה ענקית לאיבר מינה בתוספת הרעידות הקטנות של המברשת ואילו הגדולות של צוות התיקון. גל העונג הציף אותה כמו שום דבר אחר אותו חוותה בימי חייה. הרגישה כאילו מוחה נמחק לחלוטין וכולו מלא צבע לבן והעונג הולם בה גל אחרי גל. הגלים הלכו וקטנו אך היא עדיין החזיקה את ידית המברשת בתוכה עד שהחלה מתייפחת בדמעות.
נכתב בהשראת סינגל שייקר
