הבגידה

מאת אלפרדו

'לכל הרוחות, שוב נרדמתי ויצאתי מאוחר מהבית', מלמלתי לעצמי בכעס, כשלמזלי מצאתי חניה פנויה והחניתי את הרכב. ממהרת לבניין המשרדים של החברה, שם אני משמשת כמזכירה בכירה, במחלקת משאבי אנוש. בדרך, נכנסת לסניף ארומה, להצטייד בקפה שלי.
הוא שוב פה, הוא, שכמעט בכל יום, אני נתקלת בעיניו חודרות לתוכי, כשאני מזמינה את הקפוצ'ינו הכפול. לפעמים אני לפניו בתור ולפעמים הוא לפני. היום, כאילו להכעיס, הוא הקדים אותי.
"אוכל להזמין לפניך? היום אני באיחור גדול", אמרתי, ביקשתי.
ללא מילים הוא נסוג מעט, מפנה לי את מקומו, עיניו אינן מרפות מעיני.
"תודה", לחשתי, "אני חייבת לך". קיבלתי את כוס הקפה שלי ומיהרתי להסתלק, חשה בעיניו הקודחות בגבי.
למחרת, לא השארתי לעצמי סיכוי לאחר, אבל, כשהגעתי לארומה לא ראיתיו. 'מה, הוא כבר הלך?', אמרתי לעצמי, מאוכזבת סוקרת את חלל בית הקפה,
לפתע ראיתיו, עומד מחוץ לבניין, בידיו שתי כוסות ועיניו נטועות בעיני.
באיטיות סבבתי על מקומי, יצאתי והתייצבתי מולו , "חשבתי שפספסתי אותך", אמרתי ללא בושה, "בוא, נשב ליד שולחן, אני חגית".
הוא הלך אחרי, התיישבנו ליד שולחן מוצל, "אני גיא", הציג את עצמו.
פטפטנו דקות מספר, (אני דיברתי, הוא הקשיב), כשנגמרו לי המילים, הוא שתק זמן שנראה נצח, ואז הסתובב, מביט אלי ואמר באותו חיוך מדהים, "תגידי חגית, זה יהיה חצוף אם אני אנשק אותך?"
כעסתי, בטח שכעסתי, אני מספרת לבחור על חיי העצובים, וכל מה שהוא רוצה, זה לנשק אותי? הסתכלתי בו טוב יותר, מנסה להבין מי הוא חושב שהוא, צללתי לתוך העיניים הכי כחולות שראיתי אי פעם, שתי פיסות של שמי קיץ, במקום המילים הכועסות שרצו לצאת לי מהפה, שמעתי את עצמי אומרת, "כן, זה חצוף, אבל גם אני דווקא נורא רוצה".
הוא חיבק אותי בזרוע אחת שהעבירה בי גלים של חום ורכן מעלי, לנשק לי.
תחילה בעדינות, ברפרוף ממש ואז, כשנוכח לדעת שאני לא מתנגדת, פישק מעט את שפתיו, ולשונו יצאה החוצה וליטפה את שפתיי.
פתחתי לעומתו את פי, מרשה לו להיכנס עם לשונו פנימה, הוא עשה כן, לאט, כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם, לשונו עברה לי בתוך הפה, ולטפה לי את החייך, מסתובבת סביב הלשון שלי ומשתעשעת איתה, כשבמקביל, שפתיו מוצצות את שפתי, שואבות את נשמתי ואז הוא עזב את שפתיי, ואני הרגשתי בדידות פתאומית, אבל מיד, כאילו הבין, חזר פיו לפי לנשיקה קצרה, שמבטיחה שהעניין עוד לא הסתיים.
הוא העביר נשיקות עדינות על עפעפיי ועל קו הלחי, ואז חזר אל פי בתשוקה גדולה, כאילו לא יכול היה לחכות לשוב אליו.

*****

יש לי חצי שעה, חצי שעה להתארגן, לסדר, להתלבש, נו, קדימה!
במקלחת עמדתי תחת המים הזורמים, מתמסרת לליטופם, מנסה להבין מה בעצם קרה, נזכרת, ישבנו מחוץ לארומה, פטפטנו,(אני פטפטתי), החיוך שלו מצא חן בעיניי, התנשקנו, מעולם לא נישק אותי גבר, כפי שהוא נישק, צללתי לתוך עיניו הכחולות, נכבשתי!.
עכשיו הוא בדרך לכאן, לבית שאני חולקת עם בעלי עוזי, כשהוא ביקש את הכתובת, ועיניו חודרות לתוכי, אין לי רצונות משלי, נתתי לו!.
"מתי את לבד בבית?".
" כשאיני עובדת, משעה שבע וחצי בבוקר, ".
"אז, ביום רביעי את לא עובדת", אמר, קבע, אני אגיע בשמונה.
לא הוצאתי הגה מהפה, רק הנהנתי, מרגישה בגלי חום המציפים אותי ואת הרטיבות המלחלחת את תחתוני.
"כשאבוא, לא יהיו פיטפוטים, אנחנו נזדיין", המשיך.
"כן, אני יודעת", מלמלתי.
עכשיו, בעודי מתחת למים הזורמים, שמתי לב לפתע שאני מלטפת את עצמי בהיסח הדעת, מכניסה אצבע לתוכי, 'מה אני רוצה בעצם?'.
שדון המצפון זימר לי: "את עומדת לבגוד בעוזי, בבעלך!"
"יש לי את הסיבות שלי", השתקתי את השדון, מנקה את מצפוני, "וחוץ מזה, חיים רק פעם אחת."
'האם אתחרט על כך אחר-כך?, מה אם אתאכזב?, מה אם הוא רק נראה טוב ובעצם, לא יהיה טוב?, אבל, מה אם כן?.
התנערתי מהרהורי, שמה לב לשעה, כרגיל, אני באיחור…
כששכך שאון המים הזורמים, יכולתי לשמוע צעדים בשביל. הוא כאן?, כבר?, נחרדתי, התעטפתי בזריזות במגבת, מקווה להספיק ללבוש משהו לפני שיגיע לדלת.
נקישה בדלת, באשר אבדנו, אבדנו, גיחכתי לעצמי, ושלחתי יד רטובה אל ידית הדלת, הדלת נפתחה והוא עמד שם מולי, מופתע, לזכותו אציין שלא לאורך זמן.
הוא חייך אלי מלמעלה בעיניים צוחקות, "את תמיד מקבלת ככה אורחים? לא שיש לי התנגדות…"
"היי, תכנס", חשתי את לחיי מתלהטות.
הוא רכן ונשק לי על לחיי, ניסיתי להשיב לו, בנשיקה על הלחי וכמעט שמטתי את המגבת מעלי, "אני לא לבושה יותר מדי", התבדחתי, מנסה להסתיר את המבוכה.
נכנסנו לסלון, ערכתי היכרות בינו ובין החתולים שלי, "תחכה לי רגע בזמן שאני אחליף את המגבת שלי למשהו יותר נוח?".
הוא ענה את התשובה המתבקשת, "לא, זה בסדר, את לא צריכה…" ואני נכנסתי לחדר השינה, לבי פועם בהתרגשות,
פטמותיי מזדקרות, וערוותי כבר מייצרת נוזלים.
קולו עלה אלי מאחורי הדלת, "צריכה עזרה?".
האם אני צריכה עזרה…. גיחכתי, זה יהיה פשוט מדי…
חייכתי אליו, מציצה מבעד לדלת הפתוחה למחצה, חושפת כתף כבדרך אגב, נראה לי שגם אחד משדי נחשף, "תודה, אני מסתדרת, אני מתלבשת לבד מגיל שלוש, אבל אולי אני אצטרך עזרה עם השרוכים".
הוא צחק, מרים ידיים כנכנע, וחזר אל הסלון.
'חגית, מה את עושה?', שאלתי את עצמי, 'את אינך אישה בוגדנית, תעצרי הכול ', אבל פטמותיי הזקורות עד כאב והרטיבות הנובעת מתוך מערת האהבה שלי, נוזלת על ירכי, דיברו בשפה אחרת.
לבשתי, בזריזות, חולצת טוניקה ארוכה, על גופי העירום, ויצאתי לסלון.
גיא המתין לי, יושב על הספה, ספה אחת הייתה תפוסה ע"י החתולים, השרועים זה על זה, התיישבתי לידו, על הספה השנייה.
עיניו סקרו אותי בדקדקנות, בלי בושה, חודרות את בד החולצה הדק, חשתי כאילו הן נוגעות, מלטפות בתאווה את שדיי, פטמותיי הזדקרו כמו בתגובה.
גיא הבחין בכך וחייך, חשתי כאילו גם חיוכו נוגע בי.
הוא הרים את ידו והסיט בעדינות קצוות שיער שכיסתה את עיני, אצבעותיו המשיכו וטיילו על לחיי על קימור הסנטר, במורד הצוואר, על עצמות הבריח, עצמתי את עיניי, מתמכרת למגע אצבעותיו.
חשתי כיצד כפתור נפרם בחולצתי, עוד אחד, שדיי נטולי החזייה נגלו לעיניו, אצבעותיו המשיכו לחקור, הוא הרכין ראשו ולכד את פטמתי בשפתיו, לשונו…"אאווחח", נמלטה אנחה מפי.
פקחתי עיניי, מצאתי את עצמי מביטה עמוק בעיניו, פניו סנטימטרים ספורים מפני, שפתי התקרבו לשפתיו, כאילו אל מגנט, נצמדו לשפתיו בנשיקה לוהטת, כמו התשוקה שבי, לשונותינו חודרות חוקרות כל פינה, הדפתי אותו לאחור, הוא הביט בי, שרוע על גבו על הספה, מופתע וסקרן.
בשתי ידי אחזתי והסרתי את החולצה, שכיסתה את גופי העירום, התיישבתי על ירכיו, מסירה את חולצתו, מעבירה אצבעות חושקות, על חזהו, רכנתי אליו ונטלתי פטמה אחת בפי.
ידיו על מותני, על אחורי, בין ירכי, הוא נוגע בי, רטט עובר בגופי, אצבעותיו טובלות ברטיבות המציפה את מפגש ירכיי,
הוא טועם את אצבעותיו הרטובות ממני, נטלתי אצבע אחת, טועמת אותה בלשוני, טועמת את טעם תשוקתי.
"מה איתי?", הוא שואל בנימה משועשעת וטועם ממני שוב באצבעות ידו השנייה.
"אני רוצה לטעום עוד ממך", תבעתי.
" אני לבוש יותר מדי" ענה לי וביחד קילפנו ממנו את יתרת בגדיו, נעל אחת מתעופפת לפינת החדר, השנייה מגיעה משום מה לספה הסמוכה, מבריחה את החתולים ביללת מחאה, הוא שרוע עתה מתחתי, ערום, איברו מזדקר מולי, הרכנתי ראשי לעברו, נטלתי את איברו בידי ליקקתי אותו בעדינות, לשוני טיילה במורד הזין שלו, חוקרת אותו, מענגת מקנטרת.
המשכתי ללקק אותו, עוברת לאשכיו, יורדת למטה, נושכת נשיכות זעירות בפנים ירכיו, פישקתי את רגליו, חושפת את נקב ישבנו, העברתי עליו את לשוני, ריחו גירה אותי, הרגשתי את נוזלי תאוותי, נוטפים במורד ירכי, הכנסתי את איברו המלא, לפי החם, "כ.. כן, זה טט.. וב", הוא גנח, זה הצליל שרציתי לשמוע…
חשתי את איברו פועם בתוך פי, קשוי, לוהט, המשכתי למצוץ אותו, מצפה בכל רגע לחוש בגרוני, את נוזל פורקנו החם.
הוא אחז בראשי, משך אותו, מנתק את פי מאיברו החם, הצמיד את שפתינו לנשיקה.
התמסרתי למגעו, לידיו המלטפות וחוקרות, עליונות במיטה ממש לא מעניינת אותי, אם הוא רוצה לקבוע את מהלך הדברים, אני בטח לא אפריע.
אצבעו ליטפה את ערוותי, מעבירה בי צמרמורות של עונג ושל ציפייה, ציפייה לנגיעה שאני יודעת שתבוא ..והיא באה.
אצבעו החלה מלטפת את הדגדגן, גופי נענה לו, נשימותיי כבדות בתוך הנשיקה המתמשכת שלנו, אני נאנקת בתאווה,
אצבעותיו נעות, אצבע אחת חודרת לתוכי, מסעירה את מוקד תאוותי, השנייה מענגת את הדגדגן הנפוח, מתווה מעגלים.
אני חסרת שליטה, גופי מתרומם, מתקשת למולו, רגלי נפשקות, הוא יודע למה אני מתאווה, נסוג ממני לרגע, מביט בגופי הרוטט בתשוקה, בעיניו אני רואה תאווה, הוא משך אותי אליו, חשתי את איברו חודר לתוכי באיטיות, תחושת החיכוך מענגת אותי, אני עוטפת את גופו ברגלי ,מושכת אותו לתוכי, פנימה.
נענו ביחד, גופותינו נצמדים ומתרחקים, שדי נמעכים אל חזהו, ידיי על ישבנו, מושכות אותו לתוכי עמוק יותר, קרוב יותר, עיני עצומות, מתענגת על גלי הריגוש העוברים בי,
שטופת זיעה, צמודה אליו ,בתוך תנועותינו הקצובות וגניחות התאווה.
גופו צמוד אלי ואיברו חודר לתוכי אני נעה עמו בקצב הקדמון הזה.
הנה זה בא… גופי מיטלטל בתוך סערת תחושותיי, כמו גל אחרי גל המתנפצים בתוכי, שוטפים אותי, אני מתרוממת, מעלה מעלה, גופי מתקמר אליו, נצמד עוד ועוד, העונג רב כל כך שהוא כמעט בלתי נסבל.
אני זועקת, מושכת אותו לתוכי, נרתיקי עוטף את איברו, אני מתפרקת, כל גופי רועד, כשפורקני מציף את ערוותי ונוזלים פורצים מתוך נרתיקי, הוא נצמד אלי, יורה לתוכי את מטענו, שנינו מתאחדים בתענוג מושלם.
אני שוכבת, עצומת עיניים, נהנית מן הלאות המתפשטת בכל איברי, נשימתי הולכת ונרגעת, מה יהיה עכשיו?
אני פוקחת עיניים, רואה ראשית את עיניו של החתול שלי, המביט בי בחשד ובתהייה ואז את עיניו.
הוא נסוג מתוכי, נשען לאחור על הספה, מביט בי בעניין, בסקרנות כמעט אנתרופולוגית, מחכה לתגובתי, פניו מסגירות רק שמץ ממה שעובר בראשו.
נראה לי שמקלחת תהיה הפעולה הטובה ביותר, אני אוחזת בידו וגוררת אותו אל חדר האמבטיה, מתעלמת מההערות
הציניות, ומהמבוכה שאוחזת בשנינו.
מתחת לזרם המים החמים, שנינו חבוקים, ידינו משוטטות זה על זה, המים שוטפים, מרגיעים את הלמות לבי, כפות ידי חוקרות את קימורי זרועותיו, צווארו, חזהו, בקצות אצבעותיי ניצת הזיכרון של מגעו המענג, משקיעה את אצבעותיי בכתפיו, מעסה אותן, חשה את שריריו מתרפים, הוא נוהם בהנאה, מסתובב אלי, אוסף אותי בזרועותיו, לנשיקה רטובה וחמה.
סיימנו, אני יוצאת, מתעטפת במגבת, הוא אחרי, משאירים מאחור את החדר אפוף האדים, חזרה לסלון, יושבים שוב על הספה.
כשאני פותחת את הפה ,לאמר משהו, הוא מנצל את המצב ונושך את השפתיים שלי, מכניס את הלשון שלו עמוק לתוך הפה שלי.
אני לא מתנגדת אפילו לשנייה, מוצצת את הלשון שלו חזק ומושיטה ידיים למגבת המכסה אותו, מושכת ומטילה אותה על הרצפה, הוא מסיר מעלי את המגבת במהירות שיא ואנחנו נעצרים רק כשאנחנו עומדים האחד מול השנייה עירומים לגמרי, אור יום נכנס מהחלונות והבית מואר, אני לא יכולה להסתיר ממנו כלום ואני גם לא רוצה.
הוא מתחיל ללכת קדימה ובכך לדחוף אותי אחורה עד לגב הספה עם הגוף הגדול והקשה שלו.
"אתה לא רוצה ללכת לחדר השינה? יש שם מיטה ענקית, עם הרבה מקום".
הוא לא עונה, רק מניד את הראש לשלילה, מרים אותי מהמותניים ומושיב אותי על גב הספה.
אני תופסת את הכתפיים שלו, כדי שלא אפול אחורה, מנסה לעטוף אותו עם רגליי, אבל, נראה שלו יש תכניות אחרות.
"תרימי ידיים ותישעני אחורה עד שתגיעי לספה."
מה הוא רוצה שאני אהיה הפוכה?
"אני אפול אחורה, לא יהיה לך יותר נוח אם אני אמשיך לשבת בדיוק ככה? המשענת בגובה המושלם", אני אומרת ומסמנת לו שהזין שלו נמצא כרגע, בדיוק בין הרגליים שלי, בזווית מושלמת לכיוון פתח מערתי.
"עדיין לא", הוא אומר ודוחף אותי אחורה בהפתעה, אני מושיטה מהר את הידיים, פוחדת שאתגלגל ישירות מהספה לרצפה, באותו הזמן שהידיים שלי נעצרות על הספה, גיא תופס את רגליי ומלפף אותן סביב צווארו.
הראש שלו בין הרגליים שלי, הוא מחבק את התחת שלי, מצד אחד, מונע ממני ליפול, מצד שני, כדי להצמיד את ערוותי לפה שלו.
ברגע שהלשון שלו נצמדת אליי, החשש מנפילה והדם שיורד לכיוון הראש שלי, נשכחים.
הוא מלקק אותי ללא שום הכנה מראש, ללא עדינות, הלשון שלו בכל מקום, על השפתיים, סביב הדגדגן, חודרת פנימה ושוב סיבוב, הוא מוצץ את הדגדגן שלי חזק וחוזר לליקוקים החושניים.
זה יותר מדי ומהר מדי, אני לא מספיקה לעכל את כל מה שקורה כשהאורגזמה הראשונה מציפה אותי, אני רועדת והידיים שלי כמעט מתקפלות, הצעקות שלי רועשות, אני לא מסתתרת, לא מנסה אפילו לשלוט בתגובותיי, זה טוב מדי.
האורגזמה לא עוצרת אותו והוא ממשיך ללקק אותי, למצוץ את הנוזלים שמפיק גופי בעקבות הפורקן, למרות שאני רגישה מדי ברגעים הללו, אני לא הודפת אותו. אני מתמסרת לתחושות ומרגישה את הגלים מתחזקים שוב.
"גיא… עוד… עוד…" אני מתחננת בפניו, זה הרבה יותר טוב מהידיים שלי ומכל הצעצועים שלי.
הוא עוטף את ערוותי עם הפה שלו, מחדיר את לשונו עמוק ואני מתחילה לאבד סבלנות, אני צריכה יותר, עמוק יותר, חזק יותר.. פשוט יותר.
גיא משחרר יד אחת החופנת את עכוזי, מחדיר לתוכי שתי אצבעות, במקביל הוא נושך את הדגדגן שלי ואני גומרת שוב, רועדת בכל גופי.
כשאני מפסיקה לגנוח ולרטוט, הוא מחבק את גבי, מרים אותי אליו בזהירות ומנשק אותי עמוקות.
אני טועמת את עצמי על השפתיים שלו, על הלשון שלו וזה הדבר הכי סקסי שחוויתי, מביטה לתוך עיניו, מלטפת אותו בעדינות ורק מילה אחת נפלטת מפי, "עוד."
הוא מחייך אליי, את החיוך הסקסי שאני כל כך אוהבת, הופך אותי בהפתעה עם הגב אליו, עם יד אחת חזקה הוא מכופף אותי ועם היד השנייה הוא מכוון את הזין שלו לתוכי.
למרות שעד לרגע זה הוא היה אגרסיבי, ברגע שהוא מתחיל לחדור אליי, הוא מאט את הקצב ונותן לי להסתגל לחדירה בעדינות.
"פאק כמה חיכיתי לזה", הוא אומר מאחוריי, "זה יותר טוב ממה שדמיינתי, את מושלמת, מושלמת בשבילי."
הוא ממלא אותי באטיות עד שלא נותר בי מקום והישבן שלי צמוד למפשעה שלו.
"את בסדר?" הוא שואל אותי ומלטף לי את הגב ויורד לכדורי עכוזי.
"יותר מבסדר", אני עונה לו בכנות.
הוא יוצא מתוכי כמעט עד הסוף, כשרק הקצה שלו בתוכי ואז חודר בחזרה בעוצמה שמצמידה את שדיי לספה ואת מפשעתו לתחת שלי.
שוב ושוב הוא מתרחק וממלא אותי, התחושה מדהימה והחיכוך משגע אותי, מעולם לא הרגשתי ככה, מעולם לא נהניתי ככה עם גבר.
"את איתי, חגית?, אני לא יכול להחזיק יותר, אני עומד לגמור".
"אני איתך, אני איתך, גם אני באה", אני זועקת, וגונחת בקול, בזמן שהאורגזמה משתלטת עליי שוב.
מעמקי נרתיקי מתכווצים סביב הזין שלו בעוצמה ואני שומעת אותו מקלל ומתנשף מאחוריי.
אני מתמוטטת קדימה והוא ממשיך בתנועותיו לתוכי שוב ושוב, עוד חדירה ועוד עד שלבסוף הוא נעצר, נצמד אליי ואני מרגישה את הזרע החם שלו ממלא אותי ונוזל ממני.
אנחנו נשארים כך דקות ארוכות, אני מרוחה על הספה והוא מרוח עליי מאחור, שנינו סחוטים ומותשים.
אחרי דקות ארוכות, הוא התרומם, שולף את עצמו מתוכי, מתיישב עירום על הספה ואני מתיישבת לידו, ראשי נופל על כתפו וידי מלטפת את הזין הרגוע שלו.
לבסוף אני שולחת אליו מבט אלכסוני, "אהמם, אם כך, הגיבורים נפרדים בנשיקה?".
"כן, הם חוזרים לחייהם הקודמים אבל שומרים על קשר",
קם ממקומו, לבש את בגדיו, חייכתי וליוויתי אותו במבטי כשהלך, הכנתי לי כוס חמה של קקאו ומכורבלת בסוודר צמרי ומלטף, התיישבתי מול המחשב שלי, מעלה מיד על הכתב, את החוויה שעברתי, יודעת בליבי, שלא תחזור על עצמה.

*****

עוזי, בעלה, מספר.
שבתי מוקדם מעיסוקי, הבית שקט, היא ישבה מול המחשב שבחדר השינה, ראשה מונח על ידיה, ישנה.
נגעתי באחד המקשים, מסך המחשב נדלק וסיפור נשקף ממנו.
קראתי אותו בנשימה עצורה, איברי הזדקף בתוך מכנסי, ומפי נפלטה אנקה.
היא פקחה את עיניה, מבולבלת, "מ מ….מה אתה עושה פה? היית צריך להיות בעבודה!" אמרה וסובבה את פניה אלי בתדהמה.
"הקדמתי לצאת, לא יודע למה, מין הרגשה פנימית", חייכתי אליה וקרצתי בעיני, מסיט את ראשי בהצבעה לכוון מסך המחשב.
היא נותרה לשבת על הכיסא, מול המחשב והחזירה את מבטה הנבוך לכווני, "אני לא יודעת מה להגיד", אמרה כשעיניה מושפלות לרצפה.
"זה אמיתי, נכון?", שאלתי.
"ככןןןן, א.. בל, אבל, אני מצטערת, זז ..ה, זה", היא גמגמה.
"את לא צריכה להגיד שום דבר", אמרתי בשקט, ידי מונחת על עורפה, מעסה את צווארה, נשימתה הלכה וכבדה מרוב התרגשות מהולה בפחד.
"בואי, נשב בסלון, אנחנו צריכים לדבר", אמרתי וניתקתי את ידי המעסה מצווארה.
חגית הלכה אחרי, "אני לא יודעת מה קרה לי" ,לחשה, "אני, אני", היסיתי אותה בתנועת אצבע על שפתי.
"בואי שבי לידי" אמרתי וישבתי על הספה, שהייתה עוד חמימה מאירועי השעות האחרונות.
היא צייתה והתיישבה לידי, ראשה מורכן ועיניה מביטות על השטיח.
"אני רוצה לומר לך, שאת ממש לא בסדר!, שכחת שיש לך בעל אוהב? ובהתנהגות שלך, את מאכזבת אותי?" שאלתי, כשמבט נוזף על פני שקרבו אט לפניה העצובות.
"אני יודעת ואני כל כך מצטערת, אין הצדקה למה שעשיתי", אמרה, כמעט בלחש.
"את יודעת במה את גורמת לי לסבל?" שאלתי, כשידי אוחזת בסנטרה, מכווינה את פניה אל פני.
עיניה הביטו בעיני במבט שואל והיא נדה בראשה לשלילה.
"בזה שאת משאירה אותי חרמן, אחרי שקראתי אודות הפיצוץ שהיה פה ולא עושה דבר, לעזור לבעלך האהוב והמגורה, שעומד בעצמו להתפוצץ כל רגע", אמרתי בחיוך, אל מול פניה המשתאות.
"מ.מ… מה אתה לא כועס? לא אכפת לך שבגדתי בך?, לא רוצה להרוג אותי?", שאלה חגית, נדהמת.
"מה פתאום כועס! את יודעת כמה זמן אני מפנטז שגבר אחר ישכב איתך, כשאני יודע על כך?", אמרתי ומיד קירבתי את שפתי לשפתיה לנשיקה אוהבת.
חגית הייתה המומה, מכדי להיענות לשפתי הנושקות לשפתיה, אך לזמן קצר בלבד, פיה נפער מיד ונשיקתה הייתה חמה ומתוקה מתמיד.
לשוני חדרה לפיה ונדמה היה לי, שאני טועם את שטעמה היא, כשפינקה אותו בפיה ולשונה, כפי שתיארה בסיפורה. שפתי נשקו לצווארה, ידיי הפשיטו אותה מהסוודר הרך
שלבשה וידיה הסירו בלהט, את חולצתי, אצבעותיה פורמות, בחוסר סבלנות, את כפתורי מכנסיי, מסירות אותן מעלי, משחררות את איברי הכלוא.
נותרנו עירומים על הספה, בדומה למצב שבו היא הייתה קודם לכן, עם הגבר הזר.
היא נישקה את פי ופני בנשיקות קצרות, כאומרת לי, עד
כמה אוהבת היא ומייחלת למחילתי.
רציתי כל כך להיכנס לתוכה, להוכיח לה ולי, שהחזקה על גופה, שלי היא, בקושי התאפקתי, השכבתי אותה על הספה בגבה, ראשי הורכן, פוגש את ערוותה, התחלתי מעביר לשוני על גופה המתפתל, ירכיה ננעלו על אוזניי, כשלשוני חולפת, מעסה את שפתיה התחתונות.
גופה נמתח בקשת, כשלשוני מענגת את כפתור אהבתה, בטפיחות אקראיות ועדינות, נוגעת לא נוגעת.
החדרתי לשוני לתוכה ולגמתי את נוזליה, או לשם דיוק, את שארית נוזליהם, שנותרו בתוכה וטפטפו עכשיו לאט, לעבר עכוזה.
היא משכה בשערותיי ונהמה בטירוף, כששפתי, אפי ולשוני, השתפשפו והסעירו את שפתי ערוותה.
איפוקי חדל, עד כאן!, הרמתי את ראשי, מבין ירכיה, כרעתי בין רגליה הפסוקות, התייצבתי והחדרתי את איברי, בכוח לתוכה, חש בדפנות החמות והרטובות שלה, מקבלות אותי באהבה ובלא חיכוך כל שהוא, מפאת נוזל הסיכוך שבו הייתה מערתה מוצפת.
גופותינו נצמדו ללא ניע, שפתיה נשקו לפני, מנסות לטעום את לחיי וסנטרי, הנוטפים נוזלי אהבים, כשאיברי בתוכה עד קצה.
רגליה עטפו את גבי, מצמידות אותי לתוכה, כפי שעשתה לפני זמן מה, כשהיה הכובש הזר בתוכה, במסע לכיבוש רחמה.
נזכרתי בתאוריה אודות תנועות גופו, של הגבר הזר, שנע בתוכה והתחלתי מניע את אגני, ממש כפי שתיארה בסיפורה .
היא עצמה את עיניה, כנראה נזכרת באותן תנועות והחלה מתנשפת וגונחת, לפתע שרטו ציפורניה בבשרי, גופה נמתח וזעקה בקעה מגרונה.
ערפול חושים עטף אותי, כשמטעני נורה לתוכה, בזרם לוהט, ממלא את מערתה.
נותרנו שכובים, גופותינו רפויים, ראשה על חזי וידה מחבקת את איברי מסופק.
"בפעם הבאה, אני רוצה להיות נוכח", אמרתי.
"אני.. הוא.. אנחנו לא… אני לא חושבת שתהיה עוד פעם".
"תהיה, לא רק פעם אחת נוספת ואני רוצה להיות נוכח, את חייבת לי את זה".
היא לא ענתה, רק ידה התהדקה על איברי ושפתיה נשקו לפטמתי.