מאת הדב הצפוני
הדירה השנייה שרווית הראתה לנו הייתה שונה לחלוטין. דירת סטודיו קטנה יחסית, אך חמימה ומלאת אופי, ממוקמת בסמטה שקטה וירוקה שמרגישה כמו בועה בתוך הכרך הסואן.
ברגע שנכנסנו, הרגשנו אווירה אחרת – אינטימית יותר, בוהמיינית משהו. קיר לבנים חשוף ואדמדם תפס מיד את העין, נותן לחלל תחושה אורבנית וחמימה בו זמנית. מטבחון פתוח ופונקציונלי השתלב בהרמוניה עם אזור המגורים, ותאורה רכה בקעה מגופי תאורה מעוצבים.
רווית, שכבר הבינה את הראש שלנו אחרי ההרפתקה בדירת הגג, לא נזקקה לרמזים נוספים. "אז ככה", אמרה בחיוך רחב, מניחה את המפתחות על דלפק קטן ליד הדלת, "אני חושבת שגם כאן תצטרכו קצת זמן הסתגלות… אני יוצאת לסידורים מחוץ לעיר. תשאירו את המפתח בתא הדואר. סומכת עליכם". היא אפילו לא חיכתה לתשובה, רק קרצה לנו ויצאה, משאירה אותנו שוב לבד, הפעם בחלל שהרגיש מיד כמו מחבוא סודי, מבודד מהעולם החיצון.
ברגע שהדלת נסגרה, האווירה בדירה הקטנה הפכה להיות טעונה עוד יותר. השקט היה שונה מהשקט בדירת הגג; כאן הוא היה עוטף, אינטימי. קיר הלבנים, התאורה העמומה והריהוט הכבד, יצרו תחושה של קן פרטי, מקום שבו אפשר להתנתק מהכול ולהתמקד רק אחד בשנייה. התיישבנו על השטיח הרך והעבה שהיה פרוש במרכז החדר, בלי לדבר, רק מסתכלים זה על זו. התכרבלנו, גופינו שלובים, מוצאים חום וביטחון.
טליה, שיערה השחור שנפל על כתפיה ועיניה הירוקות שהבריקו באור הרך, יפהפייה אמתית. היא הניחה את ידה על חזי, ממש מעל הלב, וראשה נח על כתפי. אצבעותיה הדקות החלו לשחק בכפתורי חולצתי, מגע קליל שהספיק כדי לשלוח זרמים בגופי.
"אני אוהבת את האווירה כאן", לחשה. "זה מרגיש… שליו".
"גם אני". ליטפתי את לחייה ונישקתי אותה קלות על קצה האף. היא צחקה צחוק שקט ומתוק.
המטבחון הפתוח היה ממש מולנו, ובמרכזו עמד אי קטן, אך דומיננטי, עשוי עץ מלא בגוון כהה, חלקלק ומבריק. הוא נראה כמעט כמו במה קטנה בתוך החלל. משהו בו קרץ לנו, משך את תשומת הלב. טליה, בתנועה זורמת, קמה ראשונה מהשטיח. תוך כדי קימה, היא פשטה את חולצתה בקלילות, כאילו זה הדבר הטבעי ביותר לעשות, והשליכה אותה ברישול על הכיסא. נשארתי לשבת על השטיח, מביט בה בהשתאות ובאהבה.
היא נשענה על קצה האי במטבח. רגליה הארוכות והחטובות נותרו על הרצפה. היא פיסקה אותן מעט, תנוחה שהייתה גם נינוחה וגם מזמינה. התקרבתי אליה לאט, עיניי סוקרות את גופה בתערובת של תשוקה והערצה. היא לבשה חצאית ג'ינס קצרה, שחשפה את רגליה החלקות והשזופות, ואת תחילת הקימור של ירכיה. שדיה הקטנים והמושלמים, חשופים כעת, עלו וירדו בקצב הנשימה ופטמותיה הכהות בלטו והזדקרו באוויר הקריר של הדירה. היא יפה לא מתאמצת וזה מה שמושך בה.
הנחתי את ידיי על ירכיה החמות והתחלתי ללטף אותן בעדינות, אצבעותיי עולות ויורדות לאט, מרגישות את המרקם החלק של עורה מתחת לבד הג'ינס המחוספס בקצוות. היא עצמה את עיניה בהנאה, ראשה נוטה לאחור, צווארה הלבן והארוך חשוף. נישקתי אותה בעדינות, תחילה על שפתיה, טועם את טעמה המוכר והאהוב, ואז ירדתי לנשק וללקק את צווארה, את השקע שמעל עצם הבריח. ירדתי נמוך יותר, מנשק את השקע העדין שבין שדיה, מרגיש את נשימתה נעצרת לרגע ואז מתחדשת, מהירה יותר.
טליה גנחה בשקט, ידיה מצאו את דרכן אל ראשי, ואצבעותיה הסתבכו בשערי, מושכות אותי בעדינות קרוב יותר אליה. "יונתן", לחשה. "אני רוצה אותך". המילים הפשוטות האלה, שנאמרו בכנות כזו, הן כמו ניצוץ שמדליק אש.
הרמתי אותה על האי ודחפתי בעדינות, כך שתשכב במרכז האי, גבה נתמך במשטח העץ הקריר. הרמתי את חצאיתה, חושף תחתונים שחורים קטנטנים, עשויים תחרה עדינה, שלא השאירו הרבה מקום לדמיון. הכל היה חשוף. הרמתי את כפות רגליה והנחתי אותן על משטח האי מפסק את רגליה עוד קצת, חושף את ערוותה הלחה והמזמינה שמציצה מבעד לבד השקוף למחצה.
בתנועה איטית ומכוונת, התכופפתי אל בין רגליה. אצבעותיי הסיטו בעדינות את בד התחתונים הצידה, ולשוני החלה את דרכה. תחילה ליקוקים רכים ואיטיים, ואז בתנועות נחושות יותר, עולה ומטפסת אל הדגדגן שכבר החל לתפוח ולהאדים.
טליה לקחה נשימה עמוקה ורועדת, והניחה את ראשה על ספר בישול עב כרס שהיה מונח במקרה בצד האי, מחפשת נקודת אחיזה. היא התמסרה כל כולה לתענוג שהלך ונבנה בתוכה, בגלים. שיחקתי בדגדגן שלה בעדינות, משתמש בשפתיי, בלשוני, ואפילו נושך קלות בקצות שיניי, בוחן את תגובותיה. כל שינוי קטן בקצב או בלחץ גרם לה לעצור את נשימתה לרגע, ואז לשחרר אותה בגניחה שהלכה והתגברה, הופכת עמוקה וגרונית יותר. הצלילים האלה, יחד עם המראה של גופה המתפתל בתגובה למעשיי, החלו לעורר משהו חזק גם בי. הרגשתי את הזין שלי לוחץ בתוך מכנסיי, דורש שחרור.
התחלתי להחדיר אצבע אחת לתוכה, מרגיש את חומה ואת לחותה העוטפת. היא גנחה בקול רם יותר, ראשה נשען לאחור, עיניה עצומות בחוזקה, שפתיה פעורות. המשכתי לנוע באצבעי, מגביר את הקצב, בעוד לשוני ממשיכה במלאכתה. הרגשתי את המתח בגופה נבנה במהירות, את שריריה נדרכים. תוך זמן קצר, אולי שתי דקות שנראו כמו נצח, הבאתי אותה לשיא עוצמתי. היא קשתה את גבה מעל האי, גופה רעד, וקריאת עונג חדה נפלטה מפיה. הרגשתי את ההתכווצויות שלה סביב אצבעי, את הרטיבות החמה שנספגה בתחתונים והשפריצה על משטח העץ.
כשהרעידות שככו מעט, טליה הרימה את ראשה והביטה בי, עיניה עדיין אפופות באדי האורגזמה, אך בורקות בתשוקה מחודשת, עזה יותר. "עכשיו אני רוצה אותך בתוכי", היא קראה בקול ברור ונחוש, בלי שמץ של בושה.
הרמתי אותה בזרועותיי מהאי. היא כרכה מיד את רגליה סביב מותניי, וידיה אחזו בחוזקה בצווארי, מחבקת אותי קרוב. צעדתי אתה שני צעדים חזרה אל השטיח הרך, הנחתי אותה בעדינות על גבה ומשכתי את החצאית והתחתונים ממנה.
התנשקנו בלהט מחודש, נשיקה פראית, מלאת טעם של נוזלי התשוקה שלה. היא משכה אותי אליה בחוזקה ואני, בלי היסוס, נכנסתי בבת אחת, בתנועה מהירה ונחושה. הרגשתי את חום גופה עוטף אותי מכל עבר, את החיכוך המושלם.
טליה צרחה בהנאה מהכניסה הפתאומית וציפורניה ננעצו בגבי. התחלתי לנוע, מתענג על התחושה להיות בתוכה, מהר יותר ויותר. היא נעה איתי בהרמוניה מושלמת, גופה מתנועע בקצב שלי, פוגש כל תנועה שלי בתנועה נגדית. אחרי עוד אורגזמה עוצמתית שלה, לא הייתי צריך הרבה זמן. הרגשתי את השיא מתקרב במהירות מסחררת, ונתתי לעצמי להשתחרר. פרץ הנוזל החם יצא ממני לתוכה, בקצב הנשימות המהירות שלנו.
שנינו גנחנו יחד, קולותינו מתמזגים. נחתנו על השטיח באפיסת כוחות נעימה ובאושר גדול, מחובקים חזק. שכבנו כך דקות ארוכות, רק נושמים, מרגישים את החום, את דפיקות הלב שהולכות ונרגעות. האינטימיות אחרי גמירה כל כך חזקה הייתה נעימה במיוחד.
לאחר שנרגענו מעט, טליה קמה מהשטיח בתנועה חתולית, עיניה נוצצות באור שובב שנדלק בהן מחדש. "המסע שלנו עוד לא נגמר בדירה הזאת", אמרה ופניה קורנות. היא הושיטה לי את ידה. לקחתי אותה והתרוממתי. היא הובילה אותי אל הפינה הרחוקה של הסטודיו. שם עמד, מחובר לרצפה ולתקרה, עמוד ריקוד ממתכת כסופה ומבריקה. זה היה אלמנט מפתיע בדירה. לא משהו שציפיתי למצוא.
"תמיד רציתי לנסות את זה", אמרה והניחה את ידיה על העמוד. ראיתי בעיניה שילוב של סקרנות, התרגשות ואולי קצת מבוכה. מעולם לא חשבתי על טליה כעל רקדנית אקזוטית. אבל המחשבה לראות אותה רוקדת סביב העמוד, גופה מתפתל ומתנועע בחופשיות, הייתה מלהיבה ומסקרנת מאין כמוה.
טליה החלה לנוע סביב העמוד. היא לא הייתה רקדנית מקצועית. רחוק מזה, אבל זה לא משנה. התנועות שלה היו אינטואיטיביות, מלאות חן וחושניות. היא הסתובבה סביב העמוד, תחילה בהיסוס, כאילו בוחנת אותו, ואז בביטחון גובר. גופה התפתל והתנועע בקצב מוזיקה שקטה שבקעה מרמקולים קטנים שהיו מונחים על מדף סמוך, (תהיתי אם זו מוזיקה שהשאירה הדיירת הקודמת או רווית שקלטה אותנו כל כך טוב?).
הבטתי בה, מרותק. היא מדהימה! מלאת אנרגיה משוחררת וזורמת. המוזיקה מניעה אותה מבפנים. שערה הארוך התנופף סביבה בכל סיבוב, יוצר הילה כהה ופראית. עיניה היו עצומות, כאילו היא רוקדת רק בשביל עצמה וחיוך קטן של הנאה. היא נראתה לי כמו אלת אהבה מודרנית, גופה החשוף והמושלם מואר באור העמום והמחמיא של הסטודיו.
היא הפנתה אליי את גבה, נשענת על העמוד. עכוזה המעוגל מופנה אליי בתנוחה מפתה ומזמינה באופן בלתי רגיל. היא הרימה את ידה השמאלית ואחזה בעמוד גבוה יותר, בעוד ידה הימנית נשלחה לאחור, מלטפת את החריץ. מדליקה את עצמה ומתגרה בי.
התרגשות עזה וקשיחה הציפה אותי. לא יכולתי להתאפק יותר. הרגשתי צורך להיות קרוב אליה. קמתי וניגשתי אל טליה מאחור, גופי רועד בציפייה. היא לא הפסיקה לרקוד. נעה בתנועות איטיות וחושניות סביב העמוד, מודעת לנוכחותי מאחוריה וממשיכה במשחק הפיתוי.
עמדתי צמוד מאחוריה, ידיי מונחות על מותניה, מרגיש את החום והרכות של עורה. הנחתי את סנטרי על כתפה. היא פקחה את עיניה והביטה בי דרך ההשתקפות במתכת המבריקה של העמוד. חיוך קטן, יודע סוד, עלה על שפתיה.
התחלתי לנשק את צווארה, את כתפיה, את גבה החשוף. היא נשענה לאחור, גופה נצמד אלי. ידיי החלו לשוטט על גופה, מלטפות את שדיה, את בטנה, מחליקות מטה. מגרות אותה בעדינות. טליה גנחה בשקט, ראשה נשמט לאחור על כתפי, מתמסרת למגע. היא הרימה את ידיה ואחזה בעמוד בשתי ידיים, מתפתלת סביבו כמו גפן. המשכתי לנשק וללטף אותה, שואף את ריח הבושם העדין שלה מעורבב בריח גופה הלוהט. הזין שלי נלחץ בין ישבניה נהיה סגול מרוב גירוי והתחיל לטפטף ולסכך את החריץ.
"כנס בי", לחשה. "ככה. מאחור".
לא היססתי לרגע. עודדתי אותה בעדינות להתכופף קדימה ולהישען יותר על העמוד. היא צייתה בשמחה, יוצרת זווית מושלמת ומזמינה. שלפתי בקבוקון שמן עיסוי מתיק הצד שלי שהיה מונח בקרבת מקום – תמיד אני מוכן להרפתקאות ספונטניות.
טפטפתי כמה טיפות שמן במורד גבה. השמן גלש לאט אל החריץ, שולח צמרמורת נוספת בגופה. אצבע משומנת אחת שלי החליקה בעדינות אל ה"פרח" ונכנסה פנימה, מכינה אותו לבאות, מרחיבה אותו בעדינות. התקרבתי אליה מאחור, נצמד. איברי הזקור, שכבר כאב מלחכות, מצא את מקומו בחריץ עכוזה, לוחץ בעדינות.
"את מוכנה, אהובה?" שאלתי בהתרגשות, קולי רועד. טליה הנהנה, לא מסוגלת לדבר, שפתיה רק ממלמלות "כן" חרישי.
נכנסתי לאט, בתנועה חלקה, מרגיש את פי הטבעת ההדוק והמשומן עוטף אותי. היא גנחה בקול רם, אוחזת בעמוד בחוזקה, מפרקי אצבעותיה מלבינים. עצרתי. נותן לה להתרגל לתחושה. שוב התחלתי לנוע. לאט תחילה ואז מהר יותר ועמוק יותר, מוצא את הקצב המשותף.
טליה נעה איתי, קדימה ואחורה, פוגשת כל דחיפה שלי. היא נשענה על העמוד, ראשה מונח על זרועה הכפופה, שערה השחור מסתיר את פניה, אבל יכולתי לשמוע את נשימותיה המואצות, את גניחותיה המתוקות שהלכו והתגברו.
הרגשתי את השיא שלי מתקרב שוב. טליה הרגישה את זה גם, גופה נדרך, אצבעותיה ננעצות בעמוד כאילו הוא העוגן בסערה הזו.
"יונתן!" צרחה בהנאה צרופה, "זה מגיע! עכשיו!". זרם פרץ ממנה. הרטיב את רגליה ואת העמוד.
בתנועות אחרונות גמרתי גם אני. הפעם בעוצמה גדולה יותר ושחררתי את זרעי בתוכה, מרגיש את פעימות הלב שלי הולמות לא רק בחזי, אלא גם בקצה הזין שלי.
נשארנו צמודים כך לרגע, דוממים, מתנשפים ומתנשמים בכבדות, נהנים מהתחושה של גופינו המחוברים, מהאינטימיות הגולמית והחייתית. לאחר מכן, נפרדנו בעדינות. עזרתי לטליה להתיישר והיא נשענה עליי מותשת, אך מחייכת. ירדנו יחד אל הרצפה הקרירה. שכבתי לצידה ומשכתי אותה אל חיקי. היא נשענה עליי, ראשה מונח על חזי.
ליטפתי את שערה הרך ונשקתי. "זה היה… משהו אחר", לחשתי לה. טליה חייכה חיוך עייף ומסופק והתכרבלת בזרועותיי. "כן", הסכימה.
נשארנו כך זמן מה. אולי רבע שעה, אולי יותר, נהנים מהשקט שאחרי. האורות העמומים של הסטודיו וקולות הלילה הרחוקים של העיר, שבקעו מהחלון הפתוח למחצה, סיפקו פסקול מרגיע. דירת הסטודיו הקטנה והחמימה הזו היתה, לשעה קלה, מגרש המשחקים הפרטי שלנו. מקום שבו הרשינו לעצמנו לחקור צדדים חדשים שלנו. הרגשתי שהמקום הזה, למרות גודלו הצנוע, מכיל עולם ומלואו.
המשך יבוא…
ומה עם המתווכת? לא מגיע לה זיון?
חכה לפרק השלישי…