שקט מתצפתים

זה היה ערב סגרירי, הלכתי לחדר האוכל במחנה אחרי יום של התרוצצות למפקדת האוגדה וכל מה שרציתי היה ולסגור את היומית שלי מוקדם. מכיוון שהגעתי באיחור כולם כבר ישבו, ווסילי ואני התיישבנו בשולחן היחיד שהיו בו מקומות פנויים. בשולחן ישבו מינאלו ועוד חיילת צעירה לא מוכרת.

מינאלו שירתה בפלוגת המפקדה של הגדוד. יצא לי להכיר אותה קצת, מש"קית השלישות האתיופית עם החיוך התמידי על פניה, שתמיד שמחה לעזור . לפני שהספקנו להוציא חצי מילה, מינאלו אמרה, "תכירי עדי, אלו אייל ווסילי. אייל ווסילי, תכירו – זו עדי , המש"קית החדשה שלנו" . לא ממש התעניינתי בהמשך השיחה של השלושה, שלא היו מותשים כמוני והתעסקתי יותר באוכל.

בדרך החוצה, כשהתחלנו ללכת שאלה עדי בקול רם, "אז תגידו, מה עושים כדי להעביר את הזמן בחור הזה?" . וסילי ענה, "רואים טלוויזיה, אוכלים כמו חזירים כי הטבח עושה אוכל טעים, חופרים, שומרים" . עדי עיוותה את פניה, "אבל אם את אייל את יכולה לשמור על כושר בלילות לפני שאת יוצאת לקורס" .

"איזה כושר אתה עושה ?", שאלה . "בעיקר ריצה", עניתי, "חייב לפני הניווטים והבר אור כניסה" . עיני של עדי זרחו, "אני חולה על כושר! רציתי להיות מדריכת כושר אבל לא נתנו לי. אני רוצה לשמור על כושר ולא לפתח תחת כמו הקצינות הקציצות פה, אתה חייב לקחת אותי איתך".

לפני שלקחתי נשימה לענות מינאלו המשיכה, "אתה חייב, גם ככה לבנות אסור להתרחק מהמגורים לבד ואני לא רוצה שכל החרמנים פה יציקו לה". "בסדר", עניתי בקול צונן, "בחודש וקצת שנשארו לי פה את מוזמנת להצטרף. תפגשי אותי בכניסה למגורים על מד"ס בתשע וחצי בדיוק". אומרים שבמקום כזה כל קוץ הוא פרח, אבל האמת שעדי לא ממש עניינה אותי. היא היתה מנומשת עם שיער אסוף ומתוח חזק והגובה שלה היה מעל הממוצע . עם מדי השק שקיבלה נראתה כמו קבב, אבל הייתי חייב להראות בה עניין מסוים מתוך הידידות עם מינאלו . בכל מקרה, ככה אולי הריצה תהיה יותר נחמדה כי יהיה עם מי לדבר.

הגעתי לכניסה בשתי דקות איחור וחיפשתי את עדי, אבל הבחורה שחיכתה לי שם הייתה שונה לחלוטין. השיער של עדי השתחרר לרעמה מעורבת של בלונד וחום, כתפיה היו מעט שריריות, שדיה בינוניים מינוס וזקופים מעלה מחזיית הספורט, שמתחת לגופיה . ישבנה וירכיה נראו מעוצבים להפליא במכנסיים הקצרים שלבשה.

"למה אתה עם רובה? אי אפשר לרוץ ככה כמו שצריך" , אמרה. "כן אני יודע, הוראות של המג"ד כי אנחנו ליד הגבול" ,עניתי, "אם אראה שאת לא פדלאה כמו הרוב פה אתן לך להחזיק אותו" .

" נראה אותך עומד בקצב שלי", אמרה בחיוך של מי שכבר ניצחה ולא נשארה חייבת .

"אנחנו נרוץ דרך אזור האחסנה היבשה של הגדוד. אם תשמעי על האח"י אז בזה מדובר, תזכרי את הדרך ואל תהיה רחוקה ממני יותר מעשרה מטרים. אם את רואה חזיר בר ישר תגידי לי", אמרתי לה. "כן אבא" ,ענתה בקול חצוף. בשבוע שאחרי רצנו ביחד כמעט בכל ערב ודיברנו הרבה. התברר שעדי לא אפרורית כמו שנראתה בתחילה. לאט לאט היא נפתחה אלי וסיפרה לי שהיא אומרת לכולם שיש לה חבר רק כדי שיניחו לה בשקט, אבל שעלי היא יכולה לסמוך . גם ככה תכף אני עוזב.

בשבוע השני, במהלך הקילומטר הרביעי, עדי ביקשה לעצור וללכת. המשכנו לדבר והיא שאלה אותי למה אני לא מנסה להתחיל איתה. עניתי שאני לפני קורס ושלא אשלה אותה על קשר רציני, שלא יקרה ,במיוחד כשאסור מגע בפקודת "השילוב הראוי" ושזה עלול להכתים אותי כרגע.

המשכנו לדבר, באופן טבעי התחלנו להחזיק ידיים ובלי לשים לב נישקתי אותה. עדי חייכה חיוך מתוק , כרכה את ידיה סביבי והתחלנו להתמזמז.

"בואי נלך הצידה כדי שלא יראו אותנו". מצאנו לנו פינה והמשכנו לאכול אחד את השניה ולשלוח ידיים לכל מקום נגיש.

תוך כמה ימים זה הפך להרגל. מדי פעם הייתי גם בא למשרד של עדי ומינאלו והייתי מזכיר לעדי ש"רצים בערב".

ערב אחד מצאנו לנו פינה חשוכה בבסיס והתחלנו בשלנו . הייתי בדרך לחדור בדוגי לעדי, כשפתאום שמעתי קול לא ברור מאחת הפינות. לקחתי את הרובה והלכתי לבדוק.

ראיתי דמות בתוך הקבינה של אחת המשאיות, וכשפתחתי אותה ראיתי את מינאלו עם עיניים עצומות ושפתיים סמוקות, מאוננת להנאתה.

"הסתכלת עלינו כל הזמן מכאן ?! כמעט וחשבתי שמחבל חצה את הגדר!" ,אמרתי בקול מתפלא. מינאלו הביטה בי נבוכה.

"מה חשבת שאת עושה?! חשבתי שאנחנו חברות! .תשמרי את זה לעצמך" ,עדי הגיחה מאחורי ודיברה אל מינאלו.

"ראיתי שקורה משהו ביניכם והתחלתי לקנא. אחרי שסיפרת לי על המקום הסודי שלכם אז עקבתי אחריכם בשקט והסתכלתי, פשוט הייתי חייבת" ,ענתה בקול מבויש וחצי מגמגם. "תמיד ידעתי שאת דתיה ובחיים לא הייתי מדבר על דבר כזה לידך", הסתכלתי על מינאלו במבט מתפלא.

"נכון, מבית דתי, אבל גם לי יש חשק שתגעו בי שניכם" ענתה מינאלו.

"שניגע בך שנינו?", עדי התפלאה.

"כן, כי אני רוצה לשמור אז ניסיתי גם בנות…והיה לי טוב", ענתה מינאלו מעט מבוישת.

" אפשר שכולנו נהנה יחד", חייכתי בשמחה, "עדי כנסי מהצד הזה", פניתי לעדי ונכנסתי מהצד השני.

כששלושתנו התמקמנו בקבינה ומינאלו הייתה באמצע התחלנו להתמזמז. כשהבגדים ירדו ראינו את גופה, בערך 1.55, שדיה גדולים יחסית לבית החזה שלה וישבנה בינוני.

עדי ואני ינקנו את פטמותיה השוקולדיות כמוצאי שלל רב, לשונותינו התערבבו ואני שלחתי אצבע כדי לגרות אותה ולבדוק את רטיבותה.

מינאלו עצרה אותי ואמרה, "יש משהו שאתה צריך לדעת. אני חייבת להישאר בתולה עד החתונה, אבל כל השאר מותר".

עדי שלחה את ידה לדגדגן של מינאלו ואמרה, " אני אדאג לך הפעם", ו\הזיזה את ידה של מינאלו לכיוון תחתוני.

המשכנו להתמזמז כך חצי שעה, כבר רציתי לגמור. סימנתי לעדי לשבת עם הפנים אלי, ועדי , שהייתה מרוצה מההזמנה, דילגה מעל מינאלו, פישקה את רגליה והראתה שהיא הראשונה מבין השתיים. ליקקתי את שדיה בהנאה, בזמן שעדי גונחת בשקט ומנופפת בשיערה כלביאה שמתחרה עם האריה. מינאלו צפתה ונראה היה שהיא מענגת את עצמה היטב.

גמרתי בתוך עדי, שהבינה את המסר, ומניאלו התקרבה. התנשקנו כולנו והחלטנו, שאת השבת האחרונה לפי שאני עוזב נעשה יחד.

בשבת בצהריים הבסיס היה כמעט ריק. כולם רצו לישון אחרי החמין ומי שלא, רצה לשחק שש בש. הבנות בדקו את הסביבה, וכשלא ראו אף אחד חמקתי לחדר שלהן במגורי הבנות. הן חיברו בין שתי מיטות.

התפשטנו כולנו תוך ליטופים בכל הגוף, והאחרון להוריד את התחתונים היה אני. מינאלו נהנתה להסתכל על זין עומד באור בפעם הראשונה, ועדי לעומת זאת החליטה לקחת יוזמה וללטף את הביצים. מינאלו תפסה את הזין שלי בידה הכהה והקטנה והתחילה לעבור מעלה ומטה ולנשק את עדי. חפנתי את הישבן של שתיהן והתקדמנו למיטה.

עדי ומינאלו מצצו לי בתורות בזמן שליטפתי את הדגדגן של מינאלו והחדרתי אצבע לעדי. מינאלו נשכבה על הגב מרותקת מעונג, ועדי שכבה עליה, נישקה אותה ומיששה את שדיה.

קמתי וחדרתי לעדי בדוגי בזמן שהן התמזמזו. זיינתי אותה חזק והיא גנחה. מינאלו שלחה את ידה לכוס של עדי ועינגה אותה עד גמירה. כשעדי סיימה לרעוד מהנאה דחפתי אותה הצידה. לא רציתי שמינאלו תפספס משהו מהחוויה, אז נתתי לה ולעדי לעשות לי עוד ביד וגמרתי בין שדיה של מינאלו.

עדי ליקקה חלק מהנוזלים, בלעה אותם ותוך כדי ליקוק השפתיים אמרה, "אממ טעם של גבר" . "גם אני רוצה", אמרה מניאלו. עדי ליקקה את מה שנשאר מבטנה , רכנה לעבר מינאלו ונישקה אותה.

סטרתי לישבנה של עדי, "מאיפה למדת את זה?" שאלתי . "מה אתה חושב שכל החרמנים פה רואים בחדרים ?" , היא ענתה לי בהתרסה.

נרדמנו יחד מחובקים.

אפילוג

הימים עברו, ואני רצתי בניווטי הלילה של בה"ד אחד. בשבת אחת, בזמן ארוחת הצהריים אחרי שמירה הרגשתי רטט בכיס, הסתכלי מה הסיבה, וראיתי שקיבלתי SMS , בימים שעדיין לא היו טלפונים חכמים.

"טעם של אישה ב-69 כמעט טעים כמו טעם של גבר. עדי ואני שומרות על הסידור שלנו בסוד, נשמח שתחזור עם הארונות לתת לנו פקודות לפני שאני משתחררת."

ואחריו SMS נוסף מעדי "לקח לי זמן אבל נתתי לה לראות איתי אחת הקלטות וככה לימדתי אותה שגם הבנות יכולות ליהנות בלי בנים. עדיין לא בא לי על החרמנים כאן, עוד 15 חודשים לדרום אמריקה".