שולט : התנצלות

הספור הינו החלק השישי בטלנובלה "שולט", חשוב וכדאי לקרוא את הפרקים הקודמים תחילה.

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

אזהרה : הסיפור מכיל תאורי מין כוחניים אך לא בכפיה!

***

אם תשאלו בברנז'ה מי זה ברוך? או אפילו מי זה מאסטר ברוך? מעטים ידעו לענות אבל אם תשאלו על מאסטר ביל או-אז זה כבר סיפור שונה לגמרי, מאסטר ביל הוא אחד היותר מוערכים בברנז'ה, אחד מאותם אנשים עשירים במיוחד עם וילה ענקית ומבודדת שבה היה עורך את מסיבות החשק הכי נחשבות ופרועות בסצנה, מאלה שכל שולט מת להיות מוזמן אליהן, ואני לא יוצא מהכלל, רק שעד היום זה לא קרה.

למה הוא קורא לעצמו דווקא ביל? כי הוא אוהב לרכב על הנשלטים שלו, גבר או אשה, להעמיד אותם על ארבע כשזנב סוס תקוע להם בישבן ולרכב עליהם, קודם פיזית, לשבת להם על הגב ולרכב עליהם בחדר כשהוא לבוש רק באותו כובע בוקרים, ואחר כך לבוא אליהם מאחור ולתקוע אותם, לאחוז בפרקי כפות הידים המוגשות לאחור כאילו היו המושכות ולדהור, לזיין כשהוא ממריץ אותם להגיע לאורגזמה בטפיחות חזקות על הישבן וקריאות "אי-אהה" קולניות, ותסכימו איתי שזה בדיוק עונה להגדרה לרכב עליהם, ואיך יותר מתאים לו לקרוא לעצמו אם לא ביל על שם 'ביל קרטר', הרוכב האגדי והשולף המהיר במערב, גיבור ילדותו מאותם ספרונים בכריכה רכה שהיה קורא בשקיקה, ו…זאת לא אגדה! באחת המסיבות ששנינו הוזמנו אליה ראיתי אותו עושה את זה לאחת מפליטות הראליטי היותר מוכרות, שהפעם אפילו בגד-ים מינימלי לא היה לגופה העסיסי, קודם דוהר עליה במרחבי הסלון הגדול כשרק אותו כובע בוקרים לראשו וכיסוי עינים שחור נוסח 'זורו' על פניו, כמו לכולנו, ואחר כך רוכב עליה בהנאה לפני כולם ו… שבועיים אחרי היא הופיעה בפרסומת לאחת מחברות המזון שלו ולא שאני רומז משהו! חס וחלילה וחס, אני "בטוח" שזה רק "צרוף מקרים" 🙂 .

את מאסטר ביל אני מכיר דווקא כברוך. רוני, אותו מיליונר שהתחתן עם חברה טובה של טלי ופרץ לנו את הדרך כשנתן לנו לשפץ לו את הוילה שלו ואחר כך דאג למאמר מפרגן בירחון מכובד שהביא לנו הרבה לקוחות, המליץ לו עלינו כשזה רצה לשפץ את משרדי החברה וככה מצאנו את עצמנו עובדים ביחד.

האם הוא זיהה אותי מאותה מסיבה? לא ידעתי כי הוא לא הזכיר את זה אפילו ברמז, וכך גם אני, אתם יודעים, דיסקרטיות היא שם המשחק במפגשים האלה שלנו, כך שכשהעוזרת האדמיניסטרטיבית שלו התקשרה ושאלה אם אני יכול להגיע אליו עכשיו הייתי מופתע, הפרויקט שאני הובלתי כבר הסתיים וזכה ממנו ומהעובדים להרבה מחמאות, אבל ללקוח כזה לא אומרים לא, במיוחד כשחשבתי שאולי יש לו עוד פרויקט בשבילנו, רק ששם חיכתה לי ההפתעה שלא ציפיתי לה (והצדיקה את העובדה שלא סיפרתי לטלי, שהייתה בפגישה אחרת, שאני יוצא להפגש איתו), מסתבר שהוא כן זיהה אותי והחליט לתת לי בונוס מיוחד נוסף בצורת הזמנה למסיבה שהוא עורך בקרוב, אחת מאותן מסיבות שליטה זימתיות שכל כך רציתי להשתתף בהן, משהו בסגנון של "סשן בהפתעה" של המלכה דנה אבל בנוסח הפרוע שלו, ולהזמנה כזאת אני לא מכיר מישהו בברנז'ה, שולט או נשלט, שיגיד "לא", בטח לא אני.

****

ביום שלישי נפגשתי עם טלי בחנוכת בית של וילה ששיפצנו במושב סמוך לשלי וכשאני אומר שיפצנו זה קצת המעטה בערך העבודה כי בעצם הרסנו כמעט את הכל ובנינו מחדש.

גם הפעם הצליחו להפתיע אותנו ואותו כתב ירחון שוב היה שם, מתפעל ומחלק מחמאות רק שמי שהזמינה אותו, בעלת הבית, לא חשבה עלינו אלא פשוט רצתה להשוויץ, לנקר עיניים, מין טוֹרְטֶלִית שכזאת, אבל למי אכפת, אנחנו הרווחנו עוד כתבה מפרגנת כי איך אומרים? תמונה שווה אלף מילים וכתבה מפרגנת שווה אלף לקוחות מרוצים.

הרבה שמפניה נשפכה שם וכשיצאנו טלי אמרה שהיא שתתה קצת יותר מדי והיא מפחדת לנהוג לבד הביתה וכשהצעתי לה שאני אקח אותה הביתה היא שאלה אם במקום זה היא יכולה לישון בבית שלי.

היא תכננה את זה מראש! התיק הקטן עם הבגדים להחלפה שהיא הוציאה מהאוטו שלה הסגיר אותה. לשנינו היה ברור לֶמה באמת היא מתכוונת והיה לי גם ברור שזאת פשרה חדשה ו…אתם בטח רוצים להזכיר לי שהפשרות של היום הם הנורמות של מחר שיביאו לפשרות חדשות, אבל אתם כבר מכירים אותי, אצלי כשהזין עומד השכל בתחת ועמד לי תותח! אז הסכמתי, ממלמל "אבל לישון" מאד לא מחייב, כזה שברור שאני לא מתכוון אליו, ונסענו לבית שלי.

אותו לילה ירדתי לה. כשהדפתי אותה על המיטה היא אפילו לא התווכחה ורק שכבה על הגב, פתחה לרווחה ת'רגליים והתפנקה. בחוץ, בחצר, חתולה מיוחמת יללה בתאווה, קוראת ל'טייגר', החתול שלי, שיבוא לתת לה את עונתה, ובחדר טלי גרגרה בהנאה כשהלשון שלי מצאה את ענבל תשוקתה ושיחקה בו, מעודדת אותי להמשיך עד שאורגזמה עוצמתית טלטלה את גופה ורק אז, כשהיא גמרה בסערה, עליתי עליה, נעצתי את זקפתי המתוחה אל הכוס החם והרטוב שלה ותאמינו לי, אין כמו לחדור ולזיין כוס שרק הרגע גמר והוא חמים ומשומן היטב באותו עסיס תאווה שמנוני שלה, שכבתי עליה, מחצתי אותה תחת גופי ודפקתי אותה בהנאה, ישבני עולה ויורד והזין שלי נכנס ויוצא, מזיין אותה בתנועות ארוכות ואיטיות, מגרות, משתפשף בין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה ומנשק אותה נשיקה צרפתית רטובה ולוהטת, נותן גם לה לטעום מאותו צוף שלה המרוח על שפתי.

המשכתי לזיין אותה כך, לאט, עד שעוד אורגזמה התפוצצה בתוכה ורק אז הגברתי ת'קצב וטחנתי אותה, מטיס אותה ואותי אל הגמירה המשותפת, גמירה חזקה, מטלטלת, כזאת שמשאירה אותך מסופק וללא נשימה.

שוב ישנו כפיות, אני מחבק ונצמד, ממזמז לה בעדינות את הציצי, "יובל," היא לחשה בקול מנומנם ומתפנק וידעי בדיוק מה היא הולכת להגיד לי, "אתה מבטיח, נכון? אם הגורל ירצה אז תעשה אותי בלי הנחות, תקרע לי ת'צורה כמו לכולן"

"מבטיח" חייכתי ונישקתי אותה על העורף, "אבל רק אם זה יהיה הגורל, לא אף אחד אחר".

בבוקר היא העירה אותי עם מציצה, "אני לא אוהבת להיות חייבת" היא מצאה לה תרוץ וחזרה למצוץ לי ועם זקפת הבוקר שאיתה התעוררתי היא לא הייתה צריכה הרבה כדי להגמיר אותי, להגמיר ולבלוע.

לפני שנסענו היא הפתיעה אותי וביקשה לראות את חדר השעשועים שלי, "אבל…" ניסיתי והיא לא נתנה לי להמשיך, "תרגע, לא סשן, רק לראות, סקרנות מקצועית" היא חייכה, "אני לא חושבת שהגורל יופיע כשנהיה שם" הוסיפה עקיצה, "אתה יודע, אחרי כל הסיפורים שמעתי עליו אני סקרנית, כמו שאמרתי, אם לא סשן אז לפחות לראות".

כן, עוד קו נחצה, עוד פשרה שתוביל כנראה לפשרה חדשה, הייתי צריך להגיד לה "לא!" אבל היה משהו בהבעת הבקשה שעל פניה שלא איפשר לי להגיד את ה'לא' הזה.

טלי סקרה בשתיקה את החדר, מחייכת למראה כסא הברזל שלי ועברה לעמוד מול לוח השעם, בוחנת את התחתונים והחזיות התלויים, "תסלם, את כל אלה עשית?"

"לפחות פעם" התגאיתי.

"פששש, אפילו מחו"ל באים אליך" היא ציחקקה למראה התחתונים של דודה חנה עם מספר הפלאפון הגרמני שעליהם, "ומה זה?" עצרה והצביעה על שתי זוגות התחתונים עם הכתר שעליהם.

"דיסקרטי" חייכתי אליה.

"פאק! אני מכירה את הפלאפונים האלה בע"פ, עשית אותן?" ושמעתי את ההפתעה בקולה.

"לא עשיתי, כמו שכתוב, רעננתי" ציחקקתי.

"בן זונה" היא חייכה לעברי, "בלי הנחות?"

"ברור"

"מניאק, מפרגנת לךָ" והפעם שמעתי הערכה בקולה, "מסכנה טלי, רק לה אסור" רטנה לעצמה.

****

ביום חמישי הגיע תורה של בת-אל, אותה חברה טובה של טלי שהבטחתי שאני אקרא לה לסשן.

ערב לפני נפגשתי איתה לתאום ציפיות, למדתי ששיחת תאום ציפיות משדרגת את מהלך הסשן. קבענו באותו בר שהמלכה נעמה הכירה לי, מצא חן בעיניי מה שעושים שם. בת-אל חיכתה לי בחוץ ונכנסנו ביחד, שחלילה מישהי לא תיגש אלי לפניה עם כוס קוקטייל ותזמין אותי לעשות אותה, אבל זה לא מנע ממני לשלוח אותה לבר להביא לנו קוקטייל, 'מנהטן'.

שתיתי ונתתי לה להסביר למה היא מצפה מהסשן שלנו, ארוח מלא כמובן, כל חור שאבחר עומד לרשותי, השפלות ועונשים זה ברור, הפתיע אותי כשהיא ציינה במפורש כמה היא אוהבת לקבל את ה-עונש, זה שאצלי תמיד מזוהה עם דודה חנה, "את בטוחה שזה מה שאת רוצה?" שאלתי אותה כשסיימה.

"כן, מאסטר יובל"

"תוכיחי!" ולא הייתי צריך להוסיף, היא ידעה בדיוק מה אני רוצה ממנה, "גם וגם, מאסטר" היא קמה.

"גם וגם" חייכתי אליה.

"אני יכולה ללכת לשרותים?"

"את יכולה".

כשהיא הלכה גמרתי את הקוקטיל שלי בלגימה אחת, ראיתי את הברמנית עומדת באותה עמידה כאילו לא אכפתית, מבריקה כוסות במטלית ומחייכת, עוקבת.

כשבת-אל חזרה היא אחזה את החזיה שלה ביד אחת ואת התחתונים בשניה, גלויים וראיתי את הברמנית עוקבת אחריה ומחייכת למראה שדיי החופש הקופצים שלה, "בבקשה מאסטר" היא התישבה חזרה ופרשה אותם על השולחן מולי, "זה מה שרצית?"

"כן" חייכתי "עכשיו לכי תביאי לנו קוקטייל חדש, הפעם 'אורגזמה' ו…כן, גם תניחי את התחתונים שלך בתיבת הטיפים".

היא הסמיקה אבל קמה, הזמינה ובזמן שהברמנית ערבבה את המשקה שמעתי אותה אומרת לה "זה טיפ מהמאסטר" והניחה את התחתונים בכוס הטיפים השקופה והגדולה והם לא היו שם לבד, עוד זוג או שנים היו מונחים שם כמנהג המקום.

"שמעתי שאת חובבת דוגינג (dogging)" הפתעתי אותה כשהתחלנו לשתות.

"כן, מאסטר" היא הסמיקה.

האמת שמה זה דוגינג אני יודע אבל בפועל עוד אף פעם לא עשיתי את זה, "ואת יודעת איפה עושים את זה?" שאלתי, לומד.

"כן מאסטר," היא השפילה עינים במבוכה, "בעלי היה לוקח אותי לשם, הוא אהב לראות איך זרים עושים אותי".

"ואת אהבת את זה?"

"כן מאסטר" ושוב היא הסמיקה, "אהבתי כשהוא היה מוביל אותי ברצועה עירומה בין הנוכחים עד שהיה מכופף אותי אל עץ או אל אחד משולחנות הפיקניק מעץ שפזורים שם, קודם מזיין אותי ואז נעמד בצד וצופה איך אחד אחר השני מזיינים אותי, עומד ומאונן".

"וזהו?"

"לא," היא הסמיקה, "לפעמים הוא היה שולח אותי לחבק עץ"

"לחבק עץ?" לא הבנתי.

"כן, אתה יודע" היא הסמיקה עוד יותר, "מין סימן כזה, הזמנה  לעשות אותי בתחת"

"ואהבת את זה?"

"מאד" היא חייכה, "ביחוד כשהוא היה משלב, קודם להתכופף ואז לחבק" ואני לא יודע אם היא אמרה את זה במקרה או רמזה לי מה היא מצפה שאעשה לה.

"ומאז שהוא מת עשית את זה שוב?"

"לא מאסטר" היא לחשה בקול עצוב.

"האמת שדוגינג עוד לא עשיתי אבל זה מסקרן אותי אז," חייכתי אליה, "בסוף הסשן שלנו, אם יגיע לך פרס, אני אקח אותך לשם".

עמד לי, הסיפור והרעיון חירמנו אותי. "את יודע," חייכתי אליה, "אני לא אוהב לקנות חתול בשק"

"כל מה שתגיד מאסטר" היא ניסתה להסתיר חיוך שנמרח על פניה.

קמתי והושטתי לה יד "בואי!" הובלתי אותה אחרי אל השרותים ושם, כשהיא עומדת על ברכיה על האסלה ונשענת על הניאגרה הרמתי לה את החצאית שלבשה וזיינתי אותה, פרקתי בה את תאוותי אבל לא לפני שתי אורגזמות עוצמתיות שהענקתי לה.

לפני שנפרדנו סיכמנו את מילת הבטחון והסברתי לה איך אני רוצה שהיא תתלבש לסשן ומה להביא איתה.

בת-אל אחרה, איחור קטן אבל מספיק כדי ש"תרוויח" לה עונש. כשפתחתי את הדלת לא יכולתי שלא לחייך, היא עמדה לפני בדיוק כמו שדרשתי ממנה, כמו אלמנה, הכל בשחור, כובע רחב שוליים עם תחרה שחורה שקופה שכיסתה את פניה והזכירה לי סרט איטלקי ישן, מעיל שחור ארוך, שגרבי רשת שחורות הציצו בסיומו ונועלת נעלי עקב שחורות.

"אחרתְ!"

"סליחה מאסטר אבל…"

"יש אצלנו סליחה?" שאלתי בקול תקיף.

"לא מאסטר".

"מה יש?"

"עונש, מאסטר"

"נכון, עונש, הרווחת עונש ראשון, עכשיו תפתחי!" הבטתי בה במבט חמור וסימנתי על המעיל.

בת-אל הסמיקה ופתחה את המעיל, מציגה את החזיה שלבשה, כזאת של רצועות שחורות שתמכו והרימו אבל לא הסתירו, את חגורת הביריות השחורה שאחזה בגרבי הרשת ו… תחתוני ביקיני שחורים. "מה זה?" משכתי בגומי תחתוני הביקיני ומתחתי אותו, "ככה באים למאסטר?" גערתי בה ועזבתי ת'גומי של התחתונים, מצליף לה על הבטן.

"סליחה מאסטר, חשבי ש… אהה," עצרה ותיקנה את עצמה, "מצטערת מאסטר, מגיע לי עונש".

"עוד עונש, שני" פתחתי בפניה את הדלת וסימנתי לה להכנס ולהניח את התיק שהביאה בפינה, "את יודעת מה עושים לתחתונים שלא מורידים כשבאים למאסטר?" שאלתי תוך שאני לוקח מספרים מהשידה.

"כן מאסטר" היא השפילה עיניים ופתחה את שולי המעיל לצדדים, "גוזרים לי אותם".

"נכון, גוזרים" ציחקקתי והתחלתי לגזור לה אותם, קודם את הבד המכסה את הכוס שלה, מגלה את החריץ המבריק שבין השפתים הכהות והנפוחות שאף שערה לא מסתירה אותם ואז את הגומי משני צדדיה, מניח לתחתונים ליפול לרצפה.

עמד לי, לראות אותה ככה חירמן אותי ברמות, גם הזכרון מהביקור אתמול בכוס שלה, כוס חם ואוהב שחיבק ונצמד אל הזין שלי בתאווה, גירה אותי עוד יותר, "האלמנה השחורה," ככה הודעתי לה כבר אתמול שאני אקרא לה, "תורידי את המעיל!" התחלתי בסשן, "גם את הכובע!" המשכתי והתיישבתי על כסא הברזל שלי, "עכשיו תרדי על הברכים" הצבעתי על המקום לפני הכסא ופתחתי את החלוק שלבשתי ובפעם הראשונה היא ראתה מה מצפה לה ועיניה נפערו לרווחה בהשתאות, אתמול, כשעמדתי מאחוריה בתא השרותים הצפוף, היא רק הרגישה אותו אבל לא הצליחה לראות, "ועכשיו האלמנה השחורה, בואי תמצצי לי!".

אלמנה, אלמנה אבל למצוץ היא יודעת. הייתי מגורה בטרוף והיא הטיסה אותי אל עבר הגמירה שלי, "אני מקווה שאת רעבה האלמנה" ציחקקתי, "כי את הולכת לבלוע" אחזתי בראשה בשתי ידיי והצמדתי אותו חזק לערוותי, דוחף את הזין עמוק לגרונה, "תבלעי עד הסוף, האלמנה, כי חבל על כל טיפה" שוב ציחקקתי ויריתי מטח ראשון של אותו שפיך חמים וסמיך עמוק בגרונה, לרגע שיחררתי את ראשה, נתתי לה לנשום ולבלוע, ושוב הצמדתי ויריתי עוד מטח של אותו נוזל גברי לבן וריחני והיא בלעה כמו גדולה, גם את המטח השלישי ו…לא ויתרתי לה גם על הטיפות שבאו אחריו.

לא נתתי לה לנוח, גם לא לשטוף את הפה, "האלמנה!" פקדתי עליה, "תתכופפי אל השולחן, יש לנו עונשים לבצע!"

"שלוש דקות איחור זה שש הצלפות" הודעתי לה כשאני לוקח את מחבט הקריקט בידי, "האלמנה, תתכונני" ובלי לחכות הפלקתי לה את המכה הראשונה על פלח ישבנה הימני, מכה חזקה, מצלצלת, כואבת, כזאת שסחטה ממנה "איי!" כואב וחזק ושוב, בלי הרבה הכנות הפלקתי גם על פלח ישבנה השני, סוחט עוד קריאת כאב ומטביע גם עליו כתם אדום.

לרגע עצרתי, רק כדי להחליף למחבט העור, ושוב הפלקתי, "מזכה" את פלחי ישבנה בעוד מכה כואבת על כל אחד מהם. את המכה החמישית כבר כיוונתי אל בין רגליה, מכה חזקה שפגעה בשפתי הכוס הכל כך רגישות וסחטה ממנה צריחת כאב חזקה ואחרי סדרת התנשפויות ולא יכולתי לפספס את הטיפות שירדו לאורך הירך הפנימית שלה, מסגירות את סודה, שהיא מיוחמת, ושוב כיוונתי והפלקתי, שוב בין הרגליים, שוב על השפתיים הנפוחות והרגישות ו…."פאק!" היא צווחה באקסטזה אחרי צרחת כאב ארוכה, "מאסטר, בבקשה, תרשי לי לגמור!" והרשתי, לא כי אני רחום וחנון אלא כי זה חירמן אותי לראות אותה ככה, חירמן והעמיד לי מחדש אבל לא מספיק אז נתתי לה רגע להרגע מאותה אורגזמה שטילטלה את גופה והעמדתי אותה בעמידת הכניעה המפורסמת, הרגליים מפושקות, הגב זקוף, כפות הידים משולבות על העורף והמרפקים משוכים לאחור, מבליטים את הציצים שלה ובעיקר את הפטמות הזקורות כאלה שממש התחננו שאני אתיחס אליהן אז תפסתי אותן וצבטתי, חזק, צבטתי ומשכתי עד ששמעתי את צריחת הכאב, "אופס" ציחקקתי ועזבתי, כאילו מתנצל, חייכתי אליה, חיוך מרגיע משהו, ובעטי לה בין הרגליים, מוחץ את שפתי הכוס בגב כף רגלי, בעיטה חזקה שהפילה אותה לרצפה וקיפלה אותה, מתנשפת באותן נשיפות כלב מהירות וזה הספיק לי כרגע, עמד לי תותח אז החזרתי אותה להשען על השולחן, באתי אליה מאחור, פישקתי עוד קצת את רגליה, אחזתי חזק במותניה והשחלתי אותה, בכוס, תקעתי את עצמי עמוק לתוכה והתחלתי לזיין.

שוב היא הוכיחה לי שהיא זיון טוב, קירות נרתיקה המשומנים חלקים לְמִשְׁעִי, מהודקים סביב הזין המחליק בתוכם בקלות, שפתיה הבשרניות מלטפות באהבה את הזקפה המתוחה ושולחות זרמי הנאה בכל הגוף וגניחות ההנאה שלה ממלאים את חלל החדר, הברות לא ברורות ועדיין הגניחות מחרמנות.

לא הרשתי לה לגמור, אומנם כבר רציתי לקחת אותה לאותו מקום לא מוכר לי ולעשות לה דוגינג אבל לנשלטת כזאת מגיע יותר מבעיטה אחת ב"ביצים" ביחוד שהיא אמרה במפורש שהיא אוהבת לחטוף את ה-עונש, וכך היה, שלוש פעמיים היא גמרה בלי רשות לפני שגם אני גמרתי מה שעלה לה בשלוש בעיטות חזקות על שפתי הכוס הכל כך מגורות ורגישות שלה, אני בועט והיא צווחת ותופסת את האזור הכואב, נופלת לרצפה מקופלת, מתנשפת בקול ואז קמה ונעמדת עם חיוך לקבל את העונש הבא.

"תורידי ת'חזיה!" פקדתי עליה כשהיא התאוששה מעט מבעיטת העונש האחרונה למרות שהחזיה לא הסתירה כלום, להפך, היא העמידה אותם אבל רציתי אותם משוחררות, טבעיות, "תענדי לך" הגשתי לה קולר עור עבה, כזה שאי אפשר לפספס אותו ואליו מחוברת רצועת עור עבה גם היא, כזאת שמובילים בולדוג, לא פודל, "ותלבשי חזרה את הכובע והמעיל" המשכתי, מחייך לעברה, "אנחנו נוסעים לעשות קצת דוגינג".

נסענו בג'יפון שלה והיא הפעילה וויז (Waze) בפלאפון שלה, אין שֶם למקום שאליו אנחנו נוסעים אבל אצלה הוא שמור במועדפים, נסענו בשקט

עד שירדנו מהכביש הראשי לשביל שנכנס אל היער. "את בטוחה שאת רוצה?" לא התאפקתי ושאלתי.

"כן מאסטר, מאד".

"שמעתי ששילמת לטלי מראש"

"כן מאסטר"

"על זה תצטרכי לשלם לה אקסטרה" אמרתי בפרצוף רציני.

"שווה לי מאסטר, אני אשלם לה".

"בצחוק", חייכתי אליה, "את לא צריכה, היא לא ביקשה את זה"

"בבקשה, תנמיך אורות מאסטר" היא אמרה לי, הנמכתי ונסעתי לאט. "מאסטר, תראה שם" היא אמרה לי פתאום והצביע לעבר היער ורק אז הבחנתי מימין בקבוצת אנשים שעמדו ליד אחד מאותם ספסלי פיקניק שקק"ל מעמידה ביער, לקח לי עוד רגע וקלטתי מה הם עושים, מישהי התכופפה אל השולחן, עירומה, מישהו עמד מאחוריה וטחן אותה ומסביבם עמדו עוד כמה, חלקם עמדו ועשו ביד, אוננו, לפני כמה כרע מישהו ומצץ, ו…לקח לי עוד רגע כדי לקלוט שמי שהתכופף אל השולחן היה מישהו ולא מישהי וגם הכורעים ומוצצים היו גברים, "מאסטר, זה שולחן ההומואים" בת-אל כאילו קראה את מחשבותיי.

המשכנו לנסוע, באחד הסיבובים אורות המכונית האירו על זוג שהלך לאורך השביל, גבר קטן שהוביל אחריו ברצועה מישהי גדולה ועירומה עם שדיים ענקיים, לבושה רק באותו קולר על צווארה ונעלי עקב שכל כך לא התאימו לשביל העפר, "מאסטר, הם סיפור מעניין" בת-אל לחשה לי, כאילו חוששת שהם ישמעו, "ביום-יום היא הבוסית שלו, היא מנכ"לית קשוחה והוא הנהג שלה ובלילה הוא הבוס, הוא שמחליט מי ואיך ידפקו אותה"

"את מכירה אותם?"

"פעם בעלי והוא עשו החלפות עלינו, הוא דפק אותי ובעלי אותה ולדבריו התחת שלה הוא מעדן"

"את רוצה שוב?" חייכתי.

"מאסטר, אתה המחליט, אני אעשה כל מה שתגיד לי"

"תשובה לא טובה" גערתי בה, "הרווחת לך עוד עונש".

ליד קרחת יער קרובה עצרתי. ראיתי את הזוג שהולך על השביל משנה כיוון וממהר לעברנו. "תצאי ותורידי ת'מעיל" פקדתי על בת-אל, נעלתי אותו בג'יפון והובלתי את בת-אל לעבר הספסל הקרוב.

רק כשהתקרבנו ראיתי גבר שעומד ונשען על עץ סמוך כשמכנסיו משולשלות ואשה עירומה כורעת ומוצצת לו. "איך קוראים לסוסה שלך?" אותו גבר קטן הגיע ושאל.

"האלמנה השחורה"

"אפשר לרכב על האלמנה השחורה?" הוא חייך לעברי.

"אם תתן לי להשחיל את הסוסה שלך" עניתי.

"לא חשבתי אחרת" הוא צחק, "קוראים לה האוכלת בתחת כי היא אוהבת שקורעים לה אותו" והגיש לי את הרצועה שלה.

מסרתי לו את הרצועה של בת-אל, הוא משך אותה במהירות לעבר השולחן, "תתכופפי!" הוא טפח בחוזקה על ישבנה החשוף, חיכה שתתכופף לכבודו ותפשק רגליים, פתח את מכנסיו ושלשל אותם עם התחתונים עד הברכיים ולא יכולתי שלא להתפעל מהזין הגדול שלו, כל כך לא צפוי לי מאיש קטן כמוהו, גדול אבל לא גדול כמו שלי.

הובלתי אותה ברצועה אל הצד השני של השולחן, מולם, "אוכלת בתחת, תתכופפי ותפתחי ת'תחת שלך!" הפלקתי לה על פלח ישבנה הלבן והעסיסי והיא, מיומנת, פישקה רגליים והתכופפה קדימה, נשענה על שדיה הענקיים, שלחה ידים לאחור ופישקה חזק את פלחי ישבנה, פותחת בפניי את הדרך אל פי הטבעת שלה.

בעלה ז"ל של בת-אל צדק, ישבנה של אותה אשה גדולה היה מעדן, לא הייתי צריך להתאמץ הרבה בשביל לקרוע את דרכי לתוכו ועדיין הלחץ שלו סביב הזין שלי היה בדיוק במידה הנכונה, לא צר מדי ולא רחב מדי. התחלתי לדפוק, לפמפם, והקולות שנשמעו בכל פעם שאגני חבט בישבנה העסיסי הוסיפו להנאה כמו גם החום הנעים בפי הטבעת שלה וגניחות ההנאה שהיא התחילה להשמיע, גניחות חזקות, קולניות, מספרת לכולם כמה טוב אני עושה לה בתחת ושמעו שהיא לא מזייפת, שהיא אוהבת את זה.

גם בת-אל מולי חילקה סופרלטיבים לאותו איש קטן שעמד מאחוריה וטחן אותה. נכון, אותה דפקו כדרך הטבע אבל עדיין, בזמן שעבר נעמדו מסביבנו עוד כמה צופים, הביטו בנו ואוננו ועדיין שתיהן המשיכו לחלק מחמאות.

לא הייתי צריך הרבה כדי שהיא תגמור פעם ראשונה, אני חושב שזה היה הכי מהר שמישהי גמרה כשדפקתי אותה בתחת, גומרת ומודיעה לכולם ומייד אחריה גם בת-אל הצטרפה, בגמירה השניה בת-אל הקדימה אותה אבל זאת שלי לא נשארה חייבת רק שאז האיש הקטן גמר ומייד אחריו גם אני הגעתי לשיא, טוב, תמיד בתחת אני גומר יותר מהר מבכוס, "נתחלף חזרה?" האיש הקטן חייך לעברי כשגמרתי והוביל את בת-אל לעברי.

אם חשבתי שזהו, שיתנו לנו לנוח קצת לפני שנמשיך התבדיתי, "אפשר לרכב על הסוסה שלך בזמן שאשתי מעמידה לך חזרה" אחד הגברים שהוביל אשה עירומה אחריו פנה אלי.

ראיתי את המבט של "בבקשה, תסכים" על פניה של בת-אל אז הסכמתי, הוא לקח את בת-אל חזרה לספסל, השכיב אותה על הגב, אחז בפרקי כף רגלה, הרים אותם באוויר, פישק חזק את רגליה והתחיל לזיין אותה בזמן שאשתו ירדה לפני על ברכיה והתחילה למצוץ לי ת'זין ולהפתעתי לא הטריד אותה המקום שרק לפני רגע הזין שלי ביקר בו.

אני לא יודע ממה התחרמנתי יותר, מהמציצה שקיבלתי, מציצה משובחת, מלראות את התנוחה שמזיינים את בת-אל, תנוחה שהחלטתי שגם אני צריך לאמץ, או מכל אווירת הזימה שמסביבנו, עומדים סביב השולחן, מתבוננים ומאוננים או מקבלים מציצה או ליקוק מאותו גברבר צעיר שכרע על הברכים, עירום עם קולר, שרשרת וחסמי עינים כמו לסוסים שלא יוכל להביט לצדדים, ופינק אשה מבוגרת, אבל מהר מאד עמד לי מחדש וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות ברגע שבת-אל תתפנה.

טיפסנו במעלה הגבעה אל שלושת העצים הגדולים שעמדו בראשה וריחמתי על בת-אל, לא קל לטפס עם נעלי עקב. שני עצים היו תפוסים, באחד מישהי חיבקה אותו וחטפה מאחור ובשני גבר חיבק אותו ואשה עם סטראפאון טחנה אותו בתחת אז הובלתי את בת-אל לשלישי.

המראה מראש הגבעה היה משגע, האורות של גוש דן עם נחשי האורות האדומים ששירטטו את הכבישים המרכזיים יחד עם השקט שמסביב היו תפאורה נהדרת למה שאני הולך לעשות, "תחבקי!" הפלקתי לבת-אל על ישבנה והצבעתי על העץ ולא יכולתי שלא להבחין בחיוך שהיא מנסה להסתיר.

בת-אל ידעה בדיוק מה היא צריכה לעשות, היא נצמדה חזק אל העץ וחיבקה אותו, מקיפה ואוחזת את כפות ידיה זו בזו. ניגשתי אליה, שילשלתי שוב את מכנסיי ונִצמדתי אליה מאחור, "יש עוד חור אחד שלא גמרתי לך בו" לחשתי לה באוזן כשאני מכוון בידי את התותח שבין רגליי עד שמצאתי את פי הטבעת שלה, "האלמנה השחורה, את אוהבת לאכול בתחת?"

"כן מאסטר"

"אז תבקשי!"

"מאסטר, תדפוק אותי בתחת" היא לחשה חזרה.

"לא ככה, חזק, שכולם ישמעו!"

"מאסטר," היא צווחה בקול, "תדפוק אותי בתחת!"

"תתחנני!"

"מאסטר, בבקשה, אני מתחננת, תדפוק אותי בתחת" ושמעו את החרמנות בקולה.

"ועכשיו ביותר גס" התעללתי בה, לוחץ את ראש הזין ומחדיר מעט את פי הטבעת, מגרה אותה עוד יותר.

"מאסטר, בבקשה, תתקע לי ת'זין הגדול שלך בתחת," היא צווחה בתאווה בלתי נשלטת, "האלמנה השחורה מתחננת שתשחיל אותה בתחת, ש…", "פאק!" היא התנשפה שנעצתי את כל הזין עמוק בתחת שלה, "פאק, כן, ככה, תודה מאסטר, תודה," היא המשיכה באותן התנשפויות שלה והיה ברור לי שכואב לה אבל אז היא הפתיעה אותי, "תודה מאסטר" היא שוב צרחה בקול שכולם ישמעו, "תודה, האלמנה השחורה אוהבת את השטרונגול שתקעת לה בתחת!"

דפקתי אותה, יש משהו מחרמן במיוחד בתנוחה הזאת, גם התחת שלה היה מעדן לא רע בכלל, אומנם פי הטבעת היה יותר מתוח סביב הזין הכותש בתוכו מה שיהפוך את החום הנוצר בחיכוך לצריבה שתלווה אותה עוד איזה יום או יומיים, אבל הקונטרה שנותן העץ שהיא נצמדת אליו מגביר את החדירה והופך את הזיון למהנה עוד יותר, הרגשתי שהיא מתקרבת לשיא ראשון אז לחשתי לה באוזן "את יכולה לגמור כמה שאת רוצה רק שכולם ישמעו" ואכן כולם שמעו, "הנה! עכשיו! המאסטר מגמיר אותי!" היא צרחה באקסטזה ברגע שהאורגזמה הראשונה התפוצצה בתוכה, "כן, הנה עוד אחת באה, הנה, עכשיו, תודה מאסטר, עכשיו!" הגיעה לא הרבה אחריה הגמירה השניה שלה, ו…"מאסטר, תודה, הנה, הנה! אימא'לה! אני גומרת!!" ואין רגע מתאים יותר להצטרף ולגמור מהרגע הזה אז הצטרפתי, רוקנתי את כל ארגז הפעולה המלא שלי עמוק בתחת שלה.

"מאסטר, תרשה להם גם, בבקשה"

"את רוצה?" התפלאתי.

"כן מאסטר, מאד"

מישהו כאילו שמע את דבריה וברגע שיצאתי מתוכה הוא ניגש אלי, בלי לדבר הגיש לי את הרצועה של האשה שהוביל, "תעמידי לו שוב!" פקד עליה בקול מצווה, ניצמד אל בת-אל מאחור והשחיל אותה.

גם הפעם מצצו לי בלי בכלל להתיחס שרק הרגע הוא יצא מהתחת של בת-אל, מציצה מיומנת, מוצצת ומשחקת לי בשק האשכים ועד שהגבר שלה גמר לי כבר עמד התותח מחדש, מוכן לעוד סיבוב אבל בא לי משהו אחר, משהו שונה, אני לא הומו אבל לפעמים אני חוטא בגברים ועכשיו בא לי על התחת של אותו הגבר שחיבק את העץ וברגע שבת-אל התפנתה פשוט החלפתי אותה עם אותה גבר עם סטראפאון ובזמן שהיא חגגה בתחת של בת-אל אני חגגתי בתחת של הגבר שלה חגגתי ונתתי לו את מה שהיא לא יכולה לתת לו, מלאתי לו ת'תחת בזרמה גברית חמימה וסמיכה.

לפינלה עמדתי וצפיתי איך שתי נשים שוכבות על השולחן ב-69 ומקבלות חדירה כפולה, מצד אחד הלשון המפנקת שתקועה להן עמוק בכוס ומהצד השני גבר שתוקע אותן בתחת ואם נוסיף לזה את העובדה שבאותו הזמן גם בת-אל מצצה לי לא פלא שהוא נעמד אז לפני שנסענו חזרה כופפתי את בת-אל על מכסה המנוע של הג'יפון שלה ועשיתי אותה שוב, בכוס כמובן, חגיגת סיום של ערב זימה משובח ותתפלאו, אחרי כל הגמירות שלי הערב עדיין נשאר גם בשבילה.

בדרך חזרה שוב שתקנו, רק כשהתקרבנו לבית שלי היא שברה ת'שתיקה ושאלה אם אני אסכים לקחת אותה שוב לשם. "נראה" עניתי, "אני אחשוב על זה" הוספתי, לא מתחייב אבל כמו שהרגשתי באותו רגע ידעתי שזה יקרה בקרוב.

***

ביום ראשון בבוקר, כשראיתי את טלי הולכת באותה הליכת ברווז מצחיקה, היה לי ברור שהיא עשתה סשן ומישהו קרע לה ת'תחת. אני יודע שהיא הבחינה שהבחנתי אבל היא לא אמרה כלום אז גם אני לא שאלתי, שוב עבדנו עד מאוחר, יש פרויקט חשוב שאנחנו צריכים להגיש הצעה ועמידה בזמנים היא תנאי הכרחי, כאן זה לא האוניברסיטה, כאן אין מועד ב', אז השקענו שעות מעל ומעבר.

כשיצאנו היה כבר מאוחר מאד ובאופן הכי טבעי היא הציעה לי לבוא לישון אצלה מה שיאפשר לנו גם לחזור למשרד מוקדם בבוקר. בדרך הקצרה עד הבית שלה הבטן הזכירה לשנינו שלא אכלנו מהבוקר אז עצרנו לאכול פלאפל.

הפעם חשבתי שהיא תכין לי את הספה בסלון, בכל אופן גם מחר יש לנו יום מפרך ורצוי לנוח לקראתו, אבל לטלי היו תֻכניות אחרות לגמרי, כמשחק מקדים היא העמידה אותי לראות איך היא מתרחצת ואחר כך עמדה והביטה בי, רק לראות, בלי לגעת, סוג של סקס טנטרי, ותאמינו לי, לראות אותה מרימה את השדיים ומנקה מתחתם או רוחצת עם הספוג בין הרגליים, משפשפת בעדינות את השפתיים הכהות והנפוחות, זה מחרמן ברמות כמו גם לדעת שהיא רואה איך אני רוחץ לעצמי את הביצים והזין, אבל אחרי המשחק המקדים הגיע האקט עצמו, הסקס הכי ונילי שיש, שכבתי עליה בתנוחה המסיונרית, מוחץ אותה למזרון, מנשק אותה על השפתיים, נשיקה צרפתית תאוותנית ורטובה ומזיין בתנועות איטיות וארוכות, משפשף את הזקפה המתוחה בין שפתי הכוס הבשרניות והרכות שלה ומרגיש את החום והרטיבות הממלאים את הנרתיק שלה ועוטפים את הזין בכל פעם שכולו נעוץ בתוכה.

שלוש פעמים היא גמרה ככה, מחבקת אותי עם הרגליים והידים, נצמדת חזק ולוחשת לי באוזן כמה טוב אני עושה לה וכמה היא הייתה צריכה את הפינוק הזה ואם זה לא הספיק לה היא גם הצטרפה אלי כשאני גמרתי ואין כמו להרגיש את הכיווצים החזקים האלה בנרתיק כשאתה גומר בתוכו, כאילו חולבת ממך את אותה זרמה גברית חמימה וסמיכה עד הטיפה האחרונה.

"יובל," היא לחשה לי אחר כך כששכבנו כפיות, "תודה".

"על מה?"

"בת-אל הייתה אצלי אתמול בלילה ופינקה אותי, היא אמרה שהיא חייבת לי תשלום נוסף על הדוגינג שלקחת אותה"

"זה היה בצחוק" ציחקקתי, "היא יודעת, אמרתי לה"

"היא דווקא לקחה את זה בשיא הרצינות, היא גם אמרה שהבטחת לקחת אותה שוב"

"לא הבטחתי, אמרתי שאולי, שאני אחשוב על זה, תזכירי לה!"

"יובל," היא חזרה אחרי כמה דקות נוספות של שתיקה כשכבר חשבתי שהיא נרדמה, "ההסכם ביננו תקף, נכון? אתה יודע, שאם במקרה הגורל יפגיש ביננו אתה תעשה אותי, תעשה לי סשן בלי הנחות, תקרע לי ת'צורה כמו לכולן ואפילו יותר, נכון?"

"כמו שקרעו לך ת'תחת בסוף השבוע?" לא התאפקתי.

"הרגשת?"

"ברור"

"כן, כמו שקרעו לי בסוף השבוע, לא, בעצם יותר"

"אם הגורל יחליט" לחשתי לה חזרה, "עכשיו לישון!".

בבוקר היא העירה אותי עם מציצה, למחרת שוב ישנתי אצלה ושוב עשינו סקס ונילי, הפעם נתתי לה לרכב עלי, אני מת על התנוחה הזאת, תנוחה של עצלנים:) רק שלמחרת אני זה שירדתי לה בבוקר והפעם היא התמסרה מייד ולא ניסתה להתנגד.

***

ביום רביעי הגשנו את ההצעה שלנו אז כבונוס לקחנו ביום חמישי יום חופשה, הייתי צריך את זה, גם לנוח וגם להתכונן לערב כי הזמנתי שוב את ענת לסשן, רק אותה, בלי אחיה, לא שהיא הנשלטת הכי טובה שהייתה לי, פשוט יש לי עוד כמה חשבונות לסגור איתה מתקופת התיכון.

הפעם החלטתי להתחיל את הסשן קצת אחרת ונפגשנו באותו בר אפל, לא לשיחה מקדימה, את זה עשינו בפלאפון, לסשן עצמו. ענת חיכתה לי בחוץ ונכנסנו יחד, צועדת צעד אחד מאחורי כיאה לנשלטת ועוד לפני שהיא התיישבה שלחתי אותה להביא לנו קוקטילים, לה ולי 'אורגזמה'.

"תפתחי עוד כפתור בחולצה" הפתעתי אותה כשהיא התיישבה מולי אבל מייד התעשתה ופתחה, פותחת ומסדרת את שולי החולצה כדי שאוכל לראות טוב יותר את העמק הקסום שבין שדיה העסיסיים הנתמכים בחזית תחרה שחורה. "זוכרת מה אמרת לפני שנפרדנו?,

"כן מאסטר יובל," היא הסמיקה, "אמרתי שעל מה שעשיתי מגיע לי עונש אפילו יותר חזק, ביקשתי ממך שתסכים להמשיך ללמד אותי לקח?"

"אני אקרע לך ת'צורה!"

"מגיע לי מאסטר"

"ואת עדיין רוצה?"

"כן מאסטר"

"תוכיחי! תורידי ת'תחתונים ותניחי אותם במרכז השולחן!"

ראיתי את החיוך על שפתיה של הברמנית כשענת התחילה להתפתל לרגע, התכופפה מעט שלחה יד אל מתחת לשולחן ופרסה זוג תחתוני תחרה שחורים במרכז השולחן, בולטים כל כך על רקע המפה הלבנה.

"הבאת את מה שאמרתי לך?"

"כן מאסטר" והיא שלפה מהתיק הקטן שהביאה קולר עור ורצועה והניחה מולי, "תלבישי לך!" דחפתי לעברה את הקולר.

בזמן שהיא ענדה לעצמה את הקולר אני גמרתי את המשקה מהכוס שלי, "לכי תביאי לנו עוד סיבוב" הצבעתי על כוס המשקה הריקה, "לי 'זיון איטי ונוח כנגד הקיר' (Slow Comfortable Screw Up Against The Wall)," כן, מסתבר שיש קוקטייל כזה והוא דווקא טעים, "ולך כוס חלב!" התחלתי במסע ההשפלה שלה, "רגע!" עצרתי אותה כשהיא רצתה לקום, "תקחי אתך את התחתונים, תכניסי לכוס הטיפים של הברמנית ותגידי לה בקול, שכולם ישמעו, 'בשביל מה שהמאסטר מתכנן לי אני לא אצטרך אותם הלילה'" וכך בדיוק היא עשתה.

שני דברים עשיתי מייד כשנכנסנו לאוטו שלי, קודם כל חיברתי לה את הרצועה לקולר, מביך אותי ללכת ככה ברחוב למרות שבזמן שישבנו שם ראיתי מלכה אחת שמוביל ככה את הנשלט שלה החוצה, והשני דרשתי ממנה להרים את שולי החצאית עד שראו לה ת'תותה ודרשתי שתחזיק אותם ככה, שלא יפלו ויסתירו ובכל רמזור הייתי בודק לה שמן, תוקע ת'אצבע, טובל ומערבב ומגיש לה לפה שתמצוץ, תנקה.

את הדרך מהאוטו לצימר השעשועים שלי הובלתי אותה אחרי ברצועה, ואחרי שהניחה על השולחן הקטן שבצד את כל התכולה שהביאה איתה בתיק העמדתי אותה באותה עמידת כניעה ידועה מול כסא הברזל שלי, שילשלתי את מכנסיי יחד עם התחתונים והצגתי לראוה את הזקיף המתוח, התיישבתי על כסא הברזל, מתרווח, ו-"תמצצי לי!" הורדתי אותה למצוץ לי.

ענת מצצה בתאווה, מלקקת ושואבת והאמת שלא הייתי צריך הרבה כדי לגמור לה בפה, דורש ממנה לבלוע וזה בדיוק מה שהיא עשתה.

"המשחק שלנו פשוט, אני שואל ואת עונה, תשובה אמיתי ומלאה!" העמדתי אותה שוב באותה תנוחת כניעה ידועה, מחייך למראה טיפות השפיך בזויות פיה, "זה נכון מה שסיפרו שעשית לשירלי בשרותי הבנות?" הפתעתי אותה.

"נכון מאסטר" היא הסמיקה והשפילה עיניים.

"למה?"

"היא לא רצתה לתת לי להעתיק את שעורי הבית ועוד הוסיפה ואמרה משהו שהיא לא הייתה צריכה להגיד אז דאגתי שיטילו עליה חרם".

"ו…?" האצתי בה,

"אחרי שבועיים היא נשברה ובאה לבקש סליחה אבל אמרתי לה שאני לא סולחת, שאם היא רוצה היא צריכה לקבל עונש, לעבור זובור"

"ו…?" דחקתי בה שוב,

"בהתחלה היא לא הסכימה אז החרפתי את העיצומים עליה ואחרי עוד שבוע היא נשברה והסכימה"

"ו…?" המרצתי אותה להמשיך.

"בסוף הלימודים לקחנו אותה לשרותי הבנות ועשינו לה ת'זובור, התחלנו במלחמת הכפתורים, שתי בנות אחזו אותה בידים ואני תלשתי לה את כל הכפתורים מהחולצה והחצאית, אחר כך גזרתי לה את הרצועות בחזיה, גם זאת שבין השדיים, ולסיכום גזרתי לה את הגומי בתחתונים שנפלו והיא נשארה לעמוד עירומה לפני כולם"

"וזהו?"

"לא, אחר כך גילחנו לה חצי משיער הערווה שלה, בדיוק למדנו בתנ"ך על נחש העמוני ומצא חן בעיניי שהוא גילח את חצי מהזקן של השליחים אז אימצתי את זה ויותר, כחלק מהעונש אסרתי עליה לגלח גם את החצי השני ובכל יום ראשון וחמישי היא נדרשה להתייצב בהפסקת הצהריים בשרותי בנות, להוריד בפני כולם את התחתונים ולהראות לנו שהיא לא גילחה גם את החצי השני".

האמת שהכרתי את הסיפור הזה משירלי, בתחילת השמינית יצאנו ופעם אחרי שהתמזמזנו על המיטה שלה ודחפתי לה יד לתחתונים, ללכת עד הסוף היא לא הסכימה, היא סיפרה לי את הגירסה שלה, בדיוק את אותו תאור זובור אבל לטענתה היא סתם נטפלה אליה, לא יצאנו הרבה, לא ממש אהבה סוחפת, וכשהוריה עשו רילוקיישן לסינגפור והיא נסעה איתם נפרדנו ולמרות שבפייסבוק נשארנו חברים עד היום בפועל לא חזרנו גם כשהיא חזרה לשרת בצבא וגרה אצל סבתא שלה באילת ושירתה שם בחטמ"ר ולא רק בגלל המרחק.

קמתי, ניגשתי לשידה ולקחתי תער. "מכירה את החוק השלישי של ניוטון?" נעמדתי מולה וחייכתי.

"כן מאסטר" היא הסמיקה והשפילה עיניים.

"מה אומר החוק?"

"שלכל פעולה יש תגובה השווה לה בעוצמתה ומנוגדת לה בכיוונה…מאסטר" היא הסמיקה עוד יותר ובלעה רוק.

"נכון" חייכתי אליה ואחזתי בכפתור החולצה העליון, "שירלי הייתה ידידה טובה שלי" המשכתי, "ואני עושה את זה במקומה" משכתי ותלשתי את הכפתור והנחתי לו ליפול לרצפה, "את חושבת שזה מגיע לך?" חייכתי לעברה אחרי שתלשתי גם את הכפתור השני.

"כן מאסטר" היא הסמיקה עוד יותר, "זה מגיע לי"

אחרי שתלשתי את כל הכפתורים בחולצה חתכתי לה עם התער גם כתפיה אחת בחזיה ואת אותו סרט בד שמחבר בין שני הקאפ-ים, חושף את שדיה אבל משאיר את החזיה תלויה על כתף אחת. "רגע, תיעוד" לקחתי את הפלאפון שלה שמונח על השולחן וצילמתי אותה, מצלם מהצוואר ומטה, דואג  שיראו את הקולר, את החולצה הפתוחה תלושת הכפתורים, את שדיה החשופים שהרצועה מונחת ביניהם אבל בלי הפנים ורק אז החלקתי את החולצה מעליה וגזרתי גם את הכתפיה השניה של החזיה שנפלה לרצפה.

גם החצאית שלה קיבלה טיפול דומה ומצאה את עצמה על הרצפה וענת נשארה לעמוד עירומה, את התחתונים שלה היא השאירה בכוס הטיפים של הברמנית, ומברשת שיער ערוותה השחורה בולטת על רקע משולש העור הלבן, "תזכירי לי מה עשית לה אחרי שהפשטת אותה?" חייכתי אליה, חיוך ציני, מקנטר.

"גילחתי לה חצי משיער הערווה" היא בלעה רוק והסמיקה

"ולפי החוק השלישי של ניוטון מה זה אומר לגביךְ?" גיחכתי.

"שצריך לגלח גם לי" היא ענתה בקול מושפל, כזה שבדרך לבכות.

"אוקיי, אם את אומרת" ציחקקתי והתחלתי לגלח לה צד אחד של מברשת שיער ערוותה עם התער החד, מגלח לאט, בזהירות, המקום רגיש ולא רציתי לפצוע אותו, "תיעוד!" ציחקקתי שוב שגמרתי וצילמתי עוד שתי תמונות, האחת שלה מהצוואר עד הברכים והשניה תקריב של המפשעה עם חצי מברשת השיער והעור הלבן במקום שגולח.

כל התהליך הזה חירמן אותי בטרוף, הזקיף לי מחדש, העמיד לי תותח-על והייתי חייב לזיין ולא סתם לזיין, בא לי על התחת החמוד והמוצק של ענת אבל לא סתם בא לי לתקוע, בא לי בסטייל, אז הורדתי אותה לעמידה המשפילה, זאת שהידים אזוקות למפשק הרגליים הפתוח רחב, הראש מורד לרצפה, הישבן מורם והדרך אל אוצרותיה הנשיים פתוחה בפניי, רק לבחור לאן להכנס, לפִּי הטבעת המכווץ או אל בין שפתי הכוס הנפוחות שפס ורוד, רטוב ונוצץ מפריד ביניהם? תנוחה שפשוט מזמינה שירכבו עליה וזה בדיוק מה שעשיתי, רכבתי עליה.

עמדתי בפישוק מעליה, גופה בין רגליי, מביט בפי הטבעת המכווץ הקורא לי לבוא. העמידה שלה משפילה, מה שאני מתכוון לעשות לה, לדפוק אותה ככה בתחת, משפיל עוד יותר ועדיין זה לא הספיק לי וחיפשתי עוד משהו, כופפתי ברכים וירדתי לאט אחזתי בזין הזקור והנוקשה והתחלתי לשפשף את העטרה המתוחה בין שפתי הכוס הנפוחות שלה, מורח עליה את אגלי-עסיס-תאוותה הנובעים ממעין תשוקתה השופע, מעיד עד כמה היא מגורה, מיוחמת.

"קראתי באיזה ספר שביפן העתיקה הסמוראים היו משתמשים בתרנגולת כשבא להם לפרוק את פורקנם" ושוב החלקתי לאורך החריץ הרטוב, מורח עוד מאותו חומר סיכה טבעי שלה על ראש אייל-הברזל שלי, "אז עכשיו זה בדיוק מה שבא לי ואת תהיי התרנגולת שלי" העברתי את ראש הזין אל פי הטבעת ולחצתי מעט, מאותת על כוונותיי, "את רוצה להיות התרנגולת שלי?" שאלתי בקול מאיים, כזה שמזהיר שיש רק תשובה אחת נכונה.

"כן מאסטר" ראיתי את הרעד העובר בגופה כשלחצתי ת'זין עוד מעט.

"ואת יודעת איך עושה תרנגולת?" שאלתי בלעג.

"כן מאסטר" שמעתי אותה בולעת רוק.

"נשמע!"

"קוקוריקו" היא לחשה בסתמיות, מסמיקה.

הנחתתי את שתי כפות ידי על פלחי ישבנה המונחים לפני, מכה חזקה ומצלצלת, "ככה עושה תרנגולת לשחיטה!" גערתי בה, "תרנגולת שלא מכבדת את המאסטר שלה!" המשכתי באותו טון כועס, "את מכבדת את המאסטר שלךְ?"

"כן מאסטר" היא צרחה בקול, "התרנגולת הזאת מכבדת את המאסטר שלה".

"תוכיחי!".

"קו-קו-רי-קו!" היא קראה בקול, מגלגלת ומושכת כל הברה, "קו-קו-רי-קו!"

"יופי תרנגולת שלי" גיחכתי, "מעכשיו כל משפט שלך נפתח או מסתיים ב-קוקוריקו, זה ברור!?!"

"כן, מאסטר"

הפלקתי לה שוב, חזק, על שני פלחי ישבנה, "שאלתי אם זה ברור תרנגולת?" והדגשתי את התרנגולת.

"קו-קו-רי-קו, ברור מאסטר, התרנגולת הבינ… פאק!" היא צווחה כשאייל-הברזל שלי פרץ את חומת פי הטבעת שלה, "פאק! קו-קו-רי-קו!" היא צווחה שוב ושמעו את הכאב בקולה כשכל הזין הגדול והשמן ננעץ עמוק בעכוזה.

לרגע עצרתי, כל הזין שוכן בישבנה, היא מתנשפת בקול ואני מחייך, אין על הרגע הזה, "מה קרה? כואב?" שאלתי בלעג.

" קו-קו-רי-קו, כן  מאסטר" היא התנשפה.

"רוצה להגיד את מילת הבטחון שלך?"

" קו-קו-רי-קו, לא מאסטר! לא! בבקשה תמשיך מאסטר, התרנגולת לרשותך מאסטר, התרנגולת פה כדי שתלמד אותה לקח מאסטר, בבקשה מאסטר, זה מגיע לי, בבקשה  מאסטר, תלמד אותי לקח, תראה לי מאיפה משתין הדג, בבקשה מאסטר, קו-קו-רי-קו"

הרבה זמן לא נהניתי מזיון כמו שנהניתי באותו ערב מהזיון בתחת של ענת, התרנגולת שלי לאותו ערב. דפקתי אותה מהר וחזק, מרעיד את גופה בכל נעיצה שלי, הרגשתי את החום שנוצר משפשוף הזין בפי הטבעת המתוח סביבו וידעתי שהצריבה הזאת תלווה אותה עוד הרבה זמן, שגם ביום ראשון היא עוד תלך בהליכת הברווז הידועה של מי שפתחו לו ת'תחת וזה בדיוק מה שעשיתי לה, פתחתי לה את התחת.

זה לא שאי פעם דפקתי תרנגולת ואני יודע איך זה, לא ולא! אבל בשביל זה בדיוק יש את הדימיון לכולנו, לדמיין, והדימיון שלי סיפר לי שככה בדיוק הייתי מרגיש באותו פתח צר שבכל יום נמתח מחדש ויוצאת דרכו ביצה. "את נהנית תרנגולת?" טפחתי לענת על ישבנה.

"קו-קו-רי-קו, כן מאסטר"

"יופי" הגברתי את הקצב, טוחן אותה חזק ומהר.

ענת מזוכיסטית, בעצם בכל נשלטת יש מזוכיסטית אבל אצלה זה היה עוד יותר מודגש, שפת הגוף שלה לא השאירה ספק שכואב לה אבל מה שיצא מפיה היו רק גניחות הנאה שהלכו והתגברו עד שהיא הגיעה לשיא, "קו-קו-רי-קו" היא צווחה באקסטזה ולמרות זאת לא שכחה לקרוא הקוקוריקו בראש המשפט, "מאסטר יובל, התרנגולת מבקשת רשות לגמור".

"שלילי" עניתי לקונית, התאים לי להעניש אותה.

"מאסטר, בבקשה, התרנגולת מוכרחה, קו-קו-רי-קו," הוסיפה את קריאת התרנגולת שלה במהירות, "התרנגולת גומרת, פאק! הנה! סליחה מאסטר," הרגשתי את הפיצוץ בגופה והכיווצים בפי הטבעת ובטח גם בווגינה, "סליחה מאסטר, התרנגולת לא הצליחה לעצור בעצמה" ולרגע היה נדמה לי שהיתה נימת שמחה בקולה, "קו-קו-רי-קו," היא התנשפה בכבדות ועדיין הקפידה, "התרנגולת יודעת, המאסטר לא סולח, המאסטר מעניש, התרנגולת יודעת שמגיע לה עונש והתרנגולת דורשת שהמאסטר יעניש אותה".

המילים האלה, כשלמרות שלא דרשתי היא קראה לעצמה תרנגולת, חירמנו אותי בטרוף, הרגשתי שאני דוהר אל האורגזמה שלי, שהר הגעש שלי עומד להתפרץ ועדיין, "התרנגולת דורשת?" שאלתי בקול מאיים, "מותר לתרנגולת לדרוש מהמאסטר?".

"סליחה מאסטר, קו-קו-רי-קו מאסטר, התרנגולת מתנצלת, התרנגולת כל כך אוהבת מה שהמאסטר עושה לה שהיא טעתה, התרנגולת מתקנת, התרנגולת מתחננת שהמאסטר יעניש אותה, אימא'לה! קו-קו-רי-קו!" ענת קראה בקול כשהרגישה את הזירמה החמימה שיריתי בתוכה, קוקוריקו ארוך ונהנתני, " קו-קו-רי-קו, כן, זה בדיוק מה שהתרנגולת רצתה" היא המשיכה באותו קול חרמני, " קו-קו-רי-קו, כן, תודה מאסטר, תודה".

השארתי אותה כורעת באותה תנוחה משפילה, ידיה אזוקות למוט הפישוק, רגליה פתוחות, ישבנה מורם וכל נשיותה חשופה בפניי. "הגיע זמן העונש" ציחקקתי ולקחתי את מחבט הקריקט, אין כמו עונש טוב לנשלטת כדי להעמיד לי מחדש, "מוכנה?" שאלתי, רטורית, וחבטתי בה על פלח ישבנה השמאלי, "מוכנה?" שאלתי שוב ושוב חבטתי, הפעם בימני.

"עדיין לא סיימנו" הודעתי לה והחלפתי את מחבט הקריקט בקיין, אותו מוט במבוק דק, "מוכנה?" הצלפתי חזק ומתחתי פס אדום על פלח ישבנה השמאלי, בולט על רקע הוורוד שהשאיר מחבט הקריקט, "ועכשיו השני" הכרזתי בקול משועשע והצלפתי גם לשני, רואה את רעד-הכאב העובר בגופה אבל יאמר לזכותה שהיא לא צעקה.

הזין שלי התעורר, מתחיל לעמוד אבל עדיין לא מספיק, "ועכשיו המחבט" ציחקקתי ולקחתי את מחבט העור, מעביר את קצהו לאורך שפתי הכוס הכהות והנפוחות שלה ועוד רעד חלף בגופה, "מוכנה?" שאלתי וראיתי אותה נדרכת.

שתי המכות הראשונות, חזקות וכואבות, אחת לכל פלח ישבן כואב, עברו בשתיקה וחריקת שיניים. ענת לא טיפשה, ענת נשלטת מנוסה ואין לי ספק שהיא יודעת היטב שעד שלא אשמע אותה צורחת אני לא אפסיק ועדיין היא שתקה, מאותת לי שזה לא הספיק לה, אז כיוונתי היטב והפלקתי לה שוב, חזק, היישר אל בין הרגליים, פוגע בשפתי הכוס הכל כך רגישות ומגורות והפעם הצליח לי, "פאק!" היא צרחה בכאב, "פאק! קו-קו-רי-קו!" היא הפתיעה אותי, לא חשבתי שהיא תזכור, "פאק! כן! מגיע לי" ומקולה היה ברור לי שהיא על סף עוד אורגזמה אז הפלקתי לה שוב, פוגע לה שוב בשפתים הנפוחות מתאווה ו…"אימא'לה! התרגולת מבקשת רשות לגמור" היא צרחה רק שהפעם הרשיתי לה ו…"פאק! קו-קו-רי-קו" היא התנשפה, "התרנגולת גמרה, התרנגולת הטילה ביצה" הוסיפה מנסה לצחקק למרות הכאב, מה שנתן לי עוד רעיון.

קודם שחררתי אותה, נתתי לה רגע לשפשף את פרקי ידיה ואת ישבנה הכואב, ובינתיים הבאתי ביצה מהמקרר הקטן בפינת החדר. "את יודעת מה תרנגולת עושה עם הביצה שהטילה" שאלתי כשהיא שוב כרעה על ברכיה לפני, "דוגרת עליה" המשכתי עוד לפני שענתה, "קחי" הושטתי לה ת'ביצה, "תדגרי! ודיר-באלאק אם הביצה תשבר!".

ענת התרוממה קצת על ברכיה, הניחה את הביצה מתחת לכוס שלה וירדה מעט, דוגרת אבל שומרת שלא ללחוץ ולשבור ואני לא מבין למה אבל זה חירמן אותי ברמות אבל עדיין היה חסר עוד משהו כדי להכין אותי למשימה הבאה שלי, לביקור בחור האחרון שעדיין לא גמרתי בו, "תרנגולת," פניתי אליה, "את יודעת, אומרים שגברים לא מסוגלים לעשות שני דברים יחד ונשים כן אז בלי להפסיק לדגור תמצצי לי" קמתי ונעמדתי מולה, מגיש לה את הזין שהרים את ראשו.

ענת מצצה עם הרבה תאווה ומהר מאד ארז-הלבנון שלי הזדקר שוב בגאון, ערוך ומוכן לסיבוב נוסף רק שלא התכוונתי לגמור לה בפה, את זה כבר עשיתי, "בואי!" משכתי את עצמי מהפה שלה והתיישבתי חזרה על כסא הברזל, "תסתובבי!" סובבתי אותה עם הגב אלי, "עכשיו תשתפדי!" היא כיוונה בידה את הזין אל המקום הנכון בין רגליה והשתפדה, יושבת עלי וכל הזין הגדול והמתוח קבור עמוק בכוס הרוגש וגועש שלה, "ועכשיו תדהרי, תזייני את עצמךְ!" חיבקתי אותה, כאילו שומר שלא תיפול אבל בעצם חופן את שדיה העסיסיים לש וממולל את הפטמות הכל כך נוקשות מתשוקה.

ענת דהרה בהתלהבות. עולה ויורדת על השיפוד המשתפשף בין שפתי הכוס הכל כך רגישים שלה, לרגע מאיטה מעט ואני צובט בפטמה וממריץ אותה לחזור ולדהור, "אני רוצה לשמוע אותך גומרת" לחשתי לה באוזן בקול מפתה שחררתי את הציצי ועם אצבע אחת התחלתי ללטף את קצה חריץ הכוס העליון, זה שבתוכו הזין שלי נכנס ויוצא, מאיץ עוד יותר את האורגזמה הנבנית בתוכה, "חזק תרנגולת שלה, רוצה לשמוע חזק!" המשכתי ולחשתי "ובמילים גסות, גסויות עושות לי את זה".

"קו-קו-רי-קו" היא התחילה ברצף קירקורים והתנשפויות שלא השאירו ספק עד כמה היא מיוחמת, "התרנגולת אוהבת להשתפד על הזין של המאסטר שלה" היא המשיכה, עולה ויורדת בהנאה, "התרנגולת מתה על השפוד שהמאסטר דחף לה" ומקולה עלה שהיא בדרך לאורגזמה שלה, "קו-קו-רי-קו, הנה התרנגולת מגמרת, פאק! אימא'לה, תודה מאסטר, תודה, התרנגולת גומרת, הנה, עכשיו, פאק! עוד, מאסטר בבקשה, עוד!"

שלוש פעמים היא גמרה, מקרקרת בקול, מודיעה ומוסיפה סופרלטיבים למה שאני מעניק לה, שלוש פעמים של אורגזמה חייתית מטלטלת וברביעית גם אני הצטרפתי, בלי לצאת מתוכה קמתי, נשאתי אותה אל השולחן כשהיא משופדת, כשאני נעוץ בתוכה כופפי אותה עליו וטחנתי אותה, הכי מהר וחזק שיכולתי ורגע אחרי השפרצתי, רוקנתי את הבקבוקים המלאים שלי עמוק בווגינה שלה.

לא התאפקתי, ולמרות שאף אחד לא יראה את זה, לפני שסיימנו רשמתי לה עם השפתון שלה על הבטן "מאסטר יובל גמר לי בכל החורים". ענת הפתיעה אותי כשביקשה שאני אצלם אותה ככה בפלאפון שלה (ועם התמונות שיש לה שם אני מקווה שאף אקר לא יחדור לה אליו).

"זה להוכיח לאחי שעשית אותי" היא הסבירה כשהיא מתלבשת, הבגדים שהביאה איתה בתיק לא אלה הקרועים, "התערבנו את מי תעשה ראשון ביננו" היא המשיכה והסבירה.

"על מה?" ישבתי בכסא הברזל והבטתי בה, מחייך.

לשניה היא הסמיקה, "כמו בסרט ההוא, 'החולמים', אבל הגרסה שלנו, כשהוא עירום הוא יכרע על ברכיו לפניי, קודם ינשק את כפות רגליי, אחר כך בזהירות יוריד לי ת'תחתונים ואז יאונן כשהוא מביט לי בין הרגליים".

****

למסיבה של מאסטר ביל לא באים בידים ריקות, זאת אומרת אם אתה מעוניין שהוא יזמינו אותך שוב, ולא, אני לא מתכוון לאוכל או לקינוח, ציפור קטנה לחשה לי שמה שהכי אהוב עליו זה בקבוק ויסקי טוב עם 'כרטיס ביקור' שמוצמד אליו, זוג תחתונים עם מספר פלאפון שרשום עליהם המהווים בעצם צ'ק-עובר-לסוחר של סשן אחד שבעליהם התחייב לממש לכל מי שיציג אותו בפניו, ומאחר וידעתי שמאסטר ביל מעדיף גברים על נשים הצמדתי את התחתונים של דן, אח של ענת, לבקבוק שיבס-ריגל משובח שקניתי, יודע שזאת השקעה משתלמת, וככה, ביום המיועד, עמדתי מול דלת הוילה המפוארת שלו ודפקתי בדלת.

מאסטר ביל פתח לי ת'דלת כשהוא רכוב על גברבר גברתן, הר של שרירים שעמד על ארבע, עירום כמובן, רסן בפיו והמושכות היוצאות ממנו אחוזות בידיו של מאסטר ביל שמכוון אותו, זנב-סוס תקוע לו בישבן עם פלאג-באט, וזין קטן משתלשל בין רגליו, כן, הרקולס עם זין עומד ומתוח בגודל בוטן.

הלכתי לצידו אל הסלון הגדול, קודם הוא קשר את מושכות ה-"סוס" שלו לידית הכורסה הגדולה ואז המלצרית, אשה שכל לבושה סינר לבן ארוך  שקשור למותניה אבל עם חור מרובע גדול באזור צניעותה המציג את הפרטיים שלה כאילו היו איזו תמונה ממוסגרת, זנב של שפנפנה נעוץ בישבנה וכתר משרתות מתחרה לבנה עטור על ראשה, ניגשה והגישה לנו כוס וויסקי עם קרח.

קודם דיברנו ביזנס, מאסטר ביל אמר שיש לו עוד עבודה בשבילי, עוד חברת הזנק שהוא קנה ושהוא רוצה לבנות לה חלל עבודה מודרני, פונקציונלי כמו הקודם שתכננתי להם אבל גם יחודי, לא העתק, ושהמזכירה שלו תתקשר ותתאם לנו פגישה ורק כשסיימנו ת'וויסקי הוא סימן לעוד מלצרית שעמדה בפינת החדר, לבושה בדיוק כמו הראשונה, שניגשה אלינו ובידה קערה גדולה מכוסה במטפחת.

"היום המשחק שלנו פשוט" הוא חייך אלי, "קערת המפתחות, משחק של מזל, תכניס יד מתחת למטפחת, בלי לראות תשלוף מפתח של חדר מהקערה ושם מחכה לך הפתעה, מישהי או מישהו, כולם מהעשירון העליון של עדת הנשלטים!" הוא ציחקק, "כאלה שאני אישית בדקתי ואישרתי," הוא הדגיש בגאווה, "מישהו או מישהי שיעמדו לרשותך ויעשו כּל מה שרק תרצה מהם, וכשאני אומר כל אני מתכוון לְה-כ-ל! מישהי או מישהו שהמילה "לא" לא קיימת בלקסיקון שלהם" הוא צחק.

דחפתי את כף היד מחת למטפחת, לא התאפקתי וקודם עירבבתי מעט, בשביל המזל, ואז משכתי מפתח שדיסקית עם מספר טבוע עליה, 22.

"זה בקומה שניה" מאסטר ביל חייך אלי, "שם כולן נשים, אם לא מתאים לך אתה יכול להחליף"

"לא תודה, אשה זה בסדר" חייכתי אליו.

המלצרית הובילה אותי לחדר, הלכתי אחריה והיה לה תחת חמוד כזה ולא פלא שבכל צעד הזיין נעמד לי יותר, "זה החדר" היא הצביעה על הדלת, "ברשותך מאסטר" היא קדה, כאילו הייתי מלכת אנגליה לפחות, הסתובבה והלכה.

עמדתי מול הדלת הסגורה, מהסס, לדפוק או לא לדפוק לפי שאני פותח, לתת לה הזדמנות להתכונן או להפתיע ואולי לתפוס אותה לא מוכנה מה שיתן לי סיבה להעניש אותה.

בסוף דפקתי ומייד פתחתי ת'דלת ו…נתקעתי! קפאתי! מולי, על הרצפה, כרעה על ברכיה טלי! עירומה, צעיף אדום אטום קשור סביב עיניה, שפתון אדום בוהק מרוח על שפתיה, כפות הידים שלה משולבות על העורף והמרפקים משוכים לאחור, מבליטה את שדיה המושלמים ובמיוחד את הפטמות ששפתון אדום זהה מרוח עליהן וקולר אדום עבה ענוד על צווארה והרצועה המחוברת אליו חוצה בין שדיה.

ברגע הראשון חשבתי לברוח, כנראה זאת בדיחה כי הרי מאסטר ביל יודע שאנחנו שותפים אבל אז נזכרתי שבעצם המזל הוא שקבע את החדר שבחרתי, לא מאסטר ביל, בעצם הגורל שלי הוא שהכריע והרי הבטחתי לה שאם הגורל יחליט אני אעשה איתה סשן וכנראה שזה בדיוק מה שהגורל רצה אז פתחתי את החנות שלי, שלפתי את הזקפה שהתרוממה בין רגליי, התקרבתי אליה עד שקצה הזין נשק לשפתיה ו…"תמצצי!" ציוויתי, מנסה לשנות את קולי.

לשניה ראיתי אותה קופאת, אחר כך היא הסמיקה ואז "כן מאסטר יובל" הודיעה בדרכה שהיא זיהתה אותי והתחילה למצוץ לי….

אפילוג ו/או התנצלות

אתם בטח רותחים מזעם שאני לא מספר בפרטי פרטים מה עשיתי לטלי בסשן ותאמינו לי, התכוונתי אבל מה שקרה זה שבאמצע הסשן הבנתי שאני עושה לה הנחות-שותף, שאני אוהב אותה יותר מדי כדי להכאיב לה, לא פיזית ולא להשפיל, וכנראה שגם היא הבינה את זה כי ברגע אחד פשוט עזבנו הכל ונסענו אלי הביתה ובשארית כוחותינו עשינו סקס ונילי, סקס של אהבה עם הרבה ליטופים ונשיקות, כן, הרבה נשיקות נישקתי אותה, בכל מקום שהכאבתי לה שם גם נישקתי, הכי הרבה שם בפוסי שבעטתי בו, ו…מהר מאד הגיעו גם ה-"אני אוהב אותך" שלי ו-"אני אוהבת אותךָ" שלה.

טלי נשארה אצלי כל סוף השבוע, במיטה שבבית, לא זאת שבצימר המשחקים שלי. כבר באותו שבוע עברנו לגור ביחד, במהלך השבוע אצלה בדירה שקרובה למשרד ובסוף השבוע אצלי בשקט של המושב. חוגגים עם הרבה סקס טוב, סקס של אהבה, רק היא ואני, בלי סשנים, לא היא ולא אני, לא ביחד ולא בנפרד.

חודשים אחרי ירדתי על ברכיי והצעתי לה נשואים והיא הסכימה, באותו יום גם פֵּרַקְנוּ ביחד את חדר השעשועים שלי, זרקנו הכל חוץ מכסא הברזל וזוגות התחתונים שאותם טלי ארזה בקופסה למשמרת ואפילו הוסיפה את אלה שלה, והיום הצימר מושכר לסטודנטית שגרה בו עם הבת-זוג שלה.

עוד שלושה חודשים אחרי התחתנו, חתונה לא גדולה אבל את דודה חנה, המלכה דנה, מאסטר ביל ובת-אל דאגנו להזמין, אנשים שהשפיעו על מערכת היחסים שלנו ובלעדיהם כנראה לא היינו מגיעים לרגע הזה, ו…אחרי החופה דודה חנה סיפרה לי בצד שפעם היה להן סשן משותף והכריחו אותן לאכול האחת לשניה את הפוסי אבל טלי לא דיברה על זה ואני לא חקרתי, לא רציתי להביך אותה.

אז תגידו לי אתם, איזה בעל יספר על סשן שהוא עשה לאשתו? בטח כזה שבו הוא קרע לה ת'צורה, העניש אותה, הפליק לה עם הסרגל והמחבט ולא שכח כמובן להעניק לה את העונש, אתם יודעים, זה שדודה חנה כל כך אוהבת, גמר לה כמעט בכל חור אפשרי כולל ביקור בישבן החמוד שלה כשהיא כורעת באותה תנוחה משפילה אזוקה במוט פישוק, נו, תגידו, איזה בעל?

*** סוף  ***  The END ***

 

3 מחשבות על “שולט : התנצלות”

  1. מבאס שנגמר, פרקים מעולים.
    אני לא נמנה על חובבי הז'אנר, אבל הצלחת לרתק ולגרות אותי בצורה מדהימה.
    שאפו

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)