קצר : התמונה

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.     

נכנסתי למעלית ולחצתי על 4, הדלת נסגרה, המעלית רעדה לרגע והתחילה לעלות. הבטתי בעצמי במראה, לא מאופרת ולבושה בשחור, סוודר שחור, חצאית מעטפת שחורה, ידעתי שגם למטה, התחתונים והחזייה שלי שחורים, גם קבקבי הטבע-נאות שלרגליי היו בשחור ואפילו הלק על הציפורניים.

המעלית עצרה, פתחתי את הדלת וניגשתי לדלת מימין. רגע עמדתי מולה, התרגשתי, במיוחד יצאתי מוקדם מהחברה שבה אני עובדת כמנהלת כדי להגיע לפגישה הזאת, ואז לקחתי אוויר, נמתחתי והקשתי עליה. לרגע הייתה דממה ואז שמעתי מישהו מתקרב, הרגשתי שהוא מציץ בי דרך אותו חריר בדלת ואז היא נפתחה והוא עמד מולי, גבוה וחסון, לבוש מכנסי ג'ינס צמודים וגופיית טריקו לבנה.

לרגע הוא בחן אותי במבט מלמטה למעלה ואז, "את יודעת שזה יעלה לך" הוא אמר בקול בס גברי, בלי שלום או כל מילת נימוס אחרת.

"יודעת" עניתי, "מוכנה לשלם".

"כנסי!", הוא פינה לי את הדרך.

נכנסתי.

"נעלים!" הוא פקד, הורדתי אותם וסידרתי אותם ליד הדלת, ליד הנעלים שלו. "בואי!" הוא הוביל אותי לסלון הגדול, באמצע פרוש שטיח גדול, שולחן סלון נמוך מוזז הצידה וסביב השטיח מסודרים אמצעי תאורה לצילום, פנסים על תלת רגל עם אותן מטריות ששופכת אור אחיד, ומצלמה משוכללת עם עדשה גדולה על חצובה, מכוונת למרכז השטיח ומחוברת בכבל ארוך למחשב נייד שעל השולחן שבצד.

עדיין לא דיברנו, חוץ מאותן פקודות קצרות שלו והתשובות שלי בהתאם, אבל ידעתי מה אני צריכה לעשות. ירדתי על ברכיי במרכז השטיח, נשענתי עם הישבן על העקבים והבטתי למצלמה. קודם הוא בדק אור באזור החזה שלי עם אותו מכשיר קטן שתלוי על פרק כף ידו ואז ניגש למצלמה כיוון ושמעתי את אותם קליקים כשהמצלמה מצלמת, שלושה עם רווח קטן ביניהם.

"הסוודר!" הוא אמר במין קול חד-גוני, מקצועי משהו, בטח לא אישי. הורדתי, הנחתי בצד וחזרתי לאותה עמידה בדיוק. שוב הוא בדק אור באזור החזה, אולי בגלל הסוודר שירד והעור הלבן שנחשף, שוב הוא כיוון ועוד שלושה קליקים נשמעו, עוד שלוש תמונות צולמו. "החצאית" הוא פקד באותו קול חסר רגש. בלי לשנות תנוחה פתחתי את הקשר שבצד, הורדתי וזרקתי על הסוודר.

שוב הוא בדק אור, הפעם גם במפשעה שלי, שוב הוא צילם, אותם שלושה קליקים ששולחים מין רעד קטן בגופי, רעד פנימי שלא מורגש מבחוץ, משהו יותר רִיגּוּשִׁי מפיזי, יודעת מה יבוא עכשיו ומרגישה את העיקצוצים שמתחילים בפּות שלי, את הרטיבות שפושטת, מפחדת להביט למטה, מפחדת לבדוק אם הופיע לו אותו כתם רטוב באזור האינטימי שלי.

"החזייה!" הוא ציווה באותו קול קר. הורדתי וחשפתי בפניו את שדיי, גדולים וזקופים עם עטרה כהה הבולטת סביב עור השד הלבן שסביבה, לבן במיוחד, לא שזוף באותו אזור שבגד-הים מכסה, ופטמה שעומדת זקופה, מגורה ונוקשה, ושוב הוא מדד אור, ממש נוגע עם המכשיר בפטמה ורעד עובר בגופי למגע המכשיר הקר, רעד ממש, פיזי, והוא ממשיך באותה שלווה מקצועית, מכוון ועוד שלושה צילומים הועברו למחשב שלו.

"התחתונים!" הגיעה הפקודה הצפויה, הפעם הייתי צריכה לקום כדי להוריד, הוספתי אותם לערמה שבצד והתיישבתי חזרה באותה תנוחה בדיוק רק שהפעם הייתי עירומה לגמרי, בלי תכשיטים ורק טבעת הנשואים שלי ענודה על האצבע, מנצנצת באור התאורה שעלי, אותה אני לא מורידה בחיים.

שוב הוא בדק אור ושוב הוא צילם, שלוש תמונות, שלוש רעידות פנימיות שהפכו אותי לעוד יותר רטובה שם בפּות.

"שפתון!" הוא הושיט לי שפתון אדום לוהט ומראה עגולה של איקאה, כזאת שצד אחד שלה גם מגדיל. מרחתי את השפתון על השפתיים ונתתי לו לצלם את שלוש התמונות הקבועות.

לרגע הוא הלך למקרר והביא שתי קוביות קרח והגיש לי. ידעתי למה הוא מצפה והצמדתי אותם לפטמות שהפכו נוקשות עוד יותר והוא צילם במהירות, שלוש תמונות שאני עדיין מצמידה את הקוביות ועוד שלוש אחרי שהורדתי. "קחי" הוא נתן לי מגבת קטנה וניגבתי את אגלי המים מהשדיים שלי, "שפתון!" הוא הגיש לי שוב את אותו השפתון והפעם מרחתי אותו על פטמות האבן שלי, צובעת אותם באדום לוהט וזנותי ו…הפעם ראיתי חיוך קטן על שפתיו כשהוא צילם את שלוש התמונות.

"ידיים!" הוא ניגש לעברי, הייתי נמוכה ממנו והרמתי את כפות ידיי לעברו כשפרקי כף היד צמודים זה לזה והוא קשר לי אותם עם עניבה שחורה שחיכתה לו ליד המחשב הנייד. "אל תזוזי!" הוא סידר את ידיי המתוחות לפנים בגובה המתאים לו, שוב בדק אור ושוב כיוון, חוזר ומשנה מעט את גובה כפות הידיים שלי, ואז צילם, הפעם יותר משלוש, הוריד את המצלמה מהחצובה, צילם גם מהצדדים ויותר מלמעלה והחזיר למקום בחצובה.

"יפה" הוא מילמל בזמן ששיחרר את העניבה הקשורה לידיי, מילה ראשונה שהיא לא פקודה, רמז ראשון שאני פועלת נכון, או אם תרצו מספקת לו את הסחורה שרצה, "תשבי על התחת!" הוא חזר לאותו קול מקצועי שלו. התישבתי, הרגליים מתוחות לפנים, סגורות, רואים רק את מברשת שיער הערווה המטופחת שלי, לא מעבר לזה. "ידיים!" הוא ירד על ברכיו מאחורי, שילבתי אותם על עורפי והוא קשר לי את כפות ידיי אלה לאלה עם אותה עניבה בצורה שאני לא יכולה להפריד ביניהם, לא יכולה לשחרר.

"תמתחי!" הוא דרש ונעמד לפניי ואני מתחתי מרפקים לאחור והבלטתי יותר את החזה שלי, שוב הוא חזר על אותו תהליך, בדק אור, כיוון וצילם, שלוש תמונות, חוזר לרגיל. "תפשקי קצת!", פישקתי, "פחות!" הוא ניגש והזיז את רגליי לרוחב המתאים לו. הפעם ידעתי שרואים לי, בטח את השפתיים, השפתיים של הפּות כמובן, ושוב הוא עשה את אותה פרוצדורת צילום מוכרת, "עוד!" ולא היה לי ספק למה הוא מתכוון ופישקתי עוד קצת, הפעם ידעתי שרואים לי יותר, לדעתי גם את הוורוד הנוצץ שבין השפתיים הכהות שהרגשתי איך הן נפרשות לצדדים. הוא צילם ולא הסתפק, "עוד!" והפעם פישקתי רחב, הפעם לא היה לי ספק שרואים את הכל, גם את הַבִּפְנִיםֹ הכי אינטימי שלי, והוא צילם לי אותו, אותן שלוש תמונות מסורתיות ואז הוא הוריד את המצלמה מהחצובה, נשכב על הרצפה לפניי, אוחז את המצלמה כשהעדשה חודרת מעט בין כפות רגליי ו…אני גמרתי! כן, גמרתי ממש, עם כל הסימנים המעידים אבל לא סיפרתי למרות שהייתי בטוחה שהוא הרגיש, שהוא מריח את הריח של אישה מיוחמת שגומרת, שהוא קולט באותן שלוש תמונות שצילם גם את הטיפה שנזלה לי מהפּות והחליקה לה לשטיח.

לרגע הוא התעסק במחשב, משאיר אותי ככה יושבת ברגליים מפושקות, מתנשפת. "הגיע זמן התשלום" הוא הודיע כשסיים במחשב, גחן לעברי ועזר לי לעמוד, לא משחרר את ידיי, "בואי!" הוא הוביל אותי אל האי הגדול במטבח, עוצר אותי מעט לפניו ועוזר לי להתכופף אליו, להשען עליו עם השדיים שלי, "תפשקי!" סימן לי ברגלו את הגודל המתאים לו, "רגע" והוא ניגש למצלמה, הרכיב אותה חזרה על החצובה והציב אותה לצידנו, מעט רחוקה מהאי, במקום שידעתי שהיא משקיפה לי משם על חריץ התחת שלי והאינטימיים שמתחתיו ואני, במין אינסטינקט כזה, הפנתי את ראשי לצד השני. שוב הוא בדק אור, הפעם בפלח ישבני הלבן, אחר כך כיוון ואז נעמד מאחורי ושמעתי אותו פותח ומוריד את המכנסיים שלו, מתקרב עוד יותר לעברי והרגשתי את ראש הזין שלו מחפש את המקום הנכון, מוצא ולוחץ מעט, לא חודר, רק שלא יברח, ו…כשנשמע הקליק הראשון, צולמה התמונה הראשונה שידעתי שרואים איפה בדיוק הזין שלו נמצא הוא חדר, לאט, לא ממהר, חודר מעט ואפילו לשניה עוצר ואז נשמע הקליק השני והוא חדר עוד קצת, מתאים את הקצב שלו לסדרת התמונות שהוא מצלם, חדירה בהילוך איטי ולי בא לצרוח לו כבר "תכניס לי!" אבל שתקתי, רק מרגישה את האורגזמה השניה שנִבְנֵית, הוא חודר לתוכי לאט והיא נבנית הכי מהר שאפשר וכשכל הזין שלו היה נעוץ עמוק בתוכי התמונה האחרונה צולמה ואני שוב גמרתי רק שהפעם גמרתי בקול, "כן! הנה! תודה! גמרתי! תודה! עוד!" צרחתי באקסטזה, "כן, זיין אותי, עוד" המשכתי כשהוא התחיל לפמפם אותי, "כן, ככה, עוד!" צרחתי בקול מיוחם והוא חסם לי את הפה, לוחש "ששש, השכנים שלי ישמעו" וצוחק, צוחק וממשיך לזיין.

גמרתי עוד שלוש פעמים לפני שגם הוא גמר! אני לא יודעת מה חירמן אותי יותר, הצילומים? החשיפה האיטית הזאת בפניו? התנוחה? הזיין שלו שהשתפשף בין שפתי הפּות הרגישים והמגורים שלי? אולי בכלל השילוב של כולם אבל מה זה חשוב כשאני גומרת פעם אחר פעם, שאני מקבלת את עונתי בענק, הכי ענק שאפשר! "לגמור לך בפנים?" הוא לחש.

"בפנים! רק בפנים!" צרחתי כמו נימפומנית, "חסר לךָ שתברח! בפנים! עכשיו! תן לי! בפנים!" הרגשתי את החמישית מתפוצצת ואיתה גם ה"קחי!!" החזק שלו, נועץ את עצמו הכי עמוק שאפשר ויורה את המטח הראשון של הלבה-הגברית-הסמיכה-והחמימה שכל כך חיכיתי לה, "כן!" גנחתי בקול, גניחת הנאה שטופת זימה, הדוניסטית, גניחה שרק מי שקיבלה עכשיו את עונתה בענק יכולה לגנוח.

רגע הוא עוד היה בתוכי, מחכה עד שהטיפה האחרונה תמלא את הפּות שלי, ואז יצא ושיחרר את ידיי. "היה נעים מאד לעשות איתך עסקים" הוא חזר לאותו קול חד-גוני שלו וחזר למחשב. התלבשתי, לא מדברת, נעלתי את הקבקבים, הוא אפילו לא הפנה את הראש, "תודה" מילמלתי כשפתחתי את הדלת, "תודה לךְ" הוא ענה בקול חסר רגש בלי להסתכל ויצאתי, סוגרת אחרי את הדלת.

המעלית כאילו חיכתה לי. ירדתי ונכנסתי לאוטו שלי שחנה בחניון הצמוד, במקום השמור לדירה שלו, הבטתי מסביב וכשראיתי שאני לבד החלפתי את הסוודר בחולצה לבנה עם הסמל של החברה שאני עובדת בה רקום על הכיס ומעליו תוית עם השם שלי. החלפתי גם את הקבקבים בנעלי עקב שחורות שמוסיפים לי עוד כמה סנטימטרים לגובה, הוצאתי מטלית לחה וניקיתי את השפתיים שלי מהשפתון האדום הלוהט המרוח עליהם ובמקומו מרחתי את השפתון הרגיל שלי, הוצאתי את התיק עם המחשב הנייד מהמחבוא מתחת לכסא ויצאתי.

נכנסתי חזרה לבנין, הפעם עליתי במדרגות, ארבע קומות, כשמונים מדרגות, חלק מהאימון היומי שלי אחרי העבודה והרגלים לא משנים, נעמדתי מול הדלת של אותה דירה בדיוק רק שהפעם הוצאתי מפתח ופתחתי אותה.

בעלי חיכה לי וקיבל את פניי בחיוך, "שלום לאישתי היפה" הוא חיבק אותי והצמיד לי נשיקה תאוותנית על השפתיים.

"שלום לבועלי החתיך ההורס" חייכתי אליו חזרה, התרוממתי על קצות האצבעות ונישקתי אותו חזרה על הפה.

השולחן בסלון חזר למקומו על השטיח וליד הספה, כל ציוד הצילום נעלם לחדר העבודה שלו, לא נשאר זכר למה שארע פה רק כמה דקות קודם חוץ מאותו מחשב נייד שניצב פתוח על השולחן.

קודם הוא שאל אותי איך עבר עלי היום ולא שיקרתי אבל גם לא סיפרתי הכל, עניתי לו על החלק לפני שיצאתי מוקדם והתעלמתי ממה שאחר כך, "ואיךְ היה לך?" שאלתי בתגובה.

"עבודה, כרגיל, את יודעת, אני צלם אז צילמתי".

"אני יכולה לראות?" הקשתי עליו.

"תמיד" הוא ענה בלי למצמץ, "זה שם, במחשב".

"אבל קודם אני חייבת להתרחץ" חייכתי אליו, "הזעתי כמו סוס, תמזוג לנו יין, אני כבר חוזרת" ונכנסתי לחדר השינה שלנו.

התרחצתי, מורידה כל סימן מפליל מעליי, משפשפת את השפתון מהפטמות, מה שרק גירה אותם עוד יותר, רוחצת טוב טוב בין הרגליים את אותם סמנים מפלילים שהשאיר בתוכי, שמתי את הבושם שלי, Flower by Kenzo שבעלי קנה לי מתנה, לבשתי את שמלת הטריקו הצמודה בלי כלום מתחת, לא טורחת אפילו ללבוש חזייה ותחתונים, יודעת שהפטמות הנוקשות שלי יבלטו דרכה, שאפשר בקלות להבחין שאני בלי תחתונים, שאני מפתה אותו! וככה יצאתי אליו.

בעלי כבר ישב על הספה מול המחשב, מחייך מאוזן לאוזן כשהוא רואה איך אני לבושה, חיוך של זימה. כוסות היין חיכו גם הן על השולחן, השקנו כוסות ושתינו, מחליפים עוד נשיקה, "עכשיו תראה" חייכתי אליו.

יד אחת הוא הניח על הברך שלי, מלטף, ועם השניה הוא פתח את התיקיה שרק התאריך של היום רשום לה כשם, הקליק על התמונה הראשונה ואני, בשחור, הופעתי על המסך, כורעת על הברכיים, נשענת עם התחת על העקבים, לבושה כמובן רק דבר אחד היה חסר בתמונה, הראש שלי, הוא צילם אותי מהצוואר ומטה!

"תעביר" לחשתי, הוא דילג במהירות שתי תמונות, הפעם כבר הייתי בלי הסוודר השחור אבל עדיין בלי הראש, "תעביר" והוא דילג עוד שתיים והופיע התמונה בלי החצאית, גם היא בלי הראש, היד המלטפת שלו טיפסה וחדרה אל מתחת לשמלה, אחזתי בה והחזרתי אותה אל הברך, "תעביר!".

גם בתמונה בלי החזייה הייתי בלי ראש, אין ספק שאם מישהו יראה את זה הוא לא יזהה אותי, אותו דבר היה גם בתמונה שאני עירומה.

התמונה הבאה שהוא הראה נראתה בדיוק אותו דבר אבל אני ידעתי שפה השפתיים שלי צבועות באותו אדום זימתי רק שגם פה הוא לא צילם את הראש,  המשכנו, תמונות נפלאות של צלם מקצועי (ואם יורשה לי להחמיא לעצמי גם של דוגמנית מופלאה) ואז הגיעה התמונה של הידיים הקשורות, כל כך סקסית, כל כך מגרה, "לאט, אל תדלג" לחשתי לו, "אני רוצה לראות את הכל" והוא התחיל להעביר לאט, תמונה אחר תמונה, מחכה ל"הבאה" שלי ומעביר ואז הגיעה התמונה שהוא צילם מלמעלה, זו עם הידיים הקשורות והפעם ראו לי את הפנים! ראו אותי מסתכלת למצלמה עם אותו מבט מיוחם בעיניי והוא העביר אותה במהירות, לא חיכה שאגיד לו להעביר ושוב חזרנו לקצב.

התמונות המשיכו, הרגליים הנפתחות לאט, צעד אחר צעד, כולם בלי הראש, לא מסגירות של מי הן ואז הגיע השיא, התמונה שהוא צילם בשכיבה בין רגליי המפושקות ושוב הפכתי רטובה בטרוף בין הרגליים, תמונה כזאת של הפות שלי לא ראיתי מעולם, לדעתי אף אישה לפני לא ראתה, הכל ברור ויותר מזה, ואני לא יודעת איך להסביר למה, רואים עד כמה אני מיוחמת, וכן, רואים את הטיפה ההיא שהרגשתי, טיפה גדולה ובולטת שמין פס רטוב מחבר בינה ובין הפות שלי למי שלא מבין מאיפה היא צצה, ואחריה הגיעו התמונות של החדירה, תמונה אחר תמונה ובכל אחת הזין שלו נכנס עוד קצת בין שפתי הפּות הבשרניות עד שהכל נעלם בתוכי וכל שראו זה את האגן שלו נמחץ לתחת שלי.

"תחזור!" דרשתי ממנו לחזור תמונה אחר תמונה עד שהגעתי שוב לאותה תמונה שרואים לי את הראש, "מה זה?!?" שאלתי בתקיפות.

"מצטער, התפתיתי, זה היה כל כך מיוחד, המבט הזה בעיניים שלךְ שלא יכולתי שלא להנציח, סליחה, מבקש סליחה, את רוצה שאני אמחק?" והוא שלח יד לעכבר.

"לא!" עצרתי אותו, לא תקיף כזה, "אבל זוכר מה סיכמנו?" הבטתי בו באותו מבט גוער שאני שומרת לעובדים שפישלו.

"כן, שאני לא אצלם את הראש" הוא השפיל עיניים, "מצטער, אני אפצה אותךְ".

"איךְ" המשכתי באותו טון תקיף.

"כמו שאת אוהבת, את יודעת, אוהבת לעשות לי" הוא הסמיק.

"כמו ההיא בתמונה, מכופף על האי" והפעם חייכתי.

"כמו ההיא בתמונה" הוא שוב הסמיק.

"אז תתכונן!" קמתי והלכתי לחדר השינה.

ממגירת התחתונים והחזיות שלי שלפתי את הסטראפאון, מתנה שקיבלתי מהחברות הטובות שלי במסיבת הרווקות שערכו לי יחד עם עוד כמה אביזרים למשחקים ולבוש תחתון שהצנעה יפה להם. כשחזרתי הוא כבר עמד מכופף על האי, עירום כמובן, נישען עם החזה והזין שלו עומד בין רגליו, אבל מה שמשך יותר את תשומת ליבי הייתה המצלמה  שניצבה שם חזרה, המצלמה על החצובה, "תכווני, את יודעת איך" הוא אמר בלי להתרומם, "תצלמי את כל מה שאת רוצה" ובניגוד לי הוא הפנה את ראשו אל המצלמה ולא כמוני ממנה.

כיוונתי, כמוהו בדקתי אור, טוב כאשתו של צלם הייתי עוזרת לו הרבה ולמדתי ממנו, אחר כך כיוונתי במצלמה, כולל כמה תמונות לצלם ומתי להתחיל, בתנועה חתולית פשטתי מעלי את השמלה וגם אני נשארתי עירומה, הלבשתי לעצמי את הסטראפאון, קודם התותב הקטן שנכנס לתוכי, אחר כך מתחתי את הרצועות, ניגשתי אליו מאחור, "תפתח!" והוא שלח ידיים לאחור ופישק את פלחי ישבנו המוצקים.

"סבסדי לי" הוא לחש בתשוקה.

"זה יעלה לךָ" עניתי.

"מוכן לשלם" הוא ענה, "בבוקר אני ארד לךְ" נקב במחיר ואני, לירידת בוקר, לא אומרת 'לא' אז זילפתי לו כמות נדיבה של ג'ל סיכה שהבאתי איתי, זילפתי ועיסיתי, אפילו דחפתי אצבע אחת ומתחתי. "תתכונן" ניגשתי למצלמה, הפעלתי את הטיימר, חזרתי במהירות, נצמדתי אליו, מכוונת ביד את התותב לפי הטבעת המשומן, התמונה הראשונה הפתיעה אותי, היד שלי עוד אחזה בתותב אבל בשניה כבר לחצתי חזק על פי הטבעת, ובשלישית כבר הייתה חדירה ותקעתי את עצמי לתוכו, חודרת לאט כמו שהוא עשה לי, יודעת שיהיו לו תמונות שלדעתי, בהחבא, הוא יאונן איתם, או מי יודע, אולי גם אני? ????, התמונות המשיכו גם אחרי שכל התותב היה בתוכו והתחלתי לדפוק אותו, אוחזת חזק במותניו ויוצאת ונכנסת, משפשפת את התותב המשומן בפי הטבעת הכל כך מתוח.

גמרתי, מהרעיון שאני דופקת אותו, מהתותב הקטן בתוכי, קטן אבל עם אפקט ענק, נוגע בדיוק איפה שצריך כדי להטיס אותי במעלה האורגזמה, מהגניחות שלו, התחילו של כאב ועכשיו הן של הנאה, "אני דופקת אותךָ" לחשתי, "בועלי, אני בועלת אותךָ" הוספתי והוא ענה לי ב"כן" נהנתני חזק מלא תשוקה וזימה, "כן, תמשיכי, תמשיכי" עודד אותי להמשיך.

גמרתי שוב, לא פלא, מאותן הסיבות בדיוק, רק שהפעם, כשקצת נרגעתי, גחנתי מעליו, נותנת לו להרגיש את שדיי נמחצים לו לגב, משתפשפת  שירגיש בפטמות האבן שלי, חפנתי את הזין שלו והרגשתי עד כמה הוא גדול ונוקשה ו…"חבל לבזבז אוצר כזה" שלפתי את עצמי מתוכו, "בוא" משכתי אותו לחדר השינה שלנו, "תשכב על הגב!" ציוויתי כשאני מורידה מעצמי במהירות את הסטראפאון ורגע אחרי כבר הייתי משופדת עליו, תנוחת הקאו-גירל (Cow Girl) הכל כך אהובה על שנינו, כפות הידיים הגדולות שלו ממזמזות לי את הציצים ואני דוהרת עליו לעוד אורגזמה עוצמתית מטלטלת, האורגזמה המי יודע כמה שלי, גומרת, מניחה את ידי על חזהו, גוחנת אליו, מנשקת אותו על השפתיים ובורחת לפני שהוא מספיק להחזיר לי, "בועלי, עוד חודש, אותו המקום ואותה המתכונת, אבל תמצא משהו חדש שיפתיע אותי" חייכתי אליו.

"מבטיח" הוא חייך חזרה.

"אז בוא!" נשכבתי עליו, בלי שחלילה ייצא מתוכי, "אני רוצה שתשכב עלי" והוא גלגל אותי ועכשיו הוא זה ששכב למעלה ואני מתחתיו, פישקתי חזק את הרגליים והרמתי אותם, חיבקתי איתם את ישבנו, לוחצת שלא יברח לי חלילה.

הזדיינו בלהט, כמו שרק שני אהובים יכולים, הזין שלו חוגג בפּות שלי והלשון שלי עמוק בפה שלו, שנינו מזיעים, שנינו מתנשפים, ברור גם ששנינו קרובים לקצה, דוהרים במהירות אל השיא המיוחל.

"אישתי, אני אוהב אותךְ" הוא לחש לי באוזן בקול שנשמע לי הכי ארוטי שאפשר, בטח כשהוא בּועל אותי בחוזקה.

"גם אני אוהבת אותךָ, בּועלי" לחשתי חזרה בקול מיוחם, "אני מתה עליךָ" צרחתי, "כן, תן לי, תן לי!" ו…"קחי!" הוא הצטרף אלי וגמרנו, גמרנו ביחד והרגשתי איך הזרע שלו ממלא את הנרתיק שלי ו…בדיוק בשביל גמירות כאלה אני מוכנה לעשות הכל ביחד איתו!

*****

קרדיט: את רעיון סצנת הצילום לקחתי מהסדרה הנפלאה (לדעתי) "אנשים נורמליים" (Normal People), סדרה ללא שוד, רצח או ריגול, ללא מרדפי מכוניות או גיבוריעל, כמעט ללא אלימות ועדיין (לדעתי) שווה צפייה ולא רק בגלל העירום שבה, רק ששם הסצנה מתחילה דומה ומסתיימת אחרת.

5 מחשבות על “קצר : התמונה”

  1. מה נסגר עם המגיבים פה??? סיפור מדהים, מפתיע, מקורי.
    תיאורי סקס מעולים!
    סוף סוף סיפור שמתאר מערכת יחסים אמיתית

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)