עוד יום במשרד

כששמעת שאני נשארתי לבד במשרד נתת לי

הוראות ברורות

להתפשט ולחכות לך ערומה לחלוטין

אבל הייתי עסוקה והיתה המון עבודה וגם מישהו עלול להגיע פתאום

בכל אופן לא צייתתי לדרישתך

וכשהגעת כעסת מאד על חוסר הציות והחלטת שאני ראויה לסדנת חינוך

מייד דרשת שאתפשט

וכשאתה מולי אני לא מסוגלת לשום דבר מלבד ציות

מספר שניות אח"כ בגדיי היו מקופלים על הארונית לידי ואני עמדתי מולך ערומה

יד אחת מנסה להסתיר את החזה שלי ושנייה את איבריי המוצנעים

ידך אספה את הסרגל שהיה מונח על שולחני

השתמשת בסרגל המתכת הקר כדי להרחיק את ידיי וכעת ידיי היו לצידי גופי ואני חשופה לחלוטין מולך

תפסת בשערי וכופפת אותי על שולחני

פניי, החזה והבטן נצמדו לשולחן בזמן שישבני היה מוצג לכל ורגליי ישרות על הריצפה

שוב הסרגל הקר, הפעם מסמן לי לפסק את רגליי מעט ואני מצייתת ללא מילים

"כשאני אומר לך משהו, את מצייתת.

כל אי ציות יגרור עונש, ברור?"

קולך היה תקיף ואסרטיבי וגרם לרטיבות בין רגליי אך לא הצלחתי להגיד דבר.

הייתי פשוט משותקת

ואז קול שריקה ולאחריו כאב אדיר על לחי ישבני, הסרגל נחת בעוצמה ומפי נמלטה יבבת כאב

ואתה בשלך, ללא שינוי בטון "ברור?"

"כן, כן , כן, ברור" עניתי מפוחדת

"יופי, עכשיו נעבור לעונש שלך, תספרי ועל כל הצלפה תודי לי על שאני משקיע בחינוך שלך"

שוב הכאב החד, "אחת, תודה אדוני"

השריקה המאיימת הידהדה בחדר "שתיים, תודה אדוני"

ישבני פולט חום מאיזורי המכה "שלוש, תודה אדוני"

ושוב הצלפה השולחת זרמי כאב מישבני ועד לקצוות גופי "עשר, תודה אדוני"

אתה מניח את הסרגל על השולחן מול עיניי, אני מביטה בכלי שגרם לי לכל כך הרבה כאב אך לא מעיזה לזוז והלחי שלי נותרת צמודה לשולחן.

אני מרגישה את ידך נדחפת בין רגליי הפסוקות, אצבעותייך מלטפות את החור שלי, אני מנחשת לעצמי מה אתה מרגיש.

אני יודעת שאני רטובה, אני יודעת שבכל הצלפה שלך הגרתי עוד ועוד מיצי תשוקה

אתה שולף את אצבעותיך וידך כעת מול פניי, אני מריחה את תשוקתי, אני רואה את הברק של מיציי על אצבעותייך המחוספסות.

ללא שליטה פי נפער ואתה נותן לי לנקות את אצבעותיך ממיצי התשוקה שלי בעזרת פי.

הטעם מסחרר אותי, הריח גורם לי לרחף בדמיוני, אני מרגישה כאילו אני כבר לא נוכחת בתוך גופי אלא מביטה על הכל מהצד.

אני רואה אותי כפופה על השולחן, אני רואה את ישבני האדום, אני רואה את הרטיבות שלי נוזלת על ירכיי היות ואיברי כבר לא יכול להכיל את רמת הרטיבות.

אצבעותיך נשלפות מפי, ידך אוחזת שוב בסרגל ואני חוזרת לספור עוד עשר הצלפות.

הייתי רוצה לומר שעשרים ההצלפות הללו לימדו אותי את הלקח, שבפעם הבאה אציית, אבל אז מתגנבת לראשי המחשבה שאם אציית לא אזכה בפעם הבאה להצלפות הללו ואני יודעת שגם בפעם הבאה אעשה "טעות" כלשהי כדי לזכות בעוד סדרת חינוך.

אני שומעת איך אתה פותח את חגורתך, איך אתה נותן למכנסך ולתחתוניך ליפול אל מרגלות רגליך.

איברך עומד בפתח איברי הרעב, אני רוצה אותך.

אני רוצה אותך בתוכי

אני רוצה להרגיש מלאה כשאיברך נעוץ בתוכי

אני מבקשת, אני מתחננת

ואז ללא הודעה מוקדמת אתה נועץ את איברך בתוכי גורם לכל גופי לרעוד באורגזמה עוצמתית שרק חיכתה לתירוץ כדי להתפרץ ולשלוט בגופי.

אתה שולף את איברך מתוכי "את רטובה מידיי" אתה מסנן תוך כדי שאתה ניגש לערימת בגדיי שחיכתה על הארונית, תופס את תחתוניי וחוזר למקומך מאחוריי.

אתה משתמש בתחתוניי כדי לנגב את מיצי התשוקה שלי, התחתונים שלי ספוגים כעת בתשוקתי אליך ואתה מניח אותם מול פניי.

הריח גורם לראשי להסתחרר ושוב אתה עמוק בתוכי.

אתה חודר אליי שוב ושוב

קובע קצב איטי שגורם לי לרצות עוד

אני מנסה להניע את ישבני אחורה כדי לפגוש כל חדירה שלך ולהעצים את התחושה.

ידך מצליפה בישבני "לא לזוז !" אתה פוקד

אני נלחמת בכל רצונותיי לדפד את עצמי על איברך הזקור.

כל גופי רק רוצה אותך ואני צריכה להתאפק ולהמתין לחדירתך האיטית בלי לזוז

אני משתגעת מהתחושות שאתה גורם לי

כל ס"מ מאיברך גורם לגופי לרעוד

אני מתחננת בקול שתגביר את הקצב

אבל אתה בשלך

מנשיך לחדור באיטיות ובעוצמה

איברך מלטף איזורים בתוכי שגורמים לי לרעד בלתי נשלט

אתה מגביר את הקצב אט אט

יותר מידיי לאט

אך אני לא במרום שמאפשר לי להתלונן

גמרתי פעמיים נוספות סביב איברך לפני שמילאת אותי בזרעך החם

"תישארי ככה 10 דקות, ואז את משוחררת" אמרת לי תוך כדי שהתלבשת ועזבת את משרדי

גם אם רציתי בדקות הראשונות גופי לא היה מסוגל לזוז וחיכיתי שכוחותיי יחזרו אליי

אח"כ הבטתי בשעון שזז לו באיטיות לא מעיזה להמרות את פיך

מקווה שאף אחד לא יגיע כעת למשרד ויראה אותי במצבי הנוכחי

חלק גופי העליון שכוב על השולחן, רגליי פסוקות על הריצפה וישבני מוצג לראווה.

זרעך נוטף מהחור שלי שעדיין לא התאושש מאיברך שהרחיב אותו.

כשלבסוף קמתי מהשולחן אספתי את בגדיי והתלבשתי במהרה.

שלולית זרע היתה על השטיח, מספרת את שאירע לא מזמן.

ביליתי רבע שעה בניסיון לקרצף את הכתם הארור שסירב להיעלם מתעקש לספר לכולם את שאירע פה.

Loading

מחשבה 1 על “עוד יום במשרד”

  1. טובבב ….
    אולי אפשר לעשות עוד סוג הזה אבל בארוך ????

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן