עבד מין – המפגש הראשון

>>> אני לא מתלהב מריח של זיעה, אולי לא מחר אבל אתה ללא ספק הולך להזיע הרבה. מעכשיו אתה לא אוכל שום, בצל או כל דבר אחר שגורם לזיעה חומצית.
הי
ההודעה הופיעה לי בתיבת הנכנסות ומיד הרגשתי את עצמי מתגמד עוד יותר. אני מפנטז עליו מכל הכיוונים ומכין את עצמי לכל האפשרויות. זיונים אגרסיביים, מציצות חונקות, כאב, הצלפות, קשירות, ביזאר ומה לא? אך מי חשב בכלל על זה? ואיך בכלל אני עונה לו? זכרתי שהוא לא מצפה לתשובה אלא לציות בלבד והחלטתי פשוט לא לענות.
יום למחרת החלפת ההודעות הקודמת מצאתי את הבאט פלאג שביקש. אמנם לקח לי כמעט שלוש שעות למצוא חנות הסקס שמחזיקה את הדגם המדוייק אך הרגשתי מאושר שעמדתי במשימה.
מחר הוא היום שנקבע למפגש הראשון שלנו בו כנראה אבחן והוא יחליט אם אני מתאים עבורו. מבחינתי לא היתה בכלל שאלה, בזמן שעבר מאז ההתכתבות בינינו אני לא חושב על שום דבר אחר, כמעט לא אוכל ומתאמן כמו משוגע, מתאמן בשחיה ומתאמן עם הבאט פלאג… . אין לי נסיון רציני עם גברים ומעולם לא ממש ניסיתי למצוא חן בעינהם אך הפעם זה שונה. רציתי להגיע אליו הכי חטוב שאפשר, לספק לו משטח עבודה כמו שמגיע לו. אפילו ביררתי על הסרת שיער בלייזר אך הבנתי שהזמן לא יספיק ואאלץ להסתפק בגילוח.
רק עוד לילה אחד, לילה מלא בפנטזיות ומחשבות. האם זה יהיה עוד מפגש חד פעמי לא מוצלח? האם הוא באמת טוב כל כך כמו שהוא משדר? האם אעמוד בצפיות שלו? האם הספקתי להוריד את המשקל כמו שרציתי? מה אני צריך ללבוש?
מהעבודה ברחתי כבר ב 11. רצתי לדירה הקטנה שלי ודבר ראשון החדרתי את הפלאג, קרצפתי את עצמי וגלחתי את אזור המפשעה. לאחר הגילוח העברתי יד והחלטתי שהאזור לא מספיק חלק והתחלתי את כל התהליך מההתחלה. הקפדתי לעבור על כל נקודה ומשחתי את עורי באפטר שייב יקר. ווידאתי להקפיא את הדירה כדי שחס וחלילה לא אזיע. לבשתי שחור ויצאתי.
הגעתי לכתובת 20 דקות לפני הזמן משאיר לעצמי זמן להרגיע את דפיקות הלב. 5 דקות אחר כך הגיעה הודעה
>>> תעלה. עכשיו.
מה ?! איך הוא ידע שאהיה פה?! ומה היה קורה אם לא הייתי מגיע מוקדם מהצפוי?! דפיקות הלב חזרו להלום בחוזקה והרגשתי אותם בכל הגוף, מיהרתי לצאת תוך כדי שאני נתקל בכל מיני דברים, לוחץ על צופר האוטו וכמעט נופל על איזה כלב. במעלית והרגשתי את הזיעה הקרה על כל גופי, מאוכזב מעצמי על כך. עליתי עד הקומה האחרונה ושם על ידית הדלת היחידה בקומה ראיתי תלוי קולר עם טבעת זהובה גדולה ואליו מחובר פתק.
>>> תענוד את הקולר. תדפוק בדלת ותמתין
ושוב דפיקות הלב ושוב הידיים מתבלבלות ואני מסתבך עם הקולר ולא מצליח למצוא את החורים. לבסוף הצלחתי, משכתי קצת כדי לראות שהוא באמת תפוס. מבט חטוף בשעון הראה לי שבסך הכל עברו שלוש דקות מהרגע שקיבלתי את ההודעה. נראה כמו נצח. נקשתי בדלת והמתנתי. עכשיו זה לא רק דפיקות לב אלא גם רעד ברגליים. אני מנסה לעמוד יציב אך מרגיש שאם לא הוא יפתח בשניות הקרובות כבר בטח אתמוטט. הזמן עמד מלכת ונשארתי עומד עם צוואר מתוח בגלל הקולר הרחב, מנסה לספור בראשי כדי להעביר את הזמן. הצעדים קרבו והדלת החלה להיפתח, מתחתי את צווארי מעלה כמו חייל טוב מתכנן להיישיר את המבט קדימה. פתאום חלפה במוחי ההבנה שאפילו לא ניסיתי לחשוב איך הוא נראה וגם הוא מצידו לא שאל ולו שאלה אחת על המראה שלי. מוזר מאוד במשחק ההיכרויות. מול מבטי הישיר הופיע סנטר מסותת עם זיפים בני יום או יומיים, הבנתי שהוא גבוה ממני כמעט בראש. הרמתי את מבטי ונתקלתי בעיניים ירוקות שחדרו אלי כמו קרני לייזר, עוד לפני שהורדתי את מבטי למטה הספקתי לראות ראש מגולח לגמרי על גבר כבן 45, מטופח ללא ספק ושמור. המשכתי להביט מטה רואה חולצה שחורה, חגורה עבה ומכנס גינס צמוד שהסתיים ברגליים יחפות. והרגשתי אותו עובר על כולי ונלחמתי קלות עם הקולר שמנע ממני להביט מטה עם כל ראשי.
יד הושטה על טבעת הקולר ונמשכתי פנימה אל החדר. הדלת נסגרה מאחורי וכעט ידעתי שהוא בוחן אותי מאחור. קיוותי שהוא לא רואה עד כמה רועדות בירכיי. כל מה שרציתי זה ליפול על הברכיים ולחבק את רגליו בהכרת תודה.
"אתה קצת רזה לטעמי אך לזה נדאג מאוחר יותר" היה הדבר הראשון שאמר. הרגשתי את ידו עוברת על ישבני ואצבעותיו מגששות קצת באגרסיביות על החור מעל המכנס "המממ, בלי הפלאג, אוקיי" המשיך. הזעה הקרה שוב פשטה בגופי, אולי מכיוון שנבדקתי כמו חיה במכירה פומבית או אולי בגלל שחששתי שפישלתי. הרצתי במהירות את כל ההתכתבות בינינו  ובדקתי עם עצמי האם הייתי אמור להגיע עם הפלאג. בעודי חושב אצבעותיו החלו בודקות את הקולר על צווארי ועד כמה הוא מהודק "נוח לך? אתה נושם?" שאל. הנהנתי בחיוב ומיד הרגשתי את האצבעות משחררות את הקולר ומהדקות אותו על צווארי, מהדקות לרמה בה הוא צמוד לגמרי ואף מטריד מבחינת זרימת האויר. "אתה נושם?" שאל. הנהנתי שוב שם לב שלא שאל האם נוח לי אלא רק אם אני נושם. אין ספק שהוא קבע פה את הטון ואני הייתי שלו לחלוטין.
"אנחנו נעשה פה הרבה דברים" אמר בעודו חוזר לחזית ואני מייד משפיל את מבטי "כל דבר שאני אומר חשוב, אתה מקשיב ועושה בדיוק מה שאני אומר לך מצד אחד אך מצד שני אני צריך אותך חכם, מבין ומטמיע. זו, לדוגמא, הרמה בה הקולר צריך להיות מהודק, אין לי רצון להתעסק איתו בפעם הבאה. הקולר הוא לא פריט אופנתי אלא כלי עבורי. כלי שעוזר לי להוביל אותך וכלי שעוזר לי לגרום לך לאי נעימות. אם אני אצטרך להתעסק איתו בפעם הבאה אתה תיענש בחומרה." קולו הסמכותי נשמע כפעמונים באוזני, הרגשתי את הדם זורם אל הזין ורציתי שימשיך לדבר ולומר לי מה לעשות עבורו. ידעתי שאם רק ימשיך הזין כבר יעמוד ובטח יהיו לזה תוצאות . אצבעותיו שעברו על שפתי העירו אותי ממחשבותיי. שוב מגע אגרסיבי על שפתי ואצבעות שעוברות על שפתי כאילו בודקות אם הן רטובות ואז מפשקות וחודרות אל פי, לא עוצרות וממשיכות אל גרוני ובודקות היכן נמצא רפלקס ההקאה שלי. הרמתי את עיני אליו כנראה במין צירוף של פחד ושאלה והוא מצידו חייך ודחף את אצבעותיו עמוק יותר בעודו מביט ישירות בעיני. קולות רפלקס ההקאה הגרוניים בקעו מגרוני והתכווצתי כולי מנסה להשתלט על עצמי בחוסר הצלחה. אצבעותיו יצאו מעט ואז חזרו ונגעו באותה נקודה גורמות לי שוב כמעט ולהקיא.
"אוקי" מלמל שוב לעצמו. אני מצידי התרכזתי בלהחזיר לעצמי את הנשימה הסדירה ולעמוד זקוף עבורו. האם זה לא מספיק עבורו? "אתה יכול להיות רגוע" אמר כאילו קרא אותי "אין פה טוב או לא טוב אלא רק נסיון שלי להבין את נקודת ההתחלה. בסוף? בסוף אתה תהיה בדיוק כמו שאני רוצה אותך השאלה היא רק כמה יהיה קשה בדרך אבל נשאיר את זה בצד כרגע" כנראה שהוא ראה אותי בולע רוק כי צחוק קטן ומבין פרץ ממנו. "היום אנחנו קצת נבדוק לך את חור התחת" אמר בעודו מניח יד כבדה על טבעת הקולר שגרמה לי להתכופף מעט והחל מוביל אותי אל הסלון. הבנתי שאני כבר כמה דקות פה ואפילו לא העפתי מבט על הדירה. מול הספה האפורה עמד הדום אפור וללא מילים אלא רק על ידי משיכה של צווארי הוא כיוון אותי להניח את מרכז גופי על ההדום.
משהניח אותי ראיתי טבעת מבצבצת מתחתית ההדום וכמה שניות אחרי חוברה טבעת הקולר שעל צווארי לטבעת המבצבצת מונעות ממני להרים את גופי מההדום. גליל של סרט מיוחד לקשירות הונח ליד ראשי, סרט שאינו נדבקק ומאפשר לקשור בנוחות "במצב רגיל הייתי סוגר לך את הפה ואת העיניים לחלוטין, אך כיוון שאני לא מכיר אותךך נשאיר את זה כאופציה. עד כה אתה לא רע בשמירה על השקט ותדאג להמשיך כך" אמר בעוד הוא כורע לידי ומניח יד על גבי. ידו הנשענת כאילו העבירה זרמים בגופי וחשבתי לעצמי מה יקרה כשיגע ישירות בעורי ? מה יקרה שיגע באיברים אחרים שלי? "אתה יכול לפטור את עצמך מהמכנסיים ואז תשאר עם הידיים מאחורה ותפסק את עצמך עבורי" צווארי המרותק להדום לא עזר והרגשתי שהוא צופה בתנועות המסורבלות שלי בעודי בועט את נעלי ונאבק להסיר את המכנס. כשעמדתי במשימה שלחתי את ידי אחורה ופיסקתי את פלחי ישבני כמו שהורה. ידעתי שהוא כרגע צופה לראשונה בישבני וגם מקבל זוית ראיה על הזין הנמצא במצב של חצי עומד. ראיתי בזווית עיני שהוא מחלץ את עצמו ממכנסי הג'ינס ומתיישב מאחורי. נשמתי עמוקות מנסה להשתלט על הלחץ מהלא נודע. האם אזכה להרגיש את הזין שלו חודר אלי כבר עכשיו? האם יגמור בתוכי? הזמן המשיך לעבור והעזתי להטות קצת את צווארי מנסה להביט בו. בקצה זוית הראיה ראיתי שהוא נשען אחורה על הספה והוא נוגע בעצמו. בנסיונות קודמים שלי עם שולטים נראה היה שרובם עובדים באותה תבנית של 'בוא תמצוץ לי שעה ואז אני אזיין אותך בתחת'  אך נראה היה שהוא מוותר על השלב הראשון וכפי הנראה פשוט יחדור אלי. אך הזמן המשיך לעבור וכלום לא קרה עד שלפתע שמעתי אותו קם ומתרחק ממני "אל תדאג, לא סיימנו, בעצם רק התחלנו. אני מאוד אוהב את הצעצועים שלי פשוט זמינים עבורי, ממתינים ומוכנים לכל מה שיבוא לי" שמעתי אותו מתעסק עם תיק ואז חזר והניח משהו על גבי ועבר להתעסק עם כפפה חד פעמית. קולות המתיחה נשמעו לי כמו מוזיקה דרמטית של איזה סרט מתח הוליוודי.
הוא הרים את מה שהניח על גבי והרגשתי טיפות זולגות על ישבני והבנתי שזה חומר סיכוך. הוא החל בסיבובים קטנים ומענגים על פי הטבעת שלי, לוקח את הזמן. למרות שאני כבר דקות ארוכות מפסק את ישבני בתנוחה לא נוחה העונג מהמגע הנעים חיפה על הכל ואנחות קטנות יצאו ממני. ידו התרחקה ממני הוא אמר "אתה לא מוציא פה קולות. בין אם נעים לך או ממש לא זה לא ממש מעניין אותי ואתה סותם!". האצבע המענגת חזרה להסתובב ואני התרכזתי בלהנות ולשמור שלא להוציא קולות. בזוית העין ראיתי שוב שהוא חזר לגעת בעצמו, שולט מוזר ללא ספק, יש לו פה אותי והוא בוחר להתאמץ לבדו. לאט לאט חדרה אצבע אחת שאך העצימה את ההנאה. הוא הוסיף עוד מנוזל הסיכוך והחדירה הייתה קלה ונעימה. הזין שלי כבר הגיע למצב של חצי עומד וחשבתי על לרמוז לו שאפשר עוד יותר ע"י דחיפת ישבני על אצבעותיו אך שיערתי, שכמו הקולות, הוא לא ממש זקוק לדעתי או עזרתי. כמה דקות אחר כך נוספה אצבע שניה, זו הייתה המידה המושלמת עבורי והחדירה מלאת חומר הסיכוך והמגע הישיר על בלוטת הערמונית גרמו להרגשה של טיפטוף חסר שליטה. פחדתי מהתוצאות אם הוא חשים לב שזה קורה אך למזלי הטלפון הנייד שלו צלצל והוא שלף את אצבעותיו המדהימות וקם לענות לטלפון. שמחתי על ההפסקה והתחלתי להרגיש את שרירי הידיים שלי כואבים עקב פיסוק הישבן שבטח כבר נמשך כחצי שעה ללא מנוחה. כששמעתי אותו מתרחק עוד יותר תוך כדי שיחה שחררתי את הישבן ושחררתי את אצבעות הידיים למספר שניות וכששמעתי אותו חוזר פיסקתי שוב את הישבן עבורו.
וואקק!!
הרגשתי את ישבני עולה באש ממכה אחת נוראית שירדה עליו. כל מה שרציתי היה לכסות את ישבני ולהתגלגל על הרצפה רחוק ממנו אך הקולר הקשור לתחתית ההדום עצר זאת. עוד שניות ארוכות הרגשתי את הבערה וידי נשלחו אינסטינקטיבית ללטף את הפס הרחב שהושאר עליו אולי ע"י חגורה או מכשיר גמיש וכואב אחר.
"ואתה עדיין ממשיך לעשות דברים על דעת עצמך וגם על זה תענש" שמעתי אותו אומר "פסק שוב!" ואני בכלל בלי לחשבו פיסקתי שוב
וואקק!!
מכה נוספת על אותו המקום בדיוק, נוראית עוד יותר. הדמעות פרצו ממני בכלל ללא שליטה וכך גם קולות ההתייפחות. גייסתי את כל כוחי כדי להשאר בתנוחת הפיסוק ולא לתת לו סיבה למכה שלישית. ראיתי עיגולים שחורים בתוך עיני שנעצמו בחוזקה. התחלתי לספור בראש בתקווה להעביר זמן עד שהבערה תפסיק.
"אוקיי, אז הספקת גם לחוות מהו עונש. התקדמנו. לצערי אני חייב לטפל במשהו כך שניאלץ לסיים מוקדם מהרגיל. תתלבש ותעוף. לא לשכוח להשאיר את הקולר על ידית הדלת. מחר בבוקר אתה כותב לי איך היה ורשאי גם לשאול שאלות. רק לא לחפור"
ידו נשלחה אל הקולר והוא שחרר את הטבעת הנועלת אותי להדום. עוד לפני שהספקתי להתרומם הוא כבר התרחק לחדרים הפנימיים של הדירה והשאיר אותי לבדי

5 מחשבות על “עבד מין – המפגש הראשון”

  1. אני אוהב שיחות מלוכלכות שיחות סקס מחרמנות אני מתמסר ואוהב דיבור מלוכלך הקיק שלי arikdas

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)