נעלי עקב גבוהה

סשן ראשון עם הגבירה

הפגישה המיוחלת תוכננה עוד שבועיים לפני וסוף סוף הגיע היום המיוחל.התחלתי את ההכנות בבוקר. שטפתי את הבית והתכוננתי היטב, הכל כדי שלגבירה יהיה נעים ותהיה מרוצה.קיבלתי את ההוראות בואצאפ ותיכננתי את הזמן עד הערב. כל אותו יום המחשבות נדדו אליה ולסשן שהולך ומתקרב.ב 21:35 אני רואה הודעה על הצג "חונים". חוסר הסבלנות וההתרגשות רק גברו עוד יותר. מצאתי את עצמי כל רגע הולך לדלת ומציץ מהעינית לראות אם הם במדרגות. ואז פתאום נשמעה הדפיקה בדלת… דפיקה די חזקה שלא מביישת גבירה דומיננטית.
הרגשתי שאני מחסיר פעימה. החשש הזה שאולי זה לא כדאי. אולי הם לא אמורים לראות אותי ככה. אבל היה מאוחר מדי ללבטים ולחרטות. פתחתי את הדלת ומולי עמדה הגבירה, יפיפייה ודומיננטית מאין כמוה. לבושה במחוך שחור, מכנסיים צמודים שחורים ומגפיים מדהימים עד הברך. היא חייכה חיוך רחב וכובש כשראתה אותי לבוש בדיוק כמו שהורתה: מסכת עור שחורה מהודקת לראשי, חולצה לבנה מכופתרת ורק עם תחתונים. היא מיד נכנסה פנימה כשקדתי מעט בנימוס של משרתים, מזמין אותה להיכנס. אחריה נכנס בן זוגה שהיה הנשלט הנוסף. סגרתי את הדלת אחריהם וכשנכנסתי נשקתי את גב כף ידה ואמרתי יפה שלום. היא הגישה לי את בקבוק השמפניה והורתה לי לגשת ולפתוח אותו.
מאותו רגע היא נהייתה בעלת הבית. היא חילקה את ההוראות והכל קרה והתיישר לפיה. ניגשתי למטבח והיא נכנסה אחרי.
רעדתי מרב התרגשות כשהחלה לנגוע בי, למשש ולצבוט לי את הפטמות. רעדו לי הידיים ופתאום שכחתי איך פותחים בקבוק שמפניה והתחלתי להתבלבל למגעה. היא עזבה אותי וחזרה לסלון, נותנת לי לפתוח את השמפניה כאילו קראה את המחשבות שלי. מזגתי לכולנו שמפניה והכל קרה באופן טבעי.
מצאתי את עצמי עומד ולא זז לפקודתה, ואח"כ על 4 כשהורידה אותי למטה בתנועה קלה. ואז מלקק לה את המגפיים בהערצה וסגידה. הכל קרה כל כך מהר. הזזנו את השולחן הצידה והיא התחילה להצליף בו בעוד שאני מלקק וסוגד. אסרה עלי להפסיק אחרת הייתה מאבד את הזכות לסגוד להם. וכמה שאהבתי לסגוד להם… נכנסתי להיי מטורף והכל כבר נהייה לי טבעי. האווירה הייתה נינוחה. כל החששות נעלמו ובמקומם הופיעו תחושות של הערצה והתמסרות, של צורך לרצות ולהיות שם עבורה. של לתת לה את מה שהיא דורשת וצריכה. לספוג עבורה הכל. לספק לה את היצר הסדיסטי מתוך כניעה והתמסרות מרצון. וזה מה שהיה חסר לי כבר הרבה זמן. וכמה שספגתי הרגיש לי קצת מדי. כמה שסבלתי והיה לי קשה הרגיש לי שזה לא מספיק. שאני יכול לתת לה יותר, ומגיע לה יותר.
התחלפנו כעבור כמה זמן. היא התחילה לטפל בי ולבדוק את סף הכאב שלי בעוד שהוא עומד בצד. היא השעינה אותי על הספה וקשרה לי את הביצים בחבל והתחילה בהצלפות. מאוד השתדלתי להיות בשקט ולא לזוז. היא שרטה וצבטה את פטמות אבל תמיד שאלה אם אני בסדר ודאגה שלא אשכח את המילות ביטחון. כל כך דאגה לשלומי שזה היה מקסים מצידה. הבטחתי שאשתמש אבל לא הייתה לי שום כוונה כזאת. היא ידעה שאני שונא מילות ביטחון ואני שמח שלא הגעתי למצב הזה. הייתי גאה בעצמי. היא הורידה לי את התחתון ומאוחר יותר גם את החולצה והשאירה בי סימנים ועור אדום, הצבע האהוב עליה בעולם כמו שאמרה.
במהלך הסשן היא צחקה, אמרה ועשתה בנו מה שרצתה, איימה והכאיבה, סטרה לי כשלא התנהגתי בצורה הולמת או שלא אמרתי את התשובה הנכונה שרצתה לשמוע. החליפה שוטים והצליפה בכל מקום שרק רצתה. הרגשתי כלי בידיה. צעצוע שהיא משחקת ומשתמשת בו. מביטה בי עמוק בעיניים כשהיא מכאיבה ואני נמס מבפנים. נמס כשהמבט שלה חודר אלי וחושף את הנפש הפגיעה ברגע הכי אינטימי שלי מולה.
היא נתנה לי את הזכות לענג מעט את גופה. היא עמדה באמצע כשאני מאחוריה ובן זוגה מקדימה ושנינו מנשקים אותה. השתכרתי מהריח הממכר של הבושם שלה שגרם לי לסחרחורת ולהיצמד אליה יותר, לנשק לה את הכתפיים והצוואר. הריח המטריף הזה שכבש אותי ברשתה. התקשיתי והיא ראתה והרגישה הכל. היא "עודדה" אותי והגבירה את הזקפה האדירה. שפשפה אותי בתנועת יד קלה, כאילו בדרך אגב. היד שלה פשוט הייתה שם כשהתחככתי בה מאחור. אחרי כמה זמן שנראה לי כמו נצח היא הורידה אותי על הברכיים ופקדה עלי להתחכך בין המגפיים שלה. זה היה כל כך סוטה ומגרה שהייתי על סף גמירה. וידעתי שאסור לגמור. זו הייתה פקודה מפורשת של הגבירה וידעתי שאיענש בחומרה אם זה יקרה. המגע של המגפיים שלה היה כל כך מגרה וסקסי. הרגשתי מושפל אבל יחד עם זאת כל כך מגורה וחרמן.
לקראת סיום היא נתנה לי שוב את הזכות להבריק לה את המגפיים עם הלשון. עבדתי קשה ובצורה יסודית ליקקתי כל ס"מ כמה פעמים. ולבסוף היא הושיבה אותנו אחד ליד השני והצליפה בנו בפנים הירכיים. השאירה סימנים עם השוט גומי והכריחה אותי לבקש עוד. וביקשתי בהחלט. לא רציתי שתרחם עלי. רציתי להיות שווה כמוהו ואפילו יותר.
ואז היא אמרה לו להכין את התיק ולהתכונן ללכת. נהייתי עצוב וקצת דמעות התחילו לזלוג לי מתחת למסכה. ביקשתי שלא תלך. שתישאר עוד קצת, אבל זה לא עזר. חיבקתי אותה חזק ונישקתי. בסוף התלבשתי והורדתי את המסכה ואותו חיוך רחב וכובש היה לה על הפנים כשראתה אותי. זו הייתה אחת החוויות העצמתיות ביותר שזכיתי לחוות מעודי והכל בזכות הגבירה.

אני מודה לה ולאלוהים על אותו יום שפנתה אלי ונתנה לי את הזכות להיכנס לעולמה.
מקווה להיות חלק מעולמך עוד הרבה זמן ולהגיע איתך לשיאים חדשים הגבירה

}{

עודכן לאחרונה

2 מחשבות על “סשן ראשון עם הגבירה”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)