תחתוני תחרה אדומה

סיסי ועוד סיסי – חלק שני

כל חלקי הסיפור : חלק ראשון, שני, שלישי, רביעי

באותו לילה לא ממש ישנתי טוב. התהפכתי במיטה מנסה להרגיע את המחשבות שהיו בראשי וזה עוד אחרי פעמיים נוספות שגמרתי בנוחות עם עצמי. העזתי במחשבותיי, כבר לא פנטזתי על כישלונותיי מול קרן.
פנטזתי על הדברים שתלמד אותי
חלמתי איך מבתול ללא מושג בנשים אהפוך להיות הבחור שכל הבנות נופלות לרגליו.
אבל למרות כל הבנות הללו בעיקר חשבתי על קרן היפה באותו לילה.
בבוקר הראה מסך הנייד שממתינות לי 2 הודעות מקרן, הראשונה הייתה "מקווה שלא תשכח את מה שהבטחת"
השנייה הייתה תמונה, נראה שנגזרה מחשבון אינסטגרם אך לא ניתן לקבוע מה החשבון, בתמונה רואים ישבן עטוף בחוטיני עם הטקסט "reblog if you love wearing panties" .
reblog if you love wearing panties
מיד נזכרתי בתחתון שעוטף את איברי שהיה מעט זקור מההתעוררות והזדקר עוד יותר מהמחשבה על התחרה שעוטפת אותו.
כמובן שלא יכולתי להתחיל את היום בלי לשחרר מעט מהלחץ שהתגבר לו באזור חלציי.
לעבודה הייתי צריך לצאת רק בסביבות הצהריים כך שנשארתי עם עצמי במיטה מאונן את עצמי בלי סוף. חשבתי על קרן, חשבתי על תחתונים נשיים, חשבתי על העתיד.
כשיצאתי לעבודה בצהריים נתקלתי בקרן במסדרון. "תראה לי!" היא אמרה או יותר נכון ציוותה עם חיוך זדוני על פניה ומשכה את מכנסיי מאחור מציצה פנימה מצחקקת קלות.
"סקסית" היא אמרה כשהצליפה עם ידה בישבני משלחת אותי לדרכי.
הלוואי והיה לי יותר איפוק אבל גם בעבודה מצאתי את עצמי בשירותים מרוקן את עצמי. פשוט לא יכולתי להתרכז בשום דבר מלבד קרן ופנטזיות מיניות. כל דבר עורר אותי ולא הצלחתי לשלוט בעצמי.
הבוסית קצת כעסה כשעשיתי כמה טעויות של חוסר ריכוז. נלקחתי לשיחה והיא דאגה לומר שהיא מופתעת היות ותמיד עשיתי הכל ללא טעויות והיום אני פשוט לא מרוכז. שאלה אם הכל בסדר איתי? אם יש משהו שמפריע לי? ואני פשוט גמגמתי סליחה נבוכה מקווה פשוט להגיע הביתה.
השיא היה לקראת סוף המשמרת כשהופיע הודעה שלישית מקרן, "תעבור אצלי כשאתה חוזר"
נרגש וזקור מיהרתי אל האוטובוס, משתדל להסתיר את האוהל שנוצר במכנסיי.
צלצלתי בפעמון דירתה והאמת שקצת התאכזבתי כשיואב פתח את הדלת. קרן מייד החליפה אותו בדלת והוא התפנה לעיסוקיו.
"נהנית מהיום המיוחד שלך?"
ברור שנהניתי אבל לא יכולתי לומר לה זאת, איזה מין גבר אהיה אם אומר לה שלא הייתי מסוגל לחשוב כל היום בגלל התחתון שלה?
ידה ליטפה את החזה שלי וירדה במורד גופי, סומק הלחיים שלי הסגיר את תשובתי לשאלתה.
כשידה הגיעה אל איברי היא פשוט אחזה בו, לא חזק אבל גם לא ממש בעדינות, בלחיצה אחת גרמה לי למלא את התחתון בזרע. כאילו לא גמרתי כבר חודשים. הרגשתי איך מכנסיי נרטבים וכתם נוצר. היא כאילו ידעה שזה מה שיקרה, ממש הזמינה אותי רק בשביל זה. המבט שלה לא מש מעיני כששחררה את איברי ואמרה שנדבר בהמשך השבוע. כיבסתי את התחתון הזעיר שהיה עכשיו רטוב ודביק.
למחרת לא קיבלתי אף הודעה למרות שלל ההודעות ששלחתי לה. ידעתי שהנה הגיע שוב תקופה של התקררות. הרגשתי איך אני יוצא מדעתי.
למחרת התעוררתי בבוקר לעוד תמונה בסגנון של הקודמת, הפעם עם הכותרת "life is better in panties"
life is better in panties
אך שוב לא זכיתי לתשובות על הפניות שלי.
יום סתמי, סידורים עבודה וטלוויזיה.
בלילה לפני השינה הסתכלתי שוב על התמונות ואוננתי במחשבה על קרן, במחשבה על איך בלחיצה קטנה גרמה לי למלא את החוטיני בזרע חם, במחשבה על החוטיני הקטנטן שנתנה לי.
גמרתי פעמיים והלכתי לישון.
בבוקר תמונה חדשה המתינה לי, הכותרת הייתה "if the panties fit you might as well wear them"
if the panties fit you might as well wear them
ושוב שגרת היום המשמימה. בכל רגע פנוי וגם בכמה רגעים לא ממש פנויים חשבתי עליה, על קרן היפה, על החיוך השובב שלה, על הגוף המדהים שלה, על הישבן המדליק שלה.
בלילה אני יושב ומסתכל באוסף התמונות הקטן שהצטבר לי.
רק שהפעם אני חושב לעצמי, למה לא?
זה הרי מתאים, וזה ללא ספק נעים, וזה רק בגלל שהן הגיעו ממנה. כשהדם מצטבר לו שם למטה כבר המוח למעלה לא עובד כראוי. המשך הערב היה רצוף באוננות עד שאיברי כבר כאב מהחיכוך הרב.
נרדמתי עטוף בתחרה.
בבוקר לא הגיעה הודעה וגם לא תמונה, הרגשתי כמו גור כלבלבים שננעל בבית. הסתפקתי בהודעת בוקר טוב ששלחתי לה.
בלילות נרדמתי עם התחתון שקבלתי מקרן וגם את רוב זמני בבית ביליתי לבוש בו.
ביום שישי, כשבדיוק הגעתי לחברים, הטלפון צלצל והלב שלי החסיר פעימה כשראיתי את שמה על המסך.
עניתי במהירות ומצאתי לי פינה שקטה כדי לשוחח איתה.
"שכחת אותי כבר?"
הייתי מבולבל
נכון שנפגשנו עד כה בכל יום שישי אבל היות ולא דיברנו כל השבוע הנחתי שהשבוע הפגישה לא מתקיימת.
גמגמתי התנצלות והסברתי לה מדוע לא הגעתי אבל היא לא ויתרה וציפתה שאגיע אליה במהרה. כמו ילד ממושמע המצאתי איזה תירוץ לחבריי וברחתי חזרה לכיוון הבית.
איזה אידיוט אני! לא הספקתי לכבס שוב את התחתון ואני לא ממש יכול להחזיר לה אותו במצבו הנוכחי.
נאלצתי להגיע בידיים ריקות.
כשהגעתי חיבקה אותי ואני כאילו נמסתי בין זרועותיה.
"אני שמחה שבאת, יש לנו הרבה על מה לדבר, ולך יש הרבה מה ללמוד" אמרה עם חיוך.
היא סיפרה על השבוע שלה ואני סיפרתי על שלי וכשהבירה עשתה את שלה היא עברה לדברים המעניינים
"אז איך היה לבלות יום שלם בחוטיני?"
פניי האדימו
לא יכלתי לדבר
אך היא לא ויתרה, נתנה לי זמן להירגע אך חזרה על השאלה והוסיפה שהיא מצפה לכנות מוחלטת.
בסופו של דבר הצלחתי להתוודות, לספר לה שלא הייתי מסוגל להתרכז בכלום, שנאלצתי לאונן מספר פעמים, אפילו פעם אחת בעבודה. סיפרתי לה על השיחה שהמנהלת שלי עשתה לי, סיפרתי לה שהייתי לחוץ שמישהו יראה, שמישהו ידע
סיפרתי לה ש… מעולם לא נהניתי כל כך.
"ומה חשבת על התמונות ששלחתי לך?"
סיפרתי לה שזה הביך אותי, שזה הדליק אותי, שתסכל אותי שלא דיברה איתי ורק שלחה את התמונות
"אז לא לשלוח עוד תמונות כאלה?"
עניתי מייד שלא תפסיק, המהירות בה עניתי הפתיעה אותי, אך לה זה גרם לחייך מאושר
"אני חושבת שכדאי שאביא לך בירה נוספת לפני השאלה הבאה" אמרה והלכה לכיוון המקרר נותנת לי להביט בישבנה הזז מצד לצד בזמן שהלכה.
אני חושב שבכוונה התכופפה כשישבנה מולי כדי להוציא את הבירה הקרה.
לקחתי שלוק גדול מודאג אחרי הקדימון שנתנה לשאלתה הבאה.
היא פשוט שאלה בקול רגוע "ולבשת את התחתון שקבלת בעוד מקרים חוץ ממה שהתחייבת?"
הבירה ניתזה מפי וכמעט נחנקתי. לחיי האדימו וניסיתי להסדיר את נשימתי.
"הייתה לי תחושה שזה מה שיקרה" אמרה מחוייכת והוסיפה "אני כ"כ שמחה וגאה בך"
אני נותרתי אילם ונבוך
"ועכשיו?" שאלה
"מה עכשיו?" עניתי בחוסר הבנה
"נו מצחיק, עכשיו אתה לובש את התחתון?"
הזזתי את ראשי מצד לצד, מבין שאכזבתי אותה.
ניסיתי להסביר, הרי הלכתי לפגוש חברים, אני לא יכול להסתובב ככה עם אנשים אחרים
עדיין היה ברור שהיא מאוכזבת ושתיקה לא נעימה ריחפה לה בחלל החדר.
עד שהכריזה "נראה לי שמספיק להיום"
פישלתי! הרגשתי שעולמי חרב עלי והיא עומדת לשחרר אותי חזרה לחיים המשעממים שלי
"מה אוכל לעשות כדי שלא תהיי מאוכזבת?" אמרתי מייד
היא לקחה את ידי והובילה אותי אל חדר השינה אל שידת מגירות, פתחה את המגירה הראשונה ואמרה "תבחר"
זכרתי את המגירה הזאת מההתערבות שלנו אך הפעם שמחתי לראות את תכולתה. ניסיתי לא להיראות נלהב מידי כשידיי ליטפו את שלל התחתונים שמילאו את המגירה.
לבסוף בחרתי חוטיני אדום מבד מבריק ונעים עם פפיוו שחור שמעטר את חלקו הקדמי ותחרה עדינה סביב הגומי שלו.
פניתי לכיוון חדר האמבטיה, אך היא קבעה שאין בכך צורך ושכולנו בנות פה ואין מה להתבייש.
זה היה משפיל לשמוע אותה, אבל לא רציתי לקום וללכת. הרגשתי כאילו לה מותר הכל, הרגשתי קטן וחלש, הרגשתי שאני מאדים ופשוט צייתתי לה והתחלתי להחליף מולה.
כשרציתי ללבוש את מכנסיי בחזרה היא עצרה אותי וקבעה שככה מספיק.

3 מחשבות על “סיסי ועוד סיסי – חלק שני”

  1. אני לובש את התחתונים של אישתי, מאונן, מכניס את הויברטור שלה לתחת שלי.
    מחכה לעוד סיפורים

    הגב
    • שמח מאד שנהנית, החלק הבא יתפרסם בקרוב
      אני נהנה מהפידבקים אז תודה 🙂

      הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)