משחק קוביות – חלק ראשון

לאה הייתה ילדה טובה.
התחתנה בזמן, ילדה את מספר הילדים המקובל בציבור החרדי, שאליו השתייכה.
מצאה עבודה, כדי לממן את בעלה האברך. לכאורה, הכל מושלם.
אבל, עם הזמן, התחילו לכרסם בה דברים אחרים.
הילדים כבר גדלו, הקטן כבר בן 6, והיא לא מרגישה מימוש בחייה.
היא הבינה מחברות שיש כל מיני אתרים, בהם היא יכולה למצוא לעצמה תעסוקה.
אז היא התחילה לגלוש, רק בעבודה, בבית המחשב הוא נטול אינטרנט…
וככה היא נתקלה במודעה קטנה, בפורום לאנשים "בודדים" במצבה.
"אם את/ה מחפש ריגוש (ללא סקס!!), ורוצה להתנסות במשחק זוגי חדש,
זה הזמן לשלוח מייל , ונהיה בקשר".
היא לא האמינה שהיא שלחה לשם מייל,
אבל הם חזרו אליה.
היא מילאה פרטים אישיים, ענתה על טופס, ועוד אחד, שלחה תמונה שלה, לבושה לגמרי.
וחיכתה…. ולא לשווא. הם התקשרו אליה, קבעו את יום המשחק, המיקום וזמן מדוייק.
היא הגיעה למלון בהרצליה, הכל צועק יוקרה.
בפתח המלון חיכתה לה נציגת חברת המשחקים.
אחרי משקה קל רווי אלכוהול בלובי המלון, היא הובלה לחדר אחר, שם נקשרו עיניה במטפחת שחורה.
היא הובלה, כמו שלושת המשתתפים האחרים אל חדר קטן.
הדבר היחיד שליווה אותה, היה הקול של הנציגה.
בכניסה לחדר, הם התבקשו לשבת בזוגות, באופן אקראי.
לאה פנתה לימין החדר, מקווה בליבה שהבן זוג למשחק יהיה נחמד.
היא לא תוכל לגעת בו אם הוא לא יהיה לרוחה.
הושיבו אותם עם ספה קטנה, הם היו חייבים להילחץ אחד לשניה, טוב, עם זה היא יכולה להתמודד.
הקול של המלווה המשיך בהוראות:
אחרי שהתיישבתם, תגעו אחד בשני.
תלמדו להכיר אחת בן/בת הזוג שלכם, רק על פי מישוש.
היא הרגישה את האצבעות שלו על פניה, מגששות בחושך הכפוי.
היא התרגשה מזה.
היא שלחה יד חזרה, מרגישה את מתאר פניו הנאים, חלקים, ללא שיער פנים, כמו שהתרגלה מבעלה.
זה גירה אותה. היא נסתה לדמיין אותו.
היד שלו נשלחה אל ראשה "מה השיער הזה?" הוא שאל.
"זו פאה" לאה ענתה.
"את מרגישה טוב? הכל בסדר?" הוא שאל בחשש וקולו ליטף אותה.
"כן, למה?" ואז היא הבינה. "אני לא חולה, רק חרדית".
"חרדית?!" הוא שאל בהלם, אבל הרגיש איך גופו מתעורר אליה.
יש הרבה סטיגמות וסיפורים על הנשים החרדיות, אולי זה הזמן לבדוק אותם.. דווקא מתחיל להיות מעניין פה.
"רק שתדעי שאני ווינר בנשמה, לא משנה לי מה המשימות, אני וזה כולל גם אותך, הולכים לזכות. את איתי?"
"ברור" לאה כ"כ שמחה שהוא לא נרתע מעצם היותה חרדית, היא התחילה להריגע. הגיע זמנה להינות קצת.
הקול מההפקה המשיך:
"אלו הוראות המשחק-
1. על השולחן יש שתי קוביות, על האחת רשומים אברי גוף, על השניה שם פועל.
כל זוג זורק את הקוביות, ובהתאמה למה שיוצא לו, הוא מבצע.
2. מותר פעם אחת להעביר משימה לזוג השני, תשקלו טוב מה להעביר.
3. מעל השולחן יש וילון הניתן להורדה, לכל זוג מותר להוריד את הוילון רק פיעם אחת.
כל פעם נוספת, תוריד נקודות.
4. לכל משימה מוקצבים לכם 2 דקות.
פחות מהזמן הנתון, יוריד נקודה.
על כל דקה נוספת, תקבלו נקודה נוספת לזכותכם.
אמרו לכם מה הפרס, מעבר לריגוש של המשחק?
הזוג הזוכה, יקבל את הסוויטה במלון לשתי לילות, תחליטו אתם אם לבלות ביחד או עם בני הזוג שלכם.."
הליחשושים בחדר היו כ"כ רמים, ואז היא אמרה "טוב, תורידו את כיסוי העיניים, עכשיו".
לאה מצמצה כמה פעמים, מתרגלת את העיניים שלה לאור המעומעם שהיה בחדר.
יד נעימה נגעה לה ברגל, היא הסתכלה לראשונה על בן זוגה למשחק.
הוא היה כל מה שבקשה לעצמה אי פעם.
הדבר הראשון שהיא ראתה זה את העיניים שלו, אפשר היה לצלול לתוכן.
היא חייכה, והוא חייך חזרה, מושיט לה יד ללחיצה "נעים מאוד, טל" היא לחצה את היד, מסירה את המחיצות בין הבית לבין החדר הזה.
"נעים גם לי, לאה" היא הרגישה את הלחיצה שלו, מגע העור שלו היה כ"כ נעים, הלחיצה היתה מלאת ביטחון עצמי.

המשחק התחיל, הזוג השני נבחר להתחיל.
הם זרקו את הקוביות.
הקוביה הראשונה נעצרה על – פה, השניה נעצרה- למצוץ.
לאה הסתכלה עליהם, מחכה לראות מה הם יעשו, מזל שהם ראשונים, היא חשבה לעצמה.
הגבר היה בערך בגילה, נאה, גוף אתלטי, שזוף, והבחורה היתה צעירה, לא יותר מ30 שנים.
לבושה בגופיה קטנה שבקושי הסתירה משהו.
השמות שלהם היו מוצמדים אליהם בתג: מיקי וקרן.
מיקי רכן אל קרן מעט והיא שתפה פעולה, מגישה לו את עצמה.
לאה הסמיקה קלות, נבהלת לרגע, מה יפול עליה, איזו משימה? למה היא הכניסה את עצמה?
בינתיים על הספה מולה, מיקי וקרן התנשקו כאילו הם היחידים בעולם.
למצוץ היה קטן עליהם. מיקי מצץ אתץ השפתיים של קרן בתשוקה עצומה, כאילו חכה לרגע הזה כל הזמן.
ידו החמה של טל, החזיקה את ידה "אל תדאגי, זה יהיה בקלות, פשוט תעצמי עיניים ותחשבי על משהו אחר. אנחנו ננצח".
השעון צפצף, עברו 2 דקות.
מיקי וקרן נפרדו אחד מהשני מחייכים, הם עמדו במשימה הראשונה.
לאה זרקה את הקוביות ועצמה עיניים.
שתי הקוביות נעצרו ביחד.
הראשונה הראתה- פיטמה, השניה- ללקק.
לאה האדימה, מנתלבטת אם זו העת להשתמש שני גלגלי ההצלה שנשלחו לה.
מבט חטוף בטל, הבהיר לה שלא!!
את האופציות להחלפה, צריך לשמור לדברים אינטמיים יותר.
טל לחש לה באוזן "אל תדאגי, תשארי עם החולצה עלייך, תרימי רק טיפה, ההכרחית את החולצה,
אני אלקק אותך בדיוק 2 דקות. יהיה טוב".
היא הרימה את החולצה, מעט , ממש מעט, חושפת את החזיה השמרנית מתחת לחולצה.
טל נשאר פעור פה, הוא לא דמיין לעצמו כמה השד שלה יהיה מגרה, אחרי כל הלידות וההנקות שהיא בטח עברה.
הפטמה כמו קרצה לו. הוא עצם עינים, משתדל לא להביך את לאה יותר מדי.
קירב בזהירות את הפה שלו ישר אליה, וליקק.
הוא ליקק את הפטמה כמו שבחיים לא ליקק אבר אחר,
מנסה להתנתק מהמציאות, מהגוף שיושב לידו, מהסיטואציה.
עברו 2 דקות, והוא ניתק את עצמו בכח ממנה, מרגיש לרגע איך היא מצד אחד נהנתה מהליקוק, אבל מצד שני נהנתה כשהוא התרחק קצת,
נותן לה את השהות הדרושה לסדר את עצמה.
לאה הסמיקה, סדרה את החולצה, וחיכתה לנקודות מההפקה.

מיקי וקרן, שוב הגיע תורם.
קרן זרקה לחלל האוויר "אוף, ציפיתי ליותר מתח, בא לי משימה מאתגרת".
מיקי זרק את הקוביות שלא השיבו לקרן, והציגו להם את התוצאה: בטן, לנשק.
מיקי רצה לנשק את קרן, את הבטן השטוחה שלה, אבל לא ככה..
קרן הרימה לו את החולצה, חושפת את המאמצים שלו בחדר הכושר, את שרירי הבטן החטובים.
היא רכנה מעליו, מנשקת את הקוביות בבטנו, שולחת יד אל החזה השרירי שלו, לא מתאפקת.
עברו להן שתי דקות, וקרן בשלה, ממשיכה לנשק את מיקי בנשיקות קטנות.
אחרי שלוש דקות, מיקי החל לצחוק, הוא לא רגיל למסיביות כזו של נשיקות, וקרן הפסיקה.
כל הכבוד לכם! ההפקה נתנה להם נקודה נוספת.

טל הסתכל על לאה "מי זורק הפעם?" הוא שאל
"סומכת עליך, ואז אם יצא משהו שלא בא לי, יהיה לי את מי להאשים" היא אמרה בקול רפה.
הקוביות נזרקו..
האחד יצא- חופשי והשני ללטף. לאה נשמה לרווחה.
טל התיישב מולה, מסתכל לה בעיניים, העיניים שלו נגעו לה בנשמה. המבט הפנט אותה.
הוא שלח יד אל פניה העדינות, מלטף ברכות.
ידו ירדה אל צווארה, ושוב עלתה למעלה, היא כמעט צרחה: מותר לך להמשיך לרדת הלאה!!
אך עצרה בעצמה. בכח.
עברה כבר דקה, היד שלו ענגה אותה.
היא שלחה יד אליו, מלטפת בחזרה, מרגישה על פניו את הרכות שבו.
ידיו המשיכו ללטף, היא עצמה עיניים, מתמסרת למגע, נהנית ממנו כל כך.
היא שכחה מתי פעם אחרונה מישהו ליטף אותה ככה.
היד שלו נעמה לה, וידה נעמה לו. הם המשיכו ככה עוד ועוד.
ידו כבר נתנה לעצמה דרור, וגלשה לה אל החזה המלא, אמנם מעל החולצה, אבל המגע שלו בה, הקפיץ אותה.
היא נהנתה מהעדינות, מהליטוף הכל כך תמים.
הוא הרגיש את התזוזה העדינה שלה במקום, נהנה מהמחשבה שהוא זה שגורם לה את זה..
חמש דקות אחרי שהתחילו, קרן התחילה להשתעמם "או שתמשיכו גם מתחת לבגדים או שתתנו לנו להמשיך, מתחיל להיות פה כבד".
הם לקחו את הידיים שלהם בחזרה. מגישים לקרן ומיקי את הכבוד להמשיך במשימות.

קרן זרקה קוביה ראשונה- זין. קוביה שניה- ללקק.
"או, סוף סוף מתחיל להיות מעניין" היא הסתכלה על מיקי "מקווה שאתה מוכן".
לאה השפילה מבט, כ"כ מביך לה.
טל לחש לה "אני לא יודע למה הורגלת, אבל ליקוק זה אחלה. ובבקשה, תסתכלי על קרן, כדי שאם גם לנו תהיה משימה כזו, נוכל לצלוח אותה"
הוא לא שיתף אותה בקנאה שהרגיש ברגע זה ממש במיקי.
הוא חולם על הקוביות האלה מתחילת המשחק.
מיקי אמנם היה מובך ברגע הראשון, אבל כשהפה של קרן כיסה את כל הזין שלו, הוא השאיר את המבוכה הרחק ממנו.
הוא גנח וגנח, מאיים תכף להשפריץ לה בפה מנת זרע טעימה.
"שלא תעז" קרן סיננה בין ליקוק אחד למישנהו.
שתי דקות בדיוק עברו, וקרן ניתקה מיקי "חשבתי שתזרמי קצת יותר" הוא אמר בחיוך, חצי מאוכזב.
היא חייכה אליו, והתיישבה במקומה.

לאה לקחה את הקוביות, לוקחת את גורלה בידיה.
כוס ונשיקה. היא לרגע לא נשמה.
"אולי נדלג, נעביר משימה?" היא שאלה את טל במבט מתחנן.
"אולי ננסה קודם? אם נעביר נפסיד נקודה, לא חבל? מי מכיר אותך פה? ממה את מתביישת?"
היא בלעה את הרוק, מפשילה את החצאית עד למעלה, משאירה אותה כסוכך מעליה, מגן מהמבטים של הזוג השכן.
היא חשפה לעיני טל את חלק גופה התחתון, המושלם.
את סתר הסתרים שלה, קודש הקודשים.
הערווה היתה חלקה לגמרי, עדות להלכה על חציצה בזמן הטבילה.
השפתיים שלה היו כ"כ ורודות ויפות, שטל פשוט נעץ בהן מבט, מתלבט עם עצמו מאיפה להתחיל לנשק.
הוא ירד לה.
מחזיק את שפתיו על הכוס העדין, מנשק אותו בנשיקות קטנות, מתאמץ לא להוסיף גם לשון חצופה.
הוא התחיל בנשיקות עדינות, סביב סביב. מרגיש את השפתיים שלו טועמות את הנקטר המתוק שניגר בין רגליה.
מרגיש את השפתי הנרתיק מתמלאות ומתעבות למול שפתיו.
הוא כ"כ אהב את המחשבה וההרגשה.
הוא הרגיש אותה בפיו, הרגיש את ההנאה שהוא גורם לה.
הזמן עבר, היא כבר לא הרגישה כלום.
היא עצמה את עיניה מתמסרת למגע האסור, מתמסרת למגע שמעולם לא חשה.
היא קראה בספרים על ירידות והרגשות שכאלו, וסוף סוף היא מבינה על מה הם דברו.
היא לא רצתה שזה יגמר!
אם היא העזה להנות מהלטיפות, הנשיקות שלו במקום הכל כך אישי שלה, גרמו לה לסחרחורת.
היא שמעה את עצמה פולטת גניחות, שהיא לא ידעה שקיימות בתוכה.
היא נאנקה, זזה במקומה, רוצה לברוח וכל כך רוצה להישאר.
טל לא יכל להפסיק. כבר מזמן הוא לא הרגיש שהוא מענג ככה אשה. סוף סוף.
אחרי 7 דקות, ההפקה סימנה להם שניתן להפסיק.
"הבנו שאתם נהנים, בקצב הזה, אתם בכל מקרה תקטפו את הניצחון".
טל הרים את הראש מבין רגליה, מנגב בגב ידו את הפה שלו, מחייך מאושר למראה של לאה,
נשענת אחורה על גב הספה, עיניה עצומות וחיוך מרוח על שפתיה.

מיקי נראה מהוסס, מסתבר שדווקא הדוסית הזו יודעת לעשות חיים, הוא חשב לעצמו, למה לא קבלתי אותה כבת זוג…
מיקי הרים את הקוביות, מתלבט עם עצמו.
חופשי וחופשי, וואו, מעניין לאיפה קרן תקח את המשימה.
קרן הורידה את הגופיה הקטנה, התיישבה עליו, פורמת את חולצתו בזריזות.
"השדיים שלי רוצות אותך, ממש ככה בגובה הפה" היא הגישה לו את השדיים שלה הישר של פיו.
מרגישה בין הרגליים את האבר שלו שתפח בינתיים במכנסיים.
השדיים שלה התנענעו מולו, הוא שיחק בהן, לש אותם בשתי ידיו הגדולות.
מחזיק את הפטמות, צובט ועוזב. קרן גנחה קלות, לאה רשמה לעצמה בראש, שהגניחות שלה נשמעו הרבה יותר טוב…

אבל אז הגיע תור לאה וטל, והפעם כנראה הגיע תורה לענג קצת את טל.
הקוביות לא השאירו מקום להרהר: זין, חופשי.
בהחלטה של רגע ובלי הרבה מחשבה, לאה החליטה שגם לטל מגיע להנות.
היא אפילו לא חיכתה שהוא יפתח את הכפתורים במכנסיים.
היא התכופפה, נעמדה על ברכיה, ועזרה לו לחשוף את איברו הגדול.
"אל תתן לי לחכות, כל התעוזה תברח ממני עוד רגע, רק תן לי לסיים עם המשימה הזו ולברוח" לאה אמרה בקול מבוהל.
"רוצה לוותר? לא חייבים…" טל רק ניסה להגיד את זה כשלאה היסתה אותו במבט של אשה שיודעת בדיוק מה היא רוצה, ועכשיו!
לטל לא נותר אלא להשען אחורה ולהנות.
הוא לא האמין שלאה אף פעם לא מצצה לגבר.
היא היתה הכי מנוסה שיכול להיות.
הפה שלה עטף את הזין הענק של טל בערגה.
הלשון שלה שיחקה בו, עולה ויורדת לאורך האבר.
ההפרשות שלו מילאו את הפה שלה, היא טעמה טעם חדש, טעם לא מוכר, והיא אהבה את זה.
היא המשיכה, חיה בבועה משלה.
מרגישה את גבריותו הולכת ותופחת לה בפה.
הוא נאנק, גנח, היא התלבטה אם היא מציקה לו.
היא הרימה לרגע את עיניה, והמראה היה מהפנט.
טל פשוט היה בתוך עונג צרוף, שנמתח לכל אורכו. כל גופו הביע הנאה.
היא המשיכה בשלה, מרגישה איך העולם סביבה משתנה.
היא חשבה לרגע אחד על בעלה, על הסקס איתו שהוא כ"כ שונה מכל מה שהתנסתה פה היום.
על החוויות שהיא עברה בשעות הספורות שעברו.
והיא פשוט לא הצליחה להתנתק מטל.
לבסוף טל היה זה שניתק אותה כמעט בכח.
הוא התנצל, אבל הוא רוצה לגמור לה בפה, וזה יהיה עוד רגע.
"בחיים לא חשבתי שעיסוק חופשי בזין שלי יהיה כ"כ טוב" הוא לחש לה באוזן.

בהפקה התחילו לחשושים סביבם.
"אולי נפסיק את המשחק?"
"לא הלכנו רחוק מדי, בבחירת השחקנים והמשימות?"
אבל אז הם שמעו את השורה התחתונה "יש לנו מנצחים, והם מנצחים ברוב קולות!".
את הפרס לאה כבר לא קבלה שם.
היא לקחה את הבגדים הצנועים והשמרנים, ומיהרה לשרותים.
היא התלבשה, סדרה את הפאה שלראשה, תקנה את האיפור השמרני, ומיהרה.
הלאה משם.
להשאיר את החוויות של העולם הוא הרחק ממנה. הרחק מחייה.
היא נכנסה למונית הראשונה שהיא מצאה, מורה על הכתובת בעיר החרדית.
חוזרת אל לאה שהיא הכירה.
לאה שכבר לא תשוב להיות.