משבר קורונה- חלק ד

חלק א של הסיפור, חלק ב, חלק ג, חלק ד, חלק ה

 

עברו פחות מעשר שניות מאז נסגרה דלת האמבטיה ועד ששמעתי את קולות המים הזורמים והדמיון שלי התחיל לפעול, וכך גם הקישוי הדרוך בתוך מכנסי.

דמיינתי את האישה עם הגוף המושלם הזה עירומה כעת באמבטיה, כיצד המים שוטפים את שני עופריה, זולגים מכוח הכבידה מחלקו העליון של החזה ומלטפים את הטפיחות המגרות, את הפיטמות, עד שנופלים מטה אל רצפת המקלחון דרך הבטן החטובה והרגלים הארוכות.
עמד לי בצורה בלתי יאומנת, עד שאפילו הזויות של החבילה שלי הכאיבו לי והייתי חייב לנסות לסדר את החבילה במכנס.

מה אני עושה?
אני נמצא עם אישה נשואה, כל כך פגיעה, וחושב עליה עירומה??

המצפון היכה בי…והייתי חייב לשנות מחשבות ולכן שלפתי את הנייד- הגיע הזמן לעדכן את אשתי חגית שאני בסדר.
את הדקות הבאות העברתי בשיחה עם אשתי ומתן הסברים על מה שעברתי היום. סיפרתי לה על קרן, אך כמובן שלא סיפרתי שאנו עומדים ללון באותו החדר.
"איך היא חמודה?" שאלה אותי חגית.
"חמודה, אך לא כמוך!" ניסיתי להחניף.
"חחח, חנפן. יש לך מזל גדול שאני יותר מרחמת עליך מאשר כועסת…טוב, אתה נשמע גמור, לך לנוח" נפרדה ממני אשתי.

צעדתי לעבר תיקי משתומם שוב מהחדר המיוחד הזה שנראה כמו בסרטים.
התחלתי לסדר את הבגדים שלי בארון. החליפה, והחולצות המכופתרות- בתליה.
שאר הבגדים כמו חיילים, מסודרים למופת.
מצאתי גם מגירה גדולה פנויה וטמנתי בהן את כל הגרביים והתחתונים שלי. מזל שאני מביא תמיד רזרבות למקרים שארצה להחליף גם באמצע היום. חבל שאין לי איך לכבס את הבגדים המשומשים.

סידרתי לי את הבגדים למקלחת, מכנס כדורסל וחולצה של גולני מהטירונות.
קראנק קראנק
שמעתי מפתח מסתובב וממנו יצאה קרן, שיערה עטוף במגבת ועל גופה לבשה טישרט רחב וחצאית עד מעל הברך.
היא חייכה אלי חיוך מבויש ואמרה "סליחה שהתעכבתי כל כך הרבה…פשוט זאת הייתה מקלחת שקשה לתאר".

"אני שמח שטוב לך…כלומר כעת …אחרי כל מה שעברת"

חייכתי בסיפוק, מרגיש את חום חיוכה המודה לי על המחווה.

נכנסתי לאמבטיה ונעלתי את הדלת, היו שם מקלחון, אסלה, כיור… ומכונת כביסה.

פתחתי את הדלת למחצה וקראתי בקול "קרן, את רוצה לכבס בגדים? אני חושב שאני אעשה מכונה צבעונית".

"כן!!" שמעתי את קולה צוהל…
חזרתי אל החדר וראיתי אותה יושבת עם רגל אחת מקופלת על המיטה, ורגל שניה ניצבת על רצפת החדר.
ממבט חטוף ניתן היה להבחין לראשונה בבשר רגליה ללא גרביון או בגד כלשהו. בשר טהור ופריך.

כשניגשתי אל התיק שלי ואספתי את הבגדים לכביסה, קרן הזדרזה לעבר האמבטיה עם שקית גדולה מלאה בבגדים מלוכלכים…וכאשר הצטרפתי גם אני אל עבר חדר האמבטיה נכנסתי בדיוק כשקרן התכופפה ממש אל פיר מכונת הכביסה, שני אחוריה מתנוססים מולי בהתרסה.
השקית הגדולה עמדה בין רגליה והיא בחרה מתוכן פריטים התואמים לכביסה צבעונית.

הבטתי ברגלים הארוכות הללו, המפוסקות ברוחב השקית, גופה ב90 מעלות וישבנה עומד מתנוסס בגאווה כאילו משוויץ עד כמה הישבן שלה אלוקי.

התקרבתי עם ידי מלאות בבגדים מלוכלכים…במרכז מפשעתי מתנוסס איברי הנפוח, מרחק של 20 ס"מ מהישבן המתוח מולי…נכספתי בערגה שקשה לתארה להצמיד עצמי אל אחוריה ולתת לה להרגיש כיצד הקישוי שלי עומד דום לקראתה, בואכה למרכז האחוריים.

"בוא, תן לי את הבגדים" אמרה מודיעה כי הבחינה שאני שם… והושיטה ידה לאחור. היא אחזה בידיה את בגדי המלוכלכים כולל תחתון משומש…ואני רק מה שיכולתי לחשוב עליו זה הפלג גוף הנדיר הזה שמכופף ממש מולי, כאילו מזמין אותי לבקר בו.

"תודה" עניתי וניסיתי לאבד ריכוז בישבן המחוטב הזה.

"שמוליק, תחפש איפה אבקת הכביסה" היא הרימה את ראשה לכיוון מעלה…כאילו רומזת לי שהיא חושבת שהיא מאוכסנת שם.

אכן מעל מכונת הכביסה עמדה ארונית. ניסיתי לאגף מהצד כדי לא להיות צמוד אל קרן. והצלחתי בקושי רב לפתוח את דלת הארון. עם המזל שלי ראיתי את כפסולות הכביסה הנמסות בדיוק בצד השני של הארון.
"קרן, זוזי קצת בבקשה" ביקשתי ממנה והיא הזיזה עצמה במקצת מניעה את ישבנה ולא שמה לב ששיפור העמדה שלה לא ממש עוזר לי. מיקומה החדש לא מספיק כדי שאתמתח ואצליח להגיע לאבקה מבלי להשתפשף בה.

הבטתי על גבה וראיתי כיצד החולצה שלה עלתה וגילתה לי 10 ס"מ מהגב שלה המחוטב אף הוא למישעי…הצצתי אל החלק התחתון של חולצתה וראיתי את כל צורת מותניה משני הצדדים.
האם היא לובשת חזיה? נשאלה שאלת מיליון הדולר.

"מצאת?" שאלה קרן וקטעה את חוט מחשבתי. ראיתי אותה בוררת עוד כמה פריטים מתוך השקית ומכניסה אותם אל תוך מכונת הכביסה.

נשמתי נשימה והתמתחתי, שולח את ידי ומתקרב אל חומר הכביסה…
"כןןןן…" עניתי לשאלתה תוך כדי שהתמתחתי…כמעט מגיע, ואז….. מרגיש את הכידון האימתי שלי פוגש בבשר הפלח השמאלי שלה…נלחץ עליו, לא חזק מדי…אך כנראה שמספיק כדי שהיא תרגיש בי.לפחות כך אני הייתי בטוח.

הבאתי לה מהחומר והיא הכניסה אותו למכונה, אחרי שסגרה את השקית שלה עם הבגדים שבחרה לא לכבס.

כשקרן הזדקפה, המקום הראשון שהביטה בו היו החלציים שלי…מבחינה בבליטה שבמרכז מכנסי שניסתי להסתירה עד כמה שיכולתי, כנראה ללא הצלחה רבה.

"טוב, ניתן לך להתקלח" אמרה לי קרן מבלי להיישיר מבט אל עיני, מביטה שוב במבט חטוף על עבר כרבולתי ויוצאת מהחדר סמוקה מאוד, אולי בגלל שהתכופפה, אולי בגלל המגע באחוריה…ואולי בגלל הזקפה שהבחינה בה.

סגרתי את הדלת, מרגיש זקוף כמו בן 20…נכנסתי למקלחת ערום והזין שלי הטלטל מעלה ומטה כקפיץ לפי קצב הצעידה שלי.

המקלחת היית חמה, וכל כולה התרכזתי בקרן.
היא מהממת האישה הזאת, אך שנינו נשואים ודתיים…
די, תחשוב על משהו אחר, ניסיתי לשנות מחשבה…אך ללא הועיל.

סיבנתי את התורן שלי, מסבן בסבון ריחני בריח לימון מכיפת האיבר ועד הבסיס המתחבר למפשעה ולשק האשכים וחוזר חלילה.

"קרן" חשבתי והנעתי את ידי על איברי, חושב על החיבוק, על המגע במכונית ועל מה שהתרחש לפני שתי דקות ליד מכונת הכביסה.
פתחתי את פי והרגשתי כיצד מתפתחת בי הבערה, מים שטפו את פי ועטפו את כל שרירי גופי, סביב השכמות המשולשות מהמשקולות, אל שיפולי ביטני והחזה, שוטפים את שרירי הבטן הבולטים, זרועותי החסונות ששריריהן באלכסונים נפוחים נרטבים ממים וסבון.

"קרן" שוב חשבתי על דמותה הנשענת על השיש, נוגסת בתפוח….ואז לא עמדתי בזה יותר עוד והשפרצתי במספר מטחים רב את כל זרעי על קיר האמבטיה.
סיימתי לנקות ולהתנקות ולבשתי את בגדי שהכינותי מראש ויצאתי אל חדר הלינה.

החדר היה חשוך מלבד אור האש באח…וככל שהתקרבתי יותר לכיוון מרכז החדר, הבחנתי בגופה של קרן השרוע על מיטת האפריון.
התקרבתי, עינייה עצומות ונשימות עמוקות מלאות מאפה, צווארה וחזה עלו וירדו בקצב שקט ורגוע…

היא ישנה שנת ישרים, כנראה שקרסה על המיטה.

הבטתי בעונג בשפתיים הבשרניות שלה שהסבו את תשומת ליבי אליהן לא מעט פעמים היום.

כיאה לאישה נשואה הנמצאת עם גבר זר…
היא חבשה על ראשה מטפחת, אומנם כבר ברישול קל שנתן להציץ ולראות לא מעט משערה הערמוני והשופע.

הבטתי בחזה הזקוף והמפואר של קרן, מביט רק לשניה קלה לכיוונו, כאילו אני חושש שהיא תראה אותי בוחן אותו.
התאמצתי בחושך והייתי מוכן להישבע שאני יכול להבחין בבליטה קטנה במרכז השד העליון.
רגליה גלויות, עד למרכז ירכיה, הצבע החיוור שלהן יחד עם אור האש הלוחשת, גרמו לי להתעורר כאילו לא השפרצתי את כל מטעני לפני כמה דקות במקלחת.

הבטתי בצידה השני של המיטה, מיטה זוגית מפנקת לשני בני אדם…

ובכלל לא חשבתי על זה עד עכשיו שאין כאן בחדר שום מקום אחר המתאים לשינה מלבד כאן לצידה של קרן.

נשמתי נשימה עמוקה…

היות וקרן ישנה על גבי השמיכה שלה, משכתי את השמיכה המיועדת לי וכיסיתי בה את קרן בזהירות, מכסה את הרגלים, מכסה את החזה הזקוף…
סבתי אל צידה השני של המיטה והבטתי על הצל המוטל על צד המיטה הריק… צל בשל גופה של קרן החוצץ את אור האח הישיר.

שלחתי את ידי ולקחתי את הכרית מן המיטה.

כרעתי על גבי השטיח הפלומתי, אוחז בכרית בשתי ידי וקיפלתי את ברכי כשעדיין התורן שלי מתוח בחוזקה רבה מעוצמת המשיכה לקרן השוכבת פרקדן במיטה שמעלי.

מהר מאוד שקעתי בשינה עמוקה

Loading

6 מחשבות על “משבר קורונה- חלק ד”

  1. סיפור מדהים מנוסח להפליא עם סדר כרונולגי מדהים …יש שני גיבורים לסיפור ועלילה מעלפת מחכה לפרק הבא כמו סדרת טלוויזיה מותחת ע נ ק !!!!

    הגב
  2. אין אין. ככה זה כשבייניש הוא הכותב.
    שלמוווות.. הנאה צרופה..
    דווקא בגלל שהם עדיין לא מימשו כל אקט מיני ביניהם.
    והתאורים שלך… אוחחחח

    מחכההההה להמשך יותר מתמיד
    פייגי

    הגב
  3. וואו תשמע אתה טוב..לפרק הבא של משחקי הכס לא חיכיתי כמו לפרק הבא של הסיפור הזה..אתה לא נורמאלי!!

    הגב
  4. וואו, איך בנית כאן מתח מיני מטורף.
    אני כבר לא יכול לחכות שהם ישכבו

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן