מאת הדוב הצפוני
חלק ראשון – התגשמות החלום
המחשבה על מפל דבורה, על המים הצוננים, על הרוח נושבת קרירה ועל הנוף הפראי והמרהיב של הגולן, הציפו בי געגוע עז. שנים חלמתי על הרגע הזה. הרגע בו אחלוק את הפינה הקסומה הזו עם מישהי מיוחדת. עכשיו אני חייל המוצב פה בגולן והחלום נראה בהישג יד.
שלפתי את הטלפון וחייגתי למאיה, חברתי מזה חודשים ספורים. "היי מאיה, מה קורה? תקשיבי, יש לי רעיון לטיול ספונטני…"
מאיה התלהבה מההצעה. קבענו להיפגש למחרת בבוקר, והבטחתי לה הפתעה. דמיינתי את פניה הנדהמות כשאוביל אותה אל המפל, את החיוך המתוק שיפרס עליהם, ואת האושר שיאיר בעיניה.
למחרת, עם הזריחה, אספתי את מאיה בצומת קרוב לבסיס. היא לבשה שמלה קיצית קלילה, שערה השחור והגלי מתבדר ברוח, ועיניה הירוקות נצצו בהתרגשות. חייכתי אליה, מצפה לבאות.
נסענו בדרכים צרות ומתפתלות, חולפים על פני שדות מוריקים, מטעי זיתים, וחורבות כפרים סורים. השמש טיפסה אט אט בשמיים, צובעת את הנוף בגוונים חמים.
הגענו אל חניון מפל דבורה. הובלתי את מאיה בשביל היורד אל הנחל. רחש המים נשמע מרחוק, הלך והתגבר ככל שהתקרבנו. לפתע, נגלה לעינינו המפל במלוא הדרו. מים צלולים זרמו בעוצמה על הסלעים, ונפלו לתוך בריכה טבעית קסומה. קרני השמש חדרו מבעד לעלים ויצרו משחקי אור וצל מרהיבים.
מאיה פלטה קריאת התפעלות. היא רצה אל המפל, טבלה את רגליה במים הקרירים, וצחקה בקול. חייכתי, שמח שהצלחתי להפתיע אותה ולרגש אותה.
פרשנו שמיכה על הדשא, סעדנו את ליבנו בארוחת בוקר שהבאתי, שוחחנו וצחקנו וחלמנו ביחד על העתיד. הרגשתי קרוב למאיה מתמיד.
השמש זרחה והאירה על גופה של מאיה באור נעים. היא שכבה על הגב, עיניה עצומות, טיפות מים קטנות נצצו על עורה החלק. הבטתי בה בהערצה, ליבי פועם בחוזקה. מעולם לא ראיתי אותה כל כך יפה, כל כך שלווה, כל כך… חשופה.
התקרבתי אליה לאט, מעט בהיסוס. רציתי לגעת בה, ללטף את שערה, לנשק את עורה החם. אבל לא רציתי להפר את השלווה, את הקסם של הרגע.
לבסוף, התיישבתי לצידה, וליטפתי בעדינות את שערה. מאיה פקחה את עיניה וחייכה אליי חיוך רך.
"הכל בסדר?" היא שאלה.
"הכל מושלם," לחשתי, "מעולם לא הייתי מאושר כל כך."
רכנתי ונישקתי אותה בעדינות. הנשיקה הייתה רכה, מתוקה, מלאת אהבה. מאיה השיבה לי נשיקה, וידיה חיבקו את צווארי. מאיה לקחה את ידי והניחה על החזה שלה. "תרגיש" אמרה בלחש. הרגשתי את דפיקות הלב. היא שלחה את ידה השניה לאחור, משחררת
את חזיית הביקיני, חושפת את חזּה היפה, מעוגל ומוצק. פטמותיה זקורות מהתרגשות. הבטתי בה נפעם. ליטפתי את עורה הרך, מרגיש אותו מצטמרר תחת אצבעותיי. מאיה נאנחה. היא משכה אותי קרוב יותר, שפתיה מחפשות את שפתיי. התנשקנו בתאווה, לשונותינו משתלבות, גופנו לוחצים זה בזה. הרגשתי את ליבי עומד להתפוצץ מאושר.
ידעתי שזה לא רגע למהר. רציתי להעניק למאיה את כל הזמן שבעולם. לאפשר לה להיפתח, לפרוח, להתמסר. ירדתי על ברכיי. עיניי נעוצות בעיניה, מבקש רשות ללא מילים. מאיה חייכה אליי חיוך רך ומלא אמון, ופישקה מעט את רגליה. מזמינה אותי להמשיך.
לשוני נגעה קלות בבטנה, מעלה צמרמורת נעימה על עורה. ליקקתי ונישקתי את עורה הרך, טעמתי את מליחותה, את מתיקותה. התקדמתי לאט, מנשק בעדינות את יריכיה הפנימיות, מותיר שובל של נשיקות רכות. מאיה גנחה בקול חרישי, גופה מתנועע קלות. לשוני, לחה וחמה, החלה במסע ארוך ואיטי. טעמתי את טעמה המלוח-מתוק של מאיה והתקדמתי אט אט כלפי מעלה. ציירתי עיגולים קטנים בלשוני סביב אזור החיץ שלה, מעורר בה גלים של עונג.
מאיה עצמה את עיניה, גופה קמור מעט, נשימותיה הופכות מהירות ושטחיות.
לשוני המשיכה במסעה, מתפתלת ועולה, מלקקת את שפתיה הפנימיות הרכות. הרגשתי את גופה של מאיה רועד מתחתיי, שמעתי את אנחותיה הופכות לגניחות עדינות.
הגעתי אל הדגדגן. ליקקתי אותו קלות, שוב ושוב, בקצב איטי ומפתה. מאיה לא יכלה עוד לעצור את עצמה. גניחת עונג רמה פרצה מגרונה, וידיה לחצו את ראשי אל ערוותה, כאילו מבקשות ממני עוד, עוד ועוד…
חייכתי חיוך קטן אל תוך הכוס שלה. מצאתי את הדרך! כיווצתי את שפתיי, אספתי בעדינות את הדגדגן המאדים והמגורה ביניהן ושאבתי אותו אל תוך פי. יניקה ארוכה ואיטית, ואחריה עוד אחת, ועוד אחת. מאיה קישתה את גבה, ראשה נזרק לאחור, גופה רעד והיא לא יכלה עוד להתאפק. גניחה רמה, כמעט צעקה, פרצה מגרונה.
"דניאל…" היא קראה בשמי, קולה רועד, "אני… אני…"
היא לא הצליחה לסיים את המשפט. גופה התכווץ, אגנה נע בתנועות קצובות כלפי פי, כאילו מחפש את המגע, את החיבור. המשכתי ביניקות הארוכות, עוטף את הדגדגן. גופה של מאיה התקשח, נשימתה נעצרה לרגע. עוד יניקה אחת, חזקה וארוכה ופרץ נוזל אהבה חם שטף את פי והרטיב את המגבת תחתינו.
מאיה צעקה, עיניה עצומות בחוזקה. היא אחזה בשערי, ציפורניה ננעצות בי, כאילו מפחדת לאבד את אחיזתה במציאות.
עוד לא ראיתי אישה מגיעה לשיא כזה, חווה עונג כל כך עוצמתי. גל של אושר הציף אותי. גאווה על כך שהצלחתי להביא את מאיה למצב של שכרון חושים טהור.
מאיה פקחה את עיניה לאט, מבטה מעורפל. חיוך רחב התפשט על פניה. היא משכה אותי אליה, ונישקה אותי בלהט.
"תודה," לחשה. קולה צרוד מהתרגשות, "תודה שהבאת אותי לשם." חייכתי אליה חזרה.
שכבנו מחובקים דקות ארוכות, מסדירים את נשימתנו. מאיה לחשה לי "אחת אפס לך! אני רוצה להשוות" אמרה ושלחה את ידה אל מתחת למכנסי, שולפת את איברי שהחל להתעורר…
צחקתי. מלטף את שערה. "אני מחכה בקוצר רוח" לחשתי לה, גופי רועד בציפייה.
היא החלה לנשק אותי בעדינות. תחילה על שפתיי, אחר כך על צווארי, על כתפיי. ידה טיילה על גופי, מרגישה את שריריי המתוחים. כשהגיעה אל חגורת מכנסי, פתחה אותה באיטיות מפתה והחליקה פנימה, מלטפת את תלתלי ערוותי, מעוררת בי צמרמורת נעימה.
לבסוף, הגיעה אל יעדה. עטפה את הזין שלי, שהחל להתעורר לחיים תחת מגעה ולשה אותו בעדינות, מרגישה את קשיותו.
נאנחתי בהנאה. הבטתי במאיה, עינינו נפגשו, וחייכנו זה לזו. ידעתי שאני בידיים טובות. "מוכן?!"
הנהנתי. לא מסוגל לדבר מרוב התרגשות.
מאיה הפשילה את מכנסיי ושערה העדין נגע בבשרי. מעביר צמרמורת בכל גופי. היא קרבה שפתיה אל קצה איברי והחלה לכסות אותו בנשיקות קטנות ועדינות. לשונה הרטובה ליקקה אותו, טועמת את הטיפה המלוחה בקצהו, מעוררת בי גל של חום. גנחתי בקול. אני על סף התפוצצות. לא אוכל לעצור את עצמי עוד הרבה זמן.
מאיה המשיכה "לשחק" בצעצוע החדש שלה. מלטפת, נושכת ומלקקת. היא הקיפה את ראשו בפיה והחלה לינוק אותו לאט, בתנועות מעלה ומטה. עצרתי את נשימתי, גופי רועד. מעולם לא חוויתי עונג כזה.
מאיה הרימה את מבטה ופגשה במבטי. היא ראתה את התשוקה בוערת בי, את ההנאה מציפה אותי. היא חייכה חיוך קטן, וסגרה את פיה סביב הזין שלי שוב. הפעם בתנועות מהירות וחזקות יותר.
לא יכולתי לעצור את עצמי יותר. גנחתי בקול רם, והרגשתי את נוזל הזרע מתפרץ ממני, וממלא את פיה של מאיה. צנחתי בחזרה על המגבת, מותש אך מאושר.
מאיה המשיכה לינוק אותי עד לטיפה האחרונה, ואז שחררה לאט וחייכה אליה. "אחד אחד!" קראה בקריאת ניצחון.
חייכתי, ליבי מלא אהבה והכרת תודה.
חלק שני – עוד ניצוץ בפנטזיה
לאחר שוויון במשחק החלטנו לצאת להפסקה ולהכנס למים הקרים, עירומים ומאושרים חיבקנו אחד את השניה והתנשקנו.
המים הקרים של הבריכה היו ניגוד מושלם לחום גופנו הלוהט. צעדנו יד ביד אל עבר הבריכה.
נכנסתי ראשון למים, גופי נדרך לרגע מהקור. מאיה צחקה וטבלה את בהונות רגליה במים.
"קר!" קראה, אך מיד קפצה אל זרועותיי.
כשהמים עוטפים אותנו בקרירות מרעננת, חיבקנו זה את זו בחוזקה, גופינו העירומים לחוצים זה לזה. מאיה נצמדה אליי, שדיה לוחצים אל חזי. העברתי את ידיי על גבה, מלטף את עורה הרטוב. מאיה השיבה לי ליטופים.
הרמתי אותה בזרועותיי, וסובבתי אותה במים. היא צחקה, שערה השחור מתפזר סביבה כמו הילה. הורדתי אותה לאט, עד שרגליה נגעו בקרקעית הבריכה.
נשארו חבוקים במים הקרירים, נהנים מהקרבה, מהשקט, מהיופי של הטבע סביבנו.
הרגע הזה, במפל דבורה, היה רגע של קסם טהור. רגע של אהבה, של אינטימיות, של חיבור עמוק, אבל יש לי עוד ניצוץ אחד בפנטזיה שלי )שהפכה להיות שלנו(…
מעבר למפל יש מערה קטנה ונסתרת. קיוויתי שיום יבוא ואביא לשם את האחת. היום הגיע!
שחיתי אל גדת הבריכה והזמנתי את מאיה לבוא איתי…
"מאיה", קראתי לה. "בואי איתי, אני רוצה להראות לך משהו".
טיפסתי על הסלעים החלקים והיא בעקבותיי. צעדנו יד ביד בשביל צר ונסתר, מוקף בצמחייה עבותה.
לפתע, נגלתה לעינינו המערה. פתח קטן בסלע הוביל אל חלל אפלולי וקריר. קרני שמש חודרות מבעד לסדקים, יוצרות משחקי אור וצל מרהיבים על קירות המערה.
מאיה פלטה קריאת התפעלות. "וואו! איזה מקום קסום".
היא נכנסה פנימה. ידיה מלטפות את קירות הסלע הקרירים. נכנסתי אחריה, ליבי פועם בהתרגשות.
"זה חלום שלי" אמרתי, "להביא לכאן מישהי מיוחדת".
מאיה הסתובבה אליי, עיניה בורקות. "ואני מיוחדת?" שאלה בחיוך שובב. משכתי אותה קרוב אליי, חיבקתי אותה חזק. "את הכי מיוחדת בעולם" לחשתי לה באוזן.
התנשקנו. הפרטיות, המסתורין, האווירה המיוחדת – הכל יצר תחושה של אינטימיות עמוקה וחופש. היינו לבד, מנותקים מהעולם, שקועים בעולם משלנו. ה"שיוויון" שיצרנו במשחק המקדים, ההדדיות והכבוד, אפשרו לנו להתחבר זה לזו באופן מלא, ללא היסוסים.
הובלתי את מאיה אל עבר קיר המערה, גבי נשען על הסלע. תמכתי בה כשגופה נשען עליי, רגליה כרוכות סביב מותניי. עינינו נפגשו, וחייכנו זה לזו.
חדרתי אל מאיה באיטיות, מרגיש את חומה המוכר עוטף אותי. היא גנחה בהנאה, גופה מתנועע בקצב תנועותיי, תנועה הרמונית.
היא החלה להניע את אגנה קדימה ואחורה, בקצב גובר והולך. הרגשתי את גופה מתהדק סביבי, את נשימותיה הופכות למהירות ושטחיות. היא קרובה, קרובה מאוד.
מאיה גנחה, קולה מהדהד בין קירות המערה. גופה התכווץ, ופרץ של נוזל אהבה שטף אותי. הרגשתי איך הוא נוזל על רגלי. עצמתי את עיניי, רועד בהתרגשות. גם אני קרוב מאוד. המשכתי לנוע. תנועותיי חזקות ומהירות יותר, עד שהגעתי לשיא. יורה את זרעי אל רחמה בזרם חזק.
צנחנו זה על זו, מותשים אך מאושרים. התאחדנו במערה הקסומה. האהבה בינינו פרצה כמו מעיין נסתר, זורמת בעוצמה וממלאת את המערה בתחושה של קסם.
נישקתי את מאיה בעדינות, מלטף את שערה. "את מדהימה" לחשתי. מאיה חייכה. "גם אתה" לחשה בחזרה.
תודה על הציניות הנורמלאית בזמן האחרון
מקללים מכים שולטים ז׳אנרים שאני באופן אישי לא מתחבר אליהם שוב תודה
תודה. גם לדעתי כבוד הדדי יכול "לעשות את זה" נעים ומגרה.
התכוונתי למיניות ולא ציניות