מעילה

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, מהקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

אזהרה : סחיטה באיומים היא עבירה פלילית ודינו של הסוחט הוא מאסר!  מערכת יחסים מינית בין ממונה לכפיפה שלא בהסכמה אמיתית והדדית עשויה להיכלל במסגרת החוק להטרדה מינית!

ההזמנה להגיע עם מיקה, אשתי, למנהל שלה לא הפתיעה אותי, הייתי בטוח שהיא הולכת לקבל תעודת עובדת מצטיינת שתלווה בעוד בונוס שמן.

כבר כמה שנים שאשתי זוכה לבונוסים נדיבים בבנק שבו היא עובדת, סכומים שלא האמנתי שאפשר לקבל וששדרגו את איכות החיים שלנו בצורה משמעותית, קנינו דירה חדשה, מכונית חדשה לאשתי (לי יש רכב חברה),  סופי שבוע מפנקים בפריז, לונדון וברצלונה כולל כרטיסים למשחקי כדורגל, פעם אחת אפילו ברצלונה עם מסי מול ריאל-מדריד עם רונלדו ופעם אחרת הדרבי של מנצ׳סטר באולד-טרפולד, בקיצור עשינו חיים ולא מהמשכורת שלי כטכנאי בחברת תקשורת גדולה ומוכרת.

סוף סוף יצא לי לפגוש את אברהם, המנהל שלה, זה ששמעתי ממנה כל כך הרבה על כמה שהוא מעריך אותה. חייכתי אליו כשהוא ביקש מהמזכירה שלו בטלפון שלא יפריעו לנו וחיכיתי שהוא יתחיל לשבח אותה ויותר מזה שיכריז כבר על גובה הבונוס, הקיץ תכננו לנסוע לטיול ביפן, ו…״שלושה מיליון, שבע מאות ותשעים אלף, חמש מאות חמישים שקלים חדשים״ הוא אמר והביט באשתי שהחווירה.

לא הבנתי, היה לי ברור שזה לא הבונוס שהיא הולכת לקבל ו-״מה? מה זה?״ של תמהון נפלט לי.

״זה הסכום שאשתך מעלה בו עד עכשיו״ הוא אמר בשיוויון נפש וראיתי את אשתי הופכת לבנה כמו סיד.

״מה? מה? אני לא מבין, הרי היא עובדת מצטינת ואפילו הענקתם לה בונוסים״

״עובדת מצטיינת בתחת שלי״ הוא ענה בגסות, ״ובחיים היא לא קיבלה ולו גם בונוס קטן אחד פרט לאותם בונוסים של סוף שנה בסכומים של כמה אלפים בודדים שעל פי ההסכם הקיבוצי כולם מקבלים״

הבטתי באשתי שישבה לידי לבנה ובעינים מושפלות, כאילו מחפשת משהו שאיבדה ברצפה, ״זה נכון? לא קיבלת את כל הבונוסים ההם?״

״זה נכון״ היא ענתה בקול חנוק.

״אז מאיפה הכסף?״ עדיין לא קלטתי.

״היא מעלה, שזה מילה מכובסת לגנבה, אם עוד לא הבנת אשתך גנבת! ואיך אומרים? סוף גנב לתליה או במקרה של אשתך הרבה שנים בכלא״ הוא אמר בקול מזלזל, ״ועכשיו תראו,״ המנהל חזר לאותו קול תקיף וסמכותי שלו, ״יש לכם שלוש אפשרויות: הראשונה שאני פונה למשטרה ועם כל ההוכחות שיש לי זה כנראה יסתכם בהרבה מאד שנות מאסר ואני לא צריך לספר לכם מה יעשו שם בכלא לאשה יפה כמו אשתך,״ הוא צחק, צחוק זימתי כזה, ״השניה שאשתך תחזיר את כל הכסף עד מחר בבוקר פלוס מכתב התפטרות וויתור על כל פיצוי שמגיע לה על פי חוזה העבודה שלה״

״אבל,״ התפרצתי, ״אין לנו עד מחר וגם אחרי שנצליח למכור את הדירה והמכונית לא יהיה לנו את כל הסכום״

״והאפשרות השלישית,״ הוא התעלם מדברי והמשיך, ״אשתך שייכת לי! במשך שנה אני עושה בה ככל העולה על רוחי, כאן במשרד ובעיקר לידך! אצלכם בבית! אני מקבל מפתח לדירה שלכם, אני מגיע מתי שאני רוצה ומזיין אותה כמה שאני רוצה, איך שאני רוצה ואיפה שאני רוצה וכשבא לי אני קורא לך לעמוד בפינה, עירום! לראות איך אני דופק את אשתך ו…״ הוא גיחך, ״לאונן! חדר השינה שלכם הוא רק שלה ושלי, אתה לא ישן שם איתה גם אם אני לא מגיע! אתה גם לא מזיין אותה בכל השנה הזאת, הכוס שלה שמור רק לי! אקסקלוסיבי! התפקיד שלך הוא לשרת אותנו,״

״אבל,״ התפרצתי, ״ מה אתה רוצה ממני? אני לא גנבתי״

״אתה בעלה, לטוב ולרע, ההצעה היא לעיסקת חבילה, שניכם או אין דיל, שניכם חייבים להסכים!״ הוא רעם בקול הבס התקיף שלו והמשיך, ״ובסוף השנה אני מפטר אותה, בהסכמתה, והיא מקבלת את כל התנאים על פי החוזה פלוס מכתב המלצה חם, זהו, אם אתם רוצים תתיעצו בפינה שם״ הוא הצביע על פינת הישיבה הקטנה שבצד החדר, ״שבע דקות, וכדאי שתבואו עם התשובה הנכונה,״ הוא חייך את אותו חיוך זימתי שלא השאיר ספק לאיזה תשובה הוא מכוון, ״ואם לא אני מתקשר למשטרה!״.

״כפרה, אני לא הולכת לכלא״ אשתי לחשה לי ודמעות בעיניה ברגע שהתישבנו בפינת הישיבה.

״נשמה, את מבינה מה הוא רוצה מאיתנו?״ לחשתי לה חזרה.

״מבינה כפרה שלי, אבל אני לא הולכת לכלא, אני לא הולכת להיות השרמוטה של איזו בוצ׳ה וללקק לה ת׳טוטה כל ערב, וללקק זה המקרה הטוב, ראינו ביחד את ׳הכתום זה השחור החדש׳ אתה יודע מה קורה שם, אני לא רוצה שאיזה מישהי תעשה לי כוסה בפנים כי לא באתי לה בטוב, כפרה, תסכים, בשבילי, בבקשה״.

״נשארו ארבע דקות״ המנהל שלה הכריז בקול הבס העבה שלו.

״כפרה, אני לא יודע, תראי״ גמגמתי.

״מה נשמה?!? אני אמות אם אני אלך לכלא, אתה לא אוהב אותי,״ ועכשיו היא בכתה עם דמעות, ״זה מה שאתה רוצה שיקרה? שאני אמות? נכון? נכון?״ היא בכתה.

״חס וחלילה, את יודעת שאני אוהב אותךְ נשמה, מת עליך אבל תביני, אני בעלך ולראות אותו רוכב עליך זה, זה, זה״ גמגמתי, מחפש את המילה הנכונה.

״ולדעת שאני המזרון של כל הבוצ׳ות בכלא זה כן, אהה? ולדעת שהסוהרות לוקחות אותי ל"שִׂיחָה אישית״ ועושות בי מעשים מגונים זה בסדר, נכון? רק הכבוד שלך מדאיג אותך, אני לא! כפרה, תגיד שאתה מסכים, הוא לא צוחק, אני מכירה אותו, שנה ושמעת אותו, הוא לא ביקש את הכסף חזרה ו…״

״נשארו שתי דקות״ המנהל הכריז.

״תביני נשמה,״ התחלתי אבל היא קטעה אותי, הפעם בתקיפות, ״תבין אתה, כפרה, אנחנו בעל ואשה, לטוב ולרע! אם אני נופלת גם אתה נופל,״ היא עברה לאיומים, ״אני אספר במשטרה שאתה הייתה השותף שלי, שאילצת אותי ש…״

״דקה!״ הודיע המנהל, ״תזדרזו״

״נשמה אבל את יודעת שזה לא נכון, שאני לא״

״כפרה, אל תנסה אותי!״ היא קטעה אותי  בקול מאיים, ״אם אני נופלת אנחנו נופלים ביחד, תכין את התחת החמוד שלך, אתה תשב כמוני!״

״נשמה, את לא מתכוונת״

״אני כן!״ וזה היה כן החלטי ונחוש.

״עבר הזמן!״ המנהל הכריז, ״חבל״ הוא ציחקק והרים את שפופרת הטלפון וזמזם למזכירה, ״תקוה, תשיגי לי את״

״לא!״ צרחתי בפחד, ״אנחנו מסכימים!״

״בעצם לא צריך״ המנהל חייך ואמר לשפופרת, ״תדאגי רק שלא יפריעו לנו, גם לא בטלפון!״

שוב ישבנו מולו, הוא מצד אחד של שולחן המנהלים המהודר, מתרווח בכורסת המנהלים הגדולה מעור ואנחנו מהצד השני על אותם כסאות עור תואמים אבל נמוכים ממנו, תרגיל מנהלים ידוע כדי שלא נשכח מי פה הבוס. ״אני שמח שהחלטתם נכון״ הוא שלף כמה נירות מהמגירה והניח לפנינו, ״הטופס הראשון שאתם נדרשים לחתום זה מסמך שמירת סודיות״, מסמך מנוסח באותה לשון משפטית שהאדם הסביר לא יצליח להבין, והוא הסביר לנו במהירות מה כתוב בו, שאסור לנו לספר לאף אחד על העסקה שעשינו ועל מה שנעשה במשך השנה הקרובה, ״וזה תופס עד יום מותכם״ הוא ציחקק והניח לפני כל אחד מאתנו עט, ״תחתמו!״ ו…אשתי חתמה ראשונה, במהירות, כאילו מפחדת שהוא יתחרט, ואני אחריה.

״הטופס השני הוא כתב שיפוי, איך תדרשו לשפות אותי אם העניין ידלוף באשמתכם ויגרם לי נזק״ והוא הניח לפנינו עוד מסמך משפטי תפור היטב מכל הצדדים, והסביר את השיפוי הדרקוני הצפוי במקרה כזה ושוב סיים ב״תחתמו!״ ואפילו לא ניסינו לקרוא לפני שחתמנו.

המסמך השלישי היה כבר מסמך שהוא הכין, מסמך השעבוד של אשתי, פרוט חובותיה בשנה הקרובה, לא מסמך ארוך אבל כזה שמאפשר לו לעשות בה ככל העולה על רוחו במשרד ואצלנו בבית ואפילו אם ירצה לקחת אותה לסוף שבוע בצימר, בעיקר בנושא סקס אבל לא רק, ההתחיבות שלה לציית ללא תנאי, בלי שתהיה לה כל זכות לערער או לסרב, והעונשים שיוטלו עליה אם הוא לא יהיה מרוצה ושוב שנינו נדרשנו לחתום שאנחנו מסכימים ומקבלים על עצמנו.

המסמך הרביעי היה פרוט החובות שלי, בעיקר לשרת אותו ואותה כשהם יחד, לדאוג לכל גחמה שתעלה בראשו או בראשה, ו…על פי דרישתו גם לעמוד עירום ולראות איך הוא עושה את אשתי ולספר לו מה אני רואה או לאונן או שניהם ביחד! ו…גם כאן פרוט העונשים שיוטלו עלי אם הוא לא יהיה מרוצה ו…גם על המסמך הזה חתמתי.

החיוך על פניו של המנהל התרחב כשגם אשתי הוסיפה את החתימה שלה על המסמך האחרון, בדיוק כמו שאני חתמתי על זה שלה. ״אוקיי, השנה מתחילה עכשיו,״ הוא חייך לעברנו, ״שנה, 365 ימים, 8760 שעות שאתם עומדים לרשותי,״ הוא המשיך וראיתי את אשתי משפילה מבט, ״ומרגע זה את השרמוטה שלי, אתה לא מתנגד שאני אקרא ככה לאשתך?״ הוא חייך לעברי, חיוך ציני וכמו שהוא אמר את זה זאת לא הייתה שאלה.

בלעתי רוק, ברור שאני מתנגד אבל כנראה שאשתי מכירה אותי כי היא הביטה בי במבט נוקב, כזה של ׳דיר באלק! אל תעשה סצנה!׳ ושוב בלעתי רוק לפני שעניתי ״לא, אדוני״.

״יפה״ הוא חייך ופנה לאשתי, ״שרמוטה שלי, ראית את הסרט המזכירה?״.

״כן אדוני״ היא הסמיקה.

״זוכרת איך המזכירה עמדה ונשענה על השולחן שלו״

״כן, אדוני״ היא הסמיקה עוד יותר.

״אתה!״ הוא פנה אלי, ״תעמוד שם!״ הוא הצביע על צד השולחן, ״ואת, השרמוטה שלי,״ הוא פנה לאשתי כשנעמדתי במקום שרצה, ״עמידת המזכירה אני קורא לאיך שהיא נשענה על השולחן ואני רוצה שתעמדי ככה, אבל בדיוק!״.

שוב היה זה המבט של אשתי שעצר אותי מלצאת עליו, מבט שהבהיר לי שבעצם אני הסכמתי ואישרתי לו להתנהג אליה ככה. אשתי קמה ונעמדה לפני השולחן, התכופפה ונשענה עליו. ״אמרתי בדיוק״ הוא נעמד לידה והתחיל לתקן, העמיד אותה במרחק הנכון לדעתו, דרש שתשען רק על המרפקים וכפות הידים והרחיב את הפישוק ברגליה עד שעמדה לטעמו. ״כשאני אומר ׳עמידת המזכירה׳ ככה בדיוק את תעמדי!״ הוא הודיע לה, ״בעצם,״ הוא עצר והביט בה, חושב, ״תורידי קודם את החולצה והחזיה!״.

נראה לי שאשתי השלימה עם מצבה כי היא התישרה, הורידה את החולצה והחזיה, חושפת בפניו את שדיה העסיסיים, השדיים שאני כל כך אוהב לשחק בהם, ואפילו לא טרחה להסתיר אותם. ״יפה,״ הוא ציחקק, ״עמידת המזכירה!״ הוא פקד ואשתי חזרה לאותה עמידה, מקפידה על כל פרט, רק שעכשיו גם ראו את שדיה התלויים תחתיה מתנדנדים בקצב נשימתה.

המנהל ניגש מאחוריה והרים את שולי החצאית שלה והניח לה אותה על הגב, אחז בשתי ידיו בתחתונים שלה ומשך והוריד לה אותם, ״מהיום את לובשת לעבודה חצאית או שמלה!״ הוא הכריז, ״ולפני שאת נכנסת למשרד שלי את מורידה את התחתונים שלך, זה ברור?!?״ הוא החליק עם ידו בין רגליה, נוגע עם האצבע בין שפתי הכוס וראיתי את הרעד העובר בגופה.

״כן, אדוני״ היא ענתה וראיתי שהיא חורקת שיניים בניסיון שלא להתפוצץ עליו.

״יופי,״ הוא חייך לעברה, ככה אני אוהב את השרמוטה שלי וקבלי תיקון, כשאני אומר ׳עמידת המזכירה׳ ככה בדיוק אני מצפה שתעמדי!״.

״כן אדוני״

״עכשיו אתה,״ הוא פנה אלי, ״תוריד את המכנסיים והתחתונים עד הברכיים!״

״מה?!? אתה לא נורמלי״ לא התאפקתי.

״רון!״ הוא סטר לאשתי בחוזקה על ישבנה, ״אתה לא חרש, אתה גם לא מטומטם, כשאני אומר אתה מבצע! בלי לשאול למה! זה ברור?!?״

נשכתי שפתיים, שוב זה היה המבט של אשתי שהעמיד אותי במקום, לא הייתי צריך הסברים מה יקרה אם לא, זכרתי היטב על מה חתמתי רק לפני כמה דקות, ״ כן, אדוני״ הסמקתי והורדתי את המכנסיים והתחתונים עד הברכיים ולהפתעתי עמד לי, לא ממש הרגשתי מתי זה קרה.

״עכשיו אני הולך לזיין את אשתך,״ המנהל חייך לעברי כשהוא נעמד מאחורי אשתי, ״אתה מרשה לי, נכון?״ הוא שאל בקול מלגלג.

״נכון״ מלמלתי והסמקתי.

״נכון אדוני״ הוא תיקן אותי, מדגיש במיוחד את ה-אדוני, ״משרת טוב לא שוכח את האדוני״ הוא הוסיף בקול נוזף, ״פעם הבאה יהיה גם עונש, מבין?!?״.

״כן, אדוני״ הסמקתי.

״ואם יבוא לך אני מרשה לך לאונן״ הוא ציחקק כשהוא מפשיל את מכנסיו ואחריהם התחתונים עד הברכיים ו…עיניי נפערו לרווחה ובקושי הצלחתי להשתיק את ה-׳וואו׳ שאיים להתפרץ מפי כשראיתי מה מצפה לאשתי.

יש לו זין גדול, למנהל, משהו מהזן שבדרך כלל רואים בסרטים הכחולים, טוב, לא כמו חדקי הפיל של הכושים אבל עדיין גדול, בטח בהשוואה לשלי.

מהמקום שהוא העמיד אותי יכולתי לראות בבירור איך הוא מצמיד את ראש הזין המתוח שלו אל בין שפתי הכוס של אשתי ולוחץ מעט, כמו שאני עושה כשאני רוצה שהוא לא יברח, ״אתה רואה?״ הוא אחז במותניה, ״תביט לפה!״ הוא אמר באותו קול תקיף וסמכותי שלו כשהוא מצביע על אותה נקודה שבה ראש הזין שלו נלחץ אל בין שפתי הכוס שנפתחו לכבודו, חייך לעברי והתחיל לדחוף לה, לחדור לכוס של אשתי!

עמדתי והבטתי במקום שהוא הצביע עליו, במקום שהוא תקע לאשתי. לרגע חשבתי לעצום עיניים, מין סוג של בריחה כזאת של ילדים, אם אני לא רואה זה לא קורה, אבל המשכתי להביט, מהופנט, ולהפתעתי מה שעמד כבר קודם נמתח ונעמד עוד יותר.

ברגע שכל הזין שלו היה עמוק בתוכה הוא התחיל לפמפם, לזיין, אוחז חזק במותניה, מושך ויוצא כמעט עד הסוף, ונועץ חזרה, עד הסוף, מכה בחוזקה עם אגנו על ישבנה בצליל מחיאה חזק ומרקיד את שדיה הגדולים התלויים תחתיה.

״זיון טוב אשתך״ המנהל חייך לעברי, ״רק חבל שעכשיו שנה לא תוכל להנות ממנה״ הוא הוסיף, מצחקק, כשהוא מפמפם בה בהנאה ואני הסמקתי, עוצר בעדי שלא להתנפל עליו, ״תראי, תראי את בעלך״ הוא ציחקק פתאום וטפח על ישבנה ו…לא הרגשתי מתי התחלתי אבל מצאתי את עצמי משפשף, מאונן! ומייד הפסקתי,  ״תראי איך בעלך מתחרמן״ הוא לחש לאשתי, ״ורק שתדע,״ הוא שוב פנה אלי, ״גם אשתך רטובה שם במנוש שלה, מיוחמת ומחורמנת,״ הוא צחק, ״את מתה על הזין שאת חוטפת ממני, נכון?״ הוא טפח על ישבנה בחוזקה.

״כן אדוני המנהל״ היא צרחה.

״ושל מי יותר גדול, שלי או של בעלך?״

״שלך״ ומקולה היה ברור לי שהיא באמת מיוחמת.

״שלך אדוני המנהל!״ הוא סטר לה שוב על פלח ישבנה, ״מהיום אני בשבילכם אדוני המנהל וככה את פונה אלי, זה ברור?!?!״

״כן אדוני המנהל, ברור אדוני המנהל״ היא הכריזה בקול והסמיקה.

״אז עכשיו ספרי לבעלך מה אני עושה לך״

״הוא מזיין אותי״

״זה בעלך!״ הוא סטר על פלח ישבנה השני, ״תעשי לו כבוד! ועכשיו ספרי לו ביותר מפורט והרבה יותר גס ואל תפסיקי עד שאני גומר!״

אשתי לא טיפשה, לדעתי היא הִפְנִימָה את מצבה החדש והבינה שכדאי לה לשתף איתו פעולה, ״בעלי היקר,״ היא התחילה, ״המנהל מזיין אותי,״ וראיתי שהיא מסמיקה, ״הוא דחף לי ת׳פין שלו לכוס שלי,״

״פין זה קטן, זה מה שיש לבעלך״ הוא הפליק לה שוב על הישבן, ״לשלי את תקראי זין או אפילו שטרונגול!״ הוא גער בה.

״בעלי היקר, המנהל דחף לי ת׳שטרונגול הענק שלו,״ היא התנשפה ואני מכיר את ההתנשפויות האלה, אשתי עומדת לגמור! ״הוא תקע לי את כל הזין עמוק לטוטה שלי, הוא מזיין אותי, הוא כותש לי ת׳מנוש! פאק!״ היא גנחה, ״פאק, בעלי, המנהל מגמיר אותי, כן, המנהל מגמיר אותי עם השטרונגול הענק שלו״, ורגע אחרי הגיע ה״כן, בעלי, גמרתי, מצטערת, גמרתי״ והקול שלה הפך מתנצל.

הבטתי בהם מהופנט.

״אין לך מה להצטער,״ המנהל צחק, ״בעלך אוהב את זה, תראי איך הוא משפשף לעצמו״ הוא המשיך באותו טון מזלזל ופתאום תפסתי שאני שוב מאונן, כן, רואה איך הוא דופק את אשתי ומאונן, ״לא, למה? תמשיך״ הוא צחק כששוב הפסקתי במהירות, ״תמשיך!״ והפעם זאת הייתה פקודה כשלא המשכתי, ״תמשיך או שאני עובר לתחת שלה!״ הוא הוסיף איום וטפח לה שוב על הישבן ואני המשכתי, שפשפתי, הבטתי מהופנט איך הוא טוחן את אשתי וכל מה שיכולתי לעשות זה לאונן.

אשתי הביטה בי במין מבט מתנצל. אני מכיר את שפת הגוף שלה, היא אשתי, ועכשיו שפת הגוף שלה הכריזה שהיא בדרך לעוד אורגזמה וראיתי אותה נושכת שפתיים, מנסה לא להראות לו, לא לתת לו להרגיש מנצח, אבל רגע אחרי היא נשברה ו…״כן״ תשוקתי ראשון נפלט מפיה ואחריו כאילו איזה סכר נפרץ הגיעה שורת גניחות זימתיות, התנשפויות תאוותניות ו״כן! הנה! עכשיו! כן!! אני גומרת!!״ ומייד אחריו הגיע ה-״קחי!״ החזק שלו כשהוא אוחז חזק במותניה, נצמד חזק לאחוריה, תוקע את כל מה שיש לו עמוק בכוס של אשתי ו-״קחי!!״ הוא גמר בתוכה, ממלא לה את הכוס באותו נוזל גברי לבן חמים וסמיך שלו.

״אל תזוזי!״ הוא עצר אותה מלהתרומם אחרי שיצא ממנה. קודם הוא ניגב את קוקטייל נוזלי תאוותם שציפה את הזין שלו בחריץ התחת שלה ואז, אולי כדי להוסיף להשפלתה, ניקה את מה שנשאר על הזין שלו בתחתונים שהוריד לה, ואם זה לא הספיק להשפלה של שנינו הוא קרא לי לבוא, להתכופף ולראות מקרוב את טיפות השפיך שלו הנוזלות ויוצאות מחריץ הכוס של אשתי ורק אז הרשה לה להתרומם ולעמוד.

״מפתח לבית!״ הוא הושיט יד ואני נתתי לו את מפתח שלי לבית, אשתי חוזרת מהעבודה לפני, ״אני אגיע הערב, תדאגו שיהיה אוכל טעים!״ הוא סיכם והתיישב חזרה על כורסת המנהלים המהודרת שלו, ״לךְ אני אקרא שוב היום,״ הוא חייך לעבר אשתי, ״ואל תשכחי שלמשרד שלי את נכנסת בלי תחתונים!״ הוא הוסיף עם חיוך ציני, ״ועכשיו לכו, מישהו פה צריך גם לעבוד״.

מיקה, אשתי, ביקשה שאני אחזור מוקדם לעזור לה, ״הרושם הראשוני קובע״ היא הסבירה לי. כשחזרתי הביתה מהעבודה מיקה עמדה במטבח ובישלה ואני הפכתי מייד לסו-שף שלה.

אשתי ואני הספקנו להתרחץ לפני שהוא הגיע. אברהם, המנהל, לא דפק בדלת, הוא פשוט נכנס עם המפתח שנתתי לו, מפתיע אותנו. ״כשאני נכנס את רצה וקופצת עלי ומנשקת אותי!״ הוא גער באשתי, ״כמו שאת עושה לבעלך או בוא נגיד כמו שאשה טובה ואוהבת צריכה לקבל את פניי בעלה! ברור?!?״.

״כן אדוני המנהל.״

״אז בואי נתרגל״ הוא חייך, ניגש לדלת, פתח וסגר ואשתי רצה אליו, נתלתה עליו ונישקה אותו, וכנראה שהיא הבינה, כמוני, למה הוא מצפה כי היא נישקה אותו נשיקה צרפתית על השפתיים.

״ככה לא מתלבשת אשה ששמחה לראות את בעלה״ הוא המשיך להתעלל בה, ״תחליפי לזה!״ הוא הגיש לה שקית נייר לבנה עם לוגו של ׳אפרודיטה׳ שהביא.

אשתי הציצה לשקית והסמיקה, ״אני אחליף בחדר שינה״ היא מילמלה במבוכה.

״לא! כאן! בעלך ואני רוצים לראות, נכון בעלה?״

״כן אדוני״ מלמלתי, מה אני יכול להגיד לו? שלא? הרי חתמתי שאני מסכים לכל מה שהוא ירצה לעשות איתה.

אשתי השפילה מבט והתחילה להתפשט, ״עד הסוף, תורידי הכל!״ הוא גער בה כשהיא רצתה לעצור בתחתונים וחזיה והיא המשיכה, הורידה, נשארת לרגע עירומה, שלחה יד לשקית והוציאה כותונת לילה קצרה אדומה וזנותית מבד חצי שקוף עם כתפיות שרוך דקות ולבשה אותה במהירות, מסדרת את שדיה שלו יגלשו ומנסה להסתיר את הפטמות, מותחת למטה ומנסה להסתיר את ערוותה שנחשפת בכל פעם שהיא זזה, במיוחד כשהרימה יד.

התישבנו לאכול, הוא לידה, צמוד, ואני ממול. כבר כשהתישבנו הוא הבהיר לי שאני שם על תקן המשרת, אני זה שהגשתי להם, זה שמזג את היין, זה שרץ להביא לו מזלג נקי במקום זה שנפל.

כשהגשתי להם את המנה העיקרית ראיתי איפה מונחת יד שמאל שלו, בימין או אחז במזלג ואכל אבל כף יד שמאל חקרה בין הרגליים המפושקות של אשתי, ממשמשת, מלטפת, אולי גם דוחף לה שם אצבע, עוזב לרגע כדי להשתמש בסכין ושוב מחזיר את היד אל בין רגליה.

כשהגשתי להם את הקינוח ראיתי שהחנות שלו פתוחה, הזין בחוץ, עומד זקור ומתוח, ואשתי משפשפת לו! והיא השפילה עיניים והסמיקה כשהבחינה שאני רואה מה הם עושים שם מתחת לשולחן אבל לא הפסיקה, המשיכה לעשות לו ביד, לאט, שפשוף כזה כדי להעמיד עוד יותר אבל חלילה לא לגמור ולהפתעתי הרגשתי שזה מגרה אותי, שגם אצלי בין הרגלים הגבר-גבר שלי נעמד, נמתח ומתקשה.

עברנו לסלון לראות טלויזיה, המניאק, ככה החלטתי לקרוא לו שלא בפניו, התיישב בספה עם אשתי והמשיך למזמז אותה, לשלוח ידיים, להרים את שולי הכּוּתּוֹנֶת הקצרה כדי שאוכל לראות איפה בדיוק הוא נוגע לה ולא רק נוגע, גם דוחף אצבעות.

״אני מקווה שדאגתָ לךָ למיטה״ הוא ציחקק לעברי אחרי שהגשתי לו את הקפה שביקש ורק המבט המַצְמִית מאשתי מנע ממני לשפוך אותו עליו ״בטעות״.

״כן אדוני״ עניתי, למזלי יש לנו חדר ארוח ואני לא צריך לישון על הספה בסלון.

״אז לך לישון!״ וזה היה ציווי לא הצעה, ״אני אשאר פה עוד קצת עם אשתך לראות טלוויזיה ואחר כך נלך לישון, לא לפני שאני ארכב עליה קצת, לא אכפת לך שאני ארכב עליה, נכון?״

״כן אדוני״ מלמלתי, מה אני יכול להגיד לו? שלא? על מה שחתמתי רק הבוקר היה עדיין טרי במוחי, ״ותשאיר את הדלת פתוחה! שתשמע אם נקרא לך״ ועוד לפני שיצאתי מהסלון ראיתי אותו מוריד את אשתי למצוץ לו.

שכבתי במיטה ולא נרדמתי, המחשבות על מה שקרה היום רצו במוחי במין לולאה, בלופ (loop), הפגישה במשרד שלו, ההבנה שאשתי מעלה, שאשתי גנבה, התחינה של אשתי לקבל את ההצעה שלו, החתימה על המסמכים, הזיון במשרד שלו, אשתי מחליפה לאותה כותנת זנותית, המזמוזים בארוחה ובסלון, המראה האחרון של אשתי מוצצת לו ושוב מהתחלה.

מבעד לקיר הדק המפריד בין החדרים שלנו שמעתי אותו מוביל אותה למיטה, ״תעמדי בדוגי!״ שמעתי אותו מצווה, המניאק לא סגר גם את הדלת שלהם ולא כדי שאשמע שהוא קורא לי, שאשמע מה הוא עושה לה!

שמעתי את גניחת ההנאה שלו כשהוא חדר לתוכה, ״כל הזין!״ הוא גנח בהנאה, ״את כל הזין השחלתי לךְ״ הודיע בקול שלא יהיה ספק שאני לא שומע, ״כן, ככה אני אוהב את השרמוטה שלי״ הוא המשיך ואז המיטה התחילה לחרוק כשהוא פמפם אותה בחוזקה ויכולתי לשמוע את צליל המחיאה של אגנו המכה על ישבנה ו…התמונה של אשתי עומדת ככה על ארבע והוא מזיין אותה כאילו הוקרנה מול עיניי ולא התאפקתי והתחלתי לאונן, מהר, חזק, משפשף כדי לגמור, להשפריץ, וזה בדיוק מה שקרה כששמעתי את אשתי גונחת בהנאה, אין ספק שהוא עשה לה את זה, בלי איומים, בלי להכריח אותה, וכששמעתי אותה צועקת שהיא גומרת גמרתי איתה.

חריקות המיטה המשיכו ואפילו התחזקו, הנחתי כרית על ראשי, כמו ילד קטן לא שמעתי ולא ראיתי ודימיינתי שזה לא קורה. שכבתי ככה די הרבה וכשהורדתי את הכרית היה שקט, המיטה לא חרקה וכנראה שהמנייאק גמר ונרדם ואתו גם אשתי. לי זה לקח קצת יותר אבל בסוף גם אני נרדמתי רק שבבוקר התעוררתי מחריקות המיטה, המנייאק פרק את זקפת הבוקר שלו באשתי וכשסיים קרא לי שאביא להם קפה וטוסט עם חמאה וריבה למיטה וככה ראיתי את אשתי יושבת לידו, עירומה ומבויישת.

גם למחרת הוא חזר על אותו הספור רק שהפעם אשתי חיכתה לו עם אותה כותונת זנותית אדומה שהוא הביא לה, לא שוכחת לרוץ אליו, לקפוץ ולנשק אותו ו…״כיבסת את הכותונת?״ הוא שאל בקול נוזף.

״לא אדוני״ היא ענתה בקול נִכְלָם.

״אז תורידי!״ הוא הוֹרָה לה, ״תמיד, אבל תמיד! בגד נקי״ הוא גער בה, ״תתכופפי!״ הוא פקד אחרי שהורידה ועמדה מולו עירומה, ובפעם הראשונה הוא העניש אותה, ככה, מול עיניי, הפליק לה על הישבן עם ידו כאילו הייתה ילדה קטנה, ״פעם הבאה זה יהיה עם החגורה!״ הוא הודיע לה אחרי כמה מכות כואבות, ״ועכשיו לשולחן״ הוא החזיק בידה ומשך אותה לשולחן והושיב אותה צמוד לצידו, ״משרת, אוכל!״ הוא פנה אלי, מחייך לעברי את החיוך המבזה שלו.

אותו ערב גם אני ״הרווחתי״ את העונש הראשון שלי, לטענתו האוכל שהגשתי לו היה מלוח מדי והוא נתן לנו לבחור מי יענש על זה, עונש שני לאשתי, שהוא עונש חמור יותר מהראשון, או עונש ראשון לי, ואני התנדבתי מנסה להגן על אשתי למרות שהיא זאת שהכניסה אותנו לצרה הזאת.

המנייאק ביקש ממני את החגורה שלי, אחר כך שאוריד את המכנסיים והתחתונים עד הקרסוליים ואז להתכופף אל שולחן האוכל ואז הוא הפליק לי, עם החגורה שלי,

אותו ערב לא חיכיתי וישר שמתי כרית ונרדמתי. מוקדם בבוקר הזעיקו אותי לטפל בתקלה ויצאתי עוד לפני שהם התעוררו.

בימים הבאים נכנסנו לשגרה אם אפשר לקרוא לזה שגרה, למדנו את הדרישות שלו מאתנו ושילמנו שכר לימוד בעונשים. באחד הערבים הוא דרש שאני אעמוד עירום בחדר שינה, אראה איך הוא רוכב על אשתי ואאונן במרץ ואם זה לא מספיק להשפלה שאני רואה ומאונן הוא גם דרש מאשתי שתתאר לי כמה טוב הוא עושה לה בטוטה ושתעשה את זה במילים גסות והיא עשתה ולדעתי, למרות שלא שאלתי אותה, זה מגרה אותה בטרוף.

שבועיים אחרי אשתי הודיעה לו שהיא עומדת לקבל את המחזור שלה. אברהם הודיע שבימים כאלה אין לו מה לבוא אלינו אבל שלמשרד הוא ימשיך לקרוא לה, כי למצוץ היא יכולה, והוא הזכיר לי שעל כל החורים של אשתי, הכוס, התחת והפה, יש לו בלעדיות ואסור לי להשתמש בהם למטרותי כמו גם המיטה בחדר השינה שהיא מחוץ לתחום עבורי אבל הוא גם בא לקראתי, ״אתה גבר, אני מבין, אז בתקופה הזאת אני מרשה לאשתך לעזור לך לשחרר לחצים ולעשות לך ביד, לא בפה! לא בכוס ולא בתחת שלה, רק ביד!״.

למחרת כשחזרתי מהעבודה היא סיפרה לי שהוא קרא לה למשרד ודרש ממנה להוכיח שהיא במחזור, דרש ממנה לעמוד מולו ולהעביר שם טישו כדי להיות בטוח שהיא לא עובדת עליו ורק אחרי שהיא הוכיחה הוא הוריד אותה מתחת לשולחן שלו ולמצוץ לו.

אותו ערב אשתי באה אלי לחדר ועשתה לי ביד, שכבתי על הגב, עירום, עמד לי והיא ישבה לצידי, הזליפה סבון נקה7 נוזלי לכף היד ושפשפה לי, עשתה לי ביד!

למחרת הוא שוב קרא לה ואפילו שמחזור לא נגמר ביום אחד הוא דרש שתוכיח לו שוב וששוב תכנס מתחת לשולחן ותמצוץ לו. ביקשתי ממנה מציצה, תמיד כשהיא במחזור היא מוצצת לי, אבל היא סרבה, ״אתה יודע שאני שקרנית גרועה,״ היא הסבירה בנימה מתנצלת, ״הוא ישאל אותי ומייד יגלה שאני משקרת״ היא המשיכה ואני חשבתי בליבי שאיזה שקרנית גרועה, יותר מ-3 מליון היא גנבה מהם בלי שירגישו, אבל בסוף היא הרשתה לי לאונן לה בציצים וככה השתפשפתי בין הציצים הגדולים והרכים שלה וגמרתי עליה, מכסה אותה באגלי שפיך לבנים וריחניים.

״היום הוא מגיע, הייתי נקיה כבר שלושה ימים בבדיקות שלו והוא אמר שזה מספיק לו״ אשתי צלצלה אלי אחרי כמה ימים והודיעה, ״תשתדל להגיע מוקדם לעזור לי לבשל״.

הגעתי מוקדם ועזרתי לה, היא נכנסה להתרחץ ויצאה לבושה בכותונת לבנה זנותית עוד יותר מזו האדומה כזאת שבקושי מצליחה לכסות וגם אז אפשר לראות בברור את הפטמות הכהות וחורשת שיער ערוותה מבעד לבד הדק, ״זה הוא הביא לי, מתנה, ודרש שאני אלבש אותה לכבודו״ היא הסבירה.

היא רצה לנשק אותו כשהוא נכנס, לא דופק כמובן ופותח במפתח שלו. הם התנשקו, אשתי ממש נמרחה עליו, מנשקת אותו נשיקה צרפתית ארוכה ורטובה, הרבה יותר ממה שהיה עד עכשיו והיד שלו מלטפת את התחת שלה.

גם בזמן האוכל היא נצמדה אליו. הוא שלח ידיים וכשהגשתי להם אוכל ראיתי איך היא פותחת רגליים כדי שיהיה לו קל לדחוף לה אצבעות לכוס, מחייכת ומצחקקת אליו, כאילו מעודדת אותו.

״אשתך סיפרה לי שביקשת ממנה למצוץ לךָ״ הוא הפתיע אותי.

״כן אדוני״ הסמקתי, מנסה לחשוב איך הוא גרם לה לספר לו, ״אבל לא עשינו את זה״.

״עצם הבקשה הוא דבר עבירה, שלך, אשתך שלא הסכימה וסיפרה לי פטורה מעונש״ הוא חייך אל אשתי והיא חייכה לעברו חזרה, ״תן לי את החגורה שלך״ הוא הושיט לי את ידו ואני חילצתי את החגורה ממכנסיי ומסרתי לו אותה, ״תוריד מכנסיים ותשען על השולחן״ הגיעה הדרישה שידעתי שתבוא, קמתי, הורדתי והתכופפתי אל השולחן, ״פישוק!״ הוא דרש ואני פשקתי רגליים, ״רחב!״ זה לא הספיק לו ואני פשקתי עוד יותר.

שש המכות הראשונות היו על התחת, חזקות, כואבות, אבל לא נתתי לו את התענוג לשמוע שזה כואב לי, אבל את המכה הבאה, השביעית, הוא כיוון אל בין הרגליים ופגע לי ישר בביצים ו…״איי!״ צרחתי כשזרם של כאב השתולל בגופי אבל מה שהכאיב לי יותר היה החיוך שראיתי על פני אשתי, כאילו שמחה לאידי.

אותו לילה הוא דרש שאני אעמוד עירום ואסתכל איך הוא רוכב על אשתי רק שהפעם הוא קשר את ידי מאחור כדי שאני לא אוכל לאונן. עמדתי מושפל וראיתי איך אשתי נעמדת בשמחה על ארבע במרכז המיטה, איך הוא עולה ונעמד בפישוק מעל ישבנה, איך הוא מכופף רגליים ויורד עד שהזין הגדול והמתוח שלו הצביע על חריץ הכוס הרטוב שלה, איך הוא לוחץ את ראש הזין הנוקשה אל בין שפתיי הכוס הכהות והנפוחות שכאילו נפתחו לכבודו בתנועה מזמינה, ״תביט לכאן!״ הוא וידא שעיניי עוקבות אחר אותה נקודה שבה הוא הזין שלו נשק לכוס שלה והתחיל לדחוף לה, לאשתי, חודר לאט ומחייך לעברי חיוך נצחון, ״זיון טוב אשתך,״ הוא גיחך לעברי, ״חבל שאתה לא יכול להנות ממנו״ והוא אחז במותניה והתחיל לזיין אותה ו…גניחת ההנאה שלה לא אחרה להגיע, ״כן״ ארוך ונהנתני של אשה שאוהבת את מה שתקעו לה! ״כן, אני מתה על מה שאדוני דחף לי לטוּטָה״ היא המשיכה ולא האמנתי שהיא עושה לי את זה, ״כן, תדחוף לי, תתקע לי את כל השטרונגול הענק שלך״ היא המשיכה, ״כן, הנה, אני גומרת, כן, תודה, עוד, בבקשה עוד״ היא התחננה כאילו הייתה איזו זונה שמשלמים לה.

עמד לי! תותח! ההגיון אמר שמשפילים אותי, שאני צריך להעלב, שזה צריך להגעיל אותי אבל בפועל זה העמיד לי, לראות זיון כזה מול העיניים ולשמוע את גניחות ההנאה התאותניות של שניהם אפילו לאימפוטנט זה היה מעמיד! ומה עושים כשעומד ככה? מזיינים או לפחות מאוננים אבל את שניהם לא יכולתי לעשות, לזיין ברור למה, מישהו כבר משתמש באשתי לצרכיו, ולאונן לא יכולתי כי הידיים שלי היו קשורות מאחור אז כל מה שנשאר לי זה ללמוד על בשרי כאב ביצים מהו ותאמינו לי, זה ממש כואב! זה לא סתם ביטוי שכזה.

הוא חגג על אשתי בגדול, מפמפם אותה חזק. הוא מושך ומוציא את הזין עד הסוף, היא צווחת באקסטזה ״תכניס לי״ בקול מתחנן והוא תוקע את עצמו חזרה בנעיצה חזקה, מכה באגנו על ישבנה, תוקע לה את כל הזין בנעיצה פראית שמרקידה את שדיה התלויים תחתיה והיא בתגובה גונחת בקול מלא הנאה, ״כן״ זימתי מלא תאווה, ״כן, תן לי, כן, זיין ת׳שרמוטה שלך,״ והיה לי ברור שהיא לא אומרת את זה סתם כדי לצאת ידי חובה, ״כן, השרמוטה שלך מתה על השטרונגול הענק שאתה תוקע לה שם בטוטה, כן, זה בדיוק מה שרציתי״.

בסוף הוא גמר, מלא אותה בשפיך שלו והזמין אותי לראות מקרוב את טיפות הזרע הנוזלות מהכוס שלה. ״אתה רוצה לאונן?״ הוא גיחך.

״כן״ עניתי מבוייש ומושפל אבל כל מה שעניין אותי באותו הרגע היה לשחרר את כאב הביצים שלי.

״אבל לא פה, בחדר שלך!״ הוא שחרר לי את הידיים, ״יאללה, רוץ״ הוא טפח על ישבני ואני רצתי, ממהר לחדר שלי לשפשף ולהפסיק את הכאב בביצים אבל מה שהכאיב לי יותר היה הצחוק המלגלג של אשתי שליווה אותי.

למחרת בבוקר הוא דרש שאני אביא להם קפה וטוסט למיטה. כשנכנסתי אשתי מצצה לו, שיחררה את זקפת הבוקר שלו מה שלי היא אף פעם לא הסכימה לעשות, והיה משהו מתריס במבט המחויך שהיא שלחה לעברי כשהמניאק צחק ואמר לי ״מוצצת טובה האשה שלך, רק חבל שהשנה לא תזכה להנות מזה״.

כשחזרתי מהעבודה אשתי עמדה במטבח ובישלה, ״תגידי,״ פניתי אליה, ״מה זה היה אתמול, אפשר לחשוב שאת נהנית מכל המצב הזה, שאת אפילו מזמינה את המניאק לעשות אותך, שאת נהנית לראות איך הוא משפיל אותי״.

חשבתי שהיא תתנצל, תבקש סליחה, תגיד שזה לא יקרה שוב, אבל לא! ״כן, אני נהנית כשהוא עושה אותי,״ היא חייכה לי בפרצוף, ״כן, אני מזמינה אותו לזיין אותי,״ היא המשיכה באותו טון מתלהב, ״כן, הנעים שהשטרונגול הענק שלו עושה לי בטוטה הפין הזעיר שלך לא עשה לי מעולם!״ והרגשתי כאילו תקעו לי אגרוף חזק לבטן שקיפל והשאיר אותי בלי אוויר, ״וכן, כשהוא כאן אני מרגישה אליו תשוקה שאי אפשר לעמוד בפניה, אני שמחה לפתוח בפניו את הרגליים ולא רק אותם, אני מוכנה לעשות הכל כדי שהוא יגע בי, שהוא יתקע לי את נחש המכנסיים המפלצתי שלו, וכן, כשהוא משפיל אותך זה מחרמן אותי, שתדע! ועכשיו אני הולכת להתרחץ לכבודו״ והיא השאירה לי הוראות מה אני צריך לעשות לפני שהוא בא והלכה להתרחץ, מענטזת בישבנה, מתגרה בי, ״בת זונה, שרמוטה״ מלמלתי לעצמי בקול.

״שמעתי!״ היא ציחקקה ועשתה לי תנועת קפוץ-לי מגונה עם האצבע.

״שרמוטה״ מלמלתי שוב כשהיא יצאה מהמקלחת לבושה רק בחוטיני זעיר שבקושי הצליח לכסות את שפתי הכוס שלה, חזייה שרק מרימה ותומכת אבל לא מכסה, וגרבי רשת התפוסות בחגורת ביריות, ״גם את זה הוא קנה לך?״

״לא,״ היא חייכה, ״את זה אני קניתי כדי לפתות אותו״ ורעש המפתח שלו עצר אותי מתגובה מתאימה.

כמו תמיד היא רצה וקפצה עליו, נמרחת ומספרת לו כמה היא כבר מחכה לו והוא תופס וחופן את ישבנה בכפות ידיו המטופחות, שלא תיפול, ומחייך לעברי חיוך נצחון. ״מה?!״ הוא פנה אלי בקול כועס אחרי שאשתי לחשה לו משהו באוזן, ״קללת אותה?! נזפת בה שהיא נהנית לחטוף את השטרונגול שלי?!?״.

״סליחה,״ מלמלתי והשפלתי עיניים, ״זה היה בְּעִדָּנָא דְרִתְחָא״ (בזמן של כעס).

״עִדָּנָא דְרִתְחָא בתחת שלי,״ הוא הביט בי בלגלוג, ״אתה יודע מה ירגיע ת׳עִדָּנָא דְרִתְחָא שלי?״ הוא חייך לעברי, ״שתמצוץ לי!״.

הייתי המום, קפאתי ולא זזתי. נכון, זה מופיע בהסכם בין העונשים הצפויים לי אבל לא האמנתי שהוא ישתמש בזה, ״משהו לא ברור, טמבל״ הוא נזף בי כשהוא מוריד אותה מעליו ופותח את חנות מכנסיו, ״על הברכיים!״ הוא הצביע על הרצפה לפניו, ״תמצוץ!״ הוא שלף את הזין הגדול שלו ונופף בו לפניי.

ירדתי. ״תפתח פה גדול!״ הוא ציחקק. פתחתי והוא הגיש את הזין שלו לעבר הפה שפתחתי, ״עכשיו תכניס אותו לפה ותמצוץ!״.

אף פעם לא מצצתי לגבר, לאשה כן כולל לאשתי. אף פעם גם גבר לא מצץ לי, אשה כן, אשתי מצצה לי הרבה, אני אוהב שהיא מוצצת לי, משחק מקדים מעולה, ו…״יאללה, תמצוץ!!״ הוא גער בי בקול עצבני והכנסתי את הזין שלו לפה שלי והתחלתי למצוץ, ״את כל הזין!״ הוא אחז בראשי ודחף את הזין עמוק יותר לגרוני עד שכמעט נחנקתי ובלי לעזוב לי את הראש התחיל לזיין אותי בפה.

בזוית העין ראיתי את אשתי מחייכת, אפילו צוחקת, ורציתי לבכות, אף פעם לא השפילו אותי ככה, מילא למצוץ לו, שזה לבדו משפיל, אבל מול עיניי אשתי זה אפילו משפיל עוד יותר ועוד לראות אותה מחייכת זה בכלל השיא, לפחות ככה חשבתי עד שאחרי עוד כמה פמפומים שלו בפה שלי הרגשתי איך הזין שלו נמתח עוד יותר ו…״אני רוצה שתבלע!״ הוא הודיע בקול מתנשף, ״דיר באלאק עם טיפה תתבזבז!״ הוא המשיך ושוב ראיתי את אשתי מחייכת אליו, מעודדת, ״הנה, עכשיו!״ הוא תקע את כל הזין שלו עמוק בגרוני, ״עכשיו, קח! תבלע!!״ והרגשתי את השפיך שלו ממלא את פי וגרוני, נוזל סמיך ומלוח, ״תבלע!״ הוא המשיך להחזיק בראשי כשהזין בפי ולא עזב עד שהרגיש שבלעתי.

אותו ערב, בזמן שישבנו לראות חדשות, הוא הוריד את אשתי למצוץ לו, להעמיד לו מחדש כי בא לו לרכב עליה וזה שאני ישבתי שם לידם לא הזיז לו.

ראיתי את אשתי יורדת על ברכיה, פותחת לו את המכנסיים, מוציאה את הזין שלו ומתחילה למצוץ לו. ״עצור! אל תלך״ הוא עצר אותי כשרציתי ללכת לחדר שלי, ״אשתך רוצה שתראה איך אני רוכב עליה, נכון אשתו?״

״נכון״ אשתי הוציאה את הזין לרגע, ענתה וחייכה אלי, חיוך ציני כזה, מזלזל, והחזירה, מוצצת בקול, מתגרה בי.

עמדתי עירום, הידיים שלי קשורות עם החגורה שלי מאחורי הגב, שלא אוכל לאונן, והבטתי במניאק רוכב על אשתי, היא שוכבת על הבטן, כרית גדולה מתחת לאגן והוא יושב על שולי ישבנה, הזין שלו תקוע לה עמוק בכוס, ביד אחת אוחז בפרקי ידיה ומושך את ידיה לאחור, מרים את פלג גופה העליון ונותן לשדיה להתנדנד תחתיה, ובידו השניה מפליק על פלח ישבנה כשהוא צועק ״דיו!״ ומדהיר אותה אל האורגזמה שלה.

עמד לי, תותח על, וכמו בפעם הקודמת לא יכולתי לאונן וחטפתי כאב ביצים כבד. ״סוסה טובה אשתך, כיף לרכב עליה״ הוא הביט לעברי וחייך בלגלוג, ״אתה אוהב לראות איך אני רוכב על אשתך, נכון?״ הוא שאל בקול מבודח.

״כן אדוני״ עניתי בקול מושפל, יודע שכל תשובה אחרת רק תרע את מצבי.

״אשתו, תספרי לבעלך הקוקהולד מה עשיתי לך היום במשרד״ הוא ציחקק וטפח שוב על פלח ישבנה.

״הוא זיין אותי בתחת״ היא הכריזה בשמחה גלויה ואני נשארתי המום, הרבה פעמים ביקשתי ממנה שנעשה את זה ותמיד היא סרבה והנה איתו היא עשתה בשמחה.

״אמרתי ספרי, לא ביקשתי מבזק״ המנייאק נזף בה.

״סליחה אדוני״ היא התנצלה והתחילה לספר לי ״קודם האדון שלי הוריד אותי למצוץ לו כדי שהשטרונגול שלו יהיה רטוב ויכנס לי בקלות, אחר כך האדון שלי עשה מהתחתונים שלי כדור ונתן לי לנשוך אותם כדי שאני לא אצעק, ואז האדון שלי העמיד אותי בתנוחת המזכירה, והפליק לי קצת כדי לחמם לי ת׳תחת, האדון אמר שתחת חם עושה לו את זה, ואז,״ היא סיפרה במין שמחה שלא מובנת לי, ״הרגשתי איך האדון מצמיד את ראש השטרונגול הגדול והנוקשה שלו לפי הטבעת שלי, אוחז חזק במותניי ובמכת אגן חזקה תקע את כל השטרונגול הענק שלו בתחת שלי ו…״ היא הפסיקה לרגע לספר והכריזה שהיא גומרת והוא בתגובה הפליק לה ודרש שתמשיך לספר, ״ו…ברגע הראשון כאב לי ונשכתי חזק את התחתונים לא לצעוק אבל אז הוא התחיל לזיין לי ת׳תחת והכאב הפך הנאה ו…גמרתי.״

״פעם אחת?״ הוא הפליק לה על פלח הישבן החשוף.

״לא! הרבה! המון, הנה! גם עכשיו, אני גומרת״ היא צווחה בתאווה.

״רוצה לראות?״ הוא חייך לעברי את אותו חיוך מלגלג ובלי לחכות לתשובה יצא מהכוס שלה, כיוון ונעץ את כל הזין בתחת שלה, נעץ והתחיל לפמפם.

״פאק!״ אשתי צרחה כשהוא תקע את כל הזין בתחת שלה, פאק מהול בכאב, אבל רגע אחרי הבעת הכאב על פניה הפכה לחיוך של הנאה ו…״כן, תודה אדוני, השרמוטה שלך אוהבת להרגיש אותך בטוסיק שלה״ היא צווחה בקול מתחנף, ״כן, תכניס לי, תטחן לשרמוטה שלך ת׳תחת״ היא התנשפה בקול מתאווה, ״כן, עוד, ככה, חזק, כן, ככה, ככה, אימא׳לה, זה בא לי, הנה, כן! בעלי, הוא מגמיר אותי, האדון שלי מגמיר אותי״ היא התנשפה בכבדות.

כאב הביצים שלי רק הלך והתחזק, רציתי לאונן אבל לא יכולתי, הידיים שלי היו קשורות לאחור, לדעתי המניאק הבין את זה כי הוא טחן את אשתי, מהר וחזק, וחייך אלי, חיוך מנצחים מלגלג. ״אני מת על התחת של אשתך,״ הוא גיחך לעברי, ״ואני הולך למלא לה אותו בשפיך החמים שלי, את רוצה את השפיך שלי בתחת שלך?״ הוא שאל וסטר על ישבנה.

״כן אדוני״ וזה היה כן שמח ומתאווה, ״כן, מלא לי ת׳תחת בשפיך החמים שלך״ והוא מילא! ראיתי איך הוא תוקע את עצמי הכי חזק לתוכה, קופא במקומו, ואז חיוך הקלה נמתח על פניו כשהוא גמר בתוכה.

״אל תזוזי!״ הוא גמר ויצא מתוכה, ״בוא, תראה״ הוא אחז אותי בצוואר והוביל אותי אליה, ״תראה!״ הוא דחף לי את הראש קרוב לישבנה ונתן לי לראות את טיפות השפיך שלו שנטפו מפי הטבעת של אשתי, ״אני חושב שאתה רוצה לאונן,״ הוא צחק, צחוק של שמחה לאיד, ״עוד לא!״ הוא פתח את החגורה שקשרה לי את הידיים, התיישב על הכורסה והושיב את אשתי על ברכיו, עם יד אחת שיחק לה בכוס ובשניה מיזמז לה את הציצים, ״תראה לאשתך איך אתה מאונן, עכשיו!״ ואני הייתי כל כך מגורה שלא חשבתי בכלל, הביצים כל כך כאבו לי שמחלתי על כבודי, התעלמתי מתחושת הביזוי וההשפלה, ירקתי לכף היד שלי, עטפתי איתה את הזין הכל כך נוקשה ומתוח ושפשפתי, אוננתי במרץ, חזק, מתפלל לגמירה שתבוא ותציל אותי.

אותו לילה לא נרדמתי, הפרצוף המלגלג של אשתי לא נמחק מנגד עיניי, בעצם לא נמחק מזכרוני, עד היום אני חוזר ורואה אותו.

דבר אחד היה ברור לי, החיוך הזה היה הקש ששבר את גב הגמל, החיוך שהבהיר לי סופית שאשתי כבר מזמן לא אשתי, שאשתי מכרה אותי עבור המטרות שלה, שבזמן שאני סובל היא חוגגת, תמיד ידעתי שיש בה מין הנימפומנית, בגלל זה נמשכתי אליה, אבל לצחוק עלי ככה? על בעלה?? ולאט לאט גיבשתי תכנית פעולה.

אם עוד היו לי ספקות לגבי התכנית הן נעלמו בבוקר כשהבאתי להם את הקפה והטוסטים למיטה, אשתי מצצה לו, פרקה את זקפת הבוקר שלו ושוב לא יכולתי שלא לחשוב שלי היא אף פעם לא הסכימה לעשות את זה, תמיד מצאה תרוץ מהתחת למה לא, ועכשיו היא מצצה לו עם חיוך גדול של הנאה.

העורך-דין שפניתי אליו כנראה שמע את המצוקה בקולי והסכים לקבל אותי כבר באותו בוקר. ישבתי אצלו ווידיתי שעל כל מה שאני מספר לו יש חיסיון ורק אז סיפרתי לו את כל הסיפור, הכל, לא החסרתי שום פרט משפיל. הוא הקשיב בשקט, רשם מה שרשם בבלוק הדפים הצהובים שלפניו. רגע ארוך היה שקט בחדר אחרי שסיימתי והיה ברור לי שהוא מתכנן משהו ואז הוא שפך בפני את תכנית הפעולה שלו. ״קודם צריך הוכחות קצת יותר מצוקות על הסחיטה שלו והבגידה שלה״ והוא הסביר לי מה הוא רוצה שאני אעשה בנדון, עוד קצת השפלות עבורי כדי להשיג אותם, ״ובינתיים אני אבדוק עם הפרקליטות הסדר עד מדינה בשבילך״ וגם פה הוא הסביר לי מה המשמעות של זה לגבי.

ממנו נסעתי לקנות מערכת מצלמות אבטחה וניצלתי את העובדה שאשתי בעבודה כדי להתקין אותן בסלון וחדר השינה, מסליק אותן כמובן.

״למזלי״ באותו יום המניאק ״רק״ הוריד אותי אל מתחת לשולחן למצוץ לו בזמן שהוא אוכל, ומתחת לשולחן יכולתי לראות איך אשתי פותחת רגליים ומובילה את היד שלו לדחוף לה אצבע לכוס, אבל כבר למחרת היו לי ההוכחות שהייתי צריך, גם לבגידתה של אשתי, כמו שהיא נהנתה שם, במיטה שלנו, פותחת רגליים ומזמינה אותו לזיין אותה, מעודדת אותו ומשתפת איתו פעולה אף שופט או שופטת לא יאמין לה שזה רק בגלל שהוא אילץ אותה, וגם לכך שהמנהל קיים יחסי מין עם עובדת שלו ולא סתם יחסי מין אלא גם שהוא השכיב אותה על ברכיו והפליק לה רק כי לטעמו היא לא הֶחֱמִיאה מספיק לשטרונגול שהוא דחף לה.

העורך דין לא הסתפק בהקלטות שהבאתי לו וביקש שאני אמשיך לשחק את המשחק של המנהל הסוחט ואשיג עוד הוכחות. הוא עדכן אותי גם שהוא יצר קשר עם הפרקליטות והם בוחנים את ההצעה שלו, בלי לדעת מי הלקוח שלו כמובן, ויחזרו אליו עם תשובה אולי אפילו מחר.

באותו ערב המזל שיחק לי פחות והמניאק הוריד אותי מתחת לשולחן האוכל למצוץ לו אבל הפעם גם שלח אותי לרדת לאשתי ולהכין לה את המנוש, כך הוא קרא לכוס שלה, לקראת הרכיבה שלו כי אתמול, בחדירה הראשונה שלו, הוא היה קצת יבש לטעמו ואחר כך נאלצתי לעבור את הטיפול ה״רגיל״, לעמוד עירום עם ידיים קשורות ולראות איך הוא חוגג עליה בשני החורים, מתחיל בכוס, עובר לישבן ושוב חוזר לכוס כדי לגמור ולמלא לה אותו באותו שפיך לבן וסמיך שלו ו…כמובן לדרוש מממני לאונן מולם ולשפוך את זרעי על הרצפה.

למחרת בבוקר העברתי לעורך דין שלי את ההקלטות מהלילה והוא עדכן אותי שנפגש עם עורך דין לענייני גרושים שמכין את הבקשה לגט והוא יגיש אותה ברגע שהפרשה תתפוצץ ולדעתו וניסיונו, עם הסרטונים שהבאתי, יהיה קל מאד להוכיח שהיא זנתה תחתיי ולהשיג את כל התנאים שביקשתי.

אחר הצהריים הוא שוב צלצל וביקש שאגיע אליו. מסתבר שהפרקליטות מסכימה לעסקת טיעון ובשלבי הכנה מתקדמים ההסכם שיחתם והוא עדכן אותי בפרטים. יומיים אחרי חתמנו על ההסכם ואני זומנתי לחקירות במשטרה ומסרתי להם כל מה שאני יודע והייתי צריך לסבול עוד שני לילות של התעללויות מהמנייאק לפני שהעניין התפוצץ בפשיטת משטרה על המשרד שלו ובמעצר של שניהם.

מסתבר שהפשיטה הצליחה מעל המצופה ופתחה תיבת פנדורה, במגירות שלו נמצאו ההוכחות למעילה של אשתי וכל המסמכים שחתמנו אבל לא רק, נמצאה גם השיחה שאשתי ואני עשינו בצד, מסתבר שהוא הקליט אותנו בסתר, וממנה היה ברור שאני לא אשם במעילה, נמצאו עוד שני סטים של מסמכים דומים ומהם הסתבר שהוא סחט בדומה עוד שני זוגות לפנינו ועוד הסתבר שגם את תקווה, המזכירה שלו, שהיא אם חד-הורית, הוא סחט באיום של פיטורים וסיכול כל נסיון למצוא עבודה אחרת ולפחות פעם בשבוע הוא היה מעמיד אותה בתנוחת המזכירה ומזיין אותה.

על פי ההסכם שלי קיבלתי לרשותי את מסמכי שמירת הסודיות והשיפוי שחתמתי, גם אם הוא ירצה אין לו את ההוכחה הנדרשת לתבוע ממני שיפוי.

המשפטים שלהם התקיימו במהירות, עם כל ההוכחות שהיו להם עורכי הדין שלהם המליצו להם להודות באשמה להכות על חטא בתקווה שהשופט ירחם עליהם ואשתי קיבלה שלוש שנות מאסר והמנייאק שלוש שנות מאסר על כל אחת ממעשי הסחיטה, במצטבר, לא במקביל!

אומנם הבית שלנו, הרכב של אשתי וכל חשבונות הבנק עוכלו אבל בהליך מזורז קיבלתי את הגט שלי ושם גם פגשתי שוב את אשתי, הולכת בצורה מצחיקה ולא בגלל האזיקים על ידיה ורגליה, אשתי צדקה, בוצ׳ה אחת התלבשה עליה והפכה אותה לצעצוע הסקס שלה ובלילה שלפני היא עשתה לה פיסטינג, תקעה לה את כל האגרוף בתחת שלה.

*** סוף ***

3 מחשבות על “מעילה”

    • האמת שקראתי פה הרבה סיפורי קוקהולד ופעם ראשונה שמישהו לקח גם את הצעד של הבעל שסחטו אותו והשפילו אותו ובסוף דפק אותם אותם חזק. אהבתי ממש.

      הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)