מניעת חושים / סקס בראש

יום חמישי בערב ואנחנו בדרכינו למפגש חברותי עם החברות הקינקיות שלה ואולי עוד כמה נספחים. היא הציע לחברות להפוך את זה לפליי פארטי אך לא הייתה ממש היענות אז הן סגרו על ערב וונילי בחברה קינקית. היא יודעת שאני מסוקרן לפגוש אחרים ולראות סוף סוף את הפרצופים מאחורי הדמויות עליהם היא מספרת לי. חנינו וכבר עמדתי לצאת אך היא הניחה ידה על כתפי ואמרה "אתה יודע שאני אוהבת אותך הכי בעולם, נכון? ואתה סומך עלי לגמרי, נכון?" לא ממש הבנתי איך פתאום הגענו לדיבור שכזה והבטתי עליה במבט של סימן שאלה.

היא הביטה בי למספר שניות עד שהנהנתי בחיוב ללא קול

"בוא, תן לי את המשקפיים שלך. אתה לא תזדקק להן הערב"

"אבל…" התחלתי למלמל בעוד אני נרתע לאחור ומנסה קצת להתחמק מהיד המושטת אלי. יש לי מספר גבוהה מאוד ואני סוג של חפרפרת ללא המשקפיים.

"אין אבל" אמרה והניחה את המשקפיים בעדינות בתא הכפפות. היא יצאה מהאוטו לכיווני ופתחה את דלת הנהג עבורי. יצאתי בזהירות ונתתי לה יד כדי להרגיש קצת בטחון.

כמה מטרים לפני הדלת היא עצרה ושלפה מסכת ראש מלאה הנקשרת מאחור, כזו עם כיסוי עיניים מובנה ומחסום פה כדורי. היא הניחה אותה ודחפה את ראשי ממנה והלאה כך שגב המסכה יופנה לכיוונה. "החוט האדום קשור במקום?" שאלה בעוד היא מהדקת את המסכה לגמרי על ראשי. הנהנתי קלות. לפני שיצאנו הורתה לי גבירתי לקשור חוט אדום סביב הביצים ולהעביר אותו אחורה. החוט נקשר ללולאות החגורה מאחור כך שהיא יכולה בכל עת למשוך בחוט מאחור. סידור זה מאפשר לה גישה ישירה לביצים במקומות ציבוריים ללא מבטים מוזרים מהקהל.

חושך. אני בידיה לחלוטין. אז זה לא באמת מפגש וונילי, לפחות לא עבורי. לא רק שלא אזכה לפגוש באמת את חברותיה אלא שכנראה גם איאלץ לעשות הרבה יותר מזה.

שמעתי את עקביה צועדים ואת פעמון הדלת מצלצל ומיד אחריך ברכות קבלת פנים נלהבות "למה הוא לא נכנס?" שאלה מישהי שכנראה ראתה אותי מאחור. "הוא כבר נכנס" ענתה גבירתי וסגרה את הדלת מאחוריה משאירה אותי בחוץ.

פניקה החלה לזחול במעלה גבי אך לאחר מספר שניות נפתחה הדלת ע"י גבירתי שנעמדה מאחורי וממרום עקביה הניחה יד כבדה על צווארי. התפיסה החזקה והמכוונת נתנה לי ביטחון להתחיל ולהתקדם בצעדים קטנים.

הנוכחים נשארו דוממים, הבנתי שבכמה שניות שהושארתי בחוץ היא הסבירה לכולם את הסיטואציה. גברתי השאירה אותי עומד במקום כלשהו בחדר ועזבה אותי. השיחה בין הנוכחים החלה במרחק כמה מטרים ממני והקולות הרבים מתערבבים לי. המחשבות רצו בהיפר בראשי, מה חושבים עלי האחרים? האם הם מביטים עלי? מה מתכננת עבור גבירתי? ועוד אלף מחשבות אחרות. ניסיתי לבודד את קולה של גבירתי משלל הקולות האחרים אך לא עלה הדבר בידי. כל תקתוק עקבים הקפיץ אותי למתח שמא גבירתי מגיעה אלי סוף סוף.

לפתע שמעתי את קולה הענוג של גבירתי "אתה בסדר חמוד?" הנהנתי בנמרצות מאושר מיחס כמו גור כלבלבים. "בטוח? יש לנו עוד ערב ארוך ולי יש עוד הרבה תכניות עבורך" הנהנתי שוב רק שהפעם עם טיפה יותר זהירות וחשש. הרגשתי אותה מתעסקת עם המסכה והכדור נמשך מפי. מספר פיסות גבינה איכותית הונחו בפי אחת אחרי השנייה וגבירתי המתינה שאבלע. לאחר מכן הונחה כוס מים גדולה לפי ושתיתי את כולה. כוס גדולה נוספת הונחה לפי וניסיתי לסובב את ראשי הצידה בסירוב. "זו לא הצעה" עברה הרומנטית לטון קריר יותר "נא לסיים הכל. מעניין מה יקרה כשתצטרך לשירותים". מחסום הפה הוחזר למקומו והיד על צווארי הבילה אותי למיקום חדש.

"יש פה כריות על הרצפה עבורך. רד על הברכיים"

ירדתי בזהירות בעוד גבירתי תומכת בי. הרגשתי אותה מתחככת בי ומיישבת על ספה קרוב. רגלה הקרובה אלי הונחה בין רגלי. אם היינו לבד כבר הייתי מתחיל להתכלבלב על הרגל ולגרות את עצמי אך זה לא המצב. נשארתי יציב ובלי לראות הרגשתי את החיוך המתפשט על פניה של גבירתי.

"יד" שמעתי והרמתי את ידי. כוס משקה הונחה בידי וגבירתי חזרה להשתתף בשיחה שקצת גוועה. הבנתי שהנוכחים אכן עוקבים אחרי גבירתי והלחץ חזר לבעבע בתוכי. לאחר זמן מה הכוס נלקחה מידי והורדתי את היד.

"אם אתה חושב שאני אבקש ממך בכל פעם להורים את היד אתה טועה" התכווצתי מיד בהמתנה לסטירה, צביטה בפטמה או כל עונש כלשהו אך זה היא בחרה באפשרות הגרועה ביותר של מניעת המגע הפיסי לגמרי "היד נשארת למעלה ובהזדמנות זו תרים גם את השנייה" ואז התכופפה אלי ושאלה "כבר צריך לשירותים?" ואני הנהנתי בנמרצות "כן, חשבתי שזה כבר הגיע" אמרה וחזרה לשיחה. שתי ידי חזרו לשמש כמעמד כוסות כנראה של גבירתי אך ייתכן גם של אחרים. אני נשארתי ממוקד בה ובקולה המשדר לי ביטחון.

הרגשתי את גבירתי מתרוממת ושמעתי אותה מדברת על הצורך להתפנות. קיוויתי שגם תורי הגיע אך הבנתי מתקתוק העקבים המתרחקים שלא כך הדבר. לפתע נשלף הכדור מפי וכוס מים נוספת הוגשה. אולי במצוותה של גבירתי או שמישהי מהשולטות האחרות החליטה "להגדיל ראש" ולהגדיל את מצוקתי. סיימתי את הכוס והכדור חזר למלא את פי. תקתוק העקבים חזר וגבירתי הקימה אותי והשאירה אותי עומד במקום אחר.

למשך כמה דקות (כנראה) הרגשתי אנשים עוברים לידי בדרכם ממקום למקום עד שקול גברי אמר "מותק, הצעצוע הזה שלך עומד פה באמצע ומפריע לנו קצת לעבור".

"אוי לא שמתי לב" ענתה גבירתי מרחוק "רואה שם מאחורה את החוט האדום? אתה יכול למשוך בו ולהוביל אותו לאן שנראה לך מתאים"

הבנתי בדיוק מה הולך לקרות וחשקתי שיניים במהירות. משיכת בביצים לאחור אכן גרמה לי לצעוד אחורה. לא מספיק מהר עבור המוביל שכנראה הניח שהחוט קשור למכנסי והפך את המשיכות למהירות וחזקות.

הזמן המשיך לעבור לו בלעדי ושוב הרגשתי את גבירתי נצמדת אלי ושואלת "העקבים הורגים אותי, אני צריכה להניח עליך רגלים לכמה דקות ואז נלך לשירותים" ובפרוטוקול הרגיל יד על הצוואר, כרית לברכיים רק שהפעם כופפה אותי גבירתי לגמרי על שש והרגשתי אותה מתיישבת ומניחה על את רגליה העטופות במגפי עור כבדים.

כדי להסיח את דעתי מהצורך הקשה לשחרר את שלפוחית השתן ניסיתי להתרכז בשיחה. עם התקדמות הערב והאלכוהול ברור היה שכולם כבר התרגלו לקיומי ולמצבי המיוחד. הצעות, בדיחות ובקשות זרמו כמים. גבירתי הרכושנית נהנתה מאוד מהשיחה על חשבוני אך מנעה כל אפשרות מאחרים להתערב או להשתמש בי. אחרי עוד כמה דקות (או שניות? או שעות?) האנשים מסביב כבר הפסיקו להפריע לי, המצוקה גרמה לי להתמקד בגבירתי הפעם ככלב ציד הדרוך לקבל את הפקודה הבאה. עולמי הצטמצם בין קולה המצלצל לשלפוחית השתן הרגזנית.

הרגשתי את לחץ הרגליים מוסר ממני וגברתי מושכת במקביל בצווארי ובחוט האדום הקשור לאשכי. היא עזרה לי להתרומם והחלה מובילה אותי לעבר חדר השירותים. סגרה את הדלת מאחורי והחלה להתעסק בחגורת מכנסי ללא הצלחה. הבאתי את ידי לחגורה בכדי לעזור לה ולהאיץ את הפעילות. "אה אה אה" אני מסתדרת פה לבד אמרה. לבסוף הושיבה אותי עירום על האסלה ואמרה "שחרר. תדאג להוציא הכל כי אין שוב עד הבית". לא היה לי מושג אם אנחנו רק בתחילת הערב או בסופו ומה היא השעה והקפדתי להוציא ככל שיכולתי.

"לפני שנמשיך אני רוצה רק לומר לך שאני מעריכה מאוד את מה שאתה עושה פה עבורי. חשוב לי שתדע שאתה גורם לי פה לרחף באוויר ממש" אמרה בעוד היא מלטפת את פטמותיי דרך החולצה.

"אני יודעת שקצת משעמם לך לבד שם בתוך המסיכה אז דאגתי לך לחבר" היא הרימה אותי לעמידה, סובבה אותי וכופפה אותי חזרה לאסלה. שמעתי אותה מתעסקת קצת עם פקקים וקצת הבנתי מה עומד לקרות. הפלאג הוחדר אלי והיא דאגה שהוא יושב הכי עמוק שאפשר לפני שהרימה את מכנסי חזרה.

היא יצאה והשאירה אותי בחדר השירותים. כמה דקות עברו והיא חזרה לקחת אותי. הפעם המסלול היה ארוך מהרגיל ואף הרגשתי מעט קור ורוח. הבנתי שהיא הוציאה אותי החוצה וכפי הנראה כבר נפרדה מכל הנוכחים.

כשהגענו למכונית היא שאלה "אתה מסוגל לנהוג?" רציתי לענות לה שקצת קשה לנהוג עם מסכה על העיניים אך בעצם ריחפתי לי ולא ממש נחתתי עדיין בכדי להתחכם. נענעתי בראשי ללאו והיא השכיבה אותי במושב האחורי. עדיין עם המסכה. עדיין עם הפלאג.