כל קשר בין הסיפור למציאות מקרי בהחלט
לחלק הראשון, לחלק השני, לחלק השלישי, לחלק הרביעי, לחלק החמישי, לחלק השישי
זה סיפור על אחת מנסיעות העבודה שלי לאירופה. באופן כללי, אני לא הבחורה הכי שמרנית שתכירו, אבל גם לא הכי הרפתקנית. לפחות לא כשאני בארץ. אני משתדלת להמנע מסטוצים, למרות שהיו לי כמה, ומעדיפה קשרים רציניים, אבל כשאני בנסיעות עבודה או סתם מטיילת, אני מרשה לעצמי יותר, והיו לי כמה וכמה הרפתקאות לאורך השנים. הסיפור הזה הוא על החוויות שהיו לי עם זוג גרמני חמוד בביקור שלי במינכן. אבל קודם כל, אספר לכם קצת על עצמי.
קוראים לי מנאל. כן, אני ערבייה, מוסלמית. חילונית. לא מאמינה באלוהים ולא באללה. אי שם בערך בגיל 14-15 הבנתי שאני לא מוכנה להתנהג, להתלבש, לאכול בדרך מסויימת, רק כי מישהו חושב שככה אלוהים רוצה. אם יש אלוהים, אז הוא רוצה שאני אהיה מי שאני, ולא מי שההורים שלי רוצים שאהיה או האימאם חושב שאני צריכה להיות. אני מנאל, נולדתי חופשיה, ונועדתי להשאר חופשיה. להורים היה קצת קשה עם זה, ובעיקר לאח שלי, אשרף, אבל מהר מאוד הם הבינו שאני לא אשנה את דעתי. בהתחלה הייתי קצת יותר מידי מרדנית. למשל, הרשתי לעצמי להסתובב בבית עם תחתונים וחזיה ליד אח שלי ואבא שלי, אפילו שהחזה שלי כבר התפתח וגדל בגיל צעיר. היו צעקות, היו ריבים, אבל בסוף כל צד בא לקראת השני. בבית התלבשתי יותר צנוע, ובחוץ התנהגתי איך שאני רוצה. את הבתולים איבדתי בגיל 16, עם אריאל, חבר יהודי שיצאתי איתו חצי שנה, ואחר כך זרק אותי כי ההורים שלו עשו לי בעיות עם זה שהוא יוצא עם מישהי ערביה. ניסינו להלחם, אהבנו, אבל בסוף הוא ויתר.
אני לא מצטערת על זה. הסקס איתו היו טוב, וזה גרם לי לאהוב את הדבר הזה שנקרא סקס. אני חושבת שהקשר איתו זה חלק ממה שגרם לי להיות אישה משוחררת מינית כמו שאני היום. יש לי גם 2 אחיות גדולות, רנא ומונא, שתומכות בי לאורך כל הדרך. הם לא התרחקו מהדת כמוני אבל גם להן יש את החטאים הקטנים שלהן. בואו נגיד שהן לא חיכו עד החתונה.
בגיל 18 התחלתי תואר ראשון בביוטכנולוגיה, סיימתי בהצטיינות והמשכתי מייד לתואר שני. היום אני עובדת כמדענית ומהנדסת מזון בחברה גדולה בארץ. אני מנהלת מעבדה, והעבודה שלי מצריכה הרבה נסיעות, גם בארץ, וגם בחו"ל, לכנסים ושיתופי פעולה ועסקים עם מעבדות אחרות בעולם. אני הכי אוהבת את הנסיעות שלי לאירופה. לרוב אני נוסעת לגרמניה, איטליה וצרפת. לנסיעה הזאת למינכן ציפיתי מאוד, במיוחד בגלל שהיא היתה בקיץ, ומינכן זו אחת הערים שאני הכי אוהבת בעולם.
באותה שנה הייתי בת 33. יש לי שיער שחור, ארוך ומתולתל, עיניים ירוקות וקטנות, עור בהיר, אף קטן, שיניים וחיוך שלא משאירות אף אחד אדיש. הגובה שלי ממוצע, 170 ס"מ, מבנה גוף רזה – לא דקיק, חטוב, וחזה גדול מהממוצע, אבל לא גדול מידי. הוא מוצק ועגול, עם פטמות חומות וקטנות. אפשר להגיד שהציצי שלי הן האיבר בגוף שקיבלתי עליו הכי הרבה מחמאות לאורך השנים, ואני מאוד מיודדת איתו ואפילו גאה בו. אין לי מבטא ערבי כבד ולא פעם יהודים חושבים שאני יהודיה, ואירופאים חושבים שאני אירופאית.
זה לא סוד שאירופה הרבה יותר משוחררת בהשוואה לישראל, במיוחד בכל הנוגע ביחס שלה לעירום. הייתי בהרבה חופים באירופה שלנשים נהוג ללכת שם ללא חלק עליון, והרבה פעמים גם ערומות לגמרי. באחת הפעמים אפילו הצלחתי לשכנע את אחותי רנא לבוא איתי. היא אומנם לא העזה להתפשט לגמרי כמוני, אבל כן הסכימה להשתזף איתי טופלס. הייתי גם במכוני ספא מעורבים של גברים ונשים, שבהם העירום לא רק מותר, אלא הוא חובה, ובאירופה אני נוקטת בגישה של "ברומא התנהג כרומאי". אני חושבת שזה יותר מביך להיות היחידה עם בגד ים במקומות כאלו בהם כולם ערומים ועירומות. לא כולן אוהבת את זה, אבל אני מרגישה מאוד נוח עם הגוף שלי, ונהנת מתחושת החופש שהעירום מעניק לי.
הטיול למינכן היה צפוי להיות עמוס בפגישות עם כמה חברות מקומיות במהלך השבוע, וזה כלל גם ארוחות ערב עם חלק מהשותפים. לשמחתי, מינכן משופעת במסעדות מעולות, החל ממסעדות יוקרה, ועד לאוכל רחוב אסלי ומשובח. מצד אחד אני אוהבת שאין הרבה ישראלים במינכן, ומצד שני באחת מארוחות הערב שלי עם מנהל מעבדה מקומי, קלטתי עברית בשולחן לידנו, ולא יכלתי למנוע מעצמי מלנסות לצוטט להם. ממה שהצלחתי להבין, הם היו שתי זוגות בשולחן, קובי ומעיין, ושי ותמר, והם דיברו על קמפינג מוצלח שהיה להם לא מזמן.
המלון שלנתי בו היה במרכז העיר, לא רחוק מהגנים האנגליים, שזו הגירסא של מינכן לפארק הירקון, או יותר נכון, לסנטרל פארק של ניו יורק. זה פארק ענק, מלא במדשאות, שבילים, אגמים, ואפילו נחל. אני מתה על הפארק הזה. אחד הדברים המגניבים בו זה שיש בו אזור שנהוג להשתזף בו בעירום.
אחרי כמה ימי עבודה אינטנסיביים, היה לי ערב חופשי, והחלטתי לצאת לריצה אחר הצהריים, ואחר כך לבלות בספא של המלון, ולצאת לארוחת ערב במסעדה או בר מקומי. זה היה יום יפה. היה חם והשמש זרחה בשמיים שהיו כמעט כמעט נטולים עננים. התחלתי בריצה בגנים האנגליים. אחרי 5 ק"מ קצת התעייפתי והתחלתי להאט את הקצב, ואז שמתי לב שהגעתי לאיזור של השיזוף בעירום. היו שם אולי 50 אנשים, אבל היה הרבה מקום. לבשתי את בגדי הריצה שלי, טייץ שחור וחולצה סגולה-שחורה צמודה, ומתחת חזיית ספורט ותחתונים לבנים. החלטתי בהחלטה של שניה שזה יהיה מעניין והרפתקני לשבת קצת ולהשתזף.
כבר סיפרתי שיצא לי בעבר להשתזף בעירום באירופה (וגם פעם אחת בארץ בחוף געש, אבל זה נגמר דיי מהר כששמנו לב שיש יותר מידי מציצנים), אבל תמיד בהתחלה אני קצת לחוצה, וכך היה גם הפעם. בחרתי מקום בדשא, והתחלתי בלחלוץ נעליים וגרביים. אחרי 10 דקות נעמדתי, והורדתי חולצה, ואחר כך פתחתי את החזיה והנחתי אותם על הדשא. הסתכלתי סביב, ולא נראה שלאף אחד היה איכפת ואני הרגשתי נהדר לשחרר את השדיים שלי לאוויר הפתוח. התיישבתי חזרה על הדשא.
אחרי כמה דקות הגיע זוג צעיר שהתמקם כמה מטרים לידי, ופרש מחצלת. שלא כמוני, הם מייד התפשטו לגמרי ונשכבו על הגב. זה עזר לי להרגיש יותר חופשיה, אז נעמדתי, הורדתי את הטייץ והתחתונים יחד, ונשארתי ערומה כביום היוולדי. נראה שהזוג שם לב לתעוזה החדשה שלי ושניהם חייכו אליי כשנשכבתי על המגבת שלי. הגבר הנהן אליי כאילו הוא מעודד אותי ומאשר לי שזה בסדר. נראה שהם היו רגילים לזה, כי לא היו עליהם בכלל פסי שיזוף. חייכתי אליהם בחזרה. אני מודה שזה היה מרגש להיות ערומה ככה בציבור, אבל אני יודעת גם שלא משכתי יותר מידי תשומת לב כי כולם שם היו ערומים.
אחרי כמה זמן, התחלתי להרגיש יותר בנוח, אז התיישבתי בישיבה מזרחית והסתכלתי על כולם. היה מעניין לראות איך בנות ובנים הולכים בעירום בחופשיות, מדברים ביניהם, והיו גם שתי בחורות ששיחקו בצלחת מעופפת בעירום מלא. הכל כל כך נונשלנטי וחופשי.
לא התכוונתי להשאר הרבה כי רציתי להספיק להגיע לספא של המלון. שמתי לב שהזוג שהתמקם לידי מסתכל עליי מידי פעם. אחרי כמה דקות הבחורה ניגשה אליי, ואמרה משהו שלא הבנתי בגרמנית. שאלתי אם היא מדברת אנגלית, והיא חייכה ואמרה שכן.
האנגלית שלי טובה מכל הנסיעות, וגם שלה היתה דיי טובה. היא אמרה "רצינו להציע לך שמן שיזוף כדי שלא תשרפי".
"תודה", אמרתי, "אני גם ככה עוד כמה דקות הולכת, אבל תודה על ההצעה".
הצגנו את עצמנו. קראו לה סופיה. היא הצביעה לעבר הגבר שהיא באה איתו ואמר שקוראים לו תומאס. "אני מנאל", אמרתי לה, ולחצנו ידיים.
בשלב זה היא עדיין עמדה ואני ישבתי, ככה שהסתכלתי עליה מלמטה. היה לה מראה וגוף גרמני טיפוסי משגע. שיער שטני בהיר, על גבול הבלונדיני, עם שיער חלק שמגיע עד מרכז הגב, עיניים כחולות, קצת יותר גבוהה ממני, כוס מגולח, שדיים זקופים, גדולים אבל לא כמו שלי, פטמות ורודות בגודל בינוני, שפתיים אדומות ואף סולד.
"מאיפה את?", היא שאלה.
"ישראל.. פלסטין", עניתי כרגיל. אני אוהבת את ישראל, אבל קשורה גם לזהות הפלסטינית שלי, ומייחלת ליום שבו נהיה מדינה אחת שבה כולם גרים ביחד בשיוויון. תמיד כשאני בחו"ל, אני מעדיפה להמנע מדיבורים על פוליטיקה. אם שואלים אותי, אני אומרת שאכן הכיבוש הוא בעייתי, ושלפלסטינים מגיע לקבל שיוויון זכויות ומדינה כמו ליהודים, אבל שמצד שני, יש בישראל גם צדדים נפלאים, ובשום מדינה ערבית לא יכלתי להגיע להישגים שאליהם הגעתי בישראל, ולהתנהג ולהתלבש באופן חופשי כמו שאני עושה בישראל, ואחר כך אני מנסה לשנות את נושא השיחה.
סופיה התיישבה לידי, נתנה לי כמה המלצות על ברים ומסעדות בעיר, והיתה מאוד ידידותית. סיפרתי לה קצת על העבודה שלי, לכמה זמן הגעתי, וכו'. היא סיפרה לי שיש לה חברה ישראלית במינכן בשם מעיין. באיזשהו שלב, תומאס התקרב עלינו. הוא היה בחור גבוה, רזה, קצת שרירי, שיער חום בהיר, טיפה ארוך, ועיינים חומות. הזין שלו היה גדול ולא נימול, ולא היה לו הרבה שיער ערווה. כבר יצא לי לשכב בעבר עם גברים לא נימולים, אז זה לא היה לי מאוד מוזר. הוא התכופף ליד סופיה, ולחץ לי יד. גם לו היתה אנגלית טובה. דיברנו עוד קצת, והם הציעו לי לטייל איתם במינכן, להראות לי קצת את העיר אם יהיה לי זמן. שמתי לב שתומאס מסתכל על הגוף שלי. ישבתי כשרגליי פרושות ישר לפניי, ונשענתי על הידיים שלי שהיו קצת מאחורי גבי. שמחתי שטיפלתי בשיער הערווה שלי לפני הנסיעה. אני לא אוהבת לגלח הכל, אבל מטפחת אותו, ומשאירה פלומה נחמדה ושחורה מעל הכוס. זה החמיא לי שהוא מסתכל עליי. האמת שזה חלק ממה שאני אוהבת בחופים נודיסטים – האפשרות לראות ולהראות.
אני גם אוהבת את זה שבכל זאת יש קצת רמיזות מיניות. יש קצת חשמל באוויר כשמצד אחד מדברים על דברים רגילים, ומצד שני אנחנו בכל זאת ערומים ויש מידה מסויימת של משיכה ומיניות. ואולי טעיתי. אולי הם כל כך רגילים להיות ערומים ליד אחרים שזה בכלל לא חלף במוחם. אפילו בשבילי, גם אם אני מבחינה במשהו מיני באוויר, זה לא אומר שהולך לקרות משהו. מספיק לי הריגוש שמתלווה לסוג כזה של מפגש.
הם נתנו לי את האימייל שלהם למקרה שיהיה לי זמן לבלות איתם. הם גם אמרו שהם יבלו כאן בפארק בשאר ימות השבוע אם מזג האוויר יאפשר. תומאס קם ראשון והושיט לי יד כדי לעזור לי לקום. סופיה נתנה לי חיבוק, והיה מוזר להרגיש את החזה שלי נוגע בחזה שלה, אבל יותר מוזר היה לקבל חיבוק מתומאס ולהרגיש את הציצי שלי נוגע בחזה שלו כשרק לפני כמה דקות הכרנו. אני מניחה שבשבילם זה נורמלי ואחר כך הם חזרו למחצלת שלהם.
עכשיו הייתי צריכה להתלבש בחזרה וקלטתי שאני אמורה ללבוש את הבגדים שלי שנטפו זיעה. כשעמדתי שם וקלטתי את זה, נראה שסופיה ותומאס קלטו את הבעיה שלי וצחקו.
"אל תחשבי על זה, פשוט תתלבשי וזה יעבור", תומאס אמר לי.
צחקתי, אבל הוא צדק וזה בדיוק מה שעשיתי. לבשתי את התחתונים והטייץ, גרבתי גרביים, נעלתי נעליים, ובסוף לבשתי את החזייה והחולצה, כשהמטרה הסמויה שלי היתה לתת לתומאס להציץ על הציצי שלי כמה שיותר. ברגע שהתלבשתי, נופפתי להם לשלום, וחזרתי למלון שלי בהליכה. עשיתי מקלחת קצרה וירדתי לספא בקומה 1-, כשהשיער שלי היה עדיין רטוב. החלטתי לטבול קצת בבריכה, ואחר כך להכנס לסאונה. המדיניות בסאונה היתה שהכניסה היא בעירום מלא, ואין הפרדה בין גברים ונשים. רק בבריכה היה צריך ללבוש בגד ים.
בחדרי ההלבשה היתה הפרדה בין גברים ונשים, אז נכנסתי לחדר הלבשה והחלפתי לבגד ים שלי. בגד ים שלם בצבע כחול-ים, עם מחשוף שמשאיר מעט מקום לדמיון, חושף קצת את צידי הציצי שלי, וגזרה גבוהה בירכיים. היה לי גם ביקיני, אבל הוא פחות התאים לשחיה בבריכה. בבריכה הייתי לבד, אבל לא רציתי להתאמץ הרבה אחרי הריצה, אז יצאתי דיי מהר, לקחתי חלוק ומגבת מאנשי הצוות, והלכתי לכיוון הסאונה.
לפני הכניסה לסאונה, יש מקום להתפשט ולהשטף מהכלור. הייתי שם לבד, אז פשוט הורדתי את בגד הים, ונשטפתי כמה שניות. תליתי את החלוק, כרכתי את המגבת סביב החזה, ונכנסתי לסאונה היבשה. היו שם ארבעה גברים ואישה, רובם בשנות ה-40 לחייהם. כולם עצרו את השיחה שלהם ברגע שנכנסתי וברכו אותי לשלום בגרמנית. כמובן שכולם היו ערומים כמוני, אבל אני הייתי היחידה עם מגבת עליי, בעוד הם ישבו או שכבו על המגבת שלהם.
כמו שבפארק לקח לי זמן להרגיש בנוח, גם כאן ישבתי בהתחלה עם המגבת עליי, למרות שזה היה קצת מביך להיות היחידה שמכוסה. הם המשיכו את השיחה ביניהם בגרמנית. לא הבנתי מה הם אמרו, אבל הנחתי שהאישה נשואה לאחד מהם, כי הם ישבו צמוד והוא ליטף לה את הירך. לא יכלתי להמנע מלפנטז איך הוא מתחיל להביא לה ביד, ואיך גם שאר הגברים מצטרפים כדי לענג אותה. שמתי לב איך אני מתחילה להרטב מהמחשבות האלה, אז מייד הסחתי את דעתי באמצעות מחשבות על עבודה. קצת כעסתי על עצמי שאני לא מצליחה להמנע מלקשר עירום עם משהו מיני, כמו שהם מצליחים. אחרי 5 דקות כבר היה לי ממש חם, אז הורדתי את המגבת ופרשתי אותה מתחתיי, והעולם המשיך להסתובב. לא שמתי לב אם הם מסתכלים עליי או לא, אבל אני מניחה שמה שהיה להם מוזר זה דווקא העובדה שלא הורדתי את המגבת מייד כשנכנסתי.
לאט לאט הם יצאו מהסאונה ונשארתי לבד. נשכבתי על המגבת, ונהנתי מהאוויר החם והזיעה שניגרה מגופי, וליטפתי את עצמי בירכיים. כשהרגשתי שמספיק לי, קמתי ויצאתי לכיוון המקלחות להתקרר קצת. אחרי שנשטפתי, לבשתי את החלוק ויצאתי לשבת קצת ליד הבריכה.
חלק מהאנשים ליד הבריכה לבשו חלוק, אבל היה ברור שהם לא לובשים כלום מתחת כי לרובם החלוק היה קצת פתוח. לבחורה אחת החלוק היה לגמרי פתוח, ולאחד הגברים הקשר היה מאוד רופף וראו לו את הכל. לשניהם לא היה נראה שאיכפת יותר מידי.
אני לא לבשתי את בגד הים שלי אחרי המקלחת, אבל החלוק שלי היה סגור. כבר ישנתי במלון הזה בעבר ומשום מה היה נדמה לי שקוד הלבוש משוחרר יותר הפעם. נמנמתי קצת על הכיסא, לא יותר מרבע שעה, וכשפתחתי עיניים ראיתי שיש עוד בערך 30 אנשים ליד הבריכה, רובם זוגות בגילאים שונים, אבל היו גם גברים ונשים שנראה כאילו באו לבד.
אחת מנשות הצוות ניגשה אליי ואמרה שלפי מדיניות המלון החדשה, בין השעה תשע לעשר בערב איזור הבריכה הופך לאיזור שבו העירום הוא חובה. הופתעתי ואמרתי לה שזה לא היה ככה פעם שעברה. היא אמרה שזו מדיניות חדשה אז הם מסתובבים ומודיעים לכל מי שלא נראה להם מוכר. היא אמרה לי שהרוב כאן לקוחות קבועים ושאלה אם איכפת לי שיתחילו היום יותר מוקדם. אמרתי לה שזה בסדר גמור מבחינתי, ותכננתי לעזוב אם זה יהיה מוזר מידי.
היא הלכה לשאר האנשים והודיעה להם שאפשר להתחיל מוקדם יותר היום. כמה חייכו אליי ונופפו כהכרת תודה, ואז הורידו את החלוק וצללו למים. נראה לי שתוך 5 דקות כל האנשים בבריכה היו ערומים במים או על הכסאות, וגם אני פשטתי את החלוק וישבתי על אחד הכסאות. היה מוזר לראות את הספא עובר כל כך מהר מלהיות ספא רגיל לספא בעירום מלא.
היו שם כל מיני סוגי אנשים. לשמחתי רובם נראו דיי טוב, אבל היו כאלה שתהיתי איך יש להם את האומץ להסתובב עם גוף כזה בציבור בעירום מלא. החלטתי ללכת שוב לסאונה, וכשנכנסתי, גיליתי שאני שם לבד, אז מייד הנחתי את המגבת ונשכבתי ערומה על אחד הספסלים. התחלתי ללטף לעצמי את השדיים, ובדיוק אז הדלת נפתחה, אז מייד הנחתי את הידיים בצדדים, וראיתי את אחד הזוגות היותר יפים נכנס.
"גוטן אבן", הגבר אמר לי בגרמנית "ערב טוב".
"הלו", עניתי להם.
"אמריקאית?", הוא שאל באנגלית.
"לא, אני מישראל-פלסטין", עניתי כמו תמיד.
"הו, מעניין, מקווה שלא הבהלנו אותך שם בבריכה. לא לכולם נוח עם עירום כמו לנו הגרמנים", הוא אמר, ואני ניסיתי לא להתמקד בזין הגדול שלו שהתנדנד מולי.
"לא, בכלל לא. זה אחד מהדברים שאני אוהבת באירופה".
"נחמד לשמוע. איך זה בישראל?" האישה שאלה.
"אחרת לגמרי. ממש לא נהוג להיות עירום בציבור, אבל מי שמתאמץ מוצא את המקומות"
"ואת מתאמצת?", הגבר שאל בחיוך.
"לפעמים", חייכתי בחזרה.
אני שכבתי, והם התיישבו על ידי בספסל, כשהגבר ישב ליד הרגליים שלי, והאישה לידו. נראה לי שהם היו קרובים לגיל 40. הוא היה שרירי קצת, עם שיער שחור, ועיניים חומות, עם זיפים, ועור חלק, כולל סביב הזין, שלא היה נימול כמובן. היא היתה נמוכה, קצת מלאה, עם שיער בלונדיני, ושדיים גדולים, אולי קצת גדולים מידי. לה דווקא היה שיער ערווה, ולפי זה הבנתי שהיא בלונדינית טבעית.
נהנתי מהשיחה הקלילה איתם. הם היו מאוד ידידותיים, אבל אני שוב לא יכלתי שלא לדמיין איך הוא שולח יד לכוס שלי, שהיה במרחק נגיעה ממנו, ומתחיל להכניס לי אצבעות תוך כדי שיחה קלילה. לשמחתי בדיוק אז נכנסו שתי בנות, ודעתי הוסחה.
"לא אמרת לנו את שמך", הוא אמר לי.
"מנאל, ואתם?"
"אני האנס וזו אנט, אשתי"
"נעים להכיר".
גם הבנות הציגו את עצמם, אמה ואמיליה, ונשכבו בספסלים מעליי. כבר היה לי ממש חם, אבל לא היה לי נעים לעזוב. הרגשתי גם שהאנס נמשך אליי לפי המבטים שלו, שהיו מכוונים יותר לגוף שלי מאשר לפנים שלי. אחרי כמה דקות אמרתי שאני צריכה להתקרר קצת ויצאתי.
לבשתי את החלוק והלכתי להתקלח. המים הקרירים הרגישו נהדר, וחשבתי לעצמי שיהיה נחמד לקפוץ לבריכה. לא טרחתי ללבוש את החלוק, אלא רק לקחתי אותו ביד ויצאתי לבריכה. שמתי לב שהמקלחת והאוויר הקריר יותר גרמו לפטמות שלי להתקשות. תהיתי כמה מהאנשים שמים לב לזה, אבל הנחתי שבטח אף אחד.
ממש נהנתי לשחות ערומה. זה הרגיש כאילו ככה צריך להיות במים. טוב, לא ממש שחיתי, סתם עמדתי קצת במים, כמו רוב מי שהיה במים. ראיתי אישה שיושבת על גדות הבריכה עם רגליים מפוסקות במים, כשהגבר שלה בתוך המים, בין הרגליים שלה, ידיים מלטפות את הירכיים שלה, ובמקום לרדת לה, הם פשוט דיברו. שמתי לב שהיו שם שני אנשי צוות, גבר ואישה, ושהיו לבושים במדי המלון.
כשיצאתי מהבריכה נשכבתי ערומה על אחד הכסאות, ואיש הצוות ניגש אליי ושאל אם אני צריכה משהו. שמתי לב שאנשים שותים, אז ביקשתי ממנו בירה, והוא הלך להביא לי. עברתי לשבת על שפת הבריכה בעירום ושתיתי בירה קרה. אלה החיים, חשבתי לעצמי.
כבר היה תשע וחצי בערב, והייתי רעבה, אז כשסיימתי לשתות, החלטתי לעלות לחדר כדי להתכונן ליציאה למסעדה. לקחתי לעצמי עוד כמה דקות להסתכל על כולם. כולם נראו כאילו הכל כל כך רגיל בשבילם, והרגשתי היחידה שמתרגשת, וכן, גם קצת מתחרמנת מכל הסיטואציה. אני לא רוצה להשוויץ אבל נראה לי שלי היה את הגוף הכי יפה מכל הבנות שם, והייתי מרוצה מעצמי שאני עדיין מצליחה לשמור על הגזרה. לא מעט בגלל הריצות ושיעורי הזומבה שאני לוקחת בארץ. הרגליים שלי, הטוסיק, הבטן, היו במצב טוב ומוצק, התלתלים השחורים הארוכים שלי בלטו בנוף, וכמובן שגם הציצי הגדול שלי שתמיד משך תשומת לב בארץ. חשבתי לעצמי שזה היה יום מעולה. לא תכננתי להיות ערומה בחלק כל כך גדול ממנו.
קמתי בנונשלנטיות והלכתי לאיש הצוות וביקשתי מגבת יבשה. לא טרחתי לשים על עצמי משהו, וחשבתי לעצמי שהוא חתיך עם מדי המלון שלו, ותהיתי איך הוא נראה מתחת. נהנתי מהעובדה שהוא לא צריך לדמיין. חשבתי לעצמי שזה מוזר איך לפני שעה אסור היה לשחות כאן בעירום, ועכשיו כולם ערומים, ותהיתי איך זה היה מרגיש אם היו מכריזים שהלובי הוא איזור בעירום בלבד בין שלוש לארבע בצהריים.
היה חם, אבל הפטמות שלי היו זקורות, ואיש הצוות אמר לי שנראה שאני משתלבת כאן יפה, ונתן לי מגבת. חייכתי אליו, והתחלתי לנגב לעצמי את השיער.
"תודה, אני אוהבת את המדיניות החדשה של המלון"
"שמח לשמוע, בשעה עשר נאלץ לסגור את הבריכה והספא"
"אין בעיה, אני בדיוק עולה לחדר להתארגן לארוחת ערב"
הוא שאל אם אני זקוקה להמלצות, אבל כשאמרתי שאני הולכת למסעדת "רומא", הוא אמר לי שזו בחירה מצויינת, ושיש שם בר נחמד. כמובן שידעתי את זה כי כבר אכלתי שם בביקור הקודם שלי.
חזרתי לכיסא שלי, ובדרך שמתי לב למשהו שקצת שבר את האווירה הקלילה שהיתה. אחד מהגברים המבוגרים יותר, בערך בן 50, ישב על כיסא לידי והסתכל עליי מדברת עם איש הצוות, ושמתי לב שיש לו זקפה. החלוק שלו היה עליו, אבל פתוח והוא לא עשה מאמץ להסתיר את האיבר שלו. חשבתי שזו תגובה טבעית, אבל תיארתי לעצמי שגם הגיוני לסגור את החלוק במצב כזה. בכל אופן, לא עשיתי מזה עניין ורק העפתי עליו מבט כשחלפתי על פניו בדרך לכיסא שלי. האמת שזה החמיא לי.
לקחתי את החלוק והלכתי לחדר הלבשה, התלבשתי ועליתי לחדר. בחדר התפשטתי ונכנסתי למקלחת זריזה. חפפתי והסתבנתי בכל הגוף, אבל כשסיבנתי את הכוס הרגשתי צורך להמשיך לגעת בעצמי. החלטתי לאונן אבל לגמור מהר, אז כיוונתי את הזרם בדיוק בעוצמה הנכונה, בדיוק למקום הנכון, והחדרתי לעצמי שתי אצבעות. פנטזתי על כל הסיטואציות המיניות שדמיינתי בסאונה, איך כל הגברים מתחילים לענג את האישה בסאונה, ואיך האנס מחדיר לי אצבעות וממשיך לדבר איתי תוך כדי. תוך 5 דקות גמרתי.
יצאתי מהמקלחת רגועה יותר, התנגבתי, לבשתי חזיה שחורה, חולצה מכופתרת לבנה עם שרוולים קצרים, קצת שקופה, מחשוף קטן, תחתונים ורודות וחצאית שחורה שמגיעה עד הברכיים. נעלתי סנדלים ויצאתי ברגל לכיוון המסעדה. הערב במינכן קסום, במיוחד בקיץ. עברתי ליד כמה חנויות יקרות שהיו מחוץ למלון, היו הרבה אנשים ברחוב, ולא היה חם מידי. הגעתי למסעדה, התיישבתי לבד בשולחן. לא לכולם מתאים לאכול לבד במסעדה, אבל אני אוהבת את זה. הזמנתי לי סלט פטריות, רביולי גבינות ברוטב בשמל, וכוס יין. הסתכלתי על האנשים שישבו על הבר, כולם לבושים בבגדים יפים, ונראה שרובם באו לבד. זה נראה קצת כמו פיק-אפ בר. בשולחנות, לעומת זאת, הרוב היו זוגות.
הכל היה מצויין, כולל המלצר החמוד שלי. הוא לבש מדים של מלצר, כיאה למסעדה מכובדת שכזו, והיה לו מראה איטלקי מסוקס, ושפע של בטחון עצמי. רק באמצע הארוחה שמתי לב שכל פעם שהוא הגיע למלא לי את כוס היין, הוא מיקם את עצמו מעל המחשוף שלי, באופן כזה שהוא יוכל לראות כמה שיותר עמוק. זה שעשע אותי שלפני שעה כל מי שרק רצה יכל להגיע למכון ספא במלון ולראות אותי בעירום מלא, והנה יש גבר שעושה מאמץ כדי לראות את החלק העליון של הציצי שלי.
נראה לי שהמלצר הקדיש לי תשומת לב מיוחדת. הוא כל הזמן היה באיזור, למלא לי את היין, ולשאול אם אני צריכה משהו. הוא היה דיי נחמד, וגם דיברנו קצת, מאיפה אני, מה אני חושבת על מינכן. עדיין המקום היה דיי עמוס, אז הוא גם היה צריך לשרת שולחנות אחרים. למרות שיש לי קצת נסיון עם עירום בציבור, בהתחלה קצת הפריע לי שהוא מנסה להציץ לי למחשוף ושיניתי תנוחה כדי להקשות עליו לראות, אבל יותר מאוחר, כשהשתחררתי, ושתיתי קצת יין, החלטתי דווקא לאפשר לו. אז כשהוא שוב התקרב למלא לי את היין, נשענתי קצת קדימה ככה שהוא יוכל לראות עמוק יותר.
הוא מזג את היין לאט, ואמרתי לו תודה.
"העונג כולו שלי", הוא ענה בכנות.
היה לי נחמד לגרות אותו ככה, קצת. לקראת סוף הארוחה פתחתי כפתור אחד בחולצה כדי לתת לו להנות קצת יותר. אני חושבת שככה הוא כבר יכל לראות עד קו החזייה שלי. האמת שאני לא רגילה להתנהג ככה. בדרך כלל אני לא נוהגת לעשות טיזינג כזה לגברים, אבל משהו במינכן, באירופה, בכל היום שלי, עזר לי להשתחרר ולהעז יותר. עד היום אני בטוחה שהוא לא שם לב שרציתי להראות לו יותר בכוונה.
שום דבר מעבר לא קרה. דיברנו עוד קצת, ושילמתי את החשבון. הייתי צריכה לעבוד שוב בבוקר, אז לא יכלתי להשאר עד מאוחר גם ככה. בכל זאת, נשארתי עוד כמה דקות לשתות עוד כוס יין על הבר. כמה בחורים התחילו איתי, אבל זה לא זרם לשום מקום, בעיקר בגלל שהאנגלית שלהם לא היתה טובה, אז היה קשה לקדם את השיחה. בערך בחצות חזרתי ברגל למלון, התפשטתי לגמרי, והלכתי לישון ערומה.
המשך יבוא
*הסיפור מבוסס ומתורגם בחלקו ובאופן חופשי מהסיפור Munich של Travelgirl באתר Literotica, אך נעשו בו הרבה התאמות, שינויים, השמטות ותוספות על פי ראות עיני
סיפור מעולה מחכה להמשך
נפלא.. גם אני חוויתי את אוירת הסאונות בגרמניה ואוסטריה..
המשך דחוףףףףףף
מעולה! מצויין! מדהים!
אחת הפנטזיות שלי זאת עיר נודיסטים ואווירה עירומה!
מחכה להמשך!!
או, כמה שנהנתי לקרוא, המון בילדאפ טוב, תיאורים מסקרנים שגרמו לי להמשיך לקרוא בשקיקה – למרות שלא היה סקס כלל. (מה שאיכזב קצת ).
מחכה לראות מה יהיה איתה בהמשך.