מה שקורה באיה נאפה – חלק 1

רוב הגברים שהיו צופים בשלושה בחורים צעירים מזיינים את האישה שלהם בת ה-37, במהלך סופשבוע שלם, כנראה היו מגיבים באלימות או מתחרפנים. ואם הייתם שואלים אותי לפני שנה, כנראה שהייתי מגיב כמו רוב הגברים. אבל אם יש משהו שלמדתי מהחופשה שלנו באיה נאפה בשנה שעברה, זה שאסור אף פעם לשפוט בן אדם כל עוד לא היית בסיטואציה שלו. כי אין לך מושג איך באמת תגיב כשתהיה בנעליים שלו.

התחתנו בגיל 23, וירח הדבש שלנו היה באיה נאפה. מתנה שאחים שלי קנו לנו לחתונה, כי לא היה לנו הרבה כסף לממן לעצמנו ירח דבש. זה היה עוד לפני שאיה נאפה הפכה למעוז של צעירים ישראלים שמשתלטים שם על החופים והמועדונים כל קיץ. היה לנו מושלם. מלון על קו החוף. סוויטת ירח דבש גדולה עם גישה ישירה לבריכה של המלון. כל ערב מסיבות, אלכוהול, עישונים, וסקס. בעיקר הרבה סקס. בוקר, צהריים, ערב ולילה. לא הצלחנו להוריד את הידיים אחד מהשניה. הזדיינו בכל מקום בסוויטה, במרפסת בלילה אחרי עוד מסיבה מטורפת, ואפילו בתוך הבריכה ב-4 לפנות בוקר. אני זוכר שגם במסיבות עצמן… אם זה מציצה בשירותים או אפילו על רחבת הריקודים – היינו רוקדים צמוד והייתי מכניס לה יד לתחתונים בלי שאף אחד שם לב.

אז מאז חזרנו כל שנה. אותו מלון, אותה סוויטה, אותם חופים. המסעדות והמועדונים קצת השתנו והחליפו שמות, וגם אנחנו כבר לא צעירים כמו שהיינו. אז היינו באמצע תואר ראשון, והיום שנינו דוקטורים ומרצים באוניברסיטה. היא דוקטור לביולוגיה ואני לאנתרופולוגיה. אז היינו בלי ילדים, והיום אנחנו עם 2 ילדים בני 9 ו-13. אנחנו עדיין מנצלים את החופשה הזו להרבה סקס, גם אם לא כמו אז.

לשמחתי היא תמיד דאגה לגזרה שלה, והגוף שלה לא השתנה הרבה. היא לא רזונת, וטוב שכך. יש לה רגליים חטובות משנים של אימוני פילאטיס וריצה, טוסיק לא קטן אבל מוצק, בטן דיי שטוחה, ציצים גדולים ועדיין עומדים יציב, פטמות קטנות ורודות ורגישות, ופנים יפהפיות בעלות תווי פנים רוסיים, עיניים כחולות ושיער בלונדיני חלק שמגיע עד אמצע הגב. קוראים לה איה. ד"ר איה גונן.

ואני ד"ר רוני גונן. בעל מבנה גוף דיי רזה, אבל גם דיי שרירי בחזה ובבטן. מקפיד ללכת לחדר כושר פעמיים בשבוע כבר 12 שנה. קרחת מלאה שירשתי מאבי, בלי הרבה שיער גוף וטוסיק קטן וחמוד.

אז גם שנה שעברה חזרנו לאותו מלון. האמת שכבר כמה שנים זו לא אותה איה נאפה שהכרנו בירח הדבש שלנו. אם בפעם הראשונה בקושי ראינו ישראלים. היום הם בכל מקום. בעיקר נערים ונערות לפני גיוס, או בזמן הצבא שקיבלו אישור לטוס. והם קולניים, וגסי רוח, וחושבים שהשמש זורחת להם מהתחת. זו אחת הסיבות שבשנים האחרונות אנחנו יותר נהנים להשאר במלון, ופחות לצאת למסיבות. ואולי זה גם בגלל שהזדקנו קצת…

בכל אופן, הישראליאדה לא גרמה לנו לוותר על החופשה הקבועה שלנו. מסורת כזו אנחנו לא שוברים בכזו קלות. יותר מידי זכרונות טובים מהמקום הזה כדי לוותר עליו כל כך מהר. ולמדנו גם לחיות איתם, אפילו שלאט לאט הישראליאדה גילתה גם את המלון שלנו, ובמיוחד בשנה שעברה, שבה מצאנו את עצמנו מוקפים בחבורה מלאת הורמונים.

הם היו איתנו בבריכה של המלון ובחוף הים, ואפילו פגשנו אותם באחד המועדונים כשיצאנו ערב אחד. חבורה של כמה בנים ובנות בני 18.5 פחות או יותר, לפני גיוס. מאוד קולניים, אבל גם מאוד חמודים וחברותיים. הם גילו דיי מהר שאנחנו מרצים באוניברסיטה והתייחסו אלינו דיי בכבוד. דיי הופתעו שאנשים בגילנו מגיעים לכאן ועוד לא מתביישים לבלות.

ביום הראשון הם קצת נזהרו על ידנו. שאלו אם זה בסדר לעשן לידנו, אם זה בסדר לשתות לידנו, אם המוזיקה בסדר… אבל לאט לאט הם השתחררו, כשהג'וינטים שהם השיגו אלוהים יודע מאיפה התחילו להתגלגל גם לכיוון שלנו. ואז הם בכלל הזדעזעו לטובה כשהם ראו אותנו מעשנים איתם וויד.

בערב של היום השני כבר מצאנו אותם מתנחלים אצלנו בחצר של החדר. זה לא היה כזה מסובך. כאמור, החדר שלנו היה ממש על שפת הבריכה, וה"חצר" שלו (שטח של 2 מטר על 2 מטר), היה מגודר בשער וגדר בגובה המותניים, שכל אחד יכל לעבור אותו אם רצה. היה כיסא נדנדה, ושולחן פיקניק עם 2 ספסלים, ערסל, ומקרר קטן.

בהתחלה הייתי בטוח שזה קשור לאלכוהול שלנו. אחרי הכל, תמיד דאגנו להתארגן על מלא בירות ויין, יותר ממה שהיינו צריכים, ולא היה איכפת לנו לחלוק איתם. גם למדנו שהם פחות ערסים ממה שנראה לנו בהתחלה. בסך הכל חברה דיי חמודים. 3 בנים ו-3 בנות. ליאל, ערן ועיליי, ונעמה, מורן ומאי. אני חייב להודות שלא הפריע לי יותר מידי ש-3 בחורות כוסיות עם חוטיני וביקיני עם מחשוף נדיב הסתובבו לנו בסוויטה.

מצד שני, גם שמתי לב שהבנים שמו עין על איה, שבעצמה לא התביישה להסתובב לידם עם הביקיני הכחול החושפני שלה. האמת שזה לא היה מפתיע. זה לא היה סוד שסטודנטים רבים נהגו לקרוא לה המרצה המילפית או המרצה עם הציצים לאורך השנים. אני חייב להגיד שהיא לא עשתה הרבה בשביל למנוע את זה. היא נהגב לבוא לעבודה לבושה בטוב טעם, אם זה ג'ינסים וחולצות צמודות, או חצאיות קצרות או שמלות עם מחשופים נדיבים. כן, ביישנות היא לא אחת התכונות הבולטות של איה שלי. היא ידעה שהיא שווה, והיא נהנתה להבליט את זה.

בשבילי זה לא היה כזה קל. תמיד קצת קינאתי ואולי אפילו חששתי שאחד מהם יצליח לפתות אותה, אבל למיטב ידיעתי, היא מעולם לא בגדה בי. גם כשד"ר חלפון, שעבד איתה בפקולטה התחיל להעיר לה הערות מיניות ("איה, מה דעתך שנעשה מחקר על מה שמסתתר מתחת לחצאית הזו?"), היא ידעה להעמיד אותו במקום, ואף התלוננה בפני הנהלת האוניברסיטה (שלא עשתה עם זה כמעט כלום) והוא המשיך לעבוד איתה.

לפעמים בזמן שהייתי מזיין אותה הייתי אומר לה "היית מתה שאחד הסטודטנים שלך יהיה לך עכשיו בין הרגליים, הא?". היא היתה עונה לי בין גניחה לגניחה "על מה אתה מדבר? הם אוהבים אותי בזכות כישורי ההוראה המהפכניים שלי והידע המפליג שלי". תמיד עניתי לה ש"כן, אין ספק שלהשאר עם ציצים ותחת כאלו אחרי שני ילדים דורש הרבה מאוד כשרון".

בכל אופן, בערב השני מצאנו את עצמנו עם כל החבורה בסוויטה שלנו. ליאל ומאי היו זוג נראה לי, לפחות לפי זה שבאיזשהו שלב, כשהאלכוהול התחיל לזרום, הם התחילו להתנשק ולהתחרמן בלי ממש לשים לב לסביבה. כשהוא התחיל למשש לה את החזה ולנסות להכניס יד מתחת לחזיית הביקיני שלה, איה שאלה אותם אם הם רוצים ללכת לחדר ספייר שהיה לנו בסוויטה. הם לא סרבו, וגם לא חסכו מאיתנו את הקולות שלהם במשך שעה שלמה, ובמהלכה היה ברור שהוא מזיין לה את הצורה. ב-2 בלילה גרשנו את כולם, הפשטתי את איה תוך 10 שניות והזדיינו איזה חצי שעה על המיטה שעליה עם הזדיינו. בכוס, בפה ובתחת, לפי הסדר הזה, כשבסוף גמרתי לה על הציצים. האמת שאני זוכר שכבר כשהתחלנו לצאת, הפתיע אותי שהיא אהבה שאני גומר עליה, לא פחות משהיא אהבה שאני גומר בתוכה.

בכל אופן,ככה נרדמנו. אני בעירום, והיא רק לבשה תחתונים לפני שנרדמה.

למחרת קמנו מוקדם. האמת שקמתי לפניה עם זקפת בוקר שלא מהעולם הזה. הסתכלתי עליה, ישנה על הצד עם הגב אליי, והטוסיק הזה שלה מוקף בתחתוני התחרה השחורות שלה. נצמדתי אליה בתנוחת כפיות וחפנתי את השדיים שלה, מצמיד את הזין שלי לחריץ של התחת שלה.

"בוקר טוב גם לך", היא מייד התעוררה ואמרה בקול ישנוני, "מישהו קם היום זקוף אני מרגישה…"

"מאוד זקוף", אמרתי ומוללתי את הפטמה שלה בין ידיי.

"המממ… אז רוצה להגיש לי ארוחת בוקר במיטה?", היא אמרה.

ולא, היא לא התכוונה שנתארגן ונלך לאכול בחדר אוכל. התרחקתי ממנה קצת כדי שתוכל להניח את הכרית על גב המיטה ולהשען עליה, ואז העברתי רגל אחת מעליה והתיישבתי לה על הציצי ככה שהזין שלי  מכוון בדיוק לפה שלה. היא התחילה למצוץ. או יותר נכון התחלתי לזיין לה את הפה, כי היא לא השתמשה בידיים. היא החזיקה אותי במותניים עם יד אחת, ואת היד השניה הכניסה לתוך התחתונים ושיחקה עם עצמה ברגליים מפוסקות. אני נשענתי עם הידיים שלי על הקיר. היא היתה אלופה בזה, ותוך שתי דקות כבר פרקתי את המטען שלי בתוכה, והיא בלעה הכל, כולל ליקוק של השאריות שנזלו לה על הסנטר.

"עכשיו אפשר לקום בנחת", היא אמרה אחרי שהוצאתי את הזין שלי מהפה שלה.

"תודה, מותק" אמרתי ונתתי לה נשיקה.

היא נכנסה להתקלח ונתנה לי לראות אותה מביאה ביד עם הדוש מבעד לזכוכית המקלחון השקופה. גם בבית אני לפעמים צופה בה מאוננת. טוב, מה זה לפעמים? אולי פעם בשנה, כשאין לחץ וכשאין סכנה שהבנות יכנסו אלינו באמצע (מה שאומר פעם באף פעם).

אחר כך היא יצאה מהמקלחת, התנגבה, לבשה את תחתוני הביקיני האדום שלה ומעליו מכנס ג'ינס קצרצר. בחלק העליון היא לבשה חזיית ביקיני אדומה ומעליה חולצה משובצת ומכופתרת שהיא השאירה פתוחה לגמרי. ונעלי טיולים. אני לבשתי מכנס קצר, טי שירט וגם נעלתי נעלי הליכה. כי ידעתי שיש לנו קצת הליכה היום.

יצאנו מהמלון אחרי ארוחת הבוקר ונסענו להתבודד בחוף הנודיסטים היחיד באיה נאפה. לא הרבה יודעים עליו. מזרחית לחוף אמוס קאמבורי, במפרץ נסתר שדורש קצת הליכה. גילינו אותו כמה שנים קודם לכן, ומאז אנחנו מקפידים לבקר אותו לפחות פעם אחת בחופשות שלנו.

הגענו בסביבות 9, והוא היה דיי ריק. 2 בנות שנראו בנות עשרים בערך בדיוק פרסו מגבת על החוף, ובחור אחד לבד נצפה במים. הבנות לבשו ביקיני וראיתי שהן מעיפות מבט לכיוון שלנו, ואז לכיוון של הבחור במים.

פרסתי לנו מגבת על החול, ומייד התפשטתי.

"לא מבזבז זמן, הא?", איה שאלה בחיוך.

"אני אין לי זמן לבזבז", עניתי.

איה, שפעם הראשונה שהיינו בחוף הזה לקח לה שעה רק להסכים להוריד חזייה, פתחה עכשיו את כפתור המכנס שלה והורידה אותו יחד עם התחתונים שלה. אחר כך הורידה את החולצה המשובצת שלה.

"אתה יכול לפתוח לי את הקשר מאחורה?"

"העונג כולו שלי", פתחתי לה את הקשר והחזייה מייד נפלה על המגבת, והשאירה את איה בחליפת יום ההולדת שלה.

הבנות שוב הסתכלו עלינו, וברגע שהם ראו את איה ערומה, הרגישו כנראה יותר בנוח, וביחד הורידו תחתונים ואז את החזייה, הוציאו קרם הגנה מהתיק והתחילו להמרח.

"כוסיות, הא?", איה שאלה.

"אש… וגם הזכירו לי שגם אנחנו צריכים להמרח"

הוצאתי את הקרם הגנה מהתיק, נמרחתי בעצמי ונתתי לאיה. כל כך נהנתי להסתכל עליה נמרחת בכל הגוף, מלטפת לעצמה את הרגליים, הירכיים, מעסה לעצמה את הבטן והשדיים.

"אתה יכול למרוח לי את הגב?"

"כן, ברור", לקחתי ממנה את הקרם והתחלתי למרוח אותה מאחורה כשהיא שוכבת על הבטן, וכמובן לא הזנחתי את הטוסיק שלה. הזין שלי עמד ורציתי לזיין אותה ממש שם באותו רגע. אבל לא נהוג לעשות דברים מיניים בחופי נודיסטים, אז התאפקתי.

אחר כך היא התהפכה על הגב.

"כדאי שתשים עליו מגבת עד שהוא יירד, זה לא לעניין כאן", היא אמרה לי כשראתה את הזין של זקוף.

היא נשכבה על הגב לצידי ובאמת שמתי עליו מגבת כי היא צדקה.

היא קיפלה את הברכיים שלה והנחתי לה יד על הירך, מלטף אותה, לאט לאט מתקרב לירך הפנימית ונוגע לא נוגע בשיער הערווה שהיא משאירה מעל הכוס.

איה מייד לקחה לי את היד והזיזה אותה, "דיי, רוני, אני רצינית", היא נשמעה קצת כועסת.

"טוב, טוב, סליחה"

"אם קשה לך להתאפק, אז בוא נחזור", היא המשיכה לרטון.

"טוב, בסדר, הבנתי… לא נוגע בך יותר"

"אתה יודע שזה מחרמן אותי כשאתה נוגע לי שם, אבל לא כאן פשוט, זה לא נעים לי, רוני", היא לא עצרה.

"טוב, דיי, הבנתי את המסר, איה", גם אני התחלתי להתעצבן.

"כבר דיברנו על זה אלף פעם"

"וואי, איה, הבנתי, בסדר!", כבר הרמתי קצת את הקול.

אחר כך היתה שתיקה מתוחה, איזה 10 דקות, עד שהיא הסתובבה אליי וחייכה את החיוך הממיס שלה.

"טוב, דיי מותק, אתה בא קצת למים?"

לא יכולתי שלא לחייך אליה בחזרה.

"יאללה, בואי"

קמנו וצעדנו למים יד ביד, בדרך הצצתי על הבנות ששכבו על הבטן. יותר נכון הצצתי על 2 הטוסיקים החמודים שלהן.

הבחור עדיין היה במים. נכנסו עד קו המותניים. חיבקתי אותה והתנשקנו קצת. הרשיתי לעצמי לחפון לה את הטוסיק שהיה כולו במים, ונהנתי מהמגע של החזה שלה על החזה שלי, מה ששוב גרם לזין שלי מייד להעמד אבל הפעם המים הסתירו אותו.

כשקצת התרחקנו אחד מהשניה, הבחור התחיל לדבר איתה, כשלי היה ברור שהוא רק חיפש סיבה להיות עם המבט שלו לכיוון הציצים שלה שהיו חשופים לעיני כל מעל קו המים.

"Hi, i’m ayaz, nice to meet you”

“Nice to meet you too, i’m Aya”

“Aya? It’s like Ayaz”

הוא חייך וצחק, מנסה לפלרטט איתה מול העיניים שלי, אבל אני נהנתי מהמחזה.

"Yes, it’s close…”, היא ענתה בנימוס.

“Where are you from?”

“Israel”

“Israel? I’m from turkey, we are neighbors.. Our countries are close”, הוא צחק.

“Yes, sort of…”

“I like to get out of my country… to be like this, in the nude… you like also, ha?”

הוא חייך ועכשיו כבר לא הצליח להסתיר את המבט שלו על החזה שלה.

"בואי, בואי, זה כבר נהיה קריפי", אמרתי לה.

"כן, לגמרי, בוא"

"Yes, it’s nice.. We have to go now.. Bye”, היא אמרה.

“You have very nice body”, הוא התעלם.

“Thank you, we really need to go”

"Very nice Tits", הוא המשיך ואנחנו כבר התעלמנו.

“bye , my friend, aya”, הוא חייך חיוך מקריפ.

יצאנו מהר מהים וחזרנו למגבת שלנו. 2 הבנות שיחקו מטקות על החוף. זה היה מחזה מרהיב, לראות אותן ככה מקפצות ויחד איתן, השדיים שלהן.

"רוני, עכשיו אתה מקריפ, תפסיק לבהות בהן", שוב היא הורידה אותי לקרקע.

הגענו למגבת, שתינו קצת, קראנו קצת בספרים שלנו, בינתיים החוף התמלא בעוד זוגות וחבורות, ואחרי שעתיים בערך התקפלנו משם ונסענו חזרה למלון.

בדרך לחדר עברנו בבריכה, ופגשנו את החבורת ישראלים. או לפחות את שלושת הבנים, בחצר של החדר שלנו! רק ישראלים יכולים להיות חוצפנים כאלו.

"הו, דוקטורים! איפה נעלמתם לנו כל הבוקר??", עיליי כבר דיבר איתנו כאילו אנחנו חברים שלו.

"אפשר לשאול מה אתם עושים בחצר שלנו?", שאלתי בחיוך.

"אה, כן, מקווה שזה בסדר. הבנות הלכו לשופינג ולקחו איתן את הכרטיס של החדר, אז נתקענו בלי אלכוהול. ואז ראינו את החצר ואת המקרר עם הבירות… הבנו שאתם לא בחדר… אני מקווה שזה בסדר…"

"רק בגלל שאתם ישראלים לא מחונכים אני סולחת לכם על זה", איה ענתה במקומי.

"אין עליכם, איזה זוג חמוד אתם", ליאל אמר.

אז הבחנתי שהם משחקים קלפים ואת הבקבוק וודקה שלנו על השולחן.

"בואו, אנחנו משחקים פוקר והמפסיד צריך להקפיץ צ'ייסר"

"לא קצת מוקדם למשחק שתייה על הבוקר?", שאלתי.

"האמת שכבר 12 בצהריים", ערן ענה, "רוצים להצטרף?"

עכשיו, אני לא הטיפוס שנכנס לתחרויות שתיה מטופשות, אף פעם לא הייתי, אף פעם לא אהיה, אבל איה מצד שני לא יכלה להתאפק. היא תמיד היתה קצת יותר משוחררת ממני בקטעים האלו.

"המממ… לא בטוחה שזה יהיה פייר", היא אמרה, "קודם כל… אתם שחיפים, וכבר אחרי כמה צ'ייסרים, בטח כבר קצת מבולבלים, ודבר שני, אני לא כמו אחת מהבנות בחבורה שלכם שאחרי שני צ'ייסרים כבר לא מצליחות לקום מהכיסא… אוי ליאלי.. יש לי סחרחורת.. תיקח אותי לחדר ותפרק לי את הצורה..", היא עשתה חיקוי של מאי.

זה הגניב אותם עוד יותר. אחרי עוד כמה דקות של הקנטות הדדיות, היא אמרה "בסדר… בסדר. אוקיי, האמת שגם אם אני אפסיד, אני עדיין אוכל ללכת בקו ישר, כשאתם בטח תקיאו לי בשירותים כמו ילדים. ."

אני חייב לומר שניסיתי בכל כוחי לא לצחוק כי ידעתי טוב כמה מהר היא משתכרת, וכמה היא מנסה לשחק אותה מול בחורים שנראים דיי עמידים לאלכוהול.

אחרי עוד כמה דקות של הויכוח המטופש הזה בין איה לחבורת הבנים, היא ואני נכנסנו לחדר למקלחת זריזה ביחד, ולהחליף בגדים. אני יצאתי לפניה, לבוש בג'ינס וטי שירט והיא יצאה כמה דקות אחריי. בזמן הזה הם לא הפסיקו לצחוק איתי ולהשוויץ כמה הם הולכים לכסח אותה במשחק, ושהיא הולכת להצטער על הרגע שהיא הסכימה, אבל גם ניסו להרגיע אותי ואמרו לי שכל אחד יכול לפרוש מתי שהוא רוצה.

אחרי כמה דקות היא יצאה. הייתי דיי בשוק. היא לבשה את הביקיני השחור שלה ומעליו רק גופיה לבנה שהבליטה את החזה הגדול שלה. למרות שזה לא היה לגמרי לא הגיוני ללבוש בגד ים בחדר שצמוד לבריכה… עדיין, נדהמתי מכמה היא הרגישה בנוח להסתובב ליד החבורה העמוסת הורמונים האלו ככה. ואולי היא פשוט נהנתה מהמבטים שלהם.

"תשמע, דוקטור, אשתך היא כנראה אחת הדוקטוריות היותר כוסיות שיצא לי לראות…", ליאל לחש לי בלי שאיה תשמע.

"כמה כבר יצא לך לראות?"

"האמת שאף אחד. כלום. נאדה", ליאל ענה והתחיל להתפקע מצחוק על אף הבדיחה הלא מצחיקה.

"מה כל כך מצחיק שם?", איה הפנתה את ראשה אלינו ושאלה.

"הוא שיכור לחלוטין, איוש", עניתי.

היא התיישבה לשולחן והתחילה לשחק איתם, ואני צפיתי בהם מהצד עם וויסקי ביד.

 

המשך יבוא…

Loading

12 מחשבות על “מה שקורה באיה נאפה – חלק 1”

  1. היי מאוד כיף לקרוא את הסיפורים שלך כל פעם מחכה שיצא אחד חדש תודה רבה

    הגב
  2. סופסוףףף שנתיים חיכינו לסיפור נוסף ממך!! עד כה מצוין, נבנה לאט, כמה שיותר פרקים מזה בבקשה!

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן