מדלת לדלת חלק ב

סיפור המבוסס בחלקו על סיפור אמיתי. השמות והדמויות טושטשו.

בונוס יינתן למי שיזהה מהיכן מובאת תמונת הסיפור 🙂

מומלץ לקרוא לפני פרק זה את חלקו הראשון של הסיפור

***

הלחץ עשה את שלו ולרגע לא ידעתי מה לעשות, קפאתי. רק מי שחוותה את זה תדע מה עובר על מישהי שבדיוק באמצע עינוג עצמי, כשהיא בוערת מבפנים וכל האיבר שלה מסוכך לפתע "נתפסת" באמצע וצריכה להתארגן מהר כדי לפתוח את הדלת.

לקח לי כמה שניות להתאפס על עצמי וללבוש תחתון ואת חלוק האמבטיה…וקראתי בקול לכיוון הדלת

"אפשר בבקשה לחזור בעוד שתי דקות?"

קול גברי מעבר לדלת הודיע לי שאין בעיה, הוא ממתין לי.

למה אמרתי שתי דקות ולא יותר?? כעסתי על עצמי על הזמן הקצר שהצבתי לו.

רצתי לחדר שלי, לובשת חצאית שחורה לא ארוכה המגיעה קצת מתחת לברך, כמובן שלא הספקתי ללבוש גרביון או גרביים והכנסתי את רגלי לנעלי הבית. כשבאתי לבחור חזיה, המגירה הייתה ריקה מחזיות "איפה כל החזיות כשצריך אותן?!" הלחץ לא נתן לי מנוח. פתחתי את המגירה התחתונה ושלפתי משם את חזיית התחרה הלבנה שלי ששמורה לארועים מיוחדים, שבינינו- בעצם לא כל כך מתרחשים….נו מילא, עדיף מכלום.

לא היה לי זמן רב, ושלפתי מהארון את החולצה הראשונה במדף, חולצה לבנה עם כפתורים אותם רכסתי במהירות, מוותרת על הגופיה מתחת כי גם אותה לא מצאתי באותו הרגע. לא נורא, את פותחת את הדלת לשניה ורבע ומיד יכולה לחזור ולהתלבש כמו שצריך, ניסיתי להרגיע את עצמי.

חבשתי את הפאה במיומנות רבה, מביטה במראה רגע לפני שאני פותחת את הדלת, גאה בעצמי שתוך שתי הדקות הללו הצלחתי להתארגן על עצמי ואף להראות טוב.

פתחתי את הדלת

###

"שלום, שמי יואב ואני נציג חברת 099"

הצגתי את עצמי, רק כעת מבחין ומעכל שעומדת מולי אישה מהממת עם פני מלאך, אף קטן וחמוד, עיניים בהירות ושפתיים בשרניות. גל של ריח סבון נעים עלה באפי והיא הייתה נראית לי קצת אדמדמה וסמוקה, מביטה בי בעיניים גדולות ובורקות.

"חברת 099 מספקת מחירי שיחה לחו"ל ללא כל תחרות, יש לנו גם מוצר אינטרנטי למעוניינים, גם במחיר ללא תחרות. האם יוצא לך להתקשר לחו"ל" שאלתי מחייך את חיוכי.

"אמממ כן" ענתה לי בעלת פני המלאך

"לאלו מדינות אתם מתקשרים?" שאלתי, מתחיל מהלך שמוכיח כמה כסף ייחסך לה אם תעבור לחברה שלי.

"אני מתקשרת בעיקר לאנגליה וארה"ב, מדי פעם לאוסטרליה ולשוויץ" ענתה לי.

שלפתי מהתקייה את המחירים של המתחרים והראתי לה את  הטבלה. "אני יכול בבקשה להכנס ולהראות לך כמה כסף אני יכול לחסוך לך בחודש?"

המתוקה הביטה בי שתי שניות ללא שאמרה דבר, רק הביטה בי בחולמנות מסויימת כאילו לא הבינה מאיפה נפלתי עליה וכאילו מתלבטת האם להכניס אותי לביתה. רק אחרי שתי השניות הללו ראיתי בדל של חיוך מבצבץ והבנתי מה תהיה תשובתה.

"כן…בוא תכנס" אמרה לי וצעדה צעד אחורנית, מזמינה אותי להכנס

נכנסתי לסלון לא גדול במיוחד, בו ממוקמת פינת אוכל גדולה ועוד כמה רהיטים, על הקיר היו תלויות תמונות של נוף ושל רבנים חרדים שלא ידעתי מי הם.

נעמדתי כמטר וחצי ליד הדלת, אינני נכנס לתוך הפרטיות של האנשים ואני מחכה שיזמינו אותי להכנס לשבת בסלון, או בפינת האוכל או בכל מקום אחר…

"האם תוכלי להביא את החשבונית האחרונה שלך?" שאלתי, מביט אל תוך עיניה וקצת מתבלבל כשהיא מישירה מבט עמוק וארוך אל תוך עיני.

"כן בטח" אמרה במבטא מטושטש שהיה נשמע לי קצת בריטי

הבטתי בה צועדת אל הארון, מתכופפת אל המגירות התחתונות ופותחת את המגירה האחרונה. ליוותי את תנועותיה, מנצל את היותה עם גבה אלי בכדי להביט בה בצורה חופשית, היה לה גוף חתיכי, כשהתכופפה היה ניתן לראות שהחולצה שנמתחה הייתה במקצת שקופה, היה ניתן להבחין בצבע העור שלה במעורפל דרך בד החולצה… כמו כן היה ניתן להבחין בצורה ברורה יותר בפס החזיה מאחור.

מיד לאחר שסיימתי לבחון את פלג הגוף העליון הבטתי על החצאית שלה, כשישבנה בלט זקור לעברי, מתנוסס עם שני פלחים עסיסיים ובשרניים היוצרים אגן חתיכי מאוד. היא התכופפה להוציא מספר ניירות ולרגע היה ניתן להבחין בצורת הפלחים ובפסי התחתון. כשהזדקפה ונעמדה, מסדרת עם ידה את שערות הפאה, הבטתי בה, סורק את פניה היפים, החולצה החצי שקופה והישבן האלקי הזה…וידעתי שאני בצרות, היא סובבה את ראשה והבחינה בי מביט בה ובתגובה חייכה אלי חיוך מלא בשינייים יפות.

הרגשתי את הדם שזרם בגופי, במרוץ אדיר…שוצף ומזרים דם בקצב, מציף את איברי ומנפח אותו למימדים שלו היא לא הייתה מביטה בי בדיוק באותו הרגע, הייתי שולח את ידי בכדי לסדר את הזיקפה שבתוך תחתוני. אך מה לעשות, מולה אני לא יכול לעשות זאת.

עמדתי בחוסר נוחות, מצפה שהיא תקרא לי להגיע לשבת בסלון…אך במקום זה היא צעדה לכיווני, מוסרת לי כמה ניירות ונעמדה לידי מביטה בניירות שבידי, מחכה שאתחיל בניתוח ובהסבר.

בשלב הזה קרה משהו שלא צפיתי ולא קרה לי קודם לכן, בדרך כלל הלקוחות נעמדות מרחק סביר ממני, אך הפעם גברת רוזנמן נעמדה ממש קרוב אלי, מה זה קרוב? ממש קרוב.

אם לא הייתי נמשך אליה, הייתי מרגיש כאילו חדירה לטריטוריה….אבל זה לא היה המקרה וכמובן שקרבתה נעמה לי.

ניסיתי לרגע להתרכז בעבודה ולנסות לטשטש את כל מה שעובר עלי, הבטתי בחשבונית של הספק הנוכחי וחייכתי. הם גובים ממנה סכום גבוה יותר מהטבלה.

היא הייתה ממש צמודה אלי, אף יותר מהרגע לפני שבחנתי את החשבונית, מקרוב הבחנתי בשקיפות החולצה גם בחלקה הקדמי, מבחין בבירור בכך שהיא לובשת חזיית תחרה, היה ניתן לראות את השד שלה בולט וקורץ לי דרך חולצת הכפתורים…ניסיתי לחשוב על דברים אחרים ככל שיכולתי, התחלתי להסביר לה תוך שאני מראה לה את ההוכחות בחשבוניות

"תראי גברת רוזנמן, את משלמת בחשבון שלך על דקת שיחה 1.2 ש"ח על כל דקה, ב099 דקת שיחה דומה תעלה לך 33 אג' בלבד!, תכף נבדוק כמה חסכון זה…אמממ מה שמך?"

היא הביטה בניירות שהחזקתי, מניעה את הראש כמביטה אל הניירות והתקרבה אף יותר, השד העסיסי והעגול שלה נגע בצד גופי. מה קורה כאן? שאלתי את עצמי, אך כמובן שלא זזתי, נהנה מהקרבה.

כששמעה את שאלתי, היא הרימה את מבטה אלי, שקעה בתוך עיני וענתה  "אלישבע".

היא חזרה להביט על הניירות וניסיתי לרגע לבחון את מה שקורה כאילו מרחוק יותר, רואה את כל הסלון שלפתע היה נראה לי ממש גדול, המרחק מהארון היה כאילו מרחק ריצה קצרה, המרחק מהדלת גם היה רחוק….יש מספיק מקום לעמוד, אך אלישבע ממש נצמדת אלי.

ניסתי להוציא דבר מה מפי אך הייתי צריך קצת להתאמץ עד שהדיבור יצא לי מהפה "אממ אלישבע, את דיברת החודש…אמממ 215 דקות לאנגליה וחוייבת ב258 ש"ח, ב099 היית משלמת על זה 71 ש"ח"

הרגשתי את מבטיה הבוחנים של אלישבע, שהעבירה את מבטיה מהדף להביט בי…ביצעתי חישובים עם מחשבון, מנסה להסית ככל יכולתי את מה שמתרחש. אך בכל זאת היצר לא נתן לי מנוח ואת הניירת עדיין השארתי בצד שלי, לא רוצה שזה ייגמר, נדלק מהמרחק ומהנגיעה ומנסה לבדוק לאן זה עוד יכול לגלוש, יודע שכשהניירת אצלי אלישבע תשאר צמודה כדי לראות את מה שאני מסביר לה.

ואכן, כשהראתי לאלישבע את הסכום שהיא משלמת, היא הביטה אל החשבונית וכבר השד שלה נמעך לי על הזרוע שלי. המותן שלה נגעה בירך שלי….

" רק על אנגליה, בלי לבדוק את שאר המדינות, החיסכון הוא 187 ש"ח" אמרתי והמשכתי לעמוד איתן, מרגיש אותה נשענת עלי.

החזקתי את המחשבון בתחילה בצד הקרוב אליה, אך החלפי יד אל הצד הרחוק ממנה, ואלישבע לא איכזבה, כדי לצפות במסך המחשבון כבר כל הרגל שלה היתה צמודה לרגלי וכל בטנה וחזה נשענים עלי…

הרגשתי ששדה הראייה שלי מתערפל

###

כשהגעתי לפתוח את הדלת ציפיתי לאיזה בחור ישיבה שמחפש תרומה…במצב הטוב איזה שכן.

אבל כפתחתי פתאום ראיתי בחור צעיר וחמוד, עם חיוך כובש. הוא הציג את עצמו, אך אני בכלל לא הצלחתי לקלוט את שמו…הרגשתי שהגוף שלי עדיין  מושפע מהמאורעות בחדר האמבטיה.

הוא מאוד נאה, גבוה מאוד, אולי 20 ס"מ גבוה יותר מראובן. היו לו כתפיים רחבות והיה ניתן להבחין עד כמה הוא רזה שרירי ומחוטב. הוא היה מגולח ותווי פניו נאים, מוזר לי לראות גבר מגולח, אך יש בזה משהו כל כך יפה, כך גם היה ניתן להבחין בגומות החן שלו. הבטתי בעיניו וצללתי לתוכם, מרגישה את הגבריות נוטפת ממנו, הוא גם דיבר בקול סמכותי, מבט נבון ומלא אינטלגנציה…הדברים הללו בדיוק מה שמסקרנים אותי אצל גבר.

הוא שאל אותי אם אני מתקשרת לחו"ל? אז התעוררתי ועניתי שכן. הבטתי בשפתיים שלו נעות ומחייכות אלי, וואו איזה בחור נאה ומתוק!

עניתי על עוד שאלה ומיד אחריה הוא הוציא ניירת ונתן לי לראות.

הריח של הבושם שלו עלה בניחרי והיה כה מעודן…את צריכה להתקרב אליו אלישבע, קול קרא לי, אחרת לא תראי את מה שהוא רוצה להראות לך…קצת איבדתי את חוט הריכוז לדבריו ולקח לי כמה רגעים להבין שאני בוהה בו…אני בדרך כלל ממש שולטת על עצמי.

מה קורה לי היום? הכל כל כך מושך היום? כנראה אני נמצאת באיזה גל הורמונאלי שביחד עם הנסיעה היום באוטובוס ומה שהיה באמבטיה…מצליח לרגש אותי בלהיות ליד הבחור הזה.

הכנסתי אותו ואפילו לא שמתי לב שסגרתי את הדלת, היה נראה שגם הוא לא שם לב כי הוא בחן את הבית שלי, את התמונות, את הריהוט…

"האם תוכלי להביא את החשבונית האחרונה שלך?" הוא שאל בקולו הגברי והמתוק.

"כן בטח" עניתי וניגשתי למגירות בהן אנו מאחסנים את ניירת המכתבים. התכופפתי וחיפשתי במגירה, ראיתי חשבונית תקועה מאחורי שני ספרים וניסיתי למשוך אותה, התכופפתי יותר, מתמתחת, כשהסתובבתי לכיוונו ראיתי שהוא היה ממוקד בלהביט בי, הסמקתי ועקצוץ קל ריגש את בטני התחתונה, החמוד הזה הביט בי כרגע?  כשהסתובבתי עיניו הביטו על הישבן שלי… ממממ. מעניין אם זה היה בטעות או שלא, שאלתי את עצמי וסידרתי את הפאה, מסמיקה.

צעדתי לקראתו, מחייכת, ובמבט מהיר שוב בחנתי את הגוף הנאה הזה שלו והבחנתי בזה….לא היה ניתן לפקפק בכך שהמכנס שלו היה מנופח באיזור המפשעה יתר על המידה….הוא כאילו הבחין שאני מביטה לשם ומסמיקה, והוא לראשונה עמד באי נוחות, כאילו משתפל קמעה…מנסה שלא להבליט את מה שמתרחש במכנסיו.

צעדתי לכיוונו והגשתי לו את החשבוניות, מביטה בו לרגע קט מקרוב ונמסה…כשהגעתי לכיוונו הרגשתי שדה מגנטי לא מוסבר, כאילו כח חזק מושך אותי לכיוון שלו. עמדתי לא רחוק ממנו, משתדלת להתנגד לתחושה הזאת שהשתלטה עלי.

הוא הביט בניירת, וגם אני הצצתי לעבר המספרים שבנירות שהוא מחזיק בהן, ולא שמתי לב שאני לאט לאט מתקרבת אליו יותר ויותר, ראיתי כיצד מבטו עוזב את הדפים ומציץ מטה אלי, ראיתי כי עיניו נתקעות בכיוון החזה שלי, במבט אינסטקטיבי גם אני הבטתי רגע לכיוון בית החזה שלי להבין את גודל האטרקציה, ורק אז הבחנתי בשקיפות החולצה ובחזייה שלי שניתן להבחין בה…

אלוהים אדירים, אני נמצאת כאן עם גבר ממיס, שמביט לי בישבן ובחזה, והחבילה שלו במכנס תפוחה ומעידה שאני מושכת אותו…הרגשתי מוחמאת, נדלקת אף יותר…ועם התחושות וקורות היום הרגשתי נחשקת ונשית…איזו הרגשה נהדרת- רק שלא ייגמר. אחרי כל כך הרבה זמן עם ראובן שלא מביט לעברי, הרגשתי כל כך טוב עם עצמי שאני מצליחה למשוך את הבחור הנאה הזה, שאני מוצאת חן בעיניו…

עשה רושם שהוא מתאמץ מאוד לחזור לשליטה והראה לי קצת מספרים ועשה חישובים,  ואני הרגשתי כל כך מרותקת מהגבריות הזאת המשולבת באינטלגנציה…עד שלא הרגשתי שאני ממש כמעט נוגעת בו…

הוא התחיל להראות לי על פער גדול שאנחנו משלמים כעת מול המחיר של החברה בה הוא עובד.

איך קוראים בכלל לחברה שהוא עובד בה? שאלתי את עצמי…מבינה שאני ממש חולמנית איתו.

רק אז לפתע הרגשתי שהגוף שלי נוגע בו,  החזה שלי נגע בשריר היד הרחב שלו וזרם צמרמורת אדירה עטפה אותי מלמטה למעלה ובחזרה.

בין התחושות החזקות שחוויתי הוא שאל לשמי,  הבטתי בעיניו במבטי הכמהה וקראתי את שמי…

הרגשתי כיצד אני מסגירה את עצמי ומיד הסתטי מבטי אל הניירות,  משתדלת לעמוד ישר,  מרגישה שההתרגשות קצת מנדנדת אותי וכי איננני יציבה.  אני נגעתי בו,  חשבתי לעצמי והבטן המריאה לי מעלה… מתפתה שלא לגעת בו יותר, החזה שלי בער כאילו נגע בלבה רותחת…רציתי עוד, שיוועתי לעוד….

הבטתי על מספרים שנמרחו לי והוא חישב בצורה מהירה,  מראה לי מספר…לרגע הבטתי מעלה,  מזהה את החזה השרירי שלו המוסתר בחלקו תחת עניבה,  רואה את הסנטר החזק שלו,  ותווי הפנים הללו…התנדנדתי יותר,  נמשכת ולא שמה לב שאני נשענת עליו…בלמתי את נפילתי כשהמותן שלי נשענה על הרגל שלו וכל החזה שלי כבר נמעך על הבטן החזקה שלו.

טוב,  הוא כנראה לא שם לב לזה,  כי הוא המשיך לדבר על המחירים ואף שלף מחשבון והחל מחשב…ואני? עדיין נמרחתי עליו.

הוא החזיק את המחשב בצד הרחוק שלו והראה לי מספר…ובאמת שניסיתי להביט לשם ולכבד אותו…והגוף שלי כבר כאילו איבד שליטה והרגשתי איך כל מותני צמודות אליו…והבטן שלי כולה נשענה עליו,  פטמותי היו נפוחות ועומדות,  נצמדות וחוככות בחזה שלו…

ואז,  לפתע שמעתי את המחשבון שלו נופל וכל הניירות התפזרו על הרצפה.

הרעש עורר אותי במהירות מהאפלולית שהכתה בי ונעמדתי זקופה…הוא מיד התכופף להרים את הניירות,  הבטתי בו…מניחה יד על חזי ומרגישה את הדופק הסוער בבית חזי.

הוא אסף כמה ניירות,  והיו פזורים עוד כמה וכמה ניירות.

התכופפתי גם אני לצידו,  אוספת נייר,  ועוד אחד…וכאשר באתי לאסוף עוד נייר שהיה קרוב אליו,  גם הוא שלח את ידו להרים את אותו הנייר…וכששנינו מושכים את הנייר,  הרמתי ראשי לעברו, מביטה בו מבצע את אותה התנועה לעברי…כשמרחק ראשינו לא עלה על 20 ס"מ…אולי זה בעצם 15 או אולי 10 ס"מ?

איכשהו מכל המרחק הזה,  לפתע השענתי את מצחי על מצחו.

אלישבע- את נשואה! לחשתי לעצמי ללא הועיל….לא לקחה יותר משניה אחת עד שהתנפלנו האחד על השניה,  מצמידים שפתיים,  פיסקתי את שפתי,  מקבלת את השפתיים הזרות והתפוחות הללו לנשוק לי…ומיד לאחר מכן,  מצצתי את שפתי המתבוללות בשלו,  יודעת שאני מכניסה אל פי את הרוק הזר שלו…

התחושה הזאת הייתה כל כך מדהימה, סוג של משיכה חייתית שאם תמיד חשבתי לעצמי מה אני מפסידה ביחסים עם הגברים- הכל נחת במסה אדירה, תחושה כל כך חזקה שהבנתי בדיוק מה התענוג הזה שתמיד מדברים עליו, מה החשש הזה שתמיד בסמינר נזהרו והזהירו ממנו…מבינה מהו חטא אמיתי, חטא אמיתי חזק וטהור בעל עוצמות אדירות וממכרות שלא ניתן לעמוד בו.

המשכנו להתגופף, הנחתי יד על הכתף השרירית שלו, ובתגובה הוא אחז במותן שלי ומשך אותי אליו.

הטירוף הכה בי ולא שלטתי במשיכה העזה שהציפה ובערה בי,  הרגשתי נחשקת,  נשית,  חרמנית…להתעלס ככה עם גבר זר…כבר לא אכפת לי כלל מערכת נישואין או דת…העיקר לחוות בכל העוצמה את התחושה המדהימה הזאת.

הלשון שלי עשתה כרצונה,  נדחפת בין שפתיו אל תוך פיו,  מחפשת את הלשון הזרה שלו להתחכך בה…ומהר מאוד מוצאת אותה.

לשונו דחפה את שלי ואני את שלו,  מתלפפות ומעבירות בי תחושת תשוקה אדירה,  תחושה שמעולם לא חשתי אותה…אך כעת אני כבר שם,  חשה ומתעלסת עם גבר זר שאיננו בעלי

עודכן לאחרונה

18 מחשבות על “מדלת לדלת חלק ב”

  1. בייניש שלום בבקשה סיים את פרוייקט ארבע העונות לתומי חשבתי תעשה סיפור חורף שטרם סיימת
    אביב קיץ וסתיו
    אתה כותב מעולה מצפה להמשך. תודה

    הגב
  2. זה סיפור ממש מעולה. אני עוקב אחר כתיבך עוד מסליזי ואתה מפליא לכתוב. מקווה שתזכה אותנו לקרוא את ההמשך.

    הגב
  3. אויי טאטא,
    מה יהיה ככה להשאיר את עם ישרואל במתח?
    ביינישבלאד ביסט א צ'מפיאן!

    הגב
    • היי יוסי, אכן תשובתך מדוייקת.
      היות והיית הראשון לציין כי מדובר בסרט אשת חיל וברנה זלווגר החרדית ננעצת על הקיר…
      אני מעניק לך אפשרות לבחור נושא לסיפור הבא שאכתוב. תוכל לשלוח לי פנטזיה ריאלית…ואדאג לכתוב אותה.
      beynishblad@gmail.com

      הגב
    • מצטער לאכזב אותך. אני גבר ולא אישה.
      המשך הסיפור יעלה בקרוב, בתקופת החגים אין לי הערכה מדוייקת.

      הגב
  4. לבלוע כל מילה
    נכתב בצורה חדה חרמנית

    ולבסוף משאיר אותך בפה פתוח מה הלאה ?

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)