שרי, חלק שני.
הרב "מיכאל" יצא מהרכב ראשון, ממהר לפתוח את דלת הצימר. שרי יצאה אחריו משתהה עוד רגע קט, מתלבטת מה לעשות, האם לחשוף את
זהותה. היה ברור לה שהרב לא זיהה אותה. מאז שעזבה היא השתנתה, בגרה ויפתה. אין לה ספק שלו היה יודע מי היא, הוא לא היה ממשיך
להתנהג כרגיל. שרי עצמה לרגע עיניים, נזכרת בשיחה מאמש עם אמה, שיחה שלולא היא, שרי כנראה לא הייתה נמצאת פה כרגע.
*
שרי לא היתה מורגלת לדבר עם אמא שלה במשך השבוע, היא הבינה מקטעי שיחות שנרמזו ,שהמשפחה במצוקה כלכלית כעת, לא היה לה מושג
עד כמה. השיחה תפסה אותה לא מוכנהכלל. היא בדיוק חזרה מעוד סיבוב קניות קצר, נהנית מהמחשבה שהיא מבזבזת כסף לא שלה .
הקול של אמא שלה היה מאופק "מון שרי, איך את מרגישה?" היא למדה לזהות את הקול בטלפון, את הדאגה הרבה.
"אני בסדר, הכל נפלא, מאמא, מה שלומכם?" היא חיכתה לשמוע בשורות.
"אני בסדר, ב"ה, אבל פאפא, היום הגיעו לסגור לו את החנות, הכסף שהוא לקח בהלוואה נגמר מהר מדי, והוא שקע בחובות. שרי נשמה שלי,
סליחה, אבל אנחנו לא יכולים לעזור לך עכשיו" הקול של אמה נסדק בטלפון ושרי בכתה אתה ביחד, על כסף שהיה ואיננו עוד, על הגאווה
שהתנפצה לאביה, כמו זכוכית עדינה על סלע משונן, על שנים של עבודה שהסתיימו להם בצו סגירה קר ומנוכר.
"מאמא, אל תדאגי לי, יש דרך לעזור לכם?" היא ידעה שהיא תעשה הכל כדי להחזיר להורים שלה על זה שהם שלחו אותה מצרפת. סוף סוף היא
הבינה את החסד שהם עשו איתה בזה.
"לא, אנחנו מחכים שהרב יחזור לצרפת, הוא בנסיעה משפחתית לאיפה שהוא, וינסה לעזור לפאפא" היא משכה באפה "בינתיים אבא בבית, מנסה
לעכל את הבשורה."
"מאמא, אני אעבוד פה ואשלח לכם כסף, אני מבטיחה לעזור, אני כבר לא ילדה קטנה" היא השתיקה את אמה שניסתה לשכנע אותה לא לעבוד,
יודעת כבר שלא תהיה לה ברירה, אלא להעביר מחר את הערב בחברת אותו צרפתי, ואת הכסף, היא תפקיד בחשבון של ההורים.
*
מיכאל הוריד את המשקפיים והניח על השולחן, ושרי נרגעה. אם עם המשקפיים הוא לא זיהה אותה, עכשיו ברור שהוא לא יזהה. היא נכנסה ברגל
בטוחה יותר לחדר היקר, היא לא הייתה בצימר מפואר כל כך אף פעם. הכל אמר יוקרה. מיכאל ניגש ישר לבקבוק היין שעמד על השולחן "רוצה
שנפתח בקצת אלכוהול?" שרי ידעה את השפעות האלכוהול, ופחדה לערפול חושים, אבל לא רצתה לסרב.
"בכיף" היא ענתה והתקרבה אליו, מגישה את ידה העדינה, לאסוף את הכוס הגבוהה.
הם השיקו כוסות, ושרי לגמה רק מעט, שומרת על עצמה שפויה. הוא נגש אליה בלי הרבה מילים והתפשט לידה, אדי אלכוהול עלו ממנו ושרי
נגעלה מהמחשבה לגעת בו, אבל אוי לעזאזל הכסף שהיא תקבל ממנו… החיוך של אמא שלה עמד מול עיניה כשהיא פתחה את הרוכסן של
השמלה שקנתה, נותנת לה ליפול על הרצפה. נעלי העקבים הושלכו הצידה, והיא נשארה עומדת מולו רק עם ההלבשה התחתונה שהיא קנתה. היא
נשמה עמוק, מודעת למבט שלו על גופה, לזקפה שלו שבלטה מהתחתון שעדיין נשאר על גופו העבה. שרי שלחה יד הססנית אל גופו, כובשת את
תחושת הקבס שעלתה בגרונה.
"אולי נעבור למיטה?" היא הציעה ,מנסה לקצר תהליכים, מקווה שלאחר שהוא יפלוט את מנת הזרע שלו, הוא ירדם, בטח תחת השפעת האלכוהול.
היא עודדה אותו לקחת עוד לגימה הגונה מהכוסית. היא התיישבה על המיטה, משכלת רגליים אחת על השנייה, מושכת אותו במבטה.
"בקשתי בחורה צרפתיה, כי אתן תמיד כאלה סקסיות" הוא אמר כשהתקרב למיטה "אני כל היום רואה את הבנות הצרפתיות ברחוב, וחייב
להתאפק" הוא התיישב לידה, שולח יד אל הכתפייה של החזייה, מוריד אותה. הוא נשק לכתפה החשופה של שרי, מעביר לשון ארוכה לכל אורכה,
ידיו כבר חפנו את שדיה, קודם מעל בד התחרה העדין, וברגע השני, כבר נגעו בגופה ממש. אצבעותיו חיפשו אחר פטמותיה הקטנות, ממוללות
אותן באצבעותיו הגדולות .
שרי ידעה שהיא צריכה לפעול גם כן, אך מחסום לא נראה לא נתן לה לזוז ממקומה. היא נושמת עמוק, ושולחת יד אל התחתון של מיכאל, מרגישה
את הבליטה המבצבצת לה מתחת לכרס, היא מדמיינת את עצמה בבית, במיטה החמה שלה, משחקת במשהו בלתי נראה .
מיכאל התלהב מהמגע ומיהר להוריד גם את התחתון. שרי נשארה באותו מקום, רק ידיה מרגישות את הקישוי הטבעי של הגבר הזה. היא מחזיקה
את האבר ומשחקת איתו בידה .
מיכאל נשכב על גבו, מבליט את הזקפה שלו כלפי שמיים .
"אוי, זה טוב, זה אקסלנט" הוא גונח, עת שפתיה של שרי מרפרפות על גופו, היא נושקת לגופו ,מתעלמת משערות החזה שצומחות פרא, מהבטן
המשתפלת, מגיעה עד ערוותו הזקורה, שם היא נעצרת. היא לא יכולה להמשיך. היא נותנת לידיה לשחק בו, אבל לשונה נסגרת חזרה.
"הכל בסדר?" הוא שואל, מודאג לרגע משינוי במגע.
"כן, הכל אקסלנט, אתה גבר אמיתי" היא מנסה לזייף גניחה קטנה, שיהנה מהספק.
"אז תמשיכי, מון שרי, אני רוצה לגמור הכי טוב שאפשר" היא מתכופפת אליו, מלקקת את הזיןשגדל עוד קצת, מדמיינת את הגלידה שהם היו קונים
בצרפת, טעם הפיסטוק עדיין בפיה, היא ממש מרגישה אותו, כשאת פיה ממלא הנוזל הלבן הלא צפוי. מיכאל רק מצמיד את ראשה אל חלציו "אל
תלכי, עוד לא" הוא ממלמל בשקט, וגונח ברעש. היא סופרת עד עשר, מדמיינת את רעש הרחוב, את קריאות המוכר החמוד של הגלידות, שתמיד
הביא לה תוספת מיוחדת בחינם.
הכל נרגע מסביבה, היא די בטוחה שמיכאל כבר נרדם, הנשימות שלו נרגעות לאט, ושרי קמה אל השירותים. היא שוטפת את הפה טוב, ואחרי
שהיא מוודאת שהוא באמת ישן, היא נכנסת למקלחת חמה, לשטוף מעליה את מגע הידיים, הנשימות.
האלכוהול עושה את שלו, והוא ישן שעות ארוכות. שרי יושבת על המיטה, רחוק ממנו כמה שניתן, היא מפחדת להירדם, מפחדת לאבד לרגע את
השליטה שלה במציאות. כשהיא שומעת מלמולים מצד המיטה, היא מתיישבת לידו, מניחה את ידה על חזהו "התעוררת? איזה יופי "היא נותנת לו
נשיקה קטנה על השפתיים "רוצה לשטוף את עצמך? ישנת ממש כמה דקות "היא משקרת, מקווה שהוא לא יבדוק מיד את השעון. מיכאל קם
מהמיטה, ומסתחרר לרגע ,שרי ממהרת לתפוס בידו, רק שלא יפול עכשיו.
"תודה על העזרה, אני אשטוף את עצמי. מחכה לראות אותך סקסית ויפה לקראתי" לשרי לא היה מושג מה זה להיות סקסית ויפה. היא שולפת
מהתיק חלוק משי אדום שקנתה אתמול ,ומלבישה על עצמה רק אותו. היא נשארת לשבת על קצה המיטה, מתלבטת אם לזה הוא התכוון. כשהוא
יוצא ערום מהמקלחת, היא מרגישה מובכת בתחילה, אך מיכאל מתקרב אליה בצעדים קלילים "כמה שאת סקסית" הוא לוחש לה "את רוצה לתת
לי הופעה קטנה"?
"מה אתה רוצה לראות בהופעה?" היא שואלת בחשש, רק שלא יבקש עוד מציצות או משהו מבחיל שכזה.
"רקדת פעם לצלילי מוזיקה לטינית? תחשבי שאת במועדון לגברים, תעמדי פה לידי ותרקדי ."הוא מפעיל את המוזיקה במערכת שנצבת בצד
המיטה, וצלילים של מוזיקה מלחשים סביבם בחדר. שרי עוצמת עיניים, נותנת לקצב להוביל אותה. תחילה היא מנענעת מעט את
המותניים בחשש, אך עם הקצב היא משתחררת ונותנת לעצמה דרור. החושניות של המילים והמנגינה עושה את זה, והיא מתחילה לנוע בקצב
משלה. היא מרגישה את שטרות הכסף מנסים להיצמד אליה, אל גופה המעורטל שרוקד. היא לא פוקחת עיניים, לא רוצה ליפול למציאות.
המוזיקה נגמרת אחרי שעה ארוכה, והיא מותשת. מרגישה איך הריקוד לקח ממנה אנרגיה רבה. אבל הרצפה המכוסה בשטרות הרימה לה את
האנרגיה חזרה .
"זה שלך" הוא אמר, מחווה בידו על הרצפה "תאספי את זה, אם בא לך."
כששרי מתכופפת להרים את השטרות הרבות, היא לא סופרת אותם, היא
עסוקה במבט המטריד שפולח את גופה, כאילו לא הספיק לו עד עכשיו, העיניים של מיכאל עוגבות עליה.
היא מסיימת לאסוף את השטרות ומניחה בצד התיק שלה .
"בואי רגע" הוא קורא לה. היא נגשת אליו ללא היסוס, מבינה את הכח שיש לו עבורה, היא תסחט ממנו כל שטר שהיא יכולה. היא מגיעה לידו
ומתיישבת על ברכיו, רגליה מקופלות בצד ,וידה עוברת מאחורי צווארו. היא נותנת לו נשיקה במצח, מרגישה את ידיו משוטטות על גופה ,בוחנות
כל סנטימטר של נעורים. "בקשתי מהמדאם לדאוג לי לנערה ללילה, אבל אם תרצי ,נמשיך גם בלילה הבא" הוא לוחש לה, מנשק את תנוך אוזנה.
שרי לא חושבת הרבה "אין בעיה, אותו מקום ואותה שעה?" הוא רק מהנהן בראשו ושולח אותה להתלבש.
שרי נכנסת לחדר הקטן בפנימיה, המעטפה המכובדת בוערת לה בתיק, היא אפילו לא התפנתה לספור כמה יש לה שם עד עכשיו. סך הכל כמעט
8000 ₪. היא לא מאמינה, היא שומרת לעצמה אלף שקלים, וממהרת לבנק הדואר הקרוב להפקיד הכל בחשבון של ההורים שלה.
שיחת הטלפון של אמה לא מאחרת להגיע, שרי ממלמלת משהו על מענק מוקדם למשכורת ,מן מנהג מוזר בישראל, והחיוך של אמה מלווה אותה
עת היא פונה מיד לחנות הקרובה לחפש הלבשה תחתונה חדשה לערב שתכף יגיע.
הוא קרא לה שרי זה טעות?
למה טעות?
כי היא הציגה את עצמה בפניו כ'ריקה'
זה שרי, בתרגום מצרפתית- אהובה…
משהו מדהים
בכל אני נפעם מחדלקרוא בכל פרק רעיונות חדשים שלא חשבתי עליהם
וכן סידור המחשבות של הבחורה איך וקושי וכו'
תמשששששיייייךךךךך
את מיוחדת
בכיף.
תודה.
וואוו וואוו וואוו
מקסים ומרגש כתמיד.
הסיפור ממשיך בכתיבה הזהירה הזאת על נושא ככ רגיש שאת נוגעת בו בצורה מיוחדת תוך מעברים בין הסקס לבין ההתלבטות והמחשבות.
תודה רבה
תודה רבה