לכבוש את המג"ד – חלק א'

מאת: תמר הקצינה

***סיפור זה הינו פרי דמיונה של המחברת כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות בסיפור לבין המציאות הוא מקרי בהחלט***

לתחילת הסיפור, חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה'

-"תמר עוז? אני שמחה לבשר לך ששובצת לתפקיד ע' קמב"ץ בגדוד 781."

גם בחלומותיי הפרועים ביותר לא יכולתי לדמיין שהמשפט הפורמלי ששמעתי הרגע מפי המפקדת שלי בקורס קצינות יח"ש, ומה שבא בעקבותיו, יטלטלו את עולמי ויהפכו אותי לאדם אחר. 

שמי תמר, בת 21, גרה באחד המושבים הוותיקים בעמק יזרעאל. גדלתי במשפחה שעל פי כל קריטריון ניתן לכנות אותה 'מלח הארץ'. משפחה ציונית, ערכית, שורשית ומבוססת. משפחה של אנשי עמל, יוזמה ודעת. אבא שלי הוא בעל משק חקלאי גדול ומצליח, וגם סא"ל במילואים ביחידת צנחנים מובחרת. אמא שלי היא דר' לביולוגיה העובדת כחוקרת בכירה במכון למחקר ופיתוח חקלאי בצפון. יש לי שני אחים ואחות. אחי הגדול משרת כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, אחי הקטן ממני בשלוש שנים, מסיים השנה י"ב ומתוכנן להתגייס לקורס טיס, ואחותי הקטנה היא תלמידת כיתת ח'.

לפני הצבא למדתי בביה"ס התיכון האזורי בנהלל במגמת פיזיקה, ויש לי בגרות ריאלית מעולה עם ממוצע של מעל מאה. במהלך התיכון כיהנתי במשך שנתיים רצופות כיו"ר מועצת התלמידים, ובמקביל שימשתי כמדריכה וכמרכזת שכבה צעירה (מש"צית) בתנועת הנוער העובד והלומד אצלי במושב. עם סיום הלימודים, למדתי שנה נוספת במכינה קדם-צבאית בצפון. היתה זו שנה מאוד משמעותית עבורי, שעיצבה את זהותי וגיבשה את תפיסת עולמי כיהודייה, ישראלית וציונית, המחוייבת לתרום ולפעול ככל יכולתי, למען פיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל. 

אני אוהבת מאוד ספורט ומוזיקה. מאז ילדותי התאמנתי בהתעמלות קרקע, אך בשנים האחרונות המרתי את התעמלות הקרקע באימוני נינג'ה, על מסלול מכשולים מקצועי שאבא שלי בנה לי בחצר המשק. אני אוהבת מאוד לרקוד היפ-הופ ולרוץ. לקראת הגיוס הצבתי לי יעד לסיים מרתון, ואכן, כחודשיים לפני הגיוס סיימתי את מרתון תל אביב בהישג לא רע של כשלוש וחצי שעות (לשם הדיוק, התוצאה שלי הייתה 3:37':16"). בנוסף, מזה כ-14 שנה אני מנגנת בחליל צד. העיסוק הספורטיבי האינטנסיבי שלי עיצב וחיטב את גופי. אני בגובה 1.64, גוון עור בהיר, שיער שטני חום-זהוב המגיע עד לשכמות, האסוף בדרך כלל לקוקו, והעיניים שלי ירוקות. השדיים שלי קטנים יחסית ומוצקים מאוד, והפטמות שלי מחודדות וורדרדות. קו של חיטוב חוצה את הבטן שלי מקו השדיים ועד הטבור, והתחת שלי עגול ומוצק.

כמו כל נערה נורמלית אני אוהבת סקס, אבל עד התקופה האחרונה זה לא היה עניין מאוד מרכזי בחיי. אוננתי לראשונה בגיל 16, בחופש הגדול שבין י' לי"א, זה היה כשנכנסתי בטעות לחדר של אחי הגדול וראיתי אותו מזיין את חברה שלו. אני זוכרת ששטפה אותי תחושה חדשה שלא הכרתי, זרם חלף בגופי ומעין תחושה של דגדוג ועקצוץ הופיעה לפתע באזור הבטן התחתונה ולאורך שפתיי הפות הפנימיות. חשתי תשוקה לא מוסברת ורצון עז לגעת בפטמות ובכוס. לא גמרתי אז, אך ההרגשה הייתה מתוקה ומרגשת. מאז הייתי מאוננת פעם בחודשיים-שלושה, עם היד או עם הדוש באמבטיה. זה היה כיף ומשחרר ומרגיע, אך לא הייתי זקוקה ליותר מזה. את בתוליי איבדתי כשנה לאחר מכן, עם בן הזוג היחיד שהיה לי עד אז, עומר. עומר הדריך איתי במשותף בנוער העובד והיה אחלה בנאדם. אין ספק שהוא היה האדם הנכון לשכב איתו בפעם הראשונה. הוא היה עדין וקשוב, ולמרות חוסר הניסיון המיני שלו אני זוכרת את הפעם הראשונה שלנו כחוויה טובה ומהנה. היינו חברים במשך כשנתיים עד שנפרדנו. בתקופה זו היינו מזדיינים בדרך כלל פעמיים-שלוש בשבוע. זיונים פשוטים ותמימים של שני מושבניקים שלא יודעים יותר מידי על מיניות. זה היה טוב ומענג, והרגיש לי נכון ואהבתי את זה מאוד. ברוב הפעמים הייתי גומרת, אבל בשבילי, לעשות סקס היה דבר נעים ובריא וכיפי אך לא משהו מסעיר ויוצא דופן. עד התקופה האחרונה, עומר היה הגבר היחיד ששכבתי איתו, ומאז שנפרדנו, כחודש לאחר התגייסתי, לא שכבתי עם אף אחד.

התגייסתי לפני כשלוש שנים, ביולי 18, לתפקיד מדריכת צלפים בבא"ח 'אדם'. אהבתי מאוד את התפקיד, את המקצועיות, את האימונים בשטח, ואת הממשק עם החבר'ה הכי טובים שיש במדינה שלנו. יחד עם זאת, בעקבות החינוך שקיבלתי בבית והערכים שספגתי במכינה הקדם-צבאית, היה לי ברור שאני רוצה לתרום יותר, ולכן יצאתי לקצונה. עם סיום הקורס שובצתי, כאמור, לגדוד 781 של הצנחנים כע' קמב"ץ.

את עמית, מג"ד 781, ראיתי לראשונה כשבוע לאחר שהגעתי לגדוד כשזומנתי לראיון היכרות שגרתי. כשנכנסתי ללשכה אמרה לי מיקה הרל"שית: "לפני שאת נכנסת תנשמי עמוק, ותיזהרי לא להתעלף."

"להתעלף? למה מה קרה?" שאלתי משועשעת.

"כנסי ותביני", אמרה מיקה כממתיקת סוד.

כשנכנסתי למשרד המג"ד, הבנתי בשנייה על מה היא מדברת. עמית המג"ד ישב בכיסאו, נינוח, לבוש מדי ב' חדשים, כומתה אדומה מונחת בכותפת. נשימתי נעתקה. הוא היה יפה כמו אל יווני. שערו שחור ומלא, עיניו שחורות ובורקות, גוון עורו שזוף וכהה, פניו המגולחות מסותתות וחזקות. בחיוך כובש ובקול עמוק וגברי, הוא ביקש ממני לשבת, מקרין כריזמה מטורפת. הרגשתי מסוחררת. 

-"הכל בסדר, תמר?" 

"כן, כן…" – השבתי מבולבלת.

אני לא זוכרת מה היה בראיון. מה הוא שאל ומה אני עניתי ומה הוא אמר. האווירה בחדר הייתה מחשמלת. הרגשתי מוצפת, נרגשת, הסמקתי, התבלבלו לי המילים.

בסיום הראיון הוא קם ולחץ את ידי. איזו יד הייתה לו, חזקה וגדולה וחמה, ואני רק רציתי שלא יוציא את ידו מתוך ידי לעולם.

מהלשכה רצתי ישר לחדרי במגורי הקצינות. גל ענק ולא צפוי של חרמנות הציף אותי. נעלתי את החדר, חלצתי במהירות את נעלי הצבא האדומות, התרתי את חגורת המדים, פשטתי במהירות את המכנסיים ואת התחתונים. הייתי חייבת לגעת בכוס שלי. בעודי עומדת, חוּלְצת המדים עדיין לגופי וגרביי הצבא האפורות לרגליי, פישקתי את ירכיי והנחתי את היד על הכוס שלי. הרגשתי שהיא לוהטת ונוטפת נוזלים. שפשפתי במהירות ובטירוף את הכוס שלי ההולכת ותופחת, הולכת ומאדימה, לא יודעת את נפשי. החדרתי את האמה והקמיצה לתוך הנרתיק הפועם והלח, בעוד האצבע והזרת נוגעות לא נוגעות בשפתיים החיצוניות. דחפתי את אצבעותיי במהירות פנימה והחוצה אל תוך הנקיק החלקלק, השוצף והרותח. לאחר זמן מה שלפתי את אצבעותיי הרטובות מתוך הכוס והתחלתי לעסות את הדגדגן שלי, שהיה זקוף, אדום ובוער בתנועות מעגליות, בקצב הולך וגובר. הרגשתי שאני לא שולטת בעצמי, שאני חייבת להרחיב את פישוק הרגליים שלי כדי לנעוץ את אצבעותיי בתוכי עמוק יותר. הרמתי רגל אחת על המיטה שלצידי, וכך, כשכף רגל אחת על הריצפה והשנייה על המיטה, ושתי הרגליים מכופפות מעט, המשכתי לאונן בתשוקה ובתאווה הולכות ומתעצמות. חשתי את פטמותיי מזדקרות, מתחככות ודוקרות את חולצת המדים הגסה שעליי. ניתקתי את ידי מהכוס הפועמת, והתרתי במהירות את כפתורי חולצת ה-ב' שלי. החזרתי את ידי הימנית אל הכוס, והשחלתי את ידי השמאלית אל מתחת לגופייה הצבאית. העברתי את אצבעותיי בקו מתעקל מקרקעית הבטן אל הטבור, מתעכבת מעט על הטבור וממשיכה כלפי מעלה. ידי חלפה על השדיים הזקורים שלי שהיו ללא חזייה. אחזתי את שדי הימני, תוך כדי שאני ממשיכה לחכך במהירות את אזור הדגדגן. תפסתי בעדינות את הפיטמה ומוללתי אותה בין האצבע והבוהן. לפתע, ולראשונה בחיי, שפכתי, כשצעקה קולנית נפלטת מפי. חוויתי את האורגזמה החזקה ביותר שידעתי עד אותו היום. כמה שניות לאחר מכן הרגשתי מותשת. נזרקתי על המיטה, פלג גופי התחתון ערום, והכוס שלי, אדומה, נפוחה ורוטטת, זולגת את מיציי הנספגים על המזרון. התעוררתי כעבור שעה, מנסה להבין מה עבר עליי, בשם אלוהים. נבוכה ומבולבלת התלבשתי, ניגבתי את השלולית שנקוותה לצד המיטה, יצאתי מהחדר והלכתי למשרד לנסות ולהמשיך לעבוד.

מאז, בכל לילה ביקר אותי עמית בחלומותיי. בחלומי היינו עושים אהבה בכל מקום אפשרי. על השולחן במשרד המג"ד, בגי'פ שלו, מתחת לעץ האלון העתיק בלב שטחי האימונים, אצלו בבית, בצימר, בבית מלון, במטוס בדרך לחופשת אוהבים בחו"ל. גם זו הייתה חוויה חדשה עבורי, מעולם לפני כן לא היו לי חלומות כחולים, ואילו עכשיו הם פקדו אותי לילה אחר לילה. 

באחד הבקרים, שאלה אותי תאיר, השלישה שישנה איתי בחדר, על מה חלמתי בלילה. 

"אני? למה את שואלת? לא משהו מיוחד…"

"את בטוחה?", שאלה תאיר בחיוך ממזרי, "גנחת כמו משוגעת ומידי פעם שלחת את היד שלך ללטף את הכוס…"

הסמקתי עד שורשיי שערותיי, מילמלתי משהו לא ברור, והסתלקתי משם.

לא הבנתי מה קורה לי. הרגשתי שאני לא מכירה את עצמי. לא הבנתי איך קורה שאני בסה"כ חודשיים בגדוד וכבר פיתחתי אובססיה כלפי המג"ד שלי, אדם שבקושי מכיר אותי וגם אני בקושי מכירה אותו. איך קורה שדווקא אני, הבחורה הרצינית, הערכית, המצטיינת, המדריכה בתנועת הנוער, בוגרת המכינה הקדם צבאית, דווקא אני עסוקה במחשבות אינטימיות, אסורות וסודיות, במקום להתמקד בעבודה ובמשימות שלי כקצינה בגדוד. אולם, ככל שחלף הזמן המחשבות על עמית הלכו והציפו אותי. רציתי להכיר אותו, לדעת עליו הכל. רציתי שהוא יכיר אותי וידע עליי הכל ורציתי כל כך שידע אותי, שייגע בי, שיעטוף אותי, שיחייך אליי, שיתייחס אליי, שיזיין אותי בטירוף. ובעיקר, רציתי שיאהב אותי כמו שאני מטורפת עליו.

למחרת, החלטתי ללכת ללשכת המג"ד, לתפוס את מיקה הרלש"ית לשיחה צפופה, ולדלות קצת פרטים על עמית. מיקה קיבלה אותי בזרועות פתוחות ובחיוך רחב. התחלנו לדבר על סתם דברים, וכשהרגשתי שזה הרגע המתאים שאלתי אותה:

"תגידי, איך עמית?"

"תותח", ענתה מיקה, "אין מפקדים אלה בצה"ל, אני מתה עליו!"

"תגידי, הוא נשוי?"

מיקה התגלגלה מצחוק – "רק חודשיים בגדוד וכבר את מתכננת עליו?"

"לא, לא, מה פתאום, סתם שאלתי", עניתי במבוכה, מנסה להסתיר את הסומק שעלה בפניי.

"זה בסדר", אמרה מיקה, "את לא לבד בעניין הזה, כל הבנות בגדוד ללא יוצא מן הכלל, ואני אומרת לך את זה בוודאות, היו מתות לעשות אותו."

"תגידי, בינינו", שאלתי בהיסוס, "ואת, שאת כל הזמן צמודה אליו, היה לך איזה קטע איתו?".

"נראה לך????", צעקה מיקה, "תקשיבי, עמית זה הבנאדם הכי נאמן ומוסרי עלי אדמות. הוא נשוי לירדן, חברה שלו מגיל 16, שהיא רופאה מתמחה, ויש להם שני ילדים מקסימים, והוא מטורף על אשתו שאין דברים כאלה. אין שום סיכוי בעולם שהוא יבגוד בה".

התשובה של מיקה נחתה עליי כמכת פטיש. זה לא שבאמת חשבתי שיש לי סיכוי לקשר רומנטי עם המג"ד. אבל ההבנה שיש אישה שהוא אוהב בטירוף, דקרה אותי כמו נעיצת פגיון בליבי. אני יודעת שזה לא הגיוני. אני יודעת שזה הזוי ופתטי, כי מה לי ולו, אבל האמירה הזאת של מיקה, הכאיבה לי מאוד. פיזית. הרגשתי שאני נחנקת, שבא לי להקיא, שבא לי לבכות, שבא לי לצרוח, שבא לי למות.

"את בסדר?" שאלה מיקה בדאגה.

"אני לא יודעת, יש לי בחילה", אמרתי, ויצאתי אבלה וסוערת מהלשכה.

כעבור כמה שבועות, הוחלט על ביצוע בוחן בר-אור לכל הקצינים בגדוד. כצפוי, עמית, הדוגל בדוגמא אישית, הודיע שהבוחן יהיה בהובלתו.

היה זה בוקר יום חמישי של תחילת נובמבר, בשעה רבע לשש בבוקר התכנסנו כלל הקצינים והקצינות בגדוד בנקודת ההתחלה. אני לבשתי טייטס שחור של אדידס המגיע עד אחרי הברך, עם פס גלי חצי שקוף לאורך הירכיים, חזיית ספורט לבנה, מעליה חולצת ספורט קצרה לבנה, ומעל שניהם קפוצ'ון של פומה בצבע אפרסק. לפתע, ראינו את הג'יפ של המג"ד מגיח לכיווננו, רנגלר 4X4 שחור עם מלא אנטנות מסביב. זה הג'יפ שבחלומותיי ראיתי אותנו מזדיינים בתוכו בתשוקה באמצע הלילה על גבעה חשוכה בלב שטח האש. הג'יפ נעצר לצידנו, ומתוכו זינק עמית בקלילות. ליבי הפסיק לפעום. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את עמית ללא מדים. למרות צינת הבוקר, הוא לבש מכנסי ריצה קצרים שחורים של 'נייקי' וגופית ספורט כחולה עליה מוטבע סמל הגדוד. הייתי מהופנטת, הגוף שלו היה מושלם. כתפיים רחבות, חזה מוצק, ידיים חזקות ושריריות, רגליים יציבות עם שרירי ארבע-ראשי מעוצבים ושרירי תאומים עגולים ובולטים. גופו חלק יחסית, עם מעט שיער ברגליים ובחזה.

חייכן וערני הוא אמר: "בוקר טוב חבר'ה, יאללה, בואו נתחיל חימום".

לאחר כחמש דקות של חימום עברנו לביצוע של תרגיל המתח. כמובן שעמית היה הראשון לבצעו. הוא זינק על מתקן המתח, וביצע בקלילות וּבְחֵן 40 עליות מתח. לא יכולתי להסיט ממנו את העיניים. הבטתי בשרירי הזרועות שלו המתנפחים ומתרפים בכל עליית מתח, בשריר הטרפז הרחב העולה ויורד על המתקן, וברגליים שלו הנותרות ישרות וזקופות במהלך ביצוע התרגיל. הרגשתי לחלוחית הולכת ומתפשטת בתחתונים שלי, אך לא הצלחתי להסיר את עיניי מהגבר המדהים הזה שלא נותן למחשבותיי מנוח.

לאחר סיום תרגילי הכוח, הגענו לשלב ריצת השלושה קמ'. עמית פתח בראש הכוח ואני אחריו. ידעתי שאני בכושר מצויין ורציתי להשיג אותו כדי שירגיש בקיומי, כדי שיתייחס אליי. הגברתי את המהירות והתקרבתי אליו מאחור. עמית שם לב שמישהו מנסה לאיים על המקום הראשון שלו, אך לא גבר כמוהו יוותר. הוא הגביר את מהירותו וניסה להגדיל את הפער בינו לביני. אני לא וויתרתי וצמצמתי את הפער עד שרצנו זה לצד זו, מריחים את איש את זיעת רעהו. עמית הגביר עוד את המהירות, הוא לא ייתן לאיש לעקוף אותו, אך גם אני לא הרמתי ידיים. ככה רצנו כחצי קילומטר צמודים, נאבקים זה בזו, לא מוותרים. פעם הוא מוביל ופעם אני.

– "תוותרי תמר, אין לך סיכוי, חבל", הוא סינן לעברי מתנשף ומיוזע. 

– "אין מצב, המג"ד", התחצפתי, "אני לא מוותרת."

 פתאום ראינו את קו הסיום כ-250 מטר מלפנינו. עמית הגביר את מהירותו לשיא, אך אני הייתי נחושה להשיגו. כתף אל כתף רצנו בטירוף מתחרים זו בזה, לעיני כל קציני וקצינות הגדוד המשתרכים מאחורינו. את קו הסיום חציתי שתי שניות לפניו. לאחר שהסדיר את נשימתו התקרב אליי, הביט לתוך עיניי, טפח על כתפי ואמר לי: "תמר, כל הכבוד, זאת הפעם הראשונה מזה שנים שמישהו מצליח לעקוף אותי בבר-אור, יפה מאוד." אבל בעיניו ראיתי זיק של אכזבה מעצמו וניצוץ של כעס כלפיי, על ששברתי לו את המנהיגות לעיני כל קציני הגדוד.

הריצה הקרובה והמשותפת שלנו, ריח הזיעה שלו, המגע שלו בכתפי, כל אלה הבעירו אותי ואני רק חיכיתי לשעה ארבע. שעת היציאה הביתה לחופשת השבת.

מהבסיס נסעתי ישר לנמל תל אביב, החלפתי לאזרחי ונכנסתי לחנות צעצועי המין 'סיסטרס'. חיפשתי דילדו שנראה כמו שאני מדמיינת את הזין של עמית. לאחר חיפוש ממושך מצאתי. דילדו כהה, ארוך, עבה ומעוטר בורידים. משם המשכתי ל'אפרודיטה' בדיזנגוף סנטר וקניתי לי חזיית רשת שחורה ותחתוני חוטיני תחרה שחורים.

הגעתי הביתה לצפון בשעה עשר בלילה, חרמנית ומגורה, לאחר שכל הדרך דמיינתי מה אעשה לעמית כשסוף סוף ייפול לידיי. הוריי קיבלו אותי בשמחה ובחיבוקים, ומיד התחילו בשאלות הקבועות: "מה קורה? איך היה השבוע?", ואני שבדרך כלל הייתי אוהבת את ההתעניינות שלהם בי ועונה בהרחבה, הייתי הפעם קצרת רוח וחסרת סבלנות. הוריי חשו בזה, וניסו לברר אם הכל בסדר איתי או אם קרה משהו, אך אני הגבתי בקצרה שאני עייפה וחייבת ללכת להתקלח. הוריי הביטו זה בזה בתמיהה, אך הניחו לי לנפשי והלכו לענייניהם. 

נכנסתי למקלחת, מסתירה את הדילדו החדש שקניתי במגבת רחצה גדולה, ונעלתי אחריי את הדלת. עצמתי עיניים והתחלתי לפנטז שאני מתגנבת לחדרו הפרטי של עמית בלשכה. אני חומקת אל תוך החדר בהליכה חרישית, ושומעת את זרם המים במקלחת שלו זורם ושוטף. אני פושטת את בגדיי בזריזות ובשקט ופוסעת עירומה בחדרו של עמית לעבר המקלחת. אני נכנסת למקלחת שלו ורואה את צלליתו מבעד לזכוכית המקלחון. ריח נעים של שמפו וניקיון ממלא את המקלחת. אני פותחת את דלת המקלחון ורואה את עמית מבעד לאדים, אוחז בידו את הזין שלו, עיניו עצומות, ראשו מוטה לאחור, והוא משפשף את הזין שלו בתנועות איטיות ורכות. אני  יודעת שהוא חושב עליי כשהוא נוגע בזין שלו. אני יודעת שהוא רוצה לזיין אותי, אך בגלל שהוא המג"ד שלי ובגלל שהוא נשוי, הוא לא יכול להגשים את תשוקתו. אני נכנסת למקלחון בחדר האמבטיה שלי, פותחת את זרם המים, שולפת את הדילדו הכהה והארוך שקניתי ומדביקה אותו לקיר המקלחת בגובה הזין של העמית. אני מתבוננת על הזין המגורה של עמית, ומתקרבת אליו. עמית לא רואה אותי, עיניו עדיין עצומות. לרגע הוא עוזב את הזין הזקור שלו ואני מנצלת את ההזדמנות. אני נוגעת בעדינות בקצה הדילדו, בקצה הזין של עמית. לוקח לו כמה שניות, הוא פוקח את העיניים, מביט כלפי מטה ורואה אותי כורעת מתחתיו, עירומה, שיערי רטוב, וידי נוגעת לו בעדינות בפתח השופכה. הוא מופתע לרגע, הוא נסוג לאחור, הוא רוצה אותי אך יודע שאסור. הזין שלו מתקשה ומזדקר עוד ועוד. כעבור רגע קצר, הגבר העוצמתי הזה, האיש שלא ניתן לנצחו, נשבר. הוא מתקרב אליי, מקרב את הזין שלו לעבר פניי בשתיקה. אני עדיין כורעת על ברכיי, מלטפת לו את האשכים ומרגישה את הרטט המתפשט בהם. בידי השנייה אני מתחילה ללטף לו את הזין, אני מתחילה לאט, מעסה בעדינות ובתנועות מעגליות את בסיס העטרה. אני מרגישה את עמית נמס בתוך ידיי, הוא רוצה שאמשיך אך בתוכו יודע שהוא חייב להפסיק. הוא מזיז את הזין שלו קדימה ואחורה, רוצה ולא רוצה, משתוקק ומפחד. אני לא מאפשרת לו לסגת, אני ממשיכה ללטף לו את האשכים תוך שאני מגבירה את קצב השפשוף של הזין שלו. הוא כבר לגמרי שלי. אני יודעת. אני מרגישה אותו צמא אליי, כָּמֵהַ למגע ידיי על איברו הנוקשה. בשלב מסוים הוא מתחיל לגנוח: 'כן, תמר, כן, כן'. אני אוחזת בזין שלו ומקרבת אותו אל שפתיי. אני מלקקת את פתח השופכה, ולאט לאט מעבירה את הלשון שלי בתנועות מעגליות על בסיס העטרה שלו. הזין שלו רועד מרוב עונג ותשוקה. רגליו החזקות רוטטות. אני אוחזת בבסיס הזין ומכניסה אותו לאט לאט לתוך פי החם והרטוב. אני מוצצת לו בהתחלה לאט, ואז מגבירה את הקצב. ידי האחת מרפרפת על אשכיו, וידי השנייה מכניסה ומוציאה את הזין העבה שלו לתוך הפה שלי. גל של תשוקה מציף אותי. הכוס שלי, אדומה, נפוחה ובוערת. היא רטובה וחמה, ואני רוצה שיזיין אותי כבר, שינעץ את הזין המושלם שלו לתוכי. שיפרק אותי. שיתפוצץ בתוכי. שיגנח וישאג ויצעק שהוא אוהב אותי. אני רואה שטוב לו, שנעים לו, אבל הוא לא מראה שום כוונה לחדור אליי. נראה שמבחינתו, אפשר לסיים את מעשה האהבה שלנו במציצה. אני מגבירה את קצב היניקה של הזין שלו, מצפה שהגברת הגירוי תגרום לו לשלוף את הזין שלו בפראות מתוך הפה שלי ולהחדיר אותו לתוך הנרתיק הרותח המצפה לו. אך הוא בשלו, מתמסר לשפשוף הזין ולמציצה. בשלב מסויים אני כבר לא יכולה יותר. 'עמית, תזיין אותי כבר, אני רוצה אותך בתוכי', אני מתחננת. עמית לא זז. 'עמית, בוא כבר, אני לא מסוגלת, בוא אליי, אני משתגעת', אני צועקת בדמעות. הוא עושה לי את זה בכוונה אני יודעת, הוא רוצה לנקום בי על מה שעשיתי לו, על שניצחתי אותו בבר-אור, על שגרמתי לו לבגוד באשתו האהובה. הוא כועס עליי, הוא שונא אותי. אך זה רק מלהיט אותי יותר ויותר. אני מוציאה את הדילדו החם מהפה שלי, מקרבת אליו את השדיים ולוכדת אותו ביניהם. מראה הזין שלו הרטוב הנע הלוך וחזור בחריץ השדיים שלי, מגרה אותי. אני מדמיינת טיפות של נוזל שקוף נפלטות מתוך איברו הנרגש. אני לא יכולה להתאפק יותר, אני מסתובבת בגבי אליו, מפשקת את הרגליים, אוחזת בדילדו ומעבירה אותו בין פלחי התחת שלי. אני חשה את כיפת הזין שלו, חולפת בנגיעה עדינה על פי הטבעת שלי. אני מובילה אותו לעבר הכוס, מרגישה את קצה איברו מעסה את השפתיים, מתעכב על הדגדגן, ואז נע על הדגדגן הארגמני והזקוף בתנועות קצובות ועדינות. 'תכניס אותו כבר', אני צועקת, ' אתה הורג אותי, תזיין אותי כבר, אני רוצה להרגיש את הזין שלך בתוכי', אני צועקת נואשת, ומרגישה מושפלת. כעת אני נוטלת את היוזמה לידיי. אני תופסת את הזין שלו ומחדירה אותו מאחור לתוך הכוס הרותחת שלי. אני נעה על הדילדו קדימה ואחורה בקצב הולך וגובר. "סוף סוף אתה מזיין אותי, תודה, עמית, תודה!", דמעות של אושר ניגרות מעיניי, הוא מזיין אותי בעוצמה, מכניס ומוציא את איברו הלוהט והקשה במהירות, אני מרגישה שהוא מפרק אותי. ואז, בבת אחת, עוצמות אדירות ולא מוכרות של עונג התפשטו במעגלים ממעמקי הנרתיק שלי אל קרקעית הבטן ומשם אל הגוף כולו. שורשי השערות שלי סמרו, ורגליי התחילו לרעוד באופן בלתי נשלט. חוויתי שיא שלא חוויתי מימי, התנשפתי ובכיתי, בכי של הקלה ושל שחרור, בכי של פורקן. מתוך הכוס שלי ניגרו מים רבים של אהבה. פרסתי מגבת עבה על ריצפת חדר האמבטיה ונשכבתי כדי לנוח.

לפתע, נשמעת דפיקה בדלת. 

"תמר", אני שומעת את קולו של אבא שלי, "הכל בסדר?"

"כן, למה?" אני עונה מבעד לדלת הנעולה.

"פשוט את המון זמן בפנים, ושמענו כל מיני קולות מוזרים, רק רצינו לוודא שהכל בסדר."

"כן, כן, אני בסדר, תודה", גמגמתי והרגשתי איך אני מאדימה מגודל הפדיחה.

חיכיתי שאבא שלי ילך, סיימתי להתקלח, הטמנתי את הדילדו במגבת וחמקתי החוצה לחדרי, עטופה בחלוק מגבת.

בניגוד להרגלי, נעלתי את דלת החדר, פשטתי את החלוק ונשכבתי עירומה על המיטה הזוגית שלי. החרמנות שלי לא ידעה שובע. מבלי לחשוב שלפתי את הדילדו מתוך המגבת, קירבתי אותו לעבר הכוס שלי והרגשתי שאני חייבת, פשוט חייבת סיבוב נוסף.

14 מחשבות על “לכבוש את המג"ד – חלק א'”

  1. זה כבר עלה באתר ועכשיו רוענן להיות בראש העמוד כרגע להזכירכם התאריך הוא 21/1/20 כך שאני ממש מצפה להמשך

    הגב
    • תמר, אוי איך בא לי להיות העמית שלך, לטעום את מיצי האהבה שלך. הסיפור מרגיש כ"כ אמיתי, כ"כ מעורר.
      פרייסלס.

      הגב
  2. נהניתי מהתיאור המדוקדק . חייב לומר שזה שנותנים גם תיאור של המשפחה מאיפה את באה.. גם אם זה לא נכון , נותן לסיפור אמינות לכאורה. נחמד מאד
    מר נווג'ה –

    הגב
    • תיקון קטנטן במושבים אין נוער עובד ולומד אלא תנועת בת (גם היא חולצה כחולה) הנקראת בני המושבים.

      מעבר לזה נהדר ממש, תודה!

      הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)