"קפה?"
"כן. תודה"
"סוכר, מתוקה? או שאת מספיק מתוקה?"
"לא. תודה. בלי"
"גם אני שותה בלי. שומרת, את יודעת"
"את? את בדיוק… את האשה מהחלומות…"
"אולי. אבל על הגבול. לא יותר מדי. החלומות שלך?"
"ברור…."
"באמת? לא חשבתי…" מיתממת.
"לפעמים אני חולמת עליך בלילה…על הגוף האלוהי שלך…"
"איזו חמודה…"
"אבל אני להיפך… הלוואי שהייתי יכולה להיות כמוך ולא תמיד להיראות כמו דחליל…"
"דחליל? את? את יודעת שיש כאלה שזאת הפנטזיה שלהם? אשה קטנה שתמיד נראית צעירה? תמיד נראית צעירה מדי… "
"על גבול האסור…"
"בודאי. אבל זו פנטזיה. הפנטזיה מאפשרת לנו מנוחה מהיומיום. אנחנו יוצרים לרגע מציאות אחרת"
"כלומר?"
"כשאנחנו חושבים על משהו בלתי אפשרי, לא הגיוני, אסור- ומבצעים אותו. כמו לחלום על זיון עם נערה שנראית כמוך… גוף קטן.ישבן מהודק. שדיים קטנים עם פטמות גדולות… הפנטזיה על כוס קטן ומהודק סביב הזיין… אנחנו מגשימים חלום אבל הוא עדיין חלום. כי אנחנו לא נמשיך לחיות כך. זה רק לרגע של משחק. הצגה"
"הצגה? עבור מי?"
"עבור המבצע או היוזם והוא המשתתף או המשתתפים. זהו הסכם שיש לו גבולות וכולם יודעים מה מותר ומה אסור ומתי זה מתחיל ומתי נגמר"
"כמו בפעם האחרונה? שדיברת אלי בגסות?"
"אכן. כמו הפגישה הקודמת."
"וזו הייתה פנטזיה?"
"לא. זה היה הכוח של המילים"
"כוח… זה יכול להיות גם שימוש בכוח?"
"בגבולות שמסכימים מראש"
"כלומר?"
"למשל: נסכים מראש שנפסיק כשמבקשים. עד לאותו רגע הכל הולך. ברגע שאומרים- מפסיקים"
"טוב…"
"יש לך פנטזיות, שירה?"
"בוודאי"
"כמו?"
"אולי אספר לך בעתיד. כרגע חשוב לי יותר שאת תתבטאי"
"למה …ספרי שלי, שירה, בבקשה …" מתיילדת ומתחנחנת…
"יהיה לזה זמן. אנחנו עדיין בטיפול ואסור לשכוח שהתקדמותך עומדת לפנינו והיא החשובה מכל. ואנחנו רואות שאת מתקדמת יפה"
"טוב…" משפילה מבט "נעלב".
"אז ספרי לי?"
"לא יודעת…לא ממש…"
"דווקא ממי שהחביאה את המיניות שלה הייתי מצפה שיהיו לה פנטזיות מפותחות"
"אולי… אולי משהו עם כוח?"
"כוח פיזי? אלימות?"
"קצת…אבל לא בעיקר…"
"מה בעיקר?"
"שליטה, כאילו?"
"לשלוט באדם אחר?"
"כן…"
"לומר מה לעשות ושיעשו מה שאת רוצה?"
"כן"
"ואם לא עושים מה שאת רוצה?"
"…המממ… אז יש עונש. זה החלק הפיזי, אני חושבת?"
"נשמע מעניין… ויש לך מישהו שאיתו היית רוצה לעשות את זה?"
"אה … כן…"
"מישהו שאני מכירה?"
"כן… איתך…"
"אה-הה… בסדר גמור. את יודעת שאני רואה כל תהליך מיני כחלק מהטיפול ואני עושה הכל למען המטופלות שלי. אבל הכל!"
"אז עכשיו, שירה?"
"בודאי! מה אני צריכה לעשות?"
ברצינות מלאה,ללא שמץ חיוך "תרדי על ארבע. את חיית המחמד שלי היום!"
בחיוך קטן שירה יורדת לארבע על השטיח, מביטה מעלה אל שני. הבדלי הגודל ביניהן הם כמו שבין נערה מתבגרת לכלבה גדולה.
"כלבה טובה…" מלטפת את שערה ומביטה בעיניה הכחולות "מי אוהבת את שני?"
"אני…" נכנסת לתפקיד
"הכלבה של שני תעשה הכל בשביל שני, נכון?"
"כן, שני…היום אני הכלבה שלך…"
שני כורעת ליד שירה "הכלבה", מלטפת את גבה הקעור, את ישבנה העגול, הגדול, טופחת בחיבה… מלטפת את צווארה בעדינות, את גרונה… שירה "נוהמת" בהנאה ומתחככת בשני…
"עכשיו להתפשט!"
שירה מתחילה לקום "לא! כלבה לא מתפשטת בעמידה כמו אשה! כלבה נשארת על ארבע, נכון? נכון? תעשי עם הראש נכון…"
שירה מהנהנת ללא מילים
"כן… תשכבי על הגב…תורידי הכל… הממ… מכנסיים…לאט…תחתונים…חולצה…חזיה…אני מתה על השדיים הגדולים שלך…" שדיה מיטלטלים -נשפכים על גופה המתאמץ להיחלץ מפריטי הלבוש,..
"אחחח…איזה תחת יש לכלבה הגזעית שלי… " שני מלטפת את בטנה החשופה של שירה ביד פרושה "מי אוהב את שני? מימימי?" היא לוחשת לכלבתה המצטחקת, גופה מרטט על השטיח
"ואיזה כוס!"
"תני לי להסניף אותך… תרימי את הכוס הזה…" שירה מקמרת את גופה, ישבנה מתרומם והאגן מתקרב לפניה של שני.
"הו… איזה ריח מהמם… אני מתה לזיין את הכוס הזה… לכי תביאי מהארון את הסטראפ שלך… את בטח שומרת סטראפ טיפולי בארון האביזרים, נכון מאמי שלי?"
"כן…"
"על ארבע! בלי ידיים! אני רוצה לראות את התחת הזה מתגלגל בדרך…" מתרווחת על הכורסה בעמדת צפיה, ידיה כבר משוטטות על גופה שלה.
שירה הולכת, מנדנדת בכוונה רבה את גופה, מציגה את עכוזה המיטלטל, מגלגת את ירכיה…
"בפה!" היא מצווה ושירה שולפת סטראפ מכובד ואוחזת בפיה, רוק מטפטף על השטיח, וחוזרת, הרצועות נגררות על השטיח, מגישה לגבירתה את הזיין הזקוף-תמיד.
שני מתפשטת במהירות וחוגרת, מעבירה את הרצועות בישבנה המהודק, קושרת סביב מותניה הצרים כששירה מביטה באהבה.
"התחת אלי, חמודה…" מסתובבת כשאחוריה חשופים מול שני, מעכסת, מפשקת… כולה פתוחה אל שני… מזמינה…
"חזה למטה…על השטיח… תחת למעלה…" שדיה הגדולים והרכים נמרחים נמעכים אל השטיח כשישבנה נפער לראווה, החור המכווץ מתרגש מרטט… שפתי הכוס השופעות בין אחיותיהן הגדושות, נפוחות בתאוות הציפיה מוצגות לראווה. הצעת הגשה… מבקשות… מבקשות מגע…
"יופי, כלבה…נהדר…"
מלטפת את השדיים המעוכים בכובדם שלהם עצמם מצידי הגוף, חופנת ורוכנת מעליה.
נצמדת לכל אורך גופה הקטן אל הגוף הרך, השופע, החם כל כך. מתרפקת, מתחככת גוף בגוף, פיה מלחש באוזנה של שירה מבעד לשיער שהתפזר " עכשיו תקחי את הרוק שלך ותרטיבי את הכוס…כן?"
"כן שני…"
"לא שני!" חובטת בישבן "לא שני! גבירתי! כן גבירתי, כלבה!"
"כן…גבירתי…" שני מתבוננת איך שירה מתמרחת ברוקה, שפתיה מבהיקות מתעסות ומתגלגלות בין האצבעות המטופחות. ההתאמה המושלמת בין האדום של הציפורניים הקשוחות לורוד המתכהה של הכוס הרך…
"מספיק!" מתיצבת מאחור, מכוונת את הסטראפ, אוחזת בידה ומגששת את השפתיים הלחות
"מי רוצה זיין? מי רוצה זיין מתוק בכוס שלה? מי כלבה מיוחמת?"
"אני…אני גבירתי!"
הזיין מתחכך בשפתיים החיצוניות, מתגרה ולא חודר
"תגידי לשני כמה את רוצה…"
"אני רוצה שתזייני אותי! שתכניסי לי את הזיין שלך! רוצה…"
"אהא…" מפשקת את הישבן "ואיזה כוס מדהים יש לכלבה שלי!" ומחדירה בתנועה חלקה ורציפה
"אוההה! יש לך זיין כזה גדול, גבירתי…"
"כן, כלבה מזדיינת…כן זונה של שני… תזיזי את התחת שלך…" כשכל חדירה החלטית, כוחנית, עם כל חבטה של אגן בישבן, מטלטלת את הגוף המלא שמולה.
"עוד! עוד גבירתי! תתפסי לי את הכוס, בבקשה! ב-ב-קשה!"
שני מושיטה יד מסביב ונעתרת בשמחה, אוחזת את הכוס, מאתרת את הדגדגן הלוהט "כןכןכן! שמה! בדיוק! " היא מטה את גופה הכלוא בין סטראפ און מאחור והשטיח מתחתיה, ידה הקטנה של שני מעסה במהירות…
"הוווו…גבירתי…את מרגישה איך אני רטובה?"
"כן, זונה של שני, כן… את ממש נוזלת…" בשתי ידיה מעסה,מורחת,מועכת, צובטת… "איי… כואב… אהא…את תפסיקי…"
"קחי! קחי את הזיין… " כשהיא חובטת על הישבן בכוח מצלצל ושולפת את עצמה
"למה?למה גבירתי? כל כך קרוב…תני לי אותו! תני!"
"לא, כלבה! את לא תגמרי עכשיו!"
"אבל כל כך טוב…למה לקחת לי…" כמעט בתחינה
"עכשיו תרגעי ותלקקי אותי כמו כלבה טובה!"
"אבל…"
"שום אבל! בואי הנה!" מושכת את הגוף המושלם, המלא, הגדול אליה, מכופפת את הראש לתוכה, אל הכוס שלה שנפער לרווחה תחת הסטראפ המיטלטל "ללקק!!!" כשהיא מושכת אל בטנה את הזיין , שלא יפריע.
שירה ההמומה והמאוכזבת, נטרפת מתשוקה שנעצרה בבת אחת, מתחילה ללקק לאט "מהר יותר! למצוץ!" שני משתרעת לאחור כשידה אוחזת בזיין הזקור מעל בטנה, לח עדיין ומבריק, ריחו ממלא את החדר, מלטפת ו"מאוננת" כששירה מתחפרת בתוכה, בין שפתיה הדקות, מתעלקת על הדגדגן הקטן "תלקקי לי את התחת! את החור המתוק שלי, זונה גדולה שלי… כן … תדחפי את האצבע שלך… עכשיו תמצצי את הכוס… תכניסי את האצבעות המזויינות שלך… אוהההה!"
כל גופה רועד. אינה מרפה לרגע מהסטראפ המתנוסס כמו עמוד מעליה,רוטטת…. "אהההה…. אני גו-מ-רת…גומרת! לא להפסיק זונה-מזדיינת-כלבה-מיוחמת-כוס לוהט שכמוך" היא מתפרקת ושופכת את כל אוצר "המילים הגסות" שמטריפות את שתיהן…
"עכשיו את יכולה לגמור…"
"תודה גבירתי…תודה" היא מחדירה לעצמה את אצבעותיה
"לא, כלבה יפה שלי" מלטפת את פניה הדביקות "תעלי עלי… "
שירה משחילה את עצמה מעל שני, מחדירה בזריזות את הסטראפ לגופה ומתחילה לעלות ולרדת
"איזה שדיים, שירה, איזה שדיים… עוד רגע שוב עומד לי…רק מהשדיים האלוהיים האלה…" מיטלטלים ומקפצים מול עיניה המרותקות לפטמות הכהות, ידיה אוחזות ברוך הזה, בכל הרוך
"גבירתי…תתפסי…תצבטי לי…תמשכי בפטמות…" ואינה מפסיקה לרגע
"כן…ככה…"
"חזקחזקחזק! תמשכי! עודעודעוד אני גומרת ….אוהההה…." ונופלת על שני, שכמעט נעלמת תחתיה, והסטראפ עדיין נעוץ בתוכה, מחליק לאיטו החוצה… "עוד לא…גבירתי…עוד קצת… אל תוציאי…"
אבל זה נגמר.
והטיפול ממשיך.
(גמרת? ספרי לנו… ספר לנו איך…מתים לדעת…)
מטורף. ממתין להמשך הטיפול. אולי עם עוד חברה.
עוד יהיו הפתעות…
מה עם ההמשך של שאר הסיפורים, ישנם סיפורים בפרקים שלא גמורים
איפה לא גמרנו? ספרי לי ואולי נגמור את מה שחסר. הקשר בין הפרקים די רופף אבל יש פחות או יותר סיפור מסגרת