סקסית במבט מסתיר

כבוד השופטת – חלק 15

כל חלקי הסיפור : 1 , 2 , 3 , 4 , 5 , 6 , 7 , 8 , 9 , 10 , 11 , 12 , 13 , 14 , 15 , 16 , 17 , 18 , 19 , 20

אהרן נחת זה מכבר, היא יושבת לידו ברכב השכור, הם נוסעים למלון שהוא הזמין להם. את הדברים שלה היא סידרה לפני שהיא יצאה לקראתו. מנסה להסתיר את החששות והמחשבות. מקווה שאכן הוא לא יעלה עליהם.
 
"את שקטה מדי", הוא אמר בחיוך כובש, מניח יד על ירכה. "הכל בסדר?"
 
"כן, סתם עייפה קצת".
 
"עייפה עוד לפני שנכנסתי איתך למלון? הגזמת". 
 
היא ידעה שהוא רוצה ומצפה לסקס סוער, אבל היא לא ידעה אם היא תוכל. היומיים האלה לבד גרמו לה לחשוב, יותר מדי לחשוב. היא התעייפה מרוב מחשבות.
 
"אולי נעצור בדרך? יש פה נוף כל כך יפה, אפשר לשבת קצת ביחד". היא ידעה שהיא מאריכה את הרגע, אבל כרגע זה מה שהיה לה נכון.
 
"בשבילך יקירתי, עד חצי המלכות", הוא אותת וחיפש מפרץ קטן בכביש לעצור בו. הוא ירד לשביל כורכר קטן, מוצא חלקת דשא קטנה מאחורי סלע גדול. "ממש כמו בפגישה הראשונה שלנו, לא?"
 
היא זכרה את הפגישה הזו. כמה פעמים העבירה כל רגע בראשה, מנסה להצביע על השנייה שבה הכל השתנה לה בחיים. על המבט או החיוך ששינו לה את הכל.
 
"אז מה, אתה מתרפק על הפגישה הראשונה שלנו?" היא שאלה כשכוס חד פעמית עם יין בידה.
 
"האמת? אני לא בטוח שאת רוצה לשמוע את התשובה".
 
"אני רוצה. תגיד לי רק את האמת", היא נשמה עמוק, לא יודעת לקראת מה היא הולכת.
 
"ראיתי אותך פעם, מזמן ממש. באיזו חתונה של אחד מהאברכים אצלנו. אני אפילו זוכר מה לבשת, את בטח תצחקי עלי", הוא הביט קדימה, אל הנוף הרחב שמולו. "היית עם שמלה כחולה כהה, נראה לי בד קטיפה או משהו כזה, היית עם שרשרת פנינים צמודה. אני זוכר שכשנכנסתם לאולם, ישי לחש לך משהו על האוזן, ממש לפני שנפרדתם ליד המחיצה. אין לך מושג כמה רציתי לשמוע מה הוא לחש לך", הוא הפסיק לדבר, לוגם את היין בשקט.
 
"אוי, אני זוכרת את החתונה הזו. חברה מהסמינר עם בחור מבוגר שלמד בכולל. ממש שמחה אמיתית", היא הניחה את ראשה על כתפו. "אני בהלם ששמת לב לדברים האלה".
 
"אז מה הוא לחש לך? הגיע הזמן שאני אדע".
 
"שהוא רוצה לחזור הביתה מוקדם", היא כמעט הייתה בטוחה שזה מה שהוא לחש לה, תמיד זה מה שישי היה אומר לה כשהם הגיעו לאירוע. "ומה אתה חשבת שהוא לחש לי?"
 
"אני יודע מה אני הייתי לוחש לך", הוא הביט כעת לתוך עיניה, "הייתי לוחש לך כמה את יפה, כמה אני רוצה לנשק אותך. הייתי לוחש לך כמה בא לי להרגיש אותך קרוב אלי, להרגיש את הגוף המושלם שלך תחתיי, את השדיים שלך נלחצים אל החזה שלי, את הכוס החם שלך כשהזין שלי יהיה עמוק בפנים". הוא הביט בה, מאדימה מסומק שהתפשט על לחייה. "אם הייתי לוחש לך את כל זה בכניסה לאולם – היית באה הכי מהר שאפשר הביתה, לא?"
 
"כנראה", היא הרגישה את ההתרגשות שפשטה בה, את החמימות מדבריו של אהרן. 
 
הוא קירב את פניו לנשיקה. 
 
היא רצתה להרגיש אותו כבר. עכשיו היא הבינה יותר למה היא נמצאת איתו פה עכשיו. היא הרגישה את הבל פיו קרוב אליה, את ידו שהצמידה אותה אליו עכשיו.
 
"פה? באמצע שום מקום?" היא שאלה כשפיו מכסה את פיה.
 
"יש לך פה מקום טוב יותר? גם ככה אין פה אף אחד, ובטח לא מישהו שמכיר אותנו". 
 
היא התמסרה לו לנשיקה החמה, לידיים שלו שהצמידו אותם גוף לגוף. היא הרגישה את היד מתחת לחולצה, את השד העסיסי שנחלץ מהחזייה הצמודה, את החצאית שעלתה לה קצת, את היד שעלתה במעלה הירך שלה, שורטת את העור, צמאה להרגיש כבר את הרטיבות החמה.
 
"אהרן, אולי נמשיך למלון?"
 
"עוד קצת אסתי, עוד קצת", הוא לחש לה באוזן, נושך את תנוך אוזנה. מנשק את הצוואר שנמתח לו לאחור, את השקע הקטן בצד הצוואר. "את טעימה לי, כמה התגעגעתי". הוא פתח את המכנסיים שלו, משחרר את האבר הענק לחופשי. "הוא חיכה לך. הוא רוצה שתפנקי אותו גם".
 
אסתי הדחיקה את המחשבות שלה, היא עכשיו כאן, וזה כנראה מה שחשוב. היא עכשיו נהנית עם אהרן, ורק עליו היא צריכה לחשוב. היא שלחה את היד שלה, משחקת באצבעות מיומנות באבר הגברי שלפניה. היא התכופפה אליו קצת, יודעת שהוא מחכה לזה כל כך. היא ליקקה את האבר מצדדיו, מנחה אותו עם היד שלה, משחקת באשכים, מביאה את אהרן לריגוש.
 
היא התיישבה חזרה, מורידה את התחתון הרטוב. "אם אתה רוצה, אפשר גם לגמור פה". היא לא האמינה שהמילים יצאו מפיה. היא עושה סקס בטבע?! אבל היא החליטה לזרום, כי בעצם, למה לא?!
 
"את אסתי הזו אני אוהב", אמר אהרן, והשכיב אותה תחתיו, ידו האחת מגששת אל בין רגליה, אל הגבשושית הקטנה שכבר למד שמביאה אותה לאורגזמה אמיתית. 
 
אסתי גנחה מהר, הדופק שלה השתולל. "תיכנס כבר", היא אמרה לו, "אני רוצה להרגיש אותך". והוא בא אליה, דוחף את הזין שלו עמוק לתוכה, מרגיש את קירות הנרתיק החם שלה סוגרים עליו, מרגיש את ההתכווצויות הקטנות כמו גלים סוערים, את ההתרגשות שלה שהדביקה גם אותו.
 
הוא השפריץ לתוכה את הזרע הדביק, גונח בשמחה על כל תא קטן שעוזב את גופו ונדבק בה.
 
"מסתבר שסקס בטבע זה הרבה יותר טוב מסתם סקס, מה את אומרת?" התנשף אהרן בחיוך שובב לאחר שקרס לצידה.
 
"אני אומרת, שאם היית לוחש לי באוזן את כל הדברים שאמרת לי, אולי היה לנו אפילו סקס יותר טוב מזה", היא ניגבה את עצמה, לוגמת עוד לגימה קטנה מהיין המשובח.
 
הם ישבו ככה עוד כמה רגעים, שקט שליו יורד עליהם. כל אחד מהם ישב עם המחשבות שלו, עם החששות מהעתיד, עם הרצון למשהו טוב.
 
@@@
 
"מיכלי לא בבית, את רוצה לבוא?" ישי סימס לעידית, מחכה לתשובה שלה.
 
"תבוא אלי, אני קצת עסוקה. תוכל לקפוץ לי הביתה בשעות הערב?" הקול שלה היה קריר וישי כבר לא ידע מה היא רוצה ממנו.
 
"אני אגיע בערב בשמחה, מיכלי היום אצל אמא שלי, עם האחייניות האחרות" הוא נשם עמוק, מחכה לשמוע ממנה מה דעתה על זה, אך לשווא.
 
"הבת שלי גם לא בבית הלילה, היא ישנה אצל חברה, אז אתה אפילו יכול להישאר אצלי ללילה, רק אם בא לך" היא לא רצתה ללחוץ עליו, למרות שהיא ממש רצתה שהוא יישאר, היא רצתה אותו שוב לעצמה, בלי הבת שלו. בלי נספחים.
 
"אז במקום לדבר איתך, אני עף לארגן לי איזה תיק קטן ללילה", הוא מיהר לחדר, זורק לתוך תיק קטן כמה פריטים. משהו השתחרר בתוכו, אז היא בסדר, היא רוצה אותו.
 
הוא קנה מגש סושי, קופסת אטריות מוקפצות, ועוד כמה דברים לא ברורים שהיו במסעדה הסינית שהוא נכנס אליה. מקווה שהיא עדיין אוהבת את האוכל הזה.
 
"איזה ריחות", היא אמרה כשרק פתחה את הדלת, "איך ידעת שאני מורעבת?"
 
"גבר טוב יודע מה אהובתו רוצה, לא?" הוא הסמיק כשאמר את המילים האלו, מקווה שלא תראה אותו במבוכתו.
 
"אני מתה על הגבר הזה", היא אמרה ונשקה לו על שפתיו, "אבל כרגע הסושי נראה לי קורץ יותר, לא בטוחה שאכלתי היום משהו. בכלל". 
 
ישי הביט בה כשהיא אוכלת את האוכל במקלות אכילה בצורה מקצועית, דבר שהוא בחיים לא הצליח לעשות.
 
"בוא, אני אעזור לך עם המקלות", היא אמרה כשישי הוציא מהמגירה מזלג חד פעמי.
 
"לא, תאכלי רגוע, אני אסתדר".
 
"תגיד לי, אתה מתבייש שאתה לא יודע? הכל טוב". היא הגישה לפיו מקלות עמוסי ירקות. "תאכל, אני מרגישה שאני מאכילה את הילד שלי". היא צחקה והוא החליט לצחוק איתה ולא להיעלב מההערה הזו. הוא הדחיק את המשפט האחרון שלה, שולח יד לדגדג אותה, כי אם כבר לצחוק, אז למה לא לעשות את זה מסיבה אמיתית…
 
"אתה מתחיל איתי בדגדוגים? באמת?" היא נעמדה על רגליה, שולחת ידיים קדימה, אל הגבר המתוק שעמד מולה והחזיר לה את שמחת החיים, "תיזהר, אני אלופת הדגדוגים".
 
מי שהיה עובר מחוץ לדלת, היה כנראה חושב שקבוצת ילדים משתוללת חסרת הכרה בסלון המשפחה. ידיים נשלחו לדגדג, כריות התעופפו באוויר, נוחתות על פנים צוחקות, על גוף כואב מאנרגיה. ישי צחק, דמעות כיסו את עיניו, אך הוא לא ויתר. הוא רץ מאחורי עידית, מחבק אותה מאחור כשהיא צוחקת, מרגיש את הגוף הרפוי בידיו האוהבות.
 
"כמה טוב לצחוק ככה", הוא אמר לה כשידיו סביבה. היא עדיין לבשה את בגדי העבודה שלה, חליפה שמרנית וצמודה. ישי עזר לה להוריד את החלק העליון, משאיר אותה בחולצה דקיקה ונוחה. "ככה יותר טוב", הוא לחש לה, מדמיין אותה גם בלי החולצה והחצאית, בלי חציצות מיותרות. 
 
ידיו שוטטו עליה, נכנסות מתחת לחולצה, מגלות את העור החמים והעדין, מחכה לו. עידית הסתובבה אליו, מנשקת אותו ברעבתנות. שפתיה אחזו בשפתיו, לא מרפות לרגע. 
 
ישי פתח את פיו, נותן ללשון של עידית לשחק איתו.
 
הם התחלפו בתפקידים, עידית מובילה וישי פשוט נהנה. לא מפריע. לא יוזם. רק נמצא.
 
הוא הנחה אותה אל בין רגליו, אל הזקפה שהלכה וצברה תאוצה. "הוא התגעגע אלייך", לחש לה כשהוא מצביע על הזין הזקור שלו, רוצה להרגיש אותה קרוב כבר.
 
"כבר עכשיו? יש לנו זמן הלילה", היא הרפתה מהאחיזה בו, מחייכת אליו בחיוך ביישן.
 
ישי רצה אותה כבר, לפעמים הוא מרגיש איך הסבלנות שלו לא יכולה עוד להחזיק את עצמה. "אולי נתחיל עכשיו ונמשיך במיטה?" הוא כבר התחיל להתפשט, מוריד בזריזות את המכנסיים והחולצה, נשאר רק עם בוקסר צמוד אליו, שנצמד עוד יותר כרגע.
 
"אוהה, מישהו פה עובר למעשה מהיר. אני אוהבת את זה". עידית משכה אותו אל הספה, זורקת סביבה קטעי בגדים מזוהים, זורעת שדה של צבעים בהירים על הרצפה הנקייה.
 
ישי הביט בה, גופה הנקי פתוח אליו, רוצה אותו. כמה שהיא חיכה כבר לרגע הזה. הוא הרגיש איך כל הלחץ של השבוע האחרון, החל מהמפגש עם אסתי וכלה בערב שמיכלי הפריע להם, העיב עליו. וסוף סוף הוא עם עידית לבד.
 
כשהוא נכנס אליה, דוחף את עצמו אל בין רגליה החמות, הוא הרגיש מוזר, כאילו עננה אחרת עטפה אותו. הוא לא ידע להגיד מה זה היה.
 
אולי סתם הרגשה רעה, אולי הלחץ, אולי העייפות. הוא רק רצה להצליח להירדם ועכשיו. 
 
הוא נשכב ליד עידית על הספה, מביט בעיניים חצי עצומות על הסלון שנהיה לו למוכר, תוהה על השפע שיש שם ועל הקשר שלו לכל אלו. הוא זכר רק דבר אחד, ממש לפני שהוא שקע לחלום, הוא ראה דמות מוכרת, מחייכת אליו מתחת לחופה, ולא, זו לא הייתה עידית.
@@@
 
אסתי שכבה על המיטה הרחבה במלון המפנק. כמה שהיא חיכתה לחופשה הזו, כמה ימים של שקט עם אהרן. אבל משהו העיב עליה. היא התקשרה מקודם לישי, רק לוודא שמיכלי בסדר, ולא הייתה תשובה.
 
"תעזבי, את סתם בלחץ. הוא בחור אחראי אני מכיר אותו". אהרן צחק עליה כשנשק לה על שפתיה.
 
"אני יודעת, אבל משהו מציק לי". היא ידעה שהוא לא יבין אותה, לא היו לו ילדים לדאוג להם. "אני לא יודעת אם זו השפעת היין או משהו אחר, אבל אני ממש מרגישה עייפה, אם ישי יתקשר, תעיר אותי". היא עצמה עיניים, לבושה עדיין בבגדים שלבשה קודם ונרדמה.
 
ממש לפני שהיא שקעה לתוך החלום, היא ראתה אותה צועדת לחופה, בשמלת כלה יפה ולבנה. רק את פניו של החתן היא לא הצליחה לזהות…

עודכן לאחרונה

9 מחשבות על “כבוד השופטת – חלק 15”

  1. דרדסית יקרה ואלופה , ווואאוו על פרק מהמם , מענג וגם מטלטל ….
    הפרק כתוב בצורה עדינה וחושנית , עם נגיעות סקסיות מטריפות , שמעלות את הקורא לרמות התרגשות ועינוג מדהימים … וגם מחזירים אותו למציאות …וואאאאוו …

    את שובבה !!!!

    א. על הכתיבה הסקסית של הקטעים האירוטיים – ווואאוו , אני אוהב את "החמימות" הזאת שלך …
    ב. מצד שני את מטלטלת את הקורא , שאת מראה לנו את הטלטלה שעובר כל צד – ופותחת לנו פתח להמשך חדש ולא ידוע ….

    אסתי – נסעה עד חו"ל כדי להיות לבד עם אהרן – אך כשהם נפגשים , המחשבות שלה לא רגועות …
    נכון , היא נמשכת לפי הדיבור של אהרן לסקס סוער ברכב , סקס שהיא גם היתה זקוקה לו ….
    אולם , אח"כ המחשבות התגברו עליה , והיא לא היתה רגועה בגללן …. כנראה המחשבות על ישי….

    ישי , חיכה לרגע של פרטיות עם עידית , יצא לו ערב מושלם ששניהם יכולים להיות לבד , התחיל ערב נחמד של אכילה , שהמשיכה לדגדוגים וצחוקים (שזה מהמם לשבור את המתח ככה ) ואז כמובן זה מוביל למגע אוהב ולסקס פראי של "פה ועכשיו" – ווואאאוו אהבתי ….
    וגם ישי , לאחר הסקס – נקלע למחשבות , על מישהי אחרת , ולא על זאת שגמר עכשיו בתוכה ….
    ממש טלטלה ….

    תקשיבי דרדסית – אין עלייך !!!

    את משתבחת מרגע לרגע !!
    שוב , הפרק היה סקסי ומענג – אני מקווה שגם בחייך הפרטיים היה כך …

    והטלטלה של בני הזוג – וואאוו , את אלופה בחשיבה שלך ….

    ממש – "ונהפוך הוא" …..

    שיהיה לך פורים שמח , שבוע מענג וסקסי – בלי טלטלות , כן ? חחחחח

    מחכים בצמא רב להמשך …

    ד.פ

    הגב
  2. יום ראשון הגיע ואיתו תהיות חדשות
    כמה גבולות ומחסומים ישי ועידית עוד יעברו
    האם זה נראה שאסתי מתחרטת על מעשיה

    את מדהימה אותנו כל פעם מחדש וזה משתבח מפעם לפעם עד שנשאר רק לנסות לנחש מה צופן העתיד

    שיהיה לך שבוע מקסים כמוך

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)