רם התעורר מוקדם מדי.
השעון עדיין היה במרחק שעה וחצי מהצלצול.
בהרגשה לא נעימה.
שלא כמו בכל בוקר, לא עמד לו.
בלי קשר למה קורה ומה חלם, תמיד התעורר במצב הזה. עם זקפה נוקשה נהדרת. אפילו חזק מתמיד. היה בזה משהו מתוח עד כאב. הדחיסות הזו הייתה מעבר לזקפה שלפני או בזמן זיון. פעימות הדופק בתוך האיבר המיוחד הזה. המתח שרוצה להתפוצץ. בכל פעם זה גרם לו להרגיש טוב עם עצמו.
לא הפעם…
הפעם היה רפוי… ונוזל דביק נטף על ירכו, נמרח בריח חריף, זורם לאט לאט לסדין…
הפעם זה היה שונה. הקטע הזה שמתעוררים מהחלום האחרון של הבוקר וההרגשה שבה נגמר הסיפור של החלום מלווה אותך עוד דקות ארוכות…
הרגשה של מבוכה כשהחלום מתממש וחודר ברגע האחרון למציאות המתעוררת.
ההרגשה של "רגע! בסדר לחלום חלומות מוזרים… אבל מה שיש לי כאן על הרגל זה לא בדיוק חלום…"
עם ההרגשה הזו הלך למשרד.
כמו כל יום הסדר היה קבוע, לפחות עד שהוא מופר.
המלתחה המצוידת כמו ספא יוקרתי עם כל הפינוקים. גברים בלבד.
מקלחת. גילוח. טיפוח…
בגדי העבודה מחכים בלוקר.
אבל הטעם המטריד מהחלום עוד ליווה אותו, משאיר מבוכה טורדנית ברקע היום שהחל.
היה לו קשר בסיסי עם כמה מהעובדים. קשר של נימוסים.
אבל עם עדי, או 13 כפי שהיה מתחייב לקרוא לו בעבודה, היה לו קצת יותר מזה. היו מדברים יותר מאשר עם אחרים. גם על החיים שמחוץ למשרד. על "העולם האמיתי". כי העולם שבתוך המשרד לפעמים ממש לא נראה אמיתי.
"משהו מטריד אותך…" אמר-שאל עדי.
"כן…"
"ספר לדוד… הרי למי תספר מה מעיק עליך אם לא לי…"
"עזוב. סתם חלום…"
"חלום? אני מת על חלומות. ספר לי!"
בתוך העולם האלטרנטיבי שהיה קיים במקום העבודה הזה, היה חוסר משמעותי בדבר אחד: יחסי אנוש.
יחסים פשוטים. שכוללים בדיחה, חיבה. רגש. בלי ניצול. בלי מניפולציה בוטה. בלי השפלה. בלי הטרדה מינית מכל סוג ובכל עוצמה.
"היה לי חלום מטריד. מהסוג שנשאר שעות במוח"
"?"
"תבין, זו הייתה הפעם הראשונה שחלמתי חלום כזה."
"סקס…"
"כן…
חלמתי שאני מוצץ את עצמי…"
"המממ… ואיך היה?" אמר עדי כשהוא מביט ישירות בזיין של רם, שהיה יפה גם כשהוא רפוי.
"היה לי נעים.
לא, לא כמו פעם, כשהייתי מתבגר בן 16 שרק חשב על דרכים יצירתיות כיצד לגמור עוד פעם ועוד פעם עד שכבר כאבו לו הביצים, והצליח ללקק את כיפת הזיין ובעזרת היד לגמור- אבל אף פעם לא לקבל את הזרע ישר לפה. במציצה. לא כך.
בחלום ההוא הייתי גמיש במיוחד. בצורה ממש בלתי אפשרית. הגעתי בקלות אל הזיין שלא היה עדיין קשה לגמרי.
עטפתי את האשכים בכף היד והגשתי את הזיין לפה… שאבתי אותו פנימה. את כולו. לאט לאט משכתי את הכל לפה, מלקק ומוצץ בלי כל בעיה, עד שהוא גדל והפך קשה ונהדר וכבר לא היה לו מקום, ואז התחלתי למצוץ מעלה-מטה. ובהנאה גוברת והולכת
מעסה את האשכים, מלטף, לוחץ. בחלום ללא הרגשתי שום מבוכה. רק הנאה ותשוקה."
הוא רואה איך עדי מקשיב, מלחלח את שפתו התחתונה. בעיניים נוצצות…
"בואנה, אתה מעמיד לי את הזיין… איזה חלום!"
כשהוא מסמיק קלות, המשיך. עדי מקשיב כשידו גולשת במורד בטנו אל הזיין שלו המתקשה במהירות.
"הרגשתי את הכל מצטבר בתוכי לקראת הסוף, מתפרץ מתוכי לתוכי-
ואז התעוררתי וראיתי שגמרתי… לא בחלום. ובלי מגע.
הזרע החם נוזל אל הסדין הלבן, בטיפות סמיכות ולבנבנות…הרגשתי מבוכה … כאילו אני לא בסדר או משהו?"
"וואלה…" הגיב עדי בקול צרוד.
הזיין שלו כבר מתלטף בידו, והיה אפשר לראות שהראש שלו במקום קצת אחר "ומה אתה חושב על זה?"
"מביך… זה לא הומואי כזה? לא יודע…"
"הומואי? לא נראה לי. אבל כיף… "
"אהבת…"
"מאד! אתה רוצה לנסות? לא בחלום?"
"למצוץ את עצמי? אפשרי רק בחלום…"
"לא, לא… הכי קרוב שאפשר… הנה- הפתרון במרחק חצי מטר ממך"
עדי ליטף את כתפו העירומה. מטפס בעדינות חמה על צווארו, עורפו… מקרב את פניו של רם אל הזיין הפועם בידו-
רם נרתע, שרירי צווארו מתקשים.
"ממה אתה חושש? גבר לא משנה את ההעדפות המיניות שלו מנגיעה בגבר אחר. מה כבר יכול להיות? מקסימום תפסיק מתי שתרצה…"
ממילא, חשב, בכל יום היה לפחות מפגש אחד בין גברים עירומים. במלתחה. לרוב היו עייפים, או סתם מותשים.
עכשיו היה שונה.
היה ביניהם קשר. חברות אפילו.
כשעדי מלטף את שערו, קרב את פיו אל הזיין הרוטט, מכוון היטב מול פניו, אחוז ביד חובקת.
הוא הריח את הריח הגברי, שונה כל כך מהנשים שסבבו אותו במשך היום.
את כיפת הזיין החמה המזדחלת בין שפתיו. את האיבר כולו מזדחל לחלל פיו, מגיע לפתח גרונו, נסוג וחוזר
שלח את ידו אל גבו של עדי, עוטף את גופו
"לא…" אמר ברכות, אוחז את ידו ומוביל אותה אל חזהו "מרגיש את הלב דופק?"
הוא לא יכול לענות. רק להמהם בחיוב
"תפוס את הפיטמה, רמי, חזק… צבוט בכל הכוח…"
הרגיש את הפעימות החזקות בחזה ואת הפעימות של ההתפרצות המגיעה-
משך הכל פנימה, עד הקצה. "שיגמור לתוך הגרון", חשב, "רק לא על הלשון… לא רוצה את הזרע, לא רוצה שישפוך לי בפה…"
ובמקביל, הרגיש שהוא רוצה.
רוצה את הטעם.
רוצה את הנוזל הסמיך, הריח החזק, הטעם השונה כל כך-
טעם של גבר.
הזיין שלו- עצמי מרטט בין רגליו, עדי עומד ומזיין את פיו וגומר באנחה משוחררת לתוכו-
הוא ידע שהנה זה בא
חיכה לזה
כל שריר בגופו מתוח
להתכווצויות של הזיין שבפיו
לפליטה החמה
וזה בא-
נדרך ונטען ופולט במהירות צרור חם
פיו מתמלא בזרע. הוא בולע, מלקק, מריח. שואף את הטעם והריח לתוכו בגילוי לוהט של הנאה שלמה-
"אההה… רגע… אל תצא… תן לי להרגיש אותך מתרכך בי…" הצליח למלמל בפה מלא
לחץ את פניו אל מפשעתו בהתרגשות. כמעט באהבה. מועך את אפו לבטנו של חברו.
עדי מביט בו מלמעלה, בחיוך.
"רואה? מה רע?"
משפיל מבטו "תן לי לטפל בבעיה שצצה כאן…"
יורד על ברכיו, ידיו מונחות על ירכיו של רם, מפשקות, מקרב את פיו, עוטף את הזיין המשתוקק למגע, מושך אותו, כפות ידיו בגבו של רם, אל ישבנו, אחד בכל יד, בחוזקה אסרטיבית. רק ראשו נע ומעורר סערה שעומדת להתפרץ
רם כבר לא היה נבוך יותר. ידיו מלטפות את הראש הנאה שבין רגליו, מלוות את התנועות הקצובות-
וגומר בהנאה מתפרצת-
בחיוך מלא סיפוק, כשטיפת זרע נוצצת על שפתיו, עדי מגיש את פניו, ריח של זרע, ריח גברי, ללא ריח זיון, ללא ריח של אשה, ללא ריח של כוס- לנשיקה. לשונו חודרת בעדינות לפה המהסס, טעם הזרע שלא נבלע, טיפות של שיתוף הפעולה המופלא עוברות ביניהם.
ללא שמץ מבוכה. בחום אנושי פשוט.
ללא משחקי ההשפלה וכח.
רק הנאה פשוטה בין שווים.
חל שינוי מהותי במשרד. בחברה .
הנהלה חדשה. מנכ"לית חדשה.
השמועה היתה שהיא לא היתה מרוצה מקוד הלבוש הביזארי. הלבוש החושפני לגברים נראה לה לא לעניין.
"אנחנו לא סטריפ קלאב", אמרו שאמרה. מספיק עם זה.
ואז התחלף הקוד למשהו מקובל יותר. נורמלי. בד"כ חליפה. עניבה היתה וולונטרית.
"מה שיש מתחת זה עניינו של כל אחד. אנחנו מציעים. כל אחד רשאי להחליט בעצמו מה מתאים לו"
ועוד דבר. במקום מספרים אפשר היה כבר לקרוא בשם.
אבל לא להגזים…
פניה להנהלה תמיד תהיה מלווה בתואר כבוד כמו גבירתי או אחר… רק דרגה גבוהה לדרגה נמוכה יכולה לקרוא בשם הפרטי או בשם חיבה…
אבל אפילו זה לא היה פשוט. כי שאלות חקר בעניין "מה יש לך מתחת" הפכו להטרדה קורצנית עם חצי חיוך זוממני.
שלא יהיה מקום לטעות. המהפך לא כלל את יחסי הכוחות בין המינים. נשים עדיין היו למעלה. גברים לא יכלו לטפס לשם.
גברים יכלו לתת. לעולם לא לקחת.
מסתבר שהיה להם הרבה מה לתת. אבל הן היו מעוניינות בעיקר בדבר אחד. סקס.
זה היה בכל מקום. בכל פינה. כי אפשר היה לדעת מתי זה יופיע.
האם האשה שממול באמת מדברת על עבודה או שהיא מכוונת לשם, למטה…
לפעמים היה קשה לדעת בשביל מה באמת באת. כדי למלא את תפקידך או כדי לשמש צעצוע מין למישהי…
ומה שהיה מונח מקופל יפה בלוקר היה הפתעה שעוד לא ראה. תחתוני תחרה נשיים…
המילה האחרונה מויקטוריה'ס… חוטיני קטן ומתוק בצבע שחור מתחרה שקופה.
לרגע דמיין את הבוסית שלו בזה. את הישבן המלא, השופע, שתחתונים כאלה כמעט נבלעים בו…
אבל זה היה בשבילו, כמה מוזר… מוזר כי למרות שהיו גמישים ידע שלא יספיקו. לא יספיקו כדי לעטוף את שלו.
בהיסוס הפשיל את מכנסיו ואת התחתונים שלבש.
העלה על גופו את התחרה המלטפת. את הבד המועט שממילא לא היה אמור להכיל אותו.
החוט המשיי התמקם באחוריו, חופר אל החור הנרגש. את המשולש הקטן העלה על אשכיו ועל הזין הפועם.
ברגע שעטף אותו הוא התקשה והזדקף, בלתי ניתן לריסון בתוך המעטפת…
התחושה הזרה, מלטפת והמגע בחור האחורי עשו את שלהם.
לקח לו קצת להירגע…
ואז הביט במראה שלצידו.
לא רע חשב לעצמו כשירכו ושריר הישבן המתוח ניבטו אליו, מוגדרים בסרט בד משיי…
הוא העביר את כף ידו על ישבנו בהנאה.
הוא לא הרגיש שגבריותו נפגעה מהפריט העדין. להיפך.
הזיין המתפרץ לא השאיר מקום לטעות בענין הלובש…
בתנועה מתגנדרת הפנה את גבו למראה, מושך בעדינות את הסרטים מעלה, חופר באחוריו, משתפשף ברקטום הלוהט…
בלי ברירה העלה על רגליו את המכנסיים, כשהזין כולו מתנוסס מעל ה"לבוש התחתון" וסגר.
מעולם לא השתוקק או אפילו חשב על לבוש נשי. בוודאי שלא על לבוש תחתון. בודאי שלא סקסי…
אבל הדופק הלם ברקותיו מהתרגשות, כל כך היה מגורה.
בתוך דקות הצליח לחזור לעצמו והתיישב במקומו, מתאים את התנוחה למשהו נסבל וחזרה לשגרה המשרדית, של ניתוח נתונים ודוחות.
כחצי שעה אחר כך היא נכנסה.
חזרה מישיבה.
הייתה לה נוכחות פיזית שאי אפשר להתעלם ממנה.
היא לא הייתה עכבר משרד. להפך.
יותר נמרה מאשר על דבר אחר.
גוף מלא וחתולי. הכל בפרופורציה: שדיים גדולים. מתפרצים. גודל שגם בחולצה רפויה נראה היטב.
ישבן גדול ועגול. מהסוג שאומר "אני כאן!"
רגליים מלאות וארוכות.
לא. היא לא הייתה דוגמנית. היא היתה אשה. לגמרי.
היה לה מצב רוח טוב מהרגיל.
"בוקר טוב גבירתי!"
"בוקר טוב רם. אני רואה שאתה כבר בתוך העבודה"
"כן. לגמרי"
"יכול להכין לי קפה? תכין גם לך משהו"
זה כבר היה בלתי רגיל… גם לך? מה היא זוממת…
כשקם הביטה בו. סוקרת. סקרנית. מחפשת משהו. חיוך קטן…
"מה בחרת היום?"
"סליחה בוס?"
"מה בחרת, מתחת?"
"אה… שמתי עלי מה שהכינו לי בארון…"
"באמת? תביא קפה לשנינו ותראה לי… מתה לראות…"
כשהגיע כן הקפה לשולחנה החליקה על צידי ישבנו בידה, לא משאירה מקום לטעות
"נו…תראה לבוס…"
שיחרר את החגורה בצייתנות וכפתור ראשון
"אבל גבירתי… אל תצחקי…"
"אל תדאג חמוד…כשאני רואה את התחת שלך אני רוצה הרבה דברים, "לצחוק" לא ממש ביניהם…"
כשהפשיל מעט את מכנסיו היא פערה את פיה בתדהמה
"איזה יופי! אבל רם, מתוק, זה יושב עליך כל כך יפה! ויקטוריה'ס! והוא מתחיל לעמוד לכבודי! איזה מתוק הוא כשהוא זוחל החוצה! והתחת החלק שלך… תוריד עוד!"
המכנסיים נפלו מטה…
"הכל, רמי, הכל! רק את התחתונים האלוהיים האלה…"
עכשיו היא כבר משכה אותו אליה, אחזה בסרטי הצד הורודים, משיים ועדינים ומשכה בעדינות מעבר לקו המותן. הזיין הזקור מרטט מול פניה. לשונה מרטיבה את שפתיה…
"רגע. אתה חייב להגשים לי את מה שחלמתי עליו כבר הרבה זמן…"
"כן גבירתי. מה שתרצי. בשמחה"
מצב הרוח העליז-חרמני, יוצא דופן כל כך, תפס אותו.
"לא הכרתי לך אף פעם את מגירת החלומות שלי… בוא"
התכופפה למגירה התחתונה בשולחנה ופתחה
"ראה. מגירת הצעצועים של אמא!"
והוא ראה
ויברטורים צבעוניים. דילדו.ג'ל מכל סוג. אזיקים. הכל…
"והחלום…?"
"אוי מתוק…"
"גבירתי?"
"אני רוצה לזיין אותך. מאז שראיתי את התחת הזה אני מתה לדפוק אותו…"
"בוס…גבירתי…" היה די המום…
"ממה אתה מפחד?"
"אה… אף פעם לא עשיתי את זה…"
"אז? אף פעם לא זיינה אותך אשה או שאף פעם לא זיינו אותך בתחת?"
הסמיק קשות "אף פעם… הכל… שום דבר."
" נהדר! זה כבוד בשבילי לבתק את הבתולים, חמוד!"
"אבל אבל…אבל זה כואב…"
"אתם הגברים… רק אשה שנחדרה כל כך הרבה פעמים… רק אשה שהזדיינה אנאלי, פרונטלי ואוראלי מבינה. אני אדאג לטוסיק החמוד שלך שלא יכאב… בוא תבחר מי יהיה הזיין הראשון שלך! יש כאן מבחר. אני מציעה לך ללכת על משהו בינוני. לא יותר מדי ולא פחות מדי. מה אתה אומר?"
"אני…אני לא יודע…"
"אין בעיה. הנה בחרתי בשבילך" ושלפה דילדו לא עבה במיוחד, שחור וחלק. החדירה אותו לפיה במציצה קולנית ורטובה: "רוצה לטעום?" הגישה לו
הזכרון של הזיין שמצץ רק הבוקר כמעט חנק את גרונו
"כן… אתה מוצץ כל כך יפה… רגע…"
משכה את החצאית מעלה ובתנועה מהירה הורידה את התחתונים, לא פחות יפים וסקסיים מאלה שעדיין לבש…
בשתי אצבעות פישקה את השפתיים והחדירה לאט ובעדינות את הדילדו, עוד פעם ועוד כשהוא מביט מכושף.
"עכשיו תמצוץ. קבל אותי. אותו…"
"כן גבירתי. בבקשה תני לי…"
הריח שלה כבר עשה את שלו והוא כבר היה מוכן למצוץ כל זיין כדי לטעום אותה.
כשהוא מוצץ את איבר הסיליקון השחור, מחקה בכשרון מציצה אמתית, היא הסירה לגמרי את החצאית, החולצה, החזייה, חושפת את השדיים הנהדרים
וחוגרת את הריתמה.
מול מבטו החששני התאימה את הדילדו השחור למקומו, מזדקר בשמחה בשיפולי גופה. המראה של אשה כל כך נשית, אבל בעלת עוצמה שמשדרת ללא בושה את מעמדה- עם זיין מזדקר- היה מוזר ומפתה.
"די! תן לי. "
ידה הדריכה אותו להסתובב עם גבו אליה, פניו לשולחן.
"תתכופף אל השולחן" הורתה כשהדילדו הוכנס למקומו
הוא עוד הספיק לתפוס מבט של האשה השופעת והאסרטיבית שמאחוריו, כולו רועד מהתרגשות
"תירגע, רמי, תירגע." מלטפת את ישבנו- ומפליקה. ועוד פעם. הוא היה מתוח כמיתר של גיטרה והרגיש מתח בגופו. גיטרה חשמלית…
לפתע מתחה את רצועת החוטיני שלו, משתפשפת ברקטום המרטט, מסיטה אותה הצידה.
"כן… מתוק…" ולא היה ברור אם היא מתכוונת לממתק שבאחוריו או אליו כדי להרגיע…
היא התכופפה אל המגירה ושלפה שפופרת ג'ל סמיך. "אנאלי", היה כתוב עליו…
לקחה כמות נדיבה בשתי אצבעות-
"הנה זה בא!" הכריזה
"לאט, בוס, לאט. בבקשה"
"כן בתול שלי…" והחדירה בתנועה בוטחת את שתי האצבעות, מגששת בתוכו "איך?" לחשה סמוך לאוזנו, רוכנת מעליו, נמעכת אליו…
"בסדר… " הצליח לסנן כשהוא בולע את רוקו
מסובבת את אצבעותיה בתוכו ומרחיבה אותו. מכינה לחדירה
"אני הולכת לזיין לך את הצורה… ואתה תיהנה מזה…" מילמלה לעצמה, מוודאת שהוא שומע
הזיין שלו כבר לא עמד. מידלדל מפוחד מתוך תחתוני ויקטוריה'ס סיקרט ענוגים.
ואז הרגיש את הדילדו מחליף את האצבעות. חודר לתוכו בתנועה איטית.
"תרפה את השריר… שחרר…" לאט לאט הרגיש את החדירה.
לאט לאט האיבר מזדחל לתוכו. הרקטום מתרחב… הוא השתדל להתרפות. שלא יכאב. הפסיק להתנגד.
"כן,בוס.." לחש בצרידות
"עוד רגע…הנה. הכל בפנים. איך? נהנה לאכול זיין?"
"…."
"איבדת את הלשון… תמצא אותה אחר כך, כשתלקק את הכוס שמחכה לך…"
וכן. הכל היה בפנים. הרגשה של מלאות. של גוף זר ולא מוכר. של שרירים זעירים שמתרגלים למשהו חדש… ואז החלה בתנועה… פנימה. החוצה. פנימה
הרגיש את הלחץ בפנים. את הבלוטה שלא נגעו בה מעולם. את נקודת הג'י שלו. את הלחץ על השלפוחית את הזיין שנע בתוך השריר הטבעתי-
התחיל ליהנות מהזיון האינטנסיבי "היא מזיינת אותי…פאקינג דופקת אותי בתחת!" חשב כשהוא אוחז את שולי השולחן ונושך שפה "וזה טוב!" והחל מניע את גופו במתואם, ישבנו מכה בבטנה, שדיה מיטלטלים מעליו בלי שיוכל לראותם
"כן בוס, תדפקי אותי! תזייני אותי! זה טוב, כל כך טוב!"
טיפה עכורה נוזלת מהזיין הקשוי למחצה, מטפטפת לשטיח… לא, עדיין לא… לא זרע…
"קח! מתה על התחת הזה! "
ואז נשלפה מתוכו ומשכה בכתפו בכוח, מסובבת אותו ולוחצת אותו מטה
"לקק! לקק את הכוס הזה, בנזונה מתוק שלי!" מרימה את הדילדו השחור מעלה וחושפת את הכוס הנוצץ
האיבר השחור מיטלטל מעל ראשו ומכה במצחו כשהוא מלקק בהתלהבות. הרקטום שלו מפושק ועדיין לוהט ממה שעבר עליו ועבר דרכו לפני שניות, עדיין רגיש למגע או אפילו לאויר.
"תמצוץ! לקק!" מהדקת אותו אליה חונקת אותו לתוכה
"איפה הזיין הזה איפה הוא תן לי אותו תן לי תן לי"
נשכבת ומתפשקת אליו לחדירה "זיין אותי! בכוח!" וממושמע ונלהב כרגיל לרצות , ראשו אל שדיה הנעים בגלים, הזיין שלו בתוכה נע בקצב מכני, אוחז בחוזקה את הישבן הגדול
"כן! תפוס חזק, פתח אותי, תכניס אצבע לתחת שלי, תזיין כמו שזיינתי אותך! נהדר……"
ידע שהאצבע שהחדיר היתה רחוקה מהחוויה שעבר. רחוקה מלמלא. מלספק.
"בוס? אני יכול…"
"יכול הכל! רק חזק וטוב, חמוד!"
"אני יכול…" התנשם בלי להפסיק לרגע "יכול לזיין אותך… כמו שזיינתי אותי? מאחור… בתחת?"
"תפסיק לדבר ותן לי את הזיין… תן לגמווווווררר!!!” כמעט בצעקה
אחרי שגמר בתוכה, אחרי שניגב היטב את את הזרע שנטף ממנה, מקפיד לאסוף כל טיפה, ליטפה את פניו בעדינות.
"התחת הזה הוא המתנה שתקבל. אבל לא היום. היום היה לי מספיק. לך לא הספיק? " כשהיא מרימה אליה את פניו הסמוקים, באצבע אחת תחת סנטרו ומביטה ישר בעיניו
"כן גבירתי. אעשה הכל כדי לקבל מתנה ממך… הכל"
פצצה. תמשיך
כתיבה טובה
כתיבה מעולה
מת על הסיפורים שלך, באמת מעולה