חופשת פסח

ימים נעימים ולילות קרירים, כבר לילה הבית שקט סוף כל סוף והחדר חשוך מלבד האור שבוקע מהמרקע. שכובה על הגב עם ברכיים מורמות. מביטה במסך, אין דבר מעניין שמשודר או שמספק את סקרנותי, ממשיכה לזפזפ בין הערוצים עד שהדלת נפתחת בשקט. קרניים של אור מתגנבים לתוך החדר אבל עצם זר חוסם את רובו. זה בני, הדוד שלי. הוא האח הבכור של אמא. הוא ומשפחתו בוא לעשות את הסדר ונשארו לישון… עומד שם מביט פנימה. הוא לא אומר דבר רק מסתכל.

מטה את הראש לכיוונו, ומרימה גבה בשאלה. מה? אבל מילים לא יוצאות מבעד לשפתיי….

הוא עומד שם כשטיפות מים עדיין אוחזות בשערות חזהו, ואחרות מטיילות מטה לאורך גופו החשוף. חלוק הרחצה פתוחה לרווחה, עוקבת אחר הטיפות שמנצנצות מהאור המועט שמאיר את החדר, הן מטיילות להן במורד גופו החסון. לגילו הוא שמור טוב, הבטן לא צמיגית או רכה, אפילו יש צל של קוביות והכל נראה קשה. אך מה שהכי קשה הוא הזקפה האדירה, שהוא מציג בגאווה.

מרטיבה את שפתיי, מלקקת שפה שפה לאט ומנסה שוב, בתקווה שהפעם יצא קול, "מה"… מנסה להישמע תקיפה, אדישה משהו. ללא הצלחה.

צעד אחד והוא בתוך החדר, סוגר את הדלת מאחוריו, בשקט. אנחנו שוב לשנייה בחושך עד שהתמונה במסך משתנה והחדר שוב מואר. עדיין לא זז. רק עומד שם קשה כמו אבן תרתי משמע ומביט בי.

מתרוממת ומשלבת רגליים, "מה???" חוזרת על השאלה, שאלה שיוצאת כאנחה. שאלה שלא מובנת לי בעצמי באותה הרגע, מנסה לא להביט במראה המגרה שמול עיניי. או להתמקד באיברו הזקור.

מבט רציני בפניו, מביט בי, מעבירה בי צמרמורת. מסרק ידיו בשערות ראשו הרטובות, מחליק אותן לאחור, עוצם את עיניו ולוקח נשימה עמוקה. יכולה לחוש את טיפות המים שמטפטפות על גבי חלוק הרחצה שלו. מריחה את ריח הסבון שפתאום מסחרר אותי, ריח נקי אבל עם זאת גברי ומשום מה ארוטי, מאוד נעים. פתאום אני רוצה להתקרב אליו לנשום אותו מקרוב. לראות את בית החזה מתרחב עם הנשימה מבעד לחלוק, כאילו הוא קרא את מחשבותיי והוא מנסה להריח אותי.

פוקח את עיניו ומבטו מקפיאה אותי למקום, "חושב עלייך… חשבתי עלייך… במקלחת…… כל הזמן. לא יוצאת לי מהראש….מאז…" זרם של מילים שמתחילות לאט מילה, מילה בלחש, כמו נשיפה שנעה לכיווני ומלטפת אותי. מילים שחגות סביב לאט ואז מהר יותר יותר והכל מסתחרר, ומסובב לי את הראש. מרגישה התרגשות וגם קצת פחד. מה לעשות עכשיו? מה לומר? רק יושבת ומביטה בו. עומד שם, גדול, חזק וחם כל כך. מרגישה את גלי החום שמופצים ממנו מתנפצים עלי. מבלבלים אותי.

מוקדם יותר, בסדר, כולנו שתינו קצת יותר מידי, צחקנו יותר מידי ואיך קרה, שאיך שהוא מצאנו עצמנו באמצע נשיקה לוהטת לא זוכרת. ככול שהזמן עבר חשבתי שזו הייתה הזיה מטורפת, כנראה כל היין בלבל אותי ומה שקרה לא באמת קרה. אבל עכשיו, ברגע זה נזכרת בחום שהציף אותי, הסתחררתי מהיין או אולי זה הייה מטעם שפתיו. כל כך אסור, אבל כל כך טוב. הייתי בטוחה שהייה זה חלום הזוי. כי המשכנו כרגיל, כל אחד בעניינים שלו.

אף פעם לא היינו החברים הכי טובים או הכי קרובים. מעבר לשלום שלום מה כבר הייה לנו במשותף. הפרשי הגיל שלא לדבר על היותו משפחה לא קירבו בינינו נפשית שלא לדבר על פיזית, זה תמיד הייה נימוסי ותו לא. ועכשיו, מה קורה? מה עושים?!?

"לא יכול להפסיק לחשוב על שפתייך, על גופך הרך והחם שנצמד אלי. את מוטבעת בזיכרוני ועל עורי. מנסה, להתעלם, לשכוח אבל לא יכול. אני סובל. בגללך. מאז. כל רגע. גיהנום. כי את פה. מרחק נגיעה. רק צריך להושיט היד ולגעת. רוצה למשוך אותך אלי. אבל לא מעז. אבל גם לא יכול לשכוח. לא רוצה. זה הייה חלום? חייב שתראי. מה את עושה לי. תראי…". כל משפט נאמר בשקט אבל בעוצמה.

פתאום הוא לא הדוד, מישהו שתמיד הייה בתמונה, אבל אף פעם לא עורר אצלי שום רגש או סקרנות רבה. לא. הוא שונה, אחר. משתנה מול עיניי. גבר. מושך. מגרה.

מנסה להגיד משהו אבל פי יבש, ולא יוצאות לי המילים. מחככת בגרוני ומנסה שוב. "בני, אני.. ממ לא יודעת מה להגיד. כאילו לא יודעת מה קרה… הייה… כאילו אתה… ומה שקרה. מממ לא.. ממ הייתי בטוחה שאני הוזה, בגלל היין. לא?? אני לא יודעת מה להגיד…איך קרה שאני..אתה… אנחנו. ועכשיו.. בכלל לא יודעת.. מה אתה מצפה..רוצה…שאני אגיד…" מגמגמת בטירוף

בני מביט בי, ועיניו מטיילות על גופי לאט לאט, מתמקדות בחזי שעלולה ויורד בקצב נשימותיי המועצות, ועולה שוב ומתמקד בשפתיי… "אני מת לטעום אותך שוב… טעם שפתייך. איך שהן נפתחו למגע שפתיי מבקשות מגע עמוק יותר, תובעות את לשוני.. זוכרת איך ידייך החזיקו אותי קרוב אלייך, שאוכל להמשיך לשתות משפתייך…ושתיתי ממך ברעב. זוכרת? כי אני לא מצליח לשכוח. תגידי לי שלא זוכרת, שהכל בראש שלי ואלך…."

מילותיו שותפות את גופי ומעבירות גלים של חום על עורי, גל אחר גל שמציף. מבטי עוברת על גופו החשוף עד שהיא מגיעה לאיברו, כשאני מביטה בזקפתו היא קופצת, כאילו נגעתי בה. מסיטה את עיניי במהירות כאילו עשיתי משהו רע והוא דרוך, קפוא במקום. מחכה לאישור ממני. למילה…

"לא שכחתי…" אני לוחשת, כמעט לעצמי, "לא כדאי? לא נראה לי? לא יודעת כבר…בבקשה???" רוצה שיעזור לי בשאלה, בקושייה שהתחלנו יחד.

"אני רוצה אותך. רוצה לחוש אותך. לגעת בך. להריח אותך. לטעום אותך." הוא מדגיש כל מילה, " רוצה להמשיך את מה שהתחלנו. והפעם לא רוצה להפסיק." יורה משפט אחר משפט לעברי "רוצה לענג אותך. לראותך נמסה. לראותך טורפת אותי באותו תעווה כמו מקודם. רוצה לראות עונג בעינייך כשתגמרי ממני. כשאני בתוכך. אני! רוצה! אותך!" כל מילה מהדהדת בתוכי ואני נאנחת מעונג, פרפרים בבטן וצמרמורת בכל הגוף. גם אני רוצה אותו. איך אפשר שלא. הוא כזה גברי, חסון, סקסי והחלטי.
אבל הוא לא זז, מחכה להזמנה ממני. מביט בי באותו מבט, שחודר לנשמתי ומעביר בי רעד אחר רעד של ריגוש ועונג. מתחילה להרגיש איך תחתוני מתחילים להירטב ממיציי. מצמידיי את רגליי בגלל הדופק שמתעצם ביניהם, דופק שדורש יחס, מגע, סיפוק…

"אתה לא מפחד שיתפסו אותנו" אני לוחשת בחרדה, יהרגו לא רק אותו אלה גם אותי, אם יקרה ומישהו יגלה.

"לא… אני ישמור עלייך. אל תחשבי על אף אחד. זה רק שנינו. אני ואת. לא גיל. לא משפחה. לא כלום. רק את ואני. שני אנשים. שנמשכים. שרוצים. אני רוצה אותך. האם את רוצה אותי?"

"כן" מילה כל כך פשוטה ועם זאת אמת כל כך קשה. שנאמרת בלחש. ובשנייה שהיא נאמרה החלוק גולש לרצפה והוא מתקרב למיטה ורוכן לעברי, מזמין אותי עם ידיו ואני מתרוממת על ברכיי לעברו. ידיו חובקות את עורפי ושפתינו נפגשות. כל מה שזכרתי הייה מעורפל. חושני אבל מעורפל ועכשיו ברגע זה מרגיש כמו פיצוץ אדיר שמרעיד את האדמה עליה אנחנו עומדים. מרגישה את עצמותיי הופכות לחמאה. אנחתי מאפשרת ללשונו לגלוש לתוך פי הפתוח והוא ממשיך לחקור ומעמיק ומחדיר אותו עמוק יותר לפי, טועם ומלקלק כל פינה. מה שמעביר בי עונג ולשוני גם יוצאת לחקור את פיו ומתנצחת בלשונו. הוא יונק את לשוני לתוך פיו חזק יותר ויותר, תחושת עונג ממשיכה להציף אותי ואני נאנחת שוב ושוב לתוך פיו. ידיו חופנות אותי וממששות את כולי ומקרבות אותי אל גופו החסון שבוער תחת ידי וגופי.

הוא כל כך חם שאני מרגישה שבכל רגע נתון אני עלולה לעלות באש. אבל עם זאת זה כל כך נעים שבא לי להיצמד קרוב יותר ויותר הכי קרוב שיכולה ומהר מאוד הוא מוריד מעלי את החולצת הטי שלבשתי ואני מושכת אותו עלי אל המיטה והוא נשכב עלי, מרגישה כל סנטימטר קשה וחם של גופו לאורך גופי הרך והחלק וזה קונטרס כל כך מגרה ונעים שפשוט בא לי להמשיך לשפשף את גופי בגופו לעד. נהנת מכובד משקלו שמוסיף עונג נוסף לכל החוויה.

הוא ממשיך לנשק את שפתיי ברעבתנות ואח"כ לאט לאט יורד לאורך צווארי ואז עולה חזרה לנשק את לחיי ועובר משם בנשיקות קטנות ומענגות לאוזניי, אותם הוא מנשק ונושך ומלקק ואני מגלה עונג חדש שמעוררות אותי ומטריפות אותי. וידיי מעסות את כתפיו ואת עורפו, מחזיקות את שפתיו בדיוק היכן שהם כי הן גורמות שלי עונג רב ואני לא רוצה שהוא יפסיק אבל כל מקום שפיו נוגע, מתעורר לחיים ומגלה לי עולמות חדשים ואני לא רוצה שהוא יפסיק אלה רוצה עוד ועוד, ואני רוצה אותו.

בני ממשיך לנשק אותי וידיו מעסות את שדיי ואז שפתיו יורדות מטה לנשק את שלפני רגע ידיו ליטפו ועיסו במיומנות רבה. ואני רוצה עוד כי הוא מעביר רק לשונו מסביב לפטמה ולאט לאט סוגר את המעגל, אך כששפתיו נסגרות על הפטמה ויונקות חזק אני כמעט צורחת מעונג, אך ידו עולה מהר כמנחשת מה עלול לקרות וחוסמות את צעקותיי וזה נותן לי אפשרות לנגוס בכף ידו, מה שמגרה אותו להפתעתי, כי הוא מחייך ולוחש "עוד" וזה מה שאני עושה נוגס ואז מלקקת. עוברת לאצבעותיו, אוחזת בכף ידו ומלקקת אצבע אצבע ונושכת את הכרית לכל אחת, והוא ממשיך לינוק ממני כאילו הייה ילד רעב ואני המניקה.

הוא ממשיך לנשק ולמצוץ את שדיי ואז יורד לאט לאט ומלקק את הטבור, מנשק את עור הבטן ומחכך את פרצופו בעורי מנשק ונושך קלות ואז מלקק וממשיך עד שהוא מגיע לתחתוני. ידיו חופנות את שדיי ממשיכות לעסות אותם וידיי מונחות על ידיו נהנות מהמגע. והוא מנשק אותי דרך התחתונים, מריח אותי. מה שמביך ועם זאת מגרה אותי. הוא לוחש לאיברי משהו שאני לא ממש שומעת, אבל אז אני מרגישה במשב רוח קל, ומבינה שהוא נושף. ממוקד ואיטי ובגלל הרטיבות זה מעביר בי צמרמורת. כי זה אינטנסיבי וחד יותר, זה מרגיש כאילו הוא נוגע בי, אך הוא לא וזה מרגיש מושלם כל כך, ואני רק יכולה לקוות שהוא לא יפסיק לעולם.

ידי עוזבות את ידייו על שדיי ואני מנסה לתפוס את כתפיו ולמשוך אותו למעלה אלי, אך הוא לא זז אלה מקרב את אפו אלי ודוחף אותו בעדינות לבין קפלי שפתיי, שהוא רואה בעד לתחתונים וזה מפסיק את ניסיונותיי להעלותו אלי. הוא כאילו מנסה להחדיר את אפו לתוכי, להפריד את שפתיי איתו וזה מרגיש לי כל כך אינטימי ומביך אך עם זאת מגרה ומטריף. הוא משתמש בשיניו לתפוס את הבד הדק של התחתונים ומושך לצד. הבד מכותנה דקה ולא לוקח הרבה ניסיונות או כוח עד שהיא הופכת לרופפת כך שקל יותר להזיזה הצידה.

הוא מתחיל לנשק את פנים ירכיי, את ימין ראשון עד היא מוזזת מספיק לצד ימין ואז עובר לשמאל וחוזר על אותו פעולה של נשיקות, ליקוקים ודחיפות עד שגם היא מוזזת לצד שמאל ואני פתוחה לרווחה למבטו ושפתיו. הוא שוב מושך את בד התחתונים לצד אחד, הפעם עם ידו ואז מפסק את שפתיי עם ידו השנייה. מעביר את לשונו מפתח הכוס ועד לאזור הדגדגן. שנינו נאנחים בעונג. הוא חוזר על הפעולה עוד כמה פעמים ואז טובל את לשונו עמוק בתוכי ואני כמעט ומתרוממת מהמיטה, כל גופי מתקמר ואברי נצמד לשפתיו ופרצופו בחוזקה, מה שהוא אוהב כי הוא מחזיק אותי קרוב כשלשונו חודרת לתוכי עמוק יותר ויותר ומענגת אותי. הוא חופן את עכוזי בידייו וממשיך לדחוף את לשונו לתוכי ואז אגודלו מתחילה לצייר עיגולים סביב דגדגני ואני מתחילה להרגיש בלחץ אדיר שמצטבר באזור הדגדגן ואז פתאום אני נופלת ומתנפצת לרסיסים של עונג שמציפים את גופי וגל אחר גל מתנפץ עלי ובתוכי ואני נמוגה לתוך העונג.

חיוך רחב על שפתיו והוא עולה אלי ומנשק אותי עמוקות. אני טועמת את עצמי על שפתיו, מלוח אך עם זאת כל כך מתוק. מחבקת אותו קרוב. מתכרבלת לתוכו והוא אוחז בי ומלטף אותי.

על אף העונג והפורקן אני רוצה עוד. אני גם רוצה שהוא יגמור ממני כפי שגמרתי ממנו, אז אני מתחיל ללטף את איברו הזקור שלא איבד מילימטר מגודלו. הוא מנשק אותי אך כשאני מנסה להאיץ את השפשוף הוא מסיר את ידיו מאיברו, אך אני לא מוותרת ושוב אוחזת באיברו הזקור אך הפעם אני מקרבת את גופי, את איברי ומעבירה את כיפת איברו על איברי הרטוב. מפתח הכוס ועד לדגדגן וחוזר חלילה באיטיות רבה, והוא נאנח מהתחושה, כפי שגם אני. על אף השחרור איברי מתעורר לחיים לנוכח המגע החדש והנעים הזה.

ממשיכה לחכך את איברו באיברי וזו תחושה כל כך נעימה, חלקה, רטובה וכל כך חמה. אני מרגישה את הזין שלו בוער בידיי ועל איברי "אתה ממש בוער" אני לוחשת בתמיהה ועונג.
"אני" הוא אומר כמעט בהלם "את לאבה לוהטת" ובאותו הרגע הכיפה שלו נמצאת בפתח הכוס שלי ובאומרו זאת, הוא חודר אלי בהפתעה גמורה. הצרות שלי והעובי שלו גומרים לי לתחושה כאילו אני נקרעת, אבל זה לא כאב רע, זה כאב טוב. אך בגלל הכאב וההפתעה אני מתחילה צעקה שנבלעת לתוך פיו. והוא בולע אותה כפי שהוא בועל אותי.

ממשיך לחדור אלי ואני לא מאמינה שיש עוד מה להיכנס או לאן להיכנס, אבל הוא ממשיך לדחוף ולהידחף. עד שאני לא יכולה יותר ואז הוא מפסיק לזוז קבור עמוק בתוכי, ממלא אותי כפי שאף פעם לא מולאתי וזה מרגיש כל כך פולשני. אך לאט לאט מיצי מתחילים להציף אותי ולצפות אותו, ותחושת הצפיפות מתחלפות בתחושות מענגות יותר, ממלאת והרבה יותר נעימות. הוא חש זאת כי אז הוא מתחיל להניע את אגנו, והוא זז בתוכי נכנס עוד ואז יוצא כמעט לגמרי ואז ממלא שוב לגמרי והוא ממשיך לדפוק אותי כך וכל שאני יכולה לעשות זה לנעול את רגלי סביבו אגנו ולהחזיק חזק.

כל היקום שלי מתמקד במה שאיברו עושה לי בתוכי ובגופי. אני לא רוצה שהוא יפסיק לעולם, אני רוצה שהוא ימשיך לחדור ולצאת ממני לתמיד. התחושה של החדירה כל כך מענגת ומספקת. העובי שלו אלוהי והחום שלו מציף אותי וממלא אותי כפי שהוא עצמו עושה וזה עונג שאני לא רוצה שיפסק. "אל תפסיק" אני חוזרת ולוחשת. "אני רוצה עוד. אל תפסיק" בבקשה אני מתחננת "אתה מרגיש כל כך טוב" אני חוזרת ולוחשת באוזנו "אווח בני, בני עוד עוד אני רוצה עוד"

"אהובה שלי, יפה שלי" הוא נושף בעודו מזיין אותי ומנשק אותי בלהט, חופן את שדיי ומעסה את ישבני, חופן אותן וממשיך לדפוק אותי, פעם מהר יותר ופעם לאט יותר. עמוק יותר ואז רדוד יותר, חזק יותר וחלש יותר…

"אל תפסיק לזיין אותי בני" אני מתחננת "אוווח הזין שלך מרגיש כוווול כךךךך טובבבבב" נאנחת אני באוזניו מתחילה לסגור את שריריי על איברו מנסה למשוך אותו עמוק אלי להחזיק אותו בתוכי יותר זמן וזה מענג אותו יותר. והוא מתחיל להתנשף מהר יותר ויותר ומהר מאוד הוא מתחיל להתפרכס ואני מרגישה מטח אחר מטח של זרע חם שמציף אותי וממלא אותי. והוא לא מפסיק אלה ממשיך לדפוק אותי, לחדור לתוכי פעם אחר פעם, אחר פעם עד שהוא מתרוקן לגמרי ומפסיק לזוז, ונופל עלי בכבדות.

ממשיכה לחבק אותו, מלטפת ומנשק ממתינה בשקט. מתענג מאיברו שעדיין בתוכי, עדיין חם. מרגישה מסופקת כל כך אפילו שלא גמרתי פעם שנייה. הוא מתרומם על ידייו מביט בי. "זיון של החיים, את" הוא לוחש, צוחק ומנשק את שפתיי. יוצא ממני ונשכב לצידי.

אני מרגישה את הזרע שלך שמתחיל לנזול החוצה ממני, מזיזה חזרה את התחתונים שעדיין עלי ומתנגבת בהם ואז מורידה אותם.

"הכאבתי לך" הוא שואל.
"לא, אני בסדר עכשיו".
"ניסיתי להתאפק, אבל לא יכולתי יותר. את כל כך צרה וזה מרגישה כמו גן עדן וגיהנום גם יחד"
"חח אתה זה שעבה מידי" אני צוחקת
"לא גמרת, אהה" הוא תוהה בקול יותר מששואל.
"גמרתי!" עונה, כאילו איזו שאלה, "רק מקודם" ממשיכה בחיוך
"פעם הבאה כשיהיה יותר זמן וחופש, תגמרי והמון". מנשק אותי על שפתי "זו הבטחה, ואז את תצרחי ותיאנחי בקולי קולות. לילה טוב ילדה" הוא מתרומם מהמיטה. מרים את חלוק הרחצה ויוצא מהחדר בשקט כפי שנכנס… ואני נרדמת כשחיוך על שפתיי.

קרדיט על הסיפור לאתר המת יחסים אסורים

תגובות ? (אין צורך להזדהות)