למען הסר ספק הסיפור הוא דמיוני ואין קשר בין הדמויות והעלילה למציאות.
קרן הייתה בת 23 וכבר גרושה, שנתיים לפני היא נישאה לאודי אהוב ליבה מהתיכון אבל הנישואין שלהם עלו על שרטון מהר מאוד. קרן שחשבה שאודי הוא אהבת חייה גילתה מהר מאוד שחייה עדיין לא התחילו כדי לקבוע דבר כזה. אודי היה הראשון והיחידי שלה אבל כמה חודשים אחרי החתונה קרן הרגישה שזה לא זה מה שהיא רוצה. לפני שהם התחתנו אמא שלה הפצירה בה לחשוב על כל נושא החתונה שוב, את עדיין צעירה היא אמרה לה, עוד לא חווית כלום בחיים ואני לא רוצה שבעוד כמה שנים תצטערי ותתחרטי.
החודשים הראשונים היו ירח דבש אחד גדול עבודה, בילויים, סקס כל ערב אבל עם הזמן משהו התחיל להציק לקרן, הכל נראה היה מושלם אבל זה לא היה ככה בהרגשה שלה. הכל התחיל בעצם שהיא התחילה עבודה חדשה בחברה שרוב העובדים בה גברים והיא מצאה את עצמה במרכז תשומת הלב שלהם כל היום, תמיד מחמיאים לה, מחייכים אליה, מתנדבים לעזור לה. במהלך השבועות הראשונים הכל היה רגיל אבל אז קרן התחילה לשים לב שהיא סורקת את הגוף של הגברים שעובדים איתה, נהנית מהחיכוך האגבי איתם, מביטה במכנס או ליתר דיוק במפשעתם. קרן התחילה לפנטז על חלק מהגברים שעובדים איתה, היא ידעה שלעולם היא לא תבגוד באודי אבל היא נסחפה בדמיונות, יושבת ובוהה בהם במהלך העבודה, מנסה לדמיין אותם בלי חולצה, נרטבת רק מהמחשבה שהיא תלטף את גופם אולי תרגיש את זקפתם צמודה לגופה תוך כדי עבודה. היא התחילה לאבד ריכוז בעבודה עד כדי כך שחודש וחצי אחרי שהתחילה לעבוד מנהל המחלקה קרא לה למשרד ונזף בה שהיא לא מספיקה לעשות את כל העבודה, היא התנצלה כמובן והבטיחה להשתפר.
נקודת השבר של קרן הייתה בערב אחד שהיא נאלצה להישאר לעבוד עם ערן, בחור בן 26, גבוה וחטוב. הם ישבו צמודים ועבדו אבל תשומת הלב שלה לא הייתה בעבודה אלא בגוף של ערן, היא יצרה מגע בכל הזדמנות עם היד שלו כאילו בשוגג, היא הרגישה כמו ילדה בת 16. כשערן הלך למטבחון להכין להם לשתות היא עצמה את עיניה ובדמיונה ראתה איך ערן מחבק ומנשק אותה, ידה נכנסה מתחת לחולצתו מלטפת את חזהו השרירי והחלק, היא הרישה את ההתרגשות בגופה
"מקווה שלא נרדמת"
היא שמעה אותו פתאום אומר והיא צחקה
"לא, ממש לא"
"נראה לפי הפנים שלך שנהנית מעצימת עיניים הזאת"
הוא המשיך להגיד וצחק והיא הסמיקה לא ידע איפה לקבור את עצמה
"שטויות, הכל בסדר, שנמשיך?"
הוא אמר והתיישב שוב לידה שלחיה סמוקות ופטמותיה זקורות ונראות מבעד לחולצת הטי שלבשה.
כשהם סיימו לעבוד שעה לאחר מכן קרן מיהרה לרכבה ונסעה לכיוון ביתה אבל התחושות שלה ממקודם המשיכו לרוץ לה בראש ולכן החליטה לעצור בצד הדרך ולהרגיע את עצמה. היא הביטה על עצמה במראה
"הכל בסדר, לא עשית משהו רע"
היא אמרה לעצמה מנסה להירגע. המחשבות המשיכו להשתולל אצלה בראש ופיטמותיה הזדקרו שוב, היא שלחה את ידה מתחת לחולצתה וחזייתה ומוללה את פיטמתה הימנית, עצמה את עיניה והתחילה להרגיש שוב את ההתרגשות הזאת, התחושה שעברה בה כשדמיינה את עצמה נוגעת בערן. מבלי לשים לב ידה התנתקה מפיטמתה וירדה לעבר בין רגליה, מושכת את חצאיתה מעלה ומלטפת את תחתוניה הלחים, מרגישה את רטיבותה מבעד לבד. היא קפצה ממקומה
"קרן, תיקחי את עצמך בידיים, תירגעי וסעי הביתה"
היא ניסתה לתת לעצמה פקודה אבל ידה כאילו היה לה חיים משלה פלשה לתוך תחתוניה, אצבעותיה ליטפו את שפתיה
"מממ…. כן ערן, אני אוהבת שאתה מלטף אותי למטה בעדינות"
היא אמרה לעצמה בעוד אצבעתה פילחה את דרכה בין שפתיה לתוך פנימיותה
"אויייי… כןןןן… ערן, כןןן… תעשה לי נעים בגוף…"
היא נאנחה חרישית בעוד חיוך נמרח על פניה. היא ממשיכה לשחק עם עצמה מלטפת את שפתיה דופקת את עצמה באצבעותיה, היא רטובה לגמרי לא שמה למה שקורה סביבה, הולכת לאיבוד בתחושה.
הטלפון שלה מצלצל כמו קריאת השכמה היא עונה ואודי על הקו בודק לשלומה שואל מתי תגיע הביתה. היא מגמגמת בטלפון
"יצאתי כבר, עשיתי עצירה בדרך כי העיניים שלי נעצמות, עוד רבע שעה אגיע הביתה"
היא מסדרת את עצמה, מניעה את רכבה ונוסעת לביתה.
כשהיא נכנסת בדלת אודי יושב על הספה היא ניגשת ונותנת לו נשיקה
"הכל בסדר?"
הוא שואל והיא מהנהנת בראשה לחיוב
"אני חייבת להתקלח מרגישה שהבגדים נדבקים אליי"
כשהיא מתחת למים החמים מרגישה בלבול, מצד אחד מגורה מצד שני מלאת חרטה ובוכיה, הדמעות מתחילות לזלוג על לחייה. היא מסיימת, מתנגבת ולובשת כותנת, ניגשת למטבח להכין להם קפה ומתיישבת ליד אודי.
"סליחה שחזרתי כל כך מאוחר אבל היינו חייבים לסיים את העבודה"
היא אומרת לאודי שרק מחייך לעברה ומחבק אותה. הם לוגמים מהקפה והשתיקה מתפשטת בסלון במשך דקות ארוכות עד שהיא שוברת אותה
"אתה לפעמים מסתכל על בחורות אחרות?"
היא שואלת אותו והוא מופתע לגמרי
"כן… זה טבעי אני חושב"
הוא עונה לה ישר
"אתה לפעמים גם… אתה יודע… מדמיין?"
היא שואלת
"מדמיין מה, שוכב איתן? אהה… לא"
הוא עונה טיפה מהוסס, לא מבין מאיפה השיחה הזאת צצה
"אין בזה משהו רק להסתכל, אני חושבת, זה טבעי לגמרי"
היא אומרת והוא מסכים איתה
"הכל בסדר מתוקה?"
הוא שואל
"כן, בוודאי אהובי, אל תתייחס זה סתם פשוט משהו שדיברו עליו בעבודה היום"
הם סיימו לשתות את הקפה והיא נשכבה עם ראשה על ברכיו, הוא ליטף את שיערה וידו ירדה ללטף את גבה ומשם לעבר שדה
"אודי, לא הלילה אני עייפה. אני רק צריכה שתלטף אותי"
הם המשיכו ככה במשך רבע שעה עד שהיא קמה ואמרה לילה טוב והלכה למיטה.
במהלך השבועות הבאים התחושות הללו המשיכו ללוות אותה בעבודה ובדרך חזרה, מצאה את עצמה פעם אחרי פעם ברכב או במקלחת מאוננת בזמן שהיא מדמיינת את חבריה לעבודה נוגעים בה, מלטפים אותה וחודרים לתוכה. תכיפות יחסי המין שלה עם אודי ירדו לאט לאט מכל יום לשלוש פעמים ועד פעם אחת בלבד בשבת, אותו סקס בנאלי שהוא שוכב מעליה וחודר לתוכה בלי יותר מדי גיוון או שינוי הם גומרים והולכים לישון גב אל גב.
היא מצאה את עצמה בערבים יותר ויותר ברשתות החברתיות ובפורומים קוראת, שואלת, מפלרטטת היא הרגישה שזהו מקום המפלט שלה, היא נהנתה מתשומת הב שהגברים הרעיפו עליה, מההודעות הפרטיות, מההתכתבויות ומהר מאוד מהסקסטינג איתם, לא הרגישה כיצד היא נשאבת לתוך העולם הזה תוך כדי שהיא מסתירה מבעלה את חייה החדשים.
עברו השבועות ועברו החודשים מערכת היחסים שלה עם אודי השתנתה ללא הכר, היא רצתה עוד היא רצתה אחרת, היא דיברה עם חברות שאמרו לה שזה יעבור לה וברגע שיהיה להם ילדה יעבור לה והיא תהיה מרוכזת בדברים אחרים.
היא הרגישה לפעמים אומללה, קוראת על מה שאחרות עושות, טועמות מכל מגוון הקשת, נהנות, מתנסות, מתמסרות והיא שהיה לה רק אחד שעד לא מזמן חשבה שהוא כל עולמה מרגישה מפוספסת.
באחד מערבי שישי אחרי ארוחת השבת אצל הוריה היא לקחה את אימה לחדר ושפכה בפניה את ליבה, היא חיבקה אותה חזק בזמן שהיא התחילה לבכות.
"אני לא יכולה להגיד לך מה לעשות"
אימה אמרה לה והמשיכה
"אבל אם עכשיו את מרגישה ככה אז זה לא ישתפר בעתיד אלא יחמיר. תחשבי טוב מה את רוצה לעשות ותדעי שלא משנה מה אני תמיד אתמוך בך בכל החלטה"
קרן חייכה בהקלה היא ציפתה לשמוע הרצאה או אולי שהיא אמרה לה עוד לפני החתונה להמתין אבל אמא שלה רק עטפה אותה בזרועותיה וחיבקה אותה.
באחד הלילות קרן ואודי נכנסו למיטה, מתחבקים, מתלטפים ומתנשקים, היא החליטה לקחת את המושכות בידה ולנסות לשנות או לשפר את יחסי המין שלהם. היא השכיבה אותו על גבו והתחילה לנשק את חזהו, ללטף את גופו יורדת במורד גופו עד זיקפתו, מלקקת את כיפתו ואת אורכו, עוטפת אותו בפיה ומתחילה להוריד ולהעלות את ראשה לאורך זינו, מוצצת בתאווה ובתשוקה בעוד אודי נאנח וגונח בהנאה. כעבור כמה דקות היא שמעה אותו מכריז
"אני עומד לגמור!"
היא לא הספיקה להוציא אותו מפיה ומטח זירמתו נורתה לתוך פיה, נוזל בצידי שפתיה ואכזבתה כה רבה. הוא התדלדל בפיה חיש מהר והיא שלפה אותו מפיה בולעת את זירמתו ומתיישבת על המיטה.
אחרי כמה דקות של שתיקה מביכה קרן אזרה אומץ ותפסה את אודי לשיחה, היא אמרה לו שעל ליבה שהיא אוהבת אותו מאוד אבל מרגישה שיש עוד כל כך הרבה בעולם שלא חוותה שהיא לא מעוניינת לפספס. אודי היה מבולבל מאוד ומהר מאוד הבין שגמלה בליבה כבר ההחלטה ולא משנה מה הוא יגיד היא כבר לא תשנה את דעתה, הוא הבטיח לעשות כל דבר ולהסכים להכל אולם ללא הועיל. הגירושין הלכו חלק ומהר וקרן מצאה לעצמה דירה קטנה ברמת גן לא רחוק ממקום עבודתה.
קרן הפכה להיות פרפרית לילה אחרי הגירושין, היא בילתה כל יום בסופי השבוע במועדונים ובפאבים, מחפשת הזדמנויות לחוות ולהרגיש. היא המשיכה להתכתב עם גברים ברשת ואפילו נפגשה עם כמה מהם עד שבאחד הימים חיכתה לה הודעה במסנג'ר
"היי קרן, זה ערן אנחנו יכולים לדבר?"
ההתרגשות בגופה של קרן קפצה דרמטית שהיא קראה את ההודעה מערן
"כן, תתקשר"
היא כתבה לו בחזרה כעבור כרבע שעה. הם דיברו במשך כחצי שעה וקבעו להיפגש בערב בבית קפה ברחוב הירקון בתל אביב.
קרן ממש התרגשה מהדייט הלא צפוי והחליפה בגדים פעם אחרי פעם, לובשת חולצה ומורידה, לובשת מכנס ופושטת בסוף מחליטה ללכת עם חולצה שחורה מכופתרת וחצאית שחורה.
כשהיא הגיעה לבית הקפה ערן כבר חיכה לה בכניסה הוא התכופף ונשק ללחייה
"הרבה זמן חיכיתי לעשות את זה"
הוא אמר והיא הסמיקה טיפה. היא התיישבו ודיברו על כוס קפה, השיחה קלחה וקרן חייכה והרגישה בעננים, סוף סוף הפנטזיה שלה הולכת להתגשם. ערן גר בדירת שני חדרים כמה רחובות משם והם החליטו להמשיך את השיחה שם. קרן ידעה שהם לא הולכים לדבר הרבה והאמת שהיא בנתה על זה.
הם התיישבו על הספה כשהם הגיעו לדירה, הוא חלץ את נעליו והיא חלצה את שלה. מהר מאוד ידו כבר ליטפה את פניה ושפתיו נשקו לשפתיה. הוא פשט את חולצתו והיא בהתה נגעה בידה בחזהו השרירי
"עכשיו תורך"
הוא אמר לה בחיוך והיא פשטה את חולצתה
"זה לא הוגן לך יש שני פריטים"
הוא התלוצץ והיא התחילה לצחוק בעודו שולח שתי ידיים מאחוריה ומשחרר את חזייתה, שדיה הבינוניים קופצים החוצה והוא מלטף אותם בידיו. היא מתמסרת לנגיעותיו העדינות שמלטפות את שדייה בעודה שולחת יד למכנסיו מתחילה לכפתר אותם ומושכת אותם בכוח מטה בעודו מרים את ישבנו עוזר לה.
זיקפתו מתפרצת מתחתוניו ברגע שהיא מקלפת אותם ממנו, מלטפת את זכרותו בידה
"אני יכולה?"
היא שואלת בתמימות ולא מחכה לתשובתו, רוכנת לעברו ואוספת את איברו הנוקשה לפיה. מרטיבה אותו ברוקה מעלה ומורידה את ראשה לאורכו, מתענגת על קיומו בתוך פיה.
ערן מלטף את גבה ואת שיערה בעודה מענגת אותו בפיה, בשפתיה ובלשונה, מוצצת אותו בתשוקה ובתאוות אין קץ. הוא מרים את ראשה ממנו ומעמיד אותה על רגליה, מוריד את חצאיתה ומגלגל את תחתוניה במורד רגליה. מנשק את ביטנה ויורד מטה מנשק את נשיותה החלקה מעביר לשון בין רגליה לאורך שפתיה, צמרמורת עוברת בגופו ואנחה נפלטת מפיה.
ערן מתרומם ומושיב אותה על הספה, מפשק את רגליה ומושך אותה לקצה, רוכן לבין רגליה ושולח לשון ארוכה שעוברת על שפתיה, מרטיב אותו ברוקו, אוחז בירכיה בידיו, מנשק, מלקק ויונק אותה עד שלשונו פולשת לתוכה. היא תופסת את שיערו ומצמידה את ראשו למפשעתה שלא בטעות יחליט להפסיק. היא מרגישה את החשמל עולה במעלי רגליה דרך ביטנה ועד ראשה
"כןןן… כןןןן…. פאק! כןןןן"
היא נאנחת כאשר לשונו מכה על כפתורה בעוד שתי אצבעותיו חופרות בתוכה, מענגות את ליבת נשיותה הפועמת עד שהיא מתפתלת,מתנשפת, גונחת וגומרת.
"פאקקקק! כןןןן… אלוף…. אני גומרת!"
היא מכריזה בקולי קולות והוא לא משחרר את אצבעותיו ממנה, מכניס ומוציא אותן בקצב אחיד מביא אותה לשיא נוסף כאשר לשונו מצטרפת שוב לקונצרט והיא כמו זמרת מיומנת באופרה שרה, נאנחת וגונחת.
ערן משחרר אותה מאחיזתו והיא מחבקת אותו קרוב אליה, כאילו לא רוצה שיתרחק לשנייה
"אני רוצה אותך בתוכי, כאן על הספה"
היא לוחשת לו באוזן והוא כאילו הייתה בובת מריונטה אוחז בה ומסובב אותה מעמיד אותה על ברכיה, אמותיה נשענות על המשענת, מושך את אגנה לאחור בעודו מתמקם מאחוריה, מלביש קונדום על איברו הזקוף והנוקשה וממקם אותו כנגד איברה, אוחז בו ביד אחת ומעביר אותו בין שפתיה פולש לתוכה בעדינות ס"מ אחרי ס"מ, אוחז במותניה בשתי ידיו ותוקע את עצמו במכה אחת לכל אורכו בתוכה. גופה זע מהחדירה המהירה, מתחילה להזיז את אגנה כנגדו בעוד איברו נמשך ונדחף בתוכה פעם אחרי פעם בחוזקה, קודח בתוכה
"כןןן…. מממ… כןןןן…. זיין אותי חזק… אני רוצה להרגיש אותך דופק אותי"
קרן צועקת לעברו וערן מגביר את חוזק דפיקתו
"את אוהבת שדופקים אותך בכוח?"
הוא שואל או קובע
"כן… כן… כן…"
היא צועקת לעברו בעוד גופו פוגע פעם אחרי פעם בישבנה
"אם הייתי יודע שאת כזאת מיוחמת הייתי מזיין אותך מזמן"
ערן אומר לעברה בקול בעודו ממשיך לזיין אותה
"אני חרמנית עלייך כבר הרבה זמן"
קרן אומרת מרגישה את נוזליה מטפטפים על ירכה
"היית מאוננת בזמן שהיית מפנטזת עליי דופק אותך?"
הוא ממשיך
"כןןןןן…."
היא גונחת כתשובה או כגמירה כאשר היא מרגישה את פורקנה, את החשמל רץ בכל גופה
"אוי כןןן… אוי כןןן…"
היא ממשיכה לגנוח בעודו ממשיך כמו אייל ניגוח לדפוק בכוח, מתנשם עד שאיברו מאותת וממלא את הקונדום בזרעו. ערן ממשיך עוד פעמיים שלוש ושולף אותו מתוכה מתנשף, מנשק את גבה.
גופה קורס על הספה בעודו מתיישב לרגלי הספה מלטף את גבה, ידיה ורגליה בעדינות.
כמה דקות אחר כך ערן קם ולובש את תחתוניו ומכנסיו, הולך למטבח וחוזר עם שתייה קרה עבור שניהם. קרן ישובה על הספה עירומה כבר הספיקה להסדיר את נשימתה.
"אני חושב שאת צריכה ללכת"
ערן אומר לה והיא מסתכלת לעברו במבט לא מבין
"אני עוד מעט הולך לישון ולך יש עוד נסיעה"
הוא ממשיך
"זהו?"
היא מסננת בין שפתיה
"כן, זה רק סקס מקווה שלא חשבת שזה משהו מעבר"
הוא עונה והיא מהנהנת בראשה
"כן, בטח. רק סקס אבל לא חשבתי שחמש דקות אחרי זה תרצה להיפטר ממני"
היא עונה במבוכה מה בעודה אוספת את בגדיה מהרצפה נעמדת ומתלבשת חזרה. בדרך חזרה לביתה דמעות זולגות מעיניה מבחינתה כל החוויה שלה נהרסה במשפט אחד. בלילה שהיא תשכב במיטתה היא תקבל החלטה שמעכשיו זה יהיה סקס בלי רגש למען החוויה, ההתנסות והפורקן.
וואיייי מבאס אבל סיפור חזק
הכי רחוק משיעמום זה פשוט סוף דופק אבל לא קשור לשיעמום
משעמם או לא זה עם מסר חזק
ממש התאכזבתי בשבילה..
משעמם
תודה על התגובה.
אי אפשר לקלוע לטעם של כולם כל הזמן