השומר שלי

Loading

מרב
היא גרה בישוב בצפון הרחוק.
נוף ירוק נשקף מחלון המטבח, הרי הגליל ממש מולה.
ישוב ציורי, כמעט כמו שאתם מדמיינים, בתים קטנים, שבילי אופניים ושער ירוק בכניסה, עם בוטקה קטן לשומר.
הנוער דואג לשומר ולחיילים שמאבטחים את גבול הצפון, ויוצאים מהבסיס הקטן ליד הישוב לפעולות על הגבול.
יש לה משפחה יפה, בעל ושני בנים מתבגרים.
עבודה מסודרת בעיר הקרובה.
רכב שטח מפנק, שקבלה מתנת יומולדת.
אבל משהו חסר, אותו המשהו שחסר לעיתים לנשים בגיל שלה…
תורנות פינוק החיילים הגיעה אליהם, הבן שלה מכריז באושר.
היא עמלה במטבח על מרק חם וסמיך, חורפי כזה, וליד עוגת שוקולד עשירה. כי פינוק זה השם השני שלה.
היא מעמיסה את השקיות לרכב: סיר מרק, שקית שקדי מרק, קרוטונים, קעריות, מצקת, כפות וכמובן את העוגה.
מאחורה נדחסים שלושה מתבגרים מיוזעים, מאושרים מהזכות שניתנה להם לתגמל את החיילים.
הם עוברים את השער הקטן, יואב עומד בשער ומנופף לה לשלום.
היא מחסירה פעימה, הוא כ"כ חמוד.
בחור צעיר שהחל בעבודת השמירה בישוב כדי לממן את הלימודים שלו.
הוא תמיד מחייך לכולם, מנופף לשלום. פעם היא חשבה שזה רק לה, אבל היא שמה לב שהוא פשוט נחמד.
הם ממשיכים כקילומטר על הכביש לבסיס, החיילים מאושרים למראה הפינוקים.
אבל היא רוצה ללכת משם, להביא גם ליואב פינוק קטן, הוא שומר, מגיע לו גם, לא?!
היא משאירה את המתבגרים עם החיילים, לספוג קצת רוח קרב, לוקחת פרוסת עוגה וחוזרת לישוב.
יואב עסוק עם תושב שבדיוק יצא מהישוב, דיון על הפעולה האחרונה שנעשתה בשטח האויב.
הם חוסמים את שער היציאה, עומדים ומתדיינים.
היא מחכה.
יואב לא שם לב אליה, הוא מנופף בידו ונותן לה לעבור.
העוגה בוערת לה ביד, היא רוצה להביא אותה ליואב!!
היא מתעכבת כמה רגעים, מחכה שהתושב השני יפרוש כבר.
"יואב, אפשר רגע?" היא שואלת בקול מתחנחן.
"כן, בטח, תמיד שמח להקדיש רגע לאשה יפה" הוא מחייך אליה בחצי פלרטוט.

 

יואב
את מרב ראיתי כשיצאה מהישוב, רציתי לעכב אותה קצת, לדבר.
לפעמים כ"כ משעמם פה בשער, אבל אז ראיתי את החבורה מאחור, וויתרתי.
יש בה משהו שכובש אותי כל פעם שהיא עוברת פה.
בחיים הקצרים שלי למדתי לזהות אנשים מרחוק, ואיתה אני פשוט מאבד את עצמי.
כל חיוך שלה, כל אמירת שלום תמימה, גורמת לי לפנטזיות.
וזו בעיה, היא נשואה עם ילדים, אני מכיר את בעלה, בחור חמוד.
ואני צעיר ממנה בכמה שנים, היא בטח בת 45, ואני בקושי 35, עוד שבועיים.
ואז היא עצרה פה לידי, העפתי את הגבר השני באלגנטיות, לא מאמין למזלי הטוב.
"אז איך אפשר לעזור לך?" שאלתי אותה.
מרב הסמיקה לרגע, "הערב היה תורנו לפנק את החיילים, אז תהיתי אולי נפנק גם אותך"
היא לא הספיקה לסיים את המשפט, והדימיונות שלי רצו, ממממ איזה פינוק הייתי שמח לקבל ממנה.
אני רק בוהה בשפתיים שלה שזזות, לא שומע מילה ממה שהיא אומרת,
אני מרגיש את השפתיים הבשרניות שלה עלי, מנשקות, טועמות, מוצצות.
ההתעוררות בתחתונים אפסה אותי, "אז זה בסדר?" היא שאלה ולא ידעתי מה לענות.
"ברור שבסדר" גמגמתי, מקווה שלא טעיתי בתשובה.
מרב השאירה לי עוגה מעולה ונעלמה לה במעלה הכביש.
אופס, אולי טעיתי בתשובה..

 

מרב
אוף, הוא מתוק ומקסים וכ"כ צעיר. יש לי ממש נקיפות מצפון על החלומות שלי.
אבל זה רק חלומות, מותר לי לחלום.
כשדברתי איתו הרגשתי איך אני נמסה, ידעתי שהבנים אמורים לחזור כל רגע מהבסיס,
וגם אנשים עוברים בשעה הזו בשער, שאלתי אותו רק אם אני אוכל להגיע יותר מאוחר.
הוא פשוט בהה בי, מקווה שהוא לא חושב שאני פרוצה או משהו.
אני אכין לו משהו טעים וחם, ואני ארד לשער כמו שהוא הסכים, סביב חצות.
הוא במילא בשמירה עד הבוקר.
בעלי בנסיעת עסקים, ויחזור רק עוד יומיים, אולי זה הזמן להכניס קצת ריגוש לחיים האלה.
לילה, הילדים כבר נרדמו, אני מתקלחת במים חמים הצורבים את העור,
מתמרחת לי בקרם נעים.
הקור שבחוץ מסבך לי את הלבוש. רציתי ללבוש משהו סקסי קצת, אבל הרוחות שנשמעות דרך החלון,
מאלצות אותי להכנס לתוך הג'ינס, לפחות חולצה עם פתח נדיב יתאפשר לי, נשים פשוט צעיף חם מעל.
יוצאת אל הרכב המחומם, נוסעת במורד הכביש הריק אל היציאה מהישוב. שם הוא כבר מחכה.

 

יואב
לא דמיינתי שהיא תגיע פתאום.
אורות הרכב שלה סינוורו אותי, או שמא זה היה ממנה..
היא נעמדה לידי, מגישה כוס קפה חם ועוגה. הריח שלה סימם אותי, הרגשתי איך אני מתערפל.
בדרך אגב, היא נגעה בי ביד, מעבירה זרמים חמים לאורך היד שלי.
"כן מרב, איך אני יכול לעזור לך?" שאלתי, מנסה להתמם.
"האמת, עצוב לי להיות לבד בבית, חשבתי לדבר, מתאים לך?" רציתי לצעוק- מה לדבר?? יש לי דמיונות וחלומות!!
"ברור, בואי תכנסי לבוטקה, שלא תתקררי" פתחתי לה את הדלת לחלל הקטן המחומם.
מרב הסירה את הצעיף, חושפת חולצה עמוקת מחשוף, שלא משאירה מקום לדימיון.
היא לא לבשה חזיה מתחת לחולצה, והשפעת הקור שבחוץ, עדיין פעלה על הפטמות שלה, שהזדקרו להן בנעימות.
העיניים שלי ננעצו בהן, הרגשתי כבר את טעמן המגרה, את מרקם הפטמה בין השיניים שלי.
תמיד היה לי פטיש למבוגרות יותר, אבל כזו סקסית, וואו.
"לא קר לך פה?" היא שאלה אותי, "להפעיל את החימום יותר, או אולי לחמם אותך?" צחקתי במבוכה.
"מה שתעשה, רק פאדיחה, הגוף שלי מגיב לקור" היא הורידה עיניים לכיוון החזה שלה, כאילו שלא שמה לב.
התקרבתי אליה, מוריד ממני את המעיל, מניח על הכפתיים שלה.

 

מרב
את המעיל?? הוא אמיתי? לא הייתי מספיק בוטה עבורו.
"מעדיפה, רק אם לא אכפת לך, איזה חיבוק מחמם" אמרתי בקול מתפנק.
ראיתי כבר את הבליטה במכנסיים של יואב, מעולה, ככה צריך.
הוא נשאר נבוך לרגע, ואז שלח יד אלי. החום שנדף ממנו, חימם את ליבי.
הדקתי את החיבוק שלו סביבי, נותנת לעצמי להתמסר, רק הפעם.
הרגשתי איך אני נלחצת כלפיו, הראש שלי נח על כתפו, יואב שלח יד לאורך גבי, מתנשף ומתנשף.
"וואי מרב, לא נעים לי, אני לא רוצה שיקרה משהו שנתחרט עליו"
"אני לא מתחרטת על שום דבר שאני עושה, כל דבר הוא נכון לרגע שבו הוא קורה" אמרתי בשקט, מרגיעה אותו.
כבר הייתי עם גברים אחרים בחיי, אבל יש משהו בבחור הזה שכבש אותי, בעדינות שלו, בהתחשבות.
הרגשתי את היד החמה שלו לאורך הגב, מתחת לחולצה, הטיתי את הראש לאחור, מבליטה אגב את השדיים.
יואב הוציא מהמחשוף שד אחד, מקרב אותו אל פיו, מוצץ אותו.
"את טעימה כ"כ" הוא לחש "אני לא יכול להפסיק".
"אתה לא אמור להפסיק" לחשתי, שולחת יד אל המכנסיים שלו, הבליטה כמעט וקרעה אותם.
שחררתי את הזין שלו מהמכנס, מלטפת אותו, משחקת בשתי אצבעות בכיפת האבר.

יואב
"את בטוחה?" שאלתי שוב.
בתגובה היא פשוט התכופפה וירדה לי. היא מצצה את הזין שלי כמו שאף בחורה לא מצצה לפני.
יונקת אותו לתוך הפה שלה, שואבת אותו עמוק.
הרגשתי שאני כבר לא מצליח לשלוט בעצמי "רגע, אני רק אשים את הקונדום" אמרתי, מזל שיש לי תמיד אחד בתיק..
מרב הלבישה את הקונדום על הזין שלי, מלטפת אותו תוך כדי, עושה לי מסאז' לאגו.
היא כבר היתה ערומה לגמרי.
קימורי גוף מושלמים, של אשה בשלה ולא של איזו ברבי בת 20.
השדיים שלה היו מוצקים ומושלמים, אולי אחרי טיפול קוסמטי טוב..
הכוס היה רטוב כ"כ, וחלק, כמה שהוא היה חלק, תענוג.
הושבתי אותה על הכסא היחיד בחדרון הבוטקה, ומצצתי לה את הכוס המושלם,
דוחף את הלשון שלי עמוק יותר ויותר, כמה שהיא טעימה. אין משהו בה שלא הייתי שמח לטעום, חשבתי לעצמי.
ההפרשות שלה ממלאות את פי, ואני בולע, לא שבע לרגע.
הנשימות שלה הפכו מהירות, הרגשתי איך אני מביא אותה לאורגזמה מושלמת.
"בא כבר" היא קראה בקול.
התרוממתי אליה, מחזיק את שני שדיה בידיי הגדולות, התקרבתי אליה,
נותן לה להרגיש איך הזין שלי זז לאורך הכוס שלה, היא כמעט התחננה שאני אכנס כבר.
נהניתי מהסיטואציה, והמשכתי.
מחזיק ביד אחת את השד, ובשניה את הזין שלי, נוגע לא נגע בה.

 

מרב
אני כבר לא נושמת, רק שיכנס כבר.
הנשימות הפכו להיות כבר מן טרטור נעים, אני לא מרגישה את הרגליים שלי, תחושה שמזמן לא הרגשתי.
"אוי, אתה טוב" צרחתי בשארית כוחותי.
ואז הוא בא, הכניס את האבר הענק שלו אלי.
נותן לי להרגיש את כל הגודל עמוק בתוכי.
הרגשתי איך הגוף שלו כולו נמצא בתוך הסקס. זה היה טוב! הכי טוב!
"יואב, אתה פשוט מעולה, איפה היית כל הזמן הזה?"
יואב רק השפיל מבט, ראיתי אותו מסמיק, מסתכל עלי ככה, כשאני על הכסא לידו.
הוא שלח אצבע לאורך גופי, מרגיש אותי פעם אחרונה ללילה זה.
קריאה קצרה בקשר הקפיצה אותנו, החזירה אותנו לעולם שבו אנו חיים.
"יואב, יש נגיעה בגדר, תבדוק רגע במצלמות, תעדכן" .
"טוב, יש לך עבודה…" גמגמתי.
"אני שומר גם בשבת" הוא אמר,
"אבל אז בעלי יחזור מהנסיעה, עוד נדבר" הפרחתי נשיקה זהירה באוויר.
החזרתי את הצעיף לצוואר ויצאתי לרכב שנשאר דומם בצד.

30 מחשבות על “השומר שלי”

  1. בד"כ אני מעדיף סיפורים יותר עמוקים אבל הסיפור הזה מעולה.. פנטזיה מתומצתת להפליא..

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן