הנשיקה – 5

לעת עתה זוהי הנשיקה החמישית והאחרונה 

 

הנשיקה – 5

 לפני ימים מספר, הילכתי בחצר הגן הגדול של המינזר. בין העצים הגדולים, על השבילים זרועי החצץ, תוך שאני דורך על השבילים הרעשניים, מביט בציפרים ונהנה מן השקט והשלווה.
לפתע, מעמקי הגן, היא הופיעה. באישה, אישה נאה, גיזרה נשית מאוד. מלאה, גבוהה ממני בהרבה, שופעת. לבושה היתה בתחתונים זעירים בלבד, יחפה. מהלכת לה מולי בתוך הגן, צועדת על שביל החצץ בחצר המינזר.
המראה היה מדהים, לא יכולתי להסיר את עיני מן האישה המסתורית והמושכת. זקופה, שדיה הגדולים שמוטים מעט, פיטמות זקורות וענקיות הצומחות מתוך עטרות כהות ורחבות. שיערה הארוך והחלק מכסה את כתפיה, היא הילכה בנחת, וצעדה מולי, מביטה אל תוך עיני, ללא כל מבוכה או חשש, זקופת קומה, היא פשוט צעדה הישר אלי כשהיא מביטה לתוך עיני. עיניה האפורות כפלדה, לכדו את עיני באחיזה שאין להימלט ממנה.
"נשק אותי נזיר" אמרה בקול נמוך וסקסי וקרבה אלי עד למרחק נגיעה
לא היססתי, גם לא לשנייה. קירבתי את פני לפניה של האישה שמולי ונצמדתי אליה בנשיקה מעמיקה וחודרנית. גם היא העמיקה חדור כמעט עד לגרוני. לשונה הסתחררה בחלל פי, ריצדה וחוללה וגרמה לי לחוש שהיא לוקחת אותי לעולם מסתורי.
לפתע, נמלא האוויר שמסביבנו בענן סמיך, ברקים התנפצו לרגלינו, סערה התחוללה סביב. משכתי את ראשי לאחור. הנשיקה הופסקה. הבטתי בדמות שמולי. מה שראיתי לפני, הכה אותי בתדהמה.
מולי עמדה צפרדע ענקית. ירוקה כמו צפרדע. מעולם לא ראיתי צפרדע שגודלה כמעט כגודל אדם.
הצפרדע הביטה בי בעיניה הבולטות. לרגע היה נדמה לי שהיא מחייכת
ואז, היא פתחה את פיה ושלחה את לשונה. לשון ארוכה, ענקית. כמו נחש שאורכו כמה מטרים. לשון ארוכה, מתפתלת גמישה וחזקה. לפני שהספקתי לאמר "אווה מריה" הלשון חלפה בין ירכי ונכנסה אל מתחת לגלימה. ניסיתי להתרחק, אבל הלשון לפתה אותי בכוח עצום. היא התפתלה סביב ירכי ואחזה בי בכוח עצום. לפתע, הקצה השרירי והמחודד של הלשון הלחה, נכנס בין שני פלחי ישבני המעודן ומבלי שהצפרדע ביקשה רשות או טרחה להודיע לי, לשונה חדרה את פי הטבעת שלי ונכנסה עמוק אל תוך קודש הקודשים שלי כשהיא מחללת את תומתי.
"מה את עושה"? שאלתי את הצפרדע.
וזו לא ענתה ורק הביטה בי בעיניה הבולטות.

Loading

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן