למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.
<<< לפרק הקודם – ממלא מקום בעלה
ההזמנה התלויה עם מגנט על דלת המקרר הזכירה לי שמועד פתיחת התערוכה של נעמה מתקרב. התלבטתי אם ללכת לפתיחת התערוכה או לא, בעיקר חששתי מהמפגש עם הבעל של איריס, נכון שהוא זה שהציע שאני אחליף אותו אבל יש הבדל בין לדבר בטלפון ולפגוש פנים אל פנים את הגברבר שדופק את אשתך כשאתה בחו"ל.
גם אחרי שהחלטתי ללכת המשכתי להתלבט, הפעם אם ללכת לבד או עם בת-לוויה וביום חמישי, כשהחלטתי שאני חייב בת-לוויה, התקשרתי לתהילה, היזיזה שלי שבתיכון עשתה חמש יחידות באמנות, והצעתי לה להצטרף והפתיע אותי כשהיא ידעה בדיוק מי זאת נעמה, נכון שציור זה לא אחד מתחומי העניין שלי אבל מסתבר שבין המתענינים, ותהילה היא כזאת, היא נחשבת הרבה יותר ממה ששערתי.
״אבל אתה יודע שאין מתנות חינם״ שמעתי את החיוך בקולה אחרי שהיא הסכימה.
״יודע,״ נאנחתי, תהילה, כמו פיני וכמוני, מנצלת כל הזדמנות כזאת להשיג טובת הנאה ולקחתי את זה בחשבון כשהתקשרתי אליה, ״כמה זה יעלה לי?״ שאלתי בקול מצחקק למרות שידעתי מראש את התשובה.
״לא כמה, מה״ היא ציחקקה, ״עקרון ההדדיות, זוכר?״.
זכרתי, את עקרון ההדדיות היא המציאה בפעם האחרונה כשהיא ביקשה ממני ללוות אותה לחתונה של הבת-דודה ודרשתי ״תשלום״. העקרון פשוט, מה שאני עשיתי לה כשהיא ביקשה ממני טובה זה מה שהיא תעשה לי עכשיו וגם את זה ידעתי לפני שפניתי אליה. ״זוכר,״ עניתי, ״מתי?״.
״עכשיו!״ וגם זה לא הפתיע, גם היא לא דוחה סיפוקים ודואגת לתשלום מראש.
״אז בואי, נראה יחד את ׳המרדף׳ ואחר כך אני לרשותך״.
תהילה ואני ישבנו עם בירה ביד מול הטלוויזיה וצפינו במרדף, זורקים לאוויר את התשובות שאנחנו יודעים, מין תחרות לא רשמית מי יודע יותר. רגע השיא הגיע, שתי המתמודדות שנשארו למרדף המכריע גמרו לענות ועכשיו לצ׳ייסר ניתנו שתי דקות כדי לענות נכון על 21 שאלות ולהשיג אותן או שהן תתחלקנה ב-110 אלף השקלים שצברו בסיבובים הקודמים.
הצ׳ייסר ענה במהירות, יורה את התשובות בקצב של מכונת יריה וכמו תמיד אני מתפעל איך אפשר לזכור כל כך הרבה נתונים?
12 שניות לסיום, הצ׳ייסר כבר ענה נכון על 20 שאלות, יענה נכון גם על ה-21 והוא ניצח, לא יענה נכון והוא נותן להן סיכוי, ״באיזה הרכב משתתף עמית דובדבני?״ עידו שואל באותו קול מונוטוני וקר שלו.
״אאה,״ הצ'ייסר מהסס ולשניה הנשימה נעצרת, ״אינפקטד מאשרום״ הוא יורה במהירות 3 שניות מהסיום והאולפן הופך אדום, הצ׳ייסר השיג אותן ושוב ניצח.
רגע האמת הגיע, הזמן לשלם את החוב. "לך תביא לי עוד בירה" תהילה שלחה אותי למטבח וכשחזרתי ראיתי אותה יושבת על כורסת הטלוויזיה שעליה ישבתי אני עד לפני רגע והתחתונים שלה זרוקים במרכז השולחן הנמוך, "תתפשט!" היא חייכה לעברי אחרי שמסרתי לה את בקבוק ה'מכבי' שהבאתי לה והיה לי ברור שזה בדיוק מה שיקרה עכשיו, גם התשלום האחרון שלה התחיל ככה, כשדרשתי ממנה לעמוד מולי ולהתפשט, ועל פי עקרון ההדדיות שהסכמתי אליו זה מה שנדרשתי גם אני לעשות עכשיו, לציית לה, להתפשט.
"בוא גבר" היא חייכה כשעמדתי עירום מולה והרימה את שולי החצאית הארוכה שלה, "הגיע הזמן לטיפול עשרת אלפים למנוע שלי" היא ציחקקה ופישקה רחב את הרגלים, חושפת בפני את חורשת שיער ערוותה המעוצבת ואת חריץ הכוס הנוצץ מתחתיה, "יאללה גבר, פנק אותי" היא התרווחה לאחור בכורסה, מחייכת באושר.
האמת שאין לי עם זה בעיה, זאת לא תהייה הפעם הראשונה שאני יורד לאשה, גם לא הפעם הראשונה שאני יורד לה, לתהילה, אז ירדתי על ברכיי בין רגליה, אחזתי בשתי ידיי בשוקיה וליקקתי לה את הכוס עם קצה הלשון, ליקוק ארוך שהתחיל למטה, קצת לפני חריץ התחת שלה, והסתיים למעלה, בפַּאֲתֵי חורשת ערוותה. "מספיק?" גיחכתי.
"מניאק, פנק!" היא אחזה בראשי והצמידה אותו חזק אל ערוותה, "פנק יוסי, פנק!" היא ציחקקה, "כן, התחלה טובה" היא גנחה כשהחדרתי את הלשון בין שפתי הכוס הבשרניות והתחלתי לחפש את הדגדגן שלה, "כן, ככה, תמשיך" היא עדיין אחזה בראשי והצמידה אותו, חוששת שאם תעזוב אברח, "כן, שם, בדיוק שם" היא גנחה בתאווה כשהלשון הכתה בענבל פעמון תשוקתה.
פינקתי אותה, פינוק מלכותי מחלקה ראשונה. נטע, אחת מהאקסיות שהיו לי, עשתה לי אוניברסיטה פתוחה באיך מפנקים אישה ועכשיו עשיתי לה את כל מה שנטע לימדה אותי ויותר, השתדלתי, כזה אני, אם כבר אני עושה משהו אני אוהב לעשות את זה טוב, "כן, ככה, ימינה, עוד קצת ימינה, לא, חזרה קצת, כן, שם, שם!" היא הדריכה אותי לנקודות הנכונות, אלא שעושות לה את זה, "כן, הנה!" היא צרחה והרגשתי איך היא נמתחת, "שם, בדיוק שם!" היא הגביה את אגנה ובמקביל לחצה את ראשי לערוותה, "אימא'לה, כן, כן! כ-ן-ן-ן-!-!" הרגשתי איך הטעם הזה של אישה שגמרה ממלא את פי, "כן, גמרתי, גמרתי, עוד!" היא התנשפה, שומרת את ראשי צמוד חזק לערוותה, "כן, תמשיך, עוד פעם, תמשיך"
המשכתי, אולי הייתי צריך להגיד לה שאני גמרתי לה בפה רק פעם אחת ואם עקרון ההדדיות אז הדדיות עד הסוף אבל אצלה זה שונה, אצלה זה לא מתרכך כמו אצלי אחרי שגומרים, אצלה לא צריך להעמיד מחדש כדי להמשיך, אז המשכתי, מפעיל עוד תרגיל שנטע לימדה אותי, דחפתי ידים וחפנתי את פלחי ישבנה ועם האצבע לחצתי לה על פי הטבעת וזה עבד בגדול, "מניאק! מה אתה עושה לי?" היא צווחה אבל לא הפסיקה אותי, "כן, מניאק, איפה למדת את זה?" היא התנשפה, "כן, הנה, הנה! אימא'לה! עכשיו!" היא שוב גמרה, מתנשפת, מזיזה את ערוותה ימינה ושמאלה ומורחת את אותו צוף-תאווה-נשי שמילא את הכוס שלה על פניי.
עמד לי, תותח על, לרדת לתהילה חירמן אותי בטרוף. ניסיתי להתעלם, להתנהג כאילו זה לא קיים, שפשפתי לעצמי בסתר וקיוויתי שאולי היא לא תשים לב אבל זה לא הצליח לי, "די!" היא עצרה אותי לפני שגמרתי, "תעמוד!", "אני רואה שלמישהו עומד" היא ציחקקה כשנעמדתי מולה, "איך קראת לזה אז" היא המשיכה בקול מבודח, "תאוותךָ בידךָ, ואתה זוכר מה אמרת לי לעשות?".
זכרתי, האמת שקיוויתי שכשהיא תראה את העמוד מתח גבוה שהתרומם בגאון בין רגליי היא תרצה להשתפד לי עליו אבל לא, בפעם ההיא אני גמרתי לפניה והשארתי אותה מילימטר מהשיא שלה אז שלחתי אותה לאונן, ישבתי מולה והבטתי איך היא עושה ביד והבנתי שזה מה שהיא מתכננת לי עכשיו, "זוכר" מלמלתי, מסמיק.
"נו." ועכשיו היא כבר ממש צחקה, "אז למה אתה מחכה? רד על הברכים ותעשה ביד".
הסמקתי וירדתי, נשבעתי לעצמי שבעתיד אני לא עושה לה את זה יותר והתחלתי לאונן, לאט, משכתי זמן כי ידעתי מה צפוי לי אחר כך, זכרתי היטב מה עשיתי לה אז אחרי שהיא גמרה.
האמת שלא היה לי שום סיכוי למשוך זמן, הייתי מגורה בטרוף ותהילה ישבה מולי עם רגליים פתוחות, מציגה לראוה את המנוע שלה שרק לפני רגע העברתי לו טיפול עשרת אלפים, כפי שהיא קראה לזה, ואפילו ליטפה לעצמה בעדינות את שפתי הכוס הכהות והנפוחות, מגרה אותי עוד יותר, ולא פלא שלא הייתי צריך לשפשף הרבה לפני שמטח השפיך הראשון נורה לחלל האוויר ונחת על הרצפה לפניי, ממלא את החדר בריחו החריף של זרע גברי רענן.
תהילה לא נתנה לי הרבה זמן להתאושש, היא שלפה מהתיק הקטן שהביאה סטראפאון והניפה אותו מולי, מחייכת חיוך זימתי, "יודע מה זה?" היא שאלה בקול עוקצני.
הסמקתי ורעד עבר בגופי, ברור שידעתי, זה שהתחת שלי הוא שטח צבאי סגור אפילו לפיני, החבר ההומו שלי, אתם כבר יודעים אבל אז, כשהסכמתי לעקרון ההדדיות, לא לקחתי את זה בחשבון וגם לא כשעשיתי אותה בתחת ועכשיו זה קצת מאוחר, על טעויות משלמים ואני גבר עם מילה של כבוד, ביחוד כשראיתי שתהילה מתחשבת בי, התותב בסטראפאון לא היה מסוג האימתניים ההם, יותר מזכיר זין ממוצע מינוס, "יודע" המהמתי, מסמיק עוד יותר.
"וזוכר איך ביקשת ממני לשכב?" היא שאלה עם אותו חיוך סרקסטי שלה.
"זוכר" עניתי, "לשכב במרכז המיטה, על הבטן עם רגלים פתוחות וישבן מורם ומפושק" חזרתי על מה שאמרתי לה אז.
"ואני מוסיפה גם עם כרית מתחת לראש, שיהיה לךָ מה לנשוך" היא צחקה.
הלכתי לחדר השינה, הוצאתי את בקבוקון ג'ל הסיכה המוחבאת בשידה שליד המיטה והנחתי אותו עליה במקום בולט, מקווה שתהילה תבין את הרמז, נכון שאני לא מרחתי לה אבל אני קודם טבלתי את הזין בכּוּס הכל כך משומן שלה ולה הרי אין במה לטבול אצלי, אחר כך סידרתי את הכריות, אחת גדולה במקום של האגן והשניה, קטנה יותר, במקום של הראש ונשכבתי על המיטה, סידרתי את הכריות מתחתיי, פישקתי חזק את הרגלים, שלחתי ידים לאחור ופישקתי את פלחי ישבני ו…"אני רואה שאתה מוכן" שמעתי אותה מכיוון הדלת וכשהבטתי ראיתי אותה, חצי גוף תחתון עירום, הסטראפאון מוצמד לערוותה והיא מתקרבת אליי תוך שהיא פושטת את החולצה שלה.
תהילה עמדה עירומה ליד המיטה ורק הסטראפאון לגופה כשרצועות העור השחורות מתוחות ורכוסות מאחורי ישבנה והתותב מזדקר בין רגליה, "זה בשבילי?" היא ציחקקה ובלי לחכות לתשובה לקחה את בקבוקון ג'ל הסיכה שהכנתי ועלתה על המיטה, נעמדת על ברכיה בין רגליי ורעד עבר בגופי כשהרגשתי את הקור של הג'ל שהיא זילפה לפי-הטבעת שלי, כמות נדיבה, אחר כך היא גם שפכה מעט לכף ידה ומרחה את התותב ורק אז גחנה מעליי, נשענת ביד אחת ובשניה כיוונה את ראש התותב אל פי-הטבעת המכווץ ורק אז נשכבה עלי, מוחצת אותי אל המזרון, שדיה נמחצים אל גופי והפטמות הגדולות, קשות כאבן-צור, דוקרות בגבי, "מוכן?" היא לחשה לי באוזן, בדיוק כמו שאני לחשתי לה אז וכמוני לא חיכתה לתשובה ובמכת אגן חזקה דחפה את התותב, גוברת על הפתח הקפוץ ו…נשכתי חזק את הכרית שתחת ראשי, חוסמת צעקת כאב שאיימה לפרוץ מפי.
תהילה היא מהמתחשבות, או שהיא חכמה וידעה שבקרוב גם היא תצטרך ממני משהו ועיקרון ההדדיות הוא דו-צדדי. רגע ארוך היא שכבה עלי בלי לזוז, נותנת לישבני הכואב להתרגל לפולש שחדר, ורק לחשה לי באוזן "אתה יודע מה אתה?".
ידעתי, ציפיתי לשאלה למרות שקיוויתי שהיא לא תגיע, "כן, אני המזרון שלךְ" סיננתי בין שיניי הנושכות עדיין לכרית.
"כן, אתה המזרון שלי" היא התחילה לפמפם לי בתחת, לאט, "מזרון יקר שלי, ספר לי בבקשה מאיפה אתה מכיר את נעמה?" והיא הדגישה את האתה מכיר.
סיפרתי לה, גם אני בדרך כלל מבקש ממנה לספר לי על זיון טוב שהיה לה, לא איתי כמובן, משהו שיחרמן אותי ואותה, אבל היא העדיפה לשאול על נעמה וסיפרתי לה, סיפרתי לה על הדייט הכפול שהיה לנו, אני ממלא את מקומו של בעלה של איריס שבחו"ל והיא שהגיעה עם בעלה אבל הזדיינה איתי, והרגשתי בנעיצות שלה איך זה מחרמן אותה, ביחוד הקטעים שבעלה מציץ לנו ורואה איך אני דופק את אשתו.
תהילה התחרמנה, דופקת אותי במרץ, ואני הרגשתי איך פי-הטבעת שלי מתחמם ונצרב ולהפתעתי, למרות כאב הצריבה נעמד לי מחדש וכנראה שתהילה ניחשה את זה, אחרת אני לא יודע להסביר איך היא ידעה, כי פתאום היא התגלגלה מעליי, הורידה מעצמה במהירות את הסטראפאון ו…"תסתובב! על הגב!" היא דחקה בי ורגע אחרי היא כבר הייתה משופדת לי על הזין המתוח, דוהרת אל עבר גמירה מפנקת, גמרה והמשיכה לדהור, עולה ויורדת ושדיה קופצים, עולים ונופלים בקול מחיאה מחרמנת, ולא היינו צריכים עוד הרבה לפני ששנינו גמרנו ביחד, גמירה עוצמתית מפנקת שהשאירה אותנו מתנשפים בכבדות וחיוך נהנתני של סיפוק מרוח על פנינו.
תהילה צחקה עלי כשליוויתי אותה לדלת, הלכתי בפישוק כמו בוקר שלא ירד מהסוס במשך שבועיים. בשישי לא הלכתי לחדר כושר כמו תמיד, אני בטוח שאתם מבינים גם למה, בשבת בבוקר עוד הציק לי קצת שם ברקטום אבל עד הצהרים הכל עבר ובערב אספתי את תהילה ונסענו לגלריה בתל-אביב לפתיחת התערוכה של נעמה.
למרות שאחרנו קצת, בעיות חניה כמובן, הנאומים עוד לא התחילו. היה די עמוס, את נעמה ראיתי עומדת ליד אחד הציורים שלה ומתראיינת לאיזה ערוץ טלוויזיה אז לקחנו כוס יין והתחלנו להסתובב, לעבור בין הציורים שגם בעיניי לא מבין כמוני נראו יפים, הייתי תולה כזה ציור אצלי בסלון רק שהמחירים שהופיעו למטה, בדולרים כמובן, היו מעבר לתקציב שלי.
הרגע ממנו חששתי הגיע מהר מדי מבחינתי, איריס ובעלה הופיעו מולי, מחייכים לעברנו, ולא נשאר לי אלא לעמוד ולחייך חזרה.
דודי בחן אותי מלמעלה למטה, מתעכב כמובן על הבליטה במכנסיי, כן, לא תכננתי את זה אבל עמד לי, אולי בתת מודע ניסיתי להרשים אותו ולפי ההבעה על פניו ובמיוחד הניצוץ בעיניו שנפערו לרווחה הצלחתי, היה לו את המבט הזה של 'אז אתה זה ששכב עם אשתי אבל מה שהפתיע אותי זה שמהר מאד הוא עבר לסקור את תהילה ובשמלת המיני שלה ועם המחשוף הנדיב היה לא הרבה מה לסקור.
"תכיר, זה דודי, בעלי" איריס מיהרה להציג אותו, "וזה יוסי" היא הציגה אותי בפניו.
"כן, דיברנו בטלפון" הוא ענה במהירות בקול קר, אפילו אדיש, כאילו כלום לא קרה ביני ובין איריס, וחזר להפשיט את תהילה בעיניו.
לרגע הייתה מין דממה, רק מבטים, עד שאיריס שברה אותה, "לא תציג לנו את החברה שלך".
"אני לא החברה שלו, אני היזיזה שלו" תהילה ענתה במהירות, מפתיעה אותי וכנראה לא רק אותי.
"סליחה," איריס ציחקקה, "לא תכיר לנו את היזיזה שלךָ?".
"תכירו, זאת תהילה" הצגתי אותה, "ואלה איריס ודודי" הצגתי לה אותם ודודי, בתנועה קצת תאטרלית לטעמי, אחז בכף ידה של תהילה, גחן מעט, הרים את היד ונישק אותה, "נעים מאד להכיר" הוא חייך לעברה ואני לא יודע לאן עוד זה היה מתפתח אבל בדיוק בעלת הגלריה כינסה את כולם והטקס התחיל.
את נעמה פגשנו רק אחרי שכל הנאומים והתודות הסתיימו, היא עמדה בצד עם בעלה ושתו יין אז ניגשתי לברך אותה ולוודא שלא יהיה לה ספק שהגעתי.
גם בעיניו של מוטי זיהיתי מיד את המבט המפשיט שהוא שלח בתהילה. "אז זאת החברה שלךָ?" נעמה חייכה לעברנו.
"אני לא החברה שלו, אני היזיזה שלו" תהילה תיקנה גם אותה.
"יזיזה נחמדה יש לךָ" נעמה חייכה לעברי, "זורמת?" היא תפסה אותי לא מוכן.
"זורמת, ברור שזורמת" תהילה ענתה במהירות עוד לפני שהגבתי עם חיוך זימתי על פניה.
"מה אתה אומר מוטי" היא פנתה לבעלה, "שנזמין גם אותם?"
"בשמחה" וראיתי את החרמנות בעינים של בעלה התקועות עמוק במחשופה של תהילה.
"ביום חמישי הקרוב אנחנו עושים ארוחה," נעמה חזרה אלינו, "אתה יודע, פיצוי לבעל של איריס על מה שהוא הפסיד" היא ציחקקה, "אז מה דעתכם להצטרף?".
"בשמחה" ושוב תהילה ענתה לפני, תשובה מהירה, קובעת עובדה לפני שאולי אני אתנגד.
"אבל," פניתי לתהילה, "את יודעת, זה"
"יודעת" היא קטעה אותי, "כמו שסיפרתָ לי, החלפות" היא ציחקקה וכמעט התעלפתי כשהיא גם הוסיפה את אותה תנועת יד גסה, "לא?" היא פנתה לעברו של מוטי.
החיוך מאוזן לאוזן של מוטי היה התגובה האמיתית למה שהוא חשב, טובה בהרבה מה-"כן" המאופק שהוא אמר.
ביום רביעי תהילה צלצלה להזכיר לי, שחס וחלילה לא אשכח ואקבע תוכניות אחרות למחר. ביום חמישי בערב, כשנסענו למוטי ונעמה, תהילה נראתה לי מתלהבת ביחוד כשהסברתי לה בגדול מה צפוי לקרות ולא שכחתי להכין אותה לטקס הסיום הביזרי שבו תאלץ להעניק את התחתונים שלה, ובסוף לא התאפקתי ושאלתי אותה ממה היא כל כך מתלהבת והיא הסבירה שהיא שמעה הרבה על הארוחות האלה, ובעיקר על מה שבא אחריהן, הרבה זמן היא מפנטזת על זה אבל אף פעם לא יצא לה להשתתף ועכשיו, כשהיא הולכת סוף סוף לממש את הפנטזיה, התותה שלה כבר בוערת מרוב ציפייה.
כשהגענו איריס ובעלה כבר היו שם וניגשנו ישר לארוחה. במנה הראשונה השיחות התמקדו בעיקר בפוליטיקה ויותר מזה בנושאי דת ומדינה אבל במנה העיקרית, רוסטביף מעולה עם פירה ארטישוק ירושלמי ופרוסות קישוא על הפלנצ'ה, דודי, בעלה של איריס, הפתיע (אותי לפחות ולדעתי גם את תהילה) כשהתחיל לספר על הסטוץ שהיה לו בנסיעה האחרונה, איזו יפנית שהוא פגש בבר במלון ואחרי כמה כוסיות עלתה איתו לחדר ואם זה לא מספיק הוא גם תאר בפרוט מה הם עשו שם.
"כן," איריס התערבה כשסיים לספר, "אם התחלת אז אולי גם תספר להם מה אני עשיתי לךָ כשחזרתָ" והיא הדגישה במיוחד את האני.
הייתי בשוק אבל להפתעתי הם לא התרגשו, "העונש הרגיל, כמו תמיד," הוא ציחקק, "לעמוד עירום בפינה ולחשוב ואחר כך לשכב לה על הברכיים שתפליק לי" הוא המשיך כאילו אין טבעי מזה, "בדיוק מה שאני עשיתי לה רק קודם כשהיא סיפרה לי איך אתה רכבת עליה" הוא חייך לעבר מוטי ופתאום הבנתי שתהילה ואני לא המצאנו את עקרון ההדדיות.
לקינוח נעמה העמידה במרכז השולחן ארבעה קופסאות גלידה בטעמים שונים והרכיבה לכל אחד את המנה שביקש בקונוס מוופל. "את הקפה נשתה בסלון" נעמה אמרה את אותו משפט אלמותי, "בנים, תלכו, אנחנו נכין קפה, נתכונן קצת ונבוא ומוטי, תמזוג לכם משהו" בדיוק כמו שהיה אצל איריס
מוטי מזג לנו ויסקי, ישבנו ושתינו, המשקה הענברי החליק וצרב בגרוני, שולח חום נעים ותחושת דז'ה-וו. רגע ארוך התמקדנו במשקה שבידנו, שותקים, ורק אז מוטי הסביר לנו מה נעמה והוא תכננו לנו להמשך ותאמינו לי לא ציפיתי אבל הוא הפתיע אותי, כן, הרבה הפתעות היו לי באותו ערב, חשבתי שמה שנעשה זה שידור חוזר בשביל דודי אבל להם היו תוכניות קצת אחרות, חידושים, לפחות בשבילי.
הפעם, כששלושת הנשים נכנסו לסלון עם הקפה והעוגה לבושות בחלוק רחצה עבה וגדול כבר לא הופתעתי רק ששני שינויים היו מהפעם הקודמת,
הראשון: החלוק שהן לבשו לא היה מהודק עם החגורה ואברי צניעותן הנשים הציצו בכל צעד שלהן, וגם כשהם התישבו בשיכול רגליים על הכורסאות מולנו לא הייתה בעיה "לצלם" להן, ביחוד כשאחת אחר השניה, כאילו בגל מקסיקני שתכננו מראש, עשתה את תרגיל 'שרון סטון', באיטיות היא החליפה רגליים, מורידה רגל ומרימה באיטיות את הרגל השניה ומניחה אותה על הראשונה תוך שהיא פותחת רגליים והחלוק נפתח עוד יותר, מאפשרת לנו לחזות בגן-השעשועים-הפרטי שלה, מראה לנו שמתחת לחלוק היא לא לובשת תחתונים, והשני: על המגש, ליד הקפה והעוגות, היה גם מיכל כמו של ספריי אבל עם קצפת שאותו שייכתי לעוגה שתוגש.
כשכבר כמעט סיימנו את הקפה והעוגה נעמה כחכחה בגרונה, מושכת את תשומת ליבנו, "גברברים, ברוכים הבאים לערב משחקי חברה" היא ציחקקה כשכל המבטים הופנו אליה, "כמו שאתם בטח זוכרים המארחת היא שקובעת במה נשחק הערב" המשיכה, עוצרת לרגע ובוחנת אותנו, אולי נותנת זמן אם למישהו יש ערעור או הערה וכשאלה לא באו המשיכה, "כמו שאתם יודעים הלילה אנחנו שלוש זוגות ולכן כל אחד מכם יֵאָלֵץ" וה'יֵאָלֵץ' זכה לצחקוקים מצד הנשים וחיוך מאיתנו, "לספק שתים מאיתנו, שתים שהם לא אשתו, או במקרה של יוסי היזיזה שלו," היא חייכה לעברי, "אז דיר באלק, תשמרו כוח גם לשניה" וכולנו חייכנו, "משחק ראשון: 'לרכב על הפר' ולטובת החדשים שלא מכירים" היא הביטה בתהילה ובי, "זה דומה למשחק שרואים לפעמים במועדונים רק ששם רוכבים על פר מכני במטרה להשאר עליו הכי הרבה זמן ופה זאת תהיה אחת מאתנו שתנסה לגרום לרוכב עליה לגמור הכי מהר, מה שאולי יגדיל את סיכוייו של בעלה לנצח, או היזיז שלה," והפעם היא חייכה לעבר תהילה, "והמנצח, זה שיחזיק הכי הרבה זמן עד שגמר, יזכה בחדר השינה המפנק והמאובזר שלנו לסיבוב השני שיהיה בסגנון ה-פְרִי סטייל (Free Style), כל אחד יקבל חדר לשעתיים ושם כל אשה תפנק את הגבר שאיתה וגברברים שלי שימו לב, אם הדלת תשאר פתוחה או תסגר זו תהיה ההחלטה של האשה בלבד!" וחייכתי לעצמי, במה נעמה ואיריס יבחרו היה לי די ברור, מה תהילה תבחר קצת פחות אבל לדעתי גם היא תזרום, בטח אחרי שהיא התלהבה כשסיפרתי לה על ההצצות שעשינו, "ובסוף נפגש כאן שוב לקפה ושיחת "משוב"" היא סיכמה, עושה את תנועת המרכאות הכפולות באצבעותיה כשאמרה משוב וכולנו גם הבנו למה, "בנות, עוד משהו?".
"כן," איריס ציחקקה, "שכחת לציין שכל החורים פתוחים בפניהם לרכיבה".
"צודקת, איך יכולתי לשכוח?" נעמה צחקה, "דודי" היא פנתה לבעלה של איריס, "כיוון שאתה היחיד שעדיין לא עשה את תהילה אנחנו נותנות לךָ את הזכות לבחור, מה שיקבע כמובן את כל השאר, אז מה אתה רוצה? תהילה בסיבוב הראשון או השני?".
אני יודע מה אני הייתי בוחר, שעתיים בסיבוב השני עדיף על כמה דקות בראשון, ביחוד שגם בשני אפשר לרכב, אבל הראש של דודי עבד קצת אחרת, או אולי הוא העדיף שכולם יראו איך הוא רוכב עליה למרות שלדעתי גם ככה היו מציצים לו, "את תהילה בראשון, עליךְ אני ארכב בשני" הוא צחק.
הבחירה של דודי קבעה גם בשבילי, על נעמה אני ארכב מול כולם ועם איריס אשתו אני אחגוג שעתיים בסיבוב השני ומי שירצה להציץ מוזמן להציץ, אם היא תשאיר את הדלת פתוחה כמובן????.
"אוקיי גברברים שלי" נעמה המשיכה, "יוסי עוד לא שיחק בזה והוא צריך ללמוד אז הוא יהיה אחרון ובעלי, כמארח, אתה תהיה הראשון ו…עוד משהו אחד, המנוע שלנו קר" והיא פתחה לגמרי את החלוק והצביעה על הכוס שלה אם במקרה לא הבנו לאיזה מנוע היא מתכוונת ואחריה פתחו גם איריס ותהילה, "אז לפני שאתם רוכבים עלינו," היא לקחה את מיכל הקצפת ולהפתעתי (כן, הרבה הפתעות היו לי באותו ערב) השפריצה כמות נדיבה של קצפת סמיכה על הכוס והערווה של איריס, "אתם נדרשים לחמם לנו אותו, עם הלשון כמובן" היא ציחקקה.
"קטן עלי" מוטי קם, התפשט במהירות וירד על ברכיו בין רגליה של איריס ומול עיננו הצופות התחיל ללקק את הקצפת המכסה לה את הכוס, מלקק וחודר, הלשון שלו מלטפת את שפתי הכוס שנחשפו בכל ליקוק שלו, "יאמי" הוא ציחקק וליקק עוד ליקוק ארוך, אוסף כמות נדיבה של קצפת מתוקה ואיתה גם רסיסי צוף תאוותה, אם תרצו הדובדבן שבקצפת, עובר בשיטתיות ומנקה את כל הקצפת שנערמה על ערוותה ומסיים בנשיקה צרפתית קולנית ורטובה על שפתי הכוס הכל כך מגורות שלה.
"המנוע חם" איריס הודיע בקול ושמעו את הגירוי בקולה, "בוא!" היא קמה, "הסוסה מוכנה לרכיבה" היא נעמדה על ארבע במרכז השטיח, עומדת בזווית שבעלה יוכל לראות היטב איך חודרים לתוכה, "מרגע שתחדור השעון יתחיל לדפוק" נעמה שלפה שעון-עצר מכיס החלוק שלה והתכוננה כשמוטי נעמד מעל ישבנה של איריס והתחיל לכופף את רגליו, "ורק שתזכור, שני החורים פתוחים בפניךָ" היא הזכירה אבל מוטי העדיף את זה הקונבנציונלי ואני מבין גם למה, בתחת גומרים הרבה יותר מהר, הניח את ראש הזין המתוח בין שפתי הכוס של איריס ו…"אקשן" נעמה הודיעה והפעילה את שעון העצר ובעלה, בתנועת אגן חזקה, תקע את כל הזין עמוק למנוע החם של איריס, תקע עד הסוף ועצר עד ש…"מניאק! זיין!" איריס צווחה ורק אז הוא התחיל לפמפם, לאט, נהנה.
יאמר לזכותו של מוטי, וגם דודי אחריו, שהוא לא משך זמן, מרגע שהוא התחילו לזיין הם עשה את זה עם הרבה תשוקה והנאה, רוכב עליה עם כל ה-"הי-הא" המלווה בהנפת יד באוויר וה-"דיו" המלווה בפליק על פלח הישבן לזרוז ולא רק מוטי נהנה, גם איריס נהנתה לא פחות ממנו, גניחות ההנאה שלה מילאו את חלל החדר, "כן, תרכב עליי" היא עודדה את דודי להגביר את הקצב, "כן, תפליק לסוסה" היא דירבנה אותו בקול תאוותני, "כן, הנה, זה בא! הנה! עכשיו!!" היא בישרה על הגמירה הראשונה שלה, "כן, עוד, עוד" היא התנשפה, "כן, הנה, אני בדרך לשם", היא כאילו ענתה לעוד "דיו" קולני המלווה בפליק לזרוז, "כן, דודי, תראה איך רוכבים עלי" היא צווחה באקסטזה, "כן, הנה, אני גומרת!" היא הודיעה על עוד גמירה עוצמתית ו…"פאק! קחי!" מוטי צרח בתגובה, "פאק! הנה! עכשיו!" הוא התנשם בכבדות וגמר.
"ארבע דקות ו-12 שניות" נעמה הודיעה בקול כשמוטי ואיריס נשכבו על השטיח מתנשפים בכבדות, "דודי, תתכונן. תהילה, הגיע תורךְ" היא חייכה לעבר תהילה ובפעם הראשונה ראיתי שהאצבע של תהילה עמוק בכוס, מאוננת ולא פלא, מחזה כזה מחרמן בטרוף, "להוציא אצבע!" נעמה ציחקקה והשפריצה כמות מכובדת של הקצפת הלבנה, מכסה את הכוס והערווה של תהילה בשכבת קצפת עבה.
בזמן שנעמה השפריצה את הקצפת דודי התפשט במהירות וברגע שסיים ירד על ברכיו בין רגליה המפושקות של תהילה, "בשר טרי" הוא צִחקק בקול והתחיל ללקק ולאכול את הקצפת שמסביב לכוס שלה, משאיר רק ערימה על השפתיים הבשרניות והכהות שהציצו מצידי ערימת הקצפת, "ועכשיו נעבור לטפל במנוע" הוא הצטחקק וליקק ליקוק ארוך ויסודי לאורך החריץ שבין שפתי הכוס שסחט גניחת הנאה קולנית מפיה של תהילה, "בוא נבדוק לך שמן" הוא הרים ראש, חייך לעברה, הצמיד את שפתיו לשפתי הכוס שלה ודחף לה את הלשון, "כן, היזיזה שלך חרמנית" הוא זרק לעברי וליקק את טיפות עסיס תשוקתה שעל שפתיו בתנועה מתגרה ושוב העביר את לשונו לאורך החריץ המנצנץ ו…"אימא'לה, גמרתי!" תהילה נמתחה וצווחה, "כן, עוד, לקק לי ת'תותה" היא המשיכה באותו קול מְגוֹרֶה, "כן, אימא'לה, זה טוב, עוד" היא התנשפה בכבדות ואני לא יודע אם הן תאמו את זה במטבח אבל גם היא צרחה "יוסי, תראה מה עושים לי בתותה".
תהילה גמרה עוד גמירה אחת לפני שצווחה, "זהו, המנוע שלי רותח" ודודי לא חיכה ליותר, "בואי" הוא קם ועזר לה לקום, "תרדי כמו סוסה" הוא הצביע על מרכז השטיח, חיכה עד שתהילה התיצבה על ארבע ונעמד בפישוק מעליה כשישבנה בין רגליו, "אני הולך לרכב על היזיזה שלךָ" הוא חייך לעברי וכופף את ברכיו, ירד וכיוון בידו את ראש הזין המתוח אל בין שפתי הכוס הכל כך מגורות שלה, ו…"אקשן!" הוא צרח ותקע את עצמו עמוק לכוס הכל כך משומן שלה ונעמה הפעילה את שעון העצר.
דודי לא חיכה שיזרזו אותו והוא התחיל לפמפם את תהילה, הייתה לו תוכנית והוא פעלה על פיה, כמה פמפומים מהירים הספיקו כדי לשלוח את תהילה לעוד גמירה עוצמתית אבל דודי, אחרי ששימן טוב את הזין שלו באותו נוזל סיכה טבעי שהציף את הכוס שלה ואחרי שידע שהיא מגורה בטרוף, שלף את עצמו מתוכה ו…"למה??" תהילה צרחה בטרוף, "ככה" הוא צחק בתגובה ובתנועת אגן חזקה נעץ את עצמו עמוק בתחת שלה!
"פאק!!" תהילה צרחה בהפתעה, "פאק! פאק! פאק!" היא התנשפה בנשיפות כלב, מנסה לעכל את הכאב שהשתולל בישבנה, "ככה רוכבים על אשה" דודי צחק, נהנה, כשהוא מתחיל לפמפם לה בתחת, "אי-אה" הוא צחק, מנופף בידו, "דיו סוסה שלי, דיו" הוא הפליק על פלח ישבנה הלבן כשהוא ממשיך לפמפם רק שהוא לא הספיק לעשות את זה הרבה זמן, "דיו!" הוא צרח באקסטזה וראו עליו שהוא מתקרב אל השיא, "תתכונני!" הוא צווח, "הנה, עכשיו!" הוא תקע את עצמו הכי עמוק שהצליח, לרגע נמתח וקפא ואז "קחי!!" הוא רוקן במעמקי ישבנה את בקבוקיו המלאים.
אין ספק שדודי נהנה מהרכיבה הזאת ושפת הגוף והחיוך על פניה של תהילה סיפרו שגם היא אבל אין ספק שדודי הקריב גם את הנצחון שלו, כשמזיינים בתחת גומרים מהר, מניסיון, ולמרות שמפלס החרמנות שלנו, הצופים באותו זיון מחרמן, עלה לרמות שיא זה לא הפתיע אף אחד כשנעמה הודיעה בקול "שלוש דקות ו-36 שניות".
הגיע תורי. "תתפשט" נעמה חייכה לעברי, מסרה את שעון העצר לאיריס, התרחבה בכורסה ופישקה רגליים, ניערה את מיכל הקצפת והשפריצה לעצמה כמות נדיבה של קצפת לבנה וסמיכה על ערוותה וכיסתה את שפתי הכוס, "בון אפטי (Bon appétit)" היא ציחקקה וחייכה אלי כשירדתי עירום על ברכי בין רגליה.
נעמה הייתה מיוחמת, שפת הגוף שלה צרחה חרמנות אז קודם ליקקתי את כל הקצפת מסביב, משאיר רק פס שמכסה לה את הכוס, "מניאק, לקלק לי" היא צווחה בתשוקה והצמידה לי את הראש אל הכוס שלי, "כן, ככה, בדיוק ככה" היא גנחה בתשוקה כשהעברתי את קצה הלשון שלי לאורך כל חריץ הכוס שלה, מתחיל מלמטה ועולה עד למעלה, חודר וטועם את הקוקטיל של טעמיה וטעם הקצפת המתוקה, "כן, אימא'לה, מוטי אני גומרת!" היא צווחה באקסטזה אל בעלה כשהיא דוחפת חזק את ראשי בין רגליה, "כן, ככה, רוצה עוד, תמשיך, כן, שם, שם!" היא גנחה בתשוקה כשהחדרתי את הלשון אל הכוס שלה ומצאתי על כפתור תשוקותיה, "כן, הנה, עכשיו" הרגשתי את הטעם המיוחד של אשה שגומרת ממלא את הכוס שלה, "כן!" היא נמתחה ושוב הצמידה חזק את הפנים שלי לכוס שלה, "מוטי! גמרתי, שוב גמרתי!" היא הודיעה בקול לבעלה וליושבים בחדר, "זהו, אני מוכנה, הסוסה מוכנה שירכבו עליה" היא דחפה אותי, קמה מהכורסה ונעמדה על ארבע במרכז השטיח, מבליטה ומנענעת בהתרסה את ישבנה המוצק.
עמדתי מעליה בברכיים מכופפות ושפשפתי את ראש הזין בחריץ הכוס הרטוב שלה, מגרה אותה, "אני הולך לרכב על אישתךָ" חייכתי לעבר מוטי, בעלה, וראיתי את תהילה מחייכת, "אני הולך להשחיל אותה" הוספתי אבל איריס לא נתנה לי להמשיך, "אקשן!" היא קראה ולחצה על שעון העצר ואני, כמו אוטומט, תקעתי את עצמי עמוק לכוס שלה והתחלתי לזיין.
זיינתי לאט, גם לי הייתה תוכנית סדורה, לראות איך דופקים את תהילה בתחת אומנם עשה לי חשק אבל יותר מזה רציתי לנצח כי כזה אני, תחרותי, מה גם שבא לי להתפנק בחדר השינה המפנק שלהם אז הצצתי לשעון הקוקיה שעל הקיר, לקחתי זמן וזיינתי, לאט, מזיין אבל גם מושך זמן, "דיו!" צרחתי והפלקתי לה על פלח ישבנה הימני, "דיו סוסה" הפלקתי גם לשמאלי, "אי-אה" נופפתי בידי ו-"רוצי סוסה, רוצי" הפלקתי לה שוב על פלחי ישבנה, מזרז אותה לטפס במעלה האורגזמה שלה.
רכבתי עליה בכיף, זיון איטי ומהנה, לשנינו. אחזתי לה בצמה ומשכתי והרמתי את ראשה, כמו שהיא אוהבת, "אי-אה" נופפתי בידי הפנויה והרגשתי את ההתכווצות המוכרת בנרתיק שלה, "מוטי!" כאילו כדי לאמת את זה היא צווחה בקול, ״הנה, תראה, הוא מְגַמֵּר אותי״ והרגשתי איך ההתכוצות מתחזקת עד ה-״כן, הנה, עכשיו!״ שהגיע בקול תרועה, מבשרת לבעלה וכל יושבי החדר שהיא גומרת, ״וואו, אימא'לה ואבא'לה, גמרתי, רוצה עוד, עוד״ היא התנשפה בקול מתפנק, "יוסי תמשיך, תעשה אותי עוד, רוצה עוד״.
המשכתי, על שעון הקוקיה התלוי על הקיר ראיתי שעברו כבר יותר מ-3 דקות. בזוית העין ראיתי את מוטי לוקח כדור כחול מהצלוחית שעמדה בצד ובולע אותו, ״אז זה הסוד שלו, ויאגרה,״ חלפה המחשבה במוחי, ״תהילה הולכת לחגוג הערב״ ומשום מה זה חירמן אותי עוד יותר והגברתי את הקצב.
גם דודי הלך אחריו ובלע כדור ויאגרה והחלטתי שהלילה גם אני אנסה בפעם ראשונה בחיי את נפלאות הכדור הכחול. על השעון כבר עברו 4 דקות והרגשתי איך נעמה דוהרת לאורגזמה נוספת, ״הנה, הנה! גמרתי!״ היא בישרה בקול מאושר והחלטתי לעבור לשלב הבא בתוכנית, ״תתכונני!״ אחזתי בפלחי ישבנה ופישקתי אותם, ״עכשיו!״ שלפתי את עצמי מתוכה ובתנועה מהירה עברתי לתחת שלה.
ברגע הראשון פי-הטבעת התכווץ בחוזקה והפתח נחסם בפניי אבל עוד דחיפה חזקה ואיל-הברזל שלי פרץ את החומה וכל הזין המשומן באותו שמן סיכה טבעי שלה ננעץ למעמקי ישבנה.
העינים של בעלה ננעצו בנו במבט מהופנט, עוקב ומשפשף לעצמו. ״תשמור גם לי כוח״ איריס ציחקקה מהצד.
"אל תדאגי" חייכתי אליה, "תשמרי לי בוסטר (Booster) אחד" הצבעתי על כדור הויאגרה האחרון שנשאר בצלוחית.
על שעון הקוקיה שמולי ראיתי שניצחתי והגיע הזמן לחגוג, "אי-אה" עם יד אחת משכתי לה בצמה ואת השניה הנפתי באוויר, "ככה רוכבים על אשה" זיינתי אותה בתחת במרץ ו…"הנה! עכשיו! אני לא מאמינה! מוטי, הוא מְגַמֵּר אותי שוב" נעמה צרחה וגמרה, "הנה עוד אחד בא לי, אימא'לה, הנה, עכשיו, עכשיו! מ-ו-ט-י ג-מ-ר-ת-י-!" היא התנשפה בקול ואני הצטרפתי אליה, תוקע את עצמי הכי עמוק שהצלחתי בישבנה וגמרתי, השפרצתי, רוקנתי את כל ארגז הפעולה שלי עמוק בתחת שלה ו…"חמש דקות ושש-עשרה שניות" איריס הכריזה בקול, "ללא עוֹרְרִין יוסי הוא המנצח הגדול של הערב".
עשינו הפסקת קפה, בעיקר כדי לתת לויאגרה שהם לקחו להשפיע, לרגע חייכתי לעצמי כשראיתי איך תהילה ונעמה הולכות, בפישוק רגלים, מתנדנדות כמו ברווז אבל מייד נזכרתי שרק לפני שבוע אני הייתי זה שהלך כמוהן והפסקתי. בעידודה הפעיל של איריס שהתישבה לידי והתחילה למזמז אותי גם אני בלעתי כדור כזה, בדיוק כמו שעשו דודי ומוטי לפני.
עמד לי ראשון מבין הגברים, אני לא מאמין שזאת הייתה השפעת הויאגרה שלקחתי, לדעתי זה בגלל שאני צעיר וחרמן וכשמילפית כמו איריס יושבת לצידי כשרק מגבת קשורה למותניה וממזמזת אותי, ועוד לפני בעלה, נעמד לי תותח ו…"אנחנו הולכים קצת "לנוח"" איריס ציחקקה אחרי שזייפה פיהוק הפגנתי ותנועת המרכאות הכפולות שסימנה באצבעותיה הבהירה היטב לאיזה לנוח היא מתכוונת, "בוא מהר," היא לחשה לי בדרך, "ואני לא סוגרת את הדלת, אם יש משהו שידליק את בעלי זה להציץ לי עכשיו".
"ואם יש משהו שידליק אותי עכשיו זה לרכב עליךְ" טפחתי בחיבה על ישבנה והוספתי צביטה.
היה שווה לנצח, חדר השינה של נעמה ומוטי היה באמת מפנק ומאובזר כמו שנעמה הבטיחה, מיטה ענקית עם סדין לבן מבהיק מתוח עליה וכריות, גדולות וקטנות, שפשוט הזמינו להשתמש בהם, מראות שהיו תלויות מסביב ועל התקרה איפשרו לראות גם את מה שבדרך כלל מוסתר, ואור אדום מעומם שהוסיפה לאווירה הזנותית בחדר שרואים שנבנה ותוכנן לפריצות וזימה.
רכבתי עליה, נעמדתי מעליה בברכים מכופפות, אחזתי חזק במותניה וזיינתי אותה, ישבני נע קדימה ואחורה והזין שלי מחליק בין שפתי הכוס הנפוחות שמלטפות אותו ו…"אי-אה" צרחתי בקול משחרר יד אחת ומפליק על ישבנה, "דיו סוסה" הוספתי בקול רם יותר, מוודא שאם לא שמעו קודם ישמעו עכשיו וזה עבד, ראיתי את ארבעתם באים להציץ לנו, הנשים מאחור, מחבקות ומשפשפות את הזין של הגבר שמקדימה וכולם מביטים בי רוכב על איריס.
לא הייתי צריך הרבה בשביל שאיריס תגמור בפעם הראשונה, השפשוף בשפתי הכוס המגורות שלה והידיעה שבעלה רואה איך דופקים אותה הטיסו אותה לאורגזמה ראשונה. "את יודעת שאת היחידה שלא ניקבו לה ת'תחת הערב" שאלתי בקול כשאני ממשיך לפמפם ומשמן את הזין באותו נוזל סיכה טבעי שמילא עכשיו את הכוס שלה.
"יודעת" היא בלעה רוק והרגשתי את הרעד העובר בגופה, מנחשת את מה שאני זומם עליה, "למה? הוא לא שווה ניקוב התחת שלי?" היא ציחקקה ודרך המראה שמול הדלת ראיתי את הפה הפעור והמבט המרותק שבעלה נועץ בנו ושמעתי אותו מתנשף.
"שווה" ציחקקתי, "לא נשאיר אותך מקופחת" ובתנועה מהירה שלפתי את הזין מהכוס, כיוונתי עם היד ודחפתי לה אותו לתחת, תוקע חזק, פורץ את נסיון החסימה של פי הטבעת המכווץ העומד בדרכי וחוזר לפמפם, הפעם בתחת שלה.
שיניתי מעט את התנוחה, לא שהפסקתי לדפוק אותה בתחת, לא ולא, רק הורדתי והשענתי את הרגל הפונה לכיוון הדלת על הברך, הרמתי ויישרתי את השניה ונתתי להם לראות יותר טוב איך הזין שלי נכנס ויוצא בתחת שלה.
כנראה שהייתי שקוע בזיון כי פתאום כששמעתי את הגניחות מכיוון הדלת ראיתי שמוטי ותהילה נעלמו ודודי ונעמה החליפו מקומות, היא לפניו, עומדת בפישוק ומתכופפת קדימה והוא מאחוריה, אוחז במותניה שלא תיפול ומזיין אותה בתנועות ארוכות וחזקות, תוקע ומרקיד את שדיה הגדולים התלויים תחתיה וכל הזמן מביט בנו, ממקד את מבטו בזין שלי הטוחן את ישבנה של אשתו.
אחרי הגמירה השניה של אשתו גם דודי ונעמה נעלמו ורק גניחות ההנאה החזקות מהחדרים הסמוכים הבהירו שגם שם משתגלים לא פחות מאיתנו. "תשכבי!" הנחתי כרית גדולה מתחת לאיריס, דחפתי אותה קדימה ונשכבתי עליה, מפשק חזק את רגליה ברגליי וכותש לה את התחת עם העלי הגדול שלי בתנועות חזקות ומהירות, יודע שתכף זה בא לי ומזרז אותה להצטרף. "בואי, בואי" לחשתי לה באוזן בקול חרמני והרגשתי את הכיווצים המוכרים בגופה, "בואי" המשכתי וכמו הד חוזר שמעתי את ה"תן לי" שלה, ה-"בואי" ו-"תן לי" הלכו והתגברו, מהירים וחזקים יותר עד לרגע השיא כשה-"קחי-י-י-!" הארוך שלי התמזג עם ה-"כן-ן-ן-!" הארוך שלה ופרקתי את בקבוקיי המלאים עמוק בישבן שלה בגמירה משותפת.
אחר כך ניצלנו את המקלחת הצמודה לחדר השינה והתרחצנו, ביחד, ושם, מתחת למים, איריס מצצה לי והעמידה לי מחדש ולא הפסיקה למצוץ עד שגמרתי לה בפה ורק אז התפננו והלכנו להציץ קצת, דרך בדוקה להעמיד לי מחדש. קודם הצצנו לבעלה שזיין את נעמה בדוגי ואני נצמדתי מאחוריה ושפשפתי את הזין שלי בין רגליה של איריס, מרגיש איך הוא הולך ומתרומם מחדש, אחר כך עברנו להציץ לתהילה ומוטי והפעם כבר זיינתי אותה, נכון, כשהכנסתי אותו הוא עוד לא היה בשיאו אבל בכל פמפום הוא הלך והתקשה עוד יותר עד שלקחתי אותה חזרה למיטה, נשכבתי על הגב והזמנתי אותה להשתפד לי והיא עשתה את זה בשמחה, דוהרת פעם אחר פעם לעוד אורגזמה.
כשנהנים הזמן עובר במהירות, עד סוף השעתיים שלנו הספקתי עוד לנקב לאיריס ניקוב נוסף בישבן, טוב, שמענו איך גם דודי עושה את נעמה בהיפוך שולחן וגם מוטי רוקד לתהילה את הטנגו האחרון בפריז אז לא רציתי שהיא תהיה מקופחת????
נעמה הכינה קפה אחרון והתישבנו (הפעם לבושים) ל"שיחת הסיכום". הנשים התחילו, נעמה ואיריס העניקו לי את תחתוני הפרס שלהן, מנמקות שלחטוף שטרונגול כמו שלי זאת סיבה למסיבה מבחינתן, תהילה העניקה למוטי. מוטי ודודי העניקו את תחתוני הפרס שלהם לתהילה, מסבירים שהיא שינוי מרענן ויותר מזה זיון טוב, אני הענקתי את תחתוני הפרס שלי לנעמה, אחרי שעתיים אינטנסיביים כאלה מגיע לה.
אותו לילה תהילה ישנה אצלי, היינו מותשים מדי לעוד סיבוב אז פשוט שכבנו כפיות וחפנתי את הציצי שלה אבל בבוקר חגגנו, הערתי אותה עם מציצה, למרות שנראה לי שהיא לא ממש ישנה אלא עשתה את עצמה, ואחר כך, כשהרגשתי שהיא מיוחמת, זיינתי אותה במסיונרית, קצת בנאלי אבל מה זה מחרמן!
אחי אתה תותח אני חושב שאין על סקס עם מיילף