הטעם והריח

תמיד רצה. אבל ברגע המסוים, ברגע שזה קורה- לא היה מסוגל. עד לשנייה שבה היה קורה הוא ממש רצה את זה.

ברגע שהדבר עצמו קרה התשוקה לעשות את זה נעלמה כהרף עין.

כשנמנע ממנו, מכל מיני סיבות, במצבים בלתי אפשריים, לא מתאימים, זה גבר על התשוקה.

החשק הזה.

הוא זכר וידע הכל כל כך טוב. את הריח. הריח החריף הזה. שחודר לנחיריים בתוקפנות. פעם כשעיווה את פניו ברגע שהריח ממנה את הריח הזה, למעשה הריח שלו, אמרה לו "אבל אני אוהבת את הריח הזה…הריח שלך" , כאילו היא מגנה על הדבר הזה שאין לו נוכחות פיזית. רק ריח. אלי זה ההבדל? ההבדל בין גבריות ונשיות. הרתיעה שלו מריח גברי מול המשיכה שלה לאותו הריח… "באמת?"התפלא.

-כן.

-לא יודע…

-זה אתה. אני גם אוהבת את הטעם. מתמרח לי על הלשון… כשזה מחליק לי בגרון. חם. דביק.

-כן. ברור. זה שלי. מה זה עושה לך, מה זה עושה שאת אוהבת כל כך?

-לא יודעת להגדיר בדיוק. אבל זה עושה לי לרצות…

-מגרה אותך?

-כן. מאד…

-ולא איכפת לך…

-מה?

-לא איכפת לך אם… איפה…

-כאילו איפה זה אצלי?

-כן. כאילו אם זה בתוכך…או ביד שלך… או במקום אחר בגוף שלך…

-או ביד שלך… או בגוף שלך… ציחקקה אליו. לא. לא איכפת לי. אני פשוט אוהבת את הריח הזה. זה עושה לי דברים. בגוף. הנה תראה… הצביעה על השד המלא… משתפך על צלעותיה ברכות עגולה. מצביעה על הפטמה הכהה, המתקשה…

-רואה? רק מדיבור על זה!

 

לאחר שזה קורה הריח מפריע לו. לפני שזה קורה הוא התגעגע אליו. הוא זכר אותו היטב. הוא רצה אותו. להריח. לטעום… הוא היה בטוח שלאחר שיגמור הוא ילקק בלשונו ממנה בהנאה כלבית… בליקוק כמו חתול שמצא צלוחית שמנת. עד שלא תישאר טיפה והצלוחית תהיה נקיה… כלומר לא הצלוחית. המקום שבו היה הנוזל הריחני. על גופה. באיזה קפל נסתר. המחשבה על כך מענגת אותו. כשהוא מגורה זה מתעצם.

אולי אני הומו? הוא שואל את עצמו. אולי בכל אני אוהב גברים… אולי אני רוצה למצוץ גבר ורוצה את השפיך שלו…

בינו לבין עצמו היו לו ספקות. כשצפה בפורנו. תמונות של גברים חטובים עם זיין ביד הדליקו אותו. כן. ביחוד זיין בזמן שהוא פולט. בפעימה חזקה או בזרימה איטית. השפיך הזה שנפלט מזיין מרטט, אחוז ביד גברית, נוזל על האצבעות החובקות או ניתז על שד רך… על בטן… על שפתיים… אבל אז הוא רואה אותה.

לגמרי לא ערומה. לגמרי לא בהקשר מיני . סתם. רואה אותה. כל תנועה שלה. כמו אניה ששטה על פני גלים. כל גופה זורם. היא לא סתם נעה. היא משייטת כמו יאכטה ענקית. כמו ספינת טיולים ענקית. מהודרת ומלאה הפתעות שמכוסות בחזית מעוררת תשוקה. לא חשוב במה היה עטוף גופה הענק- הוא חושב רק על זה כשהוא רואה אותה.

למעשה היא הייתה במידה די רגילה. מטר שישים וחמש. אבל אבריה כאילו רוצים לפרוץ את עורה המתוח…

רך ונמתח על גוף מלא. אולי "מלא" לא מספיק. אין מילה מתאימה לתאר את שדיה הגדולים, את בטנה המלאה, רכה אבל מוצקה. את הישבן הגדול, השרירי ושופע בצורה בלתי מוסרית. ירכיים חזקות ורחבות… בהקשר אחר היא יכולה להיחשב שמנה. עבורו פניה היפות היו כתר לגוף מושלם.

גם השלם וגם חלקיו. כל שקע וקפל וכל בליטה רכה ומעוגלת עוררו אותו. הפעמים היחידות שהצליח לא לחשוב על זיונים היו לאחר זיונים… במשך פחות מיממה אחרי היה נינוח ורגוע…

ואז שוב…

כשהיא מסתכלת עליו מתחיל לעמוד לו.

כשהיא מפנה אליו גב- עיניו מטיילות לאורכו. מלטפות מכתפיים ויורדות לישבן… מאתרות את השקע, החריץ, העמק הנסתר… כשהיא פונה אליו עיניו נודדות לאורכה. נעצרות על שדיה. לא מרפרפות. עוצרות חוקרות חודרות מולה.

היא יודעת. היא אוהבת.

זה מדליק אותה. הוא יכול לראות את פטמותיה מצטיירות שם. את עיניה נוצצות. את לשונה מלחלחת את שפתה התחתונה.

הוא יודע ומחכה.

הוא יודע מה יקרה, גם אם זה לא יסתיים בזיון.

נשימתה נעשית כבדה מעט. כמעט לא מורגש. היא ממהרת לצאת. הוא עדיין עם הקפה.

ואז זה קורה. עיניו הנעוצות בשדיה גורמות לפטמות הרחבות להתקשות. הן מתבלטות מעבר לבד חולצתה המכופתרת.מגוהצת.לבנה. גל מתנועע

מתרומם בעדינות במפתח הצואר הצנוע.

"אני חייבת ללכת…"

-אני יודע…

-אני הולכת… אומרת וברור לשניהם שאינה רוצה ללכת.

-לכי.להתראות… הוא אומר ולא רוצה שתלך

בעוד כחצי שעה יצטרך גם הוא ללכת.

היא מסובבת את גווה אליו ונפרדת ביד מונפת בלי להסתכל לאחור. מבטו נצמד אליה לכל אורך המסדרון. כשהוא עוקב אחרי תנועת אחוריה לשונו שלו מלקקת את שפתו התחתונה, מעצמה. ידו משתחלת לתוך חזית מכנסיו. הוא מתבונן בישבנה המתעכס מולו. הוא מצליח רק לחשוב על איך גמר שם בלילה. איך בסוף זיון מזיע ומלא תשוקה, איך הישבן הזה, התחת העגול הגדול סוער מולו עם כל חבטה-

איך שלף את עצמו מתוכה ושפך הכל בחריץ אחוריה, חבוק ביניהם ופועם את נוזליו לאורך החיבוק החם, מתחכך בשריר הפועם, ברקטום המתכווץ ומתרחב לנשיקה רטובה מהזיין הפולט ומעטר אותו בנוזל חמים…

בסיבוב המסדרון היא שולחת נשיקה באוויר וחיוך

הדלת נסגרת והוא ממהר לחדר האמבטיה. כמעט עומד לו. אין לו זמן.

-יכולתי ללקק משם… הוא חושב, שוכח את רתיעתו מכך.

מכנסיו נושרים במהירות. הוא כבר מזדקר בתוך הבוקסר הרפוי.

מתכופף לארון מתחת לכיור ומחפש בעצבנות את הג'ל.

מושך את הרצועה האלסטית בחגורת הבוקסר ומטפטף "מנה". מלטף בעדינות שהופכת לקוצר רוח חסר נשימה. בתוך הבוקסר. הבד מלטף את אחוריו בכל תנועה, מתלפף סביב גופו ומלטף, מנסה לחדור בין ישבניו כשהוא מושך את הזיין הקשה קדימה . הוא משפיל את הבוקסר מטה.

הראש נח בכף ידו. אין לו זמן לליטוף רגוע, לכל האורך. לעיסוי עדין של אשכיו. בוודאי לא לסיבוב רטוב סביב הרקטום הפועם-

מכנסיו נשרו מטה, הבוקסר עדיין בחצי הדרך

רוטט כולו כשהזיין מלופף בכף ידו, ידו מלטפת את בטנו תחת החולצה, מגששת לפטמה וצובט בכח- כואב- עוד! מעסה באלימות-

ועוצר.

ידו נשמטת

עוצר את נשימתו ומביט בזיין המרטט מעלה מטה, מבריק מג'ל-

הוא מרגיש את הטיפה עושה את דרכה בתוכו, נחלצת מתוך אשכיו לצינור הפנימי-

וטיפה עכורה מבצבצת

הוא לוקח אותה באצבעו. בלי לגעת בבשר החי כל כך, הרועד בתשוקה- ומלקק.

אוהב את הטעם המוזר.המרירות החמוצה מתגלגלת על לשונו.

סוחט את הזיין כאילו סחט שפופרת משחה כלשהי, להרוויח עוד טיפה.

והטיפה באה. נמרחת על אצבעו ומוגשת ללשונו.

הוא מגלגל בפיו את הטעם.

שיניו הופכות קהות ומתחספסות מהדביקות המתמרחת.

הוא בולע ומאוד את הליחה החמה מצפה את גרונו-

כל כך רוצה הכל

המחשבה על כך שהוא עומד לבלוע את כל המנה שיפלוט אופפת אותו בתשוקה, הציפייה המתוחה להתפרק לתוך כף ידו, לתוך פיו… הופכת להזיה בלתי אפשרית שבע הוא מתקפל, אוחז בשרירי הישבן המתוחים ומביא את פיו לעטוף את הזיין-

לפחות את ראשו-

למצוץ את עצמו-

לשפוך את עצמו לתוך עצמו-

ללקק כל טיפה-

לסחוט הכל…

אבל זו רק הזיה מטריפה

 

הוא יורק לכף ידו רוק מעורב במעט זרע ומלטף את עצמו, מחזיר רטיבות, בעזרת רוק שהוא מכוון במדויק ליפול למקום הנכון, את הג'ל שהפך דביק וסמיך מדי, ומושך עוד נוזל מעצמו, עוטף את הזיין ונע , אחוריו מצטרפים במעין תנועת זיון-

וגומר ושופך לתוך כף היד. רוטט כולו. נשען שלא ליפול

הוא לא אוחז כרגיל בקנה המוקשח

כפו עוטפת את הראש הפועם, פולט לתוך היד הדביקה את שלו ברעד שעובר בכל גופו, נשען בידו השנייה על המשטח שלא לאבד את שיווי משקלו

מתבונן בידו הרטובה, בנוזל הדביק והמכוער. בשפיך המסריח שמעורב ברוק וג'ל.מקרב לפניו. לא. לא יכול.

הוא נרתע.

כמעט בגועל

לא מסוגל.

 

הוא שוטף היטב את כפות ידיו. את הזיין המדולדל.

מורח קרם לחות ריחני ונעים על ידיו. על הזיין. הריח אחר. התחלף בריח פריחה של איזשהו צמח תבלין עדין…

מסדר את עצמו, את בגדיו. מסתרק. מתיז על עצמו משהו.

ויוצא לעוד יום.