סיפור מאת הכוהנים
שירה ודנית נראו מותשות ממה שעשינו (וגם האיבר שלי היה מדולדל אחרי שתי גמירות עוצמתיות), והתחיל להיות מאוחר, אז הצעתי שנמשיך בהזדמנות – הן נאנחו באנחת רווחה ואמרו שיצרו עימי קשר בהמשך, הסיעו אותי הביתה ונפרדו ממני לשלום בנשיקה ומזמוז אחרון – מה שגרם לאיבר שלי שוב להזדקף (כן, אני יודע, לא ראוי אבל ככה זה).
נכנסתי הביתה בשקט ומצאתי את אורית, אחת מאחיותיי הגדולות, אוכלת ארוחת לילה במטבח (יש לי שתי אחיות תאומות, אחת קצינה בצבא בקבע והשנייה סטודנטית), היא שאלה לשלומי בחוסר עניין אמיתי בתשובתי, אבל הפתעתי אותה ואמרתי שעבר עלי ערב מדהים (לרוב אני עונה לה תשובות בשתי הברות ולא ממש אכפת לה ממני), היא אכלה גלידה ישירות מהקופסה ואני התעניינתי בשלומה, היא סיפרה לי שנפרדה מהחבר שלה כי הוא לא סיפק אותה ושהיא בדיכאון מכל נושא הדייטים והגברים בכלל ואז היא הרימה עיניה הכחולות מקערת הגלידה והביטה בי וכנראה שמה לב גם לאיבר שלי (שלא ירד מנשיקת הפרידה של קודם) ואז כעסה – מה אתה עומד כאן כמו תורן עם תורן שמביט עלי ?? קמה והלכה מהמטבח ברקיעות ורעש.
באמת שלא עשיתי שום דבר רע, לך תבין נשים…
הלכתי להתקלח ולישון, חולם על בחורה ג'ינג'ית ועל בחורה שחורת שיער עם חזה ענק.
התעוררתי בשבת בשעות הבוקר המאוחרות עם זקפת בוקר, שזה בערך המצב הטבעי אצלי, והלכתי להתקלח, בדרך ראיתי את אורית לבושה בבייבי דול וצופה בטלוויזיה בסלון, אני חושב שהיא צפתה בסדרה "זרה", ונראתה די מגורה מכל הנושא, אבל לא התעכבתי מעבר לאמירת "בוקר טוב" והמשך למקלחת.
כאשר יצאתי מהמקלחת אז היא עדיין רבצה מול הטלוויזיה, אבל אני חושב שראיתי את היד שלה בתוך המכנס, היא מיד שלפה אותה ובאופן מפתיע הזמינה אותי להצטרף לצפייה בטלוויזיה – אני, שהחלטתי בעקבות המאורעות האחרונים עם בנות, להראות יותר בטחון עצמי – הצטרפתי עם חיוך, היא ניסתה להסביר לי מי הדמויות ומה העלילה, אבל עניתי לה שזה בסדר ושאני כבר אסתדר, נראה שהיא רוצה חברה ולא להיות לבד.
בהמשך הפרק הסצנה בסדרה היתה מגרה במיוחד, ראו שם שדיים ואקט מיני, כאשר השחקן הראשי נראה מאוד טוב, וכאשר המצלמה התעכבה על אחוריו, אחותי בהיסח הדעת החזירה את היד שלה למכנס והתחילה ללטף את עצמה, אני ישבתי צמוד אליה בספה, כתף לכתף,
ואז היא עצרה את הסרט, הסתובבה אלי ושאלה: "האם השמועות עליך נכונות?", ואני כמו יהודי טוב עניתי "איזה שמועות?", היא הביטה לכיוון מבושי, ואמרה "הכינוי החדק", קראתי פעם שאם יש משהו שמדליק בנות זה שמסרבים להן – אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל כאן חשבתי שזה יהיה מתאים ולכן עניתי לה – "את אחותי, לעולם לא תדעי" וקמתי והלכתי לחדר שלי.
כמה דקות אח"כ היתה דפיקה בחדר, אורית עמדה בכניסה, לבושה בבייבי דול, כאשר רואים שהפטמות שלה עומדות, ואמרה לי: "יש לי הצעה שלא תוכל לסרב לה – מופע סטריפטיז שלי בתמורה לכך שתראה לי אותו", אחרי התלבטות קצרה מידי הסכמתי, ובתנאי שהיא לא מספרת להורים ולאחותנו מיכל.
אורית גררה אותי לחדר שלה (כנראה לא רצתה להיות בחדר של בנים, שזה לא הדבר עם האווירה הכי טובה שיש) סגרה את הדלת, עמעמה אורות, שמה מוסיקה והתחילה לרקוד, אולי הגיע הזמן שאתאר אותה: כאמור היא קצינה בצבא, מדריכת טירוניות, שנמצאת בכושר שיא, ארוכת רגליים, עיניים כחולות, עור בהיר וחזה חצוף ועומד. היא רגילה להיות בשליטה ובזמן הריקוד היא שמרה על קשר עין, כאשר היא פשטה את הבייבי דול ונשארה רק עם תחתונים אז פתחתי כפתורים במכנס והכנסתי יד פנימה, היא רכנה אלי והעבירה ידיים לאורך המכנס ומשכה אותו. נשארתי רק עם תחתונים וכך גם היא, היא פשטה את התחתונים, תוך הסתרת איברה, ואז הסתובבה והראתה את העכוז שלה מנענעת, הסתובבה אלי, ירדה על ברכיה וניגשה לבדוק כמה גדול החדק.
היא שלחה יד לתחתוני והזכרתי לה שאין דרך חזרה, היא הנהנה בהבנה, נעמדתי ונתתי לה להוריד לי את התחתונים, ההפתעה על פניה כאשר האיבר זינק מהתחתונים וחבט בפניה היתה בלתי נשכחת, היא פשוט היתה בהלם והסבירה שלמרות הנסיון שלה, מעולם לא ראתה משהו שאפילו קרוב לכך, לא בהיקף ולא באורך, ושאלה אם מותר לגעת, עניתי לה בחיוך שתתכבד.
אורית העבירה שתי אצבעות לאורך האיבר מתחילתו ועד סופו ואז אחזה את הביצים, חופנת אותם, היא קירבה את הראש שלה לקצה האיבר שלי וטעמה את הקצה, מוצצת טיפה ראשונה של שפיך שהצטברה שם, היד השניה שלה הלכה לפות שלה, מתחילה ללטף את עצמה.
הבטתי בה כורעת על ברכיה, מעבירה נשיקות מקצה ועד הבסיס, בזמן שהידיים שלה מפנקות את עצמה ואותי וחשבתי לעצמי איזה חיים טובים, היא התחילה למצוץ את האיבר שלי, בהתחלה בעדינות ואח"כ עם יותר ויותר ואקום, מנסה לשאוב אותו, כאילו לפצות על כך שהיא לא מצליחה להכניס הרבה ממנו לתוכה.
כנראה שעשינו רעש כי שמעתי דפיקה בדלת ושניה אח"כ מיכל הציצה פנימה ושאלה את אורית אם הכל בסדר, היא לא ציפתה לראות את אחותה התאומה על הברכיים, עם גב ותחת חשופים ואת המכנסיים שלי מורדים, היא אומנם לא ראתה בדיוק היכן הראש של אורית ולא את האיבר שלי, אבל הבינה את הפואנטה, טיפשה היא לא.
היא מיד יצאה וסגרה את הדלת אחריה, תוך מילמולי התנצלות.
אורית היתה סמוקה ונבוכה כמו עגבנייה – הרגע אחותה ראתה אותה עם אחיה הקטן, אין יותר פדיחות מזה. היא נעמדה והורידה לי סטירה "תוריד את החיוך הזחוח הזה מהפנים שלך" התלבשה וגרשה אותי מהחדר שלה, עם איבר עומד ופרצוף נבוך.
שאר היום כל אחד משלושתנו הסתגר בחדרו, בארוחות שנפגשנו כל אחד הוריד מבטו, לא בטוח היכן לקבור את עצמו, אם זה לא היה קורה לי באופן אישי, אז הייתי מוצא את זה מאוד משעשע.
בראשון בבוקר, לפני שחזרה לצבא, אורית אמרה לי: אנחנו נצטרך למצוא דרך ליישר את ההדורים עם מיכל ולדאוג לשלום בית, אני אדבר עימה ונפתור זאת.
שבוע הלימודים בביה"ס התחיל כרגיל, אבל כנראה בעקבות המאורעות האחרונים הלכתי עם יותר ביטחון עצמי והיתה לי תחושה יותר ברורה שהבנות בשכבה מסתכלות לכיווני, נכון שזה היה קיים כבר כמה שנים אבל הפעם אני גם הגבתי לכך, במקום להביט על הרצפה והתחמק מהמבט יישרתי מבט וחייכתי, חיוך כזה של ידיעה למה הן מסתכלות ושכדאי להן להתקרב, כמו מבט של נחש לפני שהוא מכיש והן כמו מבט של ארנב שיודע מה עומד לקרות לו כאשר יתקרב, אבל לא מצליח להזיז את עצמו ולברוח בזמן.
בהפסקה האחרונה של היום שלוש מהבנות הגיעו בקבוצה, אני לא יודע למה הן מגיעות בקבוצות, אני כמובן מכיר אותן ברמת "שלום, שלום" אבל לא דיברתי איתן לעומק בעבר, סיפרו לי שלאחת מהן יש יום הולדת 18 השבוע והן עושות מפגש חברים קטן ומזמינות אותי להצטרף, אמרתי שבכיף והאם להביא משהו, דורית, חוגגת יום ההולדת, אמרה שתשמח לעוגת קצפת.
למחרת בערב הגעתי לביתה של דורית בשעה היעודה, לא שוכח להביא עוגת קצפת וברכה קנויה ומיותרת כזו, אבל אמא שלי תמיד אמרה לי לא לבוא בידיים ריקות ואני מקפיד על כך, הבנות קיבלו את פני בחיוך והדירה היתה עם בלונים ואווירה, נראה שההורים שלה ידעו להעלם ולהשאיר לה את הבית, הופעתי שהיו שם רק שלושת הבנות ולא קבוצה גדולה של חברים ובני כיתה.
