ההלוויה

מאת אלפרדו

טיפלתי בבעלי, בשלוש השנים האחרונות לחייו, שלוש שנים איומות, מתבוננת בו מתדרדר, ממציאה לעצמי תירוצים להתעללותו המילולית הגוברת, בשפה, שלא הייתה מעולם חלק מאוצר המילים שלו, עד למחלתו, שבהדרגה הפכה אותו לצמח.

שנים רבות, יותר מכפי שהייתי רוצה לזכור, לא ידעתי איך זה להיות מחובקת על ידי גבר, להתנשק או להתעלס, שלוש השנים האחרונות היו קשות מנשוא, הרגשתי כל הזמן כנגררת לגיהינום, בריאותי סובלת, לפעמים מייחלת שהוא ימות כבר.

אלמלא בננו טיילר, ששמר על שפיותי, דאג לכך שלא אוותר על ארוחות, העניק לי רגעי מנוחה, אני חושבת שהייתי מתה לפניו.

ביום מותו, אני מתביישת לומר, חשתי הקלה, מרוצה אפילו, אף שלא יכולתי להראות זאת.

קבענו את הלווייתו לשבוע ימים מאוחר יותר, על מנת לאפשר לנו להודיע לקרובים והחברים הרבים, להזמין את הארון ולהכין את גופתו לקבורה .

אחרי שגופתו של בעלי הועברה לבית ההלוויות, טיילר ואנוכי ישבנו במטבח הבית , לוגמים מהקפה שהכנתי לשנינו, משוחחים בנעימות, נהנים זה מחברתו של האחר.

בתקופת מחלתו של בעלי, התקרבנו מאוד ,טיילר ואנכי,  הוא היה עוזר לי איתו בחדר השינה, בעיקר להתמודדות עם הצד הפיזי, להרים ולהפוך אותו, להשכיב אותו, מצבים שקירבו אותנו מאוד.

הייתי מודעת לכך, שתוך כדי כך, טיילר מגניב אלי מבטים, והוא היה מודע לכך, שגם אני עשיתי כך, לפעמים הוא היה מניע את זרועו, מעבירה על שדי, או לוחץ את מפשעתו לאחורי, כמין משחק, שבו נהגתי לספור את מספר הפעמים שהוא נגע בי, לעומת הפעמים שאני נגעתי בו.

כעת, ישבנו משוחחים במטבח בנעימות, חשים קירבה עמוקה.

תיארתי בפניו, את שלושת השנים שעברו, שהוא היה עד להם, הוא גילה לי, עד כמה כאב לו, בהיותו עד לסבל העובר עלי, "אני מבין עד כמה ירד משקל מעל כתפיך", אמר טיילר, "אינך צריכה להתנצל על כך, אני מודע לסבל והייסורים שעברו עליך בשנתיים האחרונות".

"הייתי חייבת את זה לאביך, אינני מצטערת, עכשיו אני זקוקה להסחת דעת, לצאת משגרת הטיפולים, לנקות את הראש".

"את צודקת, לכי עכשיו להירגע, בטבילה באמבטיה, אחר כך נצא ביחד להתאוורר".

"רעיון מאוד מפתה, טיילר יקירי, אבל לא מתאים", עניתי, "אבא שלך עדיין לא נקבר".

הוא התרומם מכיסאו, חיבק אותי, "ההלוויה בעוד כמעט שבוע", נשק למצחי ודחף אותי לכיוון האמבטיה.

עשיתי כדבריו, ישבתי בתוך המים החמימים והמבושמים, עד שכמעט נרדמתי שם, יצאתי מהאמבטיה, נכנסתי לחדר השינה, התלבשתי, התאפרתי קלות, מביטה בדמותי במראה, אפילו כשאני לבושה בשמלתי הטובה ביותר, נראיתי בעיני, אישה זקנה ועייפה.

כשירדתי במדרגות, טיילר לא היסס להחמיא לי, כמה יפה אני נראית, כששנינו יודעים שהוא מגזים, אבל אהבתי לשמוע אותו, בכל זאת.

הוא התנהג כג'נטלמן מושלם, מושיט לי את זרועו כשיצאנו מהבית החוצה, פתח בפני את דלת המכונית, סגר אותה, אחרי שהבטיח שאני חגורה ונוח לי, הקיף את המכונית והתיישב בכיסא הנהג, אני חיבקתי את זרועו והנחתי את ראשי על כתפו, נהנית מהחברה והאווירה.

טיילר הסס לרגע ואז, רכן לעברי ונשק בעדינות את שפתי".

הרמתי את עיני לעברו, מופתעת, "ממה אתה ע.. עושה?".

"משהו שאני רוצה לעשות מזמן", ענה.

"ז.. זה א.. אסור, טיילר", גמגמתי.

היום נהנה, מבלי להתחשב במותר ואסור", אמר.

הייתי בהלם, זו הייתה סיטואציה שלא התכוננתי אליה, לא ידעתי כיצד להגיב, השתתקתי.

נהנינו  מאוד במסעדה, הארוחה הייתה טובה, בקבוק יין הסתיים ביננו, כששוחחנו, טיילר החל לקרוא לי בשמי הפרטי, טרייסי או טרייס, כפי שקרא לי אביו, התייחס אלי  כאילו אני בת זוגו לדייט ולאחר שסיימנו לאכול, התרומם והושיט את ידו לעברי, מזמינני לרקוד עימו.

אני, אל אף שהייתי כבר מבושמת ובהכרה מעט מעורפלת, חשתי באווירה לא מוכרת, שהשתררה ביננו.

ברחבת הריקודים, דחף טיילר את ידי, לחבק את צווארו, הוא כרך את ידיו, כפי שמעולם לא חיבקני בעבר, חיבוקו לא הזכיר כלל חיבוק בן את אימו, ידיו נחו על שני חלקי התחת שלי, ידי היו כרוכות סביב צווארו, פני קבורות בכתפו ואני נושמת את ריחו לתוכי.

אינני יודעת, אם נהגתי כך במודע, או כי הייתי שיכורה, גם אינני זוכרת דבר מהנסיעה הביתה או איך הגעתי לחדר השינה אבל ,כשהתעוררתי למחרת בבוקר, במיטתי, מצאתי את עצמי בחזייה ותחתונים בלבד, שמלתי תלויה על קולב.

התעטפתי בחלוק, עשיתי את דרכי למטה, טיילר הרים את ראשו כשנכנסתי למטבח, חיוך עלה על פניו, "זה היה ערב משהו, איך את מרגישה?", שאל.

"שאל אותי שאלות פחות טיפשיות, אני כאילו אחרי בעיטה בראש, ע"י עדר של סוסים".

"רוצה ארוחת בוקר"?, שאל.

ניסיתי לסרב, אבל טיילר התעקש שאוכל משהו, הכניס כמה פרוסות לחם לטוסטר.

"מה אירע אתמול, איך הגעתי למיטה", שאלתי את טיילר.

הוא חייך, אני מצטער, לא ידעתי שאת לא יודעת לשתות, כשחזרנו, את נרדמת באוטו וכשהגענו הביתה, לא הצלחתי להעיר אותך ולא נותרה לי ברירה, נשאתי אותך על הידיים עד לחדר השינה".

הבטתי בו בתדהמה ובבושה, נזכרת שהתעוררתי בבגדי התחתונים, "ואתה הפשטת אותי?", שאלתי, ראשי מורכן, לא הייתי מסוגלת להישיר אליו את עיני.

"כן, הסרתי מעלייך את השמלה, שלא תתקמט, החדר היה חשוך, לא הצצתי לך", הדגיש מחייך.

לא אמרתי מילה, חשתי ריגוש מוזר , מבינה שטיילר טיפל בי, נגע בי, כשאני עירומה למחצה.

למחרת, בעודנו ממתינים לסיום ההכנות להלוויה, מדדתי את הבגדים השחורים שאותם התכוונתי ללבוש בהלוויה. טיילור, שעבר ליד חדרי, נעצר, "מה הסמרטוטים האלה?, עם הבגדים האלה את לא הולכת להלוויה!", קבע.

ניסיתי להתווכח ללא הצלחה, לבסוף התרציתי, "או קי, בסדר, אקנה חדשים", אמרתי.

"תחשבי עלי ועל הטעם שלי, אחרת אשלח אותך לקנות אחרים", אמר טיילר בחיוך, אבל עיניו היו רציניות.

"אתה יודע מה, בוא, תתלווה אלי, ונמנע ויכוח נוסף ", אמרתי.

"רעיון טוב, נלך יחד ואני אוכל לראות מה את קונה".

אני הבטתי בעיניו, כשבמוחי עוברת המחשבה, 'אם הוא יהיה עימי בחנות, כשאני מודדת,  הוא שוב יוכל לראותני בבגדי התחתונים', חשתי מרוגשת, לא מבינה מדוע,

במוחי עולה ציפייה ליום המחרת.

למחרת, כשניסיתי לבחור בחצאית ארוכה, סולידית ובחולצה רחבה, מנע זאת טיילר, "הסכמנו שאני אבוא עימך ואת תתחשבי בדעתי, נכון?", שאל, עיניו חודרות לעיני.

הנהנתי בראשי, "צודק, או קי, מה שתבחר", עניתי.

בתחילה, בזמן שמדדתי את הבגדים בחדר ההלבשה, הפניתי את גבי לטיילר, בכל פעם שהחלפתי בגד, חשה את עיניו דוקרות את גבי, חדרה לתוכי ההכרה, שבפעם הראשונה בחיי, אני רוכשת ומתכוונת ללבוש בגדים, לא רק כדי לרצות את עצמי אלא לרצות מישהו אחר, את הבן שלי, אף אחד אחר, רק אותו.

לפתע הפסקתי להתבייש, החלפתי בגדים מול עיניו של טיילר, ניצבת בפניו בחזייה ותחתונים ללא בושה, מרוגשת כפי שלא חשתי מימי.

לאחר שעה ארוכה, לפי החלטתו של טיילר,  נבחרה חצאית שחורה עם שוליים עד הברך, עליונית מסאטן שחור וחולצת משי לבנה.

לאחר שסיימנו את רכישת הבגדים, הכניס אותי טיילר לחנות סמוכה, לרכישת בגדים תחתונים שחורים, גם אותם מדדתי לעיניו, כשכל גופי רועד.

יום לפני ההלוויה, גם קיימתי את אחד הביקורים הנדירים שלי במספרה, שוב, לפי הוראתו של טיילר, "את צריכה להיראות במיטבך, אין לך במה להתבייש, עשית בעבורו את המרב", אמר.

בבוקר ההלוויה, ירדתי למטה, לבושה בבגדי השחורים החדשים, מצפה ומקבלת את אישורו של טיילר להופעתי.

ההלוויה התקיימה ביום שלישי, בשעות אחר הצהריים המוקדמות, עמדתי ליד הקבר בפנים קפואות, נאחזת בטיילר לתמיכה, לא באמת זקוקה לה.

חזרנו אל הבית, טיילר, כמו מגדל של כוח, מוודא שלכולם יש משהו לאכול ולשתות, אני עשיתי את מה שיכולתי, חברים עזרו.

כשהסתיים היום הארוך, ניקינו וסידרנו את הבית, טיילר הבחין שאני עייפה ותשושה מהיום שעברנו, שלח אותי לחדר השינה, לנוח, דורש ממני להשאיר אותו לסיים.

שכבתי במיטה, דמעות מרטיבות את עיניי, חושבת על מצבי עכשיו, אלמנה, עם מעט מאוד סיכויי לשרוד לבד, לא ידעתי אם אוכל לבנות על כך שטיילר יתמוך בי.

אמנם, הוא עדיין איננו נשוי, אין לו חברה כרגע, אך, בטח תהיה לו בעתיד והוא יעזוב ומה יהיה עמי?.

יבבות פרצו מפי, טיילר כנראה שמע אותי מתייפחת, עלה למעלה,  שמעתי את דלת חדר השינה נפתחת, ואז הרגשתי תנועה על המיטה כשטיילר נשכב לצדי, סובב אותי אליו, משך אותי לזרועותיו, מרגיע אותי.

התקרבתי אליו, נצמדתי לגופו, מילים לא נאמרו, נחתי בבטחה בזרועותיו, עצבותי נשכחה זמנית, האזנתי לנשימתו, ניסיתי להיזכר מתי לאחרונה חיבק אותי גבר, על מיטה, בתנוחה כזו, השדיים שלי היו לחוצים חזק לחזהו, ידיו עוטפות אותי.

טיילר שינה את תנוחתו, הרפה מעט מחיבוקו, כאילו מנסה להתרחק ממני.

תהיתי, האם הקרבה שלנו גורמת לו להתרגש?, מסוקרנת, נצמדתי אליו חזרה, הרגשתי בזקפה שהתעוררה בו, החלטתי להעז, לבדוק אם הוא נמשך אלי מבחינה מינית, נלחצת אליו שוב, משכתי את גופו אלי, שוב הוא התרחק, עשיתי זאת שוב מחככת את ערוותי במוט הזקוף שלו, מחבקת את אחוריו, מתחככת בו בכוח.

" את בטוחה במה שאת עושה?, " לחש טיילר, נסער.

"אני לא יודעת במה אני בטוחה", עניתי, "אבל זה נעים לי."

" גם לי זה נעים", אמר והחל לשתף פעולה, לא רק שעינגתי את עצמי, אלא גם אותו.

התרגשתי כל כך, לא חושבת בהגיון,  המצב הפך להיות טעון מאוד, ככל שאני יותר ויותר נצמדת, משפשפת את עצמי נגדו, התעוררו חושי יותר, הרגשתי רטיבות בתחתית בטני, נוזלת מנרתיקי, רטיבות שמזמן לא הופיעה שם, טיילר לפת בידיו את עכוזי, מצמיד אותי אליו, משפשף את הזין שלו על ערוותי, מעל הבגדים, התחלתי לגנוח בכל פעם שאיברנו נלחצו, מגרוני נשמעו יבבות, ואז כמעט צרחתי כשהגעתי לאורגזמה עוצמתית.

טיילר היה מודע היטב למה שקרה, לא יכולתי להביט בו, קברתי את פני בחזהו, נרגעת מהאורגזמה, פרצתי בבכי, אך הוא חיבק אותי, מרגיע  ואמר, "זה בסדר, אני מבוגר מספיק, כדי להבין מה קרה כעת, ולדעת שזה נבע מהחוסר שבו חיית עד עכשיו, חוץ מזה, היה מגניב לחוות אותך מגיעה לפורקן ", הוסיף בחיוך.

שכבנו כך בשקט, חבוקים, במשך זמן רב, לפני שאמרתי, "נשארת מגורה, אתה לא התפרקת, נכון?".

נכון, אני כנראה אצטרך ללכת לאמבטיה, להיעזר ביד שלי".

היססתי לרגע, הרי זה הבן שלי, "אולי תתחכך בי", הצעתי, בקול רועד.

"את בטוחה?".

לא יכולתי להביט בעיניו, "אני חושבת שאני בטוחה", לחשתי לתוך חזהו.

הוא לא ענה, קם מהמיטה והחל לפשוט את מכנסיו.

"מה אתה עושה?", נזעקתי.

"אני פושט את מכנסיי ואני רוצה שתפשטי את החצאית שלך, כך אוכל להתקרב ולהרגיש אותך, טוב יותר".

"לא הסרתי אותה קודם לכן, אז למה לי לפשוט אותה עכשיו?".

"אל תילחצי, נישאר בתחתונים, הרי ראיתי אותך בבגדים תחתונים", הסיר את מכנסיו ואת חולצתו, טיפס חזרה אל המיטה לידי, לבוש רק בתחתוני בוקסר קצרים, משך אותי אליו, נשכב בין רגלי, ידו בחגורת החצאית שלי, מחפש את האבזם.

"טיילר בבקשה, אל תעשה זאת, אל תפשוט מעלי את החצאית, יקירי בבקשה, לא ", ביקשתי, התחננתי.

הוא לא ענה, שיחרר את חגורתי, משך את החצאית, לא עשיתי דבר כדי לעצור אותו, להיפך, הרמתי את אגני, מקלה עליו.

הוא הוריד אותה בקלות, במורד ירכי, לשוקי, לקרסולי והחצאית על הרצפה.

"פסקי את הרגליים", אמר.

שוב, הבעתי התנגדות, "לא טיילור", אמרתי, אך שוב, לא התנגדתי פיזית והוא דחף בידיו את ירכי, פיסק אותם, נשכב ביניהן עלי, חשתי את הזקפה שלו לוחצת על פתח הנרתיק שלי, האזור היה עדיין רווי בנוזלי הגוף שלי, הרגשתי כאילו אין בינינו כלום, שום דבר שימנע ממנו להחליק לתוכי, פרט לתחתונים שלי ושלו..

הוא שכב עלי, משקל גופו על זרועותיו, זקפתו צמודה, לוחצת על ערוותי,  חזהו לוחץ קלות על שדי, הנתונים בחזייה, המכוסה עדיין בחולצה, משתפשף בהם, הביט ישר בעיניי, מניע את עצמו, קדימה ואחורה, תוך כדי לחיצת הזין המתוח שלו לתחתית בטני.

הפניתי את ראשי כדי לא להביט לתוך עיניו.

"את יודעת, את עדיין אישה מאוד יפה, לא מבין למה אבא לא התייחס אלייך כפי שמגיע לך", אמר, מצמיד את לחיו ללחיי, שפתיו נושקות לצווארי.

הוא נע על גופי בקצב יציב ואיטי, כשהפכתי את ראשי להביט בו, חשתי את גופי מתרומם כלפיו, כנגד רצוני, בזמן שדחף את זקפתו לגופי.

טיילר הרגיש את תנועת גופי, החליק את ידיו מתחת לכתפי, מצמיד את שדי אליו, " אני הולך לנשק אותך, בשפתיים".

"זה אסור", לחשתי שפתי רועדות, "אבל, גם אני רוצה בזה", לחשתי נבוכה, לא מאמינה למילים שיצאו מפי, לא יכולתי לעצור אותו, גם אם הייתי רוצה, ומי אמר שאני רוצה,

קירבתי את שפתי לשלו, "בבקשה, עשה זאת", המשכתי, שפתי רועדות בציפייה.

הנשיקה הראשונה שלו הייתה קצרה, לחץ קל על השפתיים, הנשיקה השנייה נמשכה  זמן רב יותר, התחלתי ליהנות ולהגיב בנשיקות משלי, בתחילה, ללא מגע ידיים, אבל, המשיכה הפיזית אליו, השתלטה עלי, הנחתי את ידי על כתפיו, עטפתי עם זרועותיי את צווארו, מושכת אותו אלי, מוחצת את שדי בחזהו.

"הסירי את החולצה ", אמר.

"אנחנו נסחפים, טיילר, אתה חושב שזה רעיון טוב?", עניתי, למרות שידעתי שבסופו של דבר היא תוסר.

"אין עלייך חצאית, לשם מה החולצה, את הרי לובשת חזייה, נכון?" אמר, ממשיך לנשקני, להרתיח את דמי.

החום ביננו הגיע לשיא, לא יכולנו ולא רצינו, לעצור, טיילר התבונן בי כשפרפתי את הכפתורים, לא הספקתי להסיר את החולצה, טיילר, פשוט פתח אותה לרווחה, מצמיד את חזהו, לשדי העטופים בחזייה, שנינו היינו בריגוש מיני, הוא מושפע מהמילים שלחש באזני, מהעובדה שאני חצי עירומה, צמודה לגופו, הביט בתחתוני, רואה את פס הרטיבות לאורך פתח נרתיקי, מעיד על ייחומי, הפשיל את תחתוניו, שפשף את הזין הפועם שלו בערוותי, מעל בד התחתונים הרטוב, מרעיד את דגדגני, מתקרב לפורקנו, נהם נהימה גרונית, והנוזל החם ניתז מאיברו, נוזל על שדי, בטני ותחתוני.

שניות אחדות אחריו, צעקתי גם אנוכי, כשחוויתי את האורגזמה השנייה שלי בתוך זמן קצר, גניחותיי וגניחותיו שוככים בהדרגה, טיילר מתגלגל ממני, משאיר את הנוזל החם,  זורם על ירכי.

שכבנו שותקים, מתאוששים מהחוויה, מהמאמץ ואולי גם מהמתח של כל היום.

המפגש המיני האינטנסיבי הזה, היה בשבילי חוויה עוצמתית, אינני זוכרת מפגש מיני כזה, בין בעלי לביני, שמי מאתנו התרגש בו כל כך.

קמתי מהמיטה, מודעת לעובדה שהיחסים ביננו, שעברו סערת טייפון, השתנו לתמיד, אולי אפילו לרעה.

חוששת מהעתיד, הבטתי בו, "אני נכנסת להתקלח, אתה,  בבקשה, תתקלח בחדר שלך, מה שקרה עכשיו  אסור שיקרה שוב", אמרתי לטיילר,

"את זאת את אומרת, לי יש דעה אחרת", ענה.

הזדעזעתי מדבריו ומיהרתי לתוך חדר האמבטיה.

בזמן שהתקלחתי, האיפוק שלי התנפץ, נשברתי, פרצתי  בבכי, בכי של צער על היותי מעכשיו אלמנה ובכי של תדהמה על המעשה שעשינו.

סיימתי להתקלח, התנגבתי לבשתי את כתונת הלילה ומעליה התעטפתי בחלוק, חזרתי לחדר השינה,  מופתעת לגלות שטיילר עדיין שוכב במיטתי, מאחר שהנחתי שיחזור לחדר שלו.

"ביקשתי ממך משהו", מלמלתי בקול רועד, על סף הבכי, "בבקשה ממך, טיילר".

טיילר קם ויצא בלי לומר מילה.

סגרתי את דלת חדר השינה, הסרתי מעלי את החלוק, טיפסתי למיטה, התכסיתי מעל לראשי בסמיכה, מנסה להתעלם מאירועי היום, אך בראשי מתרוצצות מחשבות, לא יודעת מה העתיד צופה לי, איך יהיו חיי שלי להבא, ללא בעל, ללא עבודה, ללא כישורים מיוחדים או ניסיון, מתגוררת עם בן שכנראה מתכוון לכפות עלי את רצונותיו, המיניים והאחרים.

עבר זמן, השינה ממני והלאה, לפתע נשמע רעש פתיחת הדלת, הסרתי את הסמיכה שעטפה את ראשי, והסתובבתי כדי לגעור בטיילר, לבקשו, שוב, לעזוב את החדר.

טיילר נכנס, נעמד למרגלות המיטה, עירום לגמרי, שיערו רטוב לאחר מקלחת, במרכז גופו זקפה מפוארת, מסתכל אלי.

עצם המראה שלו ,שלח צמרמורת לאורך עמוד השדרה שלי, השערות על עורפי סמרו, מבינה שאירועי הערב, עדיין לא הסתיימו, הוא התבונן בי, אני, לא שולטת במעשי, בניגוד להיגיון, דחפתי את השמיכות הצידה, התיישבתי במיטה,  הסרתי את כתפיות כתונת הלילה מכתפי, לצדדים, מניחה לה ליפול על מותני, חושפת את שדי, דחפתי את הסמיכה מעלי, נשכבתי על גבי, כמזמינה אותו אל מיטתי.

הוא שלח את שתי ידיו, אחז בשולי כותונת הלילה ומשך אותה,  מסיר אותה מעלי, מותיר אותי שוכבת על המיטה מולו, עירומה, ירכי פסוקות מעט.

הוא נכנס למיטה, נשכב על ידי, נשען על זרוע אחת, הרים את ידו השנייה, חפן את שדי החשוף , עיסה אותו, צבט את הפטמה, עבר לשד השני,  חזר על פעולתו, גרם לריגוש בחלצי.   שכבתי שם ללא תנועה, ידו של טיילר בחנה את שדי בקלילות, עיסה אותם, מעך אותם, גרם להם לרטוט, גם הפטמות קיבלו תשומת לב והזדקרו כמו שני יהלומים.

התבוננתי בו, מסכימה לכל מה שהוא עושה, הוא השתרע על גבו, עיניו עצומות, "נשקי אותי", אמר.

לא יכולתי וגם לא רציתי לסרב, רכנתי מעליו, שדיי נמעכו על חזהו, שפתינו נפגשו, זרועותינו חובקות  זו את זה, אבדנו בתוך עצמנו, מתעלמים מטאבו חברתי ודתי.

הוא תפס בשתי ידיו את אחורי, משך אותי מעלה, כדי שיוכל ללכוד את הפטמה שלי בפיו, מצץ את האחת ואז השנייה, לסירוגין, בידי ליטפתי את ראשו.

"יש לך שדיים יפים, הפטמות נפלאות, אני לא יכול להפסיק למצוץ אותם" אמר.

רכונה מעליו, חשופה, עירומה, הוא הסתכל עלי ואמר, "את פשוט מדהימה!, את האישה הכי נשית שראיתי מימי!"

"אתה מתוק, אבל טיפשה אני לא, וגם לא עיוורת, אני מודעת לכל הפגמים הקטנים בי, אף פעם לא הייתי מהמדהימות האלו שעוברות מולך ברחוב לבושה

בכלום ושום דבר, ואתה מזיל ריר."

"לא", גער בי, "אני מתכוון לזה שאני מסתכל עלייך ומבין פתאום שכשאלוהים ברא את האישה, לאחת כמוך הוא התכוון באמת, אם הייתי יודע קודם שאת כזאת סקסית, הייתי…" הוא הניח לשארית המשפט לגווע בחלל, מבין מה אמר, הביט בי,  "אני מתכוון לזה, טמבלית, מתכוון לזה באמת!, אבל את עדיין רואה בי ילד!"

תפסתי את ראשו בשתי ידיי, מכריחה אותו להביט בי, "אני מסתכלת עליך ורואה את הגבר הכי יפה שראיתי מימי, הגבר הכי מדהים שראיתי מימי, הצירוף המושלם שיש בך של עדינות ורוך עם קשיחות ואהבה ו…", לא יכולתי להמשיך, נתתי לעיניי להעביר את מה שניסיתי לומר, מקווה שיבין, שיראה בהן את מה שלא יכולתי להגיד, בלעתי רוק, "אני רואה בך את הגבר האידאלי להיכנס אתו למיטה!, להתעלס עימו".

הוא חיבק אותי, מבין את משמעות דבריי, "אני שמח לשמוע את זה, עכשיו תרפי ותני לי לגרום לך הנאה".

הנחתי לו להדוף אותי בעדינות חזרה על גבי, ידי נשלחו אל חלציו, אך הוא הסיר אותן משם, לא מניח לי לגעת באיברו, מניע בראשו, מסמן לי ללא מילים, שקודם אני…

הוא התחיל מחדש מנשק, מלטף, מלקק, מוצץ, כל גופי נמלא מגע, כל עצב נפתח לקראתו.

לא ידעתי אפילו כמה זמן זה נמשך אבל בערתי, מיצים נזלו ממני מרטיבים את הסדין, רציתי אותו בפנים, בתוכי, אבל הוא, בכוונה, פוסח כל פעם מחדש על הפתח שלי.

חשתי באורגזמה מתגברת בתוכי, הרגשתי שאם הוא לא מכניס את הזין שלו לתוכי, או  לפחות מכניס אצבע, אני מתפוצצת! קולי הפך לתחנונים, "תן לי אותו.. בבקשה, תכנס לתוכי את הזין שלך, אני רוצה להרגיש אותו בפנים! אני צריכה אותך בתוכי, בבקשה יקירי!", קראתי.

הוא, עדיין עם החיוך הזדוני שלו, יורד למטה, מפריד בזהירות את שפתי ערוותי, כמעט ולא נוגע, לשונו נשלחה אל הדגדגן, מלקקת בעדינות, גופי זינק, נרעד מעוצמת התחושה, הוא שלח אצבע ארוכה אל תוך הנרתיק, מכניס ומוציא, מצרף אליה עוד אחת ועוד אחת, לשונו לא עוזבת את הדגדגן, סובבת אותו, מלקקת, אצבע נוספת מטיילת למטה, אל עבר נקב ישבני, מלטפת, חוזרת לעבר נרתיקי, מתלחלחת מהנוזלים המטפטפים ממני.

לא יכולתי להתאפק יותר, ההתפוצצות באה מכל כך הרבה כיוונים בבת אחת, הרגשתי טסה, כמו על טיל בדרך לירח, הוא לא הפסיק, לא מניח לי לנוח, בונה ומביא אותי מחדש לאורגזמה שניה ברצף, ידו האחת מאיצה את הקצב, קודחת בתוך מערתי, לא מרפה, ציפורניי ננעצו בגבו, מחפשות אחיזה מול כל התחושות האלו…

אצבעות ידו השנייה מעסות את חריץ ישבני, אצבעו האמצעית ציירה עיגול מסביב לפי הטבעת ובאבחה אחת חדרה לתוכו והוא לוחש לאוזני, "תגידי לי אם אני מכאיב לך, אז אפסיק".

" אל תפסיק, אלוהים, תכאיב כמה שאתה רוצה, רק אל תפסיק", זעקתי, הוא הגביר את הקצב בשתי ידיו, מטלטל את גופי על המיטה, הרגשתי את הפורקן מציף את כולי, נוזלי פורקני נבעו מתוכי, מרטיבים את אצבעותיו ואז זה הגיע, רעדה שהחלה בתוכי והתפשטה בכל גופי, אגני התרומם, "ככןןןן, אני מתה, עוווד,  אל תפסיק," זעקתי וצנחתי, ללא נשימה על המזרון.

נרגעתי, בלי לחשוב שוב, החלקתי לאורך גופו, דוחפת אותו לשכב אחורה, הצמדתי את שפתי לאברו, החלקתי אותו פנימה לתוך פי, כל כך טעים לחיכי, התפעלתי מהיופי של הזין שלו, הידקתי יד אחת אל אשכיו, מלטפת ולוחצת, יד שניה החליקה במורד גבו, אל חור הישבן שלו, הכנסתי לתוכו את אצבעי, לאט, לאט, כל לחיצה עוד קצת.

הוא שכב, מלטף את ראשי, לא דוחף ולא מצמיד אותי אליו, כדי לא לחנוק אותי.

מצצתי וליקקתי את הזין המתוח שלו,  חשתי בריגושו מתגבר, 'הוא עומד לגמור לי בפה', הבנתי, נזכרתי בפעמים שסירבתי לבלוע, שסירבתי להניח לבעלי לגמור לי בפה, אבל אז טיילור התחיל לגמור ואני ליקקתי ומצצתי ובלעתי כל טיפה, נהנית מהטעם החדש, מהמרקם, מתמכרת לריח, לא רציתי להפסיק.

לאחר מספר דקות, כאילו מתחרטת, קמתי אחזתי בכתונת הלילה, לבשתי אותה ונשכבתי חזרה על המיטה, לצידו של טיילור.

שכבנו על הגב שנינו, זה לצד זו, שותקים, לפתע הציפו דמעות את עיני ויבבות נפלטו מפי.

"ומה עכשיו, למה עכשיו את בוכה?", שאל.

"אנחנו מטומטמים, מה עשינו?, אני לא יודעת אם להצטער או להשלים עם זה, מה יהיה עם שנינו, מה צופן העתיד לי, לנו".

"טוב, אני בדיוק חושב על זה, ממש עכשיו.

"נו?, יש לך איזה רעיון", שאלתי בסקרנות.

"יש לי, אבל זה בתנאי שאת תהיי מוכנה לעשות שינויים קיצוניים בחייך".

"איזה מין שינויים?"

"אני מניח שאת מודאגת משני דברים, האחד, לגבי עתידך, חוששת מהרגע שאעזוב את הבית ותישארי לבדך, בודדה, עם דאגות פרנסה,  השני, מה תהיינה ההשלכות של מעשינו בשעות האחרונות.

אז אני ארגיע אותך, אני הרי אוהב אותך ולעולם לא אזנח אותך, ברור לי, שאת מה שעשינו שנינו, אי אפשר לבטל ולכן את דואגת מההשלכות של המעשה, אז מה דעתך, על פתרון אחד, לשתי השאלות.

לעולם לא ניפרד, אגור עמך, אדאג לכל צרכייך, בציבור נתנהג כאימא ובן, אבל באופן פרטי, בתוך הבית, נחיה כגבר ואשה, עם כל מה שמשתמע מכך, נישן באותה מיטה, נעשה סקס כמו כל גבר ואישה, את תהיי האישה שלי, עקרת הבית הפרטית שלי, מה דעתך? ".

לא יכולתי להאמין למשמע אוזני, הצעתו נשמעה קיצונית, להפוך לאישה שלו, פירושו, לחיות עימו בחטא, ביחסים שהם טאבו, אולי הוא יהיה מוכן להתפשר?.

כרכתי את ידי סביב חזהו, נשקתי לכתפו, "יקירי, זה נשמע מפתה, אבל זהו גילוי עריות, זה לא חוקי, לא מוסרי  ולא נראה לי נכון, שנמשיך את היחסים הללו", אמרתי, "פרט לכך, הרי יגיע הרגע שתרצה להקים משפחה משלך, עם אישה צעירה ממני, ומי ידאג לי כשזה יקרה?".

"לגבי גילוי עריות, אני יודע שזה טאבו חברתי, אבל, מי נפגע מזה?, אם זה בהסכמת שנינו, מה זה עינינו של איש?, שאנחנו מקיימים יחסי אישות, בעיקר כשאיננו מתכוונים לגלות זאת בפרהסיה?.

לגבי משפחה, נכון, יש להניח שיגיע הזמן שארצה בזה, ארצה ילדים משלי, אבל אין זאת אומרת שכשזה יקרה אני אפרד ממך, מקומך תמיד יהיה עימי, לסובבים אותנו תהיי אימי ובמסגרת הסוד הפרטי שלנו, גם המאהבת שלי.

טיילר דיבר בהיגיון אכזרי, בטח לא היגיון מקובל, אבל תשובתו מצאה אוזן קשבת בפנטזיה שלי.

"יקירי, אני אוהבת אותך יותר מהחיים עצמם, זה הרי ברור לך.  מה שקרה בשעות האחרונות, לא היה קורה, אם הייתי מתנגדת לכך, אם לא הייתי רוצה בעצמי, שתישאר בחדר השינה, תשכב לידי ושנעשה את מה שעשינו.   אבל, אולי תסכים שיחסי המין, יישארו כפי שהיו עד כה, שלא יגיעו לחדירה מלאה, שחטאנו לא יהיו מוחלט כל כך".

טיילר חייך, הביט בי ישר בעיניים, "אני אהיה בוטה, מה שאני רוצה, הוא להיות הגבר שלך, לחיות ולישון איתך. אני רוצה שגופך יהיה שלי, אני רוצה לשכב איתך, לזיין אותך, את הכוס שלך, אני רוצה לגמור בתוך הפה שלך, לחדור לתוך התחת שלך, להתיז את פורקני על גופך,  בקיצור, אני רוצה לחיות איתך, ללא כל מגבלות ואיסורים ".

לא ידעתי אייך להגיב על שפתו הגסה, אם כי, לא הייתי מזועזעת כפי שחשבתי שאהיה, " מה עוד, בנוסף ליחסי מין, אתה מצפה ממני?, מהקשר המוזר שיהיה ביננו?".

"חיי זוגיות, תמשיכי לנהל את הבית עבור שנינו, תדאגי לי כפי שדואגת אישה לבעלה או לבנה, יחסי אלייך, יהיה יחס של בעל לאשתו, אדאג לכלכלת הבית כפי שמצופה, אכבד ואוהב אותך תמיד, כפי שאהבתי אותך עד כה, כאימא שילדה וגידלה אותי ומעתה גם באהבה של גבר לאישה שלו", הוא הביט בעיני, "האישה הפרטית שלי כל זמן שזה יתאים לשנינו".

"אתה מתכוון לומר, הזונה הפרטית שלי, נכון?".

הוא הביט בי, "כן, את צודקת, במיטה אני רוצה אותך זונה, אבל פרטית , שלי בלבד".

שכבתי על גבי, מביטה אל התקרה, כאילו שוקלת את הצעתו, כאילו מנסה להחליט מה לעשות, אבל, במעמקי ליבי, צחקתי על עצמי, שכן החלטתי כבר, שאני רוצה להישאר עם טיילור, בכל תנאי.

טיילר התהפך על צדו, זרועו נתמכת במרפקו המונח על הכר, לחיו נחה על ידו, מתבונן בי, כממתין לתשובתי.

התרוממתי, התיישבתי על המיטה, הרמתי את כתונת הלילה, פושטת אותה שוב, מטילה אותה לרצפה, נשכבת חזרה עירומה, מתגלגלת על צדי, התקרבתי אליו, עד שפנינו כמעט נגעו, העברתי את רגלי מעל גופו, הנחתי את ראשי בשקע צווארו, נשקתי לו ועצמתי את עיני, מביעה בכך את החלטתי והסכמתי, כשמוחי רגוע וליבי מלא אהבה.

זו הייתה הפעם הראשונה, מזה שנים, שנחתי עירומה, רגועה ומסופקת, בזרועותיו של גבר שידע אותי, שאהבתי אותו והוא אותי.

הבנתי את מהות מערכת היחסים, שטיילר הציע, שתהיה ביננו, את הסיכונים שאנחנו לוקחים, אבל החלטתי שלא אכפת לי.

כנראה נרדמנו כשאנו צמודים גוף אל גוף, התעוררתי, חשה בידו המלטפת את אחורי, אצבעותיו עוברות בחריץ ישבני, מנקב עכוזי ועד לערוותי וחוזרות, מעבירות בגופי זרמים של ריגוש.

ידי עדיין מחבקת את חזהו, הידקתי את חיבוקי חיבקתי אותו חזרה, מועכת את שדי על חזהו, פטמותיי הזדקרו, הוא נשק למצחי, משתהה רק לרגע להביט בעיני ואז נושק לשפתיי, טבעתי בתוך הרכות שלו, נלחמת בפחד ומצד שני, נכנעת לתשוקה.

הנשיקה הפכה סוערת, משכה את שנינו למערבולת של יצרים, כאילו החלטנו יחד לשכוח את הכול ולזרום עם התחושות, עם הגוף שלנו שפתאום גילה תחושות חדשות.

הוא כמעט ולא הסיר את שפתיו ממני, מנשק כל חלקת עור בגופי העירום, מלקק ומוצץ, עיני עצומות, מתמכרת למגעו, לשפתיו שעל שדי, לידיו שעל בטני, מלטפות, מעסות, יורדות לערוותי, ליטפתי את חזהו, מצצתי את פטמותיו.

אצבעותיו בתוך נרתיקי, חוקרות את מעמקי גופי, רטובות מנוזלי תאוותי, השופעים ללא הפסקה,  מעולם לא הייתי מאמינה שלגבר כל שהוא, תהייה השפעה מעוררת, עוצמתית כל כך, עלי, בוודאי לא הבן שלי.

שכבתי עירומה בזרועותיו, שפתינו נעולות יחד, שדי מעוכים על חזהו, איבדתי את תחושת האשמה והמבוכה, ידי לוחצות ומעסות את הזין של טיילר, ואצבעותיו, שבתוכי, נעות קדימה ואחורה, מרגישה שדעתי תיטרף עלי, אם טיילר לא יכניס את איברו המתוח לתוכי, לאהוב אותי, כפי שיש לאהוב אישה.

"בוא יקירי, אני חייבת אותך בתוכי, בבקשה, לא רק עם האצבעות, אני מתחרטת, אני כמהה לחדירה, אני רוצה את הדבר האמיתי, אני מוכנה, בבקשה, תן לי אותו, תכניס לתוכי את הזין היפה שלך" ביקשתי.

הוא כיסה אותי בגופו, רגליו בין רגלי, יכולתי להרגיש שהוא מוכן, איברו היה מתוח וחם, לוחץ על ערוותי.

הוא התרומם, כיוון את המוט הזקוף, הרגשתי את טיילר חודר לתוכי, עד היום, כמעט שכחתי איך זה מרגיש, כשגבר עושה איתי אהבה, וזה לא היה סתם גבר רגיל, ואיזה גבר הוא היה!!

בהתחלה הוא היה עדין, עדיין חושש, "חזק יותר, אהובי", צעקתי בסערת רגשותיי, "הכי חזק שאתה יכול".

הוא הפסיק לחשוש, נעשה חזק יותר ויותר, מגביר את מהירותו, חודר לתוכי עם הזין האהוב שלו, מגיע עד הרחם שלי, המקום בו הוא נוצר.

הייתי קרובה, רועדת בכל גופי, חיבקתי אותו חזק בידי, רגליי מחבקות את גבו, שומרות את הזין שלו בתוכי, מוחצת את שפתיו בשפתי, הייתי על סף הטירוף, מבקשת ממנו לזיין אותי יותר חזק, ואז היא הכתה בי, האורגזמה האלימה ביותר שחוויתי מימי, אבל הוא המשיך, התחננתי בפניו שיעצור, שאינני מסוגלת יותר, אבל הוא פשוט המשיך לקדוח בתוכי, נוהם בכל פעם שגופו מתרסק על שלי , הרגשתי את האורגזמה השנייה נוצרת בתוכי, לא הייתי מסוגלת להתנגד לעוצמה כזו בתוכי, צרחתי עליו כשהתחלתי לחוות את תחילתה של אורגזמה שנייה, " זיין אותי, זיין את אימא שלך, הו אלוהים, אתה הורג אותי, אל תפסיק, תמשיך, דחוף לי את הזין שלך חזק יותר, אני מתתהה!!.

הוא המשיך, קודח בתוכי עם המקדח הגדול שלו, מרים אותי לקראת האורגזמה החזקה, השנייה והיא הגיעה, מכה בי ואני פשוט … טוב, אני לא יודעת מה הייתי, חוץ מאשר לא יכולתי לדבר.

כשהאורגזמה מרעידה את גופי, מנרתיקי נובעים נוזלים, חשתי בטיילר עוצר את תנועותיו, מפיו יצאה צעקת פורקן, והרגשתי בתוכי נוזל חם שממלא אותי,  שומעת את נשימתו הכבדה, הוא התמוטט עלי, ראשו בין שדי והוא מוצץ את פטמתי, כאילו מנסה לשאוב חמצן משם, מתאושש.

חיבקתי אותו בזרועותיי, יכולתי לחוש את גבריותו עדיין בתוכי, בהדרגה חומקת ממני, נוזל הזרע שלו זורם בין ירכי, גופו נרגע בהדרגה, נעשה כבד מדי עלי, גלגלתי אותו מעלי, אבל גופותינו נשארו צמודים, במיוחד שפתיו על שדי.

" אז מה החלטת?", שאל טיילר, בחיוך.

האירועים התרחשו מהר מדי, רק לפני כמה שעות, קברתי את בעלי, אביו של טיילר, עכשיו הבן שלי, מציע לי להיות סוכנת הבית והזונה הפרטית שלו.

לא עניתי מיד, שכבתי על גבי, עיני עצומות, כאילו מהרהרת בהצעתו המוזרה והמפתה של טיילר, שהרי בסתר ליבי, ידעתי מה תהיה התשובה.

הסכמתי להצעה ואהבתי אותה.

"אני חייבת לחשוב על זה", עניתי מחייכת, "בוא נלך להתקלח".

טיפסתי מהמיטה, נוטלת את החלוק, מתכוונת להתעטף בו, 'למה את רוצה להתכסות', שאלתי את עצמי, צחקקתי לעצמי, משליכה אותו לרצפה.

עמדנו שנינו במקלחת, המים זורמים מעלינו, טיילר היה מאחורי, ידיו חובקות אותי, מעסות את שדי, הזין שלו תקוע בין שתי חלקי ישבני, מטריף את דעתי, הוא הניע את ידיו, סבן ושטף את גופי, מתרכז  בשדיים שלי, יורד על בטני, מסבן ושוטף את ערוותי, ירד על ברכיו, פניו בתוך אחורי, לשונו מלקקת את פי הטבעת.

"טיילור, אאווחח, מה אתה עושה לי??", מלמלתי.

הוא לחץ בידו על גבי, כופף אותי מעט והגיע עם לשונו עד לערוותי, חשתי את עצמי מרחפת, מעולם לא ליקק אותי גבר במקומות אלה ובטח לא מהזווית הזו.

לשונו רקדה על הדגדגן הנפוח, רגלי רעדו, כמעט והתמוטטי, הוא  חזר ועמד, סובב אותי אליו, נצמדנו, שפתינו נדבקות, מוצצים אחד את נשמת השנייה.

סיימנו להתקלח, ייבשנו זה את זו, אני הרגשתי את מערתי שוב רטובה ומטפטפת, הוא נטל את ידי, הוביל אותי, ללא כל התנגדות מצידי, חזרה לחדר השינה, השכיב אותי על הגב, פיסק את רגלי, נשכב ביניהן, פיו על משולש ערוותי, אצבעותיו הסיטו את שערותי,  לשונו התנפלה על דגדגני, מלקקת אותו כאילי מדובר בכדור גלידה טעימה.

"טיילור, יקירי, אתה לא חייב לעשות לי את זה, אף פעם לא עשו לי את זה", לחשתי, קולי נשנק, הייתי מיוחמת ונבוכה, עד היום לא ידעתי איזה הנאה עצומה יש בזה.

"אני לא חייב, אני רוצה" שתי אצבעות חדרו לנרתיקי, מגרות נקודה פנימית, שלא ידעתי על קיומה.

טיילר העביר את לשונו לאורך חריץ ערוותי, חוזר אל הדגדגן שלי, לופת אותו בשפתיו למציצה, מעביר בגופי זרמי חשמל וגורם שוב לנוזלים לנבוע מתוך נרתיקי,

מעשיו של בני, מאהבי, העלו בגופי ריגושים שלא הכרתי, נהנית מלשונו ואצבעותיו, המרתיחים את דמי בתחושות שלא ידעתי שהן קיימות, "הו טיילר, יקירי,  לא ידעתי שזה יכול להיות כך, מה החמצתי בחיים שלי, יש לי עוד הרבה ללמוד ממך", יבבתי, אגן ירכי רוטט,  עיני עצומות, מוחי בעולם אחר.

הרגשתי בפורקני מגיע שוב, אגני נמתח, נוזלים שפעו מתוך נרתיקי, פיו המשיך לענג את ערוותי, מכת הברק הכתה בי, מביאה עלי את פורקני, מוציאה זעקה חנוקה ממעמקי גרוני.

שכבתי על גבי, ידי חובקות את גופו של טיילר, ראשו בין שדי, פטמה בין שניו, נושך אותה, מכאיב לי ואני מתענגת, מרגישה ברקיע השביעי, יודעת שאסכים לכל תנאי שידרוש ממני טיילר, ובלבד שלא יעזבני, שימשיך לעשות בגופי כרצונו.

אינני יודעת איך יתנהלו את חיינו בעתיד, איך נגדיר את עצמנו בפני החברה, מה ידרוש ממני טיילור, ברור לי שאציית לכל, באהבה, יודעת שחיי עימו לא יהיו רגילים ולא קלים, לא יודעת כמה זמן תימשך מערכת היחסים הזו, אבל מתכוונת ליהנות ממנה ולחיות אותה, ככל שתינתן לי, כי אלה הם החיים המשותפים שהוא הציע ואני הסכמתי, באהבה.

 

סוף

Loading

מחשבה 1 על “ההלוויה”

  1. אתה אלוףףףף!!!
    כותב כל כך טוב ובאופן מגרה שאי אפשר להפסיק לקרוא.

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן