הדוגמן – חלק רביעי ואחרון

לתחילת הסיפור, לחלק ב', לחלק ג'

התעוררתי ביקיצה טבעית.

השעה הייתה 7:30.

הדוגמן ששכב לצידי צריך להיות בכיתה בתשע.

התבוננתי בו. הוא היה עם גבו אליי.

השמיכה נחה חצי עליי וחצי על הכתף השמאלי של איתן.

גבו היה חשוף וכך גם השאר.

עיניי טיילו לאורך גופו המושלם. התחת החטוב הזה והרגליים השעירות קלות אחחח לאכול אותו…

קמתי עירום לחדר המקלחת, צחצחתי שיניים והפעלתי את מכונת הקפה.

חזרתי לסלון ובזווית העין ראיתי את איתן חוזר לשכב על הגב, יוצר אוהל קטן באמצע השמיכה.

לא התאפקתי יותר וחזרתי למיטה בשקט, מוריד ממנו את השמיכה בעדינות.

מסניף את ריח גופו המרענן. ריח גוף נעים לאחר מקלחת.

התחלתי ללטף אותו קלות. רגליים, ירכיים, זין, בטן, בית שחי, צוואר.

מעביר את הידיים מלמטה ללמעלה וחוזר חלילה, לא יודע תחושת שובע.

ממולל קלות את השערות הקצרות בבית שחיו.

בשלב הזה איתן כבר היה ער לגמרי, מחייך חיוך ישנוני כובש שגורם לך להתאהב בשניה.

"בוקר טוב יפה שלי" אמרתי ונישקתי את הזין העומד.

"ב..בוקר טוב" ענה ופיהק בפה ענק, משחרר לאוויר העולם את הבל הפה שלו.

אחרי מס' נשיקות מחרמנות שגרמו לו לקפוץ ולנוע באי נוחות במיטה, התחלתי לרדת לו, מנצל את זקפת הבוקר.

נהניתי לשמוע את הגניחות השקטות שלו, שהיו בשבילי כמו מוזיקה לאוזניים.

שכחתי מהקפה שנשרף, שכחתי מהכל.

חדר השינה התמלא בארומה של אספרסו.

הגברתי את קצב המציצה, שתיתי את הפריקאם כמו מטייל מיובש במדבר ששכח להביא איתו מספיק מים.

הכל נהיה סוער מרגע לרגע, תפסתי לו בירכיים והרמתי את רגליו כמעט עד למאחורי ראשו.

החור הוורוד שלו נגלה אליי ופצחתי בסדרת ליקוקים.

זה היה יותר מדי בשביל איתן ונראה שהעייפות שלו עפה מהחלון.

הגניחות שלו התגברו ממש, הייתי משוכנע שהשכנים שומעים.

שאבתי את החור שלו, משתמש בהמון רוק. מקפיד לא להזניח את הזין שזכה גם הוא ליחס חם…

"תגמור!" התחלתי לצוות עליו. "תגמור ילד" הוספתי.

איתן שכב על המיטה כולו מזיע, מגלגל את עיניו ומתנשף. נראה היה שהוא קרוב.

"תגמור ילד יפה" אמרתי בשלישית תוך כדי שאני מביא לו ביד.

"כן עידודי זה יוצאאאאא" הוא צועק ומטחים של שפיך עפו לכל כיוון.

פתחתי את פי והבטתי בעיניים הגדולות שלו בזמן שאני בולע חלק מהזרע שלו.

סחטתי אותו עד תום, גורם לו לרעוד רעידות לא רצוניות. המיטה הייתה מלאה מים.

שלחתי אותו להתקלח והכנתי קפה מחדש.

בינתיים גם הוצאתי לו את הבגדים מהמייבש, נותן לו זמן להתלבש.

בשמונה וחצי נפרדנו בנשיקה סוערת בכניסה.

ליוויתי אותו במבטי עד שהוא נעלם.

נעלתי את הדלת, התיישבתי עירום מול המחשב ופתחתי את הקבצים מהמצלמה.

הייתי מחורמן ממקודם כי לא גמרתי והזזתי את ציר הזמן לאתמול – הרגע שאיתן מתקרב למיטה מהמקלחת.

התמקדתי על הפריים בזום אין, בולע בעיניי את גופו היפה והרטוב מהמקלחת.

לחצתי פליי, נטלתי שפופרת קרם ידיים וסחטתי אותה לתוך גרב מלוכלכת.

הלבשתי את הזין בגרב ונשכבתי על המיטה.

הנעתי את ידי באיטיות, נזהר שלא לגמור מוקדם מדי למרות שכבר ממש הייתי בשיא.

הייתי מחורמן באופן קיצוני ועם כאב ביצים קל.

כיפת הזין שלי החליפה צבעים בין אדום לכחול.

הפסקתי לרגע, מתנשף כולי.

במסך מולי איתן מנסה לשבת לי על הזין ומעווה את פרצופו בכאב.

ברגע שהצליח והתחיל לרכב עליי באיטיות הרשתי לעצמי להניע שוב את היד.

התפוצצתי. 

יצאה ממני כמות לא הגיונית.

לא תקין אפילו הייתי אומר.

החדר קיבל ריח חריף של שפיך בניחוח וניל.

הסרט המשיך לרוץ.

איתן מתנועע עליי בתשוקה ובמהירות גוברת.

מבט של רעב בעיניים בעיניו.

רעב למין.

רעב שלא נגמר, בלתי מסופק.

החדר התמלא בגניחות של שנינו.

התחלתי בעצמי לגנוח גם.

קולט איך אני מתגעגע לתחת שלו שהיה פה רק לפני חצי שעה.

אני פשוט לא מצליח להפסיק לחשוב עליו.

הוא כל מה שיש לי.

והוא בסה"כ ילד.

"זה דפוק", אני חושב לעצמי. "אני דפוק."

אני קם מהמיטה המלוכלכת עם המצעים שעדיין לא החלפתי, אני לא טורח לנקות את היד שלי ולוקח איתי את העכבר האופטי.

אני מריץ לקטע של הבוקר, מביט בעצמי חצי מחרמן את איתן חצי מעיר אותו.

אני נראה שם מצחיק ואני צוחק במבוכה בזמן שהיד שלי חוזרת ללטף את הזין שנעמד כאילו לא השפריץ את החיים שלי החוצה לפני שלוש דקות.

החדר נהיה חם ומגעיל, אני מדליק את המזגן בניסיון להקפיא אותו.

 

הסרט מגיע לנקודה בה אני מרכין את הראש ומוצץ לאיתן.

אני מתחיל להניע את היד קצת יותר מהר, אני ממקד את המצלמה בפנים של איתן, באגלי הזיעה, בעיניים העצומות, בפה הפתוח…

אני כ"כ קרוב.

כשהגיע הסצנה עם הרימינג פשוט ויתרתי ויריתי שוב לכל עבר.

"תגמור!" אני שומע את עצמי אומר.

"תגמור ילד" אני אומר שוב בסרט.

"אני גומר אני גומר לעזעזאל.." אני עונה לעצמי בזמן שאני מתמלא שוב בשפיך.

איתן באותן רגעים גומר והשפיך ממלא לי את הפה.

אני מרגיש שאני מתחיל להשתגע.

זה יותר מדי.

חולשה שוטפת אותי ומתחיל לי כאב עמום בחזה.

"אולי אני עובר התקף לב?", אני חושב לעצמי בהיסטריה.

רק זה חסר לי עכשיו, שימצאו אותי מת בזוהמה של עצמי (ושל איתן) מול סרט פורנו בכיכובנו.

אני מתמקד בלנשום ולהירגע, לחזור לדופק סדיר.

החדר לאט לאט מפסיק להסתובב, איתן קם מהמיטה עם הגב אליי והמצלמה קולטת את הפלחים החטובים והחצופים שלו נעים מצד לצד כשהוא הולך לחדר המקלחת.

אני יכול לעשות זום אין ואאוט על הכל, להגביר, להנמיך, לערוך את זה בצורה שאני רוצה…

אני יכול לעשות הכל.

"זה ז ה ב", אני חושב לעצמי.

זה מטורף לגמרי.

אם אני מעלה את זה לאתר פורנו (מספיק אחד פופולרי), זה יתפוצץ.

אנשים ישתגעו.

מספיק שהם יראו רק את הגרסה הקצרה, האצבעות שלהם יקלידו מעצמן פרטי אשראי כדי לרכוש את הסרט המלא.

חלקן גם בטח יקליטו מסך ויורידו את זה למחשב ויעלו מחדש…

המון אנשים הולכים להכיר את איתן.

עצמתי עיניים ודמיינתי לעצמי אנשים מבוגרים, סבים לנכדים, מפורסמים, פוליטקאים, עורכי דין, רופאים, ומי לא…

כולם יושבים בסתר בחדר קטן. צופים בסרט בהלם, חיוך מסופק עולה על שפתיהם, יד נשלחת לאיזור החלציים, כפתורי ג'ינס\רוכסן מכנס נפתח…

נקניק נשלף החוצה באבחה אחת, יד רועדת ומיובלת משפשפת במרץ, כתמי זרע נספגים לתוך נייר טישיו.

הם מסריחים מזיעה ומפחד שיתפסו אותם בשעת מעשה, הם ממהרים להתנקות ולסגור את המחשב לא לפני שהם מעלימים ראיות מפלילות.

התעוררתי מהחיזיון בלהות הזה.

צעדתי ברגליים כושלות למקלחת וביליתי שם נצח, מנסה לנקות את עצמי מבפנים ומבחוץ.

מאוחר יותר ניקיתי את כל הבית.

חזרתי להרגיש הרבה יותר טוב וישבתי עם קפה וארוחת בוקר.

ואז חזרתי למחשב, ערכתי את החומר כמו אלוף.

יצא לי פאקינג מאסטרפיס.

הסרט מתחיל מהנקודה שאיתן יושב על הספה אמש ועד הרגע שהוא עוזב את הבית.

הסאונד צלול ומדויק, האיכות 1080P, הסצנות חתוכות וערוכות ברמה של הוליווד, הזום אין ואאוט משתלבים בסרט באופן טבעי ומחרמן ברמה שרציתי להרביץ לעצמי.

יצא לי מוצר ברמת גימור מושלמת.

שעה ועשרים של פורנו ישראלי ומשובח. רמה שלא נראתה כאן בארץ.

הסקס במקלחת יצטרך להישאר בזכרוני מסיבות מובנות.

שמרתי הכל, גם את הסצנות החתוכות.

סימסתי לאיתן.

הווי נשאר אפור.

הוא לא ענה גם למחרת, בדקתי בדאגה את הנראה לאחרונה ונרגעתי כשראיתי שהיה מחובר לא מזמן.

החלטתי להניח לו.

היה לנו כמעט 24 שעות שבהן היינו אחד בתוך התחת של השני תרתי משמע.

רק שלתחת שלי הוא לא ייכנס.

למעשה, אף אחד לא נכנס עד היום.

אולי זה ישתנה מתישהו.

ועם המחשבות האלה פרשתי לישון.

למחרת בצהריים נשמע צליל של הודעה.

פתחתי.

תמונה של צו גיוס קיבלה את פניי.

התאריך הראה שזה בעוד שבוע.

זה תפס אותי לא מוכן כי זכרתי משהו שהוא דיבר על דח"ש ומכינה…

שאלתי אותו על זה.

הוא החליט שהוא לא רוצה לבזבז זמן ומצד שני הוא מבואס. הוא הוסיף אימוג'י בוכה.

"זה היה צריך להגיע מתישהו", כתבתי לו. "לא נורא, זה שלב בחיים וזה גם עובר. תבוא היום, מבטיח לעשות לך גוד טיים וגם לעשות אותך.." הוספתי סמיילי קורץ.

זה ממש הצחיק אותו.

"אני אבוא" הוא כתב והוסיף ❣️

באותו רגע רצתי לסופר ופשוט זרקתי לעגלה את כל מה שראיתי.

לא חיכיתי לשמוע את המחיר פשוט שילמתי והתעופפתי לבית.

סידרתי את הבית, ניתקתי את המצלמות והמיקרופונים.

רציתי שזה יהיה הרגע שלנו.

ויש אחרון ו…דפיקה בדלת.

החתיך שלי חזר בבגדים קצרים מאימון כדורסל, מעט מזיע.

הוא נכנס בחיוך קורן, זרק את התיק לרצפה קפץ עליי ודפק לי צרפתית בפה.

מעט מופתע אך מרוגש נעניתי לחיזור שלו, פתחתי את הפה ובלעתי אותו.

התנשקנו כמה דקות ארוכות כשאני תופס אותו מהמותניים ורגליו נכרכות סביבי.

הוא העיף את הנעלי ספורט מעליו, וכרך את ידיו סביב העורף שלי.

כל הזמן הזה לא הפסקנו להתנשק, גיששתי את דרכנו לחדר ומשם למיטה הגדולה שלי.

כשהגענו הוא התנתק ממני ונשכב על הבטן.

הוא סובב את ראשו לאחור והביט בי בזמן שהוא מנדנד את רגליו בשובבות למעלה ולמטה.

"בוא ותזיין אותי". אמר בקול מפתה.

"איתן חיים שלי אתה מזיע ו…"

"לא אכפת לי. סתום את הפה ובוא תזיין אותי!"

לא ראיתי עוד סיבה להתנגד. הבחור חרמן.

פשטתי מעליי את המכנס, קילפתי ממנו את הבגדים הרטובים ואת הגרביים, נשקתי לכפות רגליו וליקקתי את אצבעותיו.

מסניף את ריח הזיעה והלכלוך שעלה מהן.

הוא התחיל לצעוק עלי שהוא חסר סבלנות ושאכנס כבר.

לא המתנתי יותר והחלקתי לתוכו בקלילות.

הזיעה עזרה לסיכוך.

החור שלו קיבל אותי יפה.

התחושה הייתה חמימה ודביקה, מציקה ומלוכלכת.

כיביתי את המוח שלי בכל מה שקשור להיגיינה שלו ופשוט בעלתי אותו כמו חיה.

דפקתי אות חזק, פנימה והחוצה, פנימה והחוצה, המיטה רעדה והחדר התמלא בבליל קולות של מיטה חורקת, רעשי דפיקה, והגניחות שלנו. 

איתן הטלטל תחתיי כמו בובה וגנח כמו זונה חסרת בושה.

מיותר לציין שהגעתי די מהר לשיא ואיתן לא עזר בעניין, להיפך…

"כןןן, אני מרגיש שאתה קרוב. תגמור לי בפנים, תעבר אותי כןןן.."

"אהה פאק אתה גורם לי לגמור, זה מהר מדי..:

"לא אכפת לי. תן לי את השפיך הזה בפנים…"

ראיתי לרגע נקודות שחורות כשהתחלתי לשפוך בתוכו, רעדתי כולי בחוסר שליטה.

"הנה, קחחחח"…

צעקתי וגמרתי בתוכו כמות שמספיקה לייצר משפחה עם עשרה ילדים.

החור שלו לא הכיל את הכמות הזו וחלק זלג החוצה על ירכיו, טפטף אל הסדין ומשם אל הרצפה.

נחתי בתוכו כמה דקות, מנסה להחזיר את עצמי לחיים. מרגיש איך הזין שלי נרדם גם הוא.

בשלב מסוים החדר נהיה ממש מסריח מזיעה ומריח של סקס, ציינתי את זה בקול ואיתן שהתעורר מהתנומה שתפס רק חייך ואמר: כן, אבל אתה אוהב אותי מלוכלך, כמו אז במגרש…"

והתחיל שוב לנענע את התחת השרירי שלו ימינה ושמאלה מה שגרם לכלי שלי להתקשות שוב בתוכו.

עצרתי את זה בזמן לפני שאיתן ינצל את הסיטואציה ויזיין את עצמו שוב עליי.

החלקתי מתוכו, והרמתי אותו למקלחת.

המזל שלי שהוא היה קליל כי אם לא כבר מזמן הייתי מתחיל לבקר אצל אורטופדים בגיל שלי.

ישבנו באמבטיה ומילאנו אותה קצף.

התקלחנו מלא זמן, שתינו יין בפנים. נגענו, צחקנו, השתכרנו, הדחקתי את העובדה שאיתן מתגייס לי עוד מס' ימים לקרבי.

לבשנו חלוקי רחצה תואמים והלכנו למטבח לנשנש משהו.

הוא הופתע מהאוכל היקר שהבאתי ומהשמפניה שנפתחה.

דאגתי לשכר אותו טוב טוב כי עדיין לא סיימתי עם הגוף שלו להיום.

אני אף פעם לא שבע ממנו.

שמנו סרט בנאלי שירוץ ברקע ואחרי 5 דק' על השעון איתן השכיב אותי על המיטה וירד לי בתשוקה ששייכת לזוגות נשואים.

וואו זה היה מדהים!

הוא תפס לי את הידיים בזמן שהפה שלו עשה פלאים, הלשון שלו עטפה לי בחמימות את הכיפה ואת האיבר לכל האורך, שיניו משכו קלות את שק הביצים, ומשם הוא הדרים לחור תחת החלק שלי.

כשלשונו נגעה שם לא התאפקתי יותר והשפרצתי על הבטן שלי כמות לא נורמלית.

התנגבתי יסודי ואז תפסתי אותו והשבתי לו כגמולו, יורד לו בקצב משתנה. מטריף אותו.

גורם לו לצעוק ולבכות בזמן שאני מחזיק את ידיו מאחורי הגב. לא מאפשר לו לזוז.

הדבר היחיד שהרשתי לו הוא להתפוצץ לי בפה בזמן שגופו מטלטל תחתיי.

בלעתי הכל והורדתי את זה עם יין לבן טוב.

הרבה בקבוקים נפתחו ונגמרו בלילה הזה, חלקן ביקרו בתחת של איתן….

מדי פעם גיוונתי עם אצבעות שלא ישתעמם.

ללשון שלי הוא כבר התרגל וגם לעובדה כשהוא אצלי הוא גומר לפחות ארבע פעמים בלילה.

הוא כבר היה מותש בזמן שנשכתי לו את הפטמות והוא ביקש בצעקות ללכת לישון.

אפשרתי לו, לא לפני שהתנשקנו ארוכות וכמעט שבלעתי לו את השקדים.

בבוקר התעוררתי ליד מיטה ריקה, על השידה חיכה פתק: "חיים שלי! היה לי לילה מדהים וכואב, אני שרוף עליך. אל תתבאס עליי שבזמן הקרוב אני לא אהיה זמין, יש לי המון סידורים לעשות לפני הגיוס ומן הסתם שגם אחרי…

אני גם החלטתי לקחת צעד אחורה ולחזק יותר את הקשר עם החברה, מרגיש שהיא חושדת בי בזמן שאנחנו שוכבים. היא מרגישה שאני לא 100% איתה…

אז אני מצטער שזה יוצא ככה.

אני מעדיף לחסום אותך בשביל שנינו, ככה שיהיה לי פחות קשה.

אוהב אותך.

נשיקות, 

איתן."

בהתחלה לא הבנתי מה אני קורא. אח"כ קראתי שוב, ושוב, ושוב.

הפכתי את הפתק לראות אולי יש שם כתב סתרים להבין שאולי הוא מותח אותי או צוחק איתי אבל כלום…

הוא פשוט החליט לקחת צעד אחורה אחרי לילה שהוא לא יחווה גם לא בעוד 20 שנה ואני לא מדבר רק על הסקס.

אכלנו כמו חזירים שתינו כמו חולים ושכבנו כמו בהמות.

הוא פשוט חתיכת כפוי טובה!

כל זה עבר לי בראש בזמן שאני עובר על הפתק הזה אינספור פעמים.

כבר התחלתי להכיר חלקים ממנו בע"פ.

התיישבתי והתמקדתי בלנשום.

עשיתי לי סוג של מדיטציה בניסיון להרגיע את עצמי.

"יש עוד המון גברים בחוץ עידו, אתה תמצא לך מישהו…" חשבתי לעצמי.

"כן, אבל לא חושב שאני אמצא עוד אחד כמו איתן…"

ועם התסכול והדיכאון הזה חזרתי לישון.

 

כעבור 3 חודשים 

 

זו הייתה תקופה שחורה.

לא יכולתי שלא לחשוב עליו.

עלינו.

על מה שעברנו.

על מה שהיה בינינו.

היום אני מבין שהוא בעצם נפרד ממני עם הפתק הזה.

לא היה לו אומץ להגיד לי את זה בפנים.

ואני מבין אותו.

זה קשה.

אם הוא רק היה יודע שאני יכול להרוס לו את החיים בדקה הוא לא היה ממהר להיפרד ממני.

הוא פשוט היה חושב על דרך לשלב את הצבא עם החברה שלו ואיתי.

רק שהוא לא ידע כלום.

הוא לא ידע שהוא מצולם עירום ורוכב עליי בצעקות כמו זונה.

הוא לא ידע שהחור תחת שלו מפוקסל באיכות של 1080P.

ועם המחשבות האלה הדלקתי את המחשב וצפיתי שוב בסקס המטורף שלנו.

התיישבתי על הכסא גיימינג, הפשלתי את המכנס במהירות והתחלתי להביא ביד באלימות.

ככל שהסרט הסלים כך הגברתי את הקצב, הנשימות שלי היו קצרות, רמת העונג הייתה בשיא וזה כבר הפך לבלתי נסבל עד שלא יכולתי יותר והשפרצתי על העמדת מחשב בזמן שאני מחלל את גופו של איתן.

נטפי שפיך זלגו על המסך והסתירו את הגוף הסקסי שלו. 

השארתי את זה דולק ופתחתי את הגריינדר, החלקתי ימינה בלי להסתכל עד שקיבלתי לפחות עשרה מאצ'ים.

סיננתי 7 ובחרתי אחד שהיה נראה מספיק טוב כדי להצדיק זיון.

שלחתי לו הודעה + מיקום.

הוא רשם שהוא בדרך ואני נכנסתי להתקלח.

כשהגיע ויתרתי על ההקדמות ומהר מאוד התפשטנו ונכנסנו למיטה.

הוא ניסה לעצור ולהרגיע אותי כשטרפתי אותו ללא רחמים.

לא היה אפשר להשתלט עליי, לא שמעתי אותו כשביקש ללבוש קונדום ולגמור בחוץ.

ליטרלי שמתי עליו זין וכשסיימתי העפתי אותו מהדירה.

קרסתי חזרה למיטה בוכה את חיי כי הרגשתי כלום מבפנים וריקני.

מאז שאיתן עזב אותי המיטה הזו ראתה המון גברים אבל אף אחד לא הצליח למלא אותי.

אף אחד לא היה כמו איתן.

חמישי אחד בצהריים נשמע צלצול בדלת.

איתן.

עומד במדים של חיל הים, משקפי שמש לעיניו. היה נראה שהוא גבה קצת והתחטב אפילו יותר.

לא הבנתי איך זה אפשרי.

הוא עמד מולי וצחק צחוק ששייך למלאכים בשמיים.

העיניים שלו הצטמצמו כשצחק וזה רק הוסיף עוד לסקסיות שלו הבלתי נגמרת שנשפכת לכל כיוון.

שמעתי אותו מדבר, ראיתי את הפה שלו זז אבל לא הבנתי מה הוא אומר.

עד שנערתי את הראש וחזרתי למציאות. "מה יש לך עידו? תסגור את הפה יא מלחיץ, עוד רגע יכנס לך זבוב פנימה.."

המבט שלי השתנה, הוא נלחץ.

"עידו.. עידו", הוא ניסה להרגיע אותי והרים מעט את הידיים למעלה.

"איזה חתיך אתה" אמרתי בקור.

"עידו, מספיק. סליחה, טוב?"

"איזה חתיך אתה!" אמרתי שוב, מרים את קולי.

ידיי רעדו כשמשכתי אותו מהחולצה פנימה לתוך הבית.

נעלתי את הדלת.

הוא נלחץ יותר וניסה להתנגד ולהשתחרר..

זה היה חסר סיכוי.

הידיים אומנם רעדו אבל כוח לא היה חסר לי.

מאז שהוא עזב התאמנתי כמו משוגע על ידיים ובטן והגוף שלי התחיל לקבל צורה.

הידיים שלי המשיכו לרעוד כשמשכתי אותו פנימה לתוך הבית.

"אתה כזה חתיך. לא אמרת לי שאתה בחיל הים.."

"כן.. שכחתי.."

"שכחת?!" שאלתי בתקיפות.

הזין עמד לי באופן לא נורמלי. מדים תמיד עשו לי את זה, אבל חיל הים???

זה כאילו צועק "בוא ותזיין לי את הצורה!"

הגענו לחדר שלי, ואיתן הבין מה הולך לקרות…

"עידו בבקשה לא…" הוא הצליח לומר לפני שקרעתי ממנו את החולצה.

השכבתי אותו על המיטה, לא מאפשר לו לזוז בזמן שאני מפשיט ממנו את המכנס באלימות עד לקרסוליו.

את הנעלי חי"ר השחורות השארתי עליו.

זה רק הוסיף לסקסיות שלו.

"אתה תלמד לא לחמוק ממני ילד…" סיננתי מבין שיניי והנחתתי כאפה מצלצלת על פלחיו החצופים.

“אהההההה" הוא צרח בכאב. נתתי לו כמה שניות לנשום והנחתתי מכה נוספת מעזעזת לא פחות.

"דייייי" הוא צעק וניסה להתנגד ולזוז ממני.

שלפתי אזיקים מהמגירה ליד וקשרתי את ידיו לראש המיטה

"אתה תלמד לא לזוז ולא להתנגד ולקבל את העונש שלך כי אם לא אני אהדק את האזיקים. מבין?"

שאלתי בכעס.

הוא הנהן בראשו וניגב דמעה.

חזרתי להפליק לו על הפלחים, פעם על שמאל ופעם על ימין.

מדי פעם משלב ביסים.

לא הצלחתי להתאפק.

התחת שלו טעים.

מתישהו החלטתי שמספיק ונכנסתי אליו חזק ובהפתעה ובלי קונדום או חומר סיכוך.

איתן חזר לשאוג ולהרעיד לי את קירות הבית בזמן שאני מזיין אותו.

זיינתי אותו כאילו חיי תלויים בזה.

זיינתי אותו באלימות ובכעס.

כבשתי כל סנטימטר ממנו.

טחנתי אותו עד דק.

טחנתי אותו עד שיצא אבק.

הענשתי אותו על מה שהוא עשה לי.

הוא פשוט שבר לי את הלב.

נזלת יצאה לו מהאף, ראשו הטלטל בטירוף לצדדים.

הוא לא האמין שזה קורה לו.

אני בעצמי לא האמנתי שאני אונס אותו.

גמרתי לו בפנים, והפעם לא מתוך מקום של אהבה אלא מתוך מקום של זעם על זה שהוא נעלם לי.

יצאתי ממנו, שחררתי את האיזיקים. השארתי אותו במיטה על הבטן כאוב ומושפל ועם חור קרוע.

יצאתי לסלון, התיישבתי על הכורסא.

הרגשתי רע.

והרגשתי גם את ארוחת הבוקר עולה לי, מתערבבת עם הטעם של הקפה.

הספקתי להגיע בזמן לכיור והקאתי את נשמתי.

הבכי תפס את מקומו והשתלט בזמן שאני משתנק ורועד מעל הכיור.

הרגשתי כ"כ רע על מה שעשיתי לו.

פתחתי את הארונית ומזגתי לי כוסית של וויסקי להרגע.

עצמתי עיניים, מנסה להרגיע את המיגרנה שעלתה לי בגלים.

מהסלון שמעתי אותו מעיף את הנעליים ואחרי רגע את דלת המקלחת נטרקת בבום.

הוא יצא אחרי 5 דק', שם את המדים הקרועים בשקית, התלבש וניגש לדלת.

לא לפני שהוא זרק עליי מעטפה לבנה.

הוא יצא מהבית בשתיקה וטרק בזעם את דלת הכניסה.

הרמתי את המעטפה ועיניי התרחבו בהפתעה.

איתן מתחתן בעוד חודש.

וואו!
זה היה מהיר.

הם יוצאים רק שנתיים וחצי.

הילד רק בן 19.

שלחתי לו ווצאפ שאגיע.

הוא שלח לי לב בצירוף קללות.

צחקתי ובכיתי.

זה איתן שלי.

נפגע וסולח באותה נשימה.

 

כעבור חודש

 

נכנסתי הביתה אחרי הסבב קניות שעשיתי.

דפקתי הופעה לחתונה ורציתי שיראו שהשקעתי.

יותר נכון – שאיתן יראה.

נכנסתי למקלחת חמה וארוכה, יצאתי והתארגנתי על הלוק שקניתי.

סקיני ג'ינס שחור, נעלי אלגנט, מכופתרת לבנה וטוקסידו כחול.

נכנסתי לרכב ונסעתי לאולם.

הגעתי כמה דקות לפני החופה.

מלא אנשים, מקום יוקרתי…

אצלי בפנים התחוללה סערה.

קיוויתי שאני עדיין בחלום.

בזווית העין קלטתי את הכספת.

לקחתי מעטפה, שמתי בתוכה עשירייה ושלשלתי פנימה.

דמיינתי לעצמי בחיוך את המבט של שניהם כשהוא יפתח אותה. "שיזדיין", חשבתי לעצמי."שימציא לה איזה סיפור. שידע להתמודד…"

החופה החלה ואני גררתי את עצמי לשורת כסאות שעמדה שם.

התיישבתי.

שמעתי בליל של דיבורים ורעש, פתחתי מעט את העניבה. התקשיתי לנשום.

החופה התקרבה לסופה, מישהו הניח כוס עטופה לרגליי איתן.

הוא מלמל כמה דברים בחיוך ואחרי רגע קפץ עליה.

כל החברים שלו מהסדיר רצו לחבק אותו.

ואני רצתי החוצה מנסה להסתיר את הדמעות ששטפו אותי.

נסעתי כמו מטורף הביתה, בוכה בלי הפסקה.

פתחתי את הדלת והסתערתי על המחשב, פותח את הדפדפן נכנס לאתר לוחץ על Upload Files.

בחרתי בקובץ ואחרי רגע קפצה לי הודעה על המסך הענקי שלי.

Are you sure you want to upload this file?

 

לחצתי כן מבעד לעיניים אדומות מבכי.

רואה איך האחוזים מטפסים במהירות.

מפה אין דרך חזרה.

כל העולם הולך להכיר את איתן ולשפשף עליו בלי סוף.

באמת שאני לא יודע אם קיים תוכן יותר טוב מזה.

הסטתי את המבט לרגע.

על השולחן מחשב נחה לה המעטפה עם ההזמנה לחתונה.

"איתן ויעל מתחתנים!"

ומתחת לזה תמונה של שניהם מתנשקים בחיוך.

לחצתי על Cancel בדיוק שהמד היה על 99%.

החלטתי שלא.

אני אשמור את הרגעים שלנו לעצמי.

אני אמשיך לשפשף על זה ולבכות.

אבל זה יהיה שלי.

בתוכי קיוויתי גם שאיתן יבקר אצלי מדי פעם כשהוא חוזר מהבסיס, אבל קשה היה לי להאמין שהוא רוצה לראות אותי אחרי שאנסתי אותו.

בטח לא בשביל לבגוד ביעל.

סגרתי את המחשב והלכתי לישון.

 

תקופה ארוכה שלא שיחקתי כדורסל וזה היה לי חסר.

ערב אחד התארגנתי זריז ויצאתי ספונטני למגרש.

כן, המגרש ההוא..

לא הצלחתי להתנתק מהזכרונות ב 100%.

כבר מרחוק קידם אותי רעש של כדור וריצה.

עברתי את קיר הבטון ונכנסתי.

עמד שם נער, שתי טיפות מים דומה לאיתן.

הוא היה עם הגב אליי, לבוש בגופיית ספורט נטולת שרוולים.

הפטמות הבשרניות שלו ברחו החוצה, ידיו היו שריריות במידה.

הוא הזיע כהוגן.

מבט מרוכז היה על פניו.

הוא זרק אותו והוא נכנס בצורה מושלמת.

הכדור עף לכיווני.

תפסתי אותו.

"עמית שטראוס" היה רשום עליו.

"אתה אח של איתן?" שאלתי.

הוא הנהן בהפתעה ומצחו התכווץ.

"מאיפה אתה מכיר אותו? אתה נראה קצת מבוגר…"

"מכיר" עניתי בחיוך ולא הוספתי.

שתיקה.

"רוצה משחק?"

שאל.

 

הסוף