הבן של השכן

פרק ראשון

הוא כ"כ יפה.

הבן של השכן.

מתוק ומלא בחן.

אותו בסתר ליבי אני חפץ לזיין.

הנה לכם תיאור מעניין: תימני שחום רזה ושרירי, שיער ראשו שחור וקצר.
עור גופו חלק, מבט חולמני ותמים בעיניים ולו חיוך צחור שיניים.

אוהב הוא תמיד ללכת עם גופיות, לפעמים שחורות ולפעמים ירוקות.

אילו רק היה יודע מה מראהו עושה לבריות, היה מיד בורח ומסתגר בביתו ימים ולילות.

כמות הראשים שמסתובבת בכל פעם שהוא בשכונה עובר… סטרייטים ונשואים, גייז וחרדים…

כולם!
פשוט עוצרים ומסתכלים.

על טבע הבריאה הזה שיצר אלוהים.

אני באמת לא יודע אם הוא עושה את זה בכוונה.

יורד מהבניין למגרש עם ברמודה וגופייה, מסתובב שם בכזאת נונשלנטיות וחוצפה.

חושף את קיבורות ידיו המרשימות ואת שיערות בית שחיו שמתחילות להצמיח שם פרא.

על ראשו מונחת ברישול כיפה צבעונית קטנטנה כמו מטבע, מספיקה לי רק הצצה חטופה לעברו ואני מרגיש מיד שאני טובע.

וכשמבטו נוחת עלי.. וואי וואי איך שאני מתחיל להזיע.

אני מנסה להיאחז ברגע ולצלם לי בראש כל פריים של היצור המושלם הזה.

המבט שלי קופא עליו ואני בכלל לא קולט שהוא מדבר אלי כבר דקה רצופה, משגר אלי חיוך מבולבל ומשועשע, גורם לי להתאהב בו בקטע משוגע.

"אייל מה נתקעת? אתה בא לשחק או מה?"
"מה.. מה? כן כן יאללה תמסור.."

אני עונה לו וסוף סוף אני מתעורר מהחלום, ממהר לעצור את הכדור שהוא בועט לכיווני.

אנחנו משחקים שער מול שער כשהמטרה היא להבקיע כמה שיותר גולים ליריב.

"חבל שאי אפשר להבקיע אותו". אני חושב משועשע.

אין..

המחשבות זימה האלה פשוט לא עוזבות אותי.

לא משנה מה אני עושה הן צצות ובאות ואף פעם לא הולכות, גורמות לי לשפשף את עצמי למוות. בכל הפעמים האלה אני מדמיין אותו רוכב עלי בפראות במיטתי עירום ומזיע, עוצם עיניים ומלמל את שמי שוב ושוב.

"אייל, אייל איייילללל מה קורה היום תתעורר כבר!"

"אה.. ס..סליחה"…

גמגמתי בקושי, כולי נבוך ואדום, קולט שבזמן הזה הוא כבר בעט את הכדור לשער פעמיים.

"דביר אני לא מרגיש טוב אני זז הביתה.."

"מה.. מה יש לך?"

"סתם.. הבטן"

"אה.." מחייך המניאק "טוב, תן בראש" הוא קורץ לי.

התעלמתי ממנו ופתחתי בריצה לכיוון הבית.

פתחתי את דלת הכניסה והלכתי ישר לחדר, נשכבתי על המיטה עם בגדי הספורט המיוזעים והתחלתי ללטף את עצמי. את כולי. הרמתי מעט את החולצה למעלה והעברתי יד על הקוביות שהתחילו לצאת לאחרונה, על הפטמות הבשרניות, צובט ומולל אותן מעט. גונח חרישית, נזהר לא לעשות רעש בבית.

כופפתי את רגליי על המיטה והפשלתי בבת אחת את המכנסיים והתחתונים, השארתי אותן ברישול על קרסוליי.

עם יד ימין התחלתי ללטף לעצמי את הישבן, משלב מדי פעם אצבעות..

דוחף אותן עמוק לחור ומוציא וחוזר חלילה…

עם יד שמאל התחלתי לשפשף את הזין שכבר עמד תקופה ארוכה עם טיפת פריקאם בקצה וחיכתה בסבלנות למגע.

אספתי את טיפת הפריקאם מצמרת העץ והתחלתי לשפשף את הגזע.

שפשפתי לאט ובסבלנות, ידי עולה ויורדת, בגופי אחז רעד.

התחושה הזאת של הסיכוך כ"כ טובה, לעזאזל!
בין הגניחות קראתי בשמו של דביר בחלל החדר, מדמיין שהוא יורד לי עם הנשימות המתוקות האלה שלו כשהוא מדבר איתי בלחש.

התחלתי להגביר קצב ולעצום עיניים, מדי פעם ירקתי על היד בשביל הסיכוך…

"אוי דביר, זה נעים, כן.. כן.."

לא שמתי לב לצעקות שלי והייתי כולי באקסטזה.

כעבור כמה רגעים העולם התפוצץ והזין התחיל להשפריץ לכל עבר.

לכלתי את כולי ואת המיטה ובאותו רגע אמי נכנסה…

 

פרק שני

בין הגניחות קראתי בשמו של דביר בחלל החדר, מדמיין שהוא יורד לי עם הנשימות המתוקות האלה שלו כשהוא מדבר איתי בלחש.

התחלתי להגביר קצב ולעצום עיניים, מדי פעם ירקתי על היד בשביל הסיכוך…

"אוי דביר, זה נעים, כן.. כן.."

לא שמתי לב לצעקות שלי והייתי כולי באקסטזה.

כעבור כמה רגעים העולם התפוצץ והזין התחיל להשפריץ לכל עבר.

לכלתי את כולי ואת המיטה ובאותו רגע אמי נכנסה…
קפצתי מהמיטה כמו לוחם בגולני בזמן שהזין שלי ממשיך להשפריץ זרע לכל מקום והתכסיתי מיד במצעים המלוכלכים.
"אייל! מה זההה, אתה לא מתבייש? גועל נפש איכס!"

היא צרחה עלי בטירוף, זרקה לכיווני את הבגדים שלי שיצאו מהמייבש וטרקה את הדלת.

הלב שלי היה על 200, נעלתי את הדלת, הסדרתי נשימה..

העפתי הכול מהמיטה, נשכבתי על הבטן והתחלתי לחכך את הזין במצעים, הפעם זה לקח הרבה יותר זמן אבל לא הפסקתי. עצמתי עיניים, דמיינתי שדביר מזיין אותי בתחת, נטלתי קצת חומר סיכה בידי, דחפתי אצבעות, גיריתי את הרקטום ללא הפסקה ואחרי נצח זה הגיע.

גמרתי ברעידות ופרכוסים על המיטה, הזעתי כולי. המיטה הייתה מים, היה חם.

הדלקתי מזגן, נשכבתי שוב על המיטה, הפעם על הגב.

נזכרתי בפעם הראשונה שדביר ומשפחתו הגיעו אלינו לבניין.

המובילים עלו וירדו במשך שעות, האבא של המשפחה לא הפסיק לשגע אותם ושאר הילדים עמדו משועממים בחדר המדרגות.

הוצאתי להם עוגיות ומיץ לבקשותיה החופרות של אמי, דביר נטל עוגייה וכוס, בירך והכניס לפה.

"אמן.." מלמלו כולם.

"תודה על הכיבוד" הוא אמר לי בחיוך מפיל.

"בכיף.." הצלחתי לענות, אחרי סריקה זריזה של גופו החטוב והשרירי ולבסוף עיניי שנחו על פניו החלקות, הברמודה שחשפה את שיערות רגליו הדקיקות, פתילי ציצית קטנה בצבצו החוצה וכיפה צבעונית שנחה ברישול על ראשו המסופר.

"צדיק הילד" חשבתי לעצמי "כדאי שתירגע עם מחשבות הזימה שלך עליו.." אבל לא הצלחתי.

הם רק התגברו בכל פעם שראיתי אותו.

 כשהוא היה משחק כדורגל במגרש השכונתי, מזיע את עצמו למוות ואז כמובן גם מוריד את החולצה כאילו בהתגרות כזאת.. מראה שתמיד היה גורם לי להיתקע ולעשות את עצמי כאילו אני מתעניין במשחק…

 בבניין הוא תמיד היה מוותר על המעלית ועולה במדרגות, מתנשף ומתנשם..

נשימות של נער מתבגר שגורמות לי לדמיין את שנינו באקט מיני סוער..

או למשל בשבת בבוקר כשהוא היה חוזר מבית הכנסת, עם מכנס הכאמל הקבוע, המכופתרת הלבנה ונעלי הבלנדסטון שהוא כ"כ אהב..

חתיך כזה!

תמיד מקפיד על כפתור אחד פתוח, חושף חזה נקי וחלק מפלומות.

למדנו בבתי ספר שונים. הוא בבני עקיבא ואני באורט.

שנינו כרגע בני 18 ובי"ב. הוא דוחה גיוס וממשיך למכינה ואני עולה לי"ג – י"ד במגמת הנדסת חשמל.

דביר כיוון לגיוס קרבי והתחיל להתאמן בטירוף.
הוא היה לגמרי הטיפוס הסטרייט האולטימטיבי, זה שמוקף בידידות וכולן רוצות לעלות עליו אבל הן שומרות נגיעה ומתביישות. תמיד בשישי בערב אחרי הפעילות בסניף הוא מסתובב איתן בשכונה עד השעות הקטנות של הלילה והמתח מיני הוא בשמיים אבל הוא בוחר להתעלם מזה כי הוא לא שובר איסורים. עד שיום אחד, אחת מהידידות מחליטה שנמאס לה ופשוט חוטפת אותו והם מתחתנים מוקדם ועוברים לגור באיזו התנחלות.

כמעט כל יום אחרי הלימודים הוא היה מקפיד לצאת לריצות ארוכות ולשלב אימוני כוח בפארק הסמוך לביתנו.

הוא תמיד היה משכנע אותי לבוא אך אני דחיתי אותו מסיבות של עצלנות אבל בתוך תוכי ידעתי שאני פשוט לא אצליח להתרכז כל האימון..

רק המחשבה על כך שהוא מתאמן עם מכנס ריצה קצר ומיוזע שחושף את רגליו השריריות והחומות העמידה לי אוטומטית את הזין.

העדפתי לשמור על שגרת האימונים שלי לבד וללא הפרעה.

הימים חלפו וכבר היינו לקראת סוף השנה והייתי צריך להזדרז..

עוד מעט הוא ילך למכינה ואני עדיין לא זכיתי להיות בתוכו, להרגיש את חום גופו, ואת החור הלוהט שלו שיעטוף לי את הזין..

פאק! גמרתי במכנסיים באמצע שיעור אזרחות.

ביקשתי לצאת ורצתי לשירותים בניסיון להציל את הגמירה האיומה הזאת.

הפשלתי את המכנסיים ושפשפתי את עצמי לדעת.

גמרתי על הקיר באלימות, ניגבתי את עצמי וחזרתי לכיתה.

כל המשך היום לא הייתי מרוכז בכלל ורק חשבתי איך אני כובש את דביר רגע לפני שהוא בורח לי.

חודש וחצי לפני סיום הלימודים בבגרויות האחרונות התחלנו להשתחרר מוקדם הביתה.

באחד הימים יצאתי משער בית הספר בשעה 13:00.

מגרש הכדורגל עובר בדרך לביתי.

התקרבתי וראיתי אותו מרחוק, נהיה לי דודא למשחק.
פתחתי את השער החורק ונכנסתי פנימה. 

הוצאתי את הכדורסל מהתיק, ניפחתי אותו זריז והתחלתי לכדרר ולקלוע לסל השבור שעמד שם.

שיחקתי ושיחקתי, איבדתי את תחושת הזמן. השמש התחילה לשקוע.

חריקת שער הקפיצה אותי. הסתובבתי לאחור, זה היה דביר.

לבוש בברמודת ג'ינס בהירה, חולצת ביה"ס שחורה וציציות מתבדרות ברוח.

הוא החזיק כדורגל ביד.
"מה הולך אייל?" הוא חייך וקרץ לי.
"בדיוק חזרתי ממנחה, יאללה אתה בא משחק?"
"תמסור" עניתי.
הוא בעט לכיווני ואני תפסתי את הכדור ורצתי איתו עד לשער והבקעתי גול.

"טוב שלך!"

הוא צעק לי.

"יאללה אני בשער."
ראיתי על הפרצוף שלו שהוא הופתע: "אתה שונא להיות בשער.."

"קצת לגוון מדי פעם, מה קרה?"
עניתי בחיוך.

שנינו ידענו יפה מאוד למה אני שונא להיות בשער. דביר מהר מאוד מתלהב ובועט פצצות ולא פעם זה פגע בי..

מהפחד שלי תמיד היינו מתחלפים אבל הפעם התגברתי עליו.. אני חייב שהוא יתעייף.

כמו שחשבתי.. הפיצוצים הגיעו מהר מאוד אבל הפעם התחמקתי. בכל פעם שהוא בעט אני רצתי החוצה מהמלבן.

"מה יש לך? תבלום!"

"הכול טוב, שחק."

20 דק' לתוך המשחק ודביר לא מראה סימני עייפות..

"רוצה להתחלף?" שאל.

"לא, אני בסדר. סע."
שיחקנו ושיחקנו, יותר נכון הוא שיחק ואני ברחתי כל דקה החוצה.

הערב ירד, השעה הייתה כבר 20:00 ודביר סוף סוף התחיל להראות סימנים של עייפות..
הוא מלמל כל שניה שחם לו, רץ לשתות, חזר…
"תוריד חולצה" שמעתי את עצמי אומר.
"מה?"
"תוריד חולצה" הקול שלי רעד.

הוא התבונן בי רגע ומשך את חולצתו מעליו.

עצרתי. הוא בינתיים זרק אותה בנונשלנטיות ביחד עם הגופית ציצית והכיפה על ספסל האבן וחזר לעמוד מולי.

בטן שטוחה מלאה בקוביות, פטמות חומות וזיעה שנקוותה מהצוואר ומטה. שיערו רטוב.

מחזה כ"כ יפה.. יכולתי להריח אותו.
התאורה במגרש השתלבה במדויק עם המראה שלו, ויצרה תחושה של קטלוג דוגמנים יוקרתי.
"אלוהים" חשבתי לעצמי. "איזו בריאה יצרת.."

"יאללה שחק מה נתקעת?"
חוט המחשבות שלי נקטע. הוא נתן לי מבט מוזר ואני בלי להוריד את העיניים ממנו בעטתי אליו חלש את הכדור.

"דביר, אתה רוצה לעשות כסף קל כאן ועכשיו?" שאלתי אותו.

הוא הסתכל עלי במבט רציני לרגע ונקרע: "אחי, למה אתה נשמע כמו סוכן של חברת פירמידה?"
"אתה רוצה או לא??" הרמתי עליו את הקול. הוא כבר ממש התחיל לעצבן אותי.

"נו טוב, בוא נשמע.." אמר.

לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי: "אני אתן לך 200 שקל אם תרוץ עירום במגרש חמישה סיבובים".

הוא בחן אותי ברצינות ולאט לאט חיוך הפציע על פניו. הגומות חן שלו תמיד הרסו אותי.
"לא.. אין מצב אחי…"
"אוקיי, בחירה שלך.." עניתי והחזרתי את ה 200 לכיס.

הוא הסתכל עלי, מהסס. יכולתי לראות את הגלגלים שלו במוח עובדים.

"5 סיבובים אמרת?"
הנהנתי.

"תשמע.. זה מגרש ענק ומישהו יכול לבוא.. רגע!"
הוא נעץ בי מבט.

"אתה לא מצלם, למה אני אהרוג אותך!"
"תשמע דביר.. אתה לא חייב, אף אחד לא מכריח אותך פה.. ולא, אני לא מצלם."

החיוך שאני כ"כ אוהב חזר לו לפנים, נראה שהוא התרצה, הוא הנהן בראשו:  "טוב.. אני צריך את הכסף"..

הוא הוריד את המכנס השליך אותו הצידה ונשאר עם הנעליים עליו. כל הזמן הזה ניסיתי בכוח להשאיר את הראש למעלה ופזלתי עם העיניים בקטנה למטה.

מה אני אגיד לכם.. הילד מבורך.

הזין שלו היה תלוי ברפיון אבל הגודל היה מפלצתי.

"יאללה אני מוכן".

"בסדר. זאת תהיה ריצה מהירה, בלי לעצור ובלי לכסות עם הידיים כלום. תרוץ טבעי, נפלת – תקום."

"סבבה" אמר וסובב את גבו אלי מכופף מעט, הניח את ידיו על הברכיים והתכונן להזנקה.

בהיתי לו בתחת, בזיעה שמטפטפת לו על הפלחים ועל החור הקטן שנגלה אלי.

"עוד מעט נגדיל לך אותו, אל תדאג…" חשבתי לעצמי בזדוניות ובלי שרציתי הופיע לי חיוך קטן בזווית הפה.

"יאללה אתה מוכן?" שאלתי.

"למה אתה מחייך?" 

שיט, הוא קלט.

"לא סתם, כלום… יאללה אני סופר עד חמש, בחמש אתה יוצא. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמ"..

לא הספקתי לסיים את הספירה והוא כבר יצא בטיל, גומע רבע מגרש. "הילד ספורטאי, מה זאת המהירות הזאת..?"

חשבתי לעצמי.

ווידאתי שהוא עם גבו אלי, הוצאתי את הנייד מהכיס והדלקתי את המצלמה.
חיכיתי שהוא ישלים את הסיבוב הראשון, שמתי את הנייד על השער עצמו בדיוק באותה נקודה שבדקתי לפני כמה שעות. הזווית הייתה מעולה והפלאש היה כבוי.

הוא לא קלט כלום והמשיך לסיבוב השלישי, מדי פעם הוא צחק במבוכה תוך כדי שהוא מתנשם, עודדתי אותו ומחאתי כפיים והוא נפנף לי לשלום.

לא היה עליו טיפת גרם שומן מיותרת, התחת שלו היה מוצק ושרירי. צילמתי במבטי כל שוט של הילדונצ'יק היפה הזה וקיוויתי שגם המצלמה תקלוט את הכול.
כל הזמן הזה כלב לא עבר שם, אף אחד לא שמע אותנו. 

הוא השלים את הסיבוב החמישי והגיע אלי גמור מתמיד. ככה בדיוק רציתי אותו. התנועה המוכרת של פלג גוף העליון מכופף מטה, הראש ברצפה, הידיים מונחות על הברכיים.

הסתכלתי על הגב שלו, עמוד השדרה שלו בלט וכאילו הזמין אותי להעביר שם ליקוק לכל האורך..

"וואי אני מת.. לא מאמין שעשיתי את זה…" הוא פלט תוך כדי ההתנשפויות.
שמתי לב שהריצה העמידה לו קצת את הזין, הוא לא הזיז משם את הידיים.

הושטתי לו את השטר: "סחתיין על הזרימה, הפתעת אותי עם הספונטניות שלך.." טפחתי לו על הגב, והוא בתגובה נטל אותו מידי והלך לקולר, עדיין עירום.

ניצלתי את הרגע והפסקתי את הסרטון.

הוא חזר אחרי דקה ארוכה והלך לכיוון הטריבונה שם הבגדים שלו היו מונחים.

הלכתי מאחוריו. הוא בינתיים התחיל להתלבש, הפעלתי את הסרטון על פול ווליום.

הוא נעצר, הסתובב והסתכל עלי בהלם.

"אתה אמרת שאתה לא תצלם!"

צרח.

"תמחק את זה, תמחק את זה עכשיו!"
הוא ניסה לרדוף אחרי כשהמכנס והתחתונים מסובכים סביב קרסוליו, הוא נפל ואני מיהרתי לזנק עליו ולתפוס לו חזק את הידיים.

הוא ניסה להתנגד ולצעוק, השתקתי אותו ואמרתי: "יש לך עכשיו 2 אופציות: או שאתה נותן לי לזיין אותך או שמחר הסרטון הזה מופץ לכל הבית ספר שלך. מורים יצפו בסרטון הזה.. מה אתה מחליט?"
הוא הביט רגע והמשיך להשתולל, מנסה להגיע לטלפון שלי. "חבל, זה לא יעזור לך.. הסרטון מגובה כבר בכמה מקומות, פשוט אל תתנגד.."

"אתה חתיכת הומו מסריח, עכשיו ירד לי האסימון.. כל המבטים האלה… חתיכת סוטה!"

הבאתי לו פצצה לפנים. זה השתיק אותו.
גררתי אותו על הרצפה חזרה לטריבונות, התמקמנו מאחורי ספסלי האבן. העפתי ממנו את הבגדים שעליו, השארתי אותו עם הנעליים.

נשכבתי מעליו והתחלתי לשתות לו את הזיעה מהצוואר, נתתי לו ביסים באוזן ובפטמות. הוא גנח חרישית. 

משם ירדתי לבטן, התעכבתי קצת על הקוביות וברגע אחד בלי הכנה הכנסתי את הזין העצום שלו לפיו.

הוא הרים את ראשו וגנח בהפתעה, עליתי וירדתי עם הראש, מורח את כל הזין שלו על הפנים. מדי פעם נתתי קצת ביסים להשתיק את הגניחות שלו ולהזכיר לו מי הבוס כרגע.

השילוב הזה בין צעקות לגניחות.. הזין לחץ לי במכנס ושיגע אותי.

העפתי ממני את הבגדים. החום היה לא נורמלי, בכל זאת.. אמצע הקיץ…

חזרתי לכלי שלו, נשכתי את שק האשכים, ביד השניה התחלתי ללטף לו את השועה. מטריף אותו, מביא אותו לשיא.

האנחות שלו התגברו, החזה שלו עלה וירד. הבן אדם לא הפסיק לייצר זיעה,

מכיפת הזין שלו יצאו כמויות של פרי קאם כמו נר שעווה, שאבתי אותן לתוכי.

"אתה מוכן?" שאלתי אותו. "אתה הולך לתת לי את גמירת חייך, חסר לך שלא.."

הוא הנהן בקושי, ואני התחלתי לשפשף לו חזק ביד ימין, משתמש בפרי קאם בשביל הסיכוך. ביקשתי ממנו מעט להרים את הרגליים, עמק הגבעות שלו נגלה אלי, חלק ורטוב מזיעה.

שלחתי את יד שמאל ודחפתי את אחת האצבעות פנימה.

הוא זרק את ראשו אחורה וצעק והתנשם והתנשף כמו בהמה.

כעבור רגע מזרקה יצאה לו מהזין ושטפה הכול.

נראה היה שלא שפשף חודשים.

הוא גמר וגמר, הגוף שלו היטלטל ורעד כמו בובה על חוטים.

ליקקתי ממנו את כל השפיך הזה והפכתי אותו על הבטן.

הוא ניסה להתנגד ואני לקחתי לו את הידיים אחורה ומשכתי חזק.

סוף סוף. התחת היפה שלו עכשיו שלי.

פיסקתי לו את הפלחים החומים וניצן ורוד ויפהפה נגלה אלי.

קרבתי את אפי ונשמי אותו לקרבי, ואחרי רגע פתחתי במלאכת רימינג שלא הייתה מביישת כוכב פורנו מנוסה.

הוא השמיע קולות של גועל ועונג, מנסה להתנתק מהסיטואציה אך יחד עם זאת מראה שהוא גם אוהב את זה.

ליקקתי ואכלתי לו את החור, הגעתי לו עד החלחולת. כשראיתי שהוא רטוב מספיק ירקתי על הזין, חסמתי לו את הפה בידי וחדרתי עמוק פנימה.

הוא צרח תוך כדי שהוא נשך לי את האצבעות עד זוב דם.

אני מצידי הייתי ברקיע השביעי.

"סוף סוף, אחרי כל הזמן הזה אני בתוך מושא התשוקה שלי וזה מרגיש פאקינג מעולה."

חשבתי לעצמי באושר, כרכתי את זרועתיי סביבו והמשכתי לפמפם אותו. הגניחות שלו ושלי לא איחרו לבוא.

ברקע ראיתי את ערימת הבגדים שלו מונחת בצד, רחוקה מאיתנו.

לרגע הרגשתי לא נעים כי זכרתי איך הוא היה לבוש לפני כמה שעות, אבל אז נזכרתי מה עברתי בתוכי כל הזמן הזה וכמה חיכיתי לרגע והעפתי את התמונה הזאת בראשי.

חזרתי למציאות, גופינו החבוקים נעו בסנכרון כמו גלים, מדי פעם נתתי לו ביסים בגב ובעורף הלוהט שלו.
נכנסה לי כבר זיעה לעיניים, עצמתי אותן והמשכתי לפמפם אותו במרץ.

הרגשתי את גל הצונאמי מגיע. "אה פאק אני גומר, אוי זה טוב, כן, כן דביר".

רגע של שהייה והתפוצצות.

מילאתי אותו כמו קרואסון וניל, דביר נשאר לשכב חצי מעולף עם הראש ברצפה.

נשארתי לנוח בתוכו, נרגע מההדים של האורגזמה הזאת שחוויתי עכשיו, ממטיר על גבו נשיקות קטנות.

הוא התנתק ממני בכוח וקם עם דמעות בעיניים, לובש בקושי את המכנס שלו, הולך בצליעה קלה ומרים את ערימת הבגדים והכדורגל שלו שנשאר מיותם באמצע המגרש.

האורות התעמעמו פתאום, הגיעה שעת הסגירה.

התבוננתי בו יוצא החוצה וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה שהוא הולך הביתה עם שפיך בטוסיק.

5 מחשבות על “הבן של השכן”

  1. תפסיקו לפרסם ביפורי גייז זה גועל נפש מגעיל איכססס.

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)