………"תתפשט" היא אמרה. ג'וליאן התפשט בזריזות ורוברטו הביט בו כשהוא מגלה ישבן קטן, גוף דקיק וזין קטן וזקור.
"יפה, ככה אני אוהבת אתכם, ילדים" אמרה ג’ינה כשהיא מחייכת בשביעות רצון.
"רוברטו, רד על הברכיים ותמצוץ לו" אמרה ג’ינה במתיקות הנפלאה שלה…………………
פרק 8 – האילוף נמשך
הבוקר שלמחרת החל כמו היום שלפניו בהשכמה בשעה 6:30 הדלקת אורות וארוחת בוקר משובחת שמוגשת לכל אחד מן הגברים בכלוב שלו. רוברטו שהיה מורעב אחרי היום הקודם, טרף את ארוחת הבוקר בלי שהיות, תוך שהוא מהרהר מה צופן לו הבוקר. הכאב בפי הטבעת שלו היה לא קל אבל מצד שני הוא הזכיר לו כל הזמן את התענוג שזכה לו כששירת את המכשפה. הוא בהחלט ציפה וחיכה לפגוש בה שוב וחשב מה היא מתכננת עבורו היום.
"מזכירה לכולכם – 08:00 כולם יוצאים לאימון כושר" הכריזה במין רישמיות שכזאת, ברברה. הגברים אכלו בשתיקה ורוברטו לא יכול היה שלא לתהות על השתיקה הזו. "למה הם לא מדברים ביניהם?" חשב אבל עיקר מחשבתו היתה נתונה לג’ינה. כמה שהוא ציפה לפגוש בה שוב, כמה שהוא כמה לראותה שוב הבוקר. כל כולו היה גוש של תשוקה לשמוע שוב את קולה, לראות את עיניה הכחולות, לחוש את ידה הנוגעת בו בעדינות כה רבה, וכן, גם לעינויים שהיא העניקה לו, הוא התגעגע.
בשעה 8, הוציאה ברברה את הגברים אחד אחרי השני דרך הדלת הצדדית לאימון הכושר שלהם. גם הפעם רוברטו לא הצטרף אליהם. אחרי שברברה הוציא את כולם, היא חיברה לו את הקולר והשרשרת והוציאה אותו מן הכלוב. שב על המזרון ותמתין, אמרה לו כשהיא עומדת לידו, אוחזת בשרשרת. לא, רוברטו לא העלה על דעתו לברוח, אבל זו היתה כנראה השיגרה. הם המתינו זמן די ארוך. כחצי שעה עד שנשמע הסטאקטו של העקבים הדקים של ג’ינה. רוברטו מרוגש כולו, נעמד והמתין לקבל את פני גבירתו. היא התקרבה, הושיטה לו את ידה לנשיקה אבל התעלמה ממנו. לבושה באופן דומה לאתמול, בחליפה מחוייטת, הפעם בצבע שחור, היא ניהלה שיחה עם ברברה.
"זו היתה גברת אלקין, היא טירטרה לי חצי שעה בטלפון, התלוננה שמלאי הגברים שלנו מצומצם ושאיננו מרעננים אותו, ושהיא שוקלת לעזוב אותנו. בלה בלה בלה" סיפרה לברברה. "צריך להזדרז עם האילוף, למרות שזה תמיד לוקח את השבועיים שלו" המשיכה ועידכנה את ברברה. "העבד החדש שלנו יהיה מצויין בשביל גברת אלקין, נכון?"
"כמובן גבירתי" אישרה ברברה והן המשיכו ושוחחו על כמה ענייני פרוצדורה ומינהל ורוברטו לא ידע את נפשו מרוב ערגה לגבירתו, אבל הוא לא העז לזוז או לפצות את פיו. עמד בשקט בצד והמתין בהכנעה.
"בוקר טוב" פנתה לבסוף ג’ינה אל רוברטו שחש את התענוג מתפשט בכל גופו לשמע הפנייה של המכשפה אליו.
"בוקר טוב גבירתי"
"אנחנו נתחיל גם הבוקר בחליבה" אמרה המכשפה. "זה יהיה ככה מדי בוקר, כדאי שתתרגל, ואתה גם תראה שעם הזמן התפוקה שלך תעלה. אני מצפה ממך ליותר ואתה תיתן לי יותר" אמרה בקול שפשוט עירבב לו את המוח. הוא לא ידע את נפשו מרוב תענוג כשג’ינה דיברה איתו בקול הסקסי והנעים שכאילו חדר היישר למוחו תוך שהוא עוקף את האזניים. "ברור גבירתי" הוא השיב, למרות שלא היה לו מושג מה האפקט של חליבה קבועה על תפוקת הזירמה של גברים
"אנחנו זקוקים ליותר זרע, יש לזה ביקוש גדול" הוסיפה ג’ינה
ואכן הבוקר עבר בסידרת חליבות זהה לחלוטין לזו של היום הקודם. רוברטו הורשה ללקק ולמצוץ את הכוס האלוהי של גבירתו ונחלב ביסודיות ובמיומנות רבה ע"י ברברה, למרות שלא יכול היה לראותה כשהיא חולבת אותו.
בתום החליבה הוא זכה למנוחה קצרה בטרם התחילה ג’ינה בתירגול הבא.
משחזרה אחרי המנוחה היא הביטה בו בשביעות רצון: "אתה מתקדם יפה. אני מאוד מרוצה ממך" אמרה וליטפה את ראשו כפי שמלטפים כלבלב.
"היום אנחנו נתרגל השפלות וציות מוחלט, זו תכונה שגברים רבים לוקים בה" אמרה ג’ינה
"ברברה, תוציאי אותו לדשא האחורי"
ברברה, חיברה מחדש את הקולר והשרשרת והובילה את רוברטו דרך הדלת האחורית ובמעלה של מדרגות שהיה בקצה המסדרון, עלתה עם רברטו את הגינה האחורית. הדשא המטופח נראה כאילו מעולם לא דרכו עליו. אור היום סינוור את עיניו של רוברטו ולקח לו כמה דקות להתרגל מחדש לאור היום.
התירגול עבר בתחילה בקלות יחסית כשסידרת ההוראת של ג’ינה, נשמעו לרוברטו כמו דבש שהציף את נפשו. הוא התענג לציית כשהיא הריצה אותו לאסוף חפצים, הורידה אותו ללקק את נעלי העקב שלה רכבה עליו הפליאה בו סטירות לחי וספאנקים הגונים בישבנו, אפילו כשפקדה עליו ללקק את רגליה של ברברה הוא לא העלה בדעתו לסרב לקול השולט בו. הוא כל כך רצה לרצות את גבירתו.
"טוב, בואו נתקדם" אמרה המכשפה וברברה הובילה את רוברטו אל קצה המדשאה היכן שהיתה באר עמוקה. "עמוד על הדופן" היא אמרה. רוברטו ציית וציין לעצמו שהבאר האפלה כל כך עמוקה שאין רואים את קרקעיתה.
"קפוץ" היא פקדה. רוברטו היסס לרגע, אבל הקול הכל כך מלטף, שליטף את נשמתו ואפף את רצונותיו ואחז בישותו לא איפשר לו לסרב. הוא קפץ.
ג’ינה לא לקחה סיכונים עם עבדיה. היא רצתה אותם בריאים וחזקים. למטה בקרקעית הבאר היתה טרמפולינה שפשוט הקפיצה אותו בחזרה אל שפת הבאר.
"מצויין, אתה ממש מתקדם" אמרה ג’ינה והפליקה לישבנו שבלט היטב בתוך מכנסי האימון ההדוקים.
בעודם מתאמנים חלפו על פניהם הגברים ששבו מן האימון. "לכי תביאי את ג'וליאן" פקדה ג’ינה על ברברה.
ג'וליאן, אחד הצעירים שבחבורה, גבר שנראה קצת ביישן, כבן 30 נאה ודק גזרה התייצב במהירות וכרע ברך לפני המכשפה. ג’ינה אחזה בסנטרו והרימה אותו למצב עמידה.
"תתפשט" היא אמרה. ג'וליאן התפשט בזריזות ורוברטו הביט בו כשהוא מגלה ישבן קטן, גוף דקיק וזין קטן וזקור.
"יפה, ככה אני אוהבת אתכם, ילדים" אמרה ג’ינה כשהיא מחייכת בשביעות רצון.
"רוברטו, רד על הברכיים ותמצוץ לו" אמרה ג’ינה במתיקות הנפלאה שלה.
זה היה מבחן קשה ביותר. רוברטו מעולם לא נגע בגבר או הירשה לגבר כלשהו לגעת בו, גם לא פינטז על כך. אפילו תחנונים של חברתו לעשות את זה למענה עם זוג חברים שנהגו לפגוש לפעמים לא גרמו לו לעשות את זה. למעשה, היתה לו סלידה עמוקה מן המחשבה לגעת בזין של גבר.. זה היה רגע של מבחן אמיתי. רוברטו כרע. הוא הביט בזין הזקור שניצב סנטימטרים ספורים מפיו. ג'וליאן לא זז, הוא הביט ברוברטו בחיוך. הוא ידע היטב מה עומד לקרות. הוא כבר היה שם. למעשה נדמה היה שהוא אפילו מתקרב כמעא ע"י הטיית חלק גופו האמצעי קדימה ובכך מקרב קצת את הזין שלו לרוברטו.
ג’ינה הביטה בחיוך. היא ידעה בדיוק מה עובר על רוברטו. והיא גם ידעה מה ייקרה.
