בסוף הכל קורה
הימים שאחרי עמרם היו צוננים. ישנתי ליד יעל. לבוש. מיעטה בדיבורים. לא היה שום מגע כמובן. ואז הגיע היום שלה עם מירית ומוריס. לא שיתפה בכלום, לא ידעתי אפילו מה סיפור המסגרת לאותו יום. היא הייתה מתוחה, מרוגשת. הורתה לי להלביש אותה. שמחתי. לשם הדיוק עלי לומר שלא דובר רק בערב משותף אלא בסוף שבוע שלם. ראיתי שהיא קנתה לה כמה תחפושות וארזה אותן במזוודה. באותו יום שישי עשתה אמבטיה ארוכה, קראה לי לסבן אותה. כמה שרציתי אותה…
"את יפהפייה יעלי".
"תודה חמוד."
"יש סיכוי…"
היא לא ענתה בכלל. רק צחקה צחוק מזולזל. אחר קמה. עטפתי אותה במגבת. ניגבתי. משחתי רגליה, ידיה, עפ"י הוראותיה. עברנו לחדר השינה. היא הייתה מגולחת למטה. נראתה פצצה. הוצאתי מארונה שמלה צהובה אביבית וקצרה. השדיים שלה היו למולי. אני מת על השדיים שלה. כה יפים בעיניי. הלבשתי אותה. בלי תחתונים וחזייה. שמלה ונעלי עקב שחורות. זהו.
היא יצאה לסלון. היה לה עוד קצת זמן, שתתה קפה בפינת האוכל. החלטתי לנסות.
"אולי תרשי לי רק למצוץ לך, יעלי?"
הביטה בי ברחמים. ואז… הסכימה.
ירדתי לה. מצצתי ירכיה ברעבתנות. עורה היה כה רך וצונן. המשכתי אל איברה, מושך נושך דגדגנה, הייתי לה טוב, מרגיש איך היא מהדקת ראשי אליה. החלה נאנחת ואני בהתמדה ובשקיקה. מוצץ עוד ועוד ועוד. עד שיעל שלי (?) מהדקת לפתע ירכיה סביב ראשי. בכל כוחה. נאנקת וסוגרת עלי. וגונחת. ואני נחנק. משתעל. היא אינה חודלת. אני מנסה לדבר. טובע.
כשהיא חודלת אני שוכב על הרצפה, מסדיר נשימה. ואז הנייד שלה מצלצל.
"תגיע עם המזוודה למטה", והיא יורדת.
מוריס ומירית היפים והשווים בתוך רכב ארבע על ארבע של עשירים. שניהם עם משקפי שמש. אני מכניס מזוודתה לבגז', יעל משגיחה עלי. מירית פותחת חלון, קוראת לי. אני מתרגש מהאישה הזו שאוננה אותי על אשתי בפעם הקודמת, והיא נראית כמו תמיד, מיליון דולר.
"מה שלומך חמוד?" שוב מקטינה.
"מצפה לפעם הבאה."
"כנס לרכב".
נכנס. האם הם לוקחים אותי איתם לסופ"ש?
מירית יורדת מהרכב ויעל נכנסת ליד מוריס. הוא נושק לה. על השפתיים. באריכות. היא מחורמנת עליו אש, נמסה לה בין שפתיו.
מירית נכנסת אליי.
היא בשמלה פרחונית קלילה המבליטה את שפע שדיה, בטח הם נוסעים לצימר בצפון.
"שלא תחשוב שאנחנו לוקחים אותך איתנו, חמוד." מנחיתה אותי. "רק נותנת לך מתנת פרידה." והיא עולה עלי.
היא!!! עולה!!! עלי!!!
אני צריך לכתוב זאת שוב כדי להדגיש שזה באמת קרה.
מירית. הכוסית. היפהפייה. בשמלה פרחונית קלילה המדגישה את שדיה המושלמים.
עךתה!
עלי!
ומיד היא מתחברת אליי לנשיקה עמוקה וטובה. אני מופתע כל כך שאיני מצליח להגיב. אגנה מתנועע על איברי, היא רוכבת, מפעילה לחץ מתון ועקבי על איברי הזנוח. שדיה המושלמים מתמרחים עלי ואז…היא רוחקת מעט. ו…
היא.
חולצת.
שד.
לבן. עגול. מלא. גדוש. מהמם. פיטמה ורודה. זקורה. שובבה.
באה אל פי.
אני נרגש. אני דומע. אני טורף. והיא רוכבת עלי, האישה האדירה שהפכה את חיי, שהפכה אותי לקטן ומושתן. והיא רוכבת בעוז ושדה בפי. והיא מגבירה רכיבתה מוחצת את איברי. ואני איני גומר במכנסיי. היא מנתקת שדה המופלא, חולצת את רעהו ומחברת אותו אל שפתיי. אני נשנק, אני נלהב, אני טורף אותו ובולס. והיא מרקדת לה על אגני, האישה הגדולה הזו, החושנית. ועדיין איני גומר.
שוב מתנתקת ממני, אני מביט בשדיה המושלמים. היא כופפת עצמה, מביאה שפתיה בצווארי מחליקה לשונה עלי, מטפסת אל פניי, חונה באוזני, נושכת קלות, משרבבת לשון וחודרת, ואז לוחשת. "בפעם הבאה אתה שלי, מתוק. עד הסוף." ובמהירות שוב גולשת אל צווארי, חונה בו, נוגסת בעוצמה, מותירה בי חותמה ו… קמה מעלי. מתיישבת לצידי. מסמנת לי בידה לצאת. בדרכי החוצה אני כופף לידה. "תודה רבה לך מירית."
היא מחייכת. והם נוסעים.
אל הבית חוזרת יעל שונה. היא שבעת זיונים. מדושנת סקס. ניכר בה שעברה חוויה מכוננת. היא הופכת להיות הרבה הרבה יותר מינית וסקסית. היא מתלבשת בנועזות, וכך הולכת לעבודה. תנועות גופה נוטפות חושניות, כאילו אישה אחרת.
ביום שני בערב היא אומרת לי, "אני רוצה אותך בבית, כשהילדים לא פה, או ישנים, בלי בגדים. כל הזמן."
לא מבקשת, גם לא מצווה. פשוט אומרת ויודעת שאמירתה היא לי מצווה. אני שוכב לצידה עירום. ולפני השינה היא מצליפה על אחוריי, "לילה טוב, מותק."
ואני מבולבל. המותק הזה הוא של קירבה או הקטנה? ומה הקטע עם ההצלפה?
בבית בכל פעם שהיא חולפת על פניי ואני בעירומי היא מצליפה. וזה קשה לי ממש וגם מחרמן אותי. באותו שבוע אני מנצל נסיעה משותפת שלנו בחזרה מאירוע משפחתי ואני מעז ושואל אותה בדחילו ורחימו: "את חושבת שנחזור להיות פעם זוג רגיל?"
היא מביטה בי. עמוקות. שותקת.
"מה אתה חושב?"
"אני יודע מה אני רוצה."
"…"
"אני אוהב אותך. אני חושב שאת יפה. שאת סקסית. מהממת. ואני רוצה איתך ואותך."
היא מהרהרת בדבריי.
"והיית רוצה שנחזור לאחור, לזמן שבו היה מתוח ככה בינינו ולא היה סקס ולא גמרתי?"
"לא אמרתי את זה."
"אז מה אתה אומר?"
"לא יודע יעלי."
"אני חושבת שאחרי הפעם הבאה עם מוריס ומירית נצטרך להחליט לאן פנינו?"
"את חושבת שיש סיכוי שאי פעם תרצי אותי?"
"אני לא יודעת…"
ובחדר השינה אני חושב שאחרי שדיברנו גלויות אני פטור מהתפשטות. אבל כשהיא יוצאת מהמקלחת ורואה אותי עם פיג'מה עיניה בוערות. במילה אחת ובמבט מזרה אימה: "מה???"
ואני מתפשט מיד.
ולפני השינה היא מצליפה בי 'לילה טוב' ומסתובבת ממני.
עצוב לי.
אבל ההודעה שמגיעה לאחר שבוע ממירית משמחת אותי.
'הפעם לא יהיה משחק תפקידים. רק משחק קלפים שקוראים לו 'קינקי זוגות מתחלפים'. תבואו חרמנים.'
היא שולחת לי גם הודעה אישית. מהממת.
אני מגלח למטה. הכל. מתבשם. אומר לעצמי שהיום. היום זה היום שלי עם מירית הכוסית. אני בג'ינס שחור וחולצת כפתורים לבנה. נראה טוב. באמת. יעל המשפילה "ביקשה" שאשים עלי תחתונים שלה. כששמתי אותם היא קרבה אלי, מעכה איברי, לגלגה, "ככה אני אוהבת את הכוסית שלי". אך החלפתי בשירותים ואני בתחתונים שחורים עם ציור של נמר בצד. גברי בעיניי.
יעל מצידה מגיעה שחורה. תחתונים, חזייה ושמלה מפתה עם פתחים שאינם מותירים מקום לדמיון. היא נהייתה כוסית וסקסית שחבל על הזמן.
מגיעים לבית המפואר המוכר לנו. מוריס השווה פותח לנו את הדלת. שזוף כרגיל. הפעם בחולצת כפתורים שחורה צמודת חזה. הורס. אני לוחץ את ידו ויעל, מיד אחריי, מתחברת אליו בנשיקה לוהטת. ארוכה ועמוקה. החרמנות כמו נוזלת ממנה. היא דוחקת אותו לקיר, הוא מופתע. פתאום היוזמה היא שלה. והיא אינה מרפה נשיקתה. כשהיא סוף סוף מרפה היא מושכת דשי חולצתו, בעוצמה, מנתקת כל כפתוריו, חושפת חזהו הנאה. עיניו תוהות, תועות, אך יעלי שהייתה שלי ממשיכה להוביל את גבר האלפא הזה. לשונה לוקקת את צווארו ובמקביל, אני נדהם לראות, שידה נכנסת אל תוך מכנסיו, מתהדקת על איברו. הוא המום. מנסה להתנגד, "שששששש" היא מהסה אותו וממשיכה. ביד אחת היא פורמת חגורתו, פותחת כפתורי מכנסיו שנושרות וידה משחקת באיברו הזקור בטירוף בתוך תחתוניו.
"אווווווווו, יעלי, אתתתתת גומרתתת אותתתתתי."
היא מחייכת. מרוצה מעצמה. "זאת הכוונה, מותק."
יעל מתנתקת ממנו, מרחיקה אותו ממכנסיו ומושכת-גוררת אותו בדשי חולצתו אל הסלון בו מירית האדירה מחכה.
מירית. מירית. מירית. כמה יופי. כמה חושניות. שלמות.
היא בחולצת כפתורים לבנה חצי שקופה וחצאית בצבע חרדל. מהממת כתמיד.
ניכר בה שהיא מופתעת מיעל המנווטת-גוררת את מוריס. יעל מגיעה אליה, עוזבת את מוריס ומתחברת אליה בנשיקה עמוקה. תוך שנייה שתי הכוסיות האלה מצויות בחירמון אדיר. יעל השחומה שחורת השיער עם מירית לבנת העור והשיער הבלונדי. זה מתחיל בנשיקות סוערות, ותוך כדי הנשיקות יעל מפתחת חולצתה של מירית, חושפת אותה בחזייה ורודה אבל ממש ממש שקופה. כל מתאר שדיה המפוארים ניבט אליי. מהמם אותי. יעל פוחסת את אדיריה של מירית וכבר מירית משילה מעליה שמלתה, מתמקמת מאחוריה ופוחסת את שדיה. יעל נאנקת, חרמנית, מוריס ממהר לכרוע למרגלותיה, מלקק אותה. פתע יעל עוצרת.
"יש לי בקשה מירית."
"…"
"אני רוצה סקס. אני רוצה זיונים, לא משחק קלפים. אני רוצה אותך, אני רוצה אותו…אני רוצה ל-ז-י-י-ן…."
מירית מהנהנת. "אין בעיה. אבל לפני כן אני צריכה לדבר עם מוריס."
היא מסמנת לו באצבעה והוא קם וניגש אליה.
"אתה זוכר כמה זמן לקח לי להפוך אותך מחתלתול לאריה?"
"שנים."
"ומה אתה היום?"
"חתלתול."
"של מי?"
"של יעל."
"איך זה קרה לך?"
"אני לא יודע, מירי. בצימר, בפעם הקודמת היא כבר הייתה שונה, סקסית יותר, יותר יוזמת. אפילו חייתית, אבל עדיין הרגשתי שאני בשליטה. כשהיא הגיעה היום, דחפה אותי לקיר ואוננה אותי, הרגשתי שאני רוצה שהיא תוביל אותי היום. שאני רוצה ללכת לאן שהיא תיקח אותי. סליחה מירי."
כפה מלטפת את לחיו. הוא נבוך כל כך, מוריס האדיר, האלפא המוחלט. היא סוטרת לו קלות, ,הכל בסדר, מותק, כל עוד אתה זוכר את המחיר."
הוא משפיל עיניו, "אני זוכר." היא טופחת על אחוריו ומשלחת אותו אל יעל.
"מה המחיר?" יעל שואלת.
"לא משנה."
יעל אוחזת שוב דשי חולצתו, מקרבת אותו אליה, היא נושכת תנוך אוזנו, לוקקת צווארו מטה ומעלה, ידה האחת גולשת אל איברו, מתהדקת. ואז לוחשת לו, "מה…המחיר?"
המהפך שהיא עברה, שהיא העבירה את מוריס, הוא מטורף. הוא שלה עכשיו. בכיס שלה.
"היא קושרת אותי למיטה ומזיינת אותי בתחת", הוא עונה במבוכה.
"ואתה מוכן לסבול את זה כדי להיות איתי היום, מוריס, אני ממש ממש מעריכה", והיא חורצת את בטנו בציפורניה, הוא נאנק, היא משילה מעליו את חולצתו, דוחקת אותו אל הספה. הוא מתיישב.
הפנים שלו… השתנו. כשפגשנו אותו לראשונה, הוא היה ביטחון וקסם. יעל כרכרה סביבו מריירת. עתה הוא נושא אליה עיניו בציפייה. הוא שלה. כולו שלה.
היא הולכת אל מאחורי הספה, לרגליה נעלי עקב ולגופה חזייה ותחתונים שחורים, היא מסיטה ראשו לאחור וממעכת שדיה המכוסים על פניו. הוא מהופנט אליה. נאנח, נאנק, מנסה ללוכדם. היא רוחקת.
"מה אתה הכי רוצה בעולם עכשיו, מוריס?"
"אותך, יעלי, אותךך".
והיא מאפשרת לו למצוץ את שדיה התפוחיים בחזייה השחורה. ושוב רוחקת. ושוב קרבה. מטריפה אותו. ושוב רוחקת. וסובבת את הספה. הוא יושב ומצפה לה, והיא מתמקמת ממעל לתחתוניו, כופפת עצמה.
"יעללללללי, תודה."
אך היא שוב רוחקת, משחקת בו, מטריפה אותו.
שוב כופפת עצמה, עתה היא מרפרפת איברו.
"אוווווווווווווו"
שוב היא קמה. ממש תצוגת פיתוי ושליטה.
ואז מירית.
משחררת חצאיתה מעליה, נותרת מולי בתחתונים ורודים לגמרי שקופים וחזייה תואמת. היא ניגשת אליי.
"גילחת?"
הנהון.
"כדור?"
"לקחתי."
היא שבעת רצון ממני. היא קרבה אליי. הכי יפה בעולם. הכי חושנית. הכי הכי מדהימה.
"היום אני שלך, יוסי. אעשה הכל כדי לענג אותך. ואני מכירה אותך מספיק ויודעת שאתה, תענג אותי. היום אתה תקבל את הזיון, הזיונים, הכי טובים שהיו לך בחיים. היום תחווה חוויות שיעזרו לך להתמודד עם כל החרא שאשתך הפכה להיות. ולמרות כל החרא אתה תגיד שהיה שווה."
הקול שלה, צרוד ומחרמן. אני נרגש.
אני קרב אליה ונצמד לנשיקה. כשווה אל שווה. אוי כמה שהיא שווה. והנשיקה שלנו מתמשכת. לשונה פולשת, גם לשוני. ואני מעז, מהדק כפות ידיי על אחוריה. היא נדרכת. ואני מעסה. ועמרם אצלי בראש. כל איבר מאיבריה של אישה הוא חושני.
מירית קצת גבוהה ממני. ועבה. ואני מתנתק משפתיה הרוטטות ומצמיד שפתיי לכתפה החשופה הנערצת. ואני מחרמן לה ת'כתף, נושק, נושך, שואב. מצרף ידיי המעסות את זרועה. היא מאפשרת. ואיני ממהר. מהצד שומע את מוריס נאנק, "תודה יעלי, כןןןןן, יעלי, כןןןןןן, עודדדדדד יעלי." אך אני ממשיך את חרמון הכתף. מהכתף עובר לצוואר. איזה כייף לשמוע את מירית האדירה נאנחת עת אני שואב את צווארה. בידיי אני מעסה שכמותיה. תודה עמרם. ואז… היא מכוונת ראשי בידיה אל גבעות שדיה החשופות. "אוווווווווו, מיריתתתתתתת", ואני מתפלש בה. נושק ונושך בנשיכות קטנות ואוהבות. והיא טעימה לי כל כך. מדהימה לי כל כך.
"אתה טובבבב, יוסי", היא אומרת (היא באמת אמרה את זה. נשבע). ושוב איני ממהר. איני פולש אל החזייה השקופה, אל הפטמות הזוהרות, הממגנטות. ממצה את יומי בגבעות הענוגות כל כך. ואז… שולח ידי אל תחתוניה.
"טוובבבבב, יוססססס, טובבבבב."
אצבעותיי בדגדגנה מתגנבות מבעד לתחתון השקוף, ואני חודל מנישוקיי, מביט בה, "מירית..את מושלמת… את האישה המושלמת בעולם". ואני מסתער על השדיים שחודשיים אני עליהם חולם. אני מוצץ, אני טובל, אני מתפלש. אני כובש. לא שמתי לב, אבל אצבעותיה התירו כבר כל כפתורי חולצתי וציפורניה חורצות עתה את חזי ובטני.
"השדיים שלך, מירית….שלמות."
ואני ממשיך לטרוף.
היא עוצרת נשיכותיי, מציצותיי, שוב מתחברת לנשיקות. שואבת שפתי התחתונה. ואז דוחקת אותי אל הספה. על הרצפה לידי מוריס כורע למרגלות אשתי לשעבר ומוצץ אותה בכמיהה. יעל עומדת מעליו, עירומה לגמרי, דוחקת ראשו אל תוכה בבעלתנות. מירית עומדת למולי, מסירה חזייתה ו….עולה עלי, מביאה שדיה אל פי.
אני מת. איזה כייף. חלומות מתגשמים לפעמים. היא מתנועעת לה על איברי, מוחצת, לוחצת, מגרה, מפתה, ואני מוצץ בתאווה את שדיה המושלמים. דקות ארוכות. איני חודל. רק עוד ועוד ועוד. עד שהיא מנתקת אותי מיניקתי, גולשת מעלי, משכיבה אותי על הספה, חולצת מכנסיי ותחתוניי, ומתכווננת איברי. ברגישות היא מלקקת כיפת איברי. הוא אינו גדול כמו של מוריס, אבל הוא סביר ולא נראה שזה מפריע לה כי היא נאנקת ושוקקת ומחדירה אותו כולו אל תוכה.
"אוייייי מממיררריתת, אני מתתת". אני רואה את יעל הנדהמת מביטה בחוסר אמון ובמידה לא קטנה של קנאה, אך חוזר לחוות את הקסם.
מירית מאוננת איברי הרטוב בידה תוך שהיא גולשת בפיה אל אשכיי. "אני רואה שמישהו פה גילח כמו שצריך", היא אומרת מרוצה. וכבר שואבת ולוקקת אשך אחד, ועוד אחד. הקולות שהיא מחלצת ממני, הם לא מהעולם הזה. מפרקת אותי לחתיכות. העונג המושלם. ואז היא שוב מוצצת איברי בעוד ציפורניה חורצות את בטני. האישה האולטימטיבית.
כשהיא מסיימת היא קמה. אני קם אליה. מתאחדים לנשיקות. ממש לידינו מוריס נעמד ליד יעל.
"בוא , נלך לחדר השינה שלי", מירית לי אומרת.
מוריס נשנק, "מירי, אמרנו שחדר השינה מחוץ לתחום".
מירית קרבה אליו, "מוריס המתוק, תזכיר לי מי קובעת כאן את הכללים."
מוריס מתכווץ, "את קובעת, מירי, את קובעת."
מירית קרבה אליו, הוא נבוך. ידה נכרכת סביב צווארו, לא מרפה. "אז תישאר בתחום שלך, הא?"
"כן מירי, ברור."
ואני, בעירומי, נותן ידי לאישה הכי סקסית בעולם והיא מוליכה אותי עימה לחדר השינה שלה. שם אני נעמד מולה. שוב נשיקות ואז כורע למרגלותיה, מסיר תחתוניה. מתחבר לעומק ירכיה ומוצץ ונושך שם.
"אווווווו, יוססססססס, טובבבבב יוססססס, עודדדדדדד יוססססס." ואני מטפס אט אט, אל המקור אל העונג אל הדגדגן. ושואב אותו ואותה. "כןןןןןן, יוססססס, מדויקקקקק יוססססססס", היא באטרף ואני, אני ממשיך, נותן עוד ביס קטן במקום הרגיש, עוד שאיבה עמוקה והיא….. "יוססססססססס, מעוללללללה", היא גומרת. היא גומרת. ואיני מרפה, כי האישה המדהימה הזו, גמרה. ממני. תודה עמרם. תודה מוריס. צפיתי ולמדתי ויישמתי.
אנו נשכבים על המיטה. צמודים . לחוש בשדיה המפכים נצמדים לחזי, הכל היה שווה, כל החרא שאכלתי ממנה ומיעל, גם כל החרא שאוכל. היא מטפסת עלי. ושדיה האדירים פוגשים את חזי, את קודקודי, את שפתיי. וגופה המטופח המושקע המושלם. כולו עלי.
"אוייייי מיריתתתתת, אתתתתת גומררררת אותתתתתי."
והיא גוהרת ורוכבת וגוברת ומטריפה. אותי. אני הופך אותה. נשכב לצידה ומתחבר לשדה. במקביל מרחפות אצבעותיי על פני כוכה. אני חש עד כמה היא מגורה, אך איני ממהר, רק רוחף שם בפתח כוכה ובשפתיי טורף את שדיה. אט אט מצרף. אצבעי על דגדגנה. היא נאנחת. נאנקת. טוב לי. כשאני דוחף בבת אחת 3 אצבעות אל תוכה, אל כוכה, היא מתגעשת. היא מתקמרת, והיא זועקת. "כןןןןןןןןןןןןן, כןןןןןןןןןןןן, טובבבבבבב יוססססססס… אוחחחח כמה… ש…זה… טובבבבב". ושוב גומרת. ואני מזיין אותה היטב באצבעותיי. יצאתי גבר היום, אין מה לומר. אני ממש מרגיש שכבודי הרמוס חוזר אלי.
ואז היא שוב מוצצת איברי הזקור אליה, כמה עוד אוכל למשוך? ושוב היא באשכיי. מושלמת. רב אומן בזיונים וחירמונים. ואז, סוף סוף, היא עולה עלי. מחדירה אותי אל תוכה. רוכבת.
"אוווווו, מיריתתתת, אוייייי, אוייייייש, כןןןןןןןן" האישה הנדירה, החושנית, אותה חלמתי יום יום כל היום בחודשים האחרונים רוכבת עלי, ונראה שהיא לא עושה איתי חסד אלא עושה איתי אהבה. גם היא וגם אני נאנקים וצורחים וגועשים וגומרים. כששדיה הנדירים מעלי מקפצים.
"זה היום המאושר בחיי", אני אומר כשאנו שוכבים מסדירים נשימה.
"שמחה לשמוע", היא אומרת, "אבל עוד לא גמרתי איתך." והיא מלטפת את גווי, מצמררת אותי, נעימה לי כל כך. ואני מלטף בחזרה. מצייר באצבעי עיגולים סביב שדיה הנדירים.
"אני נכנסת להתנקות. תגיע תוך 5 דקות?"
מהנהן בוודאות.
כשאני נכנס אני נפעם. חדר האמבטיה הוא בגודל של סלון. ממולי מקלחת פתוחה עצומה. באלכסון ג'קוזי מפואר. ובמקלחת עומדת מסתבנת האישה היפה בעולם. אני נעמד, מצלם בדמיוני ומפנים. עיניה עצומות. שוטפת עצמה. כשהיא פוקחת עיניה היא רואה אותי מולה.
"מה?"
"זו התמונה הכי יפה בעולם", אני אומר. "את מהממת".
היא מחייכת, "לא נעים לי אבל נאלצת להסכים אתך".
ואחרי הפסקה קצרה היא שואלת, "מה אתה הכי אוהב בי?"
אני מביט בה. סורק את כולה. "את השדיים המלאים, העגולים…. אה ואת הפטמות הזקורות המפתות…אה וגם את הכתף המעוגלת המושלמת…. ואת התחת השרירי המעוצב…ואת הרגליים…ואת הכוס המגולח המזמין. …והעיניים המהממות…והשפתיים הבשרניות…והשיער….את צוחקת עלי מירית? את מושלמת. מכף רגל ועד ראש."
וואוו כמה שהיא מוחמאת. בעיקר כי ניכר בי שאני מדבר מהלב. והיא מסמנת לי לבוא אליה. ואני בא. איברי עודנו מדולדל, אבל להיות קרוב אליה זה להיות חרמן. ואני מתמקד בפטמות. מזקיר אותן עוד. בנשיכות קטנות חושקות.
היא מסתובבת בגבה אליי, קולה מתגרה, "מרגיש לי שהצד הזה שלי הופלה על ידך לרעה". ואני כורע למרגלותיה. מעריץ כל ס"מ באישה הנפלאה הזו. מתחבר לצד האחורי של ירכיה ונושק ולוקק אותו. במקביל ידיי מעסות אחוריה בעוצמה. היא שוב מתייחמת, היא שוב נאנקת. ואני ממשיך. עד שהיא סוגרת את ברז המקלחת, מזמינה אותי בעקבותיה לג'קוזי. חלום. חלומית. היא משתרעת ואני מסתער על שדיה. בולס וחומס. גם פוחס. מהממת שהיא. כשהיא מסתובבת וגבה מעלה, אני נרמז, ואני מתחבר שוב לאחוריה. המושלמים. היא אישה גדולה, מירית, ויש לה תחת לא קטן. אך הוא מושלם. הוא שרירי וקפוץ ונכון. ואני נושק אותה שם, מעסה, ונראה כי טוב לה. היא מעלה את אחוריה עוד מעלה, מזמינה. זה מרגש אותי ממש. ואני מסייע לה להעלות אחוריה כשמחדיר אגודלי אל כוכה. שומע את אנקתה, ומצרף שפתיי ולשוני אל פי הטבעת שלה. נהמתה כה עמוקה עד כי אני נסער ממש ומלקק בתאווה יתרה. מעודי לא מצצתי אישה בפי הטבעת, אך ראיתי באתרים ואני מנשק בתאווה, אחר מוציא לשוני ולוקק בהתמדה וחוזר חלילה. לשמחתי, גופה של האישה המושלמת הזו נענה לי. היא מתנועעת ונוהמת בהנאה מגורה וקולה הצרוד אותי ממריץ ומטריף.
"אוווווו, אוווווייייייישש, כןןןןןןןןןן, יוסססס" ואני נובר בה וחופר בה. עם האגודל ועם הלשון. והיא מתפתלת לה תחתיי, מתעצמת, מתקמרת, ו….גומרת.
איזה כייף.
אני ממשיך עם הלשון ועם האגודל, מושך גמירתה לאורך דקה ארוכה ומגרה. כשהיא גומרת לגמור היא משחררת מפיה אנקה רמה, מסתובבת ומקבלת אותי אל שדיה, למציצה.
איזו אישה.
בשלב כלשהו אני פוסק יניקתי ושוכב לצדה במים המבעבעים. אנחנו מתלטפים. וזה כל כך נעים. כשהיא כורכת ידה על איברי היא מתחייכת. "אני רואה שמישהו כאן חזר לחיים."
אני שמח וגאה.
"אני רוצה להודות לך על הערב הזה, מירית."
"אתה מתוק, יוס, למרות שעוד לא גמרתי אתך אני רוצה שתדע שהיה לי לילה מענג אתך".
אני מאושר.
"ואני רוצה שלא תצטער על סצנות השליטה וההשפלה שהיו לך. לדעתי בלעדיהן לא היית מצטיין היום… וחוץ מזה, הזדיינת פעם בבריכה, זה כייף אמתי." והיא קמה, בעירומה המפואר, יוצאת מהג'קוזי, מתנגבת, ומובילה אותי עימה אל הבריכה.
כשאני פוסע כך לצדה, אני באמת נראה כמו האחיין הצעיר שלה. היא מבוגרת ממני, גבוהה ממני, עבה ממני ובנוסף לכל אלה היא מובילה אותי.
לרגע אנו נעצרים בסלון, להתבונן. ולהקשיב. מוריס בעירומו המפואר שוכב על הרצפה, מעליו בתנוחת 69 אשתי באקסטזה. היא מאוננת איברו העצום וגם מוצצת אותו ומשלבת תוך כדי דיבור מלוכלך, " כן מוריס, כן מוריססססס, מתה על הזין המפואר שלך…. כןןןןן מוריס תמצוץ אותי שם. חזקקקקק מוריסססססס חזקקקקק אומרת לך." ומוריס הממושמע, תחתיה, איברה בפיו, לשונו שלופה והוא מענג אותה.
מירית ממשיכה ואני אחריה. יוצאים לאוויר הצונן. בריכה מהממת יש להם. ומירית האישה המושלמת, נעלמת אל תוך הבריכה צעד אחר צעד, אל תוך המים ואני בעקבותיה. נעמדים. מתחבקים. שדיה האדירים בי נוגעים. מרגשים. מאוד מאוד. אני לא רוצה שהערב הזה יסתיים.
מתחת למים היא אוחזת איברי. מאוננת אותי. ממעל למים היא נצמדת לנשיקה. ואז היא מתנתקת, שוחה לה, נימפה מושלמת, ואני בעקבותיה. שוב מתחבקים מתוך קירבה ותאווה, הפעם אני הוא ששולח ידיים, אל כוכה, היא נאנקת. מאפשרת לי לנבור, לחפור, גופה נענה בעונג למגעי. והיא נושקת לי. בעוז. בתאווה. ואז גולשת צווארי, נושכת אותי מענגת אותי. אני מוסיף אצבע אל כוכה, "יוסססססס", היא אומרת, רק "יוסססססס" ואני טוחן אותה, ואז…. היא אומרת…. את המשפט הכי יפה בעולם, ,זיין אותי כבר יוסססס, זיין אותייייייי."
אני חולץ אצבעותיי, מעמיס אותה עלי, על איברי. המים הופכים אותה קלה, ואני מפמפם אותה במים בהילוך איטי. זעקותינו מתערבבות, כמו נוזלי גופנו. טוב לי, זה ברור, אבל גם לה טוב. מאוד. ואני מקפיץ אותה, את האישה המפוארת, על איברי. ושנינו נאנקים וזועקים וגומרים ומתחבקים.
הייתי בגן עדן ללילה אחד.
אמינות "החמאס מורתע"
חוצמזה, כתוב טוב.
נהדר!