סיפור מאת מאת דני דניאלי
יועצת זוגית
אנחנו מגיעים לבניין משרדים עצום. זה המשרד של מוריס,הבעל של…
נכנסים. יש לנו כאן "ייעוץ זוגי" עם מטפלת בשם מירית. מירית כתבה בהודעה: 'משחק תפקידים, זוכרים? אתם זוג בקשיים, אני יועצת זוגית. מוריס כבר ישולב. אין תסריט מסוים. תזרמו.'
המשרד שלה גדול ממש. מהודר. ספה של הביוקר, עליה אנו מתיישבים, לצידנו מירית על כיסא עור נוח.
אני מביט בה, משתאה. חצאית שחורה קצרה ממנה בוקעות רגליים לבנות דשנות. חולצת כפתורים לבנה 'מקצועית' הסוגרת על שדיים מלאים ומרגשים. שערה הקצר צבוע בלונד עם שביל בצד, והקול שלה… צרוד ומפתה…
"שלום לכם, יעל ויוסי, אני שמחה שבחרתם להתמודד עם הבעיות שלכם בדרך של טיפול לא קונבנציונאלי. מאמינה שתהנו גם מהדרך וגם מהתוצאה הסופית." והיא מחייכת חיוך מפתה ואירוטי.
אני נמס. מתקשה להתרכז במשהו מלבד בשדיה המהממים.
"יעל, את רוצה להגיד למה באתם?"
אני מביט ביעל. שחומה, לא גבוהה במיוחד. רעננה. עור בוהק, שדיים קטנים וזקורים. היא לבושה היום בשמלה המחמיאה ביותר שלה, כחולה-ירוקה שמתהדקת ומדגישה את מתניה ונותנת הצצה גם אל השדיים.
"בזמן האחרון די נמאס לנו אחד מהשני. אין לנו כוח. וגם אין לנו יחסי מין."
"כשאת אומרת בזמן האחרון, את מתכוונת…"
"שנתיים", אני מתפרץ. יעל מביטה בי בכעס. "הוא מפריז, מקצין כל דבר."
"בשיחה מקדימה אתך, בטלפון, סיפרת לי שאתם נשואים 10 שנים, מגיל 25".
הנהון.
"סיפרת לי גם שאף פעם לא הגעת עם יוסי לאורגזמה…"
אני המום. נדהם. נבוך. סמוק.
מירית מביטה בי ברוך, "אין כאן, בחדר הזה שיפוטיות, יוסי. המטרה היא לשפר אתכם ואת מצבכם. אנחנו נבדוק אם יעל יכולה בכלל לגמור, יש נשים שלא. גם אם היא תגמור זה עדיין לא אומר שזו אחריותך, זה יכול להיות משהו בקשר ביניכם שאנחנו נשנה, הכל יהיה בסדר.
אנחנו גם נבדוק כאן מה 'עושה לה את זה' וגם מה 'עושה לך את זה'. כידוע לכם יש סוגים שונים ומגוונים של יחסי מין. מין אנאלי, מין בנאלי, מין אוראלי, יחסי שליטה, יחסים פתוחים ועוד ועוד. נתאים לכם את המתאים לכם. "
"נשמע טוב", יעל אומרת.
"לשם כך אני מבקשת שתתפשט", היא אומרת.
אני נדהם. "אני?"
היא מהנהנת, "אל תדאג, השיפוטיות לא נכנסת לכאן. כאן רק רצון טוב וחיוביות. אתה זקור עכשיו?"
אני מניד לשלילה.
"מצוין, כך נראה מה מגרה אותך. תתפשט."
אני נבוך אך איני מתווכח. משיל מעלי נעליי, מכנסיי וחולצתי. יש לי גוף סביר, לדעתי. גובה ממוצע, בלי כרס, גם הזין סביר לדעתי. היא מסמנת בידה על תחתוניי ובמבוכה אני מסיר גם אותם.
"לא רע", היא אומרת בלי שיפוטיות, "בוא, שב לידי", היא מזמינה, תוך שהיא שולחת הודעה בנייד.
אני מביא כסא ומתיישב לידה ואל המשרד מגיח מוריס.
"זה מוריס, מטפל שעובד איתי ואני נעזרת בו לעתים. הוא יעזור לנו היום עם יעל. לא קונבנציונלי, זוכרים?"
יעל מגיבה למוריס בצורה מעוררת קנאה. היא מביטה בו בעיניים מזוגגות. מעריצות. האמת היא שהוא נראה מיליון דולר. אמנם מבוגר ממנה ב 15 שנה אבל שרירי החזה שלו משתרגים מבעד לחולצת הפולו הלבנה. הוא אינו גבוה במיוחד אבל בנוי לתלפיות ממש. הוא אומר שלום ומתיישב ליד יעל.
מירית פונה אליו, "אני רוצה שב 7 דקות הקרובות אתה ויעל תתעלסו ותזדיינו. משהו מהיר, רק כדי לראות אם היא גומרת."
ככה פשוט היא אומרת את זה.
"אתה פשוט תצפה", היא אומרת לי ומניחה ידה על ירכי. "וגם אני".
היא מרחיקה את כסאה וגם אני , מותירים את מוריס עם המעריצה החמה שלו. על הספה.
הוא רוכן אליה לנשיקה רכה שהופכת לנשיקה סוערת. זה מוזר לראות את אשתך מנשקת בתאווה גבר זר מולך, אך אני מרגיע את עצמי. היא מקבלת את שלה עכשיו אתו ואני אקבל את שלי עם מירית עוד מעט. שווה לי. יעל נאנקת ונרגשת בנשיקתו הפולשת אין ספק שמדובר במקצוען. הם ניתקים והוא אומר: "נעים מאוד".
"גם לי. מאוד מאוד."
"אין לנו הרבה זמן", הוא אומר וקם. ומקים.
באחת הוא מסיר חולצתו ואוטומטית ידה נשלחת אל חזהו. המרשים. מאוד. היא מלטפת בתאווה. "אתה ממש מפוסל", היא מריירת. מלטפת. חסרת בושה, הבת זונה. והוא נוטל את ידה המשוטטת מושך אותה עמו לעבר השולחן המשרדי הגדול המוצב בקצה החדר. הם נעמדים זה מול זו וידה שוב נשלחת אל חזהו. לאחר רגע קט הוא פותח את רוכסן מכנסיו ושולף איברו. הגדול. הזקור.
הוא לוחץ קלות את ראשה של יעל והיא כורעת מיד ומוצצת אותו בתאווה מרובה. ממש מתנפלת על האיבר הגדול והזקור וטורפת אותו.
מירית לוחשת לי, "אתה זקור, יוסי. גבר זר מזיין את אשתך בפה וזה מזקיר אותך. זה חשוב." אני לא יודע להסביר את זה אבל זה באמת מחרמן אותי ממש.
יעל מוצצת אותו בתאווה רבה. ידה מאוננת את חלקו התחתון של האיבר בעוד שפתיה בולעות את הכיפה. היא בטירוף. עד שהוא עוצר אותה. הוא פועל מהר. הוא מקים את יעל המריירת, מסובב אותה בגבה אליו, מתהדק בידיו על שדיה כשאיברו הנכבד הזקור משתלשל ממכנסיו. יעל נעתקת, "אווווווווו, מוריס, זה טובבבבבב". הוא סוחט את שדיה (אין לי אוויר), מתמקד בפטמות, ואז, באחת , מושך חזק לשני הצדדים, קורע את כל כפתוריה, משיל מעליה את השמלה היפה מותיר אותה בתחתונים וחזייה תואמים בצבע שמנת המנוגד לאורה השחום. היא מהממת בעיניי.
"לך תאסוף את הכפתורים, אבל בלי להפריע להם, תזחל", מירית מורה לי, איני מקדיש מחשבה, היא אמרה ואני זוחל תחתיהם בעירומי הזקור, מלקט כפתורים בעוד מוריס משחק בשדיה של אשתי והיא נאנקת בהנאת אין קץ. "כככןןןן מוריס, עודדדדד מוריססס, אווווווו, אתה כל כךךךך, טובבבב, כןןןןןן, כןןןןןן."
(בלילה, במיטה, אבין שברגע שזחלתי שם ביניהם, חרצתי את גורלי בעיני מירית). כשאני חוזר למקומי על הכיסא שלצד מירית מוריס מסובב את יעל כך שהיא נשענת עתה אל השולחן בגבה אליו ואלינו. הוא מפסק את רגליה, משכיב חלקה העליון אל השולחן. הוא מסית תחתוניה וחושף את איברה. היא נרעדת. היא נרגשת. והוא דוחק אצבעו לתוכה.
"אוווווווווו, זה כל כךךךךךך טובבבבבבב, מוריס", היא אומרת. והוא מוסיף עוד אצבע.
הקולות שלה. לא מוכרים לי. היא מגורה, היא מחושמלת. היא מוטרפת.
ואז… הוא מוציא אצבעותיו ו…מפליק לה על אחוריה.
"אווווווו", היא נזעקת בעונג והוא מפליק עוד אחת. היא גונחת ממעמקים.
ואז…הוא חודר אותה מאחור. באבחה אחת חדה. ונשאר בתוכה בלי נוע.
"מורררררררררררריסססס", היא זועקת. "מוריססססס", היא לוחשת.
ושוב הוא בתנועה עמוקה מחוצה לה ואל תוכה.
והקולות שלה.
והוא נכנס ויוצא במתינות.
ואז, כמו מחליף הילוך.
הוא מושך אותה בשערה לעמידה. כשהוא בתוכה, לא ידעתי בכלל שזו תנוחה אפשרית, ומפמפם אותה במהירות שיא, רעש הדפיקה והפקיקה נשמע בחדר שוב ושוב ושוב.
יעל מאבדת את זה, היא בוכה והיא זועקת והיא….גומרת. בטירוף.
"כןןןןן, עודדדדדדד, חזקקקקקק, זה טובבבבבב, מוריסססססס".
עד שמירית צועקת, "cut". והוא מאט וחודל. יעל מסדרת תחתוניה והוא משיב איברו למכנסיו והם שבים אל הספה מולנו. היא בתחתונים והוא במכנסיו.
"מספר מסקנות", מירית פותחת.
"א. יעל יכולה לגמור. ועוד איך.
ב. כשהפלקת לה, מוריס, היא נהנתה. כדאי לבדוק עד כמה היא אוהבת להיות נשלטת.
ג. יוסי התגרה מאוד כשחירמנת אותה וזיינת אותה מול עיניו, מה שאומר שהוא אוהב כנראה להיות מושפל. גם את זה נבדוק בהמשך."
יעל נראית כאילו איננה איתנו.
"יש משהו שאת רוצה לומר?" שואלת אותה מירית.
"זה היה….. זה היה… מוששששלם", ומבטה תלוי במוריס, מצועף.
מירית מחייכת, "כן, מוריס הוא איש מקצוע, ללא ספק."
והיא מוזגת לכולנו שתייה.
הפסקה.
אני ער למבטיה של יעל. הדבר היחיד שהיא רוצה זה להמשיך להזדיין עם מוריס האדיר.
לאחר ההפוגה מירית אומרת:
"אני רואה שאת רוצה לטרוף את מוריס, או שהוא יטרוף אותך, יעל, עוד מעט תוכלו להמשיך בשלכם. אבל עכשיו תצפו קצת בי וביוסי ותמשיכו כשאומר לכם, בסדר?"
הנהונים.
אני מתרגש. תורי. עם מירית האדירה הזו. רעד עובר בי.
ואז היא פונה אלי: "שב על הברכיים למרגלותיי."
אני מתיישב. בעירומי.
"תוריד לי את הנעליים."
מוריד.
"ועכשיו, תמצוץ לי. אצבע אחר אצבע. מהבוהן ועד האצבע הקטנה."
אני מוצץ.
בשקיקה.
זה חלום. כי מירית היא אישה כל כך סקסית, כל כך יפה. כל כך מושלמת. כל כך ראויה למציצה בכל איבר מגופה.
אני מסיים רגל אחת ועובר אל השנייה. כשאני מסיים את כל האצבעות היא מחדירה אל פי את כל האצבעות. ואני מוצץ ומרייר, ונאנק ונחנק. ו… זה כייף לי. ממש.
"עכשיו תוריד לי את התחתונים", היא אומרת.
ואני מוריד. עומד על ארבע מולה, מגיש לה את תחתוניה והיא… מכניסה אותם אל תוך פי. דוחקת אותם ומסמנת בידה ליעל להתקרב.
"תצליפי".
והיא מצליפה על אחוריי. בעוצמה שלא ידעתי שיש בה. אני מרגיש שהיא מכניסה את כל תסכולה ממני למכה. אחת. ושתיים. ושלוש.
ומה אני מרגיש?
אני לא מרגיש מושפל. כלומר, אני שמח. לשבת ליד מירית. לגעת בה.
"עכשיו לכי תזדייני", היא אומרת ליעל ויעל ממש רצה לזרועותיו של מוריס.
מירית מורה לי, כשתחתוניה בפי, להביא עוד כיסא והיא מורה לי לשכב על 2 כיסאות כשראשי על ברכיה, ולהביט באשתי המזדיינת. אני מעריך שבהמשך גם אנחנו נזדיין.
יעל מגיעה אל מוריס והוא סוגר על שדיה ונושק לה ארוכות. היא טורפת אותו בנשיקותיה ושניהם משמיעים קולות ייחום רמים. היא באקסטזה מוחלטת והם מתחרמנים בלהט. הוא לא גבוה אך חסון מאוד ונראה שהוא יודע היטב את מלאכתו. הוא עובר מנשיקותיה לליקוקה. לשונו עוברת על צווארה והיא נאנקת אנקות תאווה שלא שמעתי מעולם. תוך כדי ליקוקה ידיו אינן נחות. הוא מעבירן על בטנה, עולה אל עצמות הבריח, מסיים בשדיה.
"מוררררררייייייס, אתה גומר אותי….אתה כל כך טובבבבבבב מוריססססס", היא מריירת והוא ממשיך בה. עוד ועוד. והיא, יעל שלי, בטירוף חושים, "מוררררריסססס…"
הוא מכריעה על ברכיה והיא מסירה מעליו מכנסיו ותחתוניו, מכניסה אל תוכה את כל איברו ונחנקת אך נאנקת ונאבקת. בידיו הוא דוחק אותה אל תוכו עוד ועוד ועוד תוך שהוא מניע את אגנו אל תוכה וממנה. מכונת זיונים הבן זונה.
מירית סוטרת לי קלות, "זה גבר, אתה מבין? זה מה שהיא מצפה גם ממך. אני לא ציפיתי לזה, כי כבר כשנפגשנו קלטתי אותך."
וכבר מוריס מרים את אשתי מכריעתה, נושק ונושך בשפתיה, היא מייללת. ממש מייללת. "אתה טוב לי, מוריס, אתה כל כךךךךךך טובבבבב לי. תזיין אותי מורררריסססס, בבקשה…בבקשה מוריס…"
באבחה אחת הוא תולש מעליה תחתוניה. שדיה מתנודדים להם, יפים, על עורה השחום. איברה מזמין אותו ורק אותו לבצע בה כל אשר יחפוץ. והוא משכיב אותה על מסעד הספה ונכפף אליה ומוצץ אותה באיברה.
הבת זונה עוברת מיללות לצרחות, לשאגות. היא מאבדת את זה לגמרי.
"כן מוריססססס, כןןןןן, עודדדדד, מה אתה עושה לי מוריססססס", והיא גומרת בקול רם שלא מן העולם.
היא עודה רוטטת מגמירתה, שוכבת לה על מסעד הספה וכבר הוא ניגש הגבר אלפא המפחיד הזה ומכניס איברו הזקור התפוח אל תוך פיה כשידו בעורפה דוחקת ומזיין לה את הגרון שוב ושוב ושוב, והיא נענית בתאוות אין קץ.
היא נשנקת, יעלי שלי, מתמסרת, משתדלת לתת עבודה. ואני… צופה בטירוף הזה שלנגד עינייו..לא נעים לומר, מתחרמן.
כשהיא מסיימת למצוץ אותו הוא ניגש אליה. מניף רגליה, מכוון איברו וטוחן אותה בקצב מסחרר.
היא זועקת.
נאנקת.
היא נשנקת.
היא בוכה ומייללת וגומרת (פעם שלישית בחצי שעה) בעוד הוא ממשיך לטחון עד שגומר גם הוא.
הוא מסיים ומצליף לה על אחוריה.
באותו רגע מירית מפילה אותי אל הקרקע, אני נחבט.
מביט בה מלמטה.
"תמצוץ לי", היא מורה.
ואני מוציא תחתוניה מפי, נכנס בין רגליה. הדשנים. האדירים. המכשפים. ומוצץ אותה. נראה לי שאני בסדר. היא מתנועעת, אפילו קצת גונחת. ידיה דוחקות את ראשי לתוכה. עד שהיא מסיטה ראשי לאחור.
"בוא מוריס."
המקצוען מגיע אלינו, תופס את מקומי, ומוצץ אותה כמו שצריך באמת. הוא כאילו נעלם בתוכה.
היא גונחת. היא נאנקת. והיא גומרת.
ואז.. בלי אומר, היא קמה ויוצאת.
יעל שלי מגיעה אליו. כרוכה אחריו. ההערצה שבעיניה היא מה שקשה לי. עיניה ממש מתחננות. כמו אומרות לו: 'אני הזונה שלך'. אני מרגיש מיותר. לא מסוגל לראות את זה. אוסף בגדיי, מבוייש, קם ויוצא. מחכה לה באוטו עם ביצים בוערות.
מחרמן רצח
נמאס פשוט נמאס מהפמינזם המדומין שהופך את כל הגברים לקוקהולדים מטומטמים ומושפלים רק האשה נהנית רק הגבר גומר רק את האשה מפנקים והגבר? מלקק את האצבעות של האשה אבל אשתו ישר יזיינו אותה… מינימום הגינות והדדיות!
צריך לרשום בקטגוריות קוקהלד, חוץ מזה אחלה סיפור רק תעשה בבקשה שהסוף יהיה זה שיעל תהנה מהזיון של יוסי ולא של מורס ושיוסי יצא הגבר אלפא
אם אפשר שגם הוא יגמור.. מוסיף משמעותית