האישה בוורשה

סיפור זה הוא בדייה, אבל כייפי, 

כל חלקי הסיפור : 1 , 2 , 3 , 4 , 5 , 6

 

טוב, מאיפה להתחיל? נראה לי קצת חומר רקע יעזור…

סחבק דו מיני, אוהב להישלט ולהיות מושפל, לא בדיוק חומר לזכר אלפא, מעדיף להיות בוטום ולא טופ, אוהב לגנוב לאשתי את הלבנים שלה ולראות איך זה יושב עלי. אם הייתם מכירים אותי במציאות, לא הייתם מנחשים.

רצה הגורל והתחתנתי עם אישה שמרנית מארץ השומרון. אני הייתי הראשון שלה והיא לא עשתה לי את החיים קלים במיטה מצד אחד, מצד שני האופי הדואלי שלי נכח איתנו במיטה כל הזמן, ככה שפעם היינו עושים סקס חסר חשק, טעם וריח ופעם סקס סוטה ומטורף. אשתי אף פעם לא ידעה איך היא תיכנס למיטה ועם איזה מהצדדים שלי עד כדי כך שהייתה מתלוננת שאני סכיזופרן שמצד אחד אין לו גבולות ומצד שני עושה עליה חרם במיטה לפעמים.

אני לא יודע אם להגיד עלי שאין לי גבולות זה נכון, אבל אין ספק שהם די בעשיריון העליון.

את הפרעת או סטיית הקוקהולד קיבלתי כתוצאה מעודף חרמנות או הפרעות הקשב וריכוז שלי. מסרטי פורנו ונילים של גבר ואישה מיציתי כמעט כל קטגוריה תוך זמן קצר עד שהגעתי לקטגורית הקוקהולדיות. תוך כדי התחלתי לגלוש בפורומים של קוקהולדים והבנתי תוך למידת הנושא שאני אחד מהם. אף פעם לא הרגשתי אלפא, שולט, אסרטיבי שיודע לשמור על עצמו ושלו, להיפך, כל פעם כשגבר היה ניגש לדבר עם אשתי כשאני לידה הייתי מתמוסס ונעלם, כאילו מפנה לו את השטח ומכיר בעליונותו. היו עוד סימנים אבל הם לא רלוונטיים לסיפור זה. תוך קריאה של פוסטים של גברים אחרים פתאום הרגשתי שייך. התחלתי לפנטז על גבר דומיננטי שיכבוש את אשתי, יעבור את המגננות שהיא תמיד הייתה מפנה אלי כל פעם כשניסיתי לקדם משהו במיטה, יכבוש אותה ויביא אותה לשיאים שאני בחיים לא הצלחתי לגרום לה להגיע אליהם. פנטזתי על ערבי הסקס המטורפים שדווחו בפורומים השונים בהם הבול היה גורם לאישה לגמור מס' רב של פעמים לאורך לילה רצוף של התניית אהבה, זה היה כל כך מסעיר מהרוטינה הקבועה של משחק מקדים גמלוני של חמש דקות ואז עוד רבע שעה של שיגולים שבהם כל אחד מאיתנו סגור בעולמו שלו.

רציתי את זה בשביל אשתי, רציתי את זה בשבילי, רציתי להיות מושפל ומנוצל ע"י גברים אחרים, רציתי לראות אותם קורעים את אשתי ואת כבודי העצמי לגזרים.

מצד אחד הסתובבתי די מרוגש מהפנטזיה החדשה שלי ומצד שני הייתי די אחוז אימה. קראתי בפורומים על גברים שאיבדו את הנשים שלהם לטובת הבול, נשים שנכנסו להריון מהבול בזמן שהבעל מגדל את הילד הזה, בעלים שנהפכו למשרתים בבתיהם לאישה ולבול, גברים שעברו תהליך ניוש שכלל לקיחת הורמונים נשיים ועוד סטיות סבמיסיות שחירמנו אותי מצד אחד ודחו אותי מהאחר, הכל תלוי ברף החרמנות שלי באותו רגע.

היות ואני לא חזק בדחיית סיפוקים, הסתערתי על אשתי במסכת לחצים שהתחילה בהבעת רצון לעשות שלישיה ולאט לאט התמקדה ברצון שלי לראות אותה עושה סקס עם גבר אחר, אסרטיבי ומצויד. קניתי דילדו גדול כדי לבדוק את התגובות שלה ולטפטף לה את רעיון הגבר המצוייד אבל למרות שהיא התרגלה ודרשה את הדילדו בזמן הסקס שלנו, למרות שהיא הודתה שהיא סקרנית להרגיש זין אחר, למרות שהיתה סקרנית לדעת איך זין גדול ירגיש  במציאות ואם כבר שלישיה אז שלא תהיה שלישיה אלה גבר אחר במקומי.

התגובה שלה לרעיון ככללו הייתה די צפויה מאישה שמרנית שסולדת מהראש הכחול והמטונף של בעלה. היא הדחיקה, התעלמה וקברה את הנושא. כשהוא כבר עלה פה ושם היא אמרה שמבחינתה פתיחת נישואים כמוה כבגידה ועילה לגירושין ושם הנושא פחות או יותר נעצר. נשארתי בלית ברירה אחרת עם הזין ביד, ניסיתי לשכוח את הפנטזיה, להוציא אותה מהראש, להפסיק עם פורנו וכל צעד אחר כדי להחזיר לעצמי את השליטה בחיים שלי, די ללא הועיל. 

חשבתי כבר שזה הסוף, מפה לא נתקדם וכדאי לי לחשב מסלול מחדש ואז הגיעה טיול הנשים לוורשה. אשתי חגגה ארבעים ואחת מחברותיה שכנעה אותה לחגוג בחו"ל, לבד, בלי הבעלים בטיול שופינג ומסעדות. אשתי ספק ביקשה ספק הודיעה לי בהתרגשות על הטיול וסגרה אותו כעובדה מוגמרת. את ההתרגשות הראשונית של סגירת כרטיסים, שכירת דירה וישיבה על תוכניות לטיול החליפה הצפייה לטיול עצמו מצידה והחרדה להישאר עם הילדים פעם ראשונה לבד מצידי. הימים עפו מלוח השנה עד לתאריך הטיסה במהירות מסחררת והופ, מצאתי את עצמי מלווה אותה לשדה התעופה, נשיקה חטופה ויבשה והופ נשארתי לבד עם שלושה קטקטים לשרוד סופ"ש ארוך לבד.

לאחר שהגברת נחתה בוורשה, יכולתי להרגיש את ההתרגשות שלה מחופשת הבנות הראשונה שלה בלעדינו. המהנשמע שלי צפצף כל שנייה מתמונה אחת אחרי השנייה, הדירה עם הנוף למרכז העיר, הקניון על שלל הקניות שלו, התייעצות מה לקנות לילדים ותמונות של הבנות אוכלות במסעדה כזו או אחרת. את היום הראשון סיימתי גם אני וגם היא די סחוטים, אני מהילדים והיא מהטיסה וההתרוצצות בוורשה. יכולתי לראות איך היא משתחררת מהעול המשפחתי ונותנת לעצמה להירגע.

ביום השני הגברת הרשתה לעצמה להתעורר מאוחר, להתפנק בארוחת בוקר מאוחרת והסתובבות עצלה בעיר. אני הייתי עסוק בריצה מטורפת ממסגרות הילדים לקניות לשבת, משם לפיזור לארועים וחוגים ובלילה אחרי כל הבלאגן התמוטטתי מול נטפליקס, מנסה להשלים פרק של סטריינג'ר פינגז. הגברת שלחה לי תמונה שלה ושל הבנות מתארגנות לצאת למסעדה לארוחת ערב מאוחרת. בחיי, אני חייב להגיד שהיא נראתה מצויין בעיני. השקיעה בלבוש ואיפור, החמאתי  לה על זה וקיבלתי בחזרה אימוגיז' קורצים ומנשקים.

קיבלתי עוד כמה תמונות כשהן התיישבו במסעדה אלגנטית ויפה ואז כמה תמונות של המנות השונות שבאמת נראו טעימות מאוד. איחלתי לגברת בתאבון ופניתי לקפל כביסה מול הטלוויזיה תוך כדי צפייה בפרק ועוד פרק. קיבלתי הודעה שהן סיימו לאכול והחליטו שהן לא עייפות ובא להן להסתובב במרכז הישן של וורשה. לאחר רבע שעה הודעה נוספת שמישהו שיכנע אותן להיכנס לפאב שיש בו הופעת ג'ז, משקה ראשון חינם. צחקתי בפנים, אני מכיר את אשתי, המשקה הראשון הוא גם האחרון אצלה, איזה פאב של לוזרים חשבתי, הולכים להפסיד עליה כסף….

המהנשמע השתתק לשעתיים, אשתי כנראה הייתה עסוקה בשלה ואני נרדמתי מול הסדרה שלי תוך כדי שהנטפליקס ממשיך להריץ פרקים בהעדרי, עצרתי את התוכנית ולא הבנתי מה העיר אותי עד ששמתי לב שהטלפון שלי קיבל הודעה, המסך היה כבוי, אבל האור הכחלחל נדלק ונכבה בעצלתיים. הרמתי את המכשיר, מנסה להיתפקס במסך מתוך קורי השינה שעדיין אחזו בי. על המסך הופיעה הודעה קצרה מהגברת 'ממי, אתה ער?'

'עכשיו, אני כן' כתבתי והוספתי אימוג'י מנשק. עקבתי אחרי הווי ליד ההודעה וראיתי שהיא קיבלה אותה וקראה אותה. משום מה במקום לענות לי מיד עברו חמש דקות ואז ראיתי שהיא מקלידה תשובה. 'ממי, אני יכולה להגשים לך פנטזיה הערב, אין לי הרבה זמן וזה תלוי בך'.

קראתי את ההודעה כמה פעמים בחשש, לא מבין לאן הלילה הזה צומח, הדופק שלי התחיל לעלות ולגעוש באוזני, אבדתי עצות. 'מה הכוונה?' השבתי לבסוף. לקח לה עוד חמש דקות ואז היא ענתה 'רצית שאני אשכב עם גבר זר, יש פה מישהו, זה סיפור ארוך, לא לכרגע אבל אני מאוד רוצה להיכנס איתו למיטה. אם תגיד לי לא אני לא אעשה את זה אבל אני אתאכזב ואם תגיד לי כן אני אגשים לך את הפנטזיה'. 

הבטתי במסך כלא מאמין, מי זו? מה קרה לאשתי? הרי אחת הסיבות שהייתי כל כך רגוע שהיא תיסע לפולין עם חברות זה כי הן קבוצת ילדות טובות שלא עושות דברים כאלו, מה קורה פה? אשתי בעצמה תמיד הטיפה לי מוסר על הניסיונות לשלוח אותה בדיוק בדרך זו, מה קרה ביומיים חו"ל לבד שגרם לה להגיע מלשכב עם גבר זר זו בגידה לאם אני לא אשכב עם גבר זר אני אתאכזב?

נזכרתי במשחק מחשבה קטן שהייתי משחק, כל פעם שנפגשנו עם גבר שנראה בעיני אסרטיבי ואלפא שאלתי את עצמי איך הייתי מרגיש אם הוא היה מזיין את אשתי ומנסה לדמיין את הסיטואציה. רוב הזמן הייתי נגעל מעצמי מייד ומלקה את עצמי על זה שרעיון כל כך דבילי מושך אותי ושאני יכול רק לסבול ממנו וזה היה מחזיק בדיוק לרבע שעה הקרובה ואח"כ יכולתי שוב לדמיין את אשתי רוכבת על גבר אחר והנה, פתאום בלי שהתכוונתי והייתי מוכן הרגע הזה הגיעה ובצורה שונה ממה שחשבתי. לא אני יזמתי את זה, לא הייתי שותף בבחירת הגבר, אני לא שם כדי להשתתף, פאק, אני לא אישיו בכלום….ממשהו שחשבתי שיהיה שלנו מצאתי את עצמי טרמפיסט שעומד בצד הדרך בזמן שמכונית עוברת ושופכת עליו מים משלולית, הסתכלתי על ההודעה שעל המסך, נלחם בשדים של עצמי, מנסה לכתוב תשובה תוך כדי שאני מנסה להילחם בחרמנות מצד אחד ולהיות הגיוני ושקול מהצד השני. המסך נכבה כבר ואני עדיין לא יכולתי להביא את עצמי לקבל את המציאות, המציאות שאין לי שליטה על המצב, שפתחתי שער בשביל הגברת והיא אכן עברה בו ושאם היא רוצה, כאן ועכשיו היא יכולה לשכב איתו ולא לספר לי או אלוהים יודע מה.

המסך התעורר שוב עם הודעה מהגברת 'ממי? אני צריכה שתחליט עכשיו, בבקשה!' הייתה איזושהי נואשות או תחינה בהודעה הזו, אבל הי, מה אני מבין בסבטקט??

פתאום הבנתי שאת ההחלטה כבר קיבלתי מזמן, את הסיכונים קיבלתי ממזמן ועכשיו נשאר רק לנשום עמוק ולקוות שהקנו עליו אני רוכב לא יתבע בזרם האפל והגועש אליו נכנסתי. נשמתי עמוק והשבתי 'ממי, את בטוחה שאת רוצה? את לא צריכה לעשות את זה בשבילי!' 

'אני רוצצה!!!' חזרה התשובה מהגברת הכנראה מיוחמת מאוד מהצד השני. 

'יש לך אפשרות לעשות סקס מוגן?' שאלתי.

'ככןןןן' השיבה

'את בטוחה בגבר, אל תלכי עם מישהו מפוקפק'

'בטוחחההה' השיבה

'את תוכלי לספר לי אח"כ את הכל בפרטים כדי שגם אני אהנה?'

'כן ממי…מבטיחה, אני צריכה ללכת עכשיו, אני אדבר איתך אח"כ…'

'מתי שאת גומרת שם, תתקשרי אלי, לא משנה באיזו שעה!' כתבתי. ראיתי שהפלפון שלה קיבל את ההודעה אבל הווי לא נהפך לכחול. נהיה שקט תעשייתי שטעם את השקט הכבד ששרר בביתי. 

ידעתי שלא משנה מה, אסור לי להביא ביד עכשיו, למרות שהייתי מגורה מאוד, ידעתי שברגע שאני אגמור אני כנראה אבין את הטעות שעשיתי, אשנא את עצמי וארצה למות פחות או יותר, מצד שני לישון לא היה ממש אופציה ולכן פשוט התכדרתי על הספה, מתמודד עם גלים עולים ויורדים של רגשות אופוריים ודיכאוניים לסירוגין בעוד שהשעות נוקפות והלילה נגמר לאיטו. הרגשתי מת מבפנים. הלחץ בחזה שלי עלה, רציתי להתקשר אליה יותר מפעם אחת כדי להגיד לה לבטל, שזו הייתה טעות, שאני רוצה את הבלעדיות שלי שוב! ואז צחקקתי לעצמי, מאוחר מדי, את הנעשה אי אפשר להשיב וכך חוזר חלילה. בפולין שעה אחת מעל ישראל ולכן כשהבוקר הפציע והשמש עלתה אחרי ליל שימורים מצידי שמתי לב שהמסך של הטלפון שלי התעורר עם הודעה, עשיתי חישוב בראש והגעתי למסקנה שהשעה שם בוורשה היא שבע בבוקר. נגעתי במסך וראיתי הודעה מאשתי, תחת הכותרת אשתי המהממת, ככה היא שמורה אצלי בפלפון, היה כתוב שם 'ממי, אתה ער?' 

הבטתי במסך בדממה, הבית עדיין שקט, הילדים עדיין במיטות, שלחתי אצבע וכתבתי 'כן'

תפרגנו בתגובות/ציון אז נפרסם את החצי השני 😉

9 מחשבות על “האישה בוורשה”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)