דווקא כן נערת ליווי

החיים שלי לא היו אומללים , שום טראומות , עוני, סמים או דברים כאלה. אחלה חיים בישוב קטן ליד לחיפה. שיער שטני , עיניים כחולות , חזה יפה ומבטא עם רמז אמריקאי אחרי כמה שנים של שליחות. באמת שאין לי תירוצים למה הפכתי לנערות ליווי. אה כן , חוץ מהתירוץ הקטן שאני מתה על סקס. מספיק טוב?

לקח לי קצת זמן להודות בזה בפני עצמי אבל מתישהו לאחר שסיימתי את הצבא הבנתי כמה אני אוהבת שמחפיצים אותי. חולה על המבטים הסוטים של גברים שהם סוקרים אותי מנעלי העקב ועד החזה, מתה על זה שאני תופסת אותם משוחחים איתי בעוד הם בוהים לי בחזה והכי אוהבת לראות את הביישנים בקצה של החדר חושבים שאני לא רואה את המבטים מלאי התאווה שלהם.

אין ספק שאני נותנת להם את כל הסיבות. אני מתלבשת בצורה חושפנית, מפלרטטת תוך שימוש בכל המניירות האפשריות, צוחקת מכל הרמזים הבוטים שלהם ונותנת להם את כל החויה של זנזונת טיפשה שהם יכולים לסובב על האצבע. מטפחת להם את האגו, פוערת פה מסיפורי המילואים שלהם ומלטפת בעידוד שהם משקרים על ההצלחות המדהימות שלהם בקריירה.

באיזה שהוא שלב הבנתי שאין שום סיבה לא להפוך את האהבה הגדולה שלי והצורך ההולך וגובר בתשומת לב וסקס לכסף. ראיתי מודעה שמחפשים נערות ליווי לדירות דיסקרטיות בירושלים כאן ועניתי למודעה. מי שראיין אותי התנהג בדיוק כמו שאר הגברים, לטש עיניים ואני כמעט בטוחה שהוא גם רייר… אבל הוא השתדל מאד להיות מקצועי ושאל שאלות ענייניות. אחרי שעניתי על הכל הגיע שלב הבחינה.

מכיוון שאני מאד בטוחה בגוף שלי וביכולות שלו (גם בשלי), לא היתה לי כל בעיה להעמיד פנים במבחן שאני בת זוגו, שסוגדת לכל מילה שיוצאת מפיו, מחייכת כאילו הוא מתת אלוהים על פני האדמה שאני בקושי יכולה להשאיר את הידיים שלי לעצמי. בסוף הוא קיבל את המציצה הכי טובה בחיים , בלעתי אותו עמוק לתוך הגרון , כשיד אחת שלי משחקת לו בביצים והשניה מרפרפת על חור התחת שלו , חודרת לא חודרת. בסוף כמובן בלעתי ואף הוספתי שזה הזרע הכי טעים שאי פעם טעמתי.

מיותר לציין שעברתי את המבחן והתקבלתי לעבודה. עשינו כמה תמונות שובבות לאתר xzuza.com והבוס החדש שלי הודיע לי שעכשיו עלי להיות סבלנית ושלא כולן מקבלות עבודות מיד. למחרת הוא כבר התקשר.

הלקוח הראשון שלי היה ביישן. היה לו ארוע של העבודה שבו היה צריך היה להביא +1. סוכנות ליווי החליטה שאני אתאים לו יותר מכולן. הוא היה ממוצע בהכל: בגובה, במבנה הגוף ובשאר המראה החיצוני. שום סממן יוצא דופן. אבל זה בסדר. מבחינתי הוא היה אתגר.

כשרק נפגשנו ראיתי שהלסת שלו נשמטה אך מהר מאד תפס את עצמו והושיט לי יד ללחיצת "שלום". עשינו תיאום ציפיות, כי ככה לימדו אותי. קודם כל תביני מה הלקוח רוצה, למה הוא מצפה כדי שתדעי איך לנהוג ולהתנהל לידו. במקרה הזה, הייתי מלווה לארוע חברה. סוג של קישוט יד. אין לי בעיה עם זה. אני קישוט מהמם. הבנתי שכל חבריו לעבודה יהיו בארוע. לפי דבריו הוא מעולם לא יצא עם מישהי, בטח לא מישהי שנראית כמוני. זה עשוי להיות מביך. הוא חשש שלא יאמינו שאני באמת איתו והדבר האחרון שהוא רצה זה שזה יראה כאילו אני נערת ליווי (בלי להעליב). לא נעלבתי. הבנתי אותו.

ישבנו יחד שעה, הוא סיפר לי על העבודה, על עמיתיו ועל הארוע. גיבשתי את הדמות שאשחק ובאותו רגע החלטתי שהמטרה שלי היא להוציא לכל חבריו לעבודה ולבוס הגדול שלו את העיניים. זה יעלה את קרנו בעיניהם ויכול להיות שיביא לו קידום או לפחות קצת קינאה בריאה. אם זה יהיה המצב, כנראה שתהיה לי עוד עבודה איתו בעתיד. הוא הבטיח שאם זה יצליח, אני אקבל טיפ גדול. נו? כסף זה כסף. גם לפצח אתגר וגם לרוויח כסף זה שילוב מנצח בעיני.

דבר ראשון אמרתי לו להתפשט. הוא נראה המום. הייתי צריכהה להסביר לו שאני הולכת להלביש אותו ולעשות לו קצת סטיילינג. סוג של אפגרייד. גם בלי בגדים הוא היה ממוצע. אפילו פחות. לא מצאתי בו ולו דבר אחד מושך. הוא עמד קצת רועד בתחתוני סבא ולא ידע מה לעשות עם עצמו, אפילו את המבטים שאני אוהבת לא קיבלתי. הוא היה על סף דמעות.

החלטתי לתת לו קצת מרגוע ובאתי לעמוד מאחוריו , חיבקתי אותו חזק והנחתי את ראשי על גבו. הבטחתי לו שהכל יהיה בסדר ובעודי יורדת עם הידיים אל תחתוניו אמרתי לו שאם ירצה נוכל גם להשתעשע אחרי האירוע. רציתי לשאול אם היה בתול אבל פחדתי שזה לגמרי ירסק אותו. אחזתי בזרג שלו דרך התחתונים , באעסה שוב פעם ממוצע מינוס, ושיחקתי איתו קצת. הוא יבב כמו כלבלב אבל החל להתקשות כמובן. אבל, זו לא המטרה כאן, הזכרתי לעצמי והתפקסתי במשימה. עזבתי אותו ומצאתי בארון מכנס שחור אלגנטי שישב עליו טוב מאחרים, הוספתי חולצה שחורה עם עניבה אדומה עם פסים, נעליים אלגנטיות וג'קט . לא רע…

להפתעתו, הושבתי אותו בכסא, הוצאתי את תיק האיפור שלי התחלתי לשים לו בסיס וקצת היילייט, להדגיש את תווי הפנים שלו. סידרתי לו את השיער, מעט ג'ל, שפתון בגוון טבעי, סידור הגבות ו…. וואו. לקחתי שני צעדים אחורה והתרשמתי ממלכת ידיי. הוא נראה טוב. אם לא הייתי מאופרת הייתי משפשפת עיניים כדי לוודא שאני לא הוזה. אבל לא. הוא נראה ממש טוב. ייצוגי. מרשים.

גם הוא לא האמין למראה עיניו. הביט במראה, הסתכל עלי ושוב במראה. הרגשתי איך הסומק עולה. אולי עוד יצא לי משהו מספק הערב. יותר מסתם אירוע. עכשיו לפחות יש פוטנציאל. הרגשתי את הרטיבות מתעוררת בין רגלי וחייכתי. עשיתי משהו טוב. הזין הממוצע שלו עמד כל הזמן , אי אפשר היה להחמיץ את האוהל במכנסיו.

בשעה 20:00 יצאנו לארוע. הוא נהג ולא הצליח להפסיק להגניב מבטים במראה כדי לוודא שהוא לא הופך לדלעת. אני חייכתי אליו והרגעתי אותו עם יד על הרגל , יד קרובה מידי לאוהל במכנסיו (אולי בעצם לא הרגעתי אותו?) הסברתי לו שאם אנחנו רוצים שזה יצליח, הוא חייב למכור את המראה וה"אני" החדש הזה עכשיו בארוע. אנחנו חייבים שהבוס יסתכל עליו במבט אחר. חדש. כזה שאומר שהוא האדם שהוא מחפש לתפקיד. בטח אם נתלית על ידו אחת כמוני.

הארוע נחל הצלחה מעבר לכל דמיון.גם שלי אבל בטוח שלו.

אנשים נגשו אליו, שאלו אם זה באמת הוא? ו"מי המהממת שאיתך?", מידי פעם הייתי צריכה לצבוט לו את היד או לבעוט בו מתחת לשולחן כדי להזכיר לו לשחק את התפקיד. הוא עשה עבודה מעולה. אכלנו, צחקנו, רקדנו וראיתי שהבוס מושך אותו השיחה לשיחה קצרה. הרגשתי נהדר.

אחרי שעתיים וחצי נפרדנו מכולם ועשינו דרכנו לרכב. אמנם הוא שכר את שרותי רק לשעתיים ועכשיו עברנו את ה 4 שעות אבל לא היה לי ספק בכלל שהוא ישלם. כשנכנסנו לרכב והתחלנו לנסוע לכיוון הדירה שלו הוא שתק. כל הדרך חזרה הוא שתק. כשהגענו שאלתי אם הוא רוצה שאעלה אליו  הביתה והוא הנהן, עדיין ללא מילים.

נכנסנו אליו לדירה. הוא סגר את הדלת, הסתובב אלי ואמר שבחיים  לא הרגיש כל כך טוב, סקסי, מאושר, מוערך ועם עתיד.

הוא התחיל להודות לי, להדגיש שבלעדיי זה לא היה קורה. כאילו, דא. ברור שבלעדיי זה לא היה קורה.

הוא לא הפסיק לדבר, כאילו הסכר נפרץ והוא לא מצליח לעצור אותו. הסתכלתי עליו בעיניים מחוייכות לרגע. ואז נהייתי רצינית. הבנתי שאני לא שומעת מילה ממה שהוא אומר. לא אכפת לי מה הוא אומר.

התקרבתי אליו, פתחתי לו את העניבה והורדתי לו אותה מעל הראש. הוא עדיין המשיך ללהג. פתחתי לו את 2 הכפתורים העליוניים בחולצה והוא המשיך להשתפך. כשתפסתי את החולצה בשתי הידיים וקרעתי את הכפתורים כדי לפתוח אותה לרווחה הוא סתם. סוף סוף נהיה שקט. סוף סוף הוא הבין.

אבל אני כבר הייתי במקום אחר: ידיים שמלטפות לו את החזה, נוגעות לא נוגעות לו בפטמות, שורטות בקלילות את עורו, משאירו שובל דק ועדין.

הרמתי אין את מבטי. העיניים שלו היו כל כך נוקבות, כמעט עשו בי חורים. חיכיתי לאישור שלו. לא משנה כמה אני רוצה את זה, הלקוח חייב לאשר. להסכים. כי יש לזה מחיר אחר. הרבה יותר גבוה. הוא חייב להסכים. הוא חייב לרצות!