"אם המינזר, את יודעת שג'ינה תמיד תשמח להגיע כשתהיה לכם נזירה שהיא יכולה לקבל לרשותה" ענתה ברברה
האחות מרי הלבישה את הקולר לצווארה של גליה, הסירה ממנה את הגלימה והניחה לפניה את בגדי השרות של הבית של ג'ינה.
"תתלבשי בזריזות ונחזור הביתה" אמרה ברברה בעוד גליה עוטה על עצמה את הבגדים שעימם הגיעה למינזר.
גליה חוזרת לבית של ג'ינה
"קיראי לה לכאן" פקדה אם המינזר
האחות מרי, צייתנית ויעילה, אצה רצה להביא את גליה ותוך כמה דקות הגיעו שתיהן אל חדרה של אם המינזר.
"גליה, נראה לי שאת מוכנה. אני מתכוונת להחזירך היום אל הבית של ג'ינה" אמרה אם המינזר
"באמת? אני יכולה לקחת את אנה מריה איתי?"
אם המינזר פלטה צחוק יבשושי, הביטה בגליה בסבר פנים חמור.
"גליה, את יודעת שאסור לך אפילו לבקש דבר כזה. אנה מריה הקדישה את עצמה לעבודת הבורא ולנזירות והיא נשארת איתנו, היא האחות הצעירה ביותר שלנו"
גליה שתקהחלפו כמה דקות בהמתנה שקטה.
דפיקה נשמעה בדלת. מרי פתחה את הדלת. ברברה עמדה שם, מחייכת כולה.
"נו, השלמתם את המלאכה?"
"כן, גליה מוכנה ומזומנה. את יכולה לקחת אותה בחזרה אל הבית של ג'ינה.
אגב, מתי נראה כאן את ג'ינה?"
"אם המינזר, את יודעת שג'ינה תמיד תשמח להגיע כשתהיה לכם נזירה שהיא יכולה לקבל לרשותה" ענתה ברברה
האחות מרי הלבישה את הקולר לצווארה של גליה, הסירה ממנה את הגלימה והניחה לפניה את בגדי השרות של הבית של ג'ינה.
"תתלבשי בזריזות ונחזור הביתה" אמרה ברברה בעוד גליה עוטה על עצמה את הבגדים שעימם הגיעה למינזר.
שלוש הנשים הביטו בה בדאגה מסויימת.
ברברה חיברה את הרצועה ומשכה בקלילות. גליה הלכה בעיקבותיה בשקט, בלי להתנגד.
"את החשבונית, שילחו בבקשה לבית של ג'ינה, כרגיל" אמרה ברברה בטרם יציאתה.
"סוף סוף נפטרנו ממנה" אמרה האחות מרי משיצאו מן החדר
"את זה עוד נראה" אמרה אם המינזר, מהורהרת.