אילוף הסוררת – ההתחלה

מאת אריה האחר

 

גדי ישב בבית הקפה בשולחן לבדו שקוע במחשבות. בית הקפה היה מלא למחצה ובחוץ עברו אנשים אבל הוא לא התייחס אליהם, בקושי שם לב אליהם.

הם קבעו להיפגש בשבע וכעת השעון הראה שעברו כבר חמש דקות והיא עדיין לא הופיעה. הוא חייך לעצמו כשחשב שלולא שזאת הייתה הפעם הראשונה שהם היו אמורים להיפגש  היה עוזב כבר לפני חמש דקות.

הוא התרווח בכיסאו, לגם מכוס הקפה שהיה מונח לפניו והעיף מבט לצדדים סוקר את הנוף האנושי שנגלה לעיניו כשהוא מחליט לחכות עד שבע ורבע וללכת אם היא לא תופיע.

לפתע גדי שם לב שהיא עומדת מולו ליד השולחן בלי שהוא ראה אותה נכנסת. "אחרת" אמר בלי לברכה לשלום.

"מצטערת" השיבה כשהיא עדין עומדת נבוכה עם מבט מושפל.

גדי סימן לה לשבת ואמר "אני שמח שהגעת שירה, זוכרת מה שקבענו?"

"כן" השיבה שירה כשהיא מתרווחת בכיסא "אני אמורה לעשות כל מה שתצווה עלי".

"נכון" אמר גדי "רק תזכרי שבכל רגע נתון את יכולה לבקש להפסיק ואז זה ייפסק לחלוטין מיידית בלי שאפילו אנסה לשכנע אותך אחרת, ההחלטה אם להישמע או לסרב היא רק שלך".

"אבל" המשיך גדי "אם זה יפסק זה מבחינתי יהיה סוף הקשר בנינו, אני לא משחק, או שהקשר יהיה כפי שאני אוהב ורוצה או שלא יהיה קשר רומנטי בנינו יותר, מקסימום קשר חברי".

"אני אעמוד בהבטחה שלי, ואתה?" סנטה בו שירה כשחיוך רחב מתפשט על פניה.

"הבטחתי לך חוויה מינית ברמה שספק אם אי פעם חווית, תהיי בטוחה שזה אכן מה שהולך לקרות" אמר גדי כשחיוך רחב מתפשט על פניו  וכולו מרוצה מעצמו.

"מה תשתי" נשמע לפתע קולה של המלצרית שנעמדה ליד השולחן בלי שהם שמו לב שהיא נמצאת לידם.

"אני אשתה כוס קפה הפוך" ענתה שירה.

"עוד משהו? עוגה"?

"לא, תודה"

המלצרית עזבה וגדי הביט בשירה ארוכות כשחיוך רחב על פניו "לכי לשירותים ותחזרי עם התחתונים ביד שלך" אמר גדי לשירה בטון רך אבל תקיף.

"מ..מה…מה אמרת?" גימגמה שירה.

"אמרתי שאת הולכת כעת לשירותים וכשאת חוזרת התחתונים שלך יהיו אצלך ביד ותניחי אותם לפני על השולחן". ענה גדי בקול רך.

"אבל למה" שאלה שירה כשפניה אדומות כעגבנייה בשלה.

"כי אני אמרתי ואת עושה מה שאני אומר בלי להתווכח ובלי לשאול למה?" ענה גדי כשבקולו נשמע טון של אי סבלנות לשאלה.

"או שנמשיך לשבת כאן עוד כמה דקות וניפרד לשלום, מבחינתי, אין לי ענין להתווכח על כל דבר ואם זאת הייתה הכוונה שלך כשהבטחת ציות אז לי אין ענין ורצון להמשיך כך". המשיך גדי.

שילה הביטה בו ארוכות וישרה מבט לעבר עיניו עם המבט התקיף ואז בבת אחת השפילה מבט והלכה עם גוו זקוף בגאווה לעבר השירותים.

שירה הגיעה לשירותים נסערת כולה, "מה הוא חושב לעצמו, הוא רוצה להשפיל אותי לעיני כולם?" חשבה לעצמה "אין מצב שאני עושה זאת".

וככל שהיא חושבת היא מרגישה שהרטיבות בין רגליה מתגברת "טוב" חשבה לעצמה "אני אראה לו שאני לא פוחדת ואחרי זה אפרד ממנו, אין מצב שאנחנו ממשיכים יחד".

היא נכנסה לאחד התאים הורידה את מכנסיה ואת התחתונים ושמה אותם בתיק היד שלה. אחר לקחה נייר טואלט קיפלה אותו כמה פעמים ושמה אותו בין הואגינה שלה למכנסים על מנת שלא להרטיב אותם. יצאה מהתא שטפה ידיים הביטה בראי וסידרה שוב את השיער שלה, הסתובבה ויצאה לאולם.

כל אותו זמן גדי ישב שואל את עצמו כיצד שירה תגיב האם תציית או תמרוד. לא היה לו ספק שאם  תמרוד הוא ישב איתה עוד כמה דקות ויפרד ממנה לשלום. הוא הרגיש מעט צער מאחר והיה בטוח לפני הפגישה שהיא קורצה מהחומר המתאים למשחקי שליטה, אבל כל מה שהיתנהל עד כה גרמו לו לחשוב שאולי הוא טעה ופירש לא נכון את המצב.

גדי הביט לעבר השירותים וראה את שירה יוצאת משם, הוא בחן את ידיה והבחין שהן ריקות, כפות ידיה היו משוחררות ולא קפוצות כמי שמחזיקה במשהו. "טוב" הוא חשב "חבל, אבל כנראה שזה הסוף שלנו יחד".

שירה יצאה מהשירותים נסערת פניה אדומות ורגליה רועדות כשהיא בטוחה שכל האולם מסתכל בה ורואה שהיא ללא תחתונים. משום מה המחשבה על  כך הסעירה אותה והיא הרגישה שזה מחרמן אותה וגורם לה להרגיש מבוישת בעת ובעונה אחת.

היא הגיעה לשולחן התישבה והביטה בעיניו של גדי שבחנו אותה בסקרנות. אחרי כמה שניות כשהבינה שגדי לא מתכוון לדבר היא הושיטה ידיה לעבר התיק הוציאה ממנו את התחתונים, הטיחה אותם על השולחן ואמרה "הנה  התחתונים, עשיתי מה שביקשת".

גדי הביט בה ואמר בקול שקט "לא רק שלא עשית מה שביקשתי את גם לא מילאת את מה שהבטחת, לעשות כל מה שאצווה עליך, לכן.."

"מה לא עשיתי?" "אני לא עשיתי כל שתצווה?" קטעה אותו שירה בזעם.

"תראי, אני לא באתי לכאן לריב איתך או להתווכח, בואי נשב כמה דקות ואחר כך ניפרד לשלום כל אחד לדרכו" השיב גדי.

שירה הרגישה שהזעם בתוכה הולך ומתגבר, הרגישה מרומה "אני רוצה הסבר, רוצה הוכחה ולא סתם האשמות לא נכונות" זעמה שירה.

"את צודקת" אמר גדי " מגיע לך הסבר ותקבלי, טעות שלי, חשבתי שזה מובן, אבל אסביר".

"אני אמרתי לך להסיר את התחתונים, אבל להביא אותם ביד ולא בתיק" הסביר גדי "לא התכוונתי שתנופנפי בהם אלא בתוך אגרוף אבל שתדעי שכולם יודעים שאת בלי תחתונים"

גדי לקח נשימה ארוכה והמשיך "הבטחת שתעשי כל שאצווה, נכון?" והמשיך בלי לחכות לתשובה "אני אמרתי לך לשבת? או אולי ביקשת רשות לשבת?" "לעשות כל שאצווה פרושו  שאת לא מחליטה דבר, את לא נושמת בלי רשות ממני, הדבר היחיד שאת רשאית להחליט זה להפסיק הכול לגמרי".

שירה הקשיבה המומה לגמרי, נשימתה נעתקה והזעם התחיל למלא אותה, לא מבינה מהיכן כל זה נפל עליה. היא ניסתה להחזיק את עצמה לא להתפרץ אבל הזעם הלך וגבר עד שלא הייתה מסוגלת יותר לשתוק.

"אתה חתיכת זבל" זעמה "הבטחת הבטחות שכנראה אתה לא מסוגל לקיים ולכן טמנת לי מלכודת" היא פלטה מתנשפת כשהיא מנסה ללא הצלחה לשלוט ברגשותיה.

גדי ישב שותק ובוהה בה לא מבין מה גרם להתפרצות הזאת. "אתה רמאי עלוב ששיחק ברגשות שלי" המשיכה שירה

 "לא הסברת לי את הכללים שאתה מצפה שאנהג לפיהם בכוונה על מנת שתהייה לך סיבה לסגת".

"את רוצה גם לשמוע או רק לקלל?" שאל גדי.

"לשמוע מה?" שאלה שירה.

"לא  ניסיתי להכשיל אותך, לא רימיתי" התגונן גדי "אבל יש משהו בדבריך, טעיתי שלא הסברתי לך יותר בפרוט למה את נכנסת ומה שאני מצפה ממך"

שירה שמעה אותו מודה שטעה וזה הרגיע אותה והיא הביטה בו מחכה לשמוע מה עוד יש לו להגיד.

גדי הביט בה ארוכות כשהוא מנסה לחשוב מה לעשות ואם להמשיך או פשוט לסיים את הקשר ושתחשוב עליו כרצונה. לבסוף הוא הגיע להחלטה.

"יש לך כעת שתי אפשרויות ומה שתחליטי אכבד בלי ויכוח" "האפשרות הראשונה זה שנסיים את הפגישה ותחשבי עלי כרצונך בלי שאני אנסה אפילו לשכנע אותך שאת טועה והאפשרות השנייה היא שאנחנו נתחיל מהתחלה ואני אסביר לך בדיוק מה אני מצפה ממך ולמה את נכנסת" "קחי חמש דקות תחשבי ותחליטי".

שירה הביטה בו וחייכה בטוחה שהשליטה על המצב עברה אליה במקום אצל גדי. "אני לא צריכה חמש דקות" אמרה שירה "אני מוכנה לשמוע את ההסבר שלך".

"תראי" התחיל גדי את השיחה "כבר עברו המון שנים מאז הפעם האחרונה שהייתי עם מי שמעולם לא התנסתה במשחקי שליטה" "בכל השנים האחרונות הייתי תמיד עם נשים מהתחום שלא הצטרכתי להסביר דבר, הן ידעו בדיוק למה הן נכנסות ומה שאני מצפה מהן".

"את זוכרת איך כל זה התחיל בנינו?" שאל גדי "אני מתכוון לסיבה שהצעתי לך להיפגש למשחקי שליטה ולא לשיחות הכלליות שניהלנו".

"כן", השיבה שירה "סיפרתי לך שחלמתי על אונס והתעוררתי מגורה מאוד ואחרי זה הרבה פעמים חשבתי על אונס כשאוננתי".

"נכון" אמר גדי "זה היה סימן עבורי שאת מוכנה למשחקי שליטה, כך שלא חשבתי שאני צריך להסביר לך איך ומה, מצטער אבל זאת טעות שלי".

"במשחקי שליטה יש שתי סוגי נשים" התחיל גדי להסביר "יש עם דימוי עצמי נמוך שהן לא מחזיקות יותר מדי זמן כי אף שליט אמיתי לא יתעסק עם כאלו  והיחידים שיחפשו אותן זה כל מיני מתחזים לאדונים"

"הסוג השני" המשיך גדי "אלו נשים מאוד חזקות בדרך כלל נשים בעמדות מפתח ששולטות ביום יום על אנשים וזקוקות גם להרגיש את הצד השני של לאבד שליטה על עצמן כהפסקה מהמתח של שליטה על אנשים".

הדימוי של משחקי שליטה הוא של סדיסטים ומזוכיסטים" המשיך גדי "אין טעות גדולה יותר מזה" "אני אוהב כשאישה חזקה נכנעת לפני ואכאיב לה רק אם היא תרצה בכך ועל מנת לגרום לה לגירוי מיני ולעולם לא אפגע באישה נגד רצונה בשום אופן ובשום צורה"

"אני חושב שתסכימי איתי שאונס זה אולי הדבר השפל והבזוי שאפשר לעשות בעוד שיחסי מין בין זוג אוהב זה אולי הדבר היפה והנהדר ביותר בעולם". גדי נעצר להביט בשירה והמשיך "מבחינה טכנית זה אותה פעולה של חדירה של גבר לגוף אישה פעם אחד זה הבזוי ביותר ופעם אחרת הנהדר ביותר"

"מה ההבדל?" שאל ובלי לחכות לתשובה המשיך "ההבדל זה הסכמה, כאשר ישנה הסכמה מה שיכול להיחשב לבזוי הופך לנהדר ויפה"

"כך זה גם ביחסי שליטה" המשיך גדי "אם זה ללא הסכמה אז זה בזוי ושפל בצורה מחרידה אם זה בהסכמה ומאהבה אז זה נהדר בצורה מדהימה".

גדי לגם מכוס הקפה שלו והמשיך "הגבר השולט נקרא שליט או דום או מאסטר. יש כמובן גם נשים שולטות שנקראות שליטה, דומית או גבירה. הצד הנשלט נקרא עבד או שפחה".

"לרוב זה גבר שולט על אישה או אישה שולטת על גבר אבל יש גם גברים ששולטים על גברים ונשים ששולטות על נשים"

גדי עצר לרגע מביט על שירה ושאל "עד לפה יש לך שאלות או את רוצה שאמשיך בהסבר?"0