הוא בדק את התגובה שלי, למה שעשה, למרות שבהתחלה זה די הבהיל אותי וכאב נשארתי רגועה והחלטתי לראות לאן זה יוביל. הוא התחיל לאט לאט, להזיז את האצבע שלו בתוכי והאמת היא שהתחושה הייתה מדהימה, זה היה ברור שהוא מיומן. זה נמשך במהלך כמה דק', התחלתי להיאנח בשקט שחס וחלילה לא יישמעו אותנו, הוא נישק אותי ועם ידו השנייה ליטף לי את הגב, והיה מאוד "קשוב" לתגובות הגוף שלי. הוא החל להוריד לי את המכנסיים ואז סבתא שלו דפקה בדלת "אלכס, אתה בבית?" נשמע מעברה השני של הדלת, קפצתי מבהלה, אלכס מהר הוציא את האצבע, התרומם מעט ואני התיישבתי לידו עם רגליים מקופלות, הדלת שלו נפתחה, סבתא נכנסה, ראתה אותנו אמרתי לה יפה "שלום ", היא אמרה "סליחה" וסגרה את הדלת. למזלי הפוזה בה התיישבתי לא חשפה את העובדה שהאגן שלי חשוף. קמתי מהר, סגרתי את המכנס. שאלתי את אלכס איך הוא מרגיש, הוא אמר "יותר טוב, אני מצטער שאין לנו יותר פרטיות", חייכתי, נישקתי אותו וחזרתי לשכב לידו, עם הגב אליו, הוא מעט התחכך בי, אבל לא הגבתי, לא הייתי מוכנה לכך עדיין. שעות הבוקר המוקדמות לא איחרו להגיע. לאון התקשר לאלכס להודיע שהוא כבר פיקח, שתה קפה, עשה מקלחת פושרת ומוכן להחזיר אותנו לאשקלון. אלכס קם, שטף פנים, צחצח שיניים, הציע לי משהו חם, סירבתי, הכין לעצמו קפה בכוס חד פעמית וירדנו למטה לחכות שלאון יגיע. נסענו חזרה לאשקלון, אלכס ליווה אותי עד הבית מביתה של תני, נפרדנו יפה לשלום והוא חזר אל לאון, אני עליתי הביתה וגיליתי שאמא שלי נרדמה בסלון בזמן שחיכתה לי ובאותה הזדמנות גם גיליתי שהיא לא יודעת לקרוא סמסים ולא קראה את הלפחות מאה ששלחתי לה, להודיע שהכל בסדר ושתלך לישון.
אחרי שאמא סיימה לתחקר אותי, היא הלכה לשכב בחדר ואני הלכתי לחדר שלי להשלים שעות שינה, לא חשבתי על מה שקרה בחדר של אלכס, לא ייחסתי לזה חשיבות וחשבתי שאולי הוא בטח לא זוכר את זה ועשה את מה שעשה כי היה קצת שיכור, מה שלא עזב את מחשבותיי, זאת ההרגשה המדהימה שהרגשתי וגופי רטט מעט מלהיזכר.
יום ראשון מגיע, בדרך לבסיס אני ותני מדברות על אירועי סופ"ש, היא מספרת לי ששכבה עם לאון ושהיה צחוקים ואני משקרת ואומרת שחוץ מקצת נשיקות עם אלכס לא היה כלום, לא הרגשתי בנוח לספר לה מה קרה באמת. מגיעים לבסיס, אני רואה את השער של מז"י ואז חוטפת כמו מעין כאפה מצלצלת מטאפורית, גבריאל חוזר למחשבותיי, איך שכחתי ממנו?????????
אני מתפללת לאלוהים שהיום ייגמר מהר שאוכל לחזור הביתה לICQ ולבדוק האם יש מגבריאל סימני חיים, האם הוא שם לב שנעלמתי לכמה ימים מהICQ. בבית אני מדליקה את המחשב ורואה הודעה מגבריאל :"היי, כנראה שיש לי מזל ממש נאחס בזמן האחרון, כל פעם כשאני מתחבר את לא מחוברת, שיהיה לך סופ"ש קסום ואחר כך שבוע מקסים". אני קוראת את ההודעה שוב ושוב, נמסה מעט ומחליטה לספר לו על אלכס. אני מתחילה לכתוב "היי, סליחה נעלמתי ככה, אני חייבת ליהיות גלויה איתך, באופן לא מתוכנן בכלל באחת היציאות עם החברות שלי הכרתי מישהו ואנחנו סוג של ביחד, אני אשמח להישאר ידידה שלך, כי ממש כיף לי ונעים לדבר איתך, מקווה שאתה לא כועס או מתבאס עליי". תגובתו של גבריאל לא מאחרת להגיע "וואו, לזה לא ציפיתי, אבל אני ממש שמח בשבילך שיש לך מישהו ואני ממש לא מתכוון להכנס ביניכם ולהרוס לך את הקשר, אני לגמרי אזוז הצידה ואשאיר את הדרך פנויה, את בחורה ממש טובה ומגיעה לך להיות מאושרת, אני מאחל לך כל טוב ומקווה שהבחור יידע להעריך את כל מה שאת ולא יפגע בך". אני קוראת את ההודעה, לא מאמינה למה שהרגע קראתי ומתחילה לבכות כמו מפגרת, אני לא מבינה מה קורה לי, יש לי חבר די שווה, אז למה כ"כ מפריע לי מה שגבריאל חושב או מרגיש???? לא ידעתי מה לכתוב מתוך נימוס עניתי "תודה" יבש ללא סמיילי אפילו ויצאתי מהמחשב. כל השבוע עבר עליי חצי שמח עם צביטות בלב, ההודעות והשיחות של אלכס עשו לי ממש טוב על הלב, אבל גבריאל שמתעלם מקיומי הכאיב לי מאוד. עבר שבוע ואלכס מודיע לי שמוציאים אותו לאפטר לכבוד היום הולדת של אמא שלו, כלומר, חמישי בערב הוא יוצא למרות שאמור לסגור שבועיים בבסיס, הוא רוצה לבוא לישון אצלי, שישי בבוקר ניסע יחד אליו לבית, בערב נלך ביחד למסעדה ליום הולדת של אמא שלו (ארגנו לה מסיבת הפתעה, היא חושבת שרק בעלה לוקח אותה למסעדה). מאוד ריגש אותי שהוא רוצה להיות איתי באירוע כ"כ חשוב ועוד עם המשפחה כולה, ממש ריגש אותי שהוא רוצה שכולם יכירו אותי. הודעתי לאמא שאלכס רוצה לבוא לישון, היא אמרה "בסדר, אין בעיה, אבל את לא ישנה איתו באותה מיטה, את תשני איתי והוא יישן במיטה שלך, החלטה שלך אם את מסכימה או שיישאר לישון אצלו בבית ואת לא תיסעי אליו". בלית ברירה הסכמתי.
יום חמישי הגיע מהר יותר ממה שציפיתי, אלכס הגיע אליי בערב, קצת הסתגרנו בחדר ואמא שלי מאוד דאגה להפריע לנו כל הזמן, אז לא ממש יכלנו לעשות משהו, שכבנו לישון, אלכס בחדר שלי ואני עם אמא בחדר שלה, שישי בבוקר קמנו מוקדם, אכלנו זריז ארוחת בוקר ורצנו לאוטובוס לאשדוד, רציתי לשלם לנהג ואלכס אמר "אני משלם על האישה שלי, לכי תתפסי מקום" זה מצא חן בעיניי ואכן הלכתי לתפוס מקום, ראיתי שהוא שילם עליי ואת עצמו העביר חינם בזכות התעודת לוחם (מותר להם להסתובב על אזרחי), ראיתי את המבטים של כולם מופנים לעברנו. הגענו עליו הביתה, הכרתי את כל המשפחה, אמא שלו חיבקה ונישקה אותי, היא נראתה מאוד יפה, צעירה ומטופחת, אחותו גם די התאהבה בי, רק אבא וסבתא שלו היו די אדישים בתגובתם. התמקמנו אצל אחותו בחדר, קיבלנו אותו לסופ"ש, הייתה לה מיטת חבר, אז נתנו לנו את החדר שנוכל לישון שם יחד. החלפתי בגדים, אחר כך הוא נכנס לאחר שוידא שאני לבושה, פתחנו את המיטה וסידרנו אותה שלא נצטרך לעשות את זה בלילה כשנחזור. התחלנו להתנשק בעמידה ולאט לאט הוא קירב אותי למיטה, השכיב אותי ונשכב מעליי, לא נרתעתי, נתתי לעצמי וגוף שלי להיסחף ולזרום עם הרגע, הוא החל לנשק אותי בצוואר, הכניס את היד שלו מתחת לחולצה שלי , אבל לא נגע לי בחזה, רק ליטף את הבטן שלי, את המותניים, וכשהוא התחיל לזוז מעליי יכלתי ממש להרגיש שעומד לו. זה לא הפחיד אותי, כי אם הוא היה מתכנן משהו היינו אמורים ליהיות עכשיו במצב אחר, או לפחות ככה נראה לי, נשארנו לבושים שנינו, הוא שוכב מעליי, פישקתי את רגליי ונתתי לו להוביל את המהלכים, הוא רק רכן מעליי, נישק אותי והתחכך בי עם איברו, שבלט היטב דרך מכנסי הטרנינג שלו. זה היה כ"כ נעים, החלו לעבור בי תחושות שלא הכרתי קודם, עבר בי רטט נעים בכל הגוף, כל גופי נשטף בתחושה נעימה וחמה ושם למטה במקום הבתולי שלי, התחלתי להרגיש רטיבות, חשבתי שבורח לי פיפי, אמרתי לו שאני חייבת לשירותים, הוא נתן לי לקום, הסתכלתי על המיטה לבדוק שהרטיבות לא עברה לסדין הוא שאל "מה את בודקת?", כולי מלאת מבוכה אמרתי לו ש"נראה לי שברח לי", הוא התחיל לצחוק "חחחחחח, מה קרה? את מרגישה רטיבות שם למטה?" אמרתי לו "כן, איך אתה יודע?" כולי סמוקה. הוא הסתכל עליי, במבט מלא הבנה, משך אותי למיטה שאשב ואמר "לא ברח לך פיפי, מה שאת מרגישה שם זה תוצאה של גירוי, היה לך נעים מה שעשיתי לך, נכון?, הנהנתי לאות הסכמה והוא המשיך "ככה הגוף מודיע לך שגם הוא אהב את מה שהרגיש". הרגשתי כ"כ מטומטמת, לא האמנתי שאני עד כדי כך חסרת ידע בדברים האלה, תודה לאל קראו לנו לארוחת צהריים ולא נאלצתי להיות במבוכה הזאת יותר מדי. אחרי ארוחת הצהריים אני ואלכס מינינו את עצמנו על הכלים, למרות שאימו התנגדה, סיימנו עם הכלים והלכנו לעשות שנ"צ, לפני שנרדמנו אלכס התחכך בי, תוך כדי ששכבנו בכפיות, שמעתי אותו נאנח ונושם בכבדות, עשיתי את עצמי ישנה למרות שהיה לי מאוד נעים מה שהוא עשה לי, אבל פחדתי להיסחף יותר מדי, עדיין לא הייתי מוכנה. הערב הגיע העירו אותנו בדפיקות על הדלת שנקום "לעשות בייביסיטר" לאחותו של אלכס. התחלנו להתארגן מהר, אבא של אלכס שלח הודעה שהוא מעכב אותה בחוף ושיש לנו 20 דק' להגיע למסעדה, עשינו פינישים אחרונים ויצאנו, דוד של אלכס אסף אותנו ונכנסנו למסעדה כולם וחיכינו שאבא שלו יגיע יחד עם כלת השמחה. לא עברו 2 דק' והם הגיעו ואימו של אלכס מאוד התרגשה מההפתעה שאפילו החלה לבכות. כל הערב רקדנו יחד, על הבמה רקדו 2 בנות ואלכס סיפר לי על אחת מהן שהיא האקסית שלו לשעבר, הייתה בת זוגתו לריקודים 4 שנים. הוא לא ממש הסתכל עליה במהלך הערב והיא רק הביטה עלינו מס' פעמים בקנאה ושמתי לב שמריקוד רגיל היא החלה לנוע ביותר חושניות , כנראה במטרה לכך שאלכס ישים אליה לב, אבל זה לא עבד. הוא החליט במהלך הערב להזמין את אחת מקרובות משפחתו לריקוד סלואו (איזה בת דודה גבוהה ושחורדינית), הוא ביקש את רשותי, הסכמתי ואהבתי שהוא כזה ג'נטלמן וגם הייתי צריכה קצת מנוחה מהריקודים, אצלו במשפחה אף אחד לא יושב. חזרנו הביתה די מאוחר, הוא נתן לי את כל הזמן שאני צריכה כדי להחליף בגדים, אחר כך נכנס והחליף בגדים מולי, זה לא הפריע לי, נכנסנו לישון, כרגיל עמד לו, אבל הפעם הוא רק חיבק אותי ונרדמנו, בשבת בבוקר קמתי שהרגשתי שוב את הרטיבות הזאת למטה, התעוררתי וראיתי שאלכס גוהר מעליי, תהיתי כמה זמן זה כבר קורה וזה ממש חולני. "בוקר טוב, קרסביצה (יפייפיה ברוסית)" הוא אומר לי ומחייך. "בוקר טוב" אני עונה לו בחיוך והוא מתחיל לנשק אותי, עשינו סקס על יבש אולי איזה חצי שעה וקמנו לארוחת בוקר. זה היה לי נורא מוזר כל ההתחכויות האלה ככה על יבש ושהוא לא ניסה לעשות כלום כדי שנשכב. במוצ"ש חזרתי הביתה, ישנתי עם אלכס אצלי בחדר וראשון מוקדם בבוקר הוא קם ונסע לבסיס. השבוע נמשך כרגיל והוא אמר לי שניפגש בסופ"ש הקרוב שוב.
סופ"ש הגיע, לא נפגשנו הוא נאלץ לסגור בבסיס , זה היה צפוי, התחילו הרבה מתיחויות בדרום והייתה ממש הסלמה רצינית במצב, שדרות החלה לספוג קסאמים מדי יום, ידעתי שכנראה לא אראה אותו ולא אשמע אותו תקופות מאוד ארוכות, התחלתי להבין לאט לאט מה זה להיות זוגתו של לוחם ולא אהבתי את התחושה. כל השבוע לא שמעתי יותר ממנו מסתם הודעות, אמנם הן היו מלאות תוכן "יפה שלי בוקר טוב, מצטער שלא יוצא לי לשמוע את הקול שלך, אני אוהב אותך" וכדומה. ה"אני אוהב אותך" ריגש אותי יותר מהכל, לא האמנתי שכ"כ מהר תוך חודש הוא כבר אוהב אותי, זה ריגש אותי, עד מהרה כל הבסיס ידע שאני יוצאת עם לוחם גולני, הבנות קינאו בי והבנים סגדו לו. נפגשנו בסופ"ש ואלכס אמר לי שהם הלכים להכנס לעזה לבערך 3 שבועות ושזה יכול להתארך ושלא יהיה לו ממש אפשרות לשיחות או סמסים, אמרתי לו שאני מבינה ושאני אחכה לו. החלטנו שנצא לאשדוד אבל שהבנים יישנו אצלנו באשקלון ושבת בבוקר יחזרו הביתה. אלכס התנהג אליי מעט בקרירות במהלך הערב, חשבתי שזה בטח בגלל מעגל החברים, לא להיות הגבר החלש מול האישה וקיבלתי את זה (גישה רגילה של גברים ובעיקר רוסים). בדרך הביתה חשבתי הרבה על כל העניין הזה של זה שהוא נוסע לתקופה ארוכה, על זה שהוא אומר שהוא אוהב אותי, שכל החברות שלי כבר לא בתולות, שעשינו מלא פעמים סקס על יבש והוא לא ניסה לעשות משהו שלא רציתי ועל הקרירות שלו, אני לא ידעת מה גרם לכך, אולי חשתי סוג של לחץ חברתי מטאפורי, אבל החלטתי שהלילה שנלך לישון, אני אתמסר לו, אעניק לו למזכרת את בתוליי.
כשהגענו הביתה להפתעתי הרבה המיטה אצלי בחדר הייתה מוצעת ל-22, נכנסתי לחדר של אמא, הבאתי לה נשיקה ואמרתי תודה. אלכס ג'נטלמן כהרגלו נתן לי להתלבש ונכנס אחרי אישור שלי. שמתי פיג'מה 2 חלקים אדומה מסאטן, החולצה נסגרת בסגנון יפני, מעטה עם שרוכים. הלכתי לצחצח כשסיימתי הכנתי מברשת לאלכס וקראתי לו. בזמן שהוא צחצח, הוצאתי מהמגירה שלי קונדום שאחי הביא לי בצחוק מתנה לגיל 18, מזל שעדיין היה בתוקף, שמתי אותו על השידה ליד המיטה. אלכס חזר מהאמבטיה, כיבה את האור ונכנס למיטה, הוא נישק אותי, ליטף לי את החזה מעל הפיג'מה ותכנן שוב להתחכך בי מעט וללכת לישון. תפשתי את אחד השרוכים של הפיג'מה שלי, משכתי אותו עד שצד אחד של החולצה "נפל" וחשף את אחד משדיי, אלכס נראה קצת אבוד ומבולבל, לא ממש מבין מה קורה, לקחתי את ידו והנחתי אותה על השד שנחשף, אלכס שאל אותי בגמגום "מה את עושה?" הסתכלתי עמוק לעיניו ותוך כדי שאני מסירה את החולצה שלי לגמרי אמרתי "אני רוצה הלילה להיות שלך", הוא נראה כאילו הרגע קיבל סטירה מצלצלת "את בטוחה,? את לא חייבת" הנהנתי בראשי לאות הסכמה. הוא הרים את השמיכה וכיסה את פלג גופי העירום ואז אמר " הייתי רוצה, אבל אין לי קונדום" חייכתי אליו לקחתי את הקונדום מהשידה והראיתי לו, התחלנו להתנשק הוא לקח בשני ידיו את החזה שלי והחל ללטף אותו, איכשהו הצלחתי בתוך כל סערת הרגשות שלי להיפטר מהחולצה שלו, הגוף שלי כולו רעד ולא מקור, עדיין היה בי חשש ממה שעומד לקרות, אבל לא הייתי מוכנה לוותר על כך. הוא נשכב מעליי, הוריד ממני את המכנסיים יחד עם התחתונים בבת אחת והחל לשחק לי בדגדגן עם ידו האחת, את היד השנייה שם מתחת לעורף שלי והתחיל לנשק אותי בצוואר, כל הגוף שלי התפתל מתחתיו, כמעט ונחנקתי מניסיון להיות בשקט, כי הקירות מאוד דקים ובין החדר שלי לחדר של אחי מפריד קיר גבס מסכן. אלכס החדיר לי אצבע אחת לנרתיק לא הרגשתי את זה כמעט, הוא הרגיש שאני רטובה, בשלב הזה כבר הבנתי שזה נורמלי ואז הוא דחף לי עוד אצבע, פלטתי אנחה שקטה "חחח, שששששששששש, שקט" הוא אומר לי בלחש מלווה בגיחוך, אני מחייכת ופושטת ממנו את מכנסיו, הוא נעמד על ברכיו, אני רואה את צללית איברו בחושך, בתור בתולה הוא נראה די מאיים, לקבוע את עוביו היה קשה, אך אורכו היה די מרשים וזה הפחיד אותי למוות, הוא פתח את חפיסת הקונדום בשיניו במיומנות רבה, הוציא אותו ועטה אותו על איברו. הוא בדק שוב באצבעותיו שאני אכן מוכנה לחדירה וששב לרכון מעליי, ביקשתי "בבקשה, תהיה עדין", אלכס התיישב ואמר לי "בואי תהיי מעליי, את תקבעי את הקצב, זה יהיה הכי טוב והכי נוח", קמתי התיישבתי מעליו, אבל עוד לא על איברו. התחלתי לנשק אותו, הוא הבין שאני כנראה מנסה להסיח את דעתי ונתן לי להוביל, לאט לאט התרוממתי עם האגן וניסיתי לשבת על איברו, הרגשתי את הקצה נכנס, ממש את הכיפה והכאב היה קשה מנשוא, מיד קמתי ואמרתי לו "אני לא רוצה, שיניתי את דעתי, אני מצטערת", אלכס הסתכל עליי בעיניים מבינות ואמר לי "תירגעי, רק אנחנו פה, בואי נעשה את זה לאט, אני יודע שזה נורא כואב לך, אבל אני מבטיח שתוך דקה הכאב עובר, את תשכחי ממנו לגמרי,", הוא ליטף את פניי ומחה את הדמעה שברחה. עליתי שוב מעליו, הוא תפס בידו את האגן שלי ואמר "בואי נעשה את זה ביחד והחל לאט לאט לחדור לתוכי, אני נשכתי את שפתיי כמעט עד זוב דם כדי לא לצעוק, עם כל הכאב שכרוך בכך, נתתי לחדור אליי עד הסוף. הוא לא נכנס ישירות בבת אחת הוא היה נכנס מעט, קצת יוצא ואז נכנס עוד קצת ושוב קצת יוצא עד שהכניס את כולו, "זהו אני בפנים" הוא אמר לי, שחררתי את שפתיי והוא החל לנשק אותי, לא ממש ידעתי מה לעשות, אז הוא החל להזיז את אגני, עד שהבנתי שהוא בעצם מדמה תנועות כמו של רכיבה ואז התחלתי כבר בעצמי להזיז את האגן שלי, מעלה ומטה, קדימה ואחורה, לאט לאט, אח"כ קצת הגברתי את הקצב ואחר כ2 דק' הכאב נשכח והתחלתי להרגיש משהו שאני לא ממש יודעת איך להסביר את זה, זאת הייתה מעין תחושת אופוריה, הרגשתי כאילו אני בעולם אחר, שכחתי שאני בחדר שלי, שכחתי כמה כאב לי ושכחתי מהכל, התרכזתי רק בהרגשה, גנחתי בשקט, שמעתי את נשימותיו של אלכס ומדי פעם את אנחותיו, הייתי בטוחה לרגע שהלב שלי ירד אל עבר הנרתיק שלי ושהוא פועם שם על 400, תחושת האופוריה התגברה, אני הגברתי מעט את הקצב ואז אלכס לקח פיקוד, תפס את אגני והחל להקפיץ אותי עליו ממש מהר, נפלתי אחורה ורגליי נחתו על כתפיו של אלכס, הוא המשיך לחדור אליי בקצב אחיד שהוא קבע ולאחר כמה דק' שנינו התפוצצנו. אלכס נשף, הרים אותי אליי, נישק אותי ואמר בחצי שאלה "גמרת.." לא ידעתי אם כן או לא, מאיפה אני אמורה לדעת איך מרגישים כשגומרים "אני לא יודעת…." עניתי לו "לפי מה שאני מרגיש, בהחלט גמרת, הנרתיק שלך חונק לי את הזין.", קמתי ממנו ולקחתי מהר טישו לנגב את הדם. זה היה נורא מפחיד כל הדם שהיה לי ובאמת כשניגבתי את עצמי הרגשתי שהאזור מאוד רגיש וניסיתי ללמוד את ההרגשה. , לקתי תחתונים חדשים, שמתי תחבושת של מחזור, התלבשתי, ונכנסתי חזרה מתחת לשמיכה, אלכס הוריד את הקונדום, עטף בטישו, שם את המכנס ואמר שהוא הולך לזרוק, הלכנו לישון מחובקים.
שבת בבוקר קמתי ראשונה, הלכתי לשירותים, הייתה לי תחושה מאוד מוזרה בזמן שהתפניתי, חזרתי לחדר אלכס בדיוק קם, רכנתי אליו לנשיקה והרגשתי שהוא לא מחזיר לי, חשבתי שזה בגלל שהוא עדיין לא צחצח אז אולי לא נעים לו. הוא קם מהר, צחצח ואמר שלאון מחכה לו לחזור לאשדוד. התלבשנו מהר ויצאנו, הוא התנהג נורא מוזר כל הדרך, לא רצה לתת לי יד, או לחבק אותי, כמו שהיינו הולכים בדרך כלל ולא דיבר, הוא נראה מאוד מודאג ומהורהר. כשהגענו לבניין שלתני, תני ולאון כבר היו עסוקים במזמוזי פרידה, אני גם רציתי לנשק את אלכס אבל הוא דחה אותי, לא הצלחתי להבין מה קרה , "אלכס, מה קורה. מה עובר עלייך?" התעצבנתי עליו, הוא הסתכל עליי ואמר "אני רוצה שניפרד". הייתי בהלם, חשבתי ששמעתי לא טוב, "אתה צוחק, נכון?" הוא לא הצליח להסתכל לי בעיניים ואמר לי "לא, אני לא צוחק, אני רוצה שניפרד, אני לא יכול לסבול יותר את זה שהחברים שלי צוחקים עלינו בגלל הבדלי הגובה, כל הזמן צוחקים ואומרים , הנה האבא שוב יצא לטייל עם הילדה", רציתי לבכות, אבל עצרתי את עצמי "אמרת שאתה אוהב אותי ואני האמנתי לך ", רציתי ללכת "אני באמת אוהב אותך " הוא צעק "אבל עדיין לא יכול לסבול את הצחוק של החברים שלי". הסתובבתי אליו וצעקתי עליו "אם ידעת שאתה הולך לזרוק אותי, למה לא עצרת אותי, למה נתת לי לשכב איתך???? אתה ידעת מה הפחד הכי גדול שלי ומימשת אותו" הוא הסתכל עליי כמה שניות ארוכות ולבסוף אמר "את רצית, אמרתי לך שלא , אבל התעקשת",. לא יכולתי לעצור יותר את הדמעות, הרגשתי איך הלב שלי נקרא, רצתי הביתה נכנסתי לחדר והתחלתי לבכות כמו שלא בכיתי אף פעם, לא זכרתי את עצמי בוכה אי פעם כל כך הרבה, עם כל כך הרבה כאב בלב. חשבתי לעצמי, ככה מרגיש שיברון לב???????? אמא שלי התעוררה ושאלה "איפה אלכס?", "חזר לאשדוד" עניתי בשקט בלי להסתכל עליה , אמא אמיתית שמה לב שמשהו לא כשורה "מה קרה?" היא שאלה, רציתי לבכות שוב, אבל מאגר הדמעות אזל "נפרדנו" אמרתי לה וזהו, סימנתי לה שאני רוצה להיות לבד. התיישבתי מול המחשב ורציתי לכתוב בכתב לאלכס, לא יודעת אם מכתב זעם או מכתב שאמור שאמור להחזיר אותו אליי ואז פתאום ראיתי "גבי 86", הוא עדיין אצלי בICQ הקלקתי עליו, נפתחה לי תיבת דו שיח ורשמתי לו " היי, אני והוא נפרדנו, הלב שלי פצוע, אני זקוקה לך", לא קלטתי כמה נואשת נשמעתי באותו רגע וכנראה שגם לא היה לי כ"כ אכפת, רק רציתי לשמוע אותו אומר לי עם הקול הנעים שלו שהכל יהיה בסדר ושתוך זמן קצר הלב שלי יירפא. הצליל המוכר של התחברות בICQ העיר אותי ממחשבותיי וגבריאל רשם לי "אני מצטער לשמוע, אני אבוא מחר לראות אותך בבסיס, מתי את יוצאת להפסקת הצהריים?", לא הרגשתי כלום למראה ההודעה ורשמתי לו "12:30" התנתקתי והלכתי להעסיק את עצמי. למזלי ביום ראשון לא ראיתי את תני בתחנה המרכזית למזלי, לא ממש רציתי לראות אותה וגם קארין לא הייתה, הועיל לי להיות לבד עם עצמי, ממש לא התחשק לי להוסיף לשביזות יום א' הרגילה את שברון הלב שלי.
גבריאל הגיע, הוא בא אליי לבסיס בהפסקת הצהריים, איך שראיתי אותו רצתי ישר לזרועותיו, לא עניין אותי שהרס"ר רואה אותי, הוא חיבק אותי ובדיוק בשנייה הזאת פרצתי בבכי, הוא לא הרפה מהחיבוק ולחש לי ברוך, אני לא אתן לעולם לאף אחד לפגוע בך שוב", במשך כמה דק' חיבקתי אותו ובכיתי על כתפו והוא לא הרפה ממני גם, עד שקלט את 2 מטר הרס"ר בוהה בו ואז אמרת לי "בואי נלך לשבת", הלכנו לפרגולה, הוא ישב שם החזיק לי את היד ושמר כל הזמן שלא מביטים בנו," ספרי לי מה קרה?" בלי בושה שפכתי בפניו הכל "שכבתי איתו, נתתי לו במתנה את בתוליי על מגש של כסף, כי חשבתי שהוא באמת אוהב אותי ואמור לנסוע להמון זמן לעזה, אז רציתי שיהיה משהו משמעותי ששנינו נזכור ולכן הסכמתי לשכב איתו, אפילו יזמתי ועכשיו אני כל כך מתחרטת, הוא ידי שאני מפחדת שיזיינו אותי וייזרקו אותי וזה בדיוק מה שהוא עשה, הוא הבטיח לי בתחילת הקשר שזה לא יקרה, אבל זה קרה, איך יכולתי להיות כ"כ טיפשה?", גבריאל מחה את דמעותיי "היי תסתכלי עליי" הרמתי את מבטי "את לא טיפשה" הוא ממשיך "פשוט קצת תמימה וכל זה היה לך די חדש, זה הכל" הוא הצליח להוציא ממני חיוך, אמנם של מבוכה אבל חיוך. "הוא חייך אליי חזרה. דיברנו עוד קצת, סיכמנו שנמשיך להיות בקשר ואז הוא חזר לבסיס. הזמן עבר לאט לאט וביום שלישי של השבוע כבר הרגשתי טוב, הייתי עם מצב רוח טוב וכבר לא הרגשתי את הריקנות והכאב של שברון הלב, הקשר שלי עם גבריאל שהתחדש עשה לי ממש טוב. בעוד שבוע יחול חג האהבה הבינלאומי, הוולנטיינס ושוב אחגוג אותו לבד, הייתי חברה באגודת שונאי הוולנטיינס, עד שהכרתי את אלכס וחשבתי שאעביר אותו איתו, אבל כנראה שלא. במהלך השבוע אני וגבריאל ניהלנו שיחות ארוכות בICQ לפעמים הייתי רואה אותו בחדר אוכל בבסיס, אבל חוץ מהחלפת חיוכים בינינו לא העזתי ליותר. ביום ראשון הוא הגיע עליי לבסיס ואמר לי " ביום שלישי זה יום האהבה, יש לך תכניות?" אחרי שסיימתי להסמיק לרמת עגבנייה אמרתי "לא, אין לי, אהיה לבד כמו בכל שנה" הוא חייך ואמר "מה דעתך שנהיה לבד ביחד?" אמרתי "או.קיי, על מה חשבת? הוא הסתכל עליי עם מבט חושב ולבסוף אמר "אני אאסוף אותך מהבסיס, ניסע אלייך הביתה, אני אכיר את המשפחה שלך ונראה לאן זה זורם" חייכתי חיוך של הסכמה ואמרתי "סגור" לחצנו ידיים והוא חזר לבסיס. לא האמנתי הוולנטיינס הראשון שלי לא לבד
מתוך קבוצת הפייסבוק סיפורים מחדר המיטות
וואו. אחד הסיפורים הטובים. במיוחד אהבתי איך שהדמויות נבנות והעלילה מתפתחת לאט, ואין היחפזות להגיע לקטע של הזיונים.