אהבה בצל הקורונה

 הספור הינו המשך לסיפור "כריכים בצל הקורונה", החלק הרביעי בסדרת "בצל הקורונה",  וכדי להכיר ולהבין את הדמויות מומלץ לקרוא אותם תחילה.

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

 

בסוף הפרק הקודם : היססתי, לא כי לא בא לי לעשות למיטל סשן, להפך, בא לי מאד אבל מצד שני קצת חששתי, אתם יודעים, לפעמים לממש פנטזיה הורס את כל הקסם שבה, וכנראה שנראיתי לרננה מהסס כי מייד היא הוסיפה עוד פיתוי, "אני צריכה רענון, נכון בועלי" היא חייכה לעבר בעלה שמיהר לאשר והם התנשקו, על השפתיים, "אז גם אני אשתתף וגם אמא שלך, תחשוב על זה, שלוש שרמוטות עומדות לרשותך לעשות בהן כרצונךָ," היא חייכה חיוך מפתה, "למרות שמיטל היא המנה העיקרית כמובן" היא הוסיפה מייד.

"ואתה?" שאלתי את דורון.

"לא, אני לא, לצערי," הוא ענה עם חיוך והאם הוא שלח עוד רמז? "מישהו צריך לעבוד" הוסיף בנימת התנצלות.

"אוקיי," הסכמתי, "מתי?"

"שלישי, בבוקר מיטל בבקו"ם, גוזרת חוגר, ובערב המַתָּנָה, מיטל לא אוהבת לדחות סיפוקים" רננה ציחקקה.

 היה כבר מאוחר, חשבתי שמיצינו, אבל אז אמא שלפה עוד הפתעה והציעה להם לישון אצלנו ולא האמנתי כשהם הסכימו וככה מצאתי את עצמי מוביל את רננה לחדר שלי בזמן שדורון, בעלה, הלך עם אמא שלי לחדר שינה שלה, ו…"לא, תשאיר את הדלת פתוחה, אני רוצה לשמוע" רננה עצרה אותי כשרציתי לסגור את הדלת, ורגע אחרי כבר שכבתי על הגב והיא השתפדה לי והתחילה לדהור במעלה האורגזמות שלה, כן, אורגזמות, ברבים, גונחת בקול, ולדעתי היא לא רצתה לסגור את הדלת כדי שבעלה ישמע אותה, אבל מְאִידָךְ גם שמענו את גניחות ההנאה של אמא שלי ולדעתי גם היא דהרה משופדת במשעול האורגזמות האישי שלה, כן, גם היא גמרה יותר מפעם אחת.

 למחרת התעוררתי מאוחר, שבת, אמא עמדה במטבח ובישלה ולפי הריח ניחשתי גם מה, רוסטביף, אמא אלופה ברוסטביף ובלוטות הטעם התחילו לפעול אצלי. "תאכל בינתיים" אמא הצביע על צלחת גרנולה ובקבוק יוגורט עיזים שחיכה על השולחן, "האוכל יהיה מוכן רק בשתים, רוצה משהו מיוחד אל הבשר?"

ביקשתי פירה וקשואים על הפלנצ'ה והתיישבתי לאכול את הגרנולה. עוד לפני שסיימתי קיבלתי הודעה מרננה שהיא שלחה לי במייל תמונות מאתמול וביקשה שאני אכין מצגת אז זהו, זה מה שעשיתי עד האוכל, פתחתי מצגת חדשה בשם "מסיבת הכריכים", שילבתי את התמונות והוספתי הערות מתחכמות, אחר כך ישבתי עם אמא שנתנה לי משוב, ביקשה להוסיף עוד שתי תמונות והוסיפה עוד כמה הערות מתחכמות ושלחתי את המצגת לרננה.

בערב רננה הפתיעה כשביקשה שנעשה סשן, בדרך כלל בשישי שבת בעלה לא עובד ואנחנו לא נפגשים אבל מסתבר שהמלכה שלו קראה לו והוא, כמו שרננה אמרה, רץ אליה כמו פודל מתחנף כדי שתקרע לו את הצורה, רק שאני כבר קבעתי עם חבר לשחק פיפ"א, כל אחד בביתו כמובן, שומרים על ריחוק חברתי! אז הודעתי לרננה שמבחינתי היא יכולה לעשות סשן לאמא, אני לא אפריע וכך בדיוק היה רק ש… השארתי את הדלת של החדר שלי פתוחה ושמעתי את הקולות ובשלב מסויים לא התאפקתי והלכתי להציץ וראיתי את אמא נשענת על הקיר ורננה מבצעת בה חדירה כפולה, בכוס הויברטור רוטט בחוזקה ובתחת התותב של הסטראפאון מפמפם וכנראה שרננה הבחינה בי, טוב, זה לא היה קשה כי ישבתי על המדרגות ולא הסתתרתי, אבל היא עשתה את עצמה כאילו לא רואה ורק הכריזה בקול ש"וואו, איך הייתי רוצה עכשיו להרגיש זין טוב כותש לי בין הרגליים" אז הגשמתי לה את המשאלה, השענתי אותה על הקיר, בלי כל הטקס המקדים, והשחלתי אותה מאחור, בכוס, ודפקתי אותה עד העצם, זיון עוצמתי של תַאוַות בּשָׂרים יצרית טהורה.

אחר כך ישבנו שלושתנו בפינת האוכל, שתינו קפה ואכלנו עוגה. רננה הפתיעה וסיפרה לנו מה לדעתה המלכה של דורון, בעלה, עושה לו עכשיו והיה משהו במבטים המחויכים שהיא ואמא החליפו שמשך את תשומת ליבי אז "מה?" שאלתי בקול תקיף.

"מה מה?" שתיהן התממו אבל החיוך על פניהן הסגיר אותן.

"מה אתן מסתירות?"

שתיהן החליפו לרגע מבטים, "אתה נשבע לא לגלות לאף אחד מה שאני אספר לך?" רננה שאלה.

"נשבע" הרמתי את היד בשבועת הצופים.

"שבועה יותר חמורה!" היא דרשה.

"בחי אלוהים בספר תורה" נשבעתי כמו שהיינו קטנים.

"יותר חמורה!"

"איך?"

"שלא יעמוד לי אם אני אספר" רננה הפתיעה.

"פשש, על שבועה כזאת לא שמעתי," ציחקקתי, "שלא יעמוד לי אם אני אספר" נשבעתי, מנסה להראות רציני ולא לחייך.

"תזכור, נשבעת," רננה שוב הזכירה וחיפשה משהו בתמונות שלה בפלאפון, "תזכור!" היא הציגה לי סרטון קצרצר וכמו שהאמריקאים אומרים הלסת שלי נפלה לרצפה, "מה???" פתחתי עיניים ולא האמנתי, מילא שדורון נמצא שם במצב מביך ועוד יותר מזה משפיל, עירום כשקולר עבה על צווארו, עומד בפישוק רחב ומתקפל ותופס בביצים אחרי שחוטף שם בעיטה, אבל ההפתעה האמיתית הייתה מי שבעטה בו, רונית! המנהלת של התיכון! עומדת לבושה רק בחזיה אדומה שתומכת ולא מכסה, מציגה לראווה את החזה השופע שלה, בסטרפאון אדום המזדקר בין רגליה, בחגורת ביריות אדומה, גרבי רשת אדומים ונעלי עקב סטילטו אדומות, ושוט סוסים מעור אדום תפוס על פרק כף ידה ו…"פאק! אני לא מאמין" מילמלתי.

"תאמין, זאת המלכה שלו" רננה צחקה וראיתי את אמא מחייכת, "ותזכור, דיר בָּאלָאכְּ אם אתה מספר!"

"לא מְסַפֵּר" עשיתי תנועה של רכיסת השפתיים, "גם אם הייתן נותנות לי אלפיים ניסיונות לא הייתי מנחש" הוספתי באותו קול לא מאמין ואז, בלי משים, הוספתי "מעניין אם גם היא צריכה לפעמים רענון?" אבל חוץ מחיוך זימתי מצד רננה לא קיבלתי תשובה.

"תגידי" פניתי לרננה אחרי שהתאוששתי קצת, "מה בדיוק מיטל מצפה ממני?"

"את כל החבילה, כל מה שעשית לי ולאמא שלך לפחות"

"כן, אבל, את יודעת זה לילה אחד ואתן תהיו שלושה ו…"

"תראה!" היא קטעה אותי, "על טקס ההשפלה של איתי היא לא תוותר, על ההשבעה שלה גם! כשסיפרתי לה איך עלית עלי כמו כלב חרמן היא רצתה גם, כולל ההיקי למזכרת, וגם לשמוע איך הדהרת אותי על האופניים עשה לה את זה, בקיצור לא עזרתי לך הרבה אבל אתה יודע, תצטרך להתאמץ לעשות לה את הלילה מיוחד ו…אל תשכח שגם אני שם ומצפה לקצת תשומת לב" היא ציחקקה.

"וגם אני" אמא שלי לא נשארה חייבת.

למחרת עשינו שיחת 'לילה טוב' בזום, שיחת לילה טוב התחלנו לקרוא לשיחות האוננות המשותפות שלנו. שוב אני גמרתי ראשון, או אולי בכלל הן מרמות? רק שהפעם רננה לא העיפה אותי והשאירה אותי לראות גם איך הן גומרות, איך אמא גומרת קצת אחרי ואיך היא גומרת בסערה רק שאז עמד לי מחדש והן נשארו לראות איך אני גומר פעם שניה.

גם למחרת רננה הזמינה לשיחת 'לילה טוב' בזום רק שכשהתחברתי גיליתי שדורון יושב לידה, עירום כמובן, וכמו בפעם הקודמת הם ביקשו שאני ואמא גם נשב יחד ונאונן אחד לשני, בדיוק כמו שהם, רק שכנראה אני טוב עם האצבע כי אמא גמרה לפניי וכמו שרננה קבעה אז את החוק שמי שגומר ראשון יורד לשני, אמא ירדה לי, מצצה! בזמן שדורון, שגמר ראשון ביניהם, ירד לאשתו.

לפני שניתקנו את השיחה דורון הפתיע אותי, "איתי," הוא חייך לעבר המצלמה, לעברי, "בהצלחה מחר, אני סומך עליך, למיטלי שלי מגיע הכי טוב"

למחרת ישבתי לאכול צהרים עם אמא. הכי פשוט והכי טעים, שניצל שרגע לפני יצא מהמחבת, פתיתים עם בצל, כרוב כבוש שאמא כובשת לבד ובירה שחורה קרה, אני מת על בירה שחורה קרה, אפילו יותר מקולה!

"כדאי שתנוח, יש לך הלילה משימה לא קלה" אמא חייכה אלי והגישה לי קרם בוואריה שהיא הכינה לבד, מאז שהקורונה התחילה אמא חושפת צדדים קולינריים שלא הכרתי.

"יש משהו שלדעתך היא תשנא אותי אם אני אעשה לה?".

לא סתם אמא פסיכולוגית מצליחה, כנראה הסמקתי או משהו בשפת הגוף שלי סיפר לה כי ראיתי חיוך עולה על פניה של אמא שמיד שאלה "איתי, היה לךָ כבר משהו איתה?".

"לא".

"איתי!".

"לא, לא היה אבל את יודעת, רציתי ו…בהתחלה התביישתי וחוץ מזה הייתה לי אז את ורד ואחריה תמר ואחר כך זה פשוט לא יצא"

"ואתה עדיין רוצה?"

"מאד, בגלל זה היססתי, את יודעת, אולי אחרי מה שאני אעשה לה היא לא תרצה לראות אותי יותר בחיים"

"היא תרצה," ואמא אמרה את זה במין בטחון כזה, "לדעתי היא רוצה את זה אפילו יותר ממךָ," היא הפתיעה אותי, "שמעת את אמא שלה, היא ביקשה את זה במיוחד ו…אני לא יכולה לגלות לך יותר כי פעם היא הייתה מטופלת שלי אבל בוא נגיד שאני במקומה הייתי רוצה ש…" ואמא פֵּרְטָה מה היא הייתה רוצה שאני אעשה לה וזה מאד הזכיר את מה שרננה אמרה לי, "ו…איתי, אל תעשה לאף אחת מאתנו הנחות הערב, לא לי, לא לרננה ובטח שלא למיטל, אם אתה רוצה שמיטל תאהב את מה שאתה עושה לה תעשה את זה קודם לנו, כולל חידוש נדרים," היא ציחקקה, "שתראה ותלמד, בשביל זה הערב כולנו שם, בשבילה.

שמעתי בקול אמא והלכתי לישון, כשהתעוררתי עשיתי מקלחת, קודם מים חמים, משפשף טוב עם הסבון, ולקינוח מים קרים, להתרענן ולהתעורר.

לבשתי את רתמת השולט, כמו שאמא קוראת לאותה הרתמה שהייתה של אבא שלי ואמא העבירה לי אותה בירושה, ועליה חלוק רחצה גדול שסגרתי וקשרתי טוב טוב כדי שלא יראו מה שיש מתחתיו.

מהחלון עקבתי אחר הנעשה בבית של רננה ומיטל, ראיתי את דורון יוצא לעבודה ושתיהן עומדות בדלת ונפרדות ממנו בנשיקה, אחר כך הן נכנסו הביתה ורגע אחרי יצאו, רננה עם אותו התיק הקטן הקבוע שלה ומיטל אחזה צלחת ביד, ולמרות שכל מה שהיה להן זה לחצות את הכביש הן חבשו מסכות מנתחים על הפנים, מקפידות לשמור על החוק.

שמעתי את אמא פותחת להן את הדלת, אחר כך שמעתי אותן מסדרות את הדברים שלהן בסלון ועוברות לשבת בפינת האוכל ו…"איתי, הקפה מוכן, בוא" אמא קראה לי ו…ירדתי, אבל בעצם אולי יותר מתאים שמיטל תספר, בכל אופן הערב הזה הוא על פי בקשה מיוחדת שלה.

מיטל מספרת:

אני לא יודעת ממה התרגשתי יותר באותו יום, מהשחרור מהצבא וגזירת החוגר שלי? מהעובדה שחזרתי הביתה סוף סוף אחרי הרבה מאד ימים ושבועות של סגר יציאות שהוטל על הבסיס בגלל הקורונה? או אולי בגלל שהערב איתי הולך לעשות לי את הסֶשֶן שכבר הרבה זמן אני חולמת עליו? ובעצם מה זה חשוב? לכל אחד מהם יש את זמן ההתרגשות שלו. בבקו"ם כבר הייתי, התרגשתי מאד כשהחוגר שלי נגזר, אבל זה עבר כשאבא בא לאסוף אותי מהבקו"ם ולקח אותי הביתה, לאמא, שהרעיפה עלי נשיקות ובעיקר את האוכל שאני כל כך אוהבת והרבה שוקולד שהיא הכינה במיוחד בשבילי וגם זה כבר עבר כי עכשיו אני מתרגשת לקראת הסשן בערב, עוד מעט אבא ייצא לעבודה ואני ואמא נחצה את הכביש ו…וואו, לדעתי מזה אני כל כך מתרגשת עכשיו וממה התרגשתי יותר? את זה אני אוכל להגיד רק אחרי שהסשן עם איתי יגמר.

זה לא יהיה הסשן הראשון שלי, כבר היה לי סשן אחד בעבר, מישהו שמצאתי באינטרנט ואמא הזהירה אותי מכאלה אבל אני לא האמנתי, וחבל, כי זה היה כשלון כואב וצורב, כזה שאחרי כמה דקות  כבר צעקתי את מילת הבטחון שלי וברחתי ושבעקבותיו החלטתי שלא עוד אבל כשאמא סיפרה לי על הסשנים שהיו לה עם איתָי ובעיקר מה הוא עשה לה ויותר מזה מה זה עשה לה, ידעתי שכזה בדיוק גם אני רוצה.

אחרי ארוחת הצהרים המשותפת עם אבא הוא הלך לשנ"צ שלו, תמיד הוא ישן לפני עבודת לילה, ובזמן שאני הכנתי את עוגת הבְּרָאוּנִיז אמא נתנה לי שִׁעוּר מזורז באיך נשלטת צריכה להתנהג, מה מותר ומה אסור, איך אני צריכה לענות לו ומה אני צריכה לעשות במקרה שהוא יתן לי פקודה מסויימת ולסיום היא שוב שאלה אותי אם אני בטוחה שאני רוצה לעשות את הסשן כי אומנם אני הולכת לגמור בלי סוף, לחוות אורגזמות שעוד לא חוויתי כאלה אבל המחיר שאני הולכת לשלם עבור זה כואב ומשפיל ואחרי שאמרתי ש'כן', שאני בטוחה, שאני רוצה ושאני מוכנה לשלם אמא שלחה אותי לישון, לנוח לקראת הלילה, אבל לא הצלחתי להרדם אז רק שכבתי במיטה שחזרתי את הסיפורים שאמא סיפרה לי על מה שאיתי עשה לה ודמיינתי שזה שוב קורה רק שהפעם אני הייתי זאת שהוא עושה לה, לא אמא.

בערב נכנסתי לעשות מקלחת ואמא עזרה לי לעשות חוקן, "זה חשוב לפני מה שהוא הולך לעשות לך הערב" היא ציחקקה ופעם ראשונה הרגשתי את המים החמימים מנקים בתוכי. אחר כך לבשתי את מה שאמא הכינה לי, "היום את בתפקיד הבתולה" היא חייכה לעברי כשהתחלתי להתלבש, חזייה ותחתוני ביקיני לבנים, חצאית מיני לבנה וחולצת גופיה לבנה שהחזיה שלי הציצה מכל צד ורק השפתון שמרחתי על שפתי היה באדום לוהט ואמא עצמה התלבשה בדיוק באותה תלבושת רק באדום.

לפני שאבא נסע לעבודה עמדנו ונפרדנו ממנו ליד הדלת. קודם אמא נישקה אותו על השפתיים ואז "אנחנו הולכת אליו," אמא לחשה לו, "לדעתי הוא הולך לקרוע לנו הערב את התחת".

"תעשו חיים," אבא חייך ונישק אותה שוב על השפתיים, "ותחזרי חרמנית ואל תשכחי להביא תמונות, גם שלה" הוא הצביע אלי ועבר לנשק אותי, "שיהיה לך בהצלחה, ממה שראיתי בין הרגליים שלו ואפילו הרגשתי," הוא ציחקק, "וממה שאמא סיפרה אני בטוח שתהני" הוא נישק אותי על השפתיים, נשיקה צרפתית, לא כזאת אבהית מרפרפת על הלחי ואם עוד לא הבנתם מאמא אנחנו לא משפחה רגילה, אבא שלי הוא זה שפתח אותי! כן, מה ששמעתם, אמא הסבירה לי שכדאי לי מאד שהראשון שלי יהיה איש מנוסה שאכפת לו ממני כדי שלא תשאר לי טראומה לכל החיים ומי יותר מנוסה ואכפתי מאבא שלי? וכן, אמא יודעת, אמא ישבה לידי ואחזה לי את היד כשאבא קרע את בתוליי ורק אחר כך היא סיפרה לי שבעצם זאת מין מסורת במשפחה שלנו, סבא טוביה, אבא שלה, היה זה שפתח אותה וסבתא חנה, אמא של אבא, הייתה הראשונה שלו, זו שבין רגליה אבא איבד את בתוליו ואולי זה מסביר למה אנחנו משפחה שכזאת.

כשאבא נסע נכנסנו הביתה. אפילו שהבית של איתי מעבר לכביש  עדיין שמנו מסכות כפי שנדרש כשיוצאים לרחוב בזמן הקורונה. אמא לקחה את התיק הקטן שהכנו, זה עם הקולרים והרצועות שלנו, וכן, היו לי קולר ורצועה מאותו סשן כושל, הויברטורים, ושוב כן, יש לי ויברטור ואני משתמשת בו, השפתונים וזוג תחתונים  חֲלוּפִיִּים שאמא אומרת שתמיד כדאי שיהיו ועם עוד כמה דברים שהיא הוסיפה כמו פקק אנלי, הרתמה שלה, ומחסום פה, גאג(Gag), כדור סיליקון אשר רצועה עוברת במרכזו ונקשרת מאחורי הראש, ואני לקחתי את צלחת עוגת הבְּרָאוּנִיז שאפיתי ועוד לפני שאיתי צלצל להזמין אותנו יצאנו וחצינו את הכביש.

חוה, אמא של איתי פתחה לנו את הדלת, לבושה כמו שאנחנו רק בשחור ומסתבר שאמא והיא תאמו תלבושות וצבעים. חוה הובילה אותנו קודם לסלון, החפצים שלה היו מסודרים על השולחן, כולל פקק אנלי, גאג, אולר פתוח ובקבוק ג'ל סיכה גדול, ואמא הוציאה גם את החפצים שלנו והניחה באופן דומה, לקחנו את הקולרים ועברנו לפינת האוכל, אמא עזרה לחוה להכין קפה ו… "איתי, הקפה מוכן, בוא" אמא שלו קראה לו ורגע אחרי הוא הופיע, לבוש בחלוק רחצה גדול שקשור היטב והתיישב מולנו.

התחילה שיחה סתמית כזאת, למרות שהוא התעניין בי, איך היה בעוצר היציאות? ויותר מזה איך היה להשתחרר? ואפילו החמיא לי מאד על הבְּרָאוּנִיז שאפיתי וביקש תוספת, קצת התאכזבתי, ציפיתי לאקשן שלא קרה עד שגם אמא סיימה את הקפה שלה, האחרונה, ורק אז הוא שאל, במין נון-שלנטיות כזאת, "אוקיי בנות, בשביל מה אתן פה?"

"אני זקוקה לרענון" אמא שלי ענתה ראשונה, לקחה את הקולר שלה וענדה אותו לעצמה. "ואני צריכה סשן" חוה, אמא שלו, ענתה מייד אחריה וענדה לעצמה את הקולר שלה והלב שלי דפק על מאתיים, או אולי יותר, כשהודעתי שגם אני צריכה סשן וענדתי את הקולר שלי לעצמי.

"את בטוחה?" הוא הפתיע אותי.

"כן," עניתי בקול רועד, נזכרת במה שאמא אמרה לי ומוסיפה מייד "אדוני" ומשפילה עיניים.

"ואת יודעת מה זה אומר?"

"כן אדוני" והפעם עניתי ביותר בטחון.

"את יודעת שאני הולך להכאיב לך ולהשפיל אותך"

"כן אדוני, אני גם מוכנה להשבע לך אמונים"

"זה עוד יבוא" הוא ענה באדישות, "יש לך מילת בטחון?"

"כן אדוני, אדום, כמו של אמא שלי אדוני"

"הערב אין כאן אמא!" הוא גער בי בקול נוזף, "תגידי לה מי אתְ?!" הוא פנה לאמא שלי.

"אני השרמוטה שלךָ, אדוני" אמא ענתה במהירות וראיתי שהיא מסמיקה קצת אבל מחייכת.

"ומי אתְ?" הוא פנה לאמא שלו.

"גם אני השרמוטה שלךָ, אדוני" גם אמא שלו ענתה במהירות.

"ומי אתְ רוצה להיות?" הוא פנה אלי.

"השרמוטה שלךָ" ושוב רעד לי הקול ו…בעיטה בברך מאמא שלי שישבה לידי הזכירה לי מה שכחתי ובמהירות תקנתי "אני רוצה להיות השרמוטה שלך, אדוני" והרגשתי את העקצוצים המוכרים בין רגליים, נכון, זה משפיל לקרוא לעצמי שרמוטה אבל מצד שני זה חירמן אותי.

"אוקיי, שָׁלוֹשׁ שרמוטות שלי" איתי חייך אלינו, "וכדי להבדיל בינכן אז את השרמוטה השחורה," הוא הצביע על אמא שלו, "את השרמוטה האדומה," הוא הצביע על אמא שלי, "ואת השרמוטה הלבנה" הוא הצביע עלי, "עכשיו תעברו לסלון ותתכוננו!".

"האקשן מתחיל" אמא לחשה לי כשהלכנו לסלון, "תראי מה אנחנו עושות ותעשי כמונו". הם נעמדו מול הכורסה הגדולה ואני נעמדתי ליד אמא שלי, כמוה, פישוק קל ברגלים, כפות ידי שלובות על העורף והמרפקים משוכים לאחור, מבליטים את השדיים שלנו.

"שרמוטות, תצמדו לקיר" הוא הצביע על הקיר מאחורינו, הבטתי באמא ועשיתי כמוה, בלי להסתובב הלכתי אחורה עד שהקיר נגע בגבי. "שרמוטה אדומה, בואי אלי!" הוא ציווה על אמא שלי.

אומנם ידעתי מה הולך לקרות, 'טקס ההשפלה של איתי' אמא קוראת לזה וזה אחד הדברים שאמא סיפרה לי וכל כך חירמנו אותי עד שרציתי שאיתי יעשה את זה גם לי, אבל לראות את זה קורה מול העיניים חירמן אותי עוד יותר. אמא שלי נעמדה מולו והשפילה עיניים, "תחזיקי!" הוא הרים לאמא את החולצה עד שנחשפה החזייה שלה עם השדיים הענקיים שהיא בקושי הצליחה להכיל בתוכה, ואמא אחזה בחולצה מלמעלה, גבוה, שלא תסתיר ורגע אחרי גם החצאית של אמא הייתה על הרצפה, יוצרת מין עיגול סביב רגליה וחושפת את תחתוני הביקיני השחורים שלה שבמשיכה חזקה איתי הוריד לה אותם עד הברכיים,  חושף את הכּוּס שלה, וכשאמא פישקה את רגליה ומתחה את התחתונים בין ברכיה שלא יפלו ראיתי טיפה שנזלה לאורך הירך שלה, טיפה ואחריה עוד אחת שהסגירו עד כמה אמא רטובה שם, עד כמה היא מגורה.

איתָי ניגש לשולחן, לקח את האולר שהיה מונח עליו וחזר לאמא שלי. קודם הוא חתך לה את הכתפיות של החזיה בדיוק מעל הכתף ושני החלקים החליקו קדימה ואחורה ורק בנס השדיים הענקיים שלה לא ברחו לה, לרגע עצרתי את נשימתי כשהוא החליק את להב הסכין בין שדיה, נכנס מלמטה, מתחת לאותו פס המחבר בין הגביעים, ואז במשיכה חזקה הוא חתך והחזיה נפלה לרצפה, חושפת את שדיה הענקיים של אמא ולא יכולתי לפספס את עטרות הפטמה הכל כך גדולות וכהות שבמרכז כל אחת מהן כפתור פטמה נוקשה וזקור. "מה זה?" איתי מישש והקפיץ לה את הציצים, תופס בכפתור הפטמה הנוקשה, מרים ומפיל בקול מחיאה מצלצל.

"העטינים שלי" אמא הפתיעה אותי עם התשובה שלה ועדיין, לראות אותו ככה מקפיץ לה את הציצים חירמן אותי עוד יותר ובראש שלי חלפה המחשבה אם גם לי הוא יעשה את זה אפילו ששלי יותר קטנים.

"קצת לקשט" איתי ציחקק כשהוא לוקח את השפתון והתחיל למרוח לה על עטרות הפטמה, "ופה" הוא ירד ומרח על שפתי הכוס הבשרניות של אמא וראיתי בשפת הגוף שלה שהיא מתגרה מזה, "ומתנה קטנה" הוא ציחקק כשהוא הפעיל את הרטט בויברטור שלה ודחף לה אותו באיטיות בין הרגליים והיה ברור שאמא דוהרת אל עבר האורגזמה הראשונה שלה, "עכשיו תחזרי למקום!" הוא ציווה על אמא שהלכה אחורה עד שחזרה למקום שלה על יד הקיר, אוחזת את החולצה שלא תיפול ותסתיר ומתמרנת בין רגליים מפושקות שהתחתונים לא ינשרו לרצפה ומצד שני שהויברטור לא יחליק וייפול ו…"השרמוטה השחורה, בואי אלי!" הוא הזמין את אמא שלו.

לאמא שלו הוא עשה את אותו הדבר, הרים לה את החולצה ודרש שתחזיק אותה, פתח ונתן לחצאית ליפול לרצפה, משך את התחתונים עד הברכיים, חתך לה את החזיה וחשף את שדיה וגם אותם הוא מישש והקפיץ לה את הציצים, מה ששימח אותי מאד כי אם הוא עשה לשתיהן הוא בטח יעשה גם לי, אחר כך הוא גם קישט אותה, כמו את אמא, מרח לה את השפתון על הפטמות ושפתי הכוס המגורות שלה ולקינוח דחף לה את הויברטור הרוטט שלה ושלח אותה לעמוד חזרה ליד אמא והרגשתי איך הלב שלי דופק במהירות, התרגשתי בטרוף, עכשיו מגיע תורי! רק שאז הגיעה טוויסט קטן בעלילה, "בעצם, השרמוטה השחורה, תחזרי! לא גמרתי איתך" הוא הודיע וראיתי איך אמא שלו הולכת באותה הליכה מצחיקה של רגליים מפושקות המוגבלות בתנועה כשויברטור רוטט ביניהם ומדהיר אותה לאורגזמה שלה ו…"וואו, גמרתי" אמא שלי לחשה לי, מתנשפת.

"אמרת משהו?" איתי קפץ ושאל אותה.

"כן אדוני, השרמוטה אמרה שהיא גמרה" אמא הכריזה, מסמיקה.

"והרשתי לך לדבר?" איתי שאל בקול קשוח ונוזף.

"לא אדוני".

"ומה עושים למי שמדבר בלי רשות?" איתי חייך כשהוא לוקח את מחסום הפה שאמא הביאה בידו והולך אליה.

"סותמים לה ת'פה" אמא הסמיקה עוד יותר.

"כן, סותמים לו את הפה," הוא ציחקק, "תפתחי פה גדול!" וברגע שאמא פתחה הוא דחף לה את כדור הסיליקון האדום לפה וקשר את הרצועה מאחורי ראשה.

"השרמוטה השחורה," הוא חזר אל אמא שלו שעמדה מולו, "תורידי את החולצה!"

אמא שלו הורידה וזרקה אותה הצידה, החזירה את כפות ידיה אל מאחורי הראש, משכה מרפקים לאחור והבליטה את שדיה הגדולים. "עכשיו תורידי את התחתונים ותני לי אותם" וברגע שהיא הורידה, כשהויברטור עדיין רוטט בתוכה, ומסרה לו את התחתונים הוא המשיך, "את יודעת, אני צריך סימן שאת השרמוטה השחורה," הוא חייך אליה והלביש לה את התחתונים השחורים על הראש, "ועכשיו," הוא שלף את הויברטור מתוכה, "הגיע הזמן לחדש את השבועה שלךְ!"

לרגע אמא שלו נשארה לעמוד קפואה ואז ירדה על ברכיה לפניו, "המלך איתי," היא התחילה, "אני, השרמוטה השחורה, נשבעת לציית לךָ ללא תנאי, לעשות כל מה שתצווה עלי, אני מצהירה שאני עושה את זה מרצוני החופשי ולא יהיו לי כל תלונות בעתיד, ואני מאשרת לךָ להעניש אותי אם אפשל או בכל פעם שתחליט שזה מגיע לי ללא זכות ערעור," היא התנשפה ולמרות שידעתי שזה לא הפעם הראשונה שלה ראיתי שהיא מתרגשת, "ולאות נאמנותי אני מגישה לךָ את ישבני כדי שתוכיח עלי בעלות" היא הסתובבה, התכופפה קדימה ונשענה על המצח, שלחה ידיים אחורה ופישקה את פלחי ישבנה, פותחת בפניו את הדרך וחושפת את פי הטבעת המכווץ שלה.

הבטתי מהופנטת בטקס הזה שמתרחש לפניי, יודעת שבקרוב גם אני אדרש לעשות את זה, ידעתי מה הוא עשה להן בעבר אבל להפתעתי הוא לקח את אחד הפקקים האנליים ותקע לה אותו ורגע אחרי החזיר את הויברטור לכוס שלה והפעיל אותו ו…"אימא'לה," אמא שלו צרחה, "השרמוטה גומרת!".

האמת שקצת התאכזבתי, לא לפקק אנלי ציפיתי אלא לדבר האמיתי ובכל זאת ציפיתי שהוא כבר יתחיל איתי אבל להפתעתי הוא שוב קרא לאמא שלי, "השרמוטה האדומה, בואי הנה!".

אמא שלי הלכה אליו, אותה הליכה מצחיקה, גם מאמא הוא דרש להוריד את החולצה וגם לה הוא הלביש את התחתונים האדומים על הראש, כדי לזכור שהיא השרמוטה האדומה, אבל לה הוא לא הוציא את הויברטור ובמקום זה הוא נתן לה את הפלאפון שלי שחיכה על השולחן ליד הפלאפונים של אמא שלי ושלו, "אני מאמין שהבת שלך תרצה מזכרת" הוא חייך לעבר אמא, "תעשי לה בוק (Book)" ו…"השרמוטה הלבנה, בואי אלי!"

הפופיק רעד לי, עכשיו זה באמת מתחיל, תכף הוא יעשה לי את מה שאני מפנטזת עליו מאז שאמא סיפרה לי על הרענון שהוא עשה לה, ניגשתי ונעמדתי מולו והשפלתי עיניים, מסמיקה, רוצה אבל מפחדת, מה יהיה אם אני אתאכזב, אם אני אצעק שוב את מילת הבטחון שלי ואברח? זה לא יקרה, שכנעתי את עצמי, אם אמא שלי ושלו מסוגלות גם אני מסוגלת.

עמדתי ועצמתי עיניים, הרגשתי את הידים שלו מחליקות על גופי כשהוא הרים לי את החולצה, "תחזיקי!" שמעתי אותו, פתחתי עיניים, הוא עמד מולי וחייך ואני תפסתי את החולצה שהרים ואחזתי אותה, יודעת שהוא בוחן במבט שלו את השדיים שלי הכלואים באותה חזייה לבנה והסמקתי, למרות שאין לי מה להתבייש בשדיים שלי, שדיים גדולים וזקופים.

איתי פתח את כפתור החצאית שלבשתי ואחריה הרוכסן והחצאית נשרה לרצפה והסמקתי עוד יותר כשהבטתי למטה וראיתי את הכתם הרטוב בתחתונים שלי, כן, הייתי מגורה ורטובה שם בפוסי שלי. איתי לא עצר, הוא ירד על ברכיו לפניי ובמשיכה הוריד לי את התחתונים עד הברכיים, "תפשקי!" הוא טפח לי על הרגל ואני פישקתי, מותחת את התחתונים אבל יודעת שהוא מביט בפוסי שלי, רואה עד כמה אני רטובה שם, עד כמה אני מיוחמת, וכמעט עזבתי את החולצה כדי לכסות את הפרטיים שלי ורק בשניה האחרונה עצרתי.

"השרמוטה האדומה, את מצלמת?" הוא פנה לאמא בזמן שהוא אסף את האולר מהשולחן.

"כן, אדוני" היא ענתה וראיתי איך היא מסתובבת סביבי ומצלמת.

הרגשתי את להב הסכין הקר חודר מתחת לכתפיה הימנית וחותך, הכתפיה נפלה קדימה ואחורה. איתי עבר לכתף השניה וגם שם חתך את הכתפיה והרגשתי איך החזיה נופלת מעט אבל עדיין מצליחה להחזיק את השדיים שלי בתוכה אבל אז הרגשתי את הלהב הקר חודר בין השדיים שלי ורעד עבר בגופי כשהוא התחיל לחתוך לאט את הסרט שחיבר בין הגביעים, לא ממהר, מביט בי ומחייך והרגשתי איך הפוסי שלי הופך לביצה טובענית, ואז במשיכה חזקה הוא חתך ושדיי נחשפו בפניו והוא התחיל למזמז לי אותם, להקפיץ, "אני אוהב חזה מוקפץ" הוא חייך לעברי ותפס לי בפטמות, הרים ועזב ו…גמרתי! כן, גמרתי, גמרתי וצווחתי "אימא'לה, גמרתי"

"מי זה גמרתי?" הוא תפס לי בפטמות וצבט.

"אני," התנשפתי ומייד נזכרתי, "אני, השרמוטה הלבנה, השרמוטה הלבנה גמרה, תודה" ושוב הסמקתי כמו עגבניה בשלה ו…"אימא'לה" צרחתי שוב כשהרגשתי איך הוא חופן את הפוסי שלי בכף ידו ודוחף לי לשם אצבע, "רק בדיקת שמן" הוא חייך אלי, "צלמי!" הוא פקד על אמא כשכל האצבע שלו בתוכי אבל לדעתי היא עשתה את זה עוד לפני שהוא  אמר לה.

עמדתי מולו וכל הפרטיים שלי חשופים בפניו, אני מחזיקה את החולצה גבוה שלא תסתיר את הציצים והתחתונים מתוחים בין הרגליים שלי. איתי לקח את השפתון שהבאתי, תמך בציצי עם יד אחת ובשניה מרח לי שפתון אדום בוהק על עטרת הפטמה ואני לא יודעת מה גירה אותי יותר, המגע של היד שלו בציצי שלי או המגע הזה של השפתון בעטרת הפטמה שהפכה אדומה כאש אבל הרגשתי איך שוב אני מתחרמנת, איך שוב העיקצוצים בין הרגליים הולכים ומתגברים והרגשתי טיפות נוזלות מהפוסי שלי לאורך הירך הפנימית.

"השרמוטה השחורה שוב גומרת!" אמא שלו שוב צרחה, מתנשפת.

"השרמוטה האדומה," הוא פנה דווקא לאמא שלי, "את יודעת מה עושים לשרמוטה שגומרת!"

אמא הנהנה "כן" עם הראש, לדבר היא לא יכלה בגלל הגאג שבפיה, והיא ניגשה לאמא שלו והגבירה עוד שלב ברטט של הויברטור התקוע בפוסי של אמא שלו. "גם לך!" הוא המשיך ופקד ואמא הגבירה את הרטט גם בויברטור שלה.

אחרי שהוא צבע לי גם את עטרת הפטמה השניה הוא ירד על ברכיו מולי והתחיל למרוח שפתון על שפתי הפוסי שלי ושוב אני לא יודעת אם זה המגע של היד שלו ששיחק לי בשפתיים המגורות או מריחת השפתון אבל האורגזמה התפוצצה בתוכי ו…"השרמוטה הלבנה גומרת!" צווחתי והרגשתי איך עוד ועוד טיפות מחליקות לאורך רגלי.

"רגישה השרמוטה" איתי ציחקקה ונעמד שוב מולי.

"כן," צווחתי במין אקסטזה כזאת כששרידי האורגזמה עדיין מתפוצצים בתוכי, "השרמוטה הלבנה אוהבת את מה שהאדון עושה לה" ולא האמנתי שאני זאת שאומרת את זה, שאני זוכרת לקרוא לו האדון, שאני שכל כך סבלתי בסשן ההוא פתאום פה נהנית כשמשפילים אותי.

עצמתי עיניים, לא יודעת למה, הרגשתי איך הוא מצמיד את ראש הויברטור שלי בין רגליי ומתחיל לדחוף לי אותו, לאט, כאילו בוחן וברגע שכל הויברטור היה בתוכי הוא הפעיל אותו ובבת אחת זרמי תענוג התחילו להשתוללו בגופי, יוצאים מהפוסי ומתרוצצים לכל עבר, במיוחד לפטמות הכל כך מגורות.

"השרמוטה הלבנה, תחזרי למקום שלךְ". חזרתי, זכרתי ללכת לאחור ולא להפנות לו את הגב. ראיתי את החיוך על פניו וידעתי למה, אין ספק שהלכתי מצחיק כשאני מותחת את התחתונים בין ברכיי. "שרמוטה אדומה, צלמת?" הוא שאל כשנעמדתי בצמוד לקיר.

שוב אמא המהמה "כן". איתי קרא לה אליו, הוריד לה את הגאג ושלף ממנה את הויברטור, "כדאי לך מאד שאני אהיה מרוצה מהתמונות שתצלמי עכשיו" הוא אמר לה בקול קשוח ו…"שרמוטה לבנה, בואי שוב אלי" הוא קרא לי ולדעתי כל הקדימה והאחורה הזה היה בשביל להשפיל אותי באותה הליכה מצחיקה בדיוק כמו שאמא הזהירה אותי, "תדעי לך שכשאת מבקשת סֶשֶן את לא מבקשת רק שיכאיבו לך את מבקשת שישפילו אותך!" ואני ביקשתי סֶשֶן, ביקשתי שהוא ישפיל אותי ואת זה הוא עושה לי ו…גיליתי שאני אוהבת את זה כי עם כל צעד, עם כל חיוך מלגלג על פניו הרגשתי מין סיפוק כזה, הרגשתי מְגורָה אפילו יותר ממה שהייתי קודם ותודו שהייתי מְגורָה כי מי גומרת פעמיים עוד לפני שחדרו לתוכה? רק אשה מְגורָה.

עמדתי מולו בעיניים מושפלות, שוב מסמיקה. איתי תפס בחולצה המורמת שלי, הוריד לי אותה וזרק אותה הצידה. לא ידעתי מה לעשות עם הידיים ואמא שעמדה מאחוריו סימנה לי להניח אותם על העורף אז עשיתי את מה שהיא אמרה, שילבתי כפות ידים על העורף, משכתי מרפקים לאחור והבלטתי את הציצים שלי ו…שוב הוא תפס לי בפטמות, צבט והקפיץ לי אותם. "התחתונים!" הוא הושיט לי את ידו. מהרתי להוריד אותם, נזהרת שהויברטור הרוטט בתוכי לא יחליק וייפול, ומסרתי אותם. איתי חייך והלביש לי אותם על הראש וראיתי את אמא מצלמת אותי ככה, "שאני אזכור שאת השרמוטה הלבנה" הוא ציחקק ואני שוב הסמקתי, כן, הסמקתי הרבה באותו הלילה, "שרמוטה לבנה," הוא חייך לעברי, חיוך מרגיע כזה, "את בטוחה שאת רוצה להמשיךְ?"

"בטוחה אדוני" הודעתי.

"אז הגיע הרגע להשבע לי אמונים!".

קפאתי, רציתי את זה, ידעתי שזה יבוא, התכוננתי, אני משננת את נוסח השבועה מהיום שאמא אמרה לי שהוא מסכים לעשות לי סשן, והנה כשזה בא קפאתי. "את לא חייבת, אפשר להפסיק כאן" איתי אמר בקול רגוע כשלא הגבתי.

"לא!" התעשתי והתאפסתי על עצמי תוך שאני יורדת על ברכיי לפניו, "סליחה אדוני, השרמוטה מתנצלת, השרמוטה רוצה להשבע, ה…"

"רגע," הוא קטע אותי, "לפני שאת נשבעת אני רוצה שתראי מה מחכה לךְ" והוא פתח את חלוק הרחצה שהיה סגור עד עכשיו והחליק אותו מעליו ועיניי נפערו לרווחה, הוא היה לבוש במין רתמת עור שלא הסתירה כלום, דומה לזאת שאמא הראתה לי פעם והסבירה שהיא לובשת אותה כשהיא עושה למישהו סֶשֶן שליטה ואין ספק שהיא לא משאירה ספק מי השולט פה בחדר אבל יותר מזה עיניי נפערו כשראיתי את הזין שלו, זין גדול ומתוח ונכון שאמא תארה לי אותו בכמה מהשיחות שלנו אבל חשבתי שהיא מגזימה ועכשיו נוכחתי שלא, שאני הולכת לחטוף את הזין הכי גדול שחטפתי אי-פעם ותאמינו לי, חטפתי לא מעט! "את עדיין רוצה?" הוא שאל, מחייך, בטח בגלל המבט הנדהם שנמרח על פניי.

"כן אדוני," גמגמתי, נרגשת, "כן אדוני, מאד אדוני, השרמוטה הלבנה מבקשת רשות להשבע אמונים" ואת המבקשת רשות לקחתי מאחת העצות שאמא נתנה לי.

"הרשות ניתנת" הוא צחק, צחוק מרגיע, לא עוקצני.

"אדוני," התחלתי בקול רועד מהתרגשות, "אני, זאת אומרת השרמוטה הלבנה," התבלבלתי לשניה והמשכתי, "נשבעת לאדוני אמונים. השרמוטה הלבנה מתחייבת לציית לאדוני ללא תנאי ולעשות כל מה שאדוני יצווה עליה," המשכתי בהתרגשות, מדברת מהר, שלא אשכח, "השרמוטה הלבנה מצהירה שהיא עושה את זה מרצונה החופשי ולא יהיו לה כל תלונות בעתיד," עצרתי לשניה ולקחתי אוויר, "והשרמוטה הלבנה מאשרת לאדוני להעניש אותה אם היא תפשל או בכל פעם שאדוני יחליט שזה מגיע לשרמוטה והשרמוטה לא תערער על כל קביעה של אדוני כואבת ומשפילה ככל שתהיה" עצרתי לקחת אוויר לפני רגע השיא, הסתובבתי, התכופפתי קדימה עד שהמצח שלי נגע ברצפה, שלחתי ידיים לאחור ופישקתי את פלחי הטוסיק שלי, מרגישה איך הלב שלי דופק בחוזקה ואיך הפוסי שלי מעקצץ ועולה על גדותיו, "ולאות נאמנותי אני מגישה לךָ את הטוסיק שלי כדי שתקבע עלי בעלות" השלמתי ונשכתי שפתיים, מתכוננת לחדירה שתבוא.

אני לא בתולה שם ברקטום. 'לאכול לקרדה' הוא שם הקוד שהחברות שלי ואני נתנו כדי לספר אחת לשניה שעשו אותנו בהיפוך שולחן, אתם יודעים, שזיינו אותנו בתחת! אכלתי כבר כמה לקרדות כאלה, גברים מתים על זה ואתם לא מאמינים מה הם מוכנים לעשות כדי לתת להם להכנס בדלת האחורית שלנו, אבל לקרדה כמו זאת שאני הולכת לחטוף עכשיו עוד לא אכלתי וחששתי, מודה, הלב דפק במהירות והתכוננתי לחדירה ואיתו הכאב שיבוא אבל "אימא'לה" צווחתי כשהרגשתי משהו קר בפי הטבעת שלי ולקח לי שניה להבין שאיתי שפך לי שם כמות נדיבה של ג'ל סיכה שמנוני.

"להפסיק?" הוא שאל והייתה קצת דאגה בקולו.

"לא!" עניתי מייד, נחושה, "לא, סליחה, הפתעת אותי, לא, אני רוצה, בבקשה, אני רוצה שתוכיח עלי בעלות" ופתחתי חזק יותר את התחת.

קודם הרגשתי את ראש הזין הנוקשה שלו נושק לפי הטבעת המכווץ שלי, ניסיתי להרפות, ידעתי שאני צריכה להרפות, אבל לפי-הטבעת היו חיים משלו, הרגשתי שהוא לוחץ, בהתחלה בעדינות, מתחשב, וכשפי-הטבעת המכווץ חסם את דרכו, עמד בפניו כחומה בצורה, הוא לחץ חזק יותר ויותר עד שהחומה נפרצה וראש הזין חדר לתוכי ושם הוא עצר, לרגע, אולי לראות איך אגיב אבל אני נשכתי שפתיים, חזק, והצלחתי לחסום את צעקת הכאב שאיימה להתפרץ, כאב חד שפרץ מהרקטום והשתולל בגופי, ואז הוא המשיך, דוחף לאט, לא ממהר, חודר סנטימטר אחר סנטימטר, לרגע הוא עצר כשכל הזין הגדול שלו היה נעוץ עמוק בישבני, אולי שוב מחכה לראות איך אגיב, ואז הוא התחיל לפמפם, יוצא ונכנס ושוב התחיל לאט, משתפשף בפי הטבעת המתוח סביב הזין הגדול שלו והרגשתי את החום שמתחיל להתפתח שם, יודעת היטב מה זה יעשה לי, מודעת לצריבה שתלווה אותי בשעות הקרובות, אולי אפילו מחר, אבל חייכתי (גיליתי את זה בצלום שראיתי אחר כך), ו-"כן" גנחתי בהנאה בלתי נשלטת, "כן, תוכיח לי שאני שלךָ" ובליבי ידעתי שאני מתכוונת להרבה יותר מרק הסֶשֶן הזה.

אף פעם לא גמרתי כשאכלתי לקרדה, אף פעם עד עכשיו, כאב לי, צרב לי, השפילו אותי, תסכימו איתי שהתנוחה שבה ניצבתי, כורעת על ברכי עם הראש למטה והמצח נושק לרצפה, אחוריי מורמים ומובלטים, פלחי ישבני מפושקים על ידי ואני מגישה לו את ישבני לדפיקה ומתחננת שיקבע עלי בעלות, היא תנוחה משפילה ולמרות זאת גמרתי, ולא סתם גמרתי, פיצוץ! "הנה!" התנשפתי בקול, "תודה, הנה, אתה מוכיח לי, כן, אני השרמוטה שלךָ, כן, הנה! השרמוטה גומרת! תודה, גומרת! הנה! גמרתי, השרמוטה גמרה" צווחתי באקסטזה, מתנשפת, וחייכתי לאמא שעמדה וצילמה אותי (ואת הסרטון הזה שאמא צילמה אני לא אמחק לעולם!).

להפתעתי, עוד לפני שהתאוששתי מהאורגזמה שטלטלה אותי, הרגשתי איך עוד אורגזמה מתהווה, אני חושבת שהסוד הוא בויברטור שרטט לי בפוסי שלי, כן, חוויתי חדירה כפולה והשילוב הזה של הויברטור שמרטיט את הדגדגן שלי, שמפנק את אותה נקודת G מסתורית, בצרוף הלקרדה שאני אוכלת בתחת ואולי גם התנוחה המשפילה תרמה את תרומתה, אבל הרגשתי את הרעם מתחיל להתגלגל בתוכי, כדור השלג שבסופו המפץ הגדול ו…בדיוק ברגע השיא הרגשתי איך הוא נועץ את כל הזין שלו הכי עמוק שאפשר בישבני וה…"קחי!" החזק שלו התלכד עם ה-"כן! תן לי!" התאוותני שלי ואל האורגזמה העוצמתית שטלטלה את גופי הצטרפה גם אותה תחושה נעימה של הזרמה הגברית החמה שמילאה את עכוזי, כן, הוא גמר לי בתחת אבל מה שהפך את זה לגמירה הכי טובה בחיי (עד כה????) זה שגמרנו ביחד, וואו, חשבתי שאני מתה, מאושר, רציתי לצעוק לו 'תודה' רציתי לצרוח 'אני אוהבת אותךָ' אבל התביישתי.

"אל תזוזי!" הוא הקפיא אותי במקום אחרי שגמר והזמין את אמא לצלם מקרוב את פי הטבעת שלי, את השפיך שלו שנוזל מתוכי, "שתהיה לךְ מזכרת" הוא ציחקק וטפח על ישבני, "ועכשיו קומי! תעמדי ליד הקיר" הוא חזר לביים את הסֶשֶן, "הפלאפון!" הוא הושיט יד לאמא ולקח ממנה את הפלאפון שלי, "תעמדי גם את לידה!" הוא החזיר את אמא לעמוד על ידנו ורק אז ניגש לאמא שלו, שלף מישבנה את הפקק האנלי ושלח גם אותה לעמוד לידנו, שלוש נשים עירומות עומדות ליד הקיר בפישוק קל כשויברטור רוטט בין רגליהן,  כפות ידיהן על העורף, המרפקים משוכים לאחור והציצים שלהם, עם העטרות הצבועות באדום בוהק, מובלטים קדימה, עומדות ומחכות למוצא פיו.

אני חושבת שבכל זמן אחר הגמירות האלה היו מספיקות לי אבל היום רציתי יותר, הרבה יותר, רציתי שימשיך, שיעשה לי עוד ממה שאמא סיפרה לי, לא חשוב מה העיקר שימשיך, ואיתָי המשיך, "שרמוטות שלי," הוא חייך לעברנו, "אתן יודעות מה יעמיד לי מחדש?" והיה ברור שזאת שאלה רטורית, כזאת שאין צורך לענות עליה, "לראות אתכן עושות כושר" הוא חייך, "אבל! מה יותר מתאים אחרי טקס ההשפלה אם לא מסע השפלה לחדר הכושר!" החיוך על פניו התרחב עוד יותר, "השרמוטה השחורה! את מכירה את הדרך אז את ראשונה" הוא פנה אל אמא שלו, "תעמדי כאן, פנים לדלת," הוא חיכה שהיא תלך בזהירות ותעמוד במקום שרצה, הולכת בזהירות, בצעדים מצחיקים כאלה, כדי שהויברטור לא ישמט לה, "ידיים על העורף!" הוא גער בה כשהורידה אותם, "השרמוטה הלבנה!" הוא הפתיע אותי, חשבתי שקודם הוא יפנה לאמא כמו תמיד, "תצמדי לאמא שלי מאחור, צמוד!".

גם אני הלכתי בזהירות, באותם צעדים מצחיקים שהעלו חיוך על שפתיו והוא דאג לצלם אותי ככה, "יותר צמוד!" הוא טפח על ישבני כשנצמדתי אליה, "יותר!" הוא טפח שוב וכל טפיחה כזאת העבירה זרם תשוקה יצרי בפוסי שלי, "יותר!" הוא לחץ לי על הגב עד שהשדיים שלי נמחצו אל הגב שלה והתחת המוצק שלה השתפשף בפוסי המגורה שלי.

"השרמוטה האדומה! תצמדי לבת שלךְ". הרגשתי את אמא נלחצת אלי מאחור, צמוד, "יותר צמוד!" איתי טפח גם לה על התחת והיא נצמדה יותר, נלחצת והרגשתי את הפוסי הרטוב שלה מתחכך בתחת שלי, שדיה הענקיים נמחצים לי לגב ופטמות האבן הנוקשות שלה דוקרות אותי, "עכשיו תתחילו ללכת אל החדר כושר!".

אין ספק שמדובר במסע השפלה, אנחנו הולכות באותה הליכה מצחיקה כדי שהויברטור הרוטט בתוכנו לא ייפול ויחד עם זה מנסות להשאר צמודות, מתחככות זו בזו, באינטימיים שלנו, מה שגירה אותי עוד יותר, ולא רק אותי, ביחוד כשאיתי הלך לידנו והפליק לנו בתחת בכל פעם שחשב שאנחנו לא מספיק צמודות וכל נגיעה כזאת שלו בגופי שלחה בי זרם תשוקה ורצון לרצות אותו.

במדרגות הוא ויתר לנו קצת, לא הקפיד, אבל מייד במסדרון המוביל לחדר הכושר הוא חזר להקפיד ו…אמא הייתה ראשונה לגמור, "השרמוטה גומרת!" היא צרחה ולא פלא, הרטט הזה בפוסי הריץ אותה לגמירה מטלטלת, אותה ואותי, כן, גם אני הצטרפתי מייד אחריה, "השרמוטה גומרת!" צרחתי במין הרגשת שחרור כזה, כן, גמרנו עוד לפני שהגענו לחדר, וכן, כולנו גמרנו, גם אמא שלו גמרה רגע אחריי.

כשנכנסנו לחדר ראיתי בפעם הראשונה את האופניים שאמא סיפרה לי עליהם, הם היו מוכנות לפעולה, במקום הכסא ניצב לו תותב אדום גדול שברגע הראשון נראה לי מפחיד רק שאז נזכרתי שהם כולם כבר רכבו עליו, אפילו איתי ואפילו בטוסיק, אז אם הם יכולים גם את יכולה שכנעתי את עצמי.

קודם הוא פיזר אותנו כל אחת לפינה אחרת של החדר, ממשיכות לעמוד באותה עמידת כניעה כמו שהוא קרא לה, פישוק קל, הויברטור רוטט בפוסי וכפות הידים על העורף עם מרפקים מתוחים לאחור. ראשונה הוא פנה לאמא שלו, קודם ציווה עליה להוציא את הויברטור ואז שלח אותה לעלות על האופניים, "השרמוטה השחורה, קילומטר אחד, תתחילי לאט ותגבירי!" הוא נתן לה הוראות, "ואני רוצה לשמוע כל פעם שאת גומרת! צאי לדרך!" הוא הזניק אותה.

וואו, וואו ועוד וואו, כל התאורים של אמא היו כְּאַין וּכְאֶפֶס מול המציאות מול עיניי כשאמא שלו ניגשה לאופניים, נעמדה על הדַּוְשׁוֹת כשהתותב מזדקר בין רגליה, "אפשר עזרה?" היא שאלה בקול מתחנחן ואיתי ניגש, כיוון לה את התותב והיא התחילה לרדת, לאט, להחדיר לעצמה את התותב בין רגליה, לפוסי שלה, וכשכל התותב האדום היה נעוץ בתוכה היא התחילה לְדָוֵושׁ, מסובבת את הגלגל ועולה ויורדת על התותב הנעוץ בין רגליה.

איתי הסתובב וצילם כמה תמונות בפלאפון שלי אבל העיניים שלי היו נעוצות באמא שלו. הפטמות הכהות והנוקשות שלה סיפרו עד כמה היא מיוחמת, אמא שלו לא הייתה צריכה הרבה לְדָוֵושׁ לפני שהתנשפויות ההנאה שלהן מילאו את החדר, "פאק! השרמוטה גומרת!" היא צווחה מתנשפת והמשיכה לְדָוֵושׁ והרגשתי את העקצוצים המוכרים בין רגליי כשאני מתיחמת, "פאק! השרמוטה גומרת פעם שניה" היא צרחה אחרי רגע קצר ולא הפסיקה. אחרי הגמירה השלישית איתי ניגש והביט בשעון המרחק, "נשאר לך 250 מטר, תני ספרינט!" הוא הפליק על ישבנה החשוף ואמא שלו דיוושה במהירות ו…"פאק! הנה! השרמוטה גומרת!" היא צווחה באקסטזה, מתנשפת בכבדות.

אחרי שאמא שלו גמרה הוא שלח אותה חזרה לפינה שלה והזמין את אמא שלי, לה הוא ניגש ושלף את הויברטור בעצמו ואז "השרמוטה האדומה, קילומטר אחד, תתחילי לאט ותגבירי ואל תשכחי להודיע כל פעם שאת גומרת! צאי לדרך!" הוא הזניק אותה.

גם אמא שלי ביקשה עזרה וגם לה הוא עזר, כיוון לפוסי שלה והיא התחילה לרדת, לאט, משפדת את עצמה על התותב האדום ומתחילה לְדָוֵושׁ, עולה ויורדת על התותב הנעוץ בין רגליה עם חיוך גדול על פניה והציצים שלה קופצים בכל עליה כזאת וחוזרים ונופלים בצליל מחיאה מצלצל. לקח לה קצת זמן לפני שהגמירה הראשונה שלה הגיעה אבל כשהיא הגיעה זה היה עוצמתי, "פאק!!" היא צרחה, צריחה ארוכה ומתגלגלת, "השרמוטה גמרה" היא התנשפה בכבדות.

"צילום!" איתי כיוון את הפלאפון אליה ולהפתעתי אמא עצרה, עומדת על הדוושות, חצי מהתותב האדום נעוץ בין רגליה והחצי השני גלוי והיא מחייכת אליו ו…"תמשיכי!" הוא צילם כמה תמונות, כולל אחת מקרוב של הפוסי שלה עם התותב האדום בתוכו, ואמא המשיכה, מגבירה את הקצב ודוהרת אל הגמירה השניה שלה.

הלב דפק לי במהירות, ידעתי שכשאמא תסיים יגיע תורי, הפוסי שלי געש ורגש, הפטמות הנוקשות שלי כאבו מתשוקה, והרטט של הויברטור שעדיין רטט בתוכי עוד הגבירו את התחושה. עד סוף הקילומטר שלה אמא גמרה גם פעם שלישית, ממש בקו הסיום, ואיתי החזיר גם אותה לפינה שלה, מקפיד שתעמוד באותה עמידה כנועה.

"השרמוטה הלבנה, תעלי על האופניים!" איתי פקד עלי ולרגע קפאתי, הרגע הגדול שעליו חלמתי מאז שאמא סיפרה לי הגיע ואני התבלבלתי ו…"השרמוטה באה" התעשתי וצווחתי כשאני הולכת לכיוון האופניים ועולה עליהם, עומדת על הדוושות ומחכה, גם לי הוא ניגש ושלף את הויברטור שעדיין רטט בתוכי אבל הוסיף גם בדיקת שמן, מגלה עד כמה אני רטובה שם בפוסי, "השרמוטה הלבנה, קילומטר אחד, תתחילי לאט ותגבירי ואל תשכחי להודיע כל פעם שאת גומרת! שלוש, שתים, אחת, צאי לדרך!" הוא הזניק אותי ו…"אני יכולה עזרה?" שאלתי בקול רועד.

"ברור" הוא חייך אלי, חיוך מרגיע שבשניה החזיר לי את הבטחון, הרגשתי את היד שלו מתחתי, מלטפת, אחר כך הרגשתי שהוא מכוון את ראש התותב האדום אל בין שפתי הפוסי הכל כך רגישים שלי, כל כך מגורים, "תרדי קצת" הוא לחש והיה משהו בקולי שנתן לי להרגיש שכאילו הוא מלטף אותי, ירדתי, הרגשתי את ראש התותב מפשק את שפתי הפוסי שלי ונוגע לי ברטוב ואיתי משך והוציא את היד שלו מתחתי, "קדימה! קילומטר אחד, גו (Go)! ואני ירדתי בפעם הראשונה, מרגישה איך התותב חודר לתוכי, תותב משומן היטב באותם נוזלי תאווה שמנוניים של אמא שלי ואמא שלו שגמרו עליו לפני, תותב שהחליק וחדר לתוכי בקלות, והתחלתי לְדָוֵושׁ, לעלות ולרדת עליו כמו אותם סוסיי עץ בקרוסלה של הלונה-פארק שהייתי רוכבת עליהם כילדה.

הגמירה הראשונה שלי הגיעה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי, הייתי מגורה בטרוף עוד לפני שהשתפדתי והספיקו לי כמה שפשופים בשפתי הפוסי הכל כך רגישות כדי שהגמירה הראשונה שלי תתפוצץ בתוכי, גמירה חזקה, עוצמתית, מטלטלת, כזאת שגרמה לי לצרוח במין אקסטזה בלתי נשלטת  "כן! תודה! כן!! השרמוטה גומרת! הנה! השרמוטה גמרה!!" וראיתי את החיוך על פניו כשהוא מצלם אותי, "תמשיכי!" הוא פקד, כנראה שמרוב התרגשות הפסקתי לרגע, ושוב דִּיוַושְׁתִּי, מרגישה את השפשוף הנעים בשפתי הפוסי ואת התותב מחליק ונוגע לי בדיוק בנקודות הנכונות כדי לבנות את האורגזמה הבאה, בניה מהירה, כמו פאררי, מאפס למאה תוך 2.9 שניות, ו"השרמוטה שוב גומרת" התנשפתי, "הנה, הנה, הנה, עכשיו!" הרגשתי את הפיצוץ משתולל בגופי ואני לא יודעת למה אבל הגברתי עוד את הקצב אבל הוא עצר אותי "תמונה, תחייכי למצלמה!" וקפאתי, עצרתי, זוכרת מה אמא עשתה ומסתדרת, עולה מעט עד שהרגשתי שחצי תותב בפנים וחצי בחוץ, מקווה שכך זה בפועל, וחייכתי אליו, חיוך מאושר, ושמעתי את הקליקים האלה כשהוא מצלם, תמונה ועוד תמונה ועוד אחת מזווית קצת שונה ותמונה מקרוב של הפנים המחייכות, ותמונה מקרוב של הפטמה הכהה הנוקשה כאבן ועוד כמה תמונות של הפוסי שלי מקרוב עם התותב האדום בתוכו ו…"תמשיכי!" ואני המשכתי, מְדָוֵושֶׁת וגומרת, כן, גמרתי יותר מאמא שלי ואמא שלו, גמרתי חמש פעמים לפני שהגעתי לקו הסיום.

ביום רגיל, אחרי כמות גמירות כזאת, הייתי פורשת אבל היום זה לא יום רגיל, ככל שגמרתי יותר הייתי יותר חרמנית, הפוסי שלי היה מגורֶה בטרוף, והיו עוד דברים שאמא סיפרה לי שהוא עשה להן ורציתי שהוא יעשה גם לי ולא הייתי המיוחמת היחידה שם, גם אמא ואמא שלו, אבל מה שחשוב זה שגם הוא, איתי, היה מיוחם וראו את זה היטב באותו מגדל אייפל שהתרומם בגאון בין רגליו והוא החליט לממש את הזקפה שלו.

"שרמוטות שלי, על ארבע!" איתי פקד, לשניה לא הבנתי אבל כשאמא שלי ירדה על ארבע ירדתי גם אני, עוקבת אחריה, רואה אותה ואת אמא שלו מנענעות את יַשְׁבָּנָן ועושה כמוהן, מנענעת את ישבני בתנועה מתגרה, יודעת גם למה, עוד אחד מהמשחקים שכל כך רציתי שאִיתָי ישחק אִיתִי רק שאנחנו שלוש והאמת שאני לא כל כך רוצה להתחלק, להם הוא עשה כבר אז אולי הוא יבחר בי?

"הכלב מיוחם, לכלב בא לטפס על כלבה" הוא הודיע, מאשש שאכן זה המשחק שכל כך ציפיתי, וגם הוא ירד על ארבע, ניגש אל אמא מאחור והתחיל לרחרח לה בפוסי. אמא שיחקה את המשחק, לשניה נתנה לו לרחרח ואז ברחה אבל במקום לרדוף אחריה הוא ניגש אלי מאחור והתחיל לרחרח לי ו…לברוח או לתת לו? זאת השאלה שרצה בראשי באותה שניה אבל זכרתי את מה שאמא אמרה לי כשסיפרה לי על המשחק, "כלבים לא אוהבים כלבה שרמוטה, כלבים אוהבים כלבה שקשה להשגה! להצליח לעלות עליה מלטף להם את האגו" אז שיחקתי אותה קשה להשגה, התחמקתי, והוא עבר לאמא שלו.

'עשית בשכל או פיספסת את ההזדמנות שלך?' חשבתי באותו רגע כשהוא רִחרח לאמא שלו במרץ, האמת שקצת חששתי רק שאז הוא נעמד על ברכיו ו…"שרמוטה השחורה, את לא! קחי את הפלאפון וצלמי!" וראיתי אכזבה על פניה של אמא שלו אבל היא לקחה את הפלאפון שלי שהיה שם והתחילה לצלם.

שוב הוא רִחרח לשתינו, קודם לי וכששוב ברחתי לו הוא עבר לאמא שהפעם לא ברחה רק עמדה על ארבע בפישוק ולא זזה וכשהוא התחיל ללקק לה כבר הבנתי שעשיתי טעות וכשהוא שוב נעמד על ברכיו ציפיתי שיודיע לי שזאת לא אני אבל במקום זה הוא שלח את אמא שלי לעמוד בפינה, "שרמוטה אדומה, תעמדי בפינה עם הפנים לקיר ודיר בַּאלַכְּ אם תציצי!".

והוא חזר וירד על ארבע וחזר לרחרח בין הרגליים שלי.

ברחתי ממנו שוב, עוד פעם אחת, משחקת אותה קשה להשגה ומתפללת בלב שהוא לא יתחרט ויחזיר את אמא שלי או אולי אמא שלו ו…בפעם השניה שהוא רדף והשיג אותי ושוב רחרח לי בין הרגליים עמדתי ונתתי לו לרחרח והפעם התפללתי בלב שיתחיל ללקק לי וזה בדיוק מה שקרה, הרגשתי את הלשון שלו עולה לאורך הפוסי שלי, מלקקת מלמטה למעלה, ליקוק חזק, תאוותני, ואחריו עוד אחד, הפעם קצה הלשון שלו חדרה בין שפתי הפוסי שלי שכאילו נפתחו לעברו מעצמן, ואחרי הליקוק השלישי, העוגבני מכולם, הוא עלה עלי, עומד על ברכיו ונשען עם כפות יָדָיו על כתפיי, מצד אחד מכוון את ראש הזין שלו אל בין שפתי הפוסי הכל כך מגורה שלי ומצד שני מצמיד את שפתיו אל צווארי במין איום כזה שך 'אל תזוזי!' והרגשתי איך הוא מתחיל לחדור לתוכי, הפעם לפוסי שלי, חודר לאט ושולח זרמי תשוקה בגופי ואני מתאווה להרגיש את כולו בתוכי עד שבא לי לצעוק 'יאללה, תכניס לי' אבל התאפקתי, כלבה-כלבה אבל שומרת על פאסון גם כשכל הזין הגדול שלו היה נעוץ עמוק בתוכי, אחד הזרגים הגדולים שחטפתי אם לא ה, והוא התחיל לפמפם, לזיין אותי, זיון חזק ומהיר, טוחן לי את הפוסי ומוצץ לי את הצוואר, מעניק לי את הסימן שאני הכלבה שלו, את נשיכת האהבה, עושה לי שם היקי ו…"הכלבה גומרת!" צווחתי באקסטזה כשהאורגזמה הראשונה התפוצצה בתוכי, אורגזמה ראשונה בזיון הזה, האורגזמה המי יודע כמה הערב ואני מקווה שלא האורגזמה האחרונה.

לא, היא לא הייתה האחרונה, היו עוד שתיים כאלה, כל אחת יותר עוצמתית מהקודמת, אורגזמות מטלטלות, כאלה שמעבירות זרמי הנאה בכל הגוף ובעיקר שם, בפוסי, כאלה שגורמות לפטמות הזקורות להפוך כאבן, כאלה שמשאירות טעם של עוד, הרבה עוד, אבל אז, בשלישית הוא הצטרף אלי, מִילֵּא לי את הפוסי באותו נקטר גברי חם שהפך את הגמירה למיוחדת כל כך וברגע שהוא יצא וירד מעלי נשכבתי על הגב פְּשׂוּקָת אברים ומתנשפת בכבדות ואחר כך, בתמונה שאמא שלו צילמה, ראיתי את החיוך שהיה מרוח על פני, חיוך של אשה שקיבלה את עונתה בענק!

איתָי לא חיכה הרבה לפני שנעמד והמשיך, "השרמוטה האדומה!" הוא פנה לאמא שלי, "הצצת!" וזאת לא הייתה שאלה.

"כן אדוני," אמא הוֹדְתָה מייד, "השרמוטה מצטערת, השרמוטה לא התאפקה, השרמוטה יודעת שמגיע לה עונש" אמא הפתיעה אותי.

"כן, מגיע לך עונש" ושמעתי את ההנאה בקולו, "אז בואו!" הוא התחיל ללכת ואמא שלו עזרה לי לקום והלכנו אחריו.

להפתעתי הוא הוביל אותנו לחדר העבודה של אמא שלו, אני מכירה טוב את חדר העבודה שלה, אמא שלו פסיכולוגית והייתי אצלה בכמה מפגשים.

"השרמוטה הלבנה!" הוא פנה אלי מייד כשנכנסנו לחדר, "תעמדי שם בפינה עם הפנים לקיר" הוא הצביע על אחת מפינות החדר, "ולא להציץ,  דיר בַּאלַכְּ!" הוא הוסיף והסביר "בת לא צריכה לראות שמענישים את אמא שלה! ואת!" הוא פנה לאמא שלו, "לפינה," הוא הצביע על הפינה השניה, "פנים לקיר, שרמוטה לא צריכה לראות שמענישים את המלכה שלה" הוא ציחקק, "ואת!" הוא פנה אל אמא שלי, "על השולחן! את יודעת מה את צריכה לעשות".

הופתעתי, לא ידעתי מה הוא מתכנן, מין הפתעה כזאת שאמא לא הכינה אותי אליה. שמעתי את אמא עולה על השולחן, בזוית העין ראיתי את אמא שלו מציצה אבל אני לא העזתי. לרגע היה שקט ואז צליל מכה ו…"פאק!" אמא שלי צרחה והיה בקולה הרבה כאב, "פאק!" אמא צרחה שוב כעוד צליל מכה מצלצל נשמע בחלל החדר רק שהפעם אל הכאב הצטרפה גם צליל הנאה, "פאק! כן, השרמוטה גומרת!" אמא צרחה אחרי המכה השלישית ולא עמדתי בפיתוי והצצתי, הצצתי ונדהמתי כשראיתי את אמא שוכבת על הגב על השולחן, אוחזת בברכיים ומושכת אותם אליה ובו בעת מפשקת חזק את רגליה, איתָי עמד בין רגליה המפושקות, עם יד אחת הצמיד את חלקו הרחב של סרגל פלסטיק לפוסי של אמא ועם היד השניה מתח ומשך את חלקו העליון של הסרגל לכיוונו ואז עזב ו…צליל הנחיתה המצלצל של הסרגל על השפתיים הכל כך רגישות השתלב בּעוד "פאק" נהנתן ותאוותני של אמא שלי.

הייתה גם הצלפה חמישית ששלחה את אמא לגמירה שניה ואז עוד לא הבנתי למה. "שרמוטות, הצצתם!" איתָי קבע, מחייך חיוך זימתי, בזמן שאמא ירדה מהשולחן.

"כן אדוני, השרמוטה מודה, השרמוטה הציצה, השרמוטה מצטערת, לשרמוטה מגיע העונש" אמא שלו צווחה ושמעתי את הייחום בקולה ואחרי שניה של היסוס גם אני הצטרפתי, ספונטנית, לא כי אמא הדריכה אותי קודם, כי משום מה רציתי גם, ידעתי שזה יכאב לי ועדיין רציתי שיעניק לי את הטיפול שהוא העניק לאמא שלי, זה שגרם לה לגמור פעמיים, "השרמוטה הלבנה טעתה, השרמוטה הלבנה הציצה, השרמוטה מוכנה לקבל את העונש שמגיע לה"

איתָי קרא לאמא שלו לשכב על השולחן. "שרמוטה לבנה, תסתובבי ותראי, תלמדי כי אחריה יבוא תורךְ!". אמא שלו נשכבה כמו אמא שלי, על הגב, מחזיקה את הברכיים כשרגליה מפושקות חזק והפוסי שלה חשוף ומונח לפניו, נתון לחסדיו. חמש הצלפות הוא העניק גם לאמא שלו, חזקות, מצלצלות, כאלה שגוררות אחריהן "איי!" של כאב ו-"פאק!" של גמירה, כן, גם אמא שלו גמרה, אפילו יותר מאמא שלי, שלוש גמירות בזמן כל כך קצר, איך אפשר??

אחרי שאמא שלו ירדה מהשולחן ולפני שהוא קרא לי לעלות לשולחן הוא נתן לאמא שלי את הפלאפון שלי "תצלמי! שתהיה לבת שלך מזכרת" הוא צחק וגם אמא חייכה ו…"שרמוטה לבנה, על השולחן!".

עליתי ושכבתי על הגב, משכתי את הברכיים אלי ופישקתי חזק את רגליי. הדרך לפוסי שלי הייתה פתוחה בפניו, אני חושבת שאף פעם לא הייתי כל כך חשופה בפני מישהו, אולי אצל רופאת הנשים שלי אבל שם זה למטרה רפואית, הרגשתי שהוא מצמיד את הסרגל לשפתי הפוסי שלי, אוחז מלמטה, "את מצלמת?" הוא פנה לאמא שלי כשהוא מושך את הקצה העליון של הסרגל לעברו, מרים שלא יגע לי בשפתיים ואחרי ה"כן אדוני" המאשר של אמא הוא עזב.

שניה לא קרה כלום ואז הרגשתי זרם של כאב יוצא מהפוסי שלי ומשתולל לי בכל הגוף ו…"איי!" צרחתי בקול ואז הגיעו העיקצוצים המוכרים והרגשתי איך בשניה הפוסי שלי הופך לביצה טובענית והאורגזמה מתגלגלת בתוכי כמו כדור שלג, מתגלגלת וגדלה עד הפיצוץ הגדול והכאב והעונג היו לאחד, כאב שמבוסס על הנאה וההנאה שבנויה על הכאב וְ"אימא'לה!" צרחתי ולא שלטתי בעצמי, "גמרתי! וואו, גמרתי" התנשפתי בכבדות, "תפתחי!" הוא גער בי ולא הרגשתי מתי סגרתי רגליים וברגע שפתחתי אותם חזרה הגיעה ההצלפה השניה, שידור חוזר של הראשונה רק הכל עוצמתי יותר, הכאב והעונג הצמוד אליה, הפיצוץ הזה בתוכי של אורגזמה שניה עוד לפני שהראשונה דעכה, ופטמות האבן שהזדקרו בפראות וכאילו איימו לפרוץ ממקומם.

הייתה גם שלישית, עוצמתית לא פחות ואולי אפילו יותר, אם אפשר יותר ממה שחוויתי, "בשביל פעם ראשונה זה מספיק" איתָי חייך לעברי, "עכשיו בא לי עליךְ" הוא אחז בי וכמו שאני, שוכבת על השולחן, הוא משך אותי אליו ובתנועת אגן מהירה תקע לי את כל הזין המתוח שלו עמוק בפוסי הבוער שלי והתחיל לפמפם.

"את מצלמת?" הוא הזכיר לאמא שעמדה עם פה פעור והביטה בנו, "אמא," הוא פנה לאמא שלי, "תמצצי לה ת'ציצי" ואמא שלו ניגשה אלי, גערה מעלי והתחילה למצוץ לי את הציצי, "אמא שלה," הוא חייך לעבר אמא שלי, "הציצי השני לרשותך" ואמא מיהרה לפנק גם את השד השני שלי, מוצצת, מלקקת, נושכת בעדינות את הפטמה הרגישה, בדיוק כמו שאמא שלו ו…הלא יאומן שוב קרה, גמרתי שוב, כן, בחיים לא האמנתי שאשה יכולה לגמור כל כך הרבה בערב אחד והערב איתָי הוכיח לי לאפשר!

"חייבים לחגוג את זה" אמא שלו חייכה אחרי שאיתי שוב גמר בתוכי והודיע ש"תם הטקס", קשרנו מגבות סביב המותניים וירדנו למטבח שם אמא שלו הוציאה בקבוק שמפניה ומזגה לכוסות.

הרמנו כוס לכבוד הסֶשֶן המוצלח. "נו? איך היה?" אמא שאלה אותי בזמן שאמא של איתי מזגה לנו כוס שניה.

"וואו, מתנה יותר טובה מזאת לא יכולתי לבקש" חייכתי, "בעצם, אני יכולה לבקש עוד משהו קטן" פניתי לאיתָי בקול מתחנחן.

"עד חצי המלכות" הוא חייך אלי.

"אני יכולה להשאר לישון איתך, אין לי כוח לחצות את הכביש" המצאתי את התרוץ הכי דבילי שיש.

איתי מספר:

אותו לילה מיטל ישנה אצלי. לפני שנכנסנו למיטה התרחצנו ביחד ועזרתי לה למחוק את כל קשקושי השפתון שמרחתי עליה. אחר כך ניגבתי אותה כמו שאמא הייתה מנגבת אותי כשהייתי קטן, עטפתי אותה במגבת הגדולה ושפשפתי אותה, לא נוגע, לא ממזמז, רק מנגב, באהבה.

כשהגענו למיטה כבר עמד לי מחדש. מיטל נשכבה על הגב במרכז המיטה ו"בוא" היא לחשה והזמינה אותי בידיה, מסמנת לי לעלות ולשכב עליה. שכבתי עליה והרגשתי את עורה החם נושק לעורי. למרות הרגליים הפתוחות לא חדרתי, רק שכבתי, נשענתי על כפות ידי, ראשי מורם והבטתי בה מלמעלה, "את יפה" לחשתי לה, התכופפתי אליה ונישקתי אותה, נשיקת נגיעה מרפרפת, כזאת שבוחנת איך היא תגיב, מיטל חייכה בתגובה ועצמה את עיניה, מתמסרת. התנשקנו, נשיקה צרפתית רטובה ותאוותנית, השפתיים שלנו נמחצו אלה באלה והלשונות משחקות, נלחמות על הזכות לחדור אל הפה, פעם שלה בשלי ופעם שלי בשלה. "אני רוצָה אותךָ בתוכי" היא לחשה בתשוקה ורק אז חדרתי, לאט, כמו שאני אוהב, כמו שלמדתי שגם היא אוהבת, סנטימטר אחר סנטימטר ו"כן" ארוך של תשוקה נפלט מפיה, "כן, תכניס לי, תכניס לי אותו, אני רוצה את כולו בתוכי" היא הרימה רגליים וחיבקה אותי איתם, נועלת את כפות רגליה על ישבני ולוחצת, "כן, תכניס לי, תתקע לי אותו עד הסוף".

שכבתי עליה, מחצתי את שדיה והרגשתי את הפטמות הנוקשות דוקרות בגופי. זיינתי אותה לאט וכל הזמן הזה התנשקנו. "אני אוהבת אותךָ" היא לחשה לי פתאום ואצלי הזין נמתח באותו סנטימטר נוסף והגיע לשיא. "גם אני" לחשתי וידעתי שאני מתכוון לזה, שאת המילים האלה פיללתי להגיד לה בכל אותם הלילות שהייתי שוכב ומפנטז עליה, אז נישקתי אותה חזק עוד יותר, מפסיק רק לרגע כדי למצוץ לה פטמה ושוב מנשק את הפה ושוב יורד למצוץ את הפטמה השניה, כזה אני, דואג לשתיהן, שאף אחת לא תרגיש מקופחת.

הרגשתי אותה נצמדת אלי בחוזקה, לוחצת עם הרגליים כאילו חוששת שאברח לה בדיוק ברגע הקריטי, "הנה" היא גנחה, מיוחמת, "הנה, עכשיו" היא המשיכה באותו קול חרמני, "בוא, בפנים, תגמור לי בפנים," והיה ברור שהיא נוגעת בשיא אבל לא רק היא גם אני וה-"תן לי" שלה התמזג ב-"קחי" שלי ואז הגיע ה"כן!" המשותף כשיריתי את כל מה שהיה לי עמוק בכּוּס הבוער שלה, גומר וגומר והיא מחבקת אותי חזק בידיה ורגליה, נצמדת ונועצת את צפרניה בגבי כאילו לא רוצה שנפרד לעולם.

שכבתי על הגב ומיטל התכרבלה בחיקי, מוחצת את שדיה אל צלעותיי, משפשפת את ערוותה הרטובה בירכי ומלטפת בידה את החזה והבטן שלי. "תעצום עיניים" היא לחשה לי, "אני רוצה לספר לךָ משהו". עצמתי. לרגע מיטל התרוממה ונישקה אותי על השפתיים וחזרה לחיקי, מתחככת. "רציתי שתדע שאני דלוקה עליך עוד מהשישית אבל לא העזתי," היא לחשה לי ולמרות העיניים העצומות הרגשתי שהיא מסמיקה, "רציתי אותךָ אבל פחדתי שתצחק עלי, שאני קטנה עליך," היא המשיכה בווידוי המפתיע שלה, "הייתי שוכבת במיטה, מפנטזת שאתה לצידי ומאוננת" ושוב היא התרוממה, נישקה וחזרה, "פעמיים בנים זרקו אותי כי במיטה, כשעשינו סקס, צעקתי את השם שלךָ" היא התנשפה, "וברגע שאמא סיפרה לי מה עשיתם ידעתי בדיוק מה אני רוצה ובלילות, בצבא, הייתי מפנטזת איך אני יעשה איתך סֶשֶן, איך תעשה לי מה שעשית לאמא, ו…אני יכולה לקרוא לךָ אהובי?"

"את יכולה" חייכתי.

"אז רק שתדע לךָ, אהובי, המציאות עלתה על כל הדמיון".

נישקתי אותה, על השפתיים, נשיקה של אוהבים. "עכשיו אני עייפה" היא לחשה בקול מתחנחן והפנתה לי את הגב. נצמדתי אליה, כפיות, חיבקתי אותה וחפנתי את שדה, "אני אוהבת אותך" היא לחשה, מנומנמת, ולדעתי היא כבר לא שמעה את "גם אני אוהב אותךְ" שלי.

למחרת היא הלכה הביתה אבל לקראת הערב היא חזרה עם מזוודה קטנה וכאילו אין טבעי מזה פיניתי לה מקום בארון שלי. אמא הייתה בשיחה עם מטופלת ומיטל עזרה לי להכין ארוחת ערב.

ישבנו ביחד עם אמא בסלון וראינו טלוויזיה, כן, את אותם ברבורים על מתווה היציאה מההסגר והאם בג"צ יתערב בהסכם הקואליציוני. כשרננה הגיעה אני ומיטל עלינו לחדר שלי והשארנו אותן לבד. נתתי לאמא ורננה זמן להכנס לסֶשֶן שלהם ורק אז שאלתי את מיטל אם היא רוצה להציץ להם.

"הם מרשות?" היא שאלה בחשש.

"מי שואל אותן" חייכתי אליה.

שכבנו בקצה המסדרון והצצנו. מיטל נצמדה אלי. לדעתי רננה הבחינה בנו אבל היא לא הראתה את זה, אולי להפך, היא עשתה לאמא את משחק הכלב המזיין, מרחרחת לאמא, מלקקת לה ועולה עליה, עם סטראפאון, מזיינת אותה ועושה לה היקי, נשיכת אהבה. "בוא" מיטל לחשה לי, "בא לי להרגיש אותך בתוכי" וכמה דקות אחרי כבר שכבתי עליה, בתוכה, מזיין אותה ובעיקר מתנשקים, בלהט ו…שמעתי את רננה מובילה את אמא שלי אל חדר הכושר שלנו וקצת אחרי זה את זמזום האופניים "אמא שלךְ עושה שעור כושר לאמא שלי" לחשתי למיטל, "את יודעת, ספינינג".

"כן" היא גנחה בקול עוגבני, "אהבתי את זה, תבטיח שתמשיך לעשות לי שעורי ספינינג כאלה גם לי".

"מבטיח," נישקתי אותה, "אני אעשה לךָ כל מה שתרצי," התנשפתי, "אני אוהב אותךָ!" צווחתי, לא אכפת לי שאמהות שלנו שומעות, "קחי!!" גמרתי עמוק בתוכה.

 

סוף דבר

החיים בצל הקורונה חוזרים לשיגרה, אפילו מהעבודה קראו לי לחזור וחזרתי, אבל לגור אני עדיין גר אצל אמא, עם מיטל שעברה לגור איתי באופן קבוע, אמא שלי ואמא שלה לא התנגדו, להפך, הן עודדו את זה, אולי כי עכשיו לא הפרעתי להם בסֶשֶנים שלהם רק שעכשיו אמא היא זאת שהולכת לרננה.

דורון, אבא של מיטל, עזב את המלכה שלו, או אולי היא זאת שזרקה אותו? לא באמת התעניינתי, אבל הוא לא ויתר על הפֶטיש שלו ועכשיו רננה, אשתו, היא המלכה שלו, כן, מדי פעם היא מצרפת אותו לסֶשֶן משותף עם אמא ואמא אוהבת את זה, היא אומרת שלראות גבר חוטף מאשה זה מחרמן בטרוף, ולפעמים, כשהוא חוזר מהעבודה הם סתם משחקים, בשלישיה, ומדי פעם אמא אפילו נשארת לישון שם.

חיי המין שלי ושל מיטל סוערים גם בלי הסשנים, אף פעם לא פגשתי אשה יצירתית כמוה ועדיין, התנוחה שהכי עושה לה את זה היא מחול החיזור של הכלבים, כן, יש לה סימן קבוע שהיא נותנת לי שבא לה, יורדת על ארבע ונובחת בקול מתפנק ואני משחק איתה את המשחק, קודם מרחרח, אחר כך מלקק ואז עולה עליה ועושה אותה כדרך הכלבים, כולל נשיכת האהבה שאי אפשר בלעדיה, משאיר לה היקי סגול על הצוואר.

זהו, שגרה, אין מה לספר, אבל מי יודע? תמיד יש הפתעות בחיים ואם תהיה כזאת אני מבטיח לספר לכם.

מבטיח ומקיים >>>>