"תניח אותן כאן" הוריתי לו, כשאני מצביע על המקום הקרוב למיטה ממש ליד המקום שבו שכבת עירומה עם הישבן המוצלף בולט.
הבחור לא ידע את נפשו, זה היה ברור, אבל כמו מקצוען אמיתי, הניח את המזוודות ונמלט על נפשו במהירות שלא איפשרה לי אפילו לתת לו טיפ ראוי. "נו טוב, הוא כבר קיבל את שלו" חשבתי לעצמי
החטיפה של הרופאה הצעירה – יום 1
היכרנו בכלוב והתכתבנו שם מעט אבל מהר מאוד עברנו לשוחח בתיבת אמייל פרטית שפתחנו במיוחד לשם כך. הבנתי שהיא מתאימה לחטיפה.
היא – רופאה צעירה לפני בחינות הגמר שלה, בת 31 – חצי מגילי. אינטליגנטית ושנונה. שוחחנו כל יום ולמדנו להכיר זה את זו והכל בכתיבה ללא שום שיחת טלפון או תמונה.
אני מתכוון לחטוף אותך – הודעתי לה כעבור כמה ימים מיום ההיכרות הראשונה
קבענו תאריך מוסכם לחטיפה, ממש יום לאחר הבחינה המסכמת שלה, לדוקטורט. הודעתי לה להכין דרכון ותיק לחמישה ימים ולהתכונן לחטיפה.
המשכנו בשיחות יומיות כשאני מקפיד לעודד אותה להתמיד בלימודים ולא להזניח את הבחינות שלה, מדברים על סקס, על בדס"מ ועל כל נושא בעולם, מחליפים תמונות וסירטונים שמגרים את שנינו אבל מקפידים שלא להראות אחד לשני את עצמנו, שומרים על איפול מוחלט חלפו שבועיים מיום ההיכרות והרופאה הצעירה הכינה דרכון ומסרה לי את פרטיו כדי שאוכל להזמין טיסה לשנינו וכך עשיתי. הזמנתי טיסה לאתונה והחטיפה תוכננה לפרטי פרטים.
"אבל איך אני אכיר אותך?" שלה
יום לפני הטיסה, שלחתי לה כרטיס עלייה למטוס והוריתי לה: "תעלי מוקדם ככל האפשר. אני כבר אגיע"
"רק שלא תאחר את הטיסה" אמרה בספק רצינות ספק צחוק
כמובן שלא החמצתי את הטיסה. לא הייתי מעלה על דעתי משהו כזה. חיכיתי עד הרגע האחרון ועליתי למטוס. היא ישבה שם. גבוהה, דקיקה, ויפה. אישה מושכת באופן בלתי רגיל.
"כנראה שעשיתי משהו ממש טוב, אם זכיתי בנשלטת כזאת" חשבתי לעצמי בשקט והתיישבתי לידה. הבטתי אל תוך עיניה החומות כהות, גדולות ויפות, וידעתי שהיא שלי. המגע בינינו היה חלק ומיידי. אחזתי בידה וחשתי ברכות מלווה בביטחון עצמי שאינו מאפיין נשלטות במפגש הראשון, ובכל זאת, היא היתה שלי, לפחות למשך החטיפה.
הנשיקה החודרנית שנתתי לה, לא הותירה מקום לספק, היא פערה את עצמה למעני, כנועה ומשתוקקת. מוכנה לכל.
את ידעת שהבאתי לך שתי מתנות, אמרתי. היא חייכה ושלחה יד ללטף את ברכי. היא התקרבה אלי וחשתי היטב בשד הקטן והגמיש שלה, כשהוא נלחץ אל גופי.
הטיסה חלפה ביעף והשיחה קלחה כאילו אני מכירים מאז ומעולם
במונית היא נלחצה אלי וחיבקתיה בעוצמה. ידעתי שהיא תהייה השותפה האידיאלית כדי להיפרד מן ההתנזרות הארוכה שגזרתי על עצמי הבטתי בלוליטה שחטפתי. כן, זו היתה הבחירה האולטימטיבית, ידעתי.
באינטרקונטיננטל המפואר והנעים באתונה, התקבלנו בחביבות.
"חזרת אלינו" אמרה לי פקידת הקבלה המחוייכת והמקצועית
כן, הפעם באתי עם המזקירה שלי. עניתי בחיוך. הלוליטה נצמדה אלי בחיוך קצת נבוך.
עד שהחדר יהיה מוכן יצאנו לשתות קפה בחדר האוכל היפה שלשפת הבריכה. שוב הצגתי אותה כמזקירה שלי, היתה בהחלט הרמת גבה של אנשי הצוות שהגישו לנו והרופאה הצעירה, הגיבה בחיוך רב משמעות.
"את רוצה לראות את המתנות הכנתי לך?" שאלתי
"ברור"
"אז בואי ניכנס לחדר" אמרתי וניגשנו לקבלה
נרשמתי והשארנו את החפצים
"יעלו לכם את המזוודות לחדר" אמרה פקידת הקבלה החביבה.
במעלית חפנתי את הישבן הקטן והמוצק של הרופאה הסקסית שבתגובה נצמדה אלי בנשיקה שהבהירה שהחופשה שלנו עומדת להיות חלומית לחלוטין.
נכנסנו לחדר הגדול והמפואר.
תתפשטי, הוריתי לה בשקט.
היא התפשטה בשקט, בלי היסוס. הבטתי בה. דקת גו מאוד, שדיים קטנים ויפים בלי שום פגם. פשוט מושלמים. שיער שחור ארוך וחלק.
שיכבי! הוריתי לה. והיא נשכבה על הבטן כשהישבן החצוף שלה מורם מעט
"עכשיו תיראי את המתנה הראשונה" אמרתי והוצאתי מתיק היד שלי שוט עם רצועות גומי אמיתי, שוט שהכנתי בעצמי לפני כמה שנים בביקור במטעי הגומי בבורמה. לא, זו לא היתה המתנה, זה היה רק חלק מן ההכנה.
התחלתי להצליף, לאט ובעדינות תוך שאני מגביר את הקצב בזהירות.
נשמעה נקישה בדלת.
"רגע" אמרתי וחדלתי להצליף, הנחתי את השוט על הישבן הכדורי שלך, שכעת כבר קיבל כמה וכמה פסים אדומים. "אל תזוזי" אמרתי ופתחתי את הדלת לבל-בוי שהביא את המזוודות.
"תניח אותן כאן" הוריתי לו, כשאני מצביע על המקום הקרוב למיטה ממש ליד המקום שבו שכבת עירומה עם הישבן המוצלף בולט.
הבחור לא ידע את נפשו, זה היה ברור, אבל כמו מקצוען אמיתי, הניח את המזוודות ונמלט על נפשו במהירות שלא איפשרה לי אפילו לתת לו טיפ ראוי. "נו טוב, הוא כבר קיבל את שלו" חשבתי לעצמי
איפה היינו? שאלתי בשקט וחזרתי להצלפה המתודית
"הנה המתנה הראשונה", אמרתי והנחתי מול עיניה על המיטה זוג ויברטורים ארוכים, דו צדדיים, שמיועדים גם לפינוק הדגדגן, בצבעים תואמים, ורוד וסגול.
לא היה ספק, הרופאה התרגשה מן המתנה
"אני עומד לבדוק את הגיזמו החדש, עלייך" אמרתי וכך עשיתי. נתתי לרופאה הצעירה לחוש את קצהו של הויברטור הורוד בכמה וכמה מקצבים והיא מצידה, רעדה ורטטה והתפתלה סביבו. הוספתי אצבע והוספתי אצבע שנייה והדוקטור הצעירה גמרה ברעד מרטט.
"נהדר", אמרתי, "ככה אני אוהב את הזנזונת שלי. גומרת ורוטטת"
"עכשיו, לפני שנצא לעיר לקצת תרבות, בואי נראה את כישורייך כזנזונת על". אמרתי ונשכבתי על המיטה.
"את יכולה לעשות לי מה שאת רוצה, אבל אסור לך שאגמור! ברור?"
הלוליטה הרפואית לא היססה. היא ניגשה אלי והפשיטה אותי לאט לאט מכל בגד אפשרי. לאחר מכן התחילה ללקק מלמטה עד למעלה, היא ליקקה בתחילה את בהונות רגלי ועלתה בהדרגה, לאט לאט במעלה הקרסוליים, השוקיים והירכיים. ליקקה ונישקה כשהיא מקפידה למעוך את השדיים הקטנים והמטריפים שלה על רגלי. הלשון של הלוליטה עלתה ונשקה לביצים התפוחות והקשות שלי, ליקקה בעדינו והחלה מטפסת במעלה הגזע הזקור. היא לקחה את הזמן, שיחקה עם הזמן, מתחה אותו למימדים של סדין. ידעתי שלבסוף יגיע רגע הגמירה אבל אזרתי את כל כוחותי. והלוליטה? היא המשיכה ועטפה את הראש הנוקה כמעט עד כאב בשפתיה הרכות והעניקה לי ליקוק \מציצה\ ליטוף שכל חלק וחלק מפיה מעורב בו. רציתי שזה יימשך ומדי פעם עצרתי אותה, מנעתי ממנה להביאני לידי גמירה. אבל הרופאה המיומנת ידעה את המלאכה. כמו זנזונת שהתמחתה במוסד פריזאי, היא נתנה ולקחה לאחור, נתנה ומתחה את הזמן, משכה ומצצה בפראות חליפות. לרגע נדמה לי שאני עומד לגמור, שמתי את ידי על צווארה ומנעתי ממנה מלמצוץ בעוצמה. ושוב שיחררתי אותה לעשות בגופי את מעשי הקסמים שלה. ואז, בפרץ אנרגטי כמעט חייתי היא החלה למצוץ בעוצמה שאין לעוצרה ומבלי שהספקתי לעצור אותה, היא גרמה לי לשחרר את המטען הלבן היישר לתוך פיה. היא לא שיחרר וליקקה כל טיפה. משמשכה את ראשה לאחור, הזין היה נקי כאילו מעולם לא שפך.
"את רוצה לראות את המתנה השנייה?" שאלתי לאחר שהתקלחנו והתארגנו ליציאה העירה
כן, מאוד היתה התשובה
שלפתי מן המזוודה קופסה ארוזה והנחתי לפניה
באצבעות הפסנתרנית הדקיקות שלה, פתחה במהירות את האריזה
מולה ניבט סטטוסקופ ליטמן חדיש.
"כל חולה שאבדוק יזכיר לי אותך" אמרה כשעיניה מנצנצות
"טוב, בואי נצא לטיול" אמרתי ויצאנו מן החדר להפסקה קצרה
חלק 2 – נכתב על ידי הנחטפת
על אף שאנו יודעים כי המתנה השנייה ניתנה לי בבר בערב אחרי הטברנה הקסומה שישבנו בה, אני לא אשכח את הערב הנהדר הזה, איך אחרי הטיול באקרופוליס חזרנו והתקלחנו יחד, איך יצאנו לעיר בערב עצרנו בקפה פינתי מהמם ברחובות העיר המשולבים אבנים, לאחר צעדנו לטברנה התיישבנו במרפסת בקומה השנייה ברקע התנגנו שירים יווניים והזמנת לנו מגוון רחב מהתפריט רק כדי שאטעם ואחווה, את הזוג האמריקאי שהמלצת לו על היוגורט עם הדבש והפקאן, שתינו וקינחנו בצייסר של (סאקי? ככה קוראים למשקה הזה?) חזרנו למלון מעט שתויים עם חיוך רחב עלינו לבר במלון, הבר ניצב במרפסת המשקיפה על העיר, היה ניתן לראות את האקרופוליס בבירור, נישא אל על באור מוזהב, מאוד התרגשתי, אמרת שהכנת עבורי עוד מתנה וירדת אל החדר להביא אותה, עמדתי במרפסת הבטתי אל הנוף כלא מאמינה אם זו מציאות או חלום, דמעות החניקו את גרוני מרוב אושר חושבת לעצמי מה עשיתי שזכיתי לכך.
חזרת והגשת לי את המתנה, משראיתי שזה סטטוסקופ לא ידעתי את עצמי מרוב התרגשות, העובדה שהנזיר המיוחד שאיתו דיברתי שלושה חודשים חשב עליי לרמה כזאת הרעידה כל תא בגופי, חיממת לי את הלב, חזרנו לחדר ושכבנו, כל כך רציתי לענג אותך, שתגמור, להירדם לצידך ולהרגיש את חום גופך
נזיר שלי אתה קסם
