סיימתי את יום העבודה קצת אחרי השעה שמונה. ידעתי שהאישה גם כן מסיימת מאוחר, בדרך כלל בימי שלישי שנינו מושכים את הערב בעבודה ומשלימים פערים, כדי שבשאר השבוע נוכל לחזור בשעה סבירה. בכל יום שלישי אנחנו מביאים מישהי להשגחה וארוחת ערב וחוזרים בדרך כלל אחרי שהילדים ישנים.
שעה קודם, סימסתי הצעה לארוחת ערב בחוץ לפני שחוזרים הביתה, כשהסיכום היה שמי שיסיים קודם יודיע וכבר ניפגש במסעדה.
כשסיימתי, לא הודעתי, אלא החלטתי לנסוע אליה ולאסוף אותה למסעדה, כך שלמחרת כבר נפזר את הילדים יחד למסגרות ואקפיץ אותה לעבודה לאחר מכן. הגעתי אליה למשרד.
היא עצמאית, בנתה עסק קטן בעשר אצבעות, שנותן שירות בתחום מקצועי כלשהו, עם מגוון לקוחות אבל בתחום התמחות ספציפי מאוד. במשרד שלה יש מספר מצומצם של עובדים, רוב הזמן שלושה, אך זה משתנה לפי הדרישות.
מה שמהנה מבחינתה הוא שלרוב הם העובדים הם צעירים וצעירות אחרי צבא בעלי יכולות יוצאות דופן שהיא תמיד בוחרת בקפידה וללא פשרות. בגלל איכות החבר'ה הצעירים, לרוב הם לא החזיקו אצלה יותר משנה שנתיים, בגלל תחילת לימודים או יציאה לטיול הגדול. בחודשיים האחרונים היא החלה להשתעשע בעובדה שהיא האישה היחידה במשרד ופעם ראשונה שהיא מנהלת שלושה גברים. מבחינתי אף פעם לא היתה בעיה, כי לרוב התחברתי אל העובדים שלה, נשים או גברים והם גם הכירו אותי.
כשהגעתי, היתה חניה בחוץ ממש צמוד למשרד, יצאתי מהרכב, האויר היה קריר לחולצה המכופתרת הדקה שלבשתי לא ממש הספיקה, אז נכנסתי פנימה בכמה צעדים מהירים. לחצתי על ידית הכניסה וגיליתי שכרגיל, הדלת לא היתה נעולה גם בשעה מאוחרת ברחוב השומם הזה, כשהיא לבד במשרד. כנראה שזה מסוג הדברים שלא משנה כמה שאעיר עליהם, זה לא ישתנה, גם אחרי שהיא לא שמעה את הצעדים שלי על רצפת הפרקט במסדרון, מה שגרם לקפיצה שלה בבהלה כשהיא הרימה את הראש וראתה אותי בפתח הדלת של משרדה.
"הבהלת אותי", היא אומרת אבל מיד מתרצה ומחייכת. "למה באת? קבענו שנצא יחד".
"נכון" אני משיב לה, "באתי לוודא שאת יוצאת מפה ואת זה אפשר לעשות רק אם אאסוף אותך בעצמי".
היא נושכת את השפתיים, מביטה בי. "אתה חתיך היום, יפה לך החולצה".
אני מחייך, מביט בה. "אני אחכה עוד הרבה?" אומר לה וסוקר אותה מאחרי השולחן.
היא עוצרת את הקריאה במסמך, קמה ועוקפת את השולחן כשבאה אלי, אני מספיק לסקור אותה, חולצת כפתורים כחולה, סקיני שחור שמבליט את הרגליים ההורסות שלה ומגפונים שחורים עם עקב רחב. חושב לעצמי מה חושבים שלושת הצעירים שעובדים פה שהבוסית שלהם כל כך שווה, אבל המחשבה נקטעת עם ההגעה שלה אלי וההרגשה של השפתיים הרכות שלה על שלי.
מבלי לדבר, שנינו שולחים ידיים היא לחזה שלי ואני לישבן שלה. מועכים אחד את השניה וגונחים בקולות שקטים. אני מצמיד ומועך אותה לקיר עם הגוף שלי וממשיכים ככה שניות ארוכות, עד שהיא עוצרת, מביטה סביב, במשרד שלה.
"אז נזוז?" היא אומרת.
אני לא מוכן לוותר על מה שהתחלנו כל כך בקלות. "מה רע פה? אין פה אף אחד".
היא מביטה בי, זיק שובב בעיניה שאני מזהה מבלי שהיא צריכה לומר מילה. "לא רע, אבל נמשיך את זה בבית", עונה לי ומחייכת.
אני מנסה להבין את מה שראיתי בעיניים וכבר נעלם.
מביט בה.
"מה?" היא אומרת.
ואז אני מבין.
ברור לי על מה היא חשבה. "סיכמנו משהו, נכון?"
היא מצמצמת עיניים, מנסה להבין למה אני מתכוון, אבל אין לה מושג. "על מה אתה מדבר?", היא שואלת.
סיכמנו משהו על הפנטזיות שלנו, שתמיד משתפים ואם אפשר גם מגשימים, אבל החלטנו שלא מסתירים יותר.
"נו", היא עונה, "יש לך משהו חדש?, אתה יודע שאני תמיד מגשימה לך את מה שאתה רוצה" היא עונה במבט של תאווה אמיתית של רצון לדעת.
"לא לא, לי אין כי אני תמיד מספר לך, אבל עכשיו ראיתי שאת שומרת משהו אצלך בלי לספר", אני אומר לה ומביט בעיניה, כך שלא תוכל להסתתר. קורא בעיניה שמנסות להבין אותי, היא שותקת ושואלת במבט בלבד למה אני מתכוון.
"מקודם, כשאמרתי לך שאין פה אף אחד, רצית שיהיה, נכון?"
הלסת נפלה לה מיד כשההכרה של מה שאמרתי הגיעה למוחה, אבל היא סגרה אותה מיד. "אני כל כך שקופה?" שאלה בפליאה.
"זה חדש לך? אחרי כל כך הרבה שנים, הייתי מצפה לקצת יותר קרדיט. למה לא סיפרת לי שזו פנטזיה מבחינתך?".
"מה אתה רוצה שאגיד לך? זה מביך!" הטיחה בי.
"טוב, אז אנחנו לא יוצאים מפה מבלי לנסות להגשים את זה, הסיכום הוא שתמיד מנסים עד כמה שאפשר, זוכרת?".
"אני יכולה לשכוח?" ענתה לי בצחוק, אבל ראיתי בעיניה את החשש. "מה אתה רוצה לעשות?".
"לפנטז איתך קצת, אני הולך לנעול את הדלת, כשאני חוזר, הבגדים העליונים כבר לא יהיו עלייך, ברור?", אני אומר לה והיא מהנהנת בריגוש הכל כך מוכר.
"אבל לא סיפרתי לך בכלל על מה פינטזתי".
"אני לא צריך שתספרי, מכיר אותך מספיק זמן, זה לא שפינטזת שאת מזדיינת איתם".
שוב הלסת נפלה ואני מחייך ומסתובב. "אני יודע מה את חושבת, עכשיו אני הולך לנעול, המשרד שלך די קטן, אז אין לך הרבה זמן", אני אומר ויוצא מהדלת. חולף על המשרדים האחרים במסדרון, חושב לעצמי מה הולך להיחשף בפני המקום הזה הערב. נועל את הדלת וחוזר באיטיות, נותן לה את הזמן להתארגן.
מגיע למשרד שלה, טורק את הדלת והתנוחה בה אני מוצא אותה גורמת לפה שלי להתייבש. בפעם המי יודע כמה חושב לעצמי שלא משנה כמה פעמים אראה את הגוף שלה, תמיד היא מוצאת את הדרך להמם אותי מחדש. היא עומדת בגבה אלי, מפושקת קלות, הידיים למעלה, מחזיקות את הקיר, נשענת ממש מעט לפנים, בצורה בלתי מורגשת. לגופה רק סט כחול שאני מזהה, חוטיני סקסי בטירוף שמראה את כל ישבנה, אך מראש אני יודע שהוא גם לא מסתיר דבר מקדימה בגלל הרשת הצפופה והשקופה שלו. החזיה תואמת כמובן, לא מסתירה כלום, אך כרגע הפרטים הללו עולים לי רק מהזיכרון ואני מחליט להנות מהרגע ומביט בישבן הלבן והמושלם שלה ובשיער החלק המונח על גבה. בולע רוק וניגש אליה.
עומד מאחור, נצמד אבל לא ממש, מושך קלות בשיערה, מה שגורם לראשה לעלות כלפי מעלה ולגניחה חרישית מפיה הפתוח. "אז מה היו חושבים עלייך העובדים שלך אם היו יודעים שאת לובשת בגדים תחתונים כל כך זנותיים מתחת לבגדים הרגילים שהם רואים בכל יום? אני בטוח שהם היו שמחים לראות אותך ככה".
מביט בה מאחור בזווית מצד שמאל שלה, רואה איך היא מתענגת על המילים, עיניה עצומות והיא מתנשפת.
"שנזמין אותם לראות?" אני שואל אותה בקול.
היא עדיין עם עיניים עצומות אך משחררת גניחה חרישית. היד השניה שלי מלטפת את גבה, יורדת עד לחריץ בין ישבניה וממשיכה כלפי מטה, מרגישה את הרטיבות בין רגליה ואת הרעד בגופה.
מכיוון שאין תגובה, אני מושך חזק יותר בשיערה ומרים את הקול: "שאלתי שאלה!"
היא, עדיין בעצימת עיניים, לוחשת בחזרה, "כן, אני רוצה שתביא אותם".
אני משחרר, הולך לכיוון הדלת ופותח אותה. "בואו, תראו את הבוסית שלכם, היום תראו מה היא אוהבת להיות". אני אומר ומביט בה, היא באותה תנוחה, אך רועדת מעט, מבחין שהסיטואציה מרגשת אותה בטירוף. חוזר אליה, שוב מושך בשיער, אומר לה בקול שכולם מביטים בתחת העסיסי והמגרה שלה ולשלושתם עומד רק מלהסתכל עליה ככה.
"טוב לך ככה, זה מה שאת רוצה להיות מולם?" אני לוחש לה והיא מהנהנת כשאני מבחין בעונג שבפניה, למרות שהיא עוצמת עיניים.
"מה אתם בהלם? לא שמתם לב שזה מה שהיא לבשה היום מתחת לבגדים? היא כמעט תמיד מסתובבת ככה. כרגיל, היא אוהבת להרגיש זנותית בסתר, אבל היום היא לא מסתתרת, היא ביקשה שתראו אותה".
עם המילים שלי אני מרגיש את נשימותיה הופכות לכבדות יותר. "אם את חושבים שהתחת השמן שלה מגרה, חכו שתראו את החלק הקדמי, הסט שלה לא מסתיר כלום" אני אומר ובבת אחת תופס אותה בשני הידיים ומסובב אותה, היא מתנשפת, עוצמת עיניים, ומדמיינת את הסיטואציה שמגרה אותה.
אני מושך את השיער שוב לאחור, הראש שלה מופנה כלפי מעלה והפה פתוח, שואף אויר כשהגוף שלה רועד לי בידיים. נוגע ברפרוף בפניה, היא מנסה להזיז את השפתיים אל האצבעות אבל אני מרחיק אותן ממנה וממשיך לרדת לכיוון החזה הגדול שלה. תופס אותו בתוך החזיה, מועך.
"כולכם הסתכלתם עליו דרך הבגדים, בזה אני בטוח, אבל הנה היא, רוצה להראות לכם אותו, לחשוף אותו, תראו את החזה הגדול שלה, תראו איך הפטמות זקורות בגללכם" אני אומר וממשיך לרדת עם היד למטה, מפשק לה טיפה את הרגליים ונוגע ברפרוף בכוס, שמראה את הרטיבות כבר הרבה מעבר לרשת הדקה.
בשנייה שאני נוגע היא משחררת גניחה ואני מזיז את היד לאחור. "שמעתם את הזונה? רואים איך מרגש אותה להיות ככה מולכם? תביטו בכוס שלה, תראו איך היא מגלחת אותו, איך נשאר פס דק מעל הכוס וכל השאר חלק, תראו הכל, היום מותר לכם", אני אומר והיא גונחת בשקט, רק מהמילים, ללא מגע.
שוב תופס בשיער, רדי על ארבע כלבה, תראי להם מה את אוהבת.
אני מביט בה, בשונה מבדרך כלל כשאנחנו משחקים בשליטה, היא לא יורדת, אלא פשוט קורסת על הרצפה, נמסה לתנוחה, עומדת על ארבע על הפרקט במשרד שלה. "כן, היום היא הכלבה של המשרד, היא אוהבת להיות ככה על ארבע מולכם" אני אומר, מתכופף ותופס אותה מהשיער.
"בואי כלבה", תראי להם מה את עוד אוהבת, קדימה תתחילי לזוז, תראי אותך בכל המשרד". אני אומר ומתחיל להוליך אותה על ארבע לכיוון הדלת.
היא זוחלת איתי, בשתיקה, מידי פעם פוקחת עיניים ומביטה היכן היא, עד שמגיעים למסדרון ושם עוצמת אותם שוב וממשיכה בזחילה.
"בואי כלבונת, העובדים שלך כבר יודעים מי את, תראי להם את המופע הסופי.
מעמיד אותה באמצע המסדרון, אומר לה לעמוד על הברכיים.
"עכשיו כלבה, געי בעצמך, מול כל העובדים שלך".
היא מהנהנת, עוצמת עיניים, מסיטה את התחתון וחושפת את הכוס הורוד והרטוב שלה וישר מתחילה לשפשף.
"בוא רועי, אתה מוזמן, אתה רוצה לגעת בה נכון? בוא, אני מרשה לך" אני אומר וניגש ללטף לה את הישבן, מלטף ומיד מפליק לו. שוב מלטף ומיד מפליק.
מביט בה ומבחין שהיא כבר בעולם אחר, גונחת.
"הרגשת? העובד שלך הפליק לך בישבן כלבה, בדיוק כמו שרצית" אני אומר והיא מהנהנת וגונחת כבר בקול.
"יאיר, בוא, אני אגלה לך איך היא גומרת, גש אליה וצבוט לה בפטמה, חזק, אל תשחרר" אני אומר והיא משחררת גניחה של שחרור.
יורד על הברכיים מולה, מביט בה, שולח יד וצובט, חזק.
היא כבר עם שתי ידיים, אצבעות בפנים ויד שניה משפשפת.
מתחילה לרעוד, יותר לרעוד, "אני גומרתתתתת", היא גונחת ומתעוותת כשהיא קורסת על הרצפה במסדרון של המשרד שלה.
אני מולה, מחייך, מחכה לה, שתחזור אלי.
אחרי דקות ארוכות, היא נרגעת, פוקחת עיניים לרווחה.
"וואו", היא אומרת. "פשוט וואו".
וואו כתוב טוב , ממש הרגשתי את מה שחוותה.
סיפור יפה ומחרמן מאוד.
מחכה לעוד סיפורים בסגנון.
נחמד, כתוב טוב מאוד, אבל היה מגרה יותר אם הבעל היה מביא אותם באמת והם באמת היו צופים בה ומשתמשים בה
מסכים, אבל בין פורנו לאירוטיקה, אני בצד של האירוטיקה…
נכון