כותבת אלמונית
״אני מתגעגעת אליך, למה אתה מענה אותי ככה?״ שלחתי לגיא בתוספת פרצוף עצוב. ״זה יהיה שווה את זה פרה שלי ותזכרי, אם תגעי בעצמך אני אדע ואת תענשי בחומרה״ קיבלתי בתגובה.
בעוד כמה ימים גיא יחגוג את יום הולדתו והוא הבהיר לי בדיוק מה הוא דורש כמתנה- שלא אגע בעצמי במשך שבועיים. כמובן שגם אותו לא ראיתי במשך הזמן הזה והשתגעתי מגעגועים וחרמנות. מה שיקרה בערב יום ההולדת, יהיה הפתעה. הוא יודע שאני שונאת הפתעות, אני חולת שליטה ולכן הן מלחיצות אותי, אבל בדיוק בגלל זה הוא עושה את זה, לטענתו.
״למה הוא כל כך נהנה להתעלל בי?״ תהיתי לעצמי ופתאום תקפה אותי עצבות נוראית.
ערב יום ההולדת הגיע ואני התייצבתי בכתובת שנפקד עלי להיות בה, לבושה בביגוד המשפיל שנדרש ממני ללבוש (כמה משפיל? ברמה שכשצעדתי לשם נעצרו לידי גברים ושאלו כמה אני לוקחת לשעה) ובעת המדוייקת שהורה לי. עמדתי מחוץ לבניין וחיכיתי להוראות.
״תעלי לדירה מספר 21 בקומה השישית. אסור לך להשתמש במעלית, תלבשי את כיסוי העיניים שבפתח הדלת ותדפקי״ כתב לי.
אני אמנם בכושר אבל לעלות 6 קומות על עקבים, בנוסף לעובדה שאני מעשנת, הפכו את המשימה לדי מעייפת. הגעתי מדדה ומתנשפת לדירה ועשיתי מה שאמר. עברו מספר דקות והדלת לא נפתחה. דיירים ואורחיהם חלפו במסדרון ולטשו בי עיניים. למרות שלא יכולתי לראות כלום דרך הכיסוי, חשתי בזה ושמעתי התלחששויות. הרגשתי כה מבוזה, עומדת בפתח דירה לבושה כמו זונה ומכוסת עיניים, משפילה ראשי כילד ביישן ומפוחד.
כעבור רבע שעה הדלת נפתחה ושמעתי את קולו המלטף של גיא מברך אותי לשלום. הוא הוליך אותי והושיב אותי על ספה, מבקש שאפרט לו כמה אני מיוחמת. פצחתי במונולוג במשך דקות ארוכות, משחררת את כל מה שהצטבר בי בהתלהבות, עד שקטע אותי קול לא מוכר: ״צדקת, היא באמת שובבה לגילה״, ״איפה מצאת לך פרה כזאת?״, ״אפשר ללוות אותה מדי פעם?״ שלושה גברים דיברו אבל אף אחד מהם לא היה גיא. בבת אחת לחיי נאדמו וליבי הלם בטירוף. מסמיקה, מזיעה ומובכת קראתי בשמו של גיא ככלב אבוד, מחפש את אמו באפלה. ״ששש מתוקה שלי, תרגעי, אני כאן״ הוא הרים אותי והושיב אותי על ברכיו ״חשבתי שיהיה נחמד לחלוק אותך עם כמה חברים לכבוד יום ההולדת שלי״. הרגשתי מפוצלת, מצד אחד כבר חשתי טיפות נוטפות מאזור חלציי ונוזלות במורד ירכיי, תמיד פינטזתי על דבר כזה אך מעולם לא מצאתי את האומץ. מצד שני הרגשתי כל כך פגועה שגיא רוצה לתת לחברים שלו לעשות עלי סיבוב, רציתי שישמור עלי בקנאות, שיאמר שאני שייכת לו ולא ירשה לאף אחד לגעת, אבל בשלב הזה כבר הייתי כל כך מאוהבת בגיא שהייתי מסכימה לכל דבר שיבקש, גם לדברים שבהתחלה קבעתי אותם כגבולות.
התחלנו בסבב מציצות. ירדתי על ברכיי ובכל פעם ננעץ בפי זין שונה, אחד גדול, אחד קשיח ואחד לא מרשים במיוחד. המשותף לכולם זה שהם תקעו אותו כל כך עמוק בגרוני עד שנחנקתי וריר הצטבר לי בפה ונטף לי על השדיים. הם לא נתנו לי רגע לנוח בין השאיבות, כך שלא סגרתי את הלסת במשך 45 דקות בערך. שמעתי הרבה ציחקוקים וגניחות ומאוד נלחצתי מהעובדה שאני עם כיסוי עיניים מהרגע שנכנסתי ואני בכלל לא יודעת איפה אני, עם מי אני או איך הם נראים. ״אולי יש שם עוד מישהו שמצלם את הכל? או מקליט לסרטון?״ חששתי לי. הרגשתי את המאבק בין המוח לפות, ההיגיון שאומר להיות יותר אחראית, אל מול הגירוי שאפילו לא אכפת לו, גם אם זה ישודר בלייב בחדשות הארציות. המוח נדם והשתתק ופינה מקום לתאווה, שאותה לא עניין כלום, רק להתמסר ולהיבלע בתוך החוויה המשכרת הזו.
לאחר שארבעתם גמרו גיא ציווה עלי לרדת לשש, צייתתי ובמהירות התחלתי לחטוף פליקים מחנכים על הטוסיק. הוא צרב מאוד, עמדתי ככה בערך חצי שעה והרגשתי שהוא בוער בלהבות. לקראת הסוף צרחות הסבל שלי התגברו וללא שליטה צנחתי לרצפה, גופי לא הצליח להחזיק את עצמו יותר.
שכובה שם, הרגשתי ידיים חסונות מלטפות ומעסות לי את התחת, שפתיים נושקות ומלקקות אותו. ״זה האדון שלי״ חשבתי לעצמי ועל שפתיי עלה חיוך קטן. אני מזהה אותו לפי היכולת הייחודית שלו להעיף אותי לגבהים חדשים של עונג, אושר, כאב וסבל. הוא פקד על חבריו לעבור לחדר השני ונשכב מעלי, כשפרצופי ושדיי מעוכים לרצפה הקפואה. הוצאתי אנחה כשנישק את צווארי ״אלוהים, אני כל כך אוהבת אותו״ חשבתי לעצמי. ״את פרה יוצאת מן הכלל, בובת המין שלי, אני אוהב אותך״ הוא לחש ונשא אותי לחדר השני.
הוא הניח אותי על ״שולחן הטיפולים״ כמו שהוא קרא לו ופרס את גפיי לצדדים. זוג ידיים תפס את ידיי והצמיד אותן למזרון כך שלא יכלו לזוז, זוג ידיים אחר עשה את אותו הדבר עם רגליי. ״מה זה? היא גמישה!״ מישהו קרא וגיא ענה לו בגאווה שהזונה שלו הייתה מתעמלת אומנותית בעברה. זוג שפתיים החל למצוץ את פיטמתי הזקורה, יונק ממנה כתינוק שצמא לחלב אמו ואת הפיטמה השניה מולל באצבעותיו. לשון נצמדה לדגדגן שלי והתחילה לרקוד עליו בצורה מקצועית, מעבירה בי זרמים מחשמלים בכל הגוף. ״רק האדון שלי מכיר את איברי ויודע באיזה מקצב ולחץ אני נטרפת״ חשבתי לי. מהר מאוד התחלתי להיאנח, אחר כך לגנוח ואז פשוט להשתולל שם ללא בושה, כאילו אני לא נמצאת בחדר עם מספר גברים זרים. השכל כבר מזמן עזב את הדירה ואני, רק האורגזמה עניינה אותי באותו רגע, רק להתפוצץ.
לפתע אמרתי באנחה חנוקה ״אני גומרת״ וברגע אחד כולם התנתקו ממני. הרגשתי כל כך מרומה וחסרת אונים, ״מה קורה פה?״ לא הבנתי, אלו רמות חדשות של עינוי. במשך דקות ארוכות אף אחד לא פצה פה ולא נגע בי ובסופו של דבר פרצתי בבכי והתחננתי שיתנו לי את הגמירה שכה השתוקקתי לה. לאחר כמה יללות מישהו אמר ״יאללה, נחוס עליה?״ וכולם חזרו לעמדותיהם. הלשון של אדוני רק נגעה בדגדגן הנפוח שלי ואני פצחתי בשאגות מבהילות, כאלה שרק אורגזמה יכולה ליצור.
בשלב זה של הערב כבר הייתי מותשת והרוסה, אדוני המתחשב קלט את זה והתחיל לזרז עניינים. ״חברים, נעבור לדבר שלשמו נתכנסנו?״, הרים אותי ופשוט זרק אותי על החרב של אחד מהם, שיפד אותו לתוכי. יד נשלחה לראשי ומחצה אותו למיטה ובזמן שישבני מתנוסס לו, בבת אחת חדר אליו פין. צרחה השתחררה לי בעוד הוא מפלח את ישבני, כאב נוראי.
ככה הייתי שם, מזויינת משני הצדדים על ידי בולבולים שאיני מזהה בכלל. בקושי הספקתי להבין מה מתרחש כשמישהו התיישב על פרצופי ותחב את הזין שלו לתוך הלוע שלי. תהיתי לעצמי איך זה נראה מהצד, כמה פתאטית ועלובה אני נראית וידעתי שגיא פשוט יושב וצופה במחזה, נהנה להביט בחוסר האונים שלי בזמן שכל אחד מחבריו לוקח עלי תור בו זמנית. כל הגברים גמרו בערך באותו הזמן, מתפוצצים בתוכי בשאגות ומציפים את גופי בנוזלים מכל חור, כנו בלון מים מנופח. זרם חמים ונעים החל לטייל על פניי וגופי וידעתי שזה האדון שלי עומד מעלי ומסמן את הטריטוריה שלו, שאף אחד לא ישכח שאני הזונה אך ורק שלו ושהוא השאיל להם אותי אך ורק מתוך נדיבותו. הוצאתי לשון וניסיתי לתפוס קצת מהשתן המותז, להרגיש ולטעום ממנו, מעדן.
גיא נפרד לשלום מחבריו וניגש אלי, הוריד לי את כיסוי העיניים, הרים אותי ונשא אותי אל עבר האמבטיה, שם הוא פתח את המים החמים והחל לקלח אותי. ״מגיע לך הפינוק, היית מדהימה״. ישבתי שם והבטתי בעיניו. רציתי לחוש אושר וגאווה על שהייתי מתקן עינוגים יוצא מן הכלל ושימחתי לו את יום ההולדת אבל במקום פרצתי בבכי. גיא התיישב לידי באמבט, אסף אותי לחיקו וחיבק אותי חזק חזק. ככל שעוצמת החיבוק שלו גברה, כך גם הבכי. ישבנו ככה במשך שעה בערך.
הייתי מכורה לגיא, כל פעם שהראה לי אהבה, לא ידעתי את עצמי מרוב אושר. ישבנו צמודים והפכנו לגוף אחד. ככה, בלי לומר מילה.
יצאנו מהאמבט, גיא לקח מגבת והחל לנגב אותי בעדינות וביסודיות. ליטף את עורי, עיסה את שדיי ושפשף לי את הכוס, עד שהתייבשתי.
גיא התיישב על הספה והושיב אותי בחיקו, מעניק לי את התחושה המוגנת שרק הוא יודע. ״מה קרה יפה שלי? מדוע בכית? לא נהנת הערב?״ שוב הדמעות החלו לזלוג. ״נהנתי והיה מאוד מגרה, זה לא העניין״ אמרתי בעודי מתייפחת. ״גיא אני אוהבת אותך יותר מכל דבר בעולם, אני אעשה הכל בשבילך. אנחנו יחד כבר שנה והיא הייתה המאושרת בחיי״ הוא חייך קלות ונשק לי בלחי ״אני מאוד נהנת מחיי המין שלנו ולא הייתי רוצה לשנות בהם דבר. אבל בקשר לשאר היבטי השליטה, כשרק הכרנו הייתי כה סקרנית לגבי העולם הזה ורציתי ללמוד איך מרגיש להיות בתוכו, אבל אני לא יכולה להמשיך ככה. נפגעתי נורא שהבאת אותי לחברים שלך, הייתי רוצה שתשמור עלי בקנאות ולא תתן לאף גבר להעיז לגעת בי. שלא תחליט לי מה ללבוש אלא תחמיא לי שאני נראית טוב בבגדים שאני בחרתי. שנאכל גם במקומות שאני אוהבת ושתעשה זאת בשמחה, בשביל שגם אני אהיה.
אין לי בעיה לדווח לך איפה אני ומה אני עושה לאורך היום אבל שגם אתה תשתף אותי. אני לא יכולה להמשיך בקשר שולט-נשלטת מחוץ לחיי הסקס שלנו״. גיא הביט בי בשתיקה במשך כמה דקות, ראיתי שהוא מופתע ומבולבל מהמידע. ״אבל ליה את יודעת שאני לא יכול לנהל קשר ונילי. להיות שולט זה אורח חיים וזה מי שאני, אני יכול להגיד לך ׳בסדר, בואי ננסה׳ אבל זה יכשל כי אני לא אוכל להיות לאורך זמן מישהו שאני לא״.
״אז זה הסוף?״ שאלתי, לא מעכלת את כובד היגון. גיא לא ענה, רק עטף אותי בחיבוק עצוב, כואב, אוהב ומתאבל. דמעות זלגו מעיני ללא הפסקה וברקע בקע מהרדיו צלילי השיר ״chasing cars” של סנואו פטרול. הקשבנו לעצתם, שכבנו מחובקים על הספה ושכחנו מהעולם. ככה, בלי מילים, התחבקנו עד שהציץ מבחוץ האור הראשון. בהיתי בגשם זולג על החלון, בוכה איתי. נשקתי לאהובי ארוכות ויצאתי מהדירה שבורה ומרוסקת, הלב שלי חדל לפעום…
